הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2190022
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת מיכל שיר סגמן
זאב בנימין בגין
צבי האוזר
שרן מרים השכל
מופיד מרעי
יסמין פרידמן
עלי סלאלחה
מיכל וולדיגר
קטי קטרין שטרית
______________________________________________
פ/3563/24
הצעת חוק מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
לטיפול בילדים ונוער ולשמירה על זכויותיהם השפעה משמעותית ביותר על החברה בישראל בהווה ובעתיד. על אף חשיבותו, הטיפול בנושא מפוזר בין יחידות ממשלתיות רבות ובפועל חסרה תשתית לתיאום בין משרדי של גופי הביצוע והיחידות הממשלתיות העוסקות בטיפול בילדים ונוער ובגיבוש מענה לצורכיהם. תיאום זה נדרש הן לשם גיבוש מדיניות שוטפת והן לשם קידום פתרונות מעשיים לסוגיות ממוקדות.
השארת שיתוף הפעולה והתיאום ליד המקרה או למצער ליוזמות "אד-הוקיות" עלולה אף לגרום לנזקים של ממש. כך, למשל, דו"ח מבקר המדינה 70ב שהתפרסם בחודש מאי 2020, קבע כי כשל מערכתי מתמשך של חוסר-תיאום בין משרד החינוך למשרד הרווחה, מונע מזה שנים הענקת שירותים חיוניים לנוער בסיכון גבוה ולנוער נושר, "וזאת למרות תמימות דעים ביניהם בדבר הצורך הקריטי בשיתוף פעולה ביניהם והנזקים הנגרמים לבני הנוער בהיעדרו". בעיה זו היא מובנית וחוזרת על עצמה במספר רב של נושאים הנוגעים לילדים ומחייבים תיאום בין משרדי ממשלה, כגון ילדים ונוער בסיכון, עבריינות בילדים, תחלואה כפולה של ילדים ונוער, טיפול בילדים יתומים, אפוטרופסות קטינים ועוד.
הניסיון מלמד כי מינוי גורם שתפקידו לתאם ולקדם שיתוף פעולה יכול לסייע בקידום תחומים, כפי שהדגימה פעילותן המוצלחת של מספר יחידות תיאום בין-משרדיות, כגון מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער ויחידת התיאום למאבק בגזענות שבמשרד המשפטים. בהקשר זה נציין גם את השולחנות הבין-מגזריים הפועלים בהצלחה בתקופת הקורונה במשרד ראש הממשלה.
האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד עוסקת בזכויותיהם של ילדים במגוון תחומים: מדיניים, אזרחיים, חברתיים, תרבותיים, כלכליים, רגשיים ועוד. ישראל אשררה את האמנה ב-2 בנובמבר 1991 ובכך הצטרפה למרבית אומות העולם, הן בהכרה בחשיבות ההגנה על זכויות הילדים וקידומן והן בהתחייבות לפעול למען יישומן הלכה למעשה. האמנה מטילה חובות ברורות על המדינות לפעול ליישום הוראותיה ולהבטחת זכויות ילדים ונוער, מתוך שאיפה לחולל שינוי אמיתי במעמדם של ילדים בעולם. חתימת המדינה על האמנה ואשרורה על ידי הממשלה היוו אמנם נקודת ציון משמעותית, אך אין די בכך כדי לחולל שינוי מהותי.
בסעיף 4 קובעת האמנה כי על המדינות לנקוט שורה של צעדים תחיקתיים, מנהליים ואחרים לשם מימוש הוראותיה. במדינות רבות ובהן אוסטרליה, צרפת, אירלנד, קנדה, נורבגיה, בריטניה ושוודיה פועלים גופים ונציבויות לעניין זכויות ילדים, חלקם מעוגנים בחוק המסדיר את פעילותם. לגופים אלה תפקידים שונים ובכלל זה ייעוץ וגיבוש מדיניות, בקרה על גופי שלטון העוסקים בזכויות הילד, שינוי וייזום חקיקה, הגברת מודעות הציבור ואף חקירת תלונות בעניין פגיעה בזכויות ילדים.
הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות השופטת סביונה רוטלוי (להלן – ועדת רוטלוי) המליצה אף היא בשעתו לבחון את הצורך בהקמת מנגנון דוגמת נציבות זכויות הילד, שיהא בעל ראיה כוללת, יפעל למען קידום זכויות הילד, אכיפתן, הבטחתן ופיתוחן. עוד המליצה כי מנגנון זה יהא מופקד על ריכוז ואיסוף המידע בנוגע לילדים, ככלי ראשון במעלה לשם ניתוח מצבם של ילדים, עריכת תכנון, ביצוע בקרה ואיתור הדרכים למילוי חסרים ולשיפור המצב. ועדת רוטלוי סברה כי גוף בעל מחויבות לתחום זכויות הילד, בעל מומחיות, הכרה של תחומי החיים הנוגעים לילדים ונגישות לכל זרועות השלטון יוכל להוות מנוף מרכזי לקידום עניינם של ילדים ונוער.
כיום, לא ניתן להצביע על מחויבות ברורה של מדינת ישראל כלפי ילדים כקבוצת אוכלוסייה בעלת צרכים מובחנים. החסר העיקרי הוא בהיעדר פעולה כוללת ומתואמת למענם, הממוקדת ביצירת תשתית נתונים מלאה, שמירה על זכויותיהם ומתן מענה כולל לצורכיהם הייחודיים.
לאור כל האמור לעיל, מוצע בהצעת החוק למנות מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער, שיפעל, בין היתר, לשם יישום הוראות האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד. המתאם יפעל במשרד המשפטים, כגורם מקשר בין משרדי הממשלה והארגונים השונים הפועלים בתחומים הנוגעים לילדים ולנוער, לזכויותיהם ולצורכיהם. שר המשפטים יקבע את הנושאים לתיאום בהם יתמקד המתאם לפעילות שנתית או רב שנתית.
המתאם יכין דין וחשבון שנתי שיכלול סיכום של פעולותיו ויספק תמונת מצב לגבי מצב הילדים בישראל בשנה החולפת בנושאים אותם בחר השר, אותו יגיש לשר המשפטים ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת, אשר יקיימו דיון בעניינו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
מטרה 1. מטרת חוק זה לקדם את ההגנה על כבודם וזכויותיהם של ילדים ונוער בישראל ולשפר את המענה למגוון צורכיהם, ובכלל זה צרכים חינוכיים, חברתיים, בריאותיים, פיזיים ורגשיים, באמצעות מינוי מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער שיפעל לקידום ענייניהם תוך תיאום בין משרדי הממשלה והארגונים הנוגעים בדבר.
מינוי 2. שר המשפטים (בחוק זה – השר) ימנה מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער (בחוק זה – המתאם); המתאם יפעל במשרד המשפטים.
תפקידים 3. המתאם יפעל לקידום מטרות החוק, ובין היתר –
(1) יפעל לתיאום וליצירת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והארגונים הפועלים בתחומים הנוגעים לזכויות ילדים ונוער ולטיפול בצורכיהם, לרבות בדרך של מיפוי מגוון הגורמים והקמת שולחנות עגולים לעבודה שוטפת או לצורך מתן מענה לבעיות ממוקדות הנוגעות לילדים ונוער, בנושאים שייקבע השר מדי שנה, לעניין פעילות לאותה שנה או לעניין פעילות רב שנתית;
(2) יפעל ליצירת תשתית ידע ולאיסוף נתונים בתחומים הנוגעים לילדים ונוער, לשיתוף ידע בין מגזרי ולהפצתו בקרב משרדי הממשלה והארגונים העוסקים בתחום;
(3) ייעץ ויסייע למשרדי הממשלה בגיבוש מדיניות, ייזום תיקוני חקיקה והכנת תוכניות לתיאום הפעולות לשם הגנה על זכויות ילדים ונוער וטיפול בענייניהם, לפי תחומי אחריותם.
תיאום עם המועצה לגיל הרך 4. בעניינים הנוגעים לילדים בגיל הרך, כהגדרתו בחוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז–2017, יפעל המתאם בתיאום עם המועצה לגיל הרך כמשמעותה בחוק האמור.
דין וחשבון 5. (א) המתאם יכין דין וחשבון שנתי שיסכם את פעולותיו ויציג תמונת מצב ונתונים לגבי הנושאים שנקבעו לתיאום בהתאם לסעיף 3(1) בשנה שקדמה למועד הגשת הדין וחשבון.
(ב) הדין וחשבון השנתי יוגש לשר ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת ואם לא הוקמה בכנסת ועדה כאמור, לוועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה; הממשלה והוועדה יקיימו דיון בדין וחשבון.
ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.