הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2170192
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון
______________________________________________
פ/3620/24
הצעת חוק בחינת חלופות מדיניות לא-צבאיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מאז קום המדינה ניצבים סוגיית הביטחון הלאומי ותהליכי קבלת החלטות בישראל במרכז סדר היום הציבורי. הביטחון הלאומי תלוי במידה רבה בהליך קבלת החלטות איכותי, ולשם כך נדרשת יכולת אסטרטגית להפיק פתרונות אופטימאליים לאתגרים ביטחוניים ומדיניים, כגון ניצול הזדמנויות לשלום ולהסדרים מדיניים, הימנעות ממלחמות שלא לצורך, הרתעה, הפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ותכנון מהלכי כוח יעילים.
מדינת ישראל השיגה עליונות מחשבתית אסטרטגית בתחומים טכנולוגיים–ביטחוניים, אך ניסיון העבר והמציאות הנוכחית מוכיחים כי למרבה הצער ישראל טרם הצליחה למנף את העליונות הזו להישגים מדיניים שיבטיחו ביטחון ארוך טווח. לא אחת התקשתה ישראל לקרוא נכון את המפה המדינית – לא רק בשל כשלים מודיעיניים (כגון קריסת ה"קונספציה" בפרוץ מלחמת יום הכיפורים), אלא גם בשל קושי של הנהגתה הבכירה ביותר של המדינה לנתח נכוחה את המצב ולהבין את ההזדמנויות, המגמות, האילוצים, מגבלות הכוח ומרחבי הפעולה שבידיה. מסקנות ועדות חקירה ודוחות מבקר המדינה לאורך השנים (בין היתר, אך לא רק, בעקבות מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן) הצביעו על כך שהקושי האמור נובע, בין היתר, מתהליכי קבלת החלטות חסרים, מהיעדר מידע רלוונטי על שולחנם של מקבלי ההחלטות, ומהיעדרו של דיון מעמיק בחלופות. עבודת מטה מיטבית בנושאי ביטחון לאומי, במובנו הרחב ביותר של מושג זה, אשר תכלול כחלק בלתי נפרד ממנה גם פיתוח ובחינת חלופות מדיניות לכל מהלך, צבאי או אחר, כפי שמוצע בהצעת חוק זו, חיונית לישראל דווקא בשל הסוגיות הקשות הניצבות בפניה, ותאפשר פרואקטיביות ויצירתיות במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, תוך בחינה ראויה של חלופות שונות, בדגש על חלופות הסכמיות.
בעקבות מסקנות שהופקו כלקחי העבר, הוקמה המועצה לביטחון לאומי שבהמשך עברה שינויים וכיום נקראת המטה לביטחון לאומי (להלן – המל"ל). על אף שינויי החקיקה, תהליך קבלת ההחלטות בישראל עדיין לוקה בחסר, כפי שניתן להתרשם מ"דוח הביקורת של מבקר המדינה על יישום חוק המל"ל וההתמודדות עם המשט הטורקי" שפורסם בשנת 2012. דוח זה ממשיך כאמור בדרכם של דוחות קודמים רבים, של ועדות חקירה ממלכתיות, ועדות חקירה ממשלתיות, מבקר המדינה וועדות שרים, אשר הגיעו למסקנה כי יש לטייב ולמסד בצורה מסודרת וקבועה את תהליך קבלת ההחלטות בדגש על בחינה של חלופות מדיניות ופיתוחן הן בשגרה והן טרם יציאה למהלך צבאי.
המל"ל הוא הגוף האמור לשמש גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל. מתוך הגישה כי חיזוקו של המל"ל וביסוסו הם הדרך הנכונה למיסוד תהליך קבלת ההחלטות, כאמור, באה הצעת חוק זו. מוצע להשתמש בפלטפורמה הקיימת של המל"ל על מנת לשפר את תפקודו וכך לגרום לכך שתכליתו תצא מהכוח אל הפועל ושהוא ימלא את ייעודו כפי שהוגדר בחקיקה. זאת ועוד: הצעת חוק זו באה להבטיח כי עבודתו של המל"ל תובא בפני מקבלי ההחלטות, ואלו יהיו מחויבים להקשיב לה, לדון בה, לבחון אותה לעומק ולנמק את מסקנותיהם לגביה על בסיס קבוע.
טרם חקיקת חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי חובה על ראש הממשלה לזמן את המועצה לביטחון לאומי לכל דיון בממשלה או בוועדותיה בנושא שנבדק במועצה לביטחון לאומי, ואשר לגביו נעשתה עבודת מטה לרבות הסקת מסקנות. עוד נקבע, כי על ראש הממשלה לאפשר למועצה לביטחון לאומי להציג את עבודתה והמלצותיה, טרם קבלת החלטות בנושא הנדון. הצעת חוק זו באה לעגן קביעות אלה בחוק.
מבחינה של תהליך קבלת ההחלטות של הדרג הצבאי והמדיני במקרי עבר, ולאחר בחינה של דרך יישום חוק המל"ל עד כה, עולה כי יש צורך בקיום סדיר ותדיר של דיונים בדרגים הגבוהים ביותר – אלו אשר מקבלים את ההחלטות על יציאה למלחמה או למבצע צבאי, אשר יפתחו ויבחנו בצורה סדורה חלופות מדיניות, וזאת כאמור לא רק בטרם יציאה למבצע צבאי רחב היקף. חוק המל"ל קבע את תחומי האחריות של המל"ל ואת משימותיו, אך לא את התהליכים הנדרשים כדי לבצע אותן למעט הגשה של הערכת מצב ביטחון לאומי שנתי. התהליך הקבוע בחוק המוצע ימסד את התהליכים הרלוונטיים, יהפוך את מקצתם למחייבים ויגדיר את תדירותם ואת דרג המשתתפים בהם. אך בעיקר – יחייב לראשונה שילוב אינטגרלי של פיתוח, בדיקה ושקילה של חלופות מדיניות לפתרון הבעיות האסטרטגיות והסכסוכים שעימם מתמודדת ישראל בשגרה, ולכל מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת כגון יציאה למלחמה או למבצע צבאי רחב היקף, בפרט כאלו שישראל תיזום. הדוחות התקופתיים, שעל עריכתם מורה החוק המוצע, יאפשרו מעקב קבוע ושיטתי אחר ביצוע החלטות הממשלה הרלוונטיות.
כמו כן, כדי להבטיח שכל אלו יתרחשו ועל מנת לאפשר בקרה נוספת, שיטתית וסדירה על תהליך קבלת ההחלטות, נוספה בחוק המוצע בזאת דרישה לשקיפות בפני הרשות המחוקקת – בפני ועדת החוץ והביטחון, אשר הגדרת תפקידה היא: "פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה". שקיפות זו תאפשר לוועדת החוץ והביטחון, או לוועדות המשנה שלה, לוודא כי תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה בעת חרום, אם יתרחש, יתבסס על דיונים, בחינת חלופות – לרבות מדיניות, והסקת מסקנות מסודרת, אשר יתבצעו באופן תדיר ועקבי גם בשגרה ובאופן יזום ולא רק כתגובה לאירועי חירום. המטרה בחיוב פרסום המסקנות בלבד, ללא פרסום הפרוטוקולים, היא לאפשר דיון חופשי בחלופות השונות, ללא קשר למי שהעלה אותן וללא חשש שעמדתו הספציפית של גורם כלשהו תתפרסם. לצד זאת, מוצע שיפורסם דוח בלתי מסווג אשר יאפשר לציבור לדעת שמקבלי ההחלטות אכן דנים בכובד הראש הראוי בסוגיות הנוגעות לשאלות היסודיות ביותר, שאלות של חיים ומוות – מתוך הבנה ששקיפות מסוג זה חשובה לחוסן וללכידות החברתית.
בעלי תפקידים ונושאי משרות בדרגים הגבוהים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בישראל, מגיעים לרוב מאותו רקע ביטחוני ומאותה סביבה מחשבתית, תופעה העלולה להביא לסטגנציה ולמנוע או למצער להגביל העלאת רעיונות באופן מקורי, חופשי וביקורתי. במצב דברים בלתי רצוי זה, הרחבת ופתיחת תהליך קבלת ההחלטות גם בפני גורמים אזרחיים תאפשר לסוג חדש של רעיונות, חלופות, מחקרים, עבודות, מתווים ויוזמות להוות חלק מתהליך קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני. יצירת תפקיד חדש במסגרת המל"ל, כפי שמוצע לקבוע בהצעת החוק יאפשר לאותם גופים בעלי ניסיון בתחומים רבים ושונים, בהם ארגוני חברה אזרחית, חוקרים ובעלי ניסיון מקצועי בפועל, גישה למקבלי ההחלטות. החלופות המדיניות אשר יוצגו על ידי אנשים וגופים אלו, יספקו בהכרח גם זווית חשיבה חדשה ויבטיחו כי לא יהיה רעיון רציני אשר לא יבחן לעומק וכי "תיהפך כל אבן" בדרך לקידום וביסוס הביטחון הלאומי של ישראל במובנו הרחב, ולהבטחת עתיד של שלום וביטחון. מוצע כי תפקיד זה יאויש בידי אדם בעל ידע ורקע מדיניים אשר יביא עמו את ניסיונו הרב בתחום מדיניות החוץ, רקע וידע בפתרון סכסוכים וככל שמתאפשר – גם היכרות מעמיקה עם החלטה 1325 של האו"ם, ובכך יעשיר את השיח ויביא לשולחן הדיונים חלופות לא צבאיות לפתרון האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל.
נכתב ודובר רבות על החשיבות של בחינת חלופות מדיניות טרם היציאה למהלך צבאי רחב היקף בעל משמעות אסטרטגית. השינוי המוצע אשר יבוא כתוצאה מקבלת החוק כמפורט בהצעת חוק זו, בין היתר בחוק יסוד: הממשלה, יבטיח כי טרם היציאה למלחמה, לדוגמא, הגורמים הרלוונטיים יחשפו באופן קבוע לדוחות המל"ל אשר כוללים דיון בחלופות מדיניות לא צבאיות וביטחוניות למספר תרחישים אפשריים, וזאת אף בזמן שגרה. כך, כאשר יתקיים דיון טרם היציאה למהלך צבאי כאמור, הוא יתקיים במציאות שבה כל מקבלי ההחלטות כבר נחשפו בעבר לחלופות מדיניות שונות ואינם מקובעים על דרך פעולה אפשרית אחת בלבד, כביכול, ויבטיחו שהנושאים האסטרטגיים יטופלו באחריות ויקבלו את תשומת הלב הראויה גם בתוך לחצי היום יום.
מאז הוקמה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי החלטת ממשלה בשנת 2001, היא פועלת למעשה כפורום העליון לקבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי. כדי לאפשר לשרים החברים בוועדה להיחשף לחלופות רבות ככל האפשר, הן בזמן חרום והן בשגרה, מוצע לעגן תהליך זה בחקיקה. הסיורים וימי העיון המתוארים מעלה יחשפו באופן יזום את חברי ועדת השרים לחלופות שונות ומגוונות באופן בלתי אמצעי וימסדו את תהליכי העיון, ההיוועצות והלמידה הנדרשים כדי לאפשר להם לגבש עמדה מבוססת ומנומקת ביום שבו ידרשו לקבלת החלטות הרות גורל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אמילי חיה מואטי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2004/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
מטרה 1. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם. מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם, שלומם וביטחונם.
תיקון חוק המטה לביטחון לאומי 2. בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 – בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 – בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 – בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 – בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 – בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 –
(1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי"; (1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי"; (1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי"; (1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי"; (1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי"; (1) בסעיף 1(ב) במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ והביטחון הלאומי";
(2) בסעיף 2 – (2) בסעיף 2 – (2) בסעיף 2 – (2) בסעיף 2 – (2) בסעיף 2 – (2) בסעיף 2 –
(א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (1), אחרי ״לרכז את״ יבוא ״כל״ ובמקום ״בענייני החוץ והביטחון״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי״; (1) בפסקה (1), אחרי ״לרכז את״ יבוא ״כל״ ובמקום ״בענייני החוץ והביטחון״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי״; (1) בפסקה (1), אחרי ״לרכז את״ יבוא ״כל״ ובמקום ״בענייני החוץ והביטחון״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי״; (1) בפסקה (1), אחרי ״לרכז את״ יבוא ״כל״ ובמקום ״בענייני החוץ והביטחון״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי״;
(2) בפסקה (5), במקום ״בענייני החוץ והביטחון, להציג לפניו את החלופות בתחום״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי, להציג בפניו את החלופות בתחום, לרבות החלופות המדיניות"; (2) בפסקה (5), במקום ״בענייני החוץ והביטחון, להציג לפניו את החלופות בתחום״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי, להציג בפניו את החלופות בתחום, לרבות החלופות המדיניות"; (2) בפסקה (5), במקום ״בענייני החוץ והביטחון, להציג לפניו את החלופות בתחום״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי, להציג בפניו את החלופות בתחום, לרבות החלופות המדיניות"; (2) בפסקה (5), במקום ״בענייני החוץ והביטחון, להציג לפניו את החלופות בתחום״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי, להציג בפניו את החלופות בתחום, לרבות החלופות המדיניות";
(3) בפסקה (6), בסופה יבוא "הערכות המצב של המטה לביטחון לאומי, בהתאמות הנדרשות, לרבות הצעות ליוזמות מדיניות וחוות דעת וניתוח יוזמות מדיניות של ישראל ושל גורמי חוץ כפי שירכז המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים יועברו גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת"; (3) בפסקה (6), בסופה יבוא "הערכות המצב של המטה לביטחון לאומי, בהתאמות הנדרשות, לרבות הצעות ליוזמות מדיניות וחוות דעת וניתוח יוזמות מדיניות של ישראל ושל גורמי חוץ כפי שירכז המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים יועברו גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת"; (3) בפסקה (6), בסופה יבוא "הערכות המצב של המטה לביטחון לאומי, בהתאמות הנדרשות, לרבות הצעות ליוזמות מדיניות וחוות דעת וניתוח יוזמות מדיניות של ישראל ושל גורמי חוץ כפי שירכז המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים יועברו גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת"; (3) בפסקה (6), בסופה יבוא "הערכות המצב של המטה לביטחון לאומי, בהתאמות הנדרשות, לרבות הצעות ליוזמות מדיניות וחוות דעת וניתוח יוזמות מדיניות של ישראל ושל גורמי חוץ כפי שירכז המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים יועברו גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת";
(4) במקום פסקה (9) יבוא: (4) במקום פסקה (9) יבוא: (4) במקום פסקה (9) יבוא: (4) במקום פסקה (9) יבוא:
"(9) לבחון את התפיסה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, להגדיר את יעדיה האסטרטגיים ולהציע לה עדכונים וחלופות;"; "(9) לבחון את התפיסה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, להגדיר את יעדיה האסטרטגיים ולהציע לה עדכונים וחלופות;"; "(9) לבחון את התפיסה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, להגדיר את יעדיה האסטרטגיים ולהציע לה עדכונים וחלופות;";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא: "דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו."; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא: "דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו."; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא: "דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו."; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא: "דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו."; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא: "דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו.";
(3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא: (3) אחרי סעיף 2 יבוא:
"דוחות בדבר בחינת התפיסה המדינית-ביטחונית "דוחות בדבר בחינת התפיסה המדינית-ביטחונית "דוחות בדבר בחינת התפיסה המדינית-ביטחונית 2א. (א) פרוטוקול של דיון בדבר בחינת התפיסה המדינית-ביטחונית שנערך לפי הוראות סעיף 2(א)(9) יהיה חסוי, כל עוד לא קבע ראש הממשלה אחרת. (א) פרוטוקול של דיון בדבר בחינת התפיסה המדינית-ביטחונית שנערך לפי הוראות סעיף 2(א)(9) יהיה חסוי, כל עוד לא קבע ראש הממשלה אחרת.
(ב) העתק דוח ובו מסקנות דיון כאמור יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ב) העתק דוח ובו מסקנות דיון כאמור יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ג) דוח כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו, כולו או חלקו. (ג) דוח כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה רשאי להתיר את פרסומו, כולו או חלקו.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), המטה יכין גם עותק בלתי מסווג של הדוח, ויחולו עליו הוראות אלה: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), המטה יכין גם עותק בלתי מסווג של הדוח, ויחולו עליו הוראות אלה:
(1) הדוח יפורסם לציבור בדרך ובתדירות שייקבעו על ידי המשנה לעניינים מדיניים;
(2) הדיווח יכלול את עבודת המטה והכנת החלופות, ואת רשימת ארגוני החברה האזרחית שלקחו חלק בפגישות, משך הפגישות והחלופות שנבדקו;
(3) דיווח על החלופות שנדונו;
(4) דיווח על דיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי שבהם נדונו החלופות, ובתוכם משך הדיונים, והחלופות שנבדקו.
דיווח על תהליכים מדיניים דיווח על תהליכים מדיניים דיווח על תהליכים מדיניים 2ב. ראש המטה לביטחון לאומי ידווח בכתב בעניינים המדיניים והביטחוניים אחת לחודש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ולכל הפחות פעמיים בכל מושב של הכנסת, ולא פחות מאשר אחת לרבעון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת."; ראש המטה לביטחון לאומי ידווח בכתב בעניינים המדיניים והביטחוניים אחת לחודש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ולכל הפחות פעמיים בכל מושב של הכנסת, ולא פחות מאשר אחת לרבעון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.";
(4) אחרי סעיף 5 יבוא: (4) אחרי סעיף 5 יבוא: (4) אחרי סעיף 5 יבוא: (4) אחרי סעיף 5 יבוא: (4) אחרי סעיף 5 יבוא: (4) אחרי סעיף 5 יבוא:
"המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים "המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים "המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים 5א. (א) לראש המטה לביטחון לאומי יהיה משנה לעניינים מדיניים; הוראות סעיף 5 יחולו על מינויו. (א) לראש המטה לביטחון לאומי יהיה משנה לעניינים מדיניים; הוראות סעיף 5 יחולו על מינויו.
(ב) כשיר לכהן כמשנה לעניינים מדיניים מי שהתקיימו בו כל אלה: (ב) כשיר לכהן כמשנה לעניינים מדיניים מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) התקיימו בו הוראות סעיף 5;
(2) הוא בעל מומחיות, רקע וניסיון במדיניות חוץ ובפתרון סכסוכים.
(3) במידת האפשר, הוא בעל היכרות מעמיקה עם החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
(ג) המשנה לעניינים מדיניים יקיים באופן רציף ותדיר שיח עם ארגוני החברה האזרחית, ויתייחס לניירות עבודה של ארגונים אלו במטרה לבחון חלופות מדיניות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני הדרג המדיני, לרבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאתגרים במזרח התיכון. (ג) המשנה לעניינים מדיניים יקיים באופן רציף ותדיר שיח עם ארגוני החברה האזרחית, ויתייחס לניירות עבודה של ארגונים אלו במטרה לבחון חלופות מדיניות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני הדרג המדיני, לרבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאתגרים במזרח התיכון.
(ד) השיח והפגישות עם ארגוני החברה האזרחית יתקיימו באופן שיביא בחשבון את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. (ד) השיח והפגישות עם ארגוני החברה האזרחית יתקיימו באופן שיביא בחשבון את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
(ה) המשנה לעניינים מדיניים ייפגש לכל הפחות אחת לחצי שנה עם כל ארגון חברה אזרחית שיבקש זאת; המפגשים יכולים, אך לא חייבים, לכלול יותר מארגון חברה אזרחית אחד; פרוטוקולי הדיונים כאמור יפורסמו לציבור הרחב. (ה) המשנה לעניינים מדיניים ייפגש לכל הפחות אחת לחצי שנה עם כל ארגון חברה אזרחית שיבקש זאת; המפגשים יכולים, אך לא חייבים, לכלול יותר מארגון חברה אזרחית אחד; פרוטוקולי הדיונים כאמור יפורסמו לציבור הרחב.
(ו) המשנה לעניינים מדיניים יקיים עבודת מטה שוטפת ומחקר השוואתי שיתמקדו בלימוד מהצלחות ומכישלונות בתהליכי פתרון סכסוכים בארץ ובעולם. (ו) המשנה לעניינים מדיניים יקיים עבודת מטה שוטפת ומחקר השוואתי שיתמקדו בלימוד מהצלחות ומכישלונות בתהליכי פתרון סכסוכים בארץ ובעולם.
(ז) המשנה לעניינים מדיניים יפתח רעיונות או מתווים ליוזמות מדיניות חדשות, יחד עם גורמים נוספים ככל שיראה לנכון. (ז) המשנה לעניינים מדיניים יפתח רעיונות או מתווים ליוזמות מדיניות חדשות, יחד עם גורמים נוספים ככל שיראה לנכון.
(ח) המשנה לעניינים מדיניים יעביר לראש המטה לביטחון לאומי באופן סדיר, ולכל הפחות אחת לחודש, דוח מסכם לחלופות המדיניות השונות שגובשו או הוצגו על ידי ארגוני החברה האזרחית שפגש בתקופה שעברה מן הדוח הקודם; הדוח יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וגרסה בלתי מסווגת של הדוחות תפורסם לעיון הציבור אחת לחצי שנה. (ח) המשנה לעניינים מדיניים יעביר לראש המטה לביטחון לאומי באופן סדיר, ולכל הפחות אחת לחודש, דוח מסכם לחלופות המדיניות השונות שגובשו או הוצגו על ידי ארגוני החברה האזרחית שפגש בתקופה שעברה מן הדוח הקודם; הדוח יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וגרסה בלתי מסווגת של הדוחות תפורסם לעיון הציבור אחת לחצי שנה.
(ט) המשנה לעניינים מדיניים יערוך בדיקה או תחקיר לאחר כל מבצע צבאי או מלחמה כדי לבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות בעניין בחינת החלופות המדיניות ולהפיק לקחים; מצאי הבדיקה כאמור ומסקנותיה יוצגו בפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. (ט) המשנה לעניינים מדיניים יערוך בדיקה או תחקיר לאחר כל מבצע צבאי או מלחמה כדי לבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות בעניין בחינת החלופות המדיניות ולהפיק לקחים; מצאי הבדיקה כאמור ומסקנותיה יוצגו בפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
(י) בסעיף זה, "ארגוני החברה האזרחית" – מוסדות, ארגונים, חברות לתועלת הציבור, עמותות רשומות או מכוני חשיבה ומחקר הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי, המאוגדים ופועלים כחוק לפחות ארבע שנים שתקציבם השנתי 500,000 שקלים לחודש, ומטרות ארגוני החברה האזרחית כפי שהן רשומות בכל דין הן זהות או דומות בעיקרו לתחומים הבאים: הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ויחסי החוץ של מדינת ישראל, לרבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאתגרים במזרח התיכון." (י) בסעיף זה, "ארגוני החברה האזרחית" – מוסדות, ארגונים, חברות לתועלת הציבור, עמותות רשומות או מכוני חשיבה ומחקר הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי, המאוגדים ופועלים כחוק לפחות ארבע שנים שתקציבם השנתי 500,000 שקלים לחודש, ומטרות ארגוני החברה האזרחית כפי שהן רשומות בכל דין הן זהות או דומות בעיקרו לתחומים הבאים: הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ויחסי החוץ של מדינת ישראל, לרבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאתגרים במזרח התיכון."
תיקון חוק-יסוד: הממשלה 3. בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק יסוד: הממשלה בסעיף 40, לפני סעיף קטן (ב) יבוא:
"(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי." "(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי." "(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי." "(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי." "(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי." "(א3) קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) תעשה על סמך הדיונים כמפורט בסעיף 2(א)(9) בחוק המטה לביטחון לאומי."
תיקון חוק הממשלה 4. בחוק הממשלה, התשס"א–2001 – בחוק הממשלה, התשס"א–2001 – בחוק הממשלה, התשס"א–2001 – בחוק הממשלה, התשס"א–2001 – בחוק הממשלה, התשס"א–2001 – בחוק הממשלה, התשס"א–2001 –
(1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה. "(ג) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה. "(ג) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה. "(ג) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה. "(ג) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה.
(ד) אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף 5א(ח) לחוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח–2008, המייצגים עמדות מגוונות."; (ד) אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף 5א(ח) לחוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח–2008, המייצגים עמדות מגוונות."; (ד) אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף 5א(ח) לחוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח–2008, המייצגים עמדות מגוונות."; (ד) אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף 5א(ח) לחוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח–2008, המייצגים עמדות מגוונות."; (ד) אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף 5א(ח) לחוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח–2008, המייצגים עמדות מגוונות.";
(2) אחרי סעיף 6 יבוא: (2) אחרי סעיף 6 יבוא: (2) אחרי סעיף 6 יבוא: (2) אחרי סעיף 6 יבוא: (2) אחרי סעיף 6 יבוא: (2) אחרי סעיף 6 יבוא:
בחינת חלופות מדיניות בחינת חלופות מדיניות בחינת חלופות מדיניות 6א. (א) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תדון לפחות אחת לחודשיים בבחינת החלופות המדיניות של המטה הביטחון לאומי שנערכה לפי סעיף 2(א)(9) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008; בדיון לפי סעיף זה ייבחנו הצעות לחלופות שונות, לרבות דרכי פעולה מדיניות אפשריות. (א) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תדון לפחות אחת לחודשיים בבחינת החלופות המדיניות של המטה הביטחון לאומי שנערכה לפי סעיף 2(א)(9) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008; בדיון לפי סעיף זה ייבחנו הצעות לחלופות שונות, לרבות דרכי פעולה מדיניות אפשריות.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ישתתפו: (ב) בדיון לפי סעיף זה ישתתפו:
(1) השר לשיתוף פעולה אזורי;
(2) השר לעניינים אסטרטגיים;
(3) השר לענייני מודיעין;
(4) שר הפנים;
(5) כל שר אחר העוסק בענייני חוץ וביטחון כחלק מהגדרת תפקידו או בפועל;
(6) המפקח הכללי של המשטרה;
(7) ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(8) ראש שירות הביטחון הכללי;
(9) ראש המטה לביטחון לאומי;
(10) המנהל הכללי של משרד החוץ;
(11) המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אין בהיעדרותו מהדיון של מי מהמפורטים באותו סעיף אחת לחצי שנה, כדי למנוע קיומו של דיון. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אין בהיעדרותו מהדיון של מי מהמפורטים באותו סעיף אחת לחצי שנה, כדי למנוע קיומו של דיון.
חובת דיווח והעברת מידע, והסתייגויות חובת דיווח והעברת מידע, והסתייגויות חובת דיווח והעברת מידע, והסתייגויות 6ב. המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים או עובד המטה שהוסמך על ידו יעביר לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כל מידע אודות ההצעות לחלופות מדיניות שונות הנערכות בדרך שבשגרה; מידע כאמור יועבר לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי עד שבעה ימים לפני מועד הדיון לבחינת חלופות מדיניות. המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים מדיניים או עובד המטה שהוסמך על ידו יעביר לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כל מידע אודות ההצעות לחלופות מדיניות שונות הנערכות בדרך שבשגרה; מידע כאמור יועבר לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי עד שבעה ימים לפני מועד הדיון לבחינת חלופות מדיניות.