הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2168393
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת משה גפני
אורי מקלב
______________________________________________
פ/3612/24
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – אגרה סביבתית), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
החוק המוצע נועד להטיל אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים. אגרה סביבתית זו תשקף את הנזקים והמחירים הסביבתיים הגדולים הנגרמים כתוצאה מגידול כלבים, ואשר פוגעים באיזון האקולוגי העדין שמסביבנו. הצעה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד של דיני הסביבה, עיקרון "המזהם משלם".
שמירה על איכות הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים העולמי נמצאים בלב הדיון הציבורי בארץ ובעולם בשנים האחרונות. בתקופה האחרונה קודמו מספר מהלכים מרחיקי לכת על מנת להפחית את הזיהום הסביבתי אשר התמקדו בשכבות החלשות של החברה בישראל. בראש מהלכים אלו נמצא מיסוי הכלים החד פעמיים, אשר פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובמיוחד בחברה החרדית.
מאמצי הממשלה הנוכחית התמקדו אם כן בשכבות החלשות. הן לא נגעו כמעט בכלל בנזקים הסביבתיים החמורים הנגרמים כתוצאה מהרגלי הצריכה וההתנהגות של שכבות האוכלוסייה אותן נהוג לכנות כ-"ישראל הראשונה".
הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולקדם חלוקה שוויונית בין שכבות האוכלוסייה בכל הנוגע לנשיאה בעלויות הכלכליות והחברתיות הנדרשות לצורך שמירת הסביבה. נקודת המוצא של הצעת החוק היא כי על כל שכבות האוכלוסייה, גם אלו המבוססות, לשאת בנטל הסביבתי. השכבות החזקות אינן יכולות להטיל את משא שמירת הגנת הסביבה רק על השכבות החלשות ולדרוש רק מהן לשנות את הרגליהן. גם "ישראל הראשונה" נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות, ולהתאימם למציאות הסביבתית העולמית.
הצעת החוק הנוכחית עוסקת אמנם בגידול כלבים בלבד, אך יש לראותה כמהלך ראשוני בלבד מתוך תפיסת עולם חברתית וסביבתית רחבה. בכוונת יוזמי החוק לבחון הרגלים סביבתיים פוגעניים נוספים המקובלים בעיקר בשכבות החזקות, ולקדם חקיקה אשר תתמרץ שינוי התנהגות גם ביחס אליהם.
מחקרים רבים בעולם מלמדים כי לגידול חיות מחמד, ובמיוחד חיות מחמד הניזונות מבשר מעובד, השלכות סביבתיות קשות. הוא מגדיל את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם ותורם להחרפת משבר האקלים העולמי. כך, לדוגמה מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2017 העלה כי חיות מחמד בארצות הברית לבדה צורכות כ-43 מיליארד ק"ג בשר וגורמים לפליטות של גזי חממה בהיקף של 64 טונות פחמן דו חמצני. מחקרים נוספים הראו כי היקף הפליטות שמייצר כלב ביתי כפול מזה שמייצר רכב שטח.
גם הטיפול בצרכיהן של חיות הבית פוגע רבות בסביבה. צרכים אלו מתגלגלים בדרך כלל אל פחי האשפה ולא אל מערכת הביוב וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה. הטיפול כאמור מגדיל גם את השימוש בשקיות פלסטיק, הגורמות נזק סביבתי רב.
בהקשר זה יש לציין כי בהתאם לנתוני המרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, נמצאת העיר תל אביב בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל בשנים האחרונות. כך לדוגמה, בשנת 2020 נרשמו בתל אביב 39,373 כלבים, אחריה נמצאת ראשון לציון, בה נרשמו כ-17,720 כלבים ואחריה העיר חיפה בה נרשמו 16,585 כלבים. העיר החרדית ביתר עילית נמצאת בתחתית הרשימה עם כמות הכלבים המעטה ביותר בישראל (בערכים אבסולוטיים). תל אביב נמצאת גם בראש רשימת הערים בהם חיים יותר מכלב אחד בבית, וגרות בה 2,998 משפחות המחזיקות יותר מכלב אחד.
מוצע להטיל אגרה סביבתית ייחודית על כל אדם המחזיק כלב. האגרה תשולם כתשלום שנתי בגובה של 3,500 שקלים חדשים לכלב ראשון, ואגרה בשיעור כפול של 7,000 שקלים חדשים לכל כלב נוסף.
על מנת למנוע קשיי גביה וסרבול בירוקרטי, מוצע כי אגרה זו תיגבה באמצעות הרשות המקומית, יחד עם אגרות הרישיון השנתיות הנגבות מבעלי כלבים.
האגרה תועבר לקרן ייעודית שתנוהל בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב.
מכיוון שהחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 עוסק בכלבים בלבד, מוצע להגביל בשלב זה את האגרה רק לבעלי כלבים. בהמשך הליכי החקיקה תיבחן הדרך להרחבת האגרה הסביבתית גם על מגדלי חיות בית נוספות, דוגמת חתולים.
גידול כלבים עשוי להיות גם למטרות חיוניות. דוגמה מובהקת לכך היא כלבי נחיה, אך אין זו דוגמה יחידה. גידול כלב עשוי להיות נחוץ גם למטרות בריאותיות נוספות, כמו בריאות הנפש, או למטרות חיוניות אחרות – כמו למטרת שמירה. על מנת שלא לפגוע בקידום מטרות חשובות אלו מוצע לקבוע כי גידול כלב למטרות בריאותיות, לרבות בריאות הנפש, למטרות שמירה או למטרות נוספות שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו פטורות מהאגרה הסביבתית. כמו כן, על מנת שלא להגדיל את נטל המס על אוכלוסיות חלשות, מוצע לקבוע כי כל מי שזכאי לפטור או הנחה מארנונה, יהיה פטור תשלום האגרה הסביבתית.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
הוספת סעיף 20א 1. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא: בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אחרי סעיף 20 יבוא:
"אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים "אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים "אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים 20א. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 20, מחזיק כלב ישלם לרשות מקומית אגרה סביבתית מדי שנה, בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב). (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 20, מחזיק כלב ישלם לרשות מקומית אגרה סביבתית מדי שנה, בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב).
(ב) סכום האגרה הסביבתית יהיה כמפורט להלן: (ב) סכום האגרה הסביבתית יהיה כמפורט להלן:
(1) בעד רישיון להחזקת כלב יחיד – 3,500 שקלים חדשים;
(2) בעד רישיון להחזקת כלב נוסף –7,000 שקלים חדשים.
(ג) האגרה הסביבתית תועבר לקרן ייעודית שתוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב. (ג) האגרה הסביבתית תועבר לקרן ייעודית שתוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שמתקיים בו אחד מהאמורים להלן, יהיה פטור מתשלום אגרה סביבתית: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שמתקיים בו אחד מהאמורים להלן, יהיה פטור מתשלום אגרה סביבתית:
(1) הוא מחזיק בכלב לצרכים בריאותיים, לרבות בריאות הנפש, או לצרכי שמירה;
(2) החזקת הכלב נועדה למטרה שקבע השר, באישור הוועדה, כמטרה חיונית;
(3) המחזיק בכלב זכאי לפטור או להנחה בתשלומי הארנונה ברשות המקומית בה הוא מתגורר.
(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הטפסים והאסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחת פטור מתשלום אגרה סביבתית." (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הטפסים והאסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחת פטור מתשלום אגרה סביבתית."