הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2190563 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת מוסי רז ______________________________________________ פ/3687/24 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – העלאת גיל הפרישה), התשפ"ב–2022 דברי הסבר כיום גיל הפרישה הממוצע של גברים ונשים המשרתים בשירות קבע בצבא ההגנה לישראל הוא 49 שנים. עבור שאר האוכלוסייה, חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 קובע כי גיל הפרישה לגברים הוא 67, וגיל הפרישה לנשים מתקדם הדרגתית בהתאם לשנת לידתן, מגיל 62 עד לגיל 65 שהוא גיל הפרישה שיחול משנת 2032. מדובר בפער של קרוב ל-20 שנים בין מועד זכאותם של אנשי קבע, קצינים ונגדים, לפנסיה לבין גיל הפרישה של שאר האזרחים. נוסף על כך, רבים מהחיילים בשירות קבע זכאים עדיין למסלול פנסיה תקציבית, וגם אם לא – צפויים לפנסיית גישור, וזאת לעומת הפנסיה הצוברת שנפוצה יותר בקרב העובדים במגזר האזרחי ותנאיה נחותים משמעותית מהתנאים בפנסיה התקציבית. כך, הציבור הישראלי ברובו עובד מספר שנים רב יותר ממספר השנים שמשרתים אנשי הקבע בשירות הביטחון, וגם אינו זכאי לקבל את הפנסיה התקציבית, או פנסיית הגישור, המשתלמות יותר, שלהן זוכים יוצאי שירות הקבע. דו״ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם לאחרונה חשף כי קצבת הפנסיה הממוצעת של קצין ששירת בשירות קבע עומדת כיום על יותר מ-19.4 אלף שקלים חדשים לחודש (אדריאן פילוט, ״תנאי הפנסיה של קציני צה״ל נחשפים: 19 אלף שקל בחודש מגיל 45 בלי לעבוד״, כלכליסט, 12.1.2022). מלבד העובדה שהקצבה הנוכחית אינה תואמת את התחייבות הצבא במסגרת הסכם ״יעלון-כחלון״ מ-2015, וגבוהה ממנה ב-45% (כ-6000 שקלים חדשים בממוצע), קצבה זו גם גבוהה בהרבה מהקצבה הממוצעת של המגזר האזרחי, שלפי הנתונים העדכניים שפרסם האוצר בשנת 2018 עומדת כיום, לפי חישוב ממוצע מתוך כלל ממוצעי הקצבאות בחלוקה לקרנות הפנסיה השונות, על סך של כ-7000 ש״ח בממוצע - פער של יותר מ-12 אלף ש״ח לעומת קצבת אנשי שירות הקבע (רחל בינדמן, ״השכר הפנסיוני נמוך משמעותית מהשכר הממוצע״, כלכליסט, 4.9.2019). עם הזמן, הפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור עולות באופן משמעותי יותר מאשר הפנסיות של כלל אזרחי ישראל, שרובם אינם זוכים לפנסיה מובטחת ובטוחה שתלויה אך ורק במשכורת הקובעת, אלא לפנסיה ששיעורה תלוי בהפרשותיהם לחיסכון פנסיוני במהלך שנות עבודתם. יתרה מכך, לפי הנתונים העדכניים ביותר שפרסם אגף השכר במשרד האוצר בדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר בפברואר 2020, שכרם הממוצע של קצינים ונגדים הנמצאים רק בתחילת שירות הקבע שלהם עומד על כ-10,648 ש"ח בחודש, סכום שהיה גבוה כבר אז מהשכר הממוצע במשק (גברים ונשים) - כ-10,428 ש״ח בלבד לפי אתר הביטוח הלאומי. חשוב לציין כי שכרם הממוצע של קצינים ונגדים וותיקים עומד על כ-22,430 ש"ח בחודש. לכך מתווספים התנאים הסוציאליים המקיפים מהם נהנים משרתי הקבע, כגון קרן השתלמות ומענקים שנתיים, כמו גם יתר הטבות הניתנות להם במועדון הצרכנות ״חבר״ ועוד. על בסיס האמור לעיל, קשה להצדיק את הפער המשמעותי – קרוב ל-20 שנה כאמור – בין מועדי הזכאות לפנסיה מהם נהנים משרתי הקבע בצה״ל, למועדי הזכאות לפנסיה להם כפופים ככלל יתר אזרחי המדינה. חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985, מתיר לחייל לקבל קצבה לאחר 25 שנות שירות קבע. הצעת החוק מבקשת להעלות את תקופת הזכאות לקצבה לתקופה של 30 שנות שירות קבע. בנוסף, החוק כיום מאפשר לחייל לקבל קצבה גם לאחר 25 שנות שירות, שמתוכן 10 שנות שירות קבע לפחות, אם הגיע לגיל מינימלי שנקבע בתוספת השלישית בחלק ב' לחוק. הצעת החוק מבקשת להאריך תקופה זו ל-30 שנות שירות, שמתוכן 15 שנות שירות קבע לפחות. עוד קובע החוק כי חייל שהגיע לגיל 60 לאחר 10 שנות שירות קבע זכאי לקצבה, והצעת החוק מבקשת להגדיל גם במקרה זה את תקופת השירות המהווה תנאי לזכאות ל-15 שנות שירות קבע. בדומה לכך מוצע כי במקרה של יציאה מוקדמת לקצבה לפי סעיפים 12א ו-54(ג), תנאי לזכאות לקצבה יהיה סיום השירות לאחר 15 שנים של שירות קבע ולא 10 שנים כפי שמעוגן בחוק היום. במקרה של פיטורים משירות קבע מסיבה שאינה מצוינת בסעיף 10(א)(2) עד (4), מוצע לקבוע כי קצבת פרישה תינתן למי שישלים 15 שנים ולא 10 שנים כפי שקבוע היום בחוק, ולעניין התנאי הנוסף הנדרש לגבי הגיל, מוצע להעלות את הגילאים: מגיל 42 לגיל 47 עבור קצינים; מגיל 47 לגיל 52 עבור נגדים, ולגבי נגדים במקרים שאישר ראש אגף כוח אדם בצה"ל לפי תנאי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה והרווחה של הכנסת – להעלות את הגיל מ-42 ל-47. בנוסף, במקרה של פיטורים משירות קבע עקב אי-מילוי תפקיד כנדרש, תפקוד לקוי, או עקב התנהגות שחורגת מאמות המידה הנדרשות מהחייל, לאחר שהגיע לגיל המינימלי שקבוע בחלק א' בתוספת השלישית, לאחר תום עשר שנות שירות קבע, מוצע לדרוש השלמת 15 שנים בשירות קבע במקום 10 שנים. החוק כיום מעניק לרמטכ"ל אפשרות לתת אישור למתן קצבה בתקופה קצרה יותר לאחר השלמת שמונה שנים של שירות בקבע, והגעה לגיל 42 אם מדובר בקצין, ולגבי נגד - גיל 47, או גיל 42 אם מדובר בנגד במקרים שאישר ראש אגף כוח אדם בצה"ל לפי תנאי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה של הכנסת). מוצע להאריך את תקופת הקבע הנדרשת ל-10 שנים של שירות קבע, והגעה לגיל 47 אם מדובר בקצין, ואם מדובר בנגד – גיל 47 או 52 בהתאמה. הזכאות לקבלת קצבת גישור הקבועה בסעיף 67ו לחוק, שחלה לגבי חיילים בשירות קבע בפנסיה צוברת אם התקיימו בהם תנאים מסוימים, מותנית בין השאר בתנאי לעניין גילם של הפורשים, ותושפע מהתיקונים המוצעים. כהשלמה לכך מוצע להתאים גם את התנאי של השלמת שנות השירות, כך שכלל תידרש השלמת 20 שנות שירות, ולא 15 שנים כקבוע היום, ובמקרים שבהם נדרשת כיום רק השלמת עשר שנות שירות תידרש השלמת 15 שנות שירות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באייר התשפ"ב (09.05.2022) תיקון סעיף 10 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 10(א) – בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 10(א) – (1) בפסקה (4), במקום "לאחר תום עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר תום 15 שנות שירות קבע"; (1) בפסקה (4), במקום "לאחר תום עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר תום 15 שנות שירות קבע"; (2) בפסקה (5) – (2) בפסקה (5) – (א) ברישה, במקום "עשר שנות שירות קבע" יבוא "15 שנות שירות קבע"; (ב) בפסקת משנה (א) במקום "קצין שהגיע לגיל 42" יבוא "קצין שהגיע לגיל 47"; (ג) בפסקת משנה (ב) במקום "נגד שהגיע לגיל 47" יבוא "נגד שהגיע לגיל 52"; (ד) בפסקת משנה (ג) במקום "נגד שהגיע לגיל 42" יבוא "נגד שהגיע לגיל 47". תיקון סעיף 12 2. בסעיף 12 לחוק העיקרי – בסעיף 12 לחוק העיקרי – (1) בפסקה (1), במקום "לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 30 שנות שירות קבע"; (1) בפסקה (1), במקום "לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 30 שנות שירות קבע"; (2) בפסקה (2), במקום "לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 30 שנות שירות ובכללן לא פחות מ-15 שנות שירות קבע"; (2) בפסקה (2), במקום "לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 30 שנות שירות ובכללן לא פחות מ-15 שנות שירות קבע"; (3) בפסקה (3), במקום "לאחר עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 15 שנות שירות קבע". (3) בפסקה (3), במקום "לאחר עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר 15 שנות שירות קבע". תיקון סעיף 12א 3. בסעיף 12א(א) לחוק העיקרי, במקום "לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר ששירת 15 שנות שירות קבע". בסעיף 12א(א) לחוק העיקרי, במקום "לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע" יבוא "לאחר ששירת 15 שנות שירות קבע". תיקון סעיף 13 4. בסעיף 13 לחוק העיקרי, במקום "שמונה שנים לפחות והגיע לגיל 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42" יבוא "13 שנים לפחות והגיע לגיל 47 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 52 או גיל 47". בסעיף 13 לחוק העיקרי, במקום "שמונה שנים לפחות והגיע לגיל 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42" יבוא "13 שנים לפחות והגיע לגיל 47 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 52 או גיל 47". תיקון סעיף 67ו 5. בסעיף 67ו(ב)(2) לחוק העיקרי, במקום "השלים 15 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה – השלים עשר שנות שירות קבע לפחות" יבוא "השלים 20 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה - השלים 15 שנות שירות קבע לפחות". בסעיף 67ו(ב)(2) לחוק העיקרי, במקום "השלים 15 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה – השלים עשר שנות שירות קבע לפחות" יבוא "השלים 20 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה - השלים 15 שנות שירות קבע לפחות".