הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2190731 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני יעקב אשר יצחק פינדרוס ______________________________________________ פ/3717/24 הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – ביטול תעריף מינימום לשירות נוטריוני), התשפ"ב–2022 דברי הסבר לשירותי נוטריון נקבע מחיר המפורסם בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט–1978 (להלן – התקנות), אשר מתעדכן מעת לעת בהתאם לעליית המדד. על נוטריון הנותן שירותים נוטריוניים, חלה חובה לגבות שכר עבור שירותים נוטריונים בהתאם לאמור בתקנות, לפי סעיף 34 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976, הקובע, כי "נוטריון אשם בעבירת משמעת אם – ... (5) גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה". בניגוד לחוקים שונים, שבהם נקבע מחיר מקסימום עבור מצרכים ושירותים, בחוק זה נקבע כי המחיר הקבוע בתקנות הוא גם מחיר מינימום. כלומר, הנוטריון חייב ככלל (למעט במקרים חריגים), לגבות את המחיר הקבוע ולא למטה מכך. כפועל יוצא, נוטריון הגובה שכר נמוך מהקבוע בתקנות ללא טעם מספיק עובר עבירה אתית וצפוי לעמוד לדין משמעתי. איסור זה פוגע בזוגות צעירים הרוכשים דירה, בעולים חדשים הנדרשים לאשר תרגום של תעודות שונות באישור נוטריוני, כגון: תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת בגרות, תעודת פטירה, ובסתם אזרחים וגופים הזקוקים לשירות נוטריוני. במקרים מסוימים, כגון אישור תרגום של מספר תעודות ממשלתיות, התשלום עבור אישור הנוטריון בלבד (לא כולל תשלום עבור התרגום עצמו), יכול לעמוד על אלפי שקלים! בעבר הייתה הוראה דומה בעניין שכר טרחה מינימאלי גם לגבי שירותים שניתנים על ידי עורכי דין, וסטייה מהתעריף המינימלי שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין הייתה עבירת משמעת. בסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, היה קבוע כי "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין; משנקבע בתעריף שכר מינימלי לשירות מסוים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר נמוך ממנו". בשנת 1992, בעקבות סעיף 31 לחוק ההסדרים במשק (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, תוקן סעיף זה ונקבע כי "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם". כלומר, עורך דין יכול לגבות תעריף העומד על פחות מהתעריף הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין, וסטייה כזו כבר אינה מהווה עבירת משמעת. בדברי ההסבר לתיקון האמור לחוק לשכת עורכי הדין נכתב בין היתר כי "קיומו של תעריף מינימום אצל עורכי הדין גורם להעלאה מלאכותית של מחיר השירות הניתן על ידם ומנוגד לחוקי הכלכלה של שוק חופשי ותחרותי. החוק יוצר למעשה כעין קרטל שלא אושר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. מוצע לצמצם את סמכותה זו של המועצה ולקבוע כי תעריפי המינימום שלה יהיו בגדר המלצה בלבד, אך לא יחייבו והפרתם לא תהווה עבירת משמעת" (ה"ח 2143). דברים אלו נכונים ביתר שאת גם בעניין תעריפי הנוטריונים. יוזמי התיקון בחוק ההסדרים הנ"ל לא התייחסו לחוק הנוטריונים, שקובע אף הוא מחיר שלא ניתן על דרך הכלל לגבות תשלום נמוך ממנו. נוכח האמור מוצע לתקן עיוות היסטורי זה. ההתפתחויות האחרונות, ובפרט מסקנות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי (ועדת טרכטנברג) והוועדה לקידום התחרותיות במשק, מחזקות את הצורך הדחוף לפתוח לתחרות את הענף היחיד שעדיין אינו פתוח לתחרות. לפי הצעת החוק, התעריף שנקבע בתקנות יהיה מחיר מקסימום בלבד, וכל נוטריון יוכל לגבות תעריף כראות עיניו, ובלבד שלא יחרוג מהתעריף המקסימלי. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2433/19; פ/1599/20). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באייר התשפ"ב (09.05.2022) תיקון סעיף 34 1. בחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976, בסעיף 34(5), הסיפה החל במילים "או גבה או דרש" – תימחק.