הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2169875 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יעקב מרגי קטי קטרין שטרית ______________________________________________ פ/3712/24 הצעת חוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"ב–2022 דברי הסבר מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר את הקמתם והפעלתם של בתי ספר עצמאיים במדינת ישראל בתי ספר פרטיים שאינם ממומנים על ידי המדינה. במדינת ישראל ישנם בתי ספר רשמיים – ממלכתי וממלכתי דתי, שמימונם המלא הוא על ידי המדינה והיא השולטת בכל רבדים הנוגעים להם. בנוסף, ישנם בתי ספר שאינם רשמיים אך מוכרים על ידי משרד החינוך. בתי ספר אלו מקבלים מימון חלקי. בסוג זה, מעבר לבתי ספר חרדיים קיימים בתי ספר אנתרופוסופיים, בתי ספר של קהילות נוצריות ועוד. גם בתי ספר אלו אינם עצמאיים בכל הקשור לתכני ושיטות הלימודים, אלא ישנה מידה רבה של התערבות משרד החינוך בהיבטים אלו. בתי הספר היחידים בישראל שהחוק מקנה להם עצמאות מלאה הן ישיבות של המגזר החרדי לפי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2000, שזכאים למימון בגובה 60% מיחידת המימון בעד כל תלמיד. הצעת חוק זו מבוססת על חלק מהוראותיו של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים ועל הסדרים הרווחים במדינות המערב ביחס לבתי ספר שאינם תלויים במדינה. לפי הצעת החוק, בתי הספר העצמאיים ייהנו מעצמאות בכפוף לעמידה במספר עקרונות בסיסיים הקבועים בחוק, אך לא ייהנו מכל תקצוב מאת משרד החינוך, למעט ביחס לילדים עם צרכים מיוחדים. תפקידו המרכזי של משרד החינוך ביחס לפעילותם של בתי ספר אלו הינו פיקוח על תחומי הבטיחות, הגהות ושלום התלמידים. המוסדות יצטרכו לקבל הכרה ראשונית של משרד החינוך על פי בקשה שתוגש אליו ובהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. מוסד שזכה להכרה יידרש להגיש בקשה לקבלת רישיון להקמת מוסד חינוך מסוים בהתאם לתוכניות שיציג בתחום הבינוי, הריהוט והציוד של בית הספר. מטרת הרישיון הינה להבטיח את קיום תקני הבריאות והגהות. הצורך בקיומם של בתי ספר עצמאיים אלו נובע מהרצון לאפשר לתושבי ישראל לחנך את ילדיהם במסגרות שונות מהמסגרות הממלכתיות, עם דגשים אחרים, שיטות לימוד שונות, והתאמה אחרת לתלמיד. קיומם של בתי ספר מסוג זה, יכול לשפר את מערכות החינוך הממלכתיות, אשר תשאפנה ללמוד מפעולות מוצלחות בבתי הספר העצמאיים ולהטמיע אותן גם במסגרת הממלכתית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עודד פורר (פ/2263/23). הצעת החוק זהה לפ/2263/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באייר התשפ"ב (09.05.2022) פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה; "מוסד חינוך עצמאי" – מוסד חינוך שקיבל הכרה לפי סעיף 2; "מוסד חינוך עצמאי" – מוסד חינוך שקיבל הכרה לפי סעיף 2; "השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך. פרק ב': הכרה במוסדות חינוך עצמאיים ומימונם פרק ב': הכרה במוסדות חינוך עצמאיים ומימונם הכרה במוסד חינוך עצמאי 2. (א) אדם המבקש להכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך עצמאי, רשאי לפנות אל השר בבקשה להכרה, לפי הוראות שקבע השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – בקשת הכרה). (א) אדם המבקש להכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך עצמאי, רשאי לפנות אל השר בבקשה להכרה, לפי הוראות שקבע השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – בקשת הכרה). (ב) השר או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך עצמאי אם ראה שהתקיימו בו כל אלה: (ב) השר או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך עצמאי אם ראה שהתקיימו בו כל אלה: (1) ניתן בו חינוך שיטתי, ותוכנית הלימודים בו ואורח הפעילות במסגרתו אינם נוגדים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) תוכנית הלימודים של מוסד החינוך כוללת, בין היתר, את התוכנית למוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים לפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. (3) לומדים בו תלמידים במספר שלא יפחת מעשרה תלמידים, ומספר שעות הלימודים בו לא יפחת ממספר שקבע השר; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; (4) למוסד יש מערכת לתיעוד נוכחות התלמידים ושיטה להערכת הישגי התלמידים; (5) הוא התחייב לפעול לקבלת רישיון ולעמוד בתנאים, לפי הוראות פרק ג'. (ג) השר יחליט בבקשת ההכרה ויודיע על החלטתו למבקש בתוך שלושה חודשים מיום הגשתה. (ג) השר יחליט בבקשת ההכרה ויודיע על החלטתו למבקש בתוך שלושה חודשים מיום הגשתה. ערר לעניין הכרה 3. (א) סירב השר לבקשת הכרה, רשאי המבקש, בתוך 45 ימים מיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר שמונתה לפי סעיף זה; ועדת הערר תדון ותחליט בערר בתוך 21 ימים ממועד קבלת הערר או לפני תחילת שנת הלימודים, לפי המוקדם מביניהם. (א) סירב השר לבקשת הכרה, רשאי המבקש, בתוך 45 ימים מיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר שמונתה לפי סעיף זה; ועדת הערר תדון ותחליט בערר בתוך 21 ימים ממועד קבלת הערר או לפני תחילת שנת הלימודים, לפי המוקדם מביניהם. (ב) השר ימנה ועדת ערר לעניין סעיף זה, ואלה חבריה: (ב) השר ימנה ועדת ערר לעניין סעיף זה, ואלה חבריה: (1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) נציג משרד החינוך; (3) נציג ציבור בעל מעמד בשדה החינוך. (ג) הודעה בדבר מינוי ועדת ערר תפורסם ברשומות. (ג) הודעה בדבר מינוי ועדת ערר תפורסם ברשומות. (ד) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סדרי הדין בוועדות הערר. (ד) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סדרי הדין בוועדות הערר. (ה) ועדת ערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהשר היה רשאי לתת לפי סעיף 2. (ה) ועדת ערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהשר היה רשאי לתת לפי סעיף 2. (ו) החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור, בתוך 21 ימים, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. (ו) החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור, בתוך 21 ימים, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. (ז) על ועדת ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות בחוק זה. (ז) על ועדת ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות בחוק זה. ביטול הכרה 4. נוכח השר כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הכרה כאמור בסעיף 2, רשאי הוא להתרות בכתב במי שקיבל את ההכרה, כי אם לא יקוים התנאי בתוך שלושה חודשים מיום ההתראה, רשאי הוא לבטל את ההכרה; על החלטת השר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 3, בשינויים המחויבים. נוכח השר כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הכרה כאמור בסעיף 2, רשאי הוא להתרות בכתב במי שקיבל את ההכרה, כי אם לא יקוים התנאי בתוך שלושה חודשים מיום ההתראה, רשאי הוא לבטל את ההכרה; על החלטת השר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 3, בשינויים המחויבים. מימון מוסד חינוך עצמאי 5. (א) מוסד חינוך עצמאי יהיה רשאי לגבות דמי לימוד לפי שיקול דעתו. (א) מוסד חינוך עצמאי יהיה רשאי לגבות דמי לימוד לפי שיקול דעתו. (ב) (1) משרד החינוך יעביר למוסד חינוך עצמאי בעד כל תלמיד משולב הלומד בו, תשלום לפי התעריף המזערי של שעת הוראה כפי המשולם למוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים; (2) הוראות פרק ד'1 לחוק חינוך מיוחד יחולו על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוך עצמאי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף 20א, בהגדרה "מוסד חינוך רגיל", במקום האמור בה יקראו "מוסד חינוך עצמאי";; (3) בסעיף קטן זה – "תלמיד משולב" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק חינוך מיוחד. פרק ג': רישוי, פיקוח ואכיפה פרק ג': רישוי, פיקוח ואכיפה סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות הגדרות לעניין פרק ג' 6. בחוק זה – בחוק זה – "עובד חינוך" – מי שעוסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך; "עובד חינוך" – מי שעוסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך; "עובד שירות" – מי שעוסק במוסד חינוך ואיננו עובד חינוך; "עובד שירות" – מי שעוסק במוסד חינוך ואיננו עובד חינוך; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך, או סגנו; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך, או סגנו; "רשות הבריאות" – מי ששר הבריאות מינהו לעניין חוק זה; "רשות הבריאות" – מי ששר הבריאות מינהו לעניין חוק זה; "תברואה" של מוסד חינוך – לרבות מצבם התברואי של מבני מוסד החינוך, החצר, הציוד והריהוט שבו, התאורה, החימום והאוורור, צפיפות התלמידים בחדרי הלימוד ובחדרים אחרים, וכן הציוד המשמש להכנת מזון, כלי האוכל, החסנת מצרכי המזון ואיכותם. "תברואה" של מוסד חינוך – לרבות מצבם התברואי של מבני מוסד החינוך, החצר, הציוד והריהוט שבו, התאורה, החימום והאוורור, צפיפות התלמידים בחדרי הלימוד ובחדרים אחרים, וכן הציוד המשמש להכנת מזון, כלי האוכל, החסנת מצרכי המזון ואיכותם. סימן ב': פתיחת מוסד חינוך וקיומו סימן ב': פתיחת מוסד חינוך וקיומו חובת רישיון 7. (א) לא יפתח אדם מוסד חינוך עצמאי, (בפרק זה – מוסד חינוך(, ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו )בחוק זה – רישיון(. (א) לא יפתח אדם מוסד חינוך עצמאי, (בפרק זה – מוסד חינוך(, ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו )בחוק זה – רישיון(. (ב) לא יפרסם אדם אפשרות רישום למוסד חינוך שטרם הוכר, כאמור בסעיף 2. (ב) לא יפרסם אדם אפשרות רישום למוסד חינוך שטרם הוכר, כאמור בסעיף 2. (ג) אדם המפרסם אפשרות רישום למוסד חינוך שהוכר לפי סעיף 2, בטרם יש בידו רישיון לפי חוק זה, חייב לציין זאת בפרסומיו. (ג) אדם המפרסם אפשרות רישום למוסד חינוך שהוכר לפי סעיף 2, בטרם יש בידו רישיון לפי חוק זה, חייב לציין זאת בפרסומיו. בקשה לרישיון 8. (א) אדם שהגיש בקשת הכרה, רשאי להגיש בקשה לרישיון למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על העניינים המפורטים בסעיף 13 ויצורפו לה תשריטים של מבני מוסד החינוך, תוכנית כלכלית, שתפרט את מקורות המימון של מוסד החינוך והיקף הוצאותיו להקמת המוסד ולשנת הלימודים הראשונה, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. (א) אדם שהגיש בקשת הכרה, רשאי להגיש בקשה לרישיון למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על העניינים המפורטים בסעיף 13 ויצורפו לה תשריטים של מבני מוסד החינוך, תוכנית כלכלית, שתפרט את מקורות המימון של מוסד החינוך והיקף הוצאותיו להקמת המוסד ולשנת הלימודים הראשונה, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. (ב) המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש בתוך ארבעה חודשים מיום הגשתה. (ב) המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש בתוך ארבעה חודשים מיום הגשתה. (ג) הרישיון יהיה מותנה בקיומה של הכרה תקפה למוסד החינוך. (ג) הרישיון יהיה מותנה בקיומה של הכרה תקפה למוסד החינוך. העברת העתקים של בקשות ומתן חוות דעת 9. (א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 ,שבתחומן נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו. (א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 ,שבתחומן נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו. (ב) רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור; לא הועברה חוות דעת בתוך חודשיים מיום שהתקבלה אצלה הבקשה, יראו את הבקשה כאילו נענתה. (ב) רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור; לא הועברה חוות דעת בתוך חודשיים מיום שהתקבלה אצלה הבקשה, יראו את הבקשה כאילו נענתה. אישור רשות הבריאות 10. (א) המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה לרשות הבריאות, ולא ייתן רישיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה. (א) המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה לרשות הבריאות, ולא ייתן רישיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה. (ב) רשות הבריאות תעביר את החלטתה למנהל הכללי בתוך 30 יום מיום קבלת העתק הבקשה. (ב) רשות הבריאות תעביר את החלטתה למנהל הכללי בתוך 30 יום מיום קבלת העתק הבקשה. רישיון לתאגיד 11. לא ייתן המנהל הכללי רישיון לחבר בני אדם אלא אם כן הוא תאגיד. לא ייתן המנהל הכללי רישיון לחבר בני אדם אלא אם כן הוא תאגיד. כשירות בעל רישיון 12. לא ייתן המנהל הכללי רישיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור; לא ייתן המנהל הכללי רישיון לתאגיד אם מי שבידו השליטה עליו הורשע בעבירה כאמור או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה כאמור. לא ייתן המנהל הכללי רישיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור; לא ייתן המנהל הכללי רישיון לתאגיד אם מי שבידו השליטה עליו הורשע בעבירה כאמור או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה כאמור. מבחנים למתן רישיון 13. (א) לא ייתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו ביחס לעניינים המפורטים להלן בלבד: (א) לא ייתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו ביחס לעניינים המפורטים להלן בלבד: (1) מבני מוסד החינוך והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות; (2) תנאי הבטיחות במוסד החינוך; (3) הריהוט והציוד של מוסד החינוך; (4) הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך בהתאם לתוכנית הכלכלית, כאמור בסעיף 8. (ב) במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך, בשטח המוסד אל מול מספר התלמידים הצפוי בו ובגילם ובצורכיהם של התלמידים, הכול בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. (ב) במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך, בשטח המוסד אל מול מספר התלמידים הצפוי בו ובגילם ובצורכיהם של התלמידים, הכול בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. (ג) המנהל הכללי ימסור את החלטתו לעניין בקשת הרישיון תוך 45 יום ממועד קבלתה. (ג) המנהל הכללי ימסור את החלטתו לעניין בקשת הרישיון תוך 45 יום ממועד קבלתה. תנאים לרישיון 14. המנהל הכללי רשאי להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו. המנהל הכללי רשאי להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו. תוקפו של רישיון 15. (א) רישיון יכול שיהא קבוע או לתקופה שתיקבע בו ושלא תפחת משנתיים. (א) רישיון יכול שיהא קבוע או לתקופה שתיקבע בו ושלא תפחת משנתיים. (ב) תחילת תוקף הרישיון יהיה מותאם למועד תחילת שנת הלימודים של מוסד החינוך העצמאי. (ב) תחילת תוקף הרישיון יהיה מותאם למועד תחילת שנת הלימודים של מוסד החינוך העצמאי. רכישת מוסד חינוך 16. לא יועבר רישיון מאדם לאדם אחר, אלא באישורו של המנהל הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות. לא יועבר רישיון מאדם לאדם אחר, אלא באישורו של המנהל הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות. ערר לעניין רישיון 17. (א) סירב המנהל הכללי ליתן רישיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף זה. (א) סירב המנהל הכללי ליתן רישיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הסירוב, לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף זה. (ב) שר החינוך ימנה ועדת ערר לרישיון המורכבת משלושה אלה: (ב) שר החינוך ימנה ועדת ערר לרישיון המורכבת משלושה אלה: (1) מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) שני חברים אחרים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה. (ג) הודעה בדבר מינוי ועדת הערר לרישיון תפורסם ברשומות. (ג) הודעה בדבר מינוי ועדת הערר לרישיון תפורסם ברשומות. (ד) השר יקבע הוראות לעניין סדרי הדין של ועדת הערר לרישיון. (ד) השר יקבע הוראות לעניין סדרי הדין של ועדת הערר לרישיון. (ה) ועדת הערר לרישיון תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתת לפי סימן זה. (ה) ועדת הערר לרישיון תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתת לפי סימן זה. (ו) החלטת ועדת הערר לרישיון ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. (ו) החלטת ועדת הערר לרישיון ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. ביטול הרישיון 18. (א) נוכח המנהל הכללי כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבמילוים הותנה רישיון, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל הרישיון, כי אם התנאי לא יקוים בתוך שלושה חודשים מיום ההתראה, רשאי הוא לבטל את הרישיון. (א) נוכח המנהל הכללי כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבמילוים הותנה רישיון, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל הרישיון, כי אם התנאי לא יקוים בתוך שלושה חודשים מיום ההתראה, רשאי הוא לבטל את הרישיון. (ב) על החלטת המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים. (ב) על החלטת המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים. סימן ג': העסקת עובדים במוסד החינוך סימן ג': העסקת עובדים במוסד החינוך העסקת עובד חינוך 19. לא יעסיק אדם עובד חינוך אם התקיים בו אחד מאלה: לא יעסיק אדם עובד חינוך אם התקיים בו אחד מאלה: (1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה; (2) העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עימה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך; (3) יש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים. הגשת רשימה של עובדי חינוך 20. לעניין סעיף 19, בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשימה של עובדי החינוך המועסקים במוסד החינוך. לעניין סעיף 19, בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשימה של עובדי החינוך המועסקים במוסד החינוך. דרישה לפטר עובד חינוך 21. (א) המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד חינוך אם נתקיים לגביו אחד מאלה: (א) המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד חינוך אם נתקיים לגביו אחד מאלה: (1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה; (2) העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו במוסד החינוך; (3) הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים. (ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה. (ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה. הזדמנות להשמיע טענות לעובד חינוך 22. לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד חינוך כאמור בסעיף 21 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד חינוך כאמור בסעיף 21 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. ערר – עובד חינוך 23. עובד חינוך הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 21, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר. עובד חינוך הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 21, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר. הגשת רשימה של עובדי שירות 24. בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השירות המועסקים במוסד החינוך. בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השירות המועסקים במוסד החינוך. דרישה לפטר עובד שירות 25. (א) המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה: (א) המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה: (1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה; (2) העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו במוסד החינוך; (3) הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים. (ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה. (ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה. הזדמנות להשמיע טענות לעובד שירות 26. לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד שירות כאמור בסעיף 25 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד שירות כאמור בסעיף 25 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. אצילת סמכויות 27. המנהל הכללי רשאי לאצול לאחר את סמכויותיו לפי סעיפים 25 ו-26. המנהל הכללי רשאי לאצול לאחר את סמכויותיו לפי סעיפים 25 ו-26. ערר – עובד שירות 28. עובד שירות הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטר כאמור בסעיף 25, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר. עובד שירות הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטר כאמור בסעיף 25, רשאי לערור על כך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני השר. אישור להעסקת רופא או אחות 29. לא יועסק רופא או אחות במוסד חינוך אלא באישור רשות הבריאות. לא יועסק רופא או אחות במוסד חינוך אלא באישור רשות הבריאות. אישור רשות הבריאות 30. (א) לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם כן יש בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות להעסקתו מבחינה בריאותית. (א) לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם כן יש בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות להעסקתו מבחינה בריאותית. (ב) רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תוקפו. (ב) רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תוקפו. (ג) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין האישור לפי סעיף זה. (ג) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין האישור לפי סעיף זה. סימן ד': הוראות כלליות סימן ד': הוראות כלליות הודעה על שינויים 31. בעל רישיון יודיע למנהל הכללי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרישיון או במצורפותיה. בעל רישיון יודיע למנהל הכללי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרישיון או במצורפותיה. כניסה למוסד חינוך 32. המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים בכל עת סבירה להיכנס למוסד חינוך ולחצריו כדי לברר אם קוימו הוראות פרק זה, התקנות לפיו ותנאי הרישיון; ורשאים הם לדרוש מבעל הרישיון או ממנהל מוסד החינוך כל ידיעה הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה. המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים בכל עת סבירה להיכנס למוסד חינוך ולחצריו כדי לברר אם קוימו הוראות פרק זה, התקנות לפיו ותנאי הרישיון; ורשאים הם לדרוש מבעל הרישיון או ממנהל מוסד החינוך כל ידיעה הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה. דרישה לתקן ליקויים 33. המנהל הכללי או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רישיון, בהודעה בכתב, לתקן בתוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע למוסד החינוך או לתברואה בו, אם נראה להם כי התיקון דרוש כדי לקיים הוראות חוק זה, התקנות לפיו או תנאי הרישיון; בעל הרישיון חייב למלא אחרי דרישה כאמור בתוך המועד הנקוב בה. המנהל הכללי או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רישיון, בהודעה בכתב, לתקן בתוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע למוסד החינוך או לתברואה בו, אם נראה להם כי התיקון דרוש כדי לקיים הוראות חוק זה, התקנות לפיו או תנאי הרישיון; בעל הרישיון חייב למלא אחרי דרישה כאמור בתוך המועד הנקוב בה. צו סגירה מאת המנהל הכללי 34. (א) המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת מוסד חינוך, אם נוכח שנתקיים אחד מאלה: (א) המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת מוסד חינוך, אם נוכח שנתקיים אחד מאלה: (1) מוסד החינוך מתנהל בלא רישיון; (2) בעל הרישיון סירב לפטר עובד חינוך כשנדרש לעשות כן לפי סעיף 21(ב); (3) לא קוימה דרישתה של רשות הבריאות לתקן ליקויים לפי סעיף 33; (4) במוסד החינוך מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה. (ב) נוכח המנהל הכללי כי במוסד החינוך הופר איסור ההפליה כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000, רשאי הוא לצוות בכתב על סגירתו, לאחר שדרש מבעל הרישיון בכתב לתקן את ההפרה בתוך מועד סביר, ולאחר שהזהירו כי אי-מילוי דרישה זו יגרור הוצאת צו לסגירת מוסד החינוך. (ב) נוכח המנהל הכללי כי במוסד החינוך הופר איסור ההפליה כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000, רשאי הוא לצוות בכתב על סגירתו, לאחר שדרש מבעל הרישיון בכתב לתקן את ההפרה בתוך מועד סביר, ולאחר שהזהירו כי אי-מילוי דרישה זו יגרור הוצאת צו לסגירת מוסד החינוך. (ג) צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרישיון או אל מי שמנהל מוסד חינוך בלא רישיון. (ג) צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרישיון או אל מי שמנהל מוסד חינוך בלא רישיון. (ד) צו סגירה ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ג), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט. (ד) צו סגירה ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ג), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט. עבירות ועונשין 35. (א) העובר על הוראות סעיף 7 או אינו מקיים צו סגירה לפי סעיף 34, דינו – מאסר שנה. (א) העובר על הוראות סעיף 7 או אינו מקיים צו סגירה לפי סעיף 34, דינו – מאסר שנה. (ב) העובר על הוראות סעיפים 16, 19, 21(ב), 25(ב), 29 או 30, דינו – מאסר שישה חודשים. (ב) העובר על הוראות סעיפים 16, 19, 21(ב), 25(ב), 29 או 30, דינו – מאסר שישה חודשים. (ג) מי שאינו מקיים במועדה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 33 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. (ג) מי שאינו מקיים במועדה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 33 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. (ד) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של מוסד החינוך עד לסיום המשפט. (ד) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של מוסד החינוך עד לסיום המשפט. (ה) בית המשפט רשאי, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של מוסד החינוך. (ה) בית המשפט רשאי, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של מוסד החינוך. (ו) מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. (ו) מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. אי תחולת פקודת החינוך וחוק פיקוח על בתי ספר 36. פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח–1978, וחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, לא יחולו על מוסד חינוך שחוק זה חל עליו. פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח–1978, וחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, לא יחולו על מוסד חינוך שחוק זה חל עליו. פרק ד': הוראות שונות פרק ד': הוראות שונות הקצאת מקרקעין על ידי רשות מקומית 37. רשות מקומית, שמחצית או יותר מהתלמידים המיועדים ללמוד במוסד חינוך עצמאי שזכה להכרה, הם תושביה, וכן רשות מקרקעי ישראל יקצו על פי בקשת מוסד חינוך עצמאי קרקע או מבנה פנויים לטובת משכנו של מוסד החינוך, בשים לב למצאי קרקעותיהן ומבניהן הפנויים ותוך מתן יחס שווה למוסד החינוך בהשוואה להקצאות המקרקעין למוסדות חינוך אחרים שבוצעו על ידן. רשות מקומית, שמחצית או יותר מהתלמידים המיועדים ללמוד במוסד חינוך עצמאי שזכה להכרה, הם תושביה, וכן רשות מקרקעי ישראל יקצו על פי בקשת מוסד חינוך עצמאי קרקע או מבנה פנויים לטובת משכנו של מוסד החינוך, בשים לב למצאי קרקעותיהן ומבניהן הפנויים ותוך מתן יחס שווה למוסד החינוך בהשוואה להקצאות המקרקעין למוסדות חינוך אחרים שבוצעו על ידן. הוראות למוסד תכנון 38. (א) בסעיף זה, "מוסד תכנון" ו"תוכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965. (א) בסעיף זה, "מוסד תכנון" ו"תוכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965. (ב) לא ימנע מוסד תכנון שימוש במבנה או בקרקע לצורך מוסד חינוך עצמאי מן הטעם שמכלול השימושים הנקוב בתוכנית המתאר או רישיון הבנייה לפי העניין, אינו כולל שימוש לצורכי ציבור או לצורכי חינוך. (ב) לא ימנע מוסד תכנון שימוש במבנה או בקרקע לצורך מוסד חינוך עצמאי מן הטעם שמכלול השימושים הנקוב בתוכנית המתאר או רישיון הבנייה לפי העניין, אינו כולל שימוש לצורכי ציבור או לצורכי חינוך. (ג) מוסד תכנון יקבע בהוראות של כל תוכנית אשר יש בה כדי לשנות ייעוד של שטח לטובת מתחם מגורים, שיש בו מעל ל-2,500 יחידות דיור, והכרוכה בהקצאת שטחים לצרכי ציבור, כי 25 אחוזים מהשטחים לצורכי ציבור יועדו לטובת מוסדות חינוך עצמאיים; מוסד התכנון יהיה רשאי לבטל את ייעוד השטח לטובת מוסדות חינוך עצמאיים, אם חלפו 10 שנים מתום אכלוס מתחם המגורים, ולא הוגשה בקשת הקצאה מאת מוסד החינוך העצמאי. (ג) מוסד תכנון יקבע בהוראות של כל תוכנית אשר יש בה כדי לשנות ייעוד של שטח לטובת מתחם מגורים, שיש בו מעל ל-2,500 יחידות דיור, והכרוכה בהקצאת שטחים לצרכי ציבור, כי 25 אחוזים מהשטחים לצורכי ציבור יועדו לטובת מוסדות חינוך עצמאיים; מוסד התכנון יהיה רשאי לבטל את ייעוד השטח לטובת מוסדות חינוך עצמאיים, אם חלפו 10 שנים מתום אכלוס מתחם המגורים, ולא הוגשה בקשת הקצאה מאת מוסד החינוך העצמאי. ביצוע ותקנות 39. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. תיקון חוק לימוד חובה 40. בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, בסעיף 5 (א1), אחרי המילים "התשס"ח–2008" יבוא "או במוסד חינוך עצמאי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, בסעיף 5 (א1), אחרי המילים "התשס"ח–2008" יבוא "או במוסד חינוך עצמאי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 41. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, אחרי פרט 28 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, אחרי פרט 28 יבוא: "29. ערעור לפי סעיפים 3(ו), 4 ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". "29. ערעור לפי סעיפים 3(ו), 4 ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". תיקון חוק אומנה לילדים 42. בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 – בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 – (1) בתוספת הראשונה, בפרט 5, אחרי המילים "מוכר שאינו רשמי" יבוא "מוסד חינוך עצמאי". (1) בתוספת הראשונה, בפרט 5, אחרי המילים "מוכר שאינו רשמי" יבוא "מוסד חינוך עצמאי". (2) בתוספת השנייה, בפרט 3, אחרי המילים "מוכר שאינו רשמי" יבוא "מוסד חינוך עצמאי". (2) בתוספת השנייה, בפרט 3, אחרי המילים "מוכר שאינו רשמי" יבוא "מוסד חינוך עצמאי". תיקון חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים 43. בחוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח–2018, בסעיף 1, בהגדרה "מחזיק", בפסקה (2), אחרי המילים "התשכ"ט–1969" יבוא "לפי חוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". בחוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח–2018, בסעיף 1, בהגדרה "מחזיק", בפסקה (2), אחרי המילים "התשכ"ט–1969" יבוא "לפי חוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020". תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 44. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, בסעיף 19לב – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, בסעיף 19לב – (1) אחרי "מוסד חינוך פטור" יבוא "מוסד חינוך עצמאי"; (1) אחרי "מוסד חינוך פטור" יבוא "מוסד חינוך עצמאי"; (2) אחרי ההגדרה "מוסד חינוך מוכר" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "מוסד חינוך מוכר" יבוא: ""מוסד חינוך עצמאי" – כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"א–2020."