הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2190645 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת איימן עודה עאידה תומא סלימאן עופר כסיף ______________________________________________ פ/3777/24 הצעת חוק הזדמנות שווה בחינוך היסודי וביטול ההפליה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 דברי הסבר סעיף 2(8) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק), קובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו". ואולם, הלכה למעשה, ובהתאם לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953 (להלן – תקנות חינוך ממלכתי), תלמידי המוסדות המוכרים שאינם רשמיים (להלן – מוכש"ר), בכיתות א' עד ח', למעט רשתות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני", אינם מקבלים שוויון הזדמנויות כאמור. כיום, משרד החינוך מתקצב מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי שניתן בו חינוך יסודי, בשיעור של כ-27% בלבד בהשוואה למוסד חינוך רשמי דומה. התקצוב נעשה בהתאם לתקנה 9 לתקנות חינוך ממלכתי, אשר קובעת כי התקצוב יהיה בשיעור של 75% מ"תקן הבסיס" של מוסד חינוך רשמי דומה, אך תקן זה אינו כולל את כל רכיבי התקצוב למוסדות רשמיים, ולכן התקצוב בפועל נמוך מ-75%. כמו כן, שיעור התקצוב מופחת למוסד שאינו מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית או שממוצע הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים בו אינו עולה על חצי סטיית תקן מהממוצע המשוקלל של הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים במוסדות חינוך אחרים בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי מוסד החינוך. אפילו מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, המקיים את חובות החינוך הרשמי, אינו זכאי לתמיכה מלאה מצד המדינה, אם הוא שייך לתאגיד חינוך ולא למדינה או לרשות מקומית. הגדרת סוג הבעלות על מוסד חינוך כתנאי לתקצוב ממשלתי מלא במוסדות שניתן בהם חינוך יסודי, אינה קיימת במערכת החינוך התיכונית. במערכת התיכונית, המתוקצבת כולה באופן מלא על ידי המדינה, אין כלל הגדרה של מוסדות רשמיים, ורובם המוחלט של המוסדות, מצויים בבעלות של רשויות מקומיות, או בבעלות של תאגידי חינוך (מוסדות שלא למטרת רווח). זאת מתוך הכרה של המדינה בכך, שמוסד יכול לקיים את כלל הדרישות של משרד החינוך, גם תחת בעלות של תאגיד חינוך. יוצא איפוא, שהמדינה, בחסות החקיקה הקיימת, פוגעת מבחינה תקציבית בכ-80,000 תלמידי בתי הספר של החינוך המוכר שאינו רשמי (רובם מהמגזרים הערבי והחרדי אשר ממוקמים ברף התחתון של המדד הסוציו אקונומי). פגיעה זו באה בתחילת דרכם החינוכית של התלמידים, תקופה בה הם אמורים לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות, וגורמת לכך שבהמשך הדרך מנותבים תלמידים אלה למקצועות פחות מתגמלים. כך נוצר קושי משמעותי לגבי אפשרות השתלבותם המיטבית בשוק העבודה, והמדינה כולה נפגעת מכך. מתוך הכרה בחשיבות מתן הזדמנות שווה גם לתלמידי בתי הספר היסודיים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ומקיימים את דרישות החינוך הרשמי, מוצע לקבוע שכיתות א' עד ח' בכל מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי יתוקצבו כאותן כיתות במוסד חינוך רשמי, ובלבד שמתקיימים במוסד התנאים להלן: הוא עומד בתכנית הלימודים שקבע השר למוסדות החינוך הרשמיים (תכנית הליבה), לפי סעיף 4(א) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ונתון לפיקוח החל על מוסדות החינוך הרשמיים, הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות והוא אינו גובה שכר לימוד העולה על זה שאישר המנהל הכללי של משרד החינוך. על מנת לתמרץ מוסדות להתאים את תכנית הלימוד בהם לתכנית הלימודים שקבע השר ובתוכה תכנית לימודי היסוד אשר חשובים להשתלבות עתידית של התלמידים בשוק העבודה ובאתגרי המדינה, מוצע לקבוע כי אחוז התקצוב יהיה בהתאם לרמת המחויבות של המוסד לתכנית שקבע השר. על מנת להשיג שוויון מהותי ולאור ההסדר המוצע ביחס לתקצוב מוסדות המוכש"ר, אין עוד צורך בהחרגה של שתי רשתות החינוך שנהנו עד כה מתנאים מועדפים ביחס לכלל מוסדות המוכש"ר הדומים להם (מרכז החינוך העצמאי, ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל). לפיכך מוצע לבטל את ה-"חריג הכבד", לפי שופטי בית המשפט העליון בפס"ד בג"צ 8437/99 רשת גני חב"ד נ' שר החינוך, וליישם את קריאת בית המשפט העליון בפס"ד של השופטת דליה דורנר בג"ץ (10808/04), ולבטל את ההחרגה שמהן נהנות רשתות החינוך הנ"ל באמצעות תיקון חוק יסודות התקציב. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשפ"ב (16.05.2022) תיקון חוק חינוך ממלכתי 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בסעיף 11, האמור בו יסומן (ב) ולפניו יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בסעיף 11, האמור בו יסומן (ב) ולפניו יבוא: "(א) כיתות א' עד ח' במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, יזכו לתקצוב זהה לתקצוב של מוסד חינוך רשמי דומה, בשיעור התואם את השיעור שבו מקיים אותו מוסד חינוך את תוכנית היסוד, ובלבד שמתקיימים במוסד כל אלה: "(א) כיתות א' עד ח' במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, יזכו לתקצוב זהה לתקצוב של מוסד חינוך רשמי דומה, בשיעור התואם את השיעור שבו מקיים אותו מוסד חינוך את תוכנית היסוד, ובלבד שמתקיימים במוסד כל אלה: (1) נלמדת בו תכנית הלימודים שקבע השר לפי סעיף 4(א) (בחוק זה – תוכנית היסוד) בשיעור של 75%-100%, והוא כפוף לסדרי הפיקוח שנקבעו לפי חוק זה לעניין מוסדות חינוך רשמיים; (2) הוא מקיים מדיניות רישום משלבת של קבלת תלמידים ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות; (3) הוא אינו גובה שכר לימוד העולה על שכר הלימוד שאישר המנהל הכללי של משרד החינוך." תיקון חוק יסודות התקציב 2. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בסעיף 3א – בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בסעיף 3א – (1) בסעיף קטן (ט), פסקאות (2) ו-(3) – יימחקו; (2) סעיף קטן (י) – בטל.