הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2191398
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת אמילי חיה מואטי
______________________________________________
פ/3836/24
הצעת חוק להסדרת שיווק והפצה של תרכובות מזון לתינוקות במוסדות הבריאות, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
הצעת החוק מבקשת להגן על יולדות ותינוקות מפני התערבות גורמים שיווקיים בבחירת אופן ההזנה בסמוך ללידה, ולעודד בחירה מושכלת של האם תוך מודעות ליתרונות ההנקה ולחשיבות תזונה מספקת להתפתחותם התקינה של תינוקות, בהתאם לכללים שנקבעו בקוד של ארגון הבריאות הבינלאומי שישראל חתומה עליו.
תזונת תינוקות בשנה הראשונה לחייהם חשיבות רפואית בעלת השלכות בריאותיות, התפתחותיות ופסיכולוגיות אצל תינוקות וילדים רכים. מחקרים מראים כי הזנת יתר או הזנה שאינה מתאימה לתינוק או לפעוט עלולה לגרום לנזקים בריאותיים והתפתחותיים בהווה ובעתיד, ולהשפיע על עתידו של התינוק.
התינוק תלוי בתזונה מסוימת ובלעדית בשנת חייו הראשונה, ועובדה זו מחייבת קביעת כללים שיבטיחו כי החלטות ההורים על ההזנה בגיל זה יתקבלו על בסיס ידע רפואי והמלצות משרד הבריאות ולא על בסיס מידע שיווקי ואינטרסים כלכליים שאינם לטובת הקטין. כלל גופי הבריאות בעולם ממליצים כי פרסום מזון תינוק יוגבל כדי שההורים ייעזרו באנשי מקצוע בעת קניית המזון וכדי שהם לא יתפתו לקנות מזון יקר ללא הצדקה.
תעשיית מזון לתינוקות היא תעשייה חזקה מאוד. מדובר בענף ריכוזי אשר נשלט על ידי שתי שחקניות דומיננטיות מאוד, חברת מטרנה וחברת פרומדיקו (יבואנית המותג "סימילאק"), כאשר חברת מטרנה נשלטת על ידי חברת נסטלה בעלת הכנסות בהיקף של כ-300 טריליון ₪ בשנה וחברת פרומדיקו נשלטת על ידי קבוצת ניופארם בעלת היקף הכנסות של כ-300 מיליון. חברות התמ"ל משווקות את מוצריהן באמצעים רבים בבתי היולדות ומציעות הטבות רבות לאנשים מתחום הרפואה על מנת שימליצו על מותג כזה או אחר (כנסים לרופאים ואחיות, דוגמיות, מתנות וכדומה). גופי מחקר ובריאות בינלאומיים מעריכים כי הצרכן משלם כ40% יותר על המוצר בגלל השיווק האגרסיבי ובפועל נוצר מצב שבו משפחות בישראל שאינן מצויות במעמד כלכלי מבוסס מתקשות לרכוש מזון תינוקות לתינוק שלהן – מזון שמהווה תזונה בלעדית בחצי השנה הראשונה לחייו ותזונה משלימה קריטית בחצי השנה השנייה לחייו של תינוק שאינו יונק.
כדי לפתור מצב זה מוצע לאסור על פרסום תרכובות המזון לתינוקות במוסדות הבריאות, להסדיר את אופני השיווק של אותם מוצרים ולקבוע חובת מתן ייעוץ תזונה ליולדת בטרם החלטתה על אופן הזנת התינוק. הצעת חוק זו תחזק את זכות האם לבחור בהזנת תינוקה ותקדם ביטחון תזונתי אצל תינוקות, הן הודות להגבלת השיווק האגרסיבי והן באמצעות הוזלת מחירי התמ"ל הצפויה בעקבות הגבלת הפרסום.
כמו כן, מוצע כי כספי הקנסות שיוטלו על תאגידים שהפרו את החוק ופרסמו את מוצריהם בבתי החולים יועברו לקרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות בראשה יעמוד האפוטרופוס הכללי. כספי הקרן יחולקו בהתאם לתקנות שיתקינו שר הבריאות ושר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, במטרה לסייע לילדים שסובלים מלקויות התפתחותיות עקב תזונה לקויה, לממן רכישת תמ"ל עבור משפחות הזקוקות לכך, לקדם תוכניות לביטחון תזונתי אצל תינוקות, לממן חלב מבנק החלב במקרה של צרכים רפואיים ולממן מחקרים לבחינת מודלים של ביטחון תזונתי אצל תינוקות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דני דנון (פ/3109/18) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת רון כץ (פ/3122/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשפ"ב (23.05.2022)
מטרה 1. מטרת חוק זה לקדם ביטחון תזונתי אצל תינוקות ולהגן על תינוקות מפני תזונה לקויה תוך שמירה על זכות ההורה לבחור את אופן הזנת תינוקו; זאת באמצעות קביעת איסורים והגבלות לעניין שיווק והפצה של תרכובות מזון לתינוקות, קביעת חובות לעניין אספקת שירותי ייעוץ הנקה ותזונה ליולדות והקמת קרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות. מטרת חוק זה לקדם ביטחון תזונתי אצל תינוקות ולהגן על תינוקות מפני תזונה לקויה תוך שמירה על זכות ההורה לבחור את אופן הזנת תינוקו; זאת באמצעות קביעת איסורים והגבלות לעניין שיווק והפצה של תרכובות מזון לתינוקות, קביעת חובות לעניין אספקת שירותי ייעוץ הנקה ותזונה ליולדות והקמת קרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"בעל עניין" – מי שיש לו עניין כלכלי בשיווק או בקידום מכירה של תרכובות מזון לתינוקות, לרבות יצרן, יבואן, משווק או מפיץ של תרכובות מזון לתינוקות, או תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד מהם; "בעל עניין" – מי שיש לו עניין כלכלי בשיווק או בקידום מכירה של תרכובות מזון לתינוקות, לרבות יצרן, יבואן, משווק או מפיץ של תרכובות מזון לתינוקות, או תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד מהם;
"ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת; "ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;
"מוסד בריאות" – בית חולים, קופת חולים, מרפאה ותחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב), למעט בית מרקחת השייך לאחד מהם; "מוסד בריאות" – בית חולים, קופת חולים, מרפאה ותחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב), למעט בית מרקחת השייך לאחד מהם;
"פרסום" – פעולה לקידום מכירה הנעשית בכתב, בעל פה, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים, לרבות בציור, בדמות, בצליל, בתמונה או בכל אמצעי אחר, המיועדת או הזמינה לציבור, כולו או חלקו, בכל צורה שהיא, באופן גלוי או סמוי, ולמעט מידע מקצועי לבעלי מקצוע בתחום הבריאות, הרפואה או התזונה וכולל מידע מדעי או טכני לגבי מוצר, תכונותיו ואופן השימוש בו; "פרסום" – פעולה לקידום מכירה הנעשית בכתב, בעל פה, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים, לרבות בציור, בדמות, בצליל, בתמונה או בכל אמצעי אחר, המיועדת או הזמינה לציבור, כולו או חלקו, בכל צורה שהיא, באופן גלוי או סמוי, ולמעט מידע מקצועי לבעלי מקצוע בתחום הבריאות, הרפואה או התזונה וכולל מידע מדעי או טכני לגבי מוצר, תכונותיו ואופן השימוש בו;
"תרכובת מזון לתינוקות" – מוצר מזון המיועד להזנת תינוקות עד גיל שנה כתחליף לחלב אם, באופן מלא או חלקי; "תרכובת מזון לתינוקות" – מוצר מזון המיועד להזנת תינוקות עד גיל שנה כתחליף לחלב אם, באופן מלא או חלקי;
"השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות.
איסור פרסום, קידום מכירות ומתן תרומות וטובות הנאה במוסדות בריאות 3. (א) בעל עניין או מי מטעמו לא יפרסם ולא ישווק תרכובות מזון לתינוקות במוסד בריאות, לרבות בדרך של חלוקת דוגמיות של מוצרים אלה. (א) בעל עניין או מי מטעמו לא יפרסם ולא ישווק תרכובות מזון לתינוקות במוסד בריאות, לרבות בדרך של חלוקת דוגמיות של מוצרים אלה.
(ב) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן כל טובת הנאה למוסד בריאות או לעובדיו, במישרין או בעקיפין. (ב) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן כל טובת הנאה למוסד בריאות או לעובדיו, במישרין או בעקיפין.
(ג) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן למוסד בריאות תרומה הקשורה באספקת תרכובות מזון לתינוקות, בכסף או בשווה כסף. (ג) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן למוסד בריאות תרומה הקשורה באספקת תרכובות מזון לתינוקות, בכסף או בשווה כסף.
אספקת תרכובות מזון לתינוקות למוסד בריאות 4. תרכובות מזון לתינוקות יסופקו למוסדות בריאות באופן שימנע עידוד לשימוש בהן, ויחולו על אספקתן הוראות אלה: תרכובות מזון לתינוקות יסופקו למוסדות בריאות באופן שימנע עידוד לשימוש בהן, ויחולו על אספקתן הוראות אלה:
(1) אספקת תרכובות מזון לתינוקות למוסד בריאות תיעשה רק בדרך של מכרז לפי כללים שיקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות; (1) אספקת תרכובות מזון לתינוקות למוסד בריאות תיעשה רק בדרך של מכרז לפי כללים שיקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(2) שר הכלכלה והתעשייה והממונה על התחרות, באישור ועדת הכלכלה, יקבעו את מספר משתתפים ומספר הזוכים המינימלי במרכז לפי סעיף זה; (2) שר הכלכלה והתעשייה והממונה על התחרות, באישור ועדת הכלכלה, יקבעו את מספר משתתפים ומספר הזוכים המינימלי במרכז לפי סעיף זה;
(3) מכלי אריזה של תרכובות מזון לתינוקות המסופקות ליולדות ולתינוקות במוסד בריאות, לא ישמשו לפרסום המוצר, לא יישאו תוכן שיווקי ויסומנו לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה; הוראות סעיף זה לא יחולו על מידע שחובה לציינו על האריזה לפי כל דין. (3) מכלי אריזה של תרכובות מזון לתינוקות המסופקות ליולדות ולתינוקות במוסד בריאות, לא ישמשו לפרסום המוצר, לא יישאו תוכן שיווקי ויסומנו לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה; הוראות סעיף זה לא יחולו על מידע שחובה לציינו על האריזה לפי כל דין.
מתן תרכובות מזון ליילודים בבית חולים 5. (א) בית חולים לא יזין יילוד בתרכובת מזון לתינוקות אלא בהסכמת ההורה ולאחר שניתנה להורה האפשרות להיפגש עם יועצת הנקה; (א) בית חולים לא יזין יילוד בתרכובת מזון לתינוקות אלא בהסכמת ההורה ולאחר שניתנה להורה האפשרות להיפגש עם יועצת הנקה;
(ב) פגישה עם יועצת הנקה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול הסבר אודות משמעות הזנת הילוד בחלב אם או בתרכובת מזון לתינוקות והשלכותיה הבריאותיות וההתפתחותיות וכן מידע אודות שירותי ייעוץ הנקה בקהילה, מערך ההיוועצות עם תזונאיות בטיפות החלב ומידע נוסף שיקבע השר בתקנות; (ב) פגישה עם יועצת הנקה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול הסבר אודות משמעות הזנת הילוד בחלב אם או בתרכובת מזון לתינוקות והשלכותיה הבריאותיות וההתפתחותיות וכן מידע אודות שירותי ייעוץ הנקה בקהילה, מערך ההיוועצות עם תזונאיות בטיפות החלב ומידע נוסף שיקבע השר בתקנות;
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בנסיבות שבהן ההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית מטעמים של סיכון רפואי לאם או ליילוד. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בנסיבות שבהן ההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית מטעמים של סיכון רפואי לאם או ליילוד.
(ד) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ג), בית החולים יידע את הורי היילוד בצורך בהזנה בתרכובות מזון לתינוקות ויסביר להם על אופן השימוש הנכון בהן, כדי למנוע האכלת יתר ועודף משקל או תת משקל ומחסור תזונתי. (ד) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ג), בית החולים יידע את הורי היילוד בצורך בהזנה בתרכובות מזון לתינוקות ויסביר להם על אופן השימוש הנכון בהן, כדי למנוע האכלת יתר ועודף משקל או תת משקל ומחסור תזונתי.
עונשין 6. העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
קרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות 7. (א) קנס שהטיל בית המשפט לפי הוראות חוק זה יופקד בקרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות שינהל האפוטרופוס הכללי בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – הקרן). (א) קנס שהטיל בית המשפט לפי הוראות חוק זה יופקד בקרן ייעודית לביטחון תזונתי אצל תינוקות שינהל האפוטרופוס הכללי בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – הקרן).
(ב) שר הבריאות ושר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה: (ב) שר הבריאות ושר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
(1) טיפול בילדים עד גיל 6 שסבלו בהיותם תינוקות מתת-תזונה או מתזונה לקויה, ופיתחו לקויות התפתחותיות-קוגניטיביות או חברתיות-נפשיות;
(2) מימון רכישת מוצרי מזון לתינוקות עד לגיל שנה למשפחות שנמצאות באי ביטחון תזונתי ;
(3) מימון חלב אם ממקור שאושר על ידי משרד הבריאות לתינוקות הנזקקים לכך מבחינה רפואית;
(4) מימון תוכניות להבטחת ביטחון תזונתי אצל תינוקות בטווח הקצר ובטווח הארוך;
(5) בחינת מודלים להשגת ביטחון תזונתי בקרב תינוקות ועריכת מחקרים לשם כך.
אחריות מנהלים 8. נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בה כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מנהלי בכיר האחראי למעשה נושא העבירה אלא אם כן הוכיח שניים אלה: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בה כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מנהלי בכיר האחראי למעשה נושא העבירה אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
ביצוע ותקנות 9. השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.