הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2192501
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן
______________________________________________
פ/3858/24
הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ולבני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ''ב–2022
דברי הסבר
לילדים ולבני נוער המתמודדים עם קשיים נפשיים ניתנים כיום מענים על ידי שלושה גופים עיקריים: משרד הבריאות, האחראי על הטיפול המרפאתי והאשפוז הפסיכיאטרי, משרד העבודה הרווחה והביטחון החברתי, שאחראי על הטיפול החוץ ביתי לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים ומשרד החינוך שאחראי על שירותי החינוך.
חלוקת האחריות בין שלושת המשרדים ותיאום לקוי ביניהם יוצרים שורה של בעיות וחסרים הן בקבלת אחריות והן במתן מענים לילדים ובני נוער אלו, ורבים מהם "נופלים בין הכיסאות". יתרה מכך, המענים הקיימים חסרים מאוד, ובעיקר המענים בקהילה שאינם מרפאתיים, אשר כמעט ואינם קיימים. חסר זה במענים בקהילה מביא לא אחת לאשפוזם של ילדים ובני נוער במחלקות ובבתי חולים פסיכיאטרים, אשפוזים אשר ניתן היה למנוע את חלקם לו היו מענים מתאימים בקהילה, וכן מביא לעליה במספר הילדים ובני הנוער המופנים לפנימיות פוסט אשפוזיות ולמשפחות אומנה.
בקרב ילדים רבים מתן מענה מוקדם ומתאים ימנע החמרה של מצבם. נוכח החסר הקיים בשטח ונוכח היעדר הסדר חקיקתי לעניין מתן שירותים בקהילה לקטינים עם קושי נפשי, נדרש להסדיר את הזכות לקבלת שירותי טיפול ושיקום בחקיקה ראשית תוך הגדרה ברורה של הגורמים האחראים למימושה.
יצוין כי קדמו להגשת הצעת חוק זו מספר דיונים בוועדות הכנסת השונות ואף הוקמה ועדה בין-משרדית שבה היו שותפים משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד החינוך, אשר אף היא הגיעה למסקנה כי נדרשים מענים בקהילה.
מטרת הצעת החוק היא להסדיר את זכותם של כלל הילדים ובני הנוער עם קשיים נפשיים לשירותי טיפול ושיקום, וזאת על פי צורכיהם הייחודיים על מנת לאפשר להם לממש במלואן את זכויותיהם להתפתח, להתקדם, להשתקם, לחיות בסביבה משפחתית ולהשתתף בצורה פעילה בחיי הקהילה כבני גילם.
מוצע לעגן בראש ובראשונה את זכותם של ילדים עם קשיים נפשיים משמעותיים לשירותי טיפול ושיקום ולקבוע אחריות משותפת של משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד החינוך לפיתוח ולמתן שירותים אלו.
עוד מוצע כי יוקמו ועדות זכאות אזוריות אשר יוסמכו להציע לילד שנמצא זכאי על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק, תכנית טיפול ושיקום שתכלול מגוון של שירותים המותאמים לצורכי הילד, מתוך מגוון סוגי שירותים הקבועים בתוספת לחוק, וזאת בשיתוף הילד והוריו. על החלטת ועדת הזכאות ניתן יהיה להגיש ערר לוועדת ערר. עוד מוצע כי את הילד והוריו ילווה מתאם טיפול אשר יפעל למימוש תכנית הטיפול והשיקום אשר נקבעה לילד, על ידי תיאום עם גורמי המקצוע השונים, וכן על ידי בדיקה באופן שוטף כי כל השירותים ניתנים בפועל בצורה תקינה ועונים לצורכי הילד.
השירותים המנויים בתוספת לחוק מציעים קשת של שירותים היכולים לתת מענים מגוונים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, החל במענה כוללני בשעות היום, כולל מסגרת לימודית, עבור בשירותים בשעות אחר הצהרים המיועדים לילדים ולבני נוער הנמצאים בשעות הבוקר במסגרת חינוכית, וכלה בשירותים המיועדים לאפשר לילדים ולבני נוער עם קשיים נפשיים להשתלב בפעילויות בקהילה המיועדות לבני גילם.
לבסוף, הצעת החוק מתייחסת גם לילדים שעניינם מטופל על ידי ועדת תכנון, טיפול והערכה של משרד הרווחה והביטחון החברתי, זאת במטרה למנוע כפל טיפול מחד גיסא ותיאום מלא עם גורמי מקצוע אחרים המטפלים בצרכיו השונים של הילד מאידך גיסא.
הצעת החוק נוסחה בסיוע ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, ובסיוע מקצועי של האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל ואיגוד העובדים הסוציאליים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת (פ/2748/19).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/65/20), על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1982/20) ועל ידי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (פ/2783/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/89/21) על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/975/22), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/1289/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר ( פ/379/24) על ידי חברת הכנסת מיכל וולידגר וקבוצת חברי כנסת (פ/422/24) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/1628/24)
הצעת החוק זהה לפ/1628/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשפ"ב (30.05.2022)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה להבטיח את זכויותיהם של ילדים עם קשיים נפשיים לשיקום ולטיפול בקהילה באופן שייתן מענה הולם לצורכיהם המיוחדים ויאפשר להם להשתלב בקהילה כבני גילם ותוך מיצוי מלוא יכולתם. מטרתו של חוק זה להבטיח את זכויותיהם של ילדים עם קשיים נפשיים לשיקום ולטיפול בקהילה באופן שייתן מענה הולם לצורכיהם המיוחדים ויאפשר להם להשתלב בקהילה כבני גילם ותוך מיצוי מלוא יכולתם.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה לתכנון, טיפול והערכה" – הוועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו–1965; "הוועדה לתכנון, טיפול והערכה" – הוועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו–1965;
"ועדת זכאות" – ועדת זכאות אזורית שהוקמה לפי סעיף 5; "ועדת זכאות" – ועדת זכאות אזורית שהוקמה לפי סעיף 5;
"חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;
"חוק הנוער" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960; "חוק הנוער" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960;
"ילד עם קושי נפשי משמעותי" – אדם שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, שאובחן באבחנה פסיכיאטרית, בהתאם לאמות המידה שבמדריך הסטטיסטי לאבחון הפרעות נפשיות לפי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM – Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders) או במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (Classification of Diseases International – ICD), או שנקבע כי קיים חשד לאבחנה כזו, ונקבע כי קיימת פגיעה בתפקודו בהשוואה לבני גילו באחד או יותר מתחומים אלה: התחום החינוכי, התחום הרגשי, התחום ההתנהגותי, התחום החברתי או התחום המשפחתי, והכול על ידי פסיכיאטר לילדים ונוער בשירות הציבורי או על ידי פסיכולוג קליני בשירות הציבורי; "ילד עם קושי נפשי משמעותי" – אדם שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, שאובחן באבחנה פסיכיאטרית, בהתאם לאמות המידה שבמדריך הסטטיסטי לאבחון הפרעות נפשיות לפי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM – Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders) או במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (Classification of Diseases International – ICD), או שנקבע כי קיים חשד לאבחנה כזו, ונקבע כי קיימת פגיעה בתפקודו בהשוואה לבני גילו באחד או יותר מתחומים אלה: התחום החינוכי, התחום הרגשי, התחום ההתנהגותי, התחום החברתי או התחום המשפחתי, והכול על ידי פסיכיאטר לילדים ונוער בשירות הציבורי או על ידי פסיכולוג קליני בשירות הציבורי;
"מתאם טיפול" – אדם שהוא בעל מקצוע מוכר המתמחה בתחום בריאות הנפש שמונה לפי סעיף 5(ו) לתיאום טיפול בילד עם קושי נפשי משמעותי בהתאם להוראות סעיף 11; "מתאם טיפול" – אדם שהוא בעל מקצוע מוכר המתמחה בתחום בריאות הנפש שמונה לפי סעיף 5(ו) לתיאום טיפול בילד עם קושי נפשי משמעותי בהתאם להוראות סעיף 11;
"פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977;
"פסיכיאטר לילדים ונוער" – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976; "פסיכיאטר לילדים ונוער" – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976;
"שירות ציבורי" – שירותי בריאות, לרבות שירותי אבחון, הניתנים במימון המדינה, או במימון קופת חולים לפי חוק ביטוח בריאות; "שירות ציבורי" – שירותי בריאות, לרבות שירותי אבחון, הניתנים במימון המדינה, או במימון קופת חולים לפי חוק ביטוח בריאות;
"שירותי טיפול ושיקום" – שירותים בקהילה המפורטים בתוספת, המיועדים לסייע לילד עם קושי נפשי משמעותי, שיוענקו לפי הוראות חוק זה; "שירותי טיפול ושיקום" – שירותים בקהילה המפורטים בתוספת, המיועדים לסייע לילד עם קושי נפשי משמעותי, שיוענקו לפי הוראות חוק זה;
"תכנית טיפול ושיקום" – תכנית שהכינה ועדת הזכאות, הכוללת את סוג שירותי הטיפול והשיקום שלהם זקוק ילד עם קושי נפשי משמעותי, היקפם ומקום נתינתם; "תכנית טיפול ושיקום" – תכנית שהכינה ועדת הזכאות, הכוללת את סוג שירותי הטיפול והשיקום שלהם זקוק ילד עם קושי נפשי משמעותי, היקפם ומקום נתינתם;
"השרים" – שר הרווחה והביטחון החברתי, שר הבריאות ושר החינוך. "השרים" – שר הרווחה והביטחון החברתי, שר הבריאות ושר החינוך.
זכאות לטיפול ושיקום 3. (א) ילד עם קושי נפשי משמעותי זכאי לשירותי טיפול ושיקום בקהילה על פי צרכיו, בהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ואמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, באופן שיאפשר לו מימוש מרבי של יכולותיו ושילוב מלא בחיי החברה, ככל ילד בגילו. (א) ילד עם קושי נפשי משמעותי זכאי לשירותי טיפול ושיקום בקהילה על פי צרכיו, בהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ואמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, באופן שיאפשר לו מימוש מרבי של יכולותיו ושילוב מלא בחיי החברה, ככל ילד בגילו.
(ב) הכינה ועדת זכאות תכנית טיפול ושיקום, זכאי הילד עם הקושי הנפשי המשמעותי לקבל את שירותי הטיפול והשיקום שנקבעו בתוך 14 ימים לכל המאוחר ממועד קבלת החלטת ועדת הזכאות. (ב) הכינה ועדת זכאות תכנית טיפול ושיקום, זכאי הילד עם הקושי הנפשי המשמעותי לקבל את שירותי הטיפול והשיקום שנקבעו בתוך 14 ימים לכל המאוחר ממועד קבלת החלטת ועדת הזכאות.
(ג) שירותי טיפול ושיקום יינתנו לילד עם קושי נפשי משמעותי בביתו או בסביבת מגוריו; נכלל בתכנית טיפול ושיקום שירות שלא ניתן לספקו בביתו של ילד עם קושי נפשי משמעותי או בסביבת מגוריו של הילד, יינתן השירות במרחק סביר ממקום מגורי הילד. (ג) שירותי טיפול ושיקום יינתנו לילד עם קושי נפשי משמעותי בביתו או בסביבת מגוריו; נכלל בתכנית טיפול ושיקום שירות שלא ניתן לספקו בביתו של ילד עם קושי נפשי משמעותי או בסביבת מגוריו של הילד, יינתן השירות במרחק סביר ממקום מגורי הילד.
אחריות למתן השירותים 4. (א) כל אחד מהשרים אחראי על מתן שירותי טיפול ושיקום המנויים בתוספת הנוגעים לתחום משרדו. (א) כל אחד מהשרים אחראי על מתן שירותי טיפול ושיקום המנויים בתוספת הנוגעים לתחום משרדו.
(ב) השרים אחראים יחד על הקמה ופיתוח של השירותים המנויים בתוספת. (ב) השרים אחראים יחד על הקמה ופיתוח של השירותים המנויים בתוספת.
(ג) השרים רשאים להתקין תקנות לגבי אופן חלוקת האחריות לביצוע בין המשרדים. (ג) השרים רשאים להתקין תקנות לגבי אופן חלוקת האחריות לביצוע בין המשרדים.
(ד) נקבעו בתכנית טיפול ושיקום שירותי טיפול ושיקום שקופות החולים מחויבות לתת לפי חוק ביטוח בריאות, יינתנו הטיפולים כאמור לילד עם קושי נפשי משמעותי, במימון ישיר של קופת החולים שבה הוא מבוטח, במקום ובאופן שעליהם החליטה ועדת הזכאות כאמור בסעיף 5. (ד) נקבעו בתכנית טיפול ושיקום שירותי טיפול ושיקום שקופות החולים מחויבות לתת לפי חוק ביטוח בריאות, יינתנו הטיפולים כאמור לילד עם קושי נפשי משמעותי, במימון ישיר של קופת החולים שבה הוא מבוטח, במקום ובאופן שעליהם החליטה ועדת הזכאות כאמור בסעיף 5.
ועדות זכאות אזוריות 5. (א) השרים יקימו ועדות זכאות אזוריות ויקבעו את אזורי פעילותן.
(א) השרים יקימו ועדות זכאות אזוריות ויקבעו את אזורי פעילותן.
(ב) ועדת זכאות אזורית תמנה חמישה חברים והם: (ב) ועדת זכאות אזורית תמנה חמישה חברים והם:
(1) פסיכיאטר לילדים ונוער, מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות, והוא יהיה היושב ראש, אלא אם כן בחרה ועדת הזכאות האזורית יושב ראש אחר מבין חבריה;
(2) פסיכולוג קליני, מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
(3) עובד סוציאלי מטעם הרשות המקומית שבה מתגורר הילד עם קושי נפשי משמעותי שעניינו נדון בפני הוועדה;
(4) עובד חינוך בעל מומחיות בקשיים נפשיים של ילדים, מתוך רשימה שיקבע שר החינוך;
(5) נציג ארגון ציבורי העוסק בתחום בריאות הנפש של ילדים או נציג ארגון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שיקבע שר החינוך, מתוך רשימה שיגישו לשר ארגונים ציבוריים העוסקים בתחום בריאות הנפש של ילדים וארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
(ג) ועדת זכאות תבחן את זכאותו של ילד עם קושי נפשי משמעותי שעניינו הובא בפניה, לתכנית טיפול ושיקום, ותחליט בבקשה בעניינו לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו התקבלה הבקשה, אלא אם כן מצאה הוועדה כי צורכי הילד מחייבים דיון דחוף. (ג) ועדת זכאות תבחן את זכאותו של ילד עם קושי נפשי משמעותי שעניינו הובא בפניה, לתכנית טיפול ושיקום, ותחליט בבקשה בעניינו לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו התקבלה הבקשה, אלא אם כן מצאה הוועדה כי צורכי הילד מחייבים דיון דחוף.
(ד) ועדת הזכאות תזמין לדיוניה את הילד, הוריו או בן משפחה קרוב אחר וכן רשאית היא להזמין כל אדם אחר הנחוץ לדעתה, ותשמע אותם או מי מטעמם. (ד) ועדת הזכאות תזמין לדיוניה את הילד, הוריו או בן משפחה קרוב אחר וכן רשאית היא להזמין כל אדם אחר הנחוץ לדעתה, ותשמע אותם או מי מטעמם.
(ה) ועדת הזכאות תגבש, בשיתוף הילד והוריו, תכנית טיפול ושיקום, שתכלול שירותי טיפול ושיקום המתאימים לילד על פי אבחונו, תפקודו וצרכיו של הילד, רצונו ורצון הוריו. (ה) ועדת הזכאות תגבש, בשיתוף הילד והוריו, תכנית טיפול ושיקום, שתכלול שירותי טיפול ושיקום המתאימים לילד על פי אבחונו, תפקודו וצרכיו של הילד, רצונו ורצון הוריו.
(ו) ועדת הזכאות תמנה מתאם טיפול לילד, ככל הניתן מבין גורמי הטיפול המטפלים בילד. (ו) ועדת הזכאות תמנה מתאם טיפול לילד, ככל הניתן מבין גורמי הטיפול המטפלים בילד.
(ז) ועדת הזכאות רשאית, בכל עת, לבקשת הילד או הורהו או לפי המלצת מתאם הטיפול או עובד מקצועי המטפל בילד, לשנות את תכנית הטיפול והשיקום שהוכנה עבורו; בקשה לשינוי התכנית תידון בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), ובלבד שאם השינוי עלול לצמצם את השירותים הניתנים לילד תצורף לבקשה חוות דעת של נותני השירותים המיועדים לצמצום. (ז) ועדת הזכאות רשאית, בכל עת, לבקשת הילד או הורהו או לפי המלצת מתאם הטיפול או עובד מקצועי המטפל בילד, לשנות את תכנית הטיפול והשיקום שהוכנה עבורו; בקשה לשינוי התכנית תידון בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), ובלבד שאם השינוי עלול לצמצם את השירותים הניתנים לילד תצורף לבקשה חוות דעת של נותני השירותים המיועדים לצמצום.
(ח) ועדת הזכאות תקבל, אחת לשישה חודשים, דיווח ממתאם הטיפול לפי סעיף 11(ג) ותעבירו להורי הילד. (ח) ועדת הזכאות תקבל, אחת לשישה חודשים, דיווח ממתאם הטיפול לפי סעיף 11(ג) ותעבירו להורי הילד.
(ט) הופנה הילד לוועדת הזכאות על ידי ועדת תכנון, טיפול והערכה, תעביר ועדת הזכאות את תכנית הטיפול והשיקום ואת הדיווח ממתאם הטיפול גם לעובד הסוציאלי המטפל בילד או במשפחתו. (ט) הופנה הילד לוועדת הזכאות על ידי ועדת תכנון, טיפול והערכה, תעביר ועדת הזכאות את תכנית הטיפול והשיקום ואת הדיווח ממתאם הטיפול גם לעובד הסוציאלי המטפל בילד או במשפחתו.
(י) החלטת ועדת זכאות תתקבל ברוב דעות החברים ותתועד בפרוטוקול. (י) החלטת ועדת זכאות תתקבל ברוב דעות החברים ותתועד בפרוטוקול.
(יא) החלטת ועדת הזכאות תימסר לילד ולהוריו בתוך 14 ימים ויצורף לה פרוטוקול הדיון. (יא) החלטת ועדת הזכאות תימסר לילד ולהוריו בתוך 14 ימים ויצורף לה פרוטוקול הדיון.
(יב) ועדת הזכאות תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. (יב) ועדת הזכאות תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
הפניה לוועדת זכאות 6. (א) בקשה לקביעת תכנית טיפול ושיקום רשאים להגיש כל אלה: ילד עם קושי נפשי משמעותי או הורהו, פסיכולוג או פסיכיאטר המטפל בילד עם קושי נפשי משמעותי, עובד סוציאלי העובד ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, ועדה לתכנון, טיפול והערכה או כל גורם מקצועי אחר המטפל בילד. (א) בקשה לקביעת תכנית טיפול ושיקום רשאים להגיש כל אלה: ילד עם קושי נפשי משמעותי או הורהו, פסיכולוג או פסיכיאטר המטפל בילד עם קושי נפשי משמעותי, עובד סוציאלי העובד ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, ועדה לתכנון, טיפול והערכה או כל גורם מקצועי אחר המטפל בילד.
(ב) בקשה שהגיש גורם מקצועי המטפל בילד לא תובא לדיון בוועדת הזכאות אלא אם כן צורפו לה הסכמת הילד והוריו. (ב) בקשה שהגיש גורם מקצועי המטפל בילד לא תובא לדיון בוועדת הזכאות אלא אם כן צורפו לה הסכמת הילד והוריו.
סמכויות ועדת זכאות 7. (א) ועדת זכאות רשאית לזמן לדיוניה, ביוזמתה או לפי בקשת הילד או הורהו, פסיכולוג מומחה בתחום הרלוונטי, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסט, רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד או איש מקצוע נוסף שוועדת הזכאות תחליט על זימונו. (א) ועדת זכאות רשאית לזמן לדיוניה, ביוזמתה או לפי בקשת הילד או הורהו, פסיכולוג מומחה בתחום הרלוונטי, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסט, רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד או איש מקצוע נוסף שוועדת הזכאות תחליט על זימונו.
(ב) ביקשו הילד או הוריו לזמן איש מקצוע נוסף וועדת זכאות החליטה שלא לזמנו, תנמק את החלטתה ותצרפה לפרוטוקול. (ב) ביקשו הילד או הוריו לזמן איש מקצוע נוסף וועדת זכאות החליטה שלא לזמנו, תנמק את החלטתה ותצרפה לפרוטוקול.
(ג) לצורך קביעת הזכאות לתכנית טיפול ושיקום רשאית ועדת הזכאות לדרוש מהורי הילד או מגורם מקצועי המטפל בו כל מסמך שלפי דעתה נוגע לקביעת הזכאות או לקביעת סוג השירותים והיקפם. (ג) לצורך קביעת הזכאות לתכנית טיפול ושיקום רשאית ועדת הזכאות לדרוש מהורי הילד או מגורם מקצועי המטפל בו כל מסמך שלפי דעתה נוגע לקביעת הזכאות או לקביעת סוג השירותים והיקפם.
(ד) ועדת הזכאות רשאית, בהסכמת הילד והוריו, לעיין ברשומות הרפואיות לעניין הילד שהן לדעתה נוגעות לעניין. (ד) ועדת הזכאות רשאית, בהסכמת הילד והוריו, לעיין ברשומות הרפואיות לעניין הילד שהן לדעתה נוגעות לעניין.
(ה) מי שנתבקש למסור מסמך כאמור בסעיף קטן (ג), ישיב לוועדת הזכאות לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת הדרישה, וזאת על אף האמור בכל דין. (ה) מי שנתבקש למסור מסמך כאמור בסעיף קטן (ג), ישיב לוועדת הזכאות לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת הדרישה, וזאת על אף האמור בכל דין.
(ו) קיבלה ועדת הזכאות את המסמכים הדרושים, תזמן את הילד והוריו לדיון בתוך 14 ימים מיום קבלת המסמכים. (ו) קיבלה ועדת הזכאות את המסמכים הדרושים, תזמן את הילד והוריו לדיון בתוך 14 ימים מיום קבלת המסמכים.
זכות ערר 8. הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת זכאות רשאי לערור עליה לוועדת ערר בתוך 21 ימים מהמועד שבו נמסרה לו או למי מטעמו הודעה על החלטת ועדת הזכאות. הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת זכאות רשאי לערור עליה לוועדת ערר בתוך 21 ימים מהמועד שבו נמסרה לו או למי מטעמו הודעה על החלטת ועדת הזכאות.
ועדות ערר 9. (א) השרים יקימו ועדות ערר ויקבעו את אזורי פעילותן. (א) השרים יקימו ועדות ערר ויקבעו את אזורי פעילותן.
(ב) כל ועדת ערר תהא מורכבת מחמישה חברים שלא היו חברים בוועדת הזכאות שדנה בעניינו של הילד וזה הרכבה: (ב) כל ועדת ערר תהא מורכבת מחמישה חברים שלא היו חברים בוועדת הזכאות שדנה בעניינו של הילד וזה הרכבה:
(1) משפטן, מתוך רשימה שערך שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) פסיכיאטר לילדים ולנוער או פסיכולוג קליני, המנהלים מרפאה ציבורית לבריאות הנפש;
(3) מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר הילד עם קושי נפשי משמעותי שעניינו נדון בוועדת הערר;
(4) עובד חינוך בעל מומחיות בתחום בריאות הנפש של ילדים, מתוך רשימה שיקבע שר החינוך;
(5) נציג ארגון ציבורי העוסק בתחום בריאות הנפש של ילדים או נציג ארגון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שיקבע שר החינוך מתוך רשימה שיגישו לו ארגונים ציבוריים בתחום בריאות הנפש של ילדים וארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
(ג) השרים יקבעו הוראות לעניין פעולתה של ועדת ערר, לרבות סדרי עבודתה, תנאי הכשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת ערר, תקופת הכהונה וכללים להעברת חבר ועדת ערר מכהונתו. (ג) השרים יקבעו הוראות לעניין פעולתה של ועדת ערר, לרבות סדרי עבודתה, תנאי הכשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת ערר, תקופת הכהונה וכללים להעברת חבר ועדת ערר מכהונתו.
(ד) ועדת הערר תדון בערר, לכל המאוחר, בתוך שלושים ימים מיום שהוגש ותשלח החלטתה למערער בתוך עשרה ימים ממועד הדיון. (ד) ועדת הערר תדון בערר, לכל המאוחר, בתוך שלושים ימים מיום שהוגש ותשלח החלטתה למערער בתוך עשרה ימים ממועד הדיון.
אבחונים 10. (א) ילד שפנה לאבחון בשירות ציבורי, יזומן לאבחון בתוך 14 ימים לכל המאוחר ממועד פנייתו. (א) ילד שפנה לאבחון בשירות ציבורי, יזומן לאבחון בתוך 14 ימים לכל המאוחר ממועד פנייתו.
(ב) לא זומן ילד לאבחון בתוך 14 ימים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לאבחון בידי גורם פרטי, ועלות האבחון תמומן על ידי קופת החולים שבה מבוטח הילד. (ב) לא זומן ילד לאבחון בתוך 14 ימים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לאבחון בידי גורם פרטי, ועלות האבחון תמומן על ידי קופת החולים שבה מבוטח הילד.
מתאם טיפול 11. (א) מתאם טיפול יתאם את הטיפולים והשירותים שקבעה ועדת הזכאות עבור הילד ויעקוב באופן רצוף אחר יישומה של תכנית הטיפול; מתאם הטיפול אחראי על יישומה המלא של תכנית הטיפול והשיקום, לרבות תיאום בין רכיביה השונים ובין שירותים הניתנים שלא מכוח חוק זה, על ביצוע מעקב שוטף אחר יישום התכנית ועל ביצוע הערכות מצב והתאמות לתכנית הטיפול בהתאם למצבו ולצרכיו של ילד עם קושי נפשי משמעותי. (א) מתאם טיפול יתאם את הטיפולים והשירותים שקבעה ועדת הזכאות עבור הילד ויעקוב באופן רצוף אחר יישומה של תכנית הטיפול; מתאם הטיפול אחראי על יישומה המלא של תכנית הטיפול והשיקום, לרבות תיאום בין רכיביה השונים ובין שירותים הניתנים שלא מכוח חוק זה, על ביצוע מעקב שוטף אחר יישום התכנית ועל ביצוע הערכות מצב והתאמות לתכנית הטיפול בהתאם למצבו ולצרכיו של ילד עם קושי נפשי משמעותי.
(ב) קיבל הילד טיפולים או שירותים נוספים בשירות ציבורי לפני החלטת ועדת הזכאות, והילד או הוריו מעוניינים להמשיך ולקבלם, יתאם מתאם הטיפול גם טיפולים ושירותים אלו, והכל, ככל הניתן, בהתאם לרצון הילד והוריו. (ב) קיבל הילד טיפולים או שירותים נוספים בשירות ציבורי לפני החלטת ועדת הזכאות, והילד או הוריו מעוניינים להמשיך ולקבלם, יתאם מתאם הטיפול גם טיפולים ושירותים אלו, והכל, ככל הניתן, בהתאם לרצון הילד והוריו.
(ג) מתאם טיפול ידווח לוועדת הזכאות אחת לשישה חודשים על יישום תכנית הטיפול והשיקום שנקבעה לילד. (ג) מתאם טיפול ידווח לוועדת הזכאות אחת לשישה חודשים על יישום תכנית הטיפול והשיקום שנקבעה לילד.
(ד) הופנה עניינו של ילד לוועדת זכאות בידי הוועדה לתכנון, טיפול והערכה, ידווח לה מתאם הטיפול על יישום תכנית הטיפול והשיקום ויחווה דעתו אם התכנית מיושמת במלואה והאם היא משיגה את מטרתה. (ד) הופנה עניינו של ילד לוועדת זכאות בידי הוועדה לתכנון, טיפול והערכה, ידווח לה מתאם הטיפול על יישום תכנית הטיפול והשיקום ויחווה דעתו אם התכנית מיושמת במלואה והאם היא משיגה את מטרתה.
סמכות הוועדה לתכנון טיפול והערכה 12. (א) דנה הוועדה לתכנון טיפול והערכה בעניינו של ילד וסברה כי מדובר בילד עם קושי נפשי משמעותי הזקוק לשירותי טיפול ושיקום לרבות שירותים קהילתיים, שירותי הגנה או שירותים חוץ ביתיים, תפנה את עניינו לאבחון או לוועדת הזכאות, לפי העניין. (א) דנה הוועדה לתכנון טיפול והערכה בעניינו של ילד וסברה כי מדובר בילד עם קושי נפשי משמעותי הזקוק לשירותי טיפול ושיקום לרבות שירותים קהילתיים, שירותי הגנה או שירותים חוץ ביתיים, תפנה את עניינו לאבחון או לוועדת הזכאות, לפי העניין.
(ב) הפנתה ועדה לתכנון טיפול והערכה ילד עם קושי נפשי משמעותי לוועדת זכאות, וועדת הזכאות הכינה עבורו תכנית טיפול ושיקום, תודיע ועדת הזכאות לוועדה לתכנון טיפול והערכה על החלטתה בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ותפרט בהודעתה האם מצאה כי הילד זקוק לשירותים נוספים שאינם בתחום סמכותה. (ב) הפנתה ועדה לתכנון טיפול והערכה ילד עם קושי נפשי משמעותי לוועדת זכאות, וועדת הזכאות הכינה עבורו תכנית טיפול ושיקום, תודיע ועדת הזכאות לוועדה לתכנון טיפול והערכה על החלטתה בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ותפרט בהודעתה האם מצאה כי הילד זקוק לשירותים נוספים שאינם בתחום סמכותה.
(ג) ראתה ועדה לתכנון טיפול והערכה כי תכנית טיפול ושיקום שנקבעה לילד שבעניינו היא מטפלת, אינה מיושמת או כי אין בה כדי לקדם את הילד, רשאית היא לבקש את שינוי התכנית ורשאית היא לדון באופן המשך הטיפול בילד ולהפנות את הטיפול בילד לגורם מוסמך ככל שיידרש בהתאם לאמור בחוק הנוער. (ג) ראתה ועדה לתכנון טיפול והערכה כי תכנית טיפול ושיקום שנקבעה לילד שבעניינו היא מטפלת, אינה מיושמת או כי אין בה כדי לקדם את הילד, רשאית היא לבקש את שינוי התכנית ורשאית היא לדון באופן המשך הטיפול בילד ולהפנות את הטיפול בילד לגורם מוסמך ככל שיידרש בהתאם לאמור בחוק הנוער.
שמיעת רצון הילד 13. (א) זכותו של ילד עם קושי נפשי משמעותי להשמיע את רצונו בפני הגורם המחליט בעניינו. (א) זכותו של ילד עם קושי נפשי משמעותי להשמיע את רצונו בפני הגורם המחליט בעניינו.
(ב) זכותו של הילד להשמיע את רצונו כאמור בסעיף קטן (א), משמעה שמיעת רצונו, רגשותיו ועמדתו בכל החלטה ובכל שלב בהליך בנוגע לעניינו והכל בהתאם לגילו, לכשריו המתפתחים, לרצונו ולצרכיו, ונתינת משקל ראוי לדבריו. (ב) זכותו של הילד להשמיע את רצונו כאמור בסעיף קטן (א), משמעה שמיעת רצונו, רגשותיו ועמדתו בכל החלטה ובכל שלב בהליך בנוגע לעניינו והכל בהתאם לגילו, לכשריו המתפתחים, לרצונו ולצרכיו, ונתינת משקל ראוי לדבריו.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי הגורם המחליט בעניינו של ילד להחליט שהילד לא יישמע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה במימוש זכותו העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה. (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי הגורם המחליט בעניינו של ילד להחליט שהילד לא יישמע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה במימוש זכותו העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.
חובת סודיות 14. (א) מי שהגיעה אליו ידיעה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה ישמרנה בסוד, לא יעשה בה שימוש ולא ימסור אותה לאחר אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט. (א) מי שהגיעה אליו ידיעה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה ישמרנה בסוד, לא יעשה בה שימוש ולא ימסור אותה לאחר אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
שירותי מידע 15. השרים יפעלו למתן שירותי מידע זמינים בכל הנוגע לזכויותיהם של ילדים עם קשיים נפשיים משמעותיים לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר דרכי הפנייה לוועדת הזכאות, שירותי הטיפול והשיקום העומדים לרשותם ומידע על נותני השירותים. השרים יפעלו למתן שירותי מידע זמינים בכל הנוגע לזכויותיהם של ילדים עם קשיים נפשיים משמעותיים לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר דרכי הפנייה לוועדת הזכאות, שירותי הטיפול והשיקום העומדים לרשותם ומידע על נותני השירותים.
שינוי התוספת 16. השרים רשאים, בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להוסיף על שירותי הטיפול והשיקום המפורטים בתוספת, לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ממשרדיהם ועם ארגונים ציבוריים העוסקים בתחום בריאות הנפש של ילדים. השרים רשאים, בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להוסיף על שירותי הטיפול והשיקום המפורטים בתוספת, לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ממשרדיהם ועם ארגונים ציבוריים העוסקים בתחום בריאות הנפש של ילדים.
שמירת דינים 17. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
תקצוב 18. (א) המדינה תישא בתשלום עלות תכנית הטיפול והשיקום לילד עם קושי נפשי משמעותי לפי הוראות חוק זה, למעט שירותים הניתנים על ידי קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולמעט שירותים הניתנים על ידי הרשות המקומית ומתוקצבים על ידה. (א) המדינה תישא בתשלום עלות תכנית הטיפול והשיקום לילד עם קושי נפשי משמעותי לפי הוראות חוק זה, למעט שירותים הניתנים על ידי קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולמעט שירותים הניתנים על ידי הרשות המקומית ומתוקצבים על ידה.
(ב) תקציב שנתי לשירותי טיפול ושיקום לילדים עם קושי נפשי לפי חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב משרד הבריאות, תקציב משרד הרווחה ותקציב משרד החינוך; לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" ו"תכנית" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. (ב) תקציב שנתי לשירותי טיפול ושיקום לילדים עם קושי נפשי לפי חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב משרד הבריאות, תקציב משרד הרווחה ותקציב משרד החינוך; לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" ו"תכנית" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
כפל שירותים 19. (א) ילד עם קושי נפשי משמעותי, שקיבל טיפולים או שירותים מנותן שירות בשירות הציבורי קודם להחלטת ועדת הזכאות (להלן – נותן השירות) או זכאי לקבל טיפולים ושירותים כאמור מכוח דין או הסדר אחר, וועדת זכאות החליטה כי הילד זכאי לאותם שירותים וטיפולים במלואם או בחלקם במסגרת שירותי הטיפול והשיקום, יוכלו הוריו לבחור אם להמשיך ולקבל שירותים אלו מנותן השירות או לקבל את השירותים לפי חוק זה; (א) ילד עם קושי נפשי משמעותי, שקיבל טיפולים או שירותים מנותן שירות בשירות הציבורי קודם להחלטת ועדת הזכאות (להלן – נותן השירות) או זכאי לקבל טיפולים ושירותים כאמור מכוח דין או הסדר אחר, וועדת זכאות החליטה כי הילד זכאי לאותם שירותים וטיפולים במלואם או בחלקם במסגרת שירותי הטיפול והשיקום, יוכלו הוריו לבחור אם להמשיך ולקבל שירותים אלו מנותן השירות או לקבל את השירותים לפי חוק זה;
(ב) בחרו הוריו של ילד כאמור בסעיף קטן (א) לקבל את השירותים במסגרת חוק זה, ייעשה מאמץ להמשיך את קבלת השירותים באותה מתכונת על מנת לשמור על רצף טיפולי, והכל לפי רצון הילד והוריו. (ב) בחרו הוריו של ילד כאמור בסעיף קטן (א) לקבל את השירותים במסגרת חוק זה, ייעשה מאמץ להמשיך את קבלת השירותים באותה מתכונת על מנת לשמור על רצף טיפולי, והכל לפי רצון הילד והוריו.
ביצוע ותקנות 20. (א) השרים ממונים על ביצועו של חוק זה והם רשאים להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות בעניינים אלה: (א) השרים ממונים על ביצועו של חוק זה והם רשאים להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות בעניינים אלה:
(1) ועדות זכאות, אזורי פעילותן וסדרי עבודתן;
(2) ועדות ערר, אזורי פעילותן, סדרי עבודתן, תנאי הכשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת ערר, תקופת הכהונה וכללים להעברת חבר ועדת ערר מכהונתו;
(3) שירותי מידע לפי סעיף 15;
(4) כל עניין אחר הנדרש לשם ביצועו של חוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ג) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א)(3) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ג) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א)(3) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) 21. בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, בסעיף 3, אחרי פסקה (6) יבוא: בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, בסעיף 3, אחרי פסקה (6) יבוא:
"(7) לתת לקטין שהוא ילד עם קושי נפשי משמעותי, כמשמעותו בחוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"א–2021, או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה כדי להוציא אל הפועל תכנית טיפול ושיקום שנקבעה עבורו בידי ועדת זכאות מכוח אותו חוק." "(7) לתת לקטין שהוא ילד עם קושי נפשי משמעותי, כמשמעותו בחוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"א–2021, או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה כדי להוציא אל הפועל תכנית טיפול ושיקום שנקבעה עבורו בידי ועדת זכאות מכוח אותו חוק."
הוראות מעבר והחלה בהדרגה 22. (א) לא הותקנו תקנות לפי סעיף 20(א)(1) בתוך המועדים הקבועים בסעיף 20(ב), יפנה הפסיכיאטר או הפסיכולוג בשירות הציבורי, אשר אבחן את הילד ומצא כי מדובר בילד עם קושי נפשי משמעותי, את הילד והוריו לקבלת שירותי טיפול ושיקום, ויתאם עבורו שירותים אלו. (א) לא הותקנו תקנות לפי סעיף 20(א)(1) בתוך המועדים הקבועים בסעיף 20(ב), יפנה הפסיכיאטר או הפסיכולוג בשירות הציבורי, אשר אבחן את הילד ומצא כי מדובר בילד עם קושי נפשי משמעותי, את הילד והוריו לקבלת שירותי טיפול ושיקום, ויתאם עבורו שירותים אלו.
(ב) השרים יכינו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה תכנית להקמה ולפיתוח של השירותים המנויים בתוספת (בסעיף זה – התכנית) על פי חוק זה. (ב) השרים יכינו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה תכנית להקמה ולפיתוח של השירותים המנויים בתוספת (בסעיף זה – התכנית) על פי חוק זה.
(ג) הקמה של השירותים לפי התכנית, אף אם לא הסתיימה הכנת התכנית, תחל לכל המאוחר בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ותושלם בתוך 3 שנים מיום הפרסום, באופן שכל שנה יתווספו לפחות שליש מהשירותים הנדרשים לפי התכנית בפריסה ארצית (בסעיף זה – תקופת הביניים). (ג) הקמה של השירותים לפי התכנית, אף אם לא הסתיימה הכנת התכנית, תחל לכל המאוחר בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ותושלם בתוך 3 שנים מיום הפרסום, באופן שכל שנה יתווספו לפחות שליש מהשירותים הנדרשים לפי התכנית בפריסה ארצית (בסעיף זה – תקופת הביניים).
(ד) שר הרווחה והביטחון החברתי, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר החינוך ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע, בצו, את המקומות שבהם יוקמו השירותים מדי שנה. (ד) שר הרווחה והביטחון החברתי, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר החינוך ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע, בצו, את המקומות שבהם יוקמו השירותים מדי שנה.
(ה) בתקופת הביניים יופנה הילד לשירותים הקיימים הקרובים ביותר למקום מגוריו. (ה) בתקופת הביניים יופנה הילד לשירותים הקיימים הקרובים ביותר למקום מגוריו.
חובת דיווח לוועדה 23. (א) השרים ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה, לכל המאוחר, על התכנית האמורה בסעיף 22, ותוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, לכל המאוחר, על יישום הוראות חוק זה לעניין השירותים שהוקמו והפעלתם ועל ההיערכות להקמתם של שירותים נוספים; דיווח לוועדה בעניין הקמת השירותים יינתן מדי שישה חודשים עד תום הקמת השירותים; לאחר המועד האמור ידווחו השרים לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה. (א) השרים ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה, לכל המאוחר, על התכנית האמורה בסעיף 22, ותוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, לכל המאוחר, על יישום הוראות חוק זה לעניין השירותים שהוקמו והפעלתם ועל ההיערכות להקמתם של שירותים נוספים; דיווח לוועדה בעניין הקמת השירותים יינתן מדי שישה חודשים עד תום הקמת השירותים; לאחר המועד האמור ידווחו השרים לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה.
(ב) הוועדה תקיים דיון בדיווחים כאמור בסעיף קטן (א). (ב) הוועדה תקיים דיון בדיווחים כאמור בסעיף קטן (א).
תוספת תוספת
שירותי טיפול ושיקום שירותי טיפול ושיקום
1. מרכז טיפול ושיקום – מרכז יום הנותן מענה כוללני לילדים, לנוער ולבגירים זכאי תכנית טיפול ושיקום במקום אחד וכולל מסגרת לימודית, פעילויות חברתיות ולימודיות, הזנה, טיפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, טיפולים פרא רפואיים, הדרכה וטיפולים משפחתיים, ייעוץ למסגרת הלימודית, הכשרה מקצועית, טיפול וליווי משלב בקהילה לרבות שירותים הניתנים מכוח חוק ביטוח בריאות. 1. מרכז טיפול ושיקום – מרכז יום הנותן מענה כוללני לילדים, לנוער ולבגירים זכאי תכנית טיפול ושיקום במקום אחד וכולל מסגרת לימודית, פעילויות חברתיות ולימודיות, הזנה, טיפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, טיפולים פרא רפואיים, הדרכה וטיפולים משפחתיים, ייעוץ למסגרת הלימודית, הכשרה מקצועית, טיפול וליווי משלב בקהילה לרבות שירותים הניתנים מכוח חוק ביטוח בריאות.
2. מועדונית – מסגרת חינוכית-טיפולית משלימה, הפועלת בשנת הלימודים לאחר שעות הלימודים, ובחופשות החל משעות הבוקר, ובה מגוון פעילויות חברה והעשרה, ספורט, עזרה בשיעורי בית וטיפוח הרגלי למידה, מיומנויות חברתיות ומיומנויות חיים נוספות לפי הצורך; במועדונית יינתנו לילד שירותים טיפוליים-שיקומיים לרבות טיפולים פסיכולוגים ופארא-רפואיים. 2. מועדונית – מסגרת חינוכית-טיפולית משלימה, הפועלת בשנת הלימודים לאחר שעות הלימודים, ובחופשות החל משעות הבוקר, ובה מגוון פעילויות חברה והעשרה, ספורט, עזרה בשיעורי בית וטיפוח הרגלי למידה, מיומנויות חברתיות ומיומנויות חיים נוספות לפי הצורך; במועדונית יינתנו לילד שירותים טיפוליים-שיקומיים לרבות טיפולים פסיכולוגים ופארא-רפואיים.
3. חונכות – שירות הניתן על ידי מדריכים שהוסמכו לכך ואשר מלווים בידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לזכאי תכנית טיפול ושיקום במתן מידע, בהקניית מיומנויות חברתיות וכישורי חיים ובתמיכה רגשית ומוחשית. 3. חונכות – שירות הניתן על ידי מדריכים שהוסמכו לכך ואשר מלווים בידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לזכאי תכנית טיפול ושיקום במתן מידע, בהקניית מיומנויות חברתיות וכישורי חיים ובתמיכה רגשית ומוחשית.
4. מסגרות חוץ ביתיות, לרבות פנימיות, משפחתונים, חממות ושירותי אומנה. 4. מסגרות חוץ ביתיות, לרבות פנימיות, משפחתונים, חממות ושירותי אומנה.
5. שילוב בפעילויות פנאי בקהילה. 5. שילוב בפעילויות פנאי בקהילה.
6. הסעות. 6. הסעות.