הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2190881
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת משה טור פז
______________________________________________
פ/3862/24
הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי פורמלי, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953, קובעות כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בהוראת מקצועות הליבה בהיקף של 75% בלבד מתכנית היסוד, ובהתאם – יתוקצבו לכל היותר בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה. תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשע"ח–2018, קובעות כי מוסדות פטור יתוקצבו בשיעור של 55% מתקן הבסיס למוסד רשמי, ויחויבו ללמד 55% מתכנית היסוד. בישיבות הקטנות ("מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים"), שהן למעשה מוסדות חינוך לבנים חרדיים בגילאי תיכון, לא מתקיימים לימודי חול כלל, והן מתוקצבות בשיעור של 60% מהתקציב למוסדות החינוך הממלכתי על פי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008.
בפועל, גם תכנית היסוד הנלמדת במוסדות המוכש"רים והפטור, ובפרט במוסדות לבנים, בדרך כלל כמעט ואינה כוללת את לימודי הבסיס במקצועות החיוניים מתמטיקה ואנגלית. התקציב אשר נגרע ממוסדות חינוך אלו, נגרע למעשה מתלמידיהם, אשר אינם זוכים לרכוש את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות בכדי שיוכלו בבגרותם להשתלב בשוק התעסוקה ולקיים את עצמם
בשני העשורים האחרונים קמו יוזמות מהשטח של חוגים ותכניות ללימודי מתמטיקה ואנגלית לציבור החרדי במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי, בניסיון לתת מענה לביקוש הקיים בשטח מצד ההורים. ואולם, מרבית היוזמות נחלו כישלון, בעיקר מסיבות כלכליות.
המדינה משקיעה מאמצים וכספים רבים כדי להעניק לבוגרי החינוך החרדי את הכלים הדרושים להם להשתלבות בשוק התעסוקה, באמצעות תכניות להשלמת בגרויות, תכניות מותאמות באקדמיה וקורסים להכשרה מעשית, אך הניסיון מלמד כי היכולת לרכוש את מיומנויות הבסיס בגילאים בוגרים היא מוגבלת במידה רבה.
כדי לקיים את מחויבותה של המדינה בהענקת הכלים החיוניים לתלמידי ישראל, אשר יידרשו להם לצורך השתלבותם בחברה כבוגרים, ובכדי למנוע פערים שאינם ניתנים לגישור, מוצע להעביר את הפער התקציבי בין מוסדות החינוך הרשמיים לאלה שאינם כאלה – ישירות לתלמידים. הכספים יועבר באמצעות שוברים שישמשו למימון תכניות ללימוד מיומנויות הבסיס במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי – חוגים, קורסים, קייטנות, שעורים פרטיים, תוכנות או ערכות למידה, ובלבד שאלה אושרו על ידי ועדה ייעודית במשרד החינוך – הוועדה להשלמת לימודי בסיס.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשפ"ב (30.05.2022)
מטרה 1. מטרת חוק זה לקדם ולעודד הקניית מיומנויות בסיס באמצעות החינוך הבלתי פורמאלי, לתלמידי מוסדות חינוך אשר אינם מלמדים את תכנית היסוד במלואה, בכדי לממש את חובתה של המדינה כלפיהם ולאפשר להם לרכוש את הכלים הבסיסיים להשתלב ולהצליח כבוגרים במשק הישראלי.
הגדרות 2. בחוק זה –
"חינוך בלתי-פורמלי" – כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א–2011, לרבות תנועות נוער, ארגוני נוער וחוגים;
"לימודי מיומנויות הבסיס" – תכנית לימודים במקצועות המתמטיקה, המדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית, המקבילה בהיקפה ובאיכותה לתכנית הלימודים במקצועות אלו בחינוך הרשמי; יבוצעו התאמות בתכניה של התכנית לערכים ולתרבות של כל מגזר (להלן – לימודי הבסיס);
"מדד הטיפוח" – מדד טיפוח בית ספרי שגיבש משרד החינוך, המתחשב במדדים חברתיים-כלכליים והמתפרסם מזמן לזמן בחוזרי המנהל הכללי;
"תכניות בסיס משלימות" – תכניות לימוד במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, המיועדות להקניית מיומנויות בסיס לרבות באמצעות חוגים, קורסים, שיעורים פרטיים ושיעורים מקוונים ומוקלטים; ;
"תכנית היסוד" – כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953;
"השר" – שר החינוך.
ועדה לתכניות בסיס משלימות 3. השר ימנה ועדה לתכניות בסיס משלימות (בחוק זה – הוועדה); הוועדה תהיה בת 3 חברים ואלה הם:
(א) נציג משרד החינוך לפי המלצת השר, והוא יושב ראש הוועדה;
(ב) נציג משרד האוצר לפי המלצת שר האוצר;
(ג) נציג ציבור העוסק בחינוך הבלתי פורמלי, לפי המלצת הארגון המייצג את מירב העוסקים בתחום.
תפקידי הוועדה 4. תפקידי הוועדה –
(1) לאשר הפעלת תכניות בסיס משלימות, בכפוף לתוכנן ולאופן הלימוד, לגורמים העוסקים בחינוך בלתי פורמאלי;
(2) לבקר ולפקח על ביצוען של תכניות בסיס משלימות שאושרו על ידה; לשם כך רשאית הוועדה לדרוש מאותם גורמים מידע ומסמכים, וכן לערוך לתלמידים מבחנים מטעמה או באמצעות הרשות הארצית למדידה והערכה;
(3) לקבוע מחיר ודמי השתתפות עצמית מרביים עבור תכניות בסיס משלימות שאושרו על ידה.
שוברים להשלמת לימודי בסיס 5. (א) במוסד לחינוך מוכר שאינו רשמי, שתמיכת המדינה בתקציבו נמוכה מתמיכתה במוסדות חינוך רשמיים, יועברו להורי התלמידים הלומדים באותו מוסד חינוך שוברים למימון תכניות בסיס משלימות שאושרו על ידי הוועדה.
(ב) שווי השובר יהיה בגובה 70% מההפרש שבין התקציב הממוצע לתלמיד באותו מוסד חינוך באותה שנה, לבין התקציב הממוצע לתלמיד במוסדות החינוך הרשמיים באותו שלב חינוך בשנה הקודמת.
תחילה, תוקף ודיווח לכנסת 6. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום פרסומו.
(ב) משרד החינוך יגיש מדי שנה דין וחשבון לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, בו יפורטו תכניות הבסיס המשלימות שאושרו, הגורמים שאושר להם ללמדן, היקף הפעילות של כל תכנית, מספר הילדים המשתתפים בתכניות לפי חלוקה לאזורי מגורים מדדי טיפוח וסוגי מוסדות, וכן נתונים ממערך הפיקוח והבקרה המופעל על ידי הוועדה לתכניות בסיס משלימות, לרבות נתונים ממבחני הערכה.
(ג) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה, ובו פירוט של תכניות הבסיס המשלימות שאושרו על ידי הוועדה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנתיים לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה.
ביצוע ותקנות 7. השר אחראי על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.