הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2190887 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת אלון טל ______________________________________________ פ/3890/24 הצעת חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ב–2022 דברי הסבר בשנים האחרונות הולכות ומתגברות תלונות רבות באזורים שונים בארץ, במיוחד בעונת החורף, על מטרדי זיהום אוויר הנגרמים מהפעלת תנורי הסקה ביתיים שפועלים על שריפת עץ, סולר או נפט גולמי (להלן קמינים).   שימוש בקמינים מוכר כגורם מזהם תחת ארגון הבריאות העולמי וכבעל השפעות בריאותיות כרוניות, בהן אסטמה וברונכיטיס, מחלות סרטניות, מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות לב-ריאה והשפעות בריאותיות חמורות נוספות. נוסף על ההשלכות הבריאותיות, תהליך השריפה של פחם ועץ מביא גם לפליטת גזי חממה ותורם לזיהום האוויר. כמו כן, השימוש בקמיני עצים נעשה בעיקר בשעות הלילה, כאשר בשעות אלה יש תנועה פחותה של האוויר מה שמוביל להשפעה גדולה יותר של זיהום האוויר. בנוסף, בתחנות הכוח שריפת הדלקים נעשית בצורה מבוקרת ומזהמת פחות מקמינים בייתים. לנוכח האמור לעיל, ישנה עדיפות לחימום ביתי באמצעות מזגן, על פני חימום באמצעות קמינים. הצעת חוק זו נועדה להסדיר את זיהום האוויר המקומי שנגרם כתוצאה מאותם קמינים. המשרד להגנת הסביבה רשאי להוציא תקנות מכוח חוק אוויר נקי, אולם הוא נמנע מלעשות כן שנים רבות. בעקבות פניות של אזרחים ורשויות מקומיות התקיימו דיונים בוועדת הפנים של הכנסת ה-23 ובוועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בכנסת ה-24, שם עלה כי יש צורך בחקיקה ראשית. כיום הרשויות המקומיות יכולות למנוע מפגעים שמקורם בהסקה ביתית באמצעות חוקי עזר עירוניים. רשויות בודדות הסדירו את הנושא וכן קיימים חסמים מהותיים לאכיפה אפקטיבית. על כן, מטרת החוק היא איסור מכירה ושימוש בקמינים – לצד סייג לתחולת החוק המאפשר במצבי חירום סמכות לרשויות מקומיות אישור שימוש בקמינים מותקנים. יצוין כי איסור שימוש בהסקת ביתית נעשה בעבר בישראל כאשר נאסר השימוש בתנורי מזוט (תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל"ג–1972). הגשמת מטרת החוק היא להביא להפסקה הדרגתית (Phasing-out) של השימוש בקמינים שפועלים על שריפת עץ, סולר או נפט גולמי. על כן, השלב הראשון הוא איסור מכירה, שיווק ובניית קמינים חדשים, שייאסרו בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף על מנת לאפשר היערכות (סעיף 3 לחוק וסעיף תחילה 9(א)). השלב הבא בתהליך הוא איסור שימוש בקמינים, בתוך שלוש שנים מכניסת החוק לתוקף (סעיף 4 וסעיף תחילה 9(ב)). בנוסף, סעיף 4 לחוק עוסק בסייגים לאיסור שימוש. ראש רשות מקומית רשאי לבקש פטור של שנה מן השר להגנת הסביבה. השר רשאי לתת את הפטור במידה ואי השימוש בקמין יכול לפגוע באופן משמעותי באוכלוסייה באותו מקום, בשל מצבה הכלכלי או החברתי או בשל תנאי מזג האוויר באותה רשות מקומית, וכי השימוש בקמין כאמור לא יגרום לזיהום אוויר חזק, בלתי סביר או שקיים חשש ממשי כי הוא עלול לפגוע בבריאות הציבור. הפטור יינתן למשך שנה אחת בכל פעם (סעיף 4(ב)(1)). כמו כן בסעיף 4(ב)(2) מוצע כי בעתות חירום (דוגמת בעיות באספקת החשמל בימי חורף קיצוניים), רשאי ראש הרשות המקומית לאשר שימוש בקמין לעד שבוע ימים. תקופת זמן של יותר משבוע ימים טעונה את אישור השר. סעיפים 6 ו-7 כוללים תיקוני חקיקה עקיפים להסדרת הפיקוח. כמו כן, בסעיף 8 מוצע כי חוק זה יקבע בחוק העבירות המנהליות, לפיכך יהיה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית, על עבירה לפי חוק זה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באייר התשפ"ב (30.05.2022) מטרה 1. חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר הנגרם מהסקה ביתית באמצעות קמינים, לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם ולשם הגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצרכיהם. חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר הנגרם מהסקה ביתית באמצעות קמינים, לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם ולשם הגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצרכיהם. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "קמין" – תנור הסקה המופעל באמצעות שריפת עץ, סולר או נפט גולמי, ובכלל זה גם כל חלקיו וכל המחובר אליו, לרבות הארובה; "קמין" – תנור הסקה המופעל באמצעות שריפת עץ, סולר או נפט גולמי, ובכלל זה גם כל חלקיו וכל המחובר אליו, לרבות הארובה; "השר" – השר להגנת הסביבה. "השר" – השר להגנת הסביבה. איסור מכירת קמין 3. לא ימכור אדם קמין לא ייבאו, ולא יעבירו לאחר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה. לא ימכור אדם קמין לא ייבאו, ולא יעבירו לאחר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה. איסור שימוש בקמין 4. (א) לא יעשה אדם שימוש בקמין. (א) לא יעשה אדם שימוש בקמין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) השר, לבקשת ראש רשות מקומית רשאי לאשר שימוש בקמין בתחום אותה רשות מקומית או באזורים ממנה, ובלבד שראה כי יש באיסור השימוש בקמין כדי לפגוע באופן משמעותי באוכלוסייה באותו מקום בשל מצבה הכלכלי או החברתי או בשל תנאי מזג האוויר, וכי השימוש בקמין כאמור לא יגרום לזיהום אוויר חזק, בלתי סביר או המעורר חשש ממשי כי הוא עלול לפגוע בבריאות הציבור; אישור כאמור יינתן למשך שנה אחת בכל פעם; (2) ראש רשות מקומית רשאי, בעת התרחשות אירוע חריג של מזג אוויר קיצוני, לאשר שימוש בקמין בתחומי הרשות לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; השר לבקשת ראש הרשות המקומית רשאי להאריך את התקופה ככל הנדרש, כל עוד נמשך מזג האוויר הקיצוני כאמור. תקנות 5. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. תיקון לחוק הרשויות המקומיות (סמכויות פקחים ואכיפה) 6. בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, בתוספת הראשונה אחרי פרט 19, יבוא: בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, בתוספת הראשונה אחרי פרט 19, יבוא: "(20) חוק איסור שימוש ומכירת קמינים, התשפ"ב–2022.". "(20) חוק איסור שימוש ומכירת קמינים, התשפ"ב–2022.". תיקון לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) 7. בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א–2011, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 27, יבוא: בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א–2011, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 27, יבוא: "(28) חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ב–2022.". "(28) חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ב–2022.". תיקון לחוק העבירות המנהליות 8. בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו–1985, בתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא "חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ב–2022.". בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו–1985, בתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא "חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ב–2022.". תחילה 9. (א) תחילתו של סעיף 3 שנה מיום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתו של סעיף 3 שנה מיום פרסומו של חוק זה. (ב) תחילתו של סעיף 4 שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) תחילתו של סעיף 4 שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.