הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2190874
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת משה טור פז
______________________________________________
פ/3898/24
הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים אינם מחויבים בהוראת תכנית היסוד במלואה. תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953 קובעות כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בהוראת תכנית היסוד בהיקף של 75% בלבד, ובהתאם – יתוקצבו לכל היותר בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה. תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשע"ח–2018, קובעות כי מוסדות פטור יתוקצבו בשיעור של 55% מתקן הבסיס למוסד רשמי, ויחויבו ללמד 55% מתכנית היסוד. בישיבות הקטנות ("מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים"), שהן למעשה מוסדות חינוך לבנים חרדיים בגילאי תיכון, לא מתקיימת השכלה כללית בכלל, והן מתוקצבות בשיעור של 60% מהתקציב למוסדות החינוך הממלכתי על פי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח–2008.
בפועל, גם תכנית היסוד הנלמדת במוסדות המוכש"רים והפטור, ובפרט במוסדות לבנים, בדרך כלל אינה כוללת את לימודי הבסיס במקצועות חיוניים כמו מתמטיקה ואנגלית, וכך בוגרי החינוך החרדי מסיימים את לימודיהם ללא המיומנויות הנדרשות ללימוד מקצוע ולהשתלבות במשק.
המדינה משקיעה מאמצים וכספים רבים כדי להעניק לבוגרי החינוך החרדי את הכלים הדרושים להם להשתלבות בשוק התעסוקה, באמצעות תכניות להשלמת בגרויות, תכניות מותאמות באקדמיה וקורסים להכשרה מעשית, אך הניסיון מראה כי היכולת לרכוש את מיומנויות הבסיס בגילאים בוגרים היא מוגבלת במידה רבה.
חוק זה נועד לעודד את מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים להקנות לתלמידיהם את מיומנויות הבסיס בארבעה תחומי ליבה החשובים להשתלבות במשק מודרני: מתמטיקה, מדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית; זאת, באמצעות הטבה תקציבית, ומבלי לחייב לימוד תכנים שעשויים להתפרש כפגיעה באוטונומיה התרבותית והחינוכית של מוסדות אלו. ההטבה התקציבית היא גם האמצעי באמצעותו יוכלו לשפר את איכות והיקף הלמידה במוסד. ככל שמוסד המשתתף בתכנית מביא את תלמידיו להישגים גבוהים יותר במיומנויות הבסיס, כך יעלה תקציבו, ואפשר שיגיע עד ל-80 או 90 אחוזים מהתקציב למוסד ממלכתי, בהתאם לסוג המוסד. תקרת התקצוב נועדה לשמר את עדיפותם של המוסדות הממלכתיים, ככאלו הפועלים לקידום כלל היעדים אשר המדינה מציבה עבור מוסדות החינוך, גם בפן הלימודי וגם בפן החינוכי-ערכי.
תחולת החוק על מוסדות קיימים מותנית בבחירתם להשתתף בתכנית, בעמידתם בכללים החלים עליהם על פי החוק והתקנות ובהתחייבותם להגיש את תלמידיהם למבחני ההערכה. עם זאת, על מוסדות חדשים תחולת החוק תהיה אוטומטית.
החוק אינו עוסק כלל במדיניות מתן הכרה או פטור למוסדות חינוך חדשים, שהינה סוגיה נפרדת, אלא רק בהיקף לימודי הבסיס ובמודל התקצוב של המוסדות אשר זכו להכרה או פטור מכוח התקנות המסדירות זאת.
בשל היעילות הנמוכה של מנגנוני הפיקוח בקיום בקרה ואכיפה במוסדות חינוך שאינם ממלכתיים, מתמקד החוק בבחינת התפוקות של בתי הספר שבתכנית, במקום בפיקוח על התשומות. בחינת התפוקות מתבצעת באמצעות מבחנים סטנדרטיים המותאמים לתכנית לימודי מיומנויות היסוד.
ליישום החוק נדרשים תקציבים משמעותיים, אך בטווח הארוך מדובר בהשקעה שהתועלת שבה צפויה לעלות מאוד על העלות הכרוכה בה, אם וכאשר תביא להשתלבות חלקים נרחבים יותר מהציבור החרדי במשק, ובתפקידים בעלי ערך לחברה. בכדי למנוע מצב בו התקציבים מושקעים אך היעדים אינם מתגשמים, קבועים בחוק חובת דיווח מקיפה ותדירה של משרד החינוך לוועדת החינוך של הכנסת על עמידת התכנית ביעדים שלשמה נקבעה. בנוסף כולל החוק "סעיף שקיעה" לפיו יפקע תוקפו בתוך עשר שנים, אלא אם תבחר הכנסת להאריכו, על סמך נתונים המוכיחים כי הוא מגשים את ייעודו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בסיוון התשפ"ב (06.06.2022)
מטרת החוק 1. מטרת חוק זה לעודד את הרחבת לימוד מיומנויות הבסיס במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים, על מנת להקל על השתלבות בוגריהם במשק. מטרת חוק זה לעודד את הרחבת לימוד מיומנויות הבסיס במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים, על מנת להקל על השתלבות בוגריהם במשק.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"דרגת מוסד" – הדרגה בה נמצא המוסד בתכנית הרחבת לימודי הבסיס, המשקפת את רמת לימודי הבסיס המתקיימת במוסד, ואשר נקבעת לפי הוראות חוק זה; "דרגת מוסד" – הדרגה בה נמצא המוסד בתכנית הרחבת לימודי הבסיס, המשקפת את רמת לימודי הבסיס המתקיימת במוסד, ואשר נקבעת לפי הוראות חוק זה;
"דרגת המוצא" – עבור מוסד חינוך מוכר – דרגה 75, עבור מוסד פטור – דרגה 55, ועבור מוסד חינוך תרבותי ייחודי – דרגה 60; "דרגת המוצא" – עבור מוסד חינוך מוכר – דרגה 75, עבור מוסד פטור – דרגה 55, ועבור מוסד חינוך תרבותי ייחודי – דרגה 60;
"המשרד" – משרד החינוך; "המשרד" – משרד החינוך;
"לימודי מיומנויות הבסיס" – תכנית הלימודים במקצועות המתמטיקה, המדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית, המקבילה בהיקפה ובאיכותה לתכנית הלימודים במקצועות אלו בחינוך הממלכתי לרבות התאמות שיבוצעו בתכני התכנית לערכים ולתרבות של כל מגזר; "לימודי מיומנויות הבסיס" – תכנית הלימודים במקצועות המתמטיקה, המדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית, המקבילה בהיקפה ובאיכותה לתכנית הלימודים במקצועות אלו בחינוך הממלכתי לרבות התאמות שיבוצעו בתכני התכנית לערכים ולתרבות של כל מגזר;
"מבחני ההערכה" – מבחנים המיועדים להערכת היקף הידע והמיומנויות של התלמידים בלימודי הבסיס; "מבחני ההערכה" – מבחנים המיועדים להערכת היקף הידע והמיומנויות של התלמידים בלימודי הבסיס;
"מוסד חינוך בתכנית" – מוסד חינוך המשתתף בתכנית להרחבת לימודי הבסיס הקבועה בחוק זה; "מוסד חינוך בתכנית" – מוסד חינוך המשתתף בתכנית להרחבת לימודי הבסיס הקבועה בחוק זה;
"מוסד חינוך חדש" – מוסד חינוך שאינו ממלכתי, אשר הוקם לאחר מועד תחילתו של חוק זה; "מוסד חינוך חדש" – מוסד חינוך שאינו ממלכתי, אשר הוקם לאחר מועד תחילתו של חוק זה;
"מוסד חינוך מוכר" – מוסד לחינוך יסודי שזכה להכרה, כמשמעה בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ואשר אינו מוסד רשמי; "מוסד חינוך מוכר" – מוסד לחינוך יסודי שזכה להכרה, כמשמעה בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ואשר אינו מוסד רשמי;
"מוסד חינוך תרבותי ייחודי" – כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008; "מוסד חינוך תרבותי ייחודי" – כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008;
"מוסד ממלכתי דומה" – מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך ממלכתי, באותו שלב חינוך ובאותו עשירון טיפוח; לעניין זה, "עשירון טיפוח" – העשירון בו ממוקם מוסד החינוך ביחס לכלל בתי הספר בישראל באותו שלב חינוך, לפי מדד הטיפוח הבית ספרי, המחושב לפי ממוצע מדדי הטיפוח של תלמידי בית הספר; "מוסד ממלכתי דומה" – מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך ממלכתי, באותו שלב חינוך ובאותו עשירון טיפוח; לעניין זה, "עשירון טיפוח" – העשירון בו ממוקם מוסד החינוך ביחס לכלל בתי הספר בישראל באותו שלב חינוך, לפי מדד הטיפוח הבית ספרי, המחושב לפי ממוצע מדדי הטיפוח של תלמידי בית הספר;
"מוסד פטור" – כמשמעו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949; "מוסד פטור" – כמשמעו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;
"ציון מוסדי" – הציון של מוסד חינוך בבחינת הערכה אשר ישקף את רמת לימודי הבסיס במוסד, כפי שעולה מהישגי התלמידים בבחינה - ציון 90 ישקף הישגים דומים לממוצע ההישגים במוסדות ממלכתיים דומים, בחמש השנים הקודמות למועד הבחינה; "ציון מוסדי" – הציון של מוסד חינוך בבחינת הערכה אשר ישקף את רמת לימודי הבסיס במוסד, כפי שעולה מהישגי התלמידים בבחינה - ציון 90 ישקף הישגים דומים לממוצע ההישגים במוסדות ממלכתיים דומים, בחמש השנים הקודמות למועד הבחינה;
"תכנית הרחבת לימודי הבסיס" או "התכנית" – התכנית הקבועה בחוק זה ואשר מטרתה לעודד הרחבת לימודי מיומנויות הבסיס במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים; "תכנית הרחבת לימודי הבסיס" או "התכנית" – התכנית הקבועה בחוק זה ואשר מטרתה לעודד הרחבת לימודי מיומנויות הבסיס במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים;
"השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך.
תכנית הרחבת לימודי הבסיס 3. (א) תכנית הרחבת לימודי הבסיס תחול על כל מוסד חינוך חדש. (א) תכנית הרחבת לימודי הבסיס תחול על כל מוסד חינוך חדש.
(ב) חוק זה יחול על מוסד חינוך שאינו ממלכתי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, אם התקיימו בו התנאים הבאים: (ב) חוק זה יחול על מוסד חינוך שאינו ממלכתי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, אם התקיימו בו התנאים הבאים:
(1) הנהלת המוסד בחרה להשתתף בתכנית;
(2) המוסד מקיים את תכנית מבחני ההערכה;
(3) המוסד עומד בתנאים הקבועים בתקנות למתן הכרה או פטור מכוח חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 , לפי העניין.
תכנית ההערכה 4. (א) במוסד חינוך בתכנית יתקיימו מבחני ההערכה במתכונת אשר תיקבע על ידי השר; הבחינות ייכתבו וייבדקו על ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה, ויבוצעו בפיקוח המשרד. (א) במוסד חינוך בתכנית יתקיימו מבחני ההערכה במתכונת אשר תיקבע על ידי השר; הבחינות ייכתבו וייבדקו על ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה, ויבוצעו בפיקוח המשרד.
(ב) במסגרת תכנית ההערכה ייבחן כל תלמיד במוסד בתדירות שיקבע השר, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים. (ב) במסגרת תכנית ההערכה ייבחן כל תלמיד במוסד בתדירות שיקבע השר, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.
(ג) מוסד חינוך בתכנית יוכל להיבחן בתדירות גבוהה יותר מזו שקבע השר לפי הוראות חוק זה, על פי בחירתו. (ג) מוסד חינוך בתכנית יוכל להיבחן בתדירות גבוהה יותר מזו שקבע השר לפי הוראות חוק זה, על פי בחירתו.
תקצוב 5. (א) השתתפות המדינה בתקציבו של מוסד חינוך בתכנית לא תפחת משיעור התקצוב לו היה זכאי לולא השתתף בתכנית. (א) השתתפות המדינה בתקציבו של מוסד חינוך בתכנית לא תפחת משיעור התקצוב לו היה זכאי לולא השתתף בתכנית.
(ב) מוסד חינוך בתכנית יהיה זכאי לתוספת תקציב בהתאם לדרגתו; ערך הדרגה יהא הערך באחוזים של שיעור התקצוב לתלמיד במוסד ביחס לתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים. (ב) מוסד חינוך בתכנית יהיה זכאי לתוספת תקציב בהתאם לדרגתו; ערך הדרגה יהא הערך באחוזים של שיעור התקצוב לתלמיד במוסד ביחס לתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים.
(ג) מוסד חינוך בתכנית שחדל להתקיים בו תנאי לעניין הכרה או פטור שנקבעו לפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, לפי העניין, או שאינו מבצע מדיניות רישום אינטגרטיבית – תקציבו יופחת בשיעור זהה לשיעור הפחתת התקציב הקבוע בתקנות. (ג) מוסד חינוך בתכנית שחדל להתקיים בו תנאי לעניין הכרה או פטור שנקבעו לפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, לפי העניין, או שאינו מבצע מדיניות רישום אינטגרטיבית – תקציבו יופחת בשיעור זהה לשיעור הפחתת התקציב הקבוע בתקנות.
(ד) התקציב לתלמיד במוסד חינוך מוכר או במוסד חינוך תרבותי ייחודי לא יעלה על שיעור של 90% מהתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים, ובמוסד פטור לא יעלה על שיעור של 80% מהתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים. (ד) התקציב לתלמיד במוסד חינוך מוכר או במוסד חינוך תרבותי ייחודי לא יעלה על שיעור של 90% מהתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים, ובמוסד פטור לא יעלה על שיעור של 80% מהתקציב הממוצע לתלמיד במוסדות ממלכתיים דומים.
(ה) כל שינוי בשיעור התקצוב של מוסד חינוך בתכנית, יבוצע בשנת הלימודים שלאחר השנה בה עודכנה דרגתו. (ה) כל שינוי בשיעור התקצוב של מוסד חינוך בתכנית, יבוצע בשנת הלימודים שלאחר השנה בה עודכנה דרגתו.
דרגת מוסד 6. (א) לכל מוסד חינוך בתכנית תיקבע דרגה ראשונית הנמוכה ב-15 נקודות מדרגת המוצא. (א) לכל מוסד חינוך בתכנית תיקבע דרגה ראשונית הנמוכה ב-15 נקודות מדרגת המוצא.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המשרד רשאי לקבוע למוסד חינוך דרגה ראשונית גבוהה יותר לאחר שהוצגה לו תכנית בית ספרית לשיפור רמת לימודי הבסיס במוסד, ובלבד שהדרגה הראשונית למוסד לא תעלה על דרגת המוצא. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המשרד רשאי לקבוע למוסד חינוך דרגה ראשונית גבוהה יותר לאחר שהוצגה לו תכנית בית ספרית לשיפור רמת לימודי הבסיס במוסד, ובלבד שהדרגה הראשונית למוסד לא תעלה על דרגת המוצא.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מוסד חינוך חדש שהוקם על ידי בעלות קיימת אשר כל המוסדות שבבעלותה משתתפים בתכנית, תהא דרגתו הראשונית זהה לדרגה של המוסד בעל הדרגה הנמוכה ביותר מבין המוסדות המופעלים על ידי אותה בעלות. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מוסד חינוך חדש שהוקם על ידי בעלות קיימת אשר כל המוסדות שבבעלותה משתתפים בתכנית, תהא דרגתו הראשונית זהה לדרגה של המוסד בעל הדרגה הנמוכה ביותר מבין המוסדות המופעלים על ידי אותה בעלות.
(ד) העלאה בדרגה של מוסד חינוך תתאפשר לאחר שיפור של 5 נקודות או יותר בציון המוסדי ביחס לדרגת המוסד הנוכחית, בשני מועדי בחינה רצופים; דרגת המוסד החדשה תהיה בהתאם לציון המוסדי הנמוך מבין השניים. (ד) העלאה בדרגה של מוסד חינוך תתאפשר לאחר שיפור של 5 נקודות או יותר בציון המוסדי ביחס לדרגת המוסד הנוכחית, בשני מועדי בחינה רצופים; דרגת המוסד החדשה תהיה בהתאם לציון המוסדי הנמוך מבין השניים.
(ה) ירידה בדרגה של מוסד חינוך תתקיים לאחר ירידה של 10 נקודות או יותר בציון המוסדי ביחס לדרגת המוסד הנוכחית, בשני מועדי בחינה רצופים; דרגת המוסד החדשה תהיה בהתאם לציון המוסדי הגבוה מבין השניים. (ה) ירידה בדרגה של מוסד חינוך תתקיים לאחר ירידה של 10 נקודות או יותר בציון המוסדי ביחס לדרגת המוסד הנוכחית, בשני מועדי בחינה רצופים; דרגת המוסד החדשה תהיה בהתאם לציון המוסדי הגבוה מבין השניים.
פתיחת מוסדות שאינם ממלכתיים חדשים 7. (א) בעלויות קיימות יורשו להרחיב את מוסדות החינוך שבבעלותן מעבר לקצב הגידול הטבעי, או לפתוח מוסדות חדשים, אם כל מוסדותיהם מדורגים בדרגת המוצא או בדרגה גבוהה ממנה. (א) בעלויות קיימות יורשו להרחיב את מוסדות החינוך שבבעלותן מעבר לקצב הגידול הטבעי, או לפתוח מוסדות חדשים, אם כל מוסדותיהם מדורגים בדרגת המוצא או בדרגה גבוהה ממנה.
(ב) השר יקבע כללים למתן עדיפות בפתיחת מוסדות חינוך חדשים לבעלויות אשר מוסדות החינוך שלהם בעלי דירוג גבוה יותר. (ב) השר יקבע כללים למתן עדיפות בפתיחת מוסדות חינוך חדשים לבעלויות אשר מוסדות החינוך שלהם בעלי דירוג גבוה יותר.
דיווח לכנסת 8. השר יגיש מדי שנה דין וחשבון לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, בו יפורטו המוסדות המשתתפים בתכנית, מספרם, חלקם מתוך כלל המוסדות שאינם ממלכתיים, דרגות כל המוסדות שבתכנית, נתוני ההיבחנות שלהם, לרבות התייחסות למספר הנבחנים בכל מוסד ובכל שכבה, שיעור הנבחנים מתוך כלל התלמידים במוסד ובשכבה, הציון המוסדי וההישגים בכל מקצוע בנפרד, וכן נתוני הישגים ממוצעים לכלל המוסדות שבתכנית. השר יגיש מדי שנה דין וחשבון לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, בו יפורטו המוסדות המשתתפים בתכנית, מספרם, חלקם מתוך כלל המוסדות שאינם ממלכתיים, דרגות כל המוסדות שבתכנית, נתוני ההיבחנות שלהם, לרבות התייחסות למספר הנבחנים בכל מוסד ובכל שכבה, שיעור הנבחנים מתוך כלל התלמידים במוסד ובשכבה, הציון המוסדי וההישגים בכל מקצוע בנפרד, וכן נתוני הישגים ממוצעים לכלל המוסדות שבתכנית.
תוקף 9. (א) חוק זה יעמוד בתוקפו לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו; הכנסת רשאית להחליט על הארכת תוקפו של החוק לתקופה של עשר שנים נוספות. (א) חוק זה יעמוד בתוקפו לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו; הכנסת רשאית להחליט על הארכת תוקפו של החוק לתקופה של עשר שנים נוספות.
(ב) לשם בחינת השפעתו של חוק זה ומידת השגת תכליתו יוגשו לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת על ידי השר, נתונים בעניין יישום הוראות החוק בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפו, לא יאוחר מ-6 חודשים לפני תום תקופת תוקפו כאמור בסעיף קטן (א). (ב) לשם בחינת השפעתו של חוק זה ומידת השגת תכליתו יוגשו לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת על ידי השר, נתונים בעניין יישום הוראות החוק בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפו, לא יאוחר מ-6 חודשים לפני תום תקופת תוקפו כאמור בסעיף קטן (א).
תקנות 10. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.