הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2192402 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יוסף טייב מיכאל מלכיאלי יעקב מרגי משה אבוטבול ינון אזולאי משה ארבל אוריאל בוסו חיים ביטון יואב בן צור שלמה קרעי אורלי לוי אבקסיס אורית מלכה סטרוק מכלוף מיקי זוהר ______________________________________________ פ/3941/24 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לעולים חדשים מתשלום דמי ביטוח עבור פנסיה מוקדמת), התשפ"ב–2022 דברי הסבר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), קובע כי עולה חדש העולה לישראל לאחר שפרש מעבודה, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי עד גיל 67 בשיעור של 9.61% אם הפנסיה שלו היא עד סך של 69,684 שקלים חדשים לשנה ובשיעור של 12% אם הפנסיה שלו מעל 69,684 שקלים חדשים לשנה. על פי החוק בצרפת, לדוגמא, ניתן לצאת לפנסיה שאינה נחשבת כפנסיה מוקדמת החל מגיל 62, ואילו בישראל – מי שיוצא לפנסיה בגיל זה ממשיך לשלם דמי ביטוח לאומי עד גיל .67 לדוגמא, אדם שמגיע מצרפת בגיל 62 (גיל הפרישה בצרפת) וזכאי לפנסיה שנתית של 65,000 שקלים, יידרש לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 6246.5 שקלים חדשים לשנה. את הסכום הזה אותו אדם יידרש לשלם במשך 5 שנים )מגיל 62 עד גיל (67, וכך הסכום יצטבר להוצאה לא מבוטלת בסך של כ31,233.5- שקלים חדשים. עוד לדוגמא, אדם שמגיע מצרפת לישראל בגיל 62 וזכאי לפנסיה שנתית של 75,000 שקלים חדשים ישלם דמי ביטוח לאומי בסך 9,000 שקלים לשנה. את הסכום הזה אותו אדם יידרש לשלם במשך 5 שנים )מגיל 62 עד גיל (67 – וכך הסכום יצטבר להוצאה לא מבוטלת בסך של כ45,000- שקלים חדשים. האבסורד הזה יוצר מצב שבו לא מעט אנשים שיצאו לפנסיה בצרפת מבטלים או מעכבים את עלייתם ארצה בכמה שנים, מתוך הבנה שיתקשו לעמוד בתשלומים האמורים, המתווספים כמובן להוצאות נוספות הכרוכות במעבר ממדינה למדינה. כך, עולים פוטנציאלים רבים, שרוצים לעלות לארץ מטעמי ציונות ונכונים לעשות זאת למרות שמדיניות הרווחה בצרפת טובה הרבה יותר מזו הנהוגה בישראל, נמנעים מלעשות זאת. ההבדל בחוקים לעניין גיל הפרישה, פוגע בעולים החדשים שמגיעים מצרפת לישראל ונדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי. בהשוואה בינלאומית לעומת מדינות הOECD-, מתברר כי כבר היום גיל הפרישה של הגברים הישראלים הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח. כתוצאה מכך, זוגות אינם יכולים לעלות ביחד ולכן דוחים בכמה שנים את מועד עלייתם לישראל עד שגילם יהיה כגיל הפרישה במדינת ישראל והם לא ייחשבו כמי שיצא לפנסיה מוקדמת. כידוע, מאז הקמתה, מדינת ישראל חרטה על דגלה את ערך העלייה והקליטה. ערך זה הוגדר תמיד, על ידי כל ממשלות ישראל לדורותיהן, כיעד מרכזי שיש לשאוף אליו: לעודד את כל היהודים, מכל המדינות, לעלות לישראל ולהפוך את המדינה לביתם. חשוב להבין כי האינטרס של מדינת ישראל להביא את העולים החדשים לכאן אינו רק ציוני או ערכי, אלא גם כלכלי. למדינת ישראל כדאי שהאזרחים מצרפת ומשאר מדינות הOECD- שיצאו לפנסיה, יוציאו את כספם בארץ ישראל, ולא בארץ מוצאם. מעבר לכך, כבר נמצא כי העולים מצרפת מהווים כוח כלכלי גדול ופוטנציאל צמיחה משמעותי, וקליטה טובה שלהם מסייעת רבות למדינה. מחקר כלכלי שנערך באוניברסיטת בר-אילן על ידי החוקרות פרופ' אליס ברזיס ודפנה אבירם-ניצן, העלה כי העולים מצרפת מהווים פוטנציאל צמיחה עצום למשק הישראלי: על כל שקל חדש שהמדינה מתקצבת לעידוד וקליטת העלייה מצרפת, היא מקבלת חזרה כ15- שקלים חדשים בתוספת תוצר ו3.7- שקלים חדשים בהכנסות ממס. עוד נמצא באותו מחקר שתרומתם של עולי צרפת לצמיחה נאמדת בכ0.46%- בממוצע לשנה, שמשמעותה תוספת תוצר ממוצעת של כ5- מיליארד שקלים לשנה, וכי השקעה בקליטת העולים מצרפת היא השקעה כדאית ביותר למשק, ומניבה תשואה של כ1,400%- במונחי תוצר ו274%- במונחי תקציב המדינה. אין סיבה שהמצב המעוות הזה ימשיך להתקיים, וימנע מהעולים שיצאו לפנסיה מוקדמת בארץ מוצאם אך לא הגיעו לגיל הפרישה החל בישראל להגיע לארץ, להגשים את חלומם ולעתים גם להתאחד עם משפחתם בזקנתם. לאור הדברים הללו, מוצע לתקן את סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי הכנסה מפנסיה מוקדמת של עולים חדשים שהגיעו לגיל הפרישה הקבוע לגביהם במדינה שממנה עלו לישראל, תהיה פטורה מדמי ביטוח. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשפ"ב (06.06.2022) תיקון סעיף 350 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 350, בסופו יבוא: "(9) הכנסה מפנסיה מוקדמת מחוץ לישראל שמשולמת לעולה חדש, שהגיע לגיל הפרישה הקבוע לגביו במדינה שממנה עלה לישראל".