הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2192828 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יבגני סובה יוליה מלינובסקי אלכס קושניר יוסף שיין לימור מגן תלם אלינה ברדץ' יאלוב ______________________________________________ פ/3910/24 הצעת חוק העונשין (תיקון – מעשה מגונה בהסכמה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בסימן עבירות המין בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין", או "החוק") קבועות עבירות שעונשן חמש שנות מאסר על מעשה בעילה בקטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים – סעיף 346(א)(1) לחוק, ועל מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנה וטרם מלאו לו שש עשרה שנים – סעיף 347(א)(1) לחוק. עבירות אלו חלות גם אם הקטינה או הקטין הסכימו למעשה. סעיף 353 לחוק קובע סייג לאחריות פלילית לגבי סעיפים אלה במקרים בהם הבדל הגילים בין הנאשם ובין הקטינה או הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטינה או הקטין הסכימו למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם. דרישות אלו המסייגות את האחריות הפלילית, הן דרישות מצטברות. לעומת זאת, מעשה מגונה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים בהסכמתו מהווה עבירה רק אם המעשה נעשה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – סעיף 348(ד)(1) לחוק: "(ד)(1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים." מצב חוקי זה מעלה קושי. בעוד ביצוע מעשים מיניים אחרים בקטינים שמלאו להם ארבע עשרה שנים אך טרם מלאו להם שש עשרה שנים הם מעשה אסור גם אם נעשו בהסכמתם, הרי שמעשים מיניים שאינם מגיעים כדי חדירה שבוצעו באותן נסיבות אינם מעשה אסור. קושי זה מועצם נוכח העבירה של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349. בעוד ביצוע מעשה מגונה בפני אדם שאינו קטין מהווה עבירה רק אם אותו אדם לא הסכים למעשה (סעיף קטן (א)), העבירה של ביצוע מעשה מגונה בפני קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים אינה דורשת העדר הסכמתו (סעיף קטן (ב)). הקושי האמור בא לידי ביטוי בפרקטיקה במצבים שונים. כך במקרה בו בגיר ביצע מעשה מגונה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, בהסכמתו, לעיתים תוך ניצול קושי כלכלי או משפחתי של הקטין. מקרה מעין זה לעיתים אינו נכלל במצבי הניצול המפורטים בסעיף 348(ד)(1) לחוק, ועל כן ניתן להעמיד לדין את הנאשם רק בעבירה קלה יותר של מעשה מגונה בפני קטין, לפי סעיף 349(ב) לחוק. עבירה זו אינה מביאה לידי ביטוי את הפגיעה בגופו של הקטין עצמו ואת הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מכך. כך גם במקרה בו בגיר יצר קשר עם קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים באמצעות רשתות חברתיות באינטרנט ושכנע אותו לבצע בגופו מעשים מינים שאינם עולים כדי בעילה או מעשה סדום. מצב מעין זה אינו נכלל בעבירות המפורטות בסימן עבירות המין בחוק העונשין, וניתן לכל היותר להעמיד לדין את הנאשם בעבירה של הטרדה מינית. גם עבירה זו אינה משקפת נכונה את המעשים המיניים בקטין ואת הפגיעה המינית בו. נראה כי ההבחנה בגיל ההסכמה בין עבירות בעילה אסורה בהסכמה ומעשה סדום ובין מעשה מגונה לא נוצרה בכוונת מכוון. גיל ההסכמה בעבירת הבעילה בהסכמה נקבע בהתאמה לגיל הנישואין כפי שהיה באותה עת, בתחילה לשבע עשרה שנים, ולאחר מכן, בתיקון משנת 1986 הופחת לשש עשרה שנים. הנימוקים לאותו תיקון היו שהחוק נתפס כמי שאינו עומד במבחן המציאות, אינו עולה בקנה אחד עם התנהגות של בני נוער ובכך שיש השלכות חברתיות שליליות לקביעת גיל הסכמה גבוה. העבירה של מעשה מגונה עברה מספר גלגולים, ביניהם תיקון משנת 1990 אשר ביטל את עבירת התקיפה המינית וקבע את העבירה בנוסחה הנוכחי (חוק העונשין (תיקון מס' 30), התש"ן-1990, ס"ח 1329, י"ט באב התש"ן 10.8.90). מהדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שהתקיימו במסגרת הליכי חקיקת התיקון האמור עולה כי הנוסח המתוקן נתפס כמרחיב את האחריות גם למצבים של הסכמה של הקטין למעשים, בעוד עבירת התקיפה פורשה כדורשת העדר הסכמה. בתיקונים אלו לא נדונה ההבחנה בין העבירות של בעילה אסורה ומעשה סדום בהסכמה בקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים ובין העבירה של מעשה מגונה. על כן מוצע לתקן את העבירה של מעשה מגונה בקטין ולקבוע, בדומה לעבירות של בעילה אסורה ומעשה סדום, כי ביצוע מעשה מגונה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים מהווה עבירה בלי צורך בהוכחת יסודות עובדתיים נוספים. עם זאת, העבירה של מעשה מגונה כוללת מגוון התנהגויות שחלקן תואם פעילות מינית של קטינים בגילאים האמורים. על מנת ליצור הסדר מאוזן המביא לידי ביטוי שיקולים אלה, מוצע לקבוע כי הסייג לאחריות פלילית הקיים בסעיף 353 לחוק יורחב, כאשר מדובר במעשה מגונה, כך שיחול בהתקיים התנאים האמורים בו כאשר הפרש הגילים בין הנאשם והקטין או הקטינה הוא חמש שנים. עם זאת, נבחנת השאלה האם ראוי לקבוע הפרש גילים של שבע שנים. תיקון חקיקה זה עולה בקנה אחד עם עבירות מקבילות במדינות אחרות. באנגליה קיים איסור על נגיעות מיניות בקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים על ידי מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים. בקנדה אסורה פעילות מינית עם קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אלא אם הפרש הגילים בין הנאשם לקטין אינו עולה על חמש שנים. באוסטרליה אדם המקיים מגע מיני עם קטין מבצע עבירה של התעללות מינית בילד. גיל ההסכמה נקבע בחקיקה המדינתית ונע בין שש עשרה לשבע עשרה שנים, ואילו הפרש הגילים המהווה הגנה מפני העבירה הוא של שנתיים עד שלוש שנים. בארצות הברית גיל ההסכמה לקיום פעילות מינית נע בין שש עשרה לשמונה עשרה שנים. כך למשל, במדינות קליפורניה וניו יורק גיל ההסכמה עומד על שבע עשרה שנים ובטקסס ופלורידה הגיל הוא שמונה עשרה שנים. בניו יורק הפרש הגילים בין הנאשם לקטין המהווה סייג לאחריות הוא של חמש שנים, ואילו בטקסס ההפרש עומד על שלוש שנים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קרן ברק (פ/2693/24). הצעת החוק זהה לפ/2693/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשפ"ב (06.06.2022) תיקון סעיף 348 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 348(ד) במקום פסקה (1) יבוא: "(1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים או העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו שש עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים;" תיקון סעיף 353 2. בסעיף 353 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) באישום בשל עבירה לפי סעיף 348(ד)(1), תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על חמש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם."