הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2193179
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן
______________________________________________
פ/3940/24
הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – חברי הוועדות הפסיכיאטריות), התשפ''ב–2022
דברי הסבר
על פי הוראות סעיף 24 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק) באחריות שר הבריאות למנות ועדות פסיכיאטריות מחוזיות של שלושה חברים בכל מותב ועדה. לפי נוסחו של סעיף 24 לחוק הקיים, בכל ועדה כאמור יהיו חברים משפטן אחד מתוך רשימת שר המשפטים ושני פסיכיאטרים, אחד בשירות המדינה מתוך רשימה שערך שר הבריאות, ואחד שאינו בשירות המדינה, מתוך רשימה שערכה ההסתדרות הרפואית בישראל. מוצע לבטל לעניין הרכב הוועדה את ההתייחסות לגורם המעסיק של הפסיכיאטרים החברים בה, שכן בשנים האחרונות מתעורר קושי רב באיוש הוועדות הפסיכיאטריות. הקושי נוגע לשילוב פסיכיאטרים בשירות המדינה בוועדות אלה בכלל, ולשילוב פסיכיאטרים שאינם עובדי בית החולים שבו מטופל המאושפז שעניינו נדון בפני הוועדה – בפרט.
יצוין, כי קיימת מצוקה כללית ומחסור בפסיכיאטרים, ובכלל זה פסיכיאטרים בשירות המדינה. נוסף על כך, על רקע הרפורמות, המבנית והביטוחית, בתחום בריאות הנפש, מתחילה להסתמן מגמה של מעבר מומחים מהמערך הממשלתי אל המערך הציבורי של קופות החולים. שני גורמים אלה, כשעצמם, מקשים על איוש הוועדות בהרכב החוקי הנדרש כיום לפי החוק הקיים, וצפוי כי קושי זה רק ילך ויחריף.
המצב הוביל לחשיבה מחודשת בדבר הנחיצות שהרכב הוועדה אכן יכלול תמיד רופא בשירות המדינה ורופא שאינו בשירות המדינה.
הוויתור על הדרישה שאחד הרופאים הפסיכיאטריים בוועדה יהיה עובד מדינה כפוף לקביעת עקרונות אלה בקשר לחברי הוועדה: החלת דינים מתחומי טוהר המידות והסדרת היבטי ניגודי עניינים והוראות מתחום הצינון על כלל חברי הוועדה, לקביעת תקופת כהונה קשיחה לכל אחד מחברי הוועדה וקביעת מנגנון לבירור תלונות על פעילותם.
מוצע איפוא, לבטל את האבחנה בין רשימת הפסיכיאטרים שהם עובדי מדינה לבין הפסיכיאטרים מהמגזר הפרטי, באופן שיאפשר במקרים בהם יש צורך בכך, למנות שני פסיכיאטרים שאינם עובדי מדינה, שני פסיכיאטרים שעובדים בשירות המדינה.
במקביל, מוצע להסדיר בחוק את הכללים הנוגעים להליך המינוי והעברת חבר ועדה מתפקידו וכן הוראות נדרשות להבטחת טוהר מידות של החברים המתמנים ובירור תלונות עליהם.
התיקון המוצע יאפשר גמישות רבה יותר בקביעת מותבי הוועדות, מבלי לפגוע בהרכבן המהותי שיכלול משפטן ושני רופאים ובלי לפגוע בעקרון הקיים שלפיו כל חברי הוועדה, ללא קשר לשיוך המקצועי שלהם או לזהות המעסיק שלהם, חייבים לפעול בהעדר ניגוד עניינים כללי או פרטני.
סעיף 1
מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק כך שהרכב ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכלול משפטן מתוך רשימה שערך שר המשפטים ושני פסיכיאטרים מתוך רשימה שיערוך שר הבריאות לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית ללא כל התניה ביחס למקום העסקתם של הרופאים – בין בשירות המדינה ובין שלא בשירות המדינה. בשל ריבויי התיקונים בגוף הסעיף מוצע להחליפו במלואו.
סעיף 2
מוצע לתקן את סעיף 24א לחוק, ולהבהיר שקציבת הכהונות של חברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית חלה גם על חברי ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער.
סעיף 3
מוצע להוסיף מספר הוראות הנוגעות לחברי הוועדות הפסיכיאטריות בכל הנוגע להליכי המינוי והפסקת המינוי וכן להוסיף הוראות הנוגעות לטוהר המידות של חברי הוועדה. מוצע עוד כי הוראות אלה יחולו גם על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער המתמנות לפי סעיף 24א לחוק ועל ועדות פסיכיאטריות מיוחדות המתמנות לפי סעיף 28א לחוק:
בסעיף 24ב המוצע, מוצע לקבוע תנאים למינויי חברי הוועדה, בדבר העדר הרשעות בפלילים או בדין משמעתי וכן לפרט את העילות והדרכים להפסקת כהונתו של חבר.
בסעיף 24ג המוצע, מוצע להחיל גם על חברי הוועדות שאינם עובדי המדינה חיקוקים מסוימים שעניינם הבטחת טוהר המידות של עובדי ציבור.
בסעיף 24ד המוצע, מוצע להוסיף הוראה מפורטת בדבר איסור ניגוד עניינים.
סעיף 24ה המוצע
מוצע למנות שופט מחוזי או שופט עליון, בדימוס, לאחראי על בירור תלונות כלפי חברי ועדות פסיכיאטריות מחוזיות ולקבוע סמכויותיו.
סעיף 4
מוצע כי מי שנכלל ערב תיקון החוק באחת מן הרשימות של הרופאים הכשירים להתמנות לוועדות, בין רשימת שר הבריאות של רופאים בשירות המדינה ובין רשימת ההסתדרות הרפואית של הרופאים שאינם בשירות המדינה, יראו אותו לאחר תיקון החוק כנכלל ברשימת הרופאים לפי סעיף קטן 24(א)(2) בנוסחו המוצע. לגבי המשפטנים חברי הוועדות לא חל כל שינויי שמחייב הוראת מעבר.
כן מוצע לקבוע שכל מי שהיה חבר ועדה ערב כניסת החוק לתוקף, בין ועדה פסיכיאטרית מחוזית רגילה ובין ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער, יראו לעניין קציבת הכהונה לפי סעיף 24(ג) לחוק, כאילו התמנה במועד תחילת החוק ובהתאם הכהונה שלהם תסתיים חמש שנים לאחר כניסת החוק לתוקפו. הוראה זו תחול על חברי הוועדות האמורות מכל המקצועות ולא רק על הרופאים הפסיכיאטרים.
נוסח הצעת החוק זהה לתזכיר חוק שפרסם משרד הבריאות בשנת 2021.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בסיוון התשפ"ב (06.06.2022)
החלפת סעיף 24 1. בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא: בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא:
"ועדה פסיכיאטרית מחוזית "ועדה פסיכיאטרית מחוזית "ועדה פסיכיאטרית מחוזית 24. (א) השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן: (א) השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן:
(1) רשימת משפטנים הכשירים להתמנות לשופט בית משפט שלום שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים);
(2) רשימת פסיכיאטרים שערך השר, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, ובלבד שלא יתמנה כחבר ועדה מי שהוא פסיכיאטר מחוזי או סגנו.
(ב) ועדה פסיכיאטרית מחוזית תדון במותב של שלושה כלהלן: אחד מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), והוא יהיה יושב ראש המותב; ושנים מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(2). (ב) ועדה פסיכיאטרית מחוזית תדון במותב של שלושה כלהלן: אחד מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), והוא יהיה יושב ראש המותב; ושנים מתוך הרשימה המפורטת בסעיף קטן (א)(2).
(ג) תקופת הכהונה של חברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת בת חמש שנים, בדרך שבה התמנו. (ג) תקופת הכהונה של חברי ועדה פסיכיאטרית מחוזית תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת בת חמש שנים, בדרך שבה התמנו.
(ד) ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי מבחינה מנהלית על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר על כך." (ד) ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי מבחינה מנהלית על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר על כך."
תיקון סעיף 24א 2. בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)". בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)". בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)". בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)". בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)". בסעיף 24א(ד), במקום "סעיף 24(ב) ו- (ד)" יבוא "24(ג) ו-(ד)".
הוספת סעיפים 24ב עד 24ה 3. אחרי סעיף 24א יבוא: אחרי סעיף 24א יבוא: אחרי סעיף 24א יבוא: אחרי סעיף 24א יבוא: אחרי סעיף 24א יבוא: אחרי סעיף 24א יבוא:
"סייג למינוי והפסקת כהונה "סייג למינוי והפסקת כהונה "סייג למינוי והפסקת כהונה 24ב. (א) לא יתמנה כחבר ועדה לפי סעיף 24, סעיף 24א או סעיף 28א (בסעיף זה – חבר ועדה), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (א) לא יתמנה כחבר ועדה לפי סעיף 24, סעיף 24א או סעיף 28א (בסעיף זה – חבר ועדה), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב) חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר. (ב) חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
(ג) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר ועדה, יהיה רשאי השר להעבירו מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה: (ג) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר ועדה, יהיה רשאי השר להעבירו מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה:
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה קבע האחראי על בירור תלונות, כי אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו;
(4) האחראי על בירור תלונות המליץ על הפסקת כהונתו בהתאם להוראות סעיף 24ה(ג).
(ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר ועדה לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה. (ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר ועדה לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
החלת דינים החלת דינים החלת דינים 24ג. חברי ועדה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי ועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה: חברי ועדה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי ועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;
(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977– ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977– ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
(7) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969. (7) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
ניגוד עניינים ניגוד עניינים ניגוד עניינים 24ד. (א) לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו עלול להימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה. (א) לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו עלול להימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.
(ב) חבר ועדה לא ישתתף במותב של הוועדה, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים. (ב) חבר ועדה לא ישתתף במותב של הוועדה, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים.
(ג) נתברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניין מסוים בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחבריו במותב, ואם החל הדיון – גם לצדדים, ויימנע מלהשתתף בדיון על אותו עניין. (ג) נתברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניין מסוים בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחבריו במותב, ואם החל הדיון – גם לצדדים, ויימנע מלהשתתף בדיון על אותו עניין.
(ד) התעורר אצל חבר ועדה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדה מנוע כאמור, יחליט בדבר המותב של הוועדה לרבות אותו חבר, וינמק את החלטתו. (ד) התעורר אצל חבר ועדה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדה מנוע כאמור, יחליט בדבר המותב של הוועדה לרבות אותו חבר, וינמק את החלטתו.
(ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדה מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל הדין עילת ניגוד העניינים. (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדה מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל הדין עילת ניגוד העניינים.
(ו) בסעיף זה – (ו) בסעיף זה –
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"ניגוד עניינים", של חבר ועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר ועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
"קרוב", של חבר ועדה – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר ועדה – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר הוועדה;
(2) אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב . "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב .
אחראי על בירור תלונות אחראי על בירור תלונות אחראי על בירור תלונות 24ה. (א) שר הבריאות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט מחוזי או שופט עליון בדימוס, לאחראי על בירור תלונות נגד חברי ועדה (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות חברי ועדה במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם. (א) שר הבריאות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט מחוזי או שופט עליון בדימוס, לאחראי על בירור תלונות נגד חברי ועדה (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות חברי ועדה במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
(ב) הוגשה תלונה כלפי חבר ועדה שהוא בעל מקצוע מוסדר, וראה האחראי על בירור תלונות שהדבר נצרך לשם בירור התלונה, רשאי הוא להתייעץ עם גורם שלו סמכות לבירור תלונות כנגד אותו בעל מקצוע מוסדר בהתאם לחיקוק המסדיר, וכן רשאי הוא להעביר את התלונה לגורם האמור לשם בירורה בהתאם להוראות החיקוק המסדיר. (ב) הוגשה תלונה כלפי חבר ועדה שהוא בעל מקצוע מוסדר, וראה האחראי על בירור תלונות שהדבר נצרך לשם בירור התלונה, רשאי הוא להתייעץ עם גורם שלו סמכות לבירור תלונות כנגד אותו בעל מקצוע מוסדר בהתאם לחיקוק המסדיר, וכן רשאי הוא להעביר את התלונה לגורם האמור לשם בירורה בהתאם להוראות החיקוק המסדיר.
(ג) בסעיף זה, "בעל מקצוע מוסדר" ו-"חיקוק מסדיר" – כהגדרתם בחוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז–2017. (ג) בסעיף זה, "בעל מקצוע מוסדר" ו-"חיקוק מסדיר" – כהגדרתם בחוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז–2017.
הוראת מעבר 4. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה נכלל באחת הרשימות לפי סעיפים 24(א)(2) או 24(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחן באותו מועד, , יראו אותו כנכלל ברשימה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה. (ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה. (ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה. (ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה. (ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה. (ב) מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה חבר ועדה לפי סעיף 24 או 24א לחוק העיקרי, יראו אותו, לעניין סעיף 24(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כאילו התמנה ביום תחילתו של חוק זה.