הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2192800
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת ענבר בזק
ולדימיר בליאק
קטי קטרין שטרית
אפרת רייטן מרום
מיכל שיר סגמן
גלעד קריב
יוראי להב הרצנו
טטיאנה מזרסקי
אבתיסאם מראענה
עלי סלאלחה
בועז טופורובסקי
רון כץ
סימון דוידסון
מוסי רז
לימור מגן תלם
אלינה ברדץ' יאלוב
שירלי פינטו קדוש
יוסף טייב
אימאן ח'טיב יאסין
אלון טל
רם בן ברק
אחמד טיבי
נירה שפק
משה טור פז
רם שפע
קרן ברק
אורי מקלב
משה ארבל
______________________________________________
פ/3969/24
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לבן הזוג בלידה שקטה), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לזכאים לתקופת לידה והורות לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד -1954 דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילד. זכות זו ניתנת באופן מותאם גם לבן הזוג של היולדת, בתנאים הקבועים בחוק.
עם זאת, מקום בו מדובר ב"לידה שקטה", בה לא נולד ולד חי, לא משולמים דמי לידה לבן הזוג וזאת מאחר ואין מדובר בטיפול בילד.
כעת מוצע גם במקרים של "לידה שקטה" לאפשר לבן הזוג לקבל דמי לידה, וזאת בעיקר על מנת לאפשר לו לשהות יחד עם בת הזוג בתקופה שלאחר הלידה, כדי לעכל ולהתמודד עם האירוע הקשה.
יש לציין כי מדובר בשינוי מהותי לתכלית שבגינה ניתנו עד כה דמי הלידה- משכב לידה ליולדת או טיפול בתינוק, וזאת תוך הסתכלות על צורכי היולדת, בן זוגה והמשפחה אגב אירוע טראומטי זה.
לכן מוצע לקבוע כי במקרה של לידה שקטה, יוענקו דמי הלידה גם לבן הזוג ולפרק זמן שבין שבעה ימים לבין ששה שבועות, על פי הצורך של בן הזוג לנוכח המקרה והקושי, בתקופה שמהלידה ועד ששה שבועות לאחריה, מבלי לפגוע בזכאות לדמי הלידה של בת הזוג.
תשלום דמי הלידה יהיו מותנים בכך שבן הזוג אינו עובד או עוסק במשלח ידו וכן לא ישולמו דמי לידה מעבר לתקופת הזכאות הקבועה בחוק הביטוח הלאומי.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשפ"ב (13.06.2022)
תיקון סעיף 49 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1ג) לחוק עבודת נשים וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה ובלבד שהוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו לרגל הלידה כאמור ובתנאי שמתקיימים כל אלה: "(ו) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1ג) לחוק עבודת נשים וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה ובלבד שהוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו לרגל הלידה כאמור ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1) בשינויים המחוייבים;
(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד בעקבות תקופת הלידה וההורות;
(3) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו לא יפחת משבעה ימים ולא יעלה על ששה שבועות וזאת בתקופה שמיום הלידה ועד ששה שבועות אחרי הלידה;
(4) לא ישולמו לזכאי לפי סעיף זה ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51."
תיקון חוק עבודת נשים 2. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 6(ח), אחרי סעיף קטן (1ב) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 6(ח), אחרי סעיף קטן (1ב) יבוא:
"(1ג) עובד שאשתו ילדה ולד שאינו בין החיים לאחר השבוע ה-22 להריונה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות שלא תפחת משבעה ימים ולא תעלה על שישה שבועות החל מיום הלידה ובלבד שאשתו זכאית לתקופה לידה והורות ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995." "(1ג) עובד שאשתו ילדה ולד שאינו בין החיים לאחר השבוע ה-22 להריונה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות שלא תפחת משבעה ימים ולא תעלה על שישה שבועות החל מיום הלידה ובלבד שאשתו זכאית לתקופה לידה והורות ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995."
תחולה 3. חוק זה יחול על לידה שאירעה ביום פרסומו של חוק זה ואילך. חוק זה יחול על לידה שאירעה ביום פרסומו של חוק זה ואילך.