הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2193392 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן ______________________________________________ פ/3968/24 הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – צו תפיסה זמני טרם הגשת כתב אישום), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בשנת 2000 חוקק חוק איסור הלבנת הון שמטרתו לאפשר למשטרה ולרשויות החקירה כלים רבים יותר מהכלים הקיימים בעבירות פליליות רגילות, על מנת לאפשר למדינה להילחם בהלבנת הון ובפשע המאורגן. במסגרת החוק ניתנו למשטרה ולרשויות החקירה סמכויות נרחבות לתפיסה ולחילוט רכוש הנוגע לעבירת הלבנת הון. סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע את האופן בו ניתן במסגרת הליך פלילי לחלט "רכוש בשווי" – דהיינו לחלט סכום השווה לרכוש שנעברה בו עבירה, ששימש לביצוע העבירה או שאפשר את ביצוע העבירה. מדובר במקרה בו רשויות החקירה מעוניינות לתפוס את רכושו של נאשם, כחלופה לרכוש שהרוויח הנאשם מביצוע עבירה של הלבנת הון. כיוון שהליכי חילוט בעבירות הלבנת הון מוסדרים באופן חלקי בחוק איסור הלבנת הון, מפנה חוק איסור הלבנת הון לשני חוקים משלימים, פקודת הסמים המסוכנים, ופקודת סדר הדין הפלילי, בהם ניתן לעשות שימוש על מנת לבצע חילוט כדלהלן: א. אפשרות לחלט רכוש של חשוד, בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים. הליך זה מוסדר בסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים הדן בחילוט רכושו של אדם שהינו עדיין בגדר חשוד בלבד, במועד שלפני הגשת כתב אישום. ניתן לחלט רכוש בשלב זה באמצעות הגשת בקשה לצו זמני לבית המשפט המחוזי. הבקשה תוגש כשהיא נתמכת בתצהיר חתום של פרקליט מחוז, בו ייקבע כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם, או שיעשו בו שימוש שימנע את חילוטו בהמשך, ומשכך מבוקש צו ל"חילוט זמני" עוד בטרם הגשת כתב אישום. כיוון שמדובר בצעד קשה ביותר קובעת הפקודה כי צו חילוט זמני יעמוד בתוקפו למשך 90 יום בלבד, וככל שלא יוגש כתב אישום בחלוף 90 יום – הצו יפקע. הפקודה לא מסדירה את האפשרות להארכת הצו לאחר חלוף 90 יום. מכיוון שעבירות הלבנת הון מטבעם הינן עבירות מורכבות, זמן חקירה של 90 יום אינו מספיק לצורך סיום החקירה והגשת כתב אישום בעבירות הלבנת הון. ב. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן – פקודת המעצר). מסדירה בסעיף 32 את הליך ה"תפיסה". תפיסה היא הליך במסגרתו יכול כל שוטר הנמצא בזירה בה מתרחשת או התרחשה עבירה פלילית לתפוס חפצים ששמשו לביצוע העבירה, או חפצים שעשויים לשמש כראיה במשפט. מדובר בסמכות שמטרתה למנוע את האפשרות לשבש את הראיות לקיומה של עבירה פלילית. הסעיף קובע כי שוטר רשאי לתפוס כל חפץ באחד מהמקרים הבאים: א. יש לו יסוד סביר להניח שנעברה עבירה בחפץ; ב. יש לו חשד שעומדים לעבור בו עבירה; ג. החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה; ד. החפץ ניתן כשכר בעד עבירה; ה. החפץ שימש כאמצעי לביצוע העבירה; כיוון שמדובר כאמור בסמכות לתפוס חפץ שישמש כראיה במשפט, סמכות זו ניתנה לכל שוטר, ללא שום מגבלה של זמן על משך החזקת החפץ על ידי רשויות החקירה. אם כן בעת חקירת עבירת הלבנת הון עומדות בפני רשויות החקירה שתי דרכים באמצעותן יוכלו לתפוס חפצים בשווי הנמצאים בבעלות חשוד: 1. "חילוט זמני" – מאפשר תפיסה של חפצים על מנת שניתן יהיה להיפרע מהחשוד במידה ויואשם לבסוף. חילוט בדרך זו דורש הגשת בקשה לצו זמני מבית משפט, כשהבקשה צריכה להיתמך בתצהיר של פרקליט מחוז, ומשך החילוט הוא 90 ימים בלבד. הליך זה מוסדר בפקודת הסמים המסוכנים; 2. "תפיסה" – מאפשרת תפיסה של כל חפץ שנראה לגופי החקירה כי מדובר בחפץ ששימש לעבירה או ניתן כשכר עבירה או שימש כאמצעי לביצוע העבירה, אולם רק בשעה שיש קשר ישיר בין החפץ לבין העבירה, כשהרציונל של התפיסה הוא מניעת שיבוש החקירה. הליך זה מוסדר בפקודת המעצר. הפרקטיקה בה נוהגות רשויות החקירה בשנים האחרונות היא כי עד להגשת כתב אישום מתבצע חילוט בשווי על פי סעיף 32 לפקודת המעצר, קרי באמצעות תפיסה, ולאחר הגשת כתב אישום, מתבצע חילוט באמצעות ההוראות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון יחד עם הוראות פקודת הסמים המסוכנים. אולם שימוש בפקודת המעצר לצורך ביצוע "חילוט זמני בשווי" מנוגד לחוק, שכן הפקודה קובעת כי ניתן לתפוס חפץ רק במקום בו יש זיקה בין החפץ לעבירה. חילוט בשווי מדבר על מציאות בה אין קשר בין החפץ הנתפס לבין העבירה, וכל מטרת החילוט בשווי היא "לדלג" מעל הצורך הקבוע בפקודת המעצר, כך שחפץ שייתפס לא יהיה קשור לעבירה, אלא ישקף את שווי הרווח של החשוד מביצוע העבירה. משכך, אין זה ראוי לבצע תפיסה של חפץ שמנותק מהעבירה בוודאות, במסגרת הליך שנועד אך ורק לתפוס חפץ המזוהה עם העבירה. ברע"פ 4526/18 אלוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.8.2018) בית המשפט העליון דן בפרקטיקה שבמסגרתה נוהגות רשויות החקירה לבצע "תפיסה בשווי" של חפצים של חשודים שעדיין לא הוגש נגדם כתב אישום. לאחר שעמד בית המשפט על כך שפקודת המעצר אינה מאפשרת נכון להיום לבצע תפיסת חפצים בשווי, ובהמשך לפסיקה קודמת בעניין (ראו בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך (פורסם בנבו, 15.3.2017)), החליט בית המשפט על הוספת מקרה נוסף לפקודה בו ניתן יהיה לבצע תפיסת חפצים, לבד מחמשת המקרים המנויים בסעיף 32, וזאת במצבים חריגים בלבד בהם יתעורר צורך חיוני ודחוף לתפיסת רכוש בשווי ללא צו. אלא שקביעה זו של בית המשפט עומדת בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק, וכן בניגוד להליך תפיסה זמני בכל מקרה אחר של חשוד שנחשד בעבירה שאינה עבירת הלבנת הון. קביעת בית המשפט פוגעת בזכויות חשודים במידה שעולה על הנדרש, וקובעת כי הנחת המוצא היא שניתן לתפוס באופן זמני נכסים השייכים לחשוד בעבירת הלבנת הון עוד בטרם הגשת כתב אישום, וזאת מבלי שהוגשה בקשה לבית משפט, ומבלי שגורם בכיר ברשות החוקרת נדרש לבקשה לקבלת צו תפיסה, בחן את הנסיבות, וביצע ביקורת על ההחלטה לתפוס את רכוש החשוד. לאור האמור, מוצע לתקן את המנגנון הקיים כיום לחילוט כספים טרם הגשת כתב אישום בעבירות הלבנת הון על פי המנגנון הקבוע בפקודת הסמים המסוכנים. כיוון שהחוק לא מסדיר אפשרות להארכת הצו לתקופה שמעבר ל-90 הימים הראשונים, מוצע לקבוע מנגנון להארכת תוקפו של הצו הזמני באמצעות הגשת בקשות נוספות לבית המשפט. תיקון זה יאזן בין הצורך לאפשר למדינה לשמור על המצב כפי שהוא כך שהכספים שנתפסו לא ייעלמו וניתן יהיה לחלט אותם בסופו של יום ככל שיוגש כתב אישום והחשוד יורשע לבסוף בעבירות הלבנת הון, לבין הצורך להגן על זכויות חשודים, לדרוש מפעם לפעם מגופי החקירה דין וחשבון בנוגע לבקשתם לביצוע. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בסיוון התשפ"ב (13.06.2022) תיקון סעיף 23 1. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בסעיף 23, במקום "רכוש שחולט לפי חוק זה" יבוא "רכוש שחולט לפי חוק זה, על חילוט זמני טרם הגשת כתב אישום, לרבות חילוט זמני בשווי העבירה שנעברה". תיקון פקודת הסמים המסוכנים 2. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, בסעיף 36ו(ב), במקום "מיום שניתן" יבוא "מיום שניתן; בית המשפט יהיה רשאי להאריך את הצו הזמני מעת לעת לתקופה שלא תעלה על 90 ימים בכל פעם, וזאת על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר."