הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2166435 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת גלעד קריב נעמה לזימי ______________________________________________ פ/4021/24הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ב–2022 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ב–2022 דברי הסבר תופעת האלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף בחברה הישראלית, אשר בתקופת מגפת הקורונה הלכה והתפשטה עוד יותר. ההערכה הרווחת היא שחיות בישראל כ-200,000 נשים נפגעות אלימות פיזית, אך מאחר שאין מספיק נתונים על מספר הנשים הנפגעות מסוגים נוספים של אלימות, ורק רבע מנפגעות האלימות מדווחות לרשויות על הפגיעה, מספר הנשים החשופות לאלימות על כל גווניה גבוה באופן משמעותי (קופר, יסמין, רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה – סקירת ידע על הטיפול המערכתי בישראל, שיתופים, יולי 2019, עמ' 5). התופעה היא בעיה חברתית המשותפת לכלל שכבות וקבוצות האוכלוסייה (דו"ח הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, 2016, עמ' 21), ובשנים האחרונות הלכה והתבססה במחקר המדעי ההכרה בגילויים נוספים של אלימות במשפחה מלבד אלימות פיזית, נפשית ומילולית, לרבות אלימות כלכלית ושתלטנות קיצונית, לצד ההכרה בכך שילדים שנחשפו לאלימות במשפחה, אף אם לא כוונה כלפיהם, נפגעים גם הם. אחד הליקויים המקשים על התמודדות עם תופעת האלימות במשפחה בישראל הוא היעדר הגדרה בחוק לתופעה. בהקשר זה נכתב בדו"ח מבקר המדינה אשר פורסם השנה כי "בהיעדר הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת של ההתנהגויות החוסות תחת הגדרת האלימות בין בני זוג, ובהיעדר מסד נתונים עדכני על תופעת האלימות בין בני זוג נפגעת היכולת להתמודד באופן מועיל עם תופעה זו... לתיחום התופעה ולהגדרת גבולותיה השפעה מהותית על מדידת התופעה, על גיבוש המדיניות להתמודדות עימה ועל איתור הדרכים המתאימות לטיפול בתופעה על כלל היבטיה..." (מבקר המדינה, התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג, 2021, עמ' 449). כך גם במסגרת המלצות הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, הופיע בראש הרשימה הצורך באימוץ הגדרה ממשלתית אחידה לתופעת האלימות במשפחה על כל גווניה (דו"ח הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, 2016, עמ' 13). הצעת החוק מבקשת לתרום לשינוי תפיסתי בנושא אלימות במשפחה, באמצעות שלושה כלים – הגדרת המונח אלימות במשפחה, יצירת חובה חוקית על כל רשויות השלטון להביא בחשבון את הצורך בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה, ואיסוף נתונים על אודות היקף התופעה בישראל. סעיף 1: למען הבהירות מוצע ליצור בחוק הקיים חלוקה לפרקים לפי כותרות. כך מוצע להוסיף כותרות לפני סעיף ההגדרות וליצור פרק שעניינו הגדרות. סעיף 2: כיום, המונח נכס המופיע בחוק אינו מוגדר. מוצע לקבוע הגדרה אשר תאפשר שימוש רחב בצו ההגנה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק, בין השאר על מנת למנוע מקרים של אלימות כלכלית. סעיף 3: מוצע לקבוע הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת למונח 'אלימות במשפחה', אשר תסייע בגיבוש המדיניות והכלים השונים לטיפול בתופעה. ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה שנקבעה במסגרת ה-Domestic Abuse Act 2021, חוק שנחקק השנה באנגליה במסגרת תהליך ההיערכות של המדינה לאשרורה של האמנה של מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה (להלן: "אמנת איסטנבול"), ולאחר קיום תהליך היוועצות עם הציבור, לרבות קורבנות אלימות במשפחה, חוקרים וארגוני החברה האזרחית. החוק, אשר מתפרש על למעלה מ-80 עמודים, קובע הגדרה רחבה לאלימות במשפחה, הכוללת אלימות פיזית, מינית, רגשית, פסיכולוגית, כלכלית ושתלטנות קיצונית. לצד זאת, הרחיב החוק את הכלי של צו הגנה הקיים במדינה, והטיל שורה של חובות על רשויות המדינה, ביניהן איסוף נתונים ודיווח לגורם מדיני מתאם. סעיף 1א(א) המוצע: מוצע לכלול תחת ההגדרה של אלימות במשפחה אלימות פיזית, מינית, רגשית, פסיכולוגית וכלכלית. הגדרה זו עולה בקנה אחד עם ההגדרה של אלימות במשפחה כפי שמופיעה באמנת איסטנבול, אשר מהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם התופעה. ההגדרה לאלימות במשפחה כפי שמופיעה באמנה משתרעת גם היא על כל פעולות אלימות פיזית, מינית, נפשית או כלכלית המתרחשות בתוך המשפחה או בתא משפחתי בין בני זוג או שותפים לשעבר (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, סעיף 3). כמו כן, מבקשת ההגדרה לכלול לראשונה בחוק התייחסות לתופעה של שתלטנות קיצונית – מערך של התנהגויות דכאניות בתחומי חיים שונים, היוצרות דפוס של שליטה מתמדת של אדם בבן משפחתו. השתלטנות הקיצונית נועדה להפוך את האדם לבעלים על בן משפחתו, והיא מופעלת בקשת רחבה של תחומים בחיי היום יום, ביניהן חינוך ילדים, יחסים אינטימיים, פנאי, קשרים עם המשפחה ועוד, כאשר מטרתן הקטנה, השפלה וביזוי (אילנה קוורטין, כלואות – שתלטנות קיצונית בזוגיות, 2021, הוצאת גמא, עמ' 31). להבדיל מביטויים אחרים של אלימות במשפחה, אשר לרוב מהווים התנהגויות חריגות שניתן לבודד, ולהצביע לגבי כל אחד על הנזק שנגרם, הייחודיות של השתלטנות הקיצונית באה לידי ביטוי בכך שהיא מחייבת לבחון את ההקשר הרחב של ההתנהגות, ואת ההשפעה המצטברת שלה, ועל כן, תהיה לעיתים קשה יותר לזיהוי. הצעד הראשון בבניית מודעות, כלים ומדיניות לזיהוי והתמודדות עם תופעת השתלטנות קיצונית, היא ההכרה בה כביטוי של אלימות במשפחה על פי חוק. במספר מדינות בעולם כבר הוכנסה לחוק התייחסות לשתלטנות קיצונית, ביניהן אנגליה כאמור, סקוטלנד, צרפת, אירלנד, ומספר מדינות בתוך ארצות הברית. יצוין כי ההגדרה המוצעת לא כוללת את כל טווח האלימות הזוגית, אלא רק אלימות שמתקיימת בתוך מערכת יחסים משפחתית, בין ידועים בציבור או בני זוג נשואים. עבור קורבנות של אלימות זוגית שאינה נופלת תחת הגדרת חוק זה, קיימת אפשרות להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998. שני החוקים יחד, מייצרים פתרון עבור כל קשת האלימות הזוגית. סעיף 1א(ב) המוצע: מוצע לעגן בחוק את ההכרה בכך שילדים החשופים לאלימות במשפחה מהווים גם הם קורבנות אלימות במשפחה. מחקרים רבים מראים כי ילדים החשופים לאלימות ביתית, ובייחוד לאלימות כלפי אחד מהוריהם, הגם שלא כוונה ישירות כלפיהם, נפגעים ברמה הנפשית, ההתנהגותית, האמוציונלית, החברתית והקוגניטיבית (Joyanna Silberg & Stephanie Dallam, Abusers gaining custody in family courts: A case series of over turned decisions, Journal of Child Custody, 16(2): 140-169, 142 (2019)). בין היתר, ילדים אלה נוטים לסבול מבידוד חברתי, מהתנהגויות תוקפניות ואנטי-חברתיות, מחרדה, דיכאון, תגובות פוסט-טראומטיות ויכולות אקדמיות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים באופן מובהק כי כאשר ישנה אלימות במשפחה כלפי אחד ההורים, קיימת לצידה אלימות גם כלפי הילדים בני אותה המשפחה וגם הם קורבנות ישירים של ההורה האלים (Intersection Of Child Abuse And Children's Exposure To Domestic Violence, Herrenkohl Et Al, Trauma, Violence & Abuse, Vol.9, No.2, April 2008, 84-99). לאחרונה, הכיר בית המשפט באנגליה כי ילדים חשופים לאלימות במשפחה נפגעים בארבעה אופנים שונים: עצם החשיפה לאלימות שמתבצעת בנוכחותו של הילד; האימה והפחד התמידי של האם מונע ממנה לתת את דעתה לצורכי הילד ולטפל בו; יצירת אווירת טרור ופחד בבית שפוגעת ברווחת הילד; ובמיוחד לגבי בנים – הסכנה שבהטמעת יחס לנשים כנחותות ([2021] EWCA Civ 448). לאור האמור, קיימת חשיבות רבה בכך שהחוק יכיר בילדים חשופים לאלימות כקורבנות בפני עצמם, לצורך הכרה בזכותם להגנה מפני הורה אלים והבטחת שלומם וביטחונם. בהקשר זה יצוין כי ההכרה בילדים חשופים כקורבנות אלימות במשפחה עולה בקנה אחד גם עם הקבוע באמנת איסטנבול, לפיה יש להבטיח כי במתן שירותי הגנה ותמיכה לקורבנות, יילקחו בחשבון גם זכויותיהם וצרכיהם של ילדים שהיו עדים לכל צורות האלימות הכלולות בתחום האמנה (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, סעיף 26). סעיף 1א(ג) המוצע: בשונה ממדינות אחרות בעולם, ביניהן אנגליה, בחקיקה הישראלית לא קיימת היום הפרדה בין אלימות במשפחה המתקיימת בין בני זוג, לבין אלימות מצד הורה כנגד ילדיו הקטינים. בעוד התנהגויות מסוימות של אדם עלולות לעלות לכדי אלימות במשפחה כשהן מכוונות כנגד בן זוגו או בן משפחה אחר, אותן התנהגויות עשויות להיות לגיטימיות, ואף נחוצות, כאשר מכוונת כלפי ילדיו הקטינים של אותו אדם ונועדו להבטחת טובתם. כל עוד הפרדה כאמור אינה קיימת בחקיקה, ועל מנת להבטיח הבחנה בין מצבים של אלימות במשפחה לבין התנהגות הורית לגיטימית, מוצע לקבוע סעיף פרשני לפיו הוראות חוק זה יחולו ביחס להתנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו הוא אחראי, בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות, בכפוף לחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. יצוין כי נוסח זה שאול מסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, הקובע חובה דומה על הורים כאפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים. סעיף 4: מוצע להוסיף כותרת לפני סעיף 2 לחוק וליצור פרק שעניינו "בקשה למתן צו הגנה", תחתיו ייכללו סעיפים 2 עד 7 לחוק. סעיף 5: מוצע לתקן את סעיף 3, העוסק בתנאים למתן צו ההגנה, על מנת להתאימו להגדרה החדשה של אלימות במשפחה. בהקשר זה, מוצע לשמור על ההפרדה הקיימת במסגרת סעיף 3 בין מקרים של אלימות פיזית על מגוון סוגיה המתרחשים בסמוך להגשת הבקשה לצו הגנה, לבין אלימות שאינה פיזית אשר לגביה אין דרישה כי התקיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה. עוד מוצע, למען הבהירות, למחוק את פסקה (2) ולשלבה בתוך פסקה (1). סעיף 6: מוצע להוסיף כותרת לפני סעיף 8 לחוק וליצור פרק שעניינו "הוראות שונות", תחתיו ייכללו סעיפים 8 עד 17 לחוק. סעיף 7: סעיף 8א(א) המוצע: תופעת האלימות במשפחה היא תופעה רב-מערכתית המושפעת ממגוון תחומים, ביניהם רווחה, בריאות, חינוך ומשפט. לאור זאת, מיגורה של התופעה מחייבת מודעות ומעורבות מצד רשויות מדינה רבות. במצב המשפטי הקיים בישראל, השפעתן של הצעות חוק על קורבנות אלימות במשפחה לא נלקחת בחשבון בעת גיבוש חקיקה. זאת במיוחד בכל הנוגע לחקיקה בתחום הרגיש של דיני משפחה, ובכלל זה חלוקת זמני שהות של ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג. על מנת להבטיח כי צרכיהם הייחודיים של קורבנות אלימות במשפחה יובאו בחשבון במסגרת קביעת מדיניות באמצעות חקיקה, מוצע לחייב את המחוקק, בבואו להגיש הצעת חוק לכנסת, לתת את הדעת במסגרת דברי ההסבר להשלכות האפשריות של הצעת החוק על קורבנות אלימות במשפחה, במנגנון הדומה לזה הקבוע בחוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב–2002. סעיף 8א(ב) המוצע: מוצע לעגן בחוק חובה עקרונית על כל רשויות המדינה וכל רשות מקומית הפועלת בנושא אלימות במשפחה, או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, להביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ולפעול במסגרת זו לשמירה על בטחונים של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם. יצוין כי סעיף זה עולה בקנה אחד עם החובה הכללית המופיעה באמנת איסטנבול (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, סעיף 18), לנקוט בצעדי חקיקה או צעדים אחרים הנחוצים להגנה על כל הקורבנות מכל מעשה אלימות נוסף. מנתונים המפורסמים אודות היקף התופעה עולה בבירור כי אלימות במשפחה אינה תופעה סימטרית. כך למשל, מבין תיקי המשטרה שנפתחו בגין תלונות על עבירות בין בני זוג בשנת 2019, ב- 84% מהתיקים החשוד היה גבר, וב-31% אישה (עדו אבגר, ריכוז נתונים לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2020, עמ' 11). בשנים 2018–2019 נפתחו כ-1,300 תיקים בגין הפרת צווי הגנה בעקבות תלונת אחד מבני הזוג, ב-90% מהם הקורבן אישה וב-10% הקורבן היה גבר (שם, בעמ' 19). כמו כן, בשנת 2018 ביצעה משטרת ישראל 5,987 מעצרים של גברים בגין עבירות של אלימות במשפחה ו-308 מעצרים של נשים בגין עבירות אלה, ובשנת 2019 בוצעו בגינן 6,032 מעצרים של גברים לעומת 265 של נשים (מכתב ממשטרת ישראל, 20/08/2020). סוגיה זו זכתה להתייחסות גם בדו"ח מבקר המדינה השנה, לפיו "אלימות בין בני זוג מושפעת מעמדות החברה, מערכיה ומאמונותיה לגבי מעמד האישה והמשפחה בחברה. ביסוד המחקר בנושא האלימות בין בני זוג מונחת הפרדיגמה ולפיה הנשים הן הנפגעות העיקריות מאלימות בין בני זוג בשל מאזן הכוחות המגדרי בחברה, המוטה לטובתם של גברים, עקב המבנה הפטריארכלי של החברה" (מבקר המדינה, התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג, 2021, עמ' 444). על אף שנתונים על אודות היקף התופעה הם חד משמעיים, בשנים האחרונות עולות לשיח הציבורי טענות על כך שתופעת האלימות הינה סימטרית, ויש להפנות משאבים זהים להגנה על גברים מפני נשים אלימות. על מנת להימנע ממצב בו מושקעים תקציבים בצורה שוויונית לכאורה שאינה תואמת את שכיחות התופעה והשלכותיה כלפי מגדר מסוים, מוצע כאמור לעגן בחוק כי תקנות, כללים ונהלים למען הגנה על קורבנות אלימות במשפחה, יביאו בחשבון, ככל שהדבר רלוונטי, כי מרבית קורבנות האלימות במשפחה בישראל הם נשים וילדים. יצוין כי סעיף זה תואם את ה-Domestic Abuse Act 2021, במסגרתו נחקקה הוראה דומה. סעיף 8: קביעת מדיניות בנושא אלימות במשפחה והקצאת משאבים לצורך הוצאתה לפועל, ראוי שיישענו על בסיס ידע תקף ומהימן. לאור האמור, מוצע לקבוע כי אחת לשנה, יימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיווח בכתב על ידי שר המשפטים, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון פנים, בנוגע לנתונים מרכזיים בנושא אלימות במשפחה, מהם ניתן יהיה ללמוד על היקף התופעה והפערים הקיימים לצורך מיגורה. בעניין זה צוין בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021, בדבר הצורך במסד נתונים שכזה: "למסד נתונים מלא ומעודכן על היקף התופעה בישראל ועל מאפייניה חשיבות רבה לצורך התוויית המדיניות להתמודדות עימה ולשם קבלת החלטות מושכלות ומיטביות" (שם, בעמ' 450). חובת הדיווח המוצעת אף עולה בקנה אחד עם הקבוע בסעיף 11 לאמנת איסטנבול, לפיו יש לאסוף נתונים סטטיסטיים מופרדים רלוונטיים במרווחי זמן קבועים לגבי כל צורות האלימות, בכדי לאפשר לחקור את שורש סיבותיהן ואת השפעותיהן, את היקרויותיהן ושיעורי ההרשעה, כמו גם את יעילות האמצעים הננקטים ליישום אמנה זו, ולהבטיח כי מידע זה יהיה זמין לציבור. כמו כן, חובת הדיווח תסייע לגורמים הרלוונטיים להביא בחשבון את ההשפעה היתרה שיש לתופעת האלימות במשפחה על נשים וילדים, ואת המשמעויות החברתיות והמגדריות הרחבות שיש לתופעה זו. סעיפים 9 ו-10: לאור התיקונים העוסקים בתנאים לנתינתו של צו הגנה, מוצע לתקן את חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 ואת חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011 כך שיתאימו לנוסחו החדש של סעיף 3. הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן ונעמת – תנועת הנשים של ישראל. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשפ"ב (20.06.2022) הוספת כותרת פרק א' 1. בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 יבוא: "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" "פרק א': הגדרות" תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא – ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." ""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים." הוספת סעיף 1א 3. אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: "הגדרת אלימות במשפחה "הגדרת אלימות במשפחה "הגדרת אלימות במשפחה 1א. (א) בסעיף זה, "אלימות במשפחה" – כל התנהגות או ניסיון להתנהגות של אדם כלפי בן משפחתו, שהיא אחת מאלה: (א) בסעיף זה, "אלימות במשפחה" – כל התנהגות או ניסיון להתנהגות של אדם כלפי בן משפחתו, שהיא אחת מאלה: (א) בסעיף זה, "אלימות במשפחה" – כל התנהגות או ניסיון להתנהגות של אדם כלפי בן משפחתו, שהיא אחת מאלה: (1) אלימות פיזית או מינית; (1) אלימות פיזית או מינית; (2) התנהגות מאיימת הנותנות בסיס להניח כי אדם עלול לפגוע באופן ממשי בגופו או בחירותו של אחר; (2) התנהגות מאיימת הנותנות בסיס להניח כי אדם עלול לפגוע באופן ממשי בגופו או בחירותו של אחר; (3) כליאה שלא כדין; (3) כליאה שלא כדין; (4) התנהגות המהווה שתלטנות קיצונית, ובכלל זה: (4) התנהגות המהווה שתלטנות קיצונית, ובכלל זה: (א) דפוס של מעשי תקיפה, איומים, השפלה או התעללות אחרת המשמשת לפגיעה, להענשה או להפחדת בן משפחה שלא כדין; (ב) דפוס של מעשים שנועדו לגרום לאדם להיות כפוף או תלוי באחר על ידי בידודם ממקורות תמיכה, ניצול משאביהם ויכולותיהם לרווח אישי, מניעת האמצעים הדרושים לאדם לרכישת עצמאות, להבעת התנגדות, לבריחה, או נקיטת פעולות לשליטה על התנהגותם היומיומית שלא כדין; (ג) לעניין זה, "שתלטנות קיצונית" – השלטת רצונותיו של אדם כלפי בן משפחתו, באופן מתמשך או נשנה, תוך הטלת אימה, הפעלת כפיה או יצירת מנגנוני תלות ושליטה; (5) אלימות כלכלית, ובכלל זה התנהגות שיש בה השפעה פוגענית חמורה על היכולת של אדם לרכוש, להשתמש או להחזיק בכסף או ברכוש אחר או להשיג טובין או שירותים; (5) אלימות כלכלית, ובכלל זה התנהגות שיש בה השפעה פוגענית חמורה על היכולת של אדם לרכוש, להשתמש או להחזיק בכסף או ברכוש אחר או להשיג טובין או שירותים; (6) התעללות פסיכולוגית, רגשית או אחרת מתמשכת. (6) התעללות פסיכולוגית, רגשית או אחרת מתמשכת. (ב) קטין ייחשב קורבן אלימות במשפחה אם ראה, שמע או חווה את ההשפעות של התנהגות כאמור בסעיף קטן (א) והוא בן משפחתו של אחד הצדדים. (ב) קטין ייחשב קורבן אלימות במשפחה אם ראה, שמע או חווה את ההשפעות של התנהגות כאמור בסעיף קטן (א) והוא בן משפחתו של אחד הצדדים. (ב) קטין ייחשב קורבן אלימות במשפחה אם ראה, שמע או חווה את ההשפעות של התנהגות כאמור בסעיף קטן (א) והוא בן משפחתו של אחד הצדדים. (ג) הוראות חוק זה לא יחולו על התנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו הוא אחראי, כהגדרתו בסעיף 2(ט), אם התנהגות זו נובעת מחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין ובדרך שהורה מסור וסביר היה נוהג בנסיבות העניין." (ג) הוראות חוק זה לא יחולו על התנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו הוא אחראי, כהגדרתו בסעיף 2(ט), אם התנהגות זו נובעת מחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין ובדרך שהורה מסור וסביר היה נוהג בנסיבות העניין." (ג) הוראות חוק זה לא יחולו על התנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו הוא אחראי, כהגדרתו בסעיף 2(ט), אם התנהגות זו נובעת מחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין ובדרך שהורה מסור וסביר היה נוהג בנסיבות העניין." הוספת כותרת פרק ב' 4. לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" "פרק ב': בקשה למתן צו הגנה" תיקון סעיף 3 5. בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (1) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא "כאמור בסעיפים 1א(א)(1) עד (3), או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא עלול לנהוג באלימות כאמור;"; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: (3) במקום פסקה (3) יבוא: "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." "(3) נהג באלימות כאמור בסעיף 1א(א)(4) עד (6)." הוספת כותרת פרק ג' 6. לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" "פרק ג': הוראות שונות" הוספת סעיף 8א 7. אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: "חובות רשויות השלטון "חובות רשויות השלטון "חובות רשויות השלטון 8א. (א) בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה הראשונה, שעל פניה יש בה, במישרין או בעקיפין, השפעה על קורבנות אלימות במשפחה (להלן – ההצעה), ובכלל זה הצעות חוק הנוגעות לענייני המעמד האישי, יצוין כיצד ההצעה עתידה להשליך על קורבנות אלימות במשפחה, לרבות על זכותם לביטחון, כבוד ופרטיות. (א) בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה הראשונה, שעל פניה יש בה, במישרין או בעקיפין, השפעה על קורבנות אלימות במשפחה (להלן – ההצעה), ובכלל זה הצעות חוק הנוגעות לענייני המעמד האישי, יצוין כיצד ההצעה עתידה להשליך על קורבנות אלימות במשפחה, לרבות על זכותם לביטחון, כבוד ופרטיות. (א) בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה הראשונה, שעל פניה יש בה, במישרין או בעקיפין, השפעה על קורבנות אלימות במשפחה (להלן – ההצעה), ובכלל זה הצעות חוק הנוגעות לענייני המעמד האישי, יצוין כיצד ההצעה עתידה להשליך על קורבנות אלימות במשפחה, לרבות על זכותם לביטחון, כבוד ופרטיות. (ב) כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית הפועלת בנושא אלימות במשפחה או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, תביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ותפעל במסגרת זו לשמירה על ביטחונם של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם." (ב) כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית הפועלת בנושא אלימות במשפחה או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, תביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ותפעל במסגרת זו לשמירה על ביטחונם של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם." (ב) כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית הפועלת בנושא אלימות במשפחה או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, תביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ותפעל במסגרת זו לשמירה על ביטחונם של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם." הוספת סעיף 17 8. אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא – "דיווח לכנסת "דיווח לכנסת "דיווח לכנסת 17. (א) שר המשפטים, שר הרווחה והביטחון החברתי והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), אחת לשנה, דיווח בכתב כמפורט בסעיף זה. (א) שר המשפטים, שר הרווחה והביטחון החברתי והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), אחת לשנה, דיווח בכתב כמפורט בסעיף זה. (א) שר המשפטים, שר הרווחה והביטחון החברתי והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), אחת לשנה, דיווח בכתב כמפורט בסעיף זה. (ב) שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה: (ב) שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה: (ב) שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה: (1) מספר הבקשות שהוגשו למתן צו הגנה מכוח חוק זה, בחלוקה לפי מין המבקש, גיל המבקש או מי שבשמו הוגשה הבקשה, מין האדם שנגדו מבוקש הצו, וההחלטה שניתנה בבקשה; (1) מספר הבקשות שהוגשו למתן צו הגנה מכוח חוק זה, בחלוקה לפי מין המבקש, גיל המבקש או מי שבשמו הוגשה הבקשה, מין האדם שנגדו מבוקש הצו, וההחלטה שניתנה בבקשה; (2) מספר הצווים שניתנו המחילים הוראות דומות על שני בני הזוג, בחלוקה לפי מין המבקש וגיל המבקש או מי שבשמו נפתח ההליך; (2) מספר הצווים שניתנו המחילים הוראות דומות על שני בני הזוג, בחלוקה לפי מין המבקש וגיל המבקש או מי שבשמו נפתח ההליך; (3) מספר כתבי האישום בשל עבירות אלימות במשפחה שהוגשו, בחלוקה לפי מין הנאשם, מין הקורבן וגילו, העבירה שבה הואשם ותוצאת ההליך. (3) מספר כתבי האישום בשל עבירות אלימות במשפחה שהוגשו, בחלוקה לפי מין הנאשם, מין הקורבן וגילו, העבירה שבה הואשם ותוצאת ההליך. (ג) שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה על מספר הפניות למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה והביטחון החברתי על רקע אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין הפונה וסוג האלימות. (ג) שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה על מספר הפניות למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה והביטחון החברתי על רקע אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין הפונה וסוג האלימות. (ג) שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה על מספר הפניות למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה והביטחון החברתי על רקע אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין הפונה וסוג האלימות. (ד) השר לביטחון פנים ידווח לוועדה על אלה: (ד) השר לביטחון פנים ידווח לוועדה על אלה: (ד) השר לביטחון פנים ידווח לוועדה על אלה: (1) מספר התלונות שהוגשו על אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין מגיש התלונה; (1) מספר התלונות שהוגשו על אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין מגיש התלונה; (2) מספר התלונות שהוגשו על הפרת צווי הגנה, בחלוקה לפי מין מגיש התלונה, ותוצאת התלונה; (2) מספר התלונות שהוגשו על הפרת צווי הגנה, בחלוקה לפי מין מגיש התלונה, ותוצאת התלונה; (3) מספר תיקי החקירה בשל עבירות אלימות במשפחה שנפתחו, בחלוקה לפי מין החשוד וסוג העבירה; (3) מספר תיקי החקירה בשל עבירות אלימות במשפחה שנפתחו, בחלוקה לפי מין החשוד וסוג העבירה; (4) מספר תיקי החקירה בשל עבירות אלימות במשפחה שנסגרו, בחלוקה לפי מין החשוד, סוג העבירה ועילת סגירת התיק." (4) מספר תיקי החקירה בשל עבירות אלימות במשפחה שנסגרו, בחלוקה לפי מין החשוד, סוג העבירה ועילת סגירת התיק." תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה 9. בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 5א(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) 10. בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)". בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 3(ה), במקום "לפי סעיף 3(2)" יבוא "לפי סעיף 3(1)".