הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2191648 הכנסת העשרים וארבע יוזמות: חברות הכנסת גבי לסקי אבתיסאם מראענה ______________________________________________ פ/4033/24 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לגמלה לשמירת הריון), התשפ"ב–2022 דברי הסבר פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 עוסק בגמלה לשמירת הריון, אשר זכאית לה כל אישה מבוטחת אשר נעדרה מהעבודה לתקופה של מעל ל-30 יום במהלך הריונהעקב מצבה הרפואי או עקב העובדה שסוג העבודה אותה היא מבצעת מסכנת את בריאותה או את בריאות העובר. החוק בנוסחו הקיים מגדיר מבוטחת כמי שעומדת בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא עמידה בהוראות סעיף 50 לחוק אשר עוסקות בתנאי הזכאות לדמי לידה, והתנאי השני הוא עמידה בתנאי פרק י"א לחוק, אשר עוסק בביטוח אזרחים ותיקים ובביטוח שאירים. בעוד שקיים קשר ענייני הדוק בין זכאות לדמי לידה וזכאות לגמלה לשמירת הריון, אשר מצדיק קביעת תנאי זכאות דומים, אין הדבר נכון ביחס לדמיון המועט אשר קיים בין גמלת שמירת הריון לבין ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים. פרק י"א אף מציג דרישה נוקשת יותר להגדרת "מבוטח" ומגביל את הזכאות לגמלה רק למי שהינו תושב ישראל. כתוצאה מכך, נשללת למעשה הזכאות לגמלה לשמירת הריון מקהילת מבקשי המקלט אשר שוהים בישראל כחוק אך אינם מחזיקים במעמד תושב. יש להדגיש כי גמלת שמירת הריון מיועדת לנשים אשר אינן יכולות להמשיך ולעבוד במשך תקופה מסוימת מהריונם עקב סכנה רפואית לה או לעובר. שלילת הזכאות לקבלת גמלה עשויה להוביל נשים רבות להמשיך לעבוד חרף הסכנה, דבר אשר עלול לפגוע קשות בבריאותן ואף להעמיס על מערכת הבריאות. הצעת חוק זאת באה לתקן את דרישות הסף לקבלת גמלה לשמירת הריון על ידי ניתוק ההגדרה "מבוטחת" בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מהוראות פרק י"א לאותו החוק. כך הדרישות לזכאות לגמלה לשמירת הריון, מלבד הצורך הרפואי, יהיו זהות לדרישות לזכאות לדמי לידה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשפ"ב (20.06.2022) תיקון סעיף 58 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 58, בהגדרה "מבוטחת", במקום "המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות" יבוא "אשר מתקיימות".