הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2194091 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת יוראי להב הרצנו ______________________________________________ פ/3976/24 הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022 דברי הסבר כללי שינוי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום. בין מומחים ומדענים קיים קונצנזוס מדעי כי שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר של שרפת דלק פחמני. כך עולה ממסמכי קבוצות העבודה של הצוות הבין–ממשלתי לשינוי אקלים שהוקם על ידי ארגון האומות המאוחדות (IPCC). הסכנות הנובעות משינוי האקלים חולשות על כל תחומי החיים ובאות לידי ביטוי בשורה ארוכה של תופעות גלובליות ואזוריות, למשל: המסת קרחונים הרריים גדולים המזינים נהרות גדולים בעולם; אסונות טבע כדוגמת בצורות, סופות טייפון והוריקן אשר תדירותם נמצאת בעלייה מאז שנות ה–90; הרחבה ניכרת של תפוצת חרקים; הגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות; ועליית מפלס האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשת והמלחה של נהרות ושכבות קרקע הנושאות מים מתוקים בקרבת החוף, שעליהן מתבססים אנשים ברחבי העולם לצורך מי שתייה. אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים – United Nations Framework Convention on Climate Change (להלן – אמנת האקלים), נחתמה בשנת 1992, נכנסה לתוקף בשנת 1994, ואושררה על ידי ישראל בשנת 1996. האמנה נועדה לקדם שיתוף פעולה בין–לאומי במטרה להגביל את העלייה בטמפרטורה הגלובלית ולמנוע את שינוי האקלים כתוצאה מההתחממות. היעד הסופי שהוגדר בעת החתימה על האמנה הוא להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספרה לרמה שבה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים. לצורך כך הגדירה האמנה את מסגרת הפעילות העולמית להפחתת פליטות גזי חממה (Mitigation). כמו כן, מהווה האמנה מסגרת לשיתוף פעולה בין–לאומי בנושא היערכות לשינוי האקלים (Adaptation). מכוח אמנת האקלים, התקבלה בשנת 2015 החלטה ‎1/CP.21 בדבר אימוץ הסכם פריז (Adoption of the Paris Agreement) (להלן – החלטת הסכם פריז). הסכם פריז נחתם על ידי ישראל ביום י"ד בניסן התשע"ו (22 באפריל 2016), ואושרר על ידה במסגרת החלטת ממשלה מס' 2041 מיום י"ג בחשוון התשע"ז (14 בנובמבר 2016) – אשרור הסכם פריז בדבר התמודדות בין־לאומית עם שינויי האקלים. מכוח הסכם פריז מוטלות על ישראל ועל שאר המדינות החברות באמנת האקלים שורה של מחויבויות, בהן – החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה, קידום אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, נקיטת אמצעים לאומיים להיערכות לשינוי אקלים ותמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת יעד גלובלי להיערכות לשינוי אקלים. בהתאם למחויבויות אלה, ולנוכח המודעות הגוברת בארץ לחיוניות הטיפול בנושא, ישראל קיבלה על עצמה, בכמה החלטות ממשלה, לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולקידום ההיערכות לשינוי אקלים, ובין השאר: להביא להתייעלות אנרגטית; להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות; להיערך לנזקי שינוי האקלים ולהביא להפחתת פליטות גזי חממה. בשנת 2015, הגישה ישראל למזכירות אמנת האקלים את היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. יעדים אלה עוגנו בהחלטת ממשלה מס' 542 מיום ז' בתשרי התשע"ו (20 בספטמבר 2015) בדבר הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. בעקבותיה, אישרה הממשלה בשנת 2016, במסגרת החלטת ממשלה מס' 1403, תוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית, ובה פירוט האמצעים להשגת יעדי ההפחתה שנקבעו לשנת 2030. בשני העשורים האחרונים החלו מדינות רבות בעולם לחוקק חוקי אקלים, אשר מגדירים את דרכי הפעולה של כל מדינה במאבק נגד משבר האקלים. יש שונות רבה בין החוקים במדינות השונות, הן ביעדים הלאומיים שקבעו לעצמן והן בהיבטים הנוגעים לפעולות להשגת יעדים אלה. יחד עם זאת, קיימים כמה מרכיבים מרכזיים במרבית החוקים, והם כוללים קביעת יעדים לאומיים בחקיקה, הקמת ועדות מומחים עצמאיות לליווי הממשלה בנושא, קביעת מנגנונים לתמחור פחמן ככלי לצמצום פליטות, וכן קביעת מנגנונים לדיווח ובקרה. מטרת החוק המוצע היא לקבוע בחקיקה את היעדים לצמצום פליטות של גזי חממה ופעולות להיערכות לשינוי אקלים, ויצירת מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים. פרק א': מטרה והגדרות סעיף 1 סעיף 1 המוצע קובע את מטרות החוק המוצע, בשימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי עם משבר האקלים. היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות, בין השאר לצורך יישום מחויבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה "דלת פחמן", כלומר פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני קיימה, המבוססים על אנרגיות מתחדשות. ההיבט השני הנכלל במטרות החוק הוא קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, על בריאותו ועל רווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובייחוד על הדורות הבאים אשר ייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינויי האקלים אשר כתוצאה מהם ומשינויי מזג האוויר הקיצוני, יכולים להתרחש אירועי חירום קיצוניים, כמו עלייה בתדירות שרפות היער, שיטפונות והצפות ועוד. החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימה של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי. החוק יפעל למען השגת מטרות אלה, תוך כדי שמירה והגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל הכוללים את שימור כושר התחרות בישראל, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר חוץ והבטחה של אספקת תשתיות לטובת הציבור. סעיף 2 מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המוסברים להלן: להגדרות "אמנת האקלים" ו"ההנחיות הבין–לאומיות" – מוצעות הגדרות מקצרות לאמנת המסגרת של האומות המאוחדות ולכללי ארגון האומות המאוחדות המתווים את המסגרת הבין–לאומית שעל בסיסה מוצעת האסדרה בחוק זה; ההנחיות הבין–לאומיות מתוות, בין השאר, את הבסיס המדעי של שינויי האקלים, השפעותיו, הסיכונים העתידיים ואפשרויות הפחתת פליטת גזי חממה. אמנת האקלים קוראת למדינות החברות בה לפעול באופן גלובלי על בסיס עקרונות אחידים ומשותפים כדי לפעול בשיתוף פעולה להפחית את פליטות גזי החממה; להגדרה "גזי חממה" – גזי חממה הם חומרים שמצויים בטבע במצב צבירה גזי, אשר ידועים כחומרים הגורמים ל"אפקט חממה". חומרים אלה בולעים או מחזירים קרינה תת–אדומה הנפלטת מכדור הארץ, ובכך גורמים להתחממות של האטמוספרה ולעלייה הדרגתית של הטמפרטורה על פני כדור הארץ. ההגדרה המוצעת מפנה לתוספת הראשונה המוצעת לחוק, המונה 6 חומרים בעלי השפעה מוכחת על שינוי האקלים, שהוגדרו בפרוטוקול קיוטו (Kyoto Protocol) לאמנת האקלים; להגדרה "ועדת המומחים" – מוצע, בסימן ג' לפרק ג', להקים ועדת מומחים עצמאית ובלתי תלויה שתרכז את הידע המדעי העדכני בסוגיית שינוי האקלים. מוצע להגדיר את ועדת המומחים שתפקידיה מפורטים בסימן ג' האמור; להגדרה "יעדים" – מוצע להפנות ליעדים שנקבעו לפי סעיף 3 לחוק המוצע, בעניין הפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד לאפס נטו בשנת 2050. השגת היעדים האלה היא ממטרותיו העיקריות של החוק המוצע ומשכך הוראות רבות המוצעות במסגרתו מתייחסות למונח זה, ומכאן הצורך בהגדרה; להגדרה "מועצת האקלים" – מוצע להקים, בסימן ב' לפרק ג', מועצת אקלים שחבריה נציגי הממשלה והציבור, אשר תייעץ למשרדי הממשלה בגיבוש התוכניות הלאומיות לפי חוק זה. בהתאם מוצע להגדיר את מועצת האקלים בסעיף ההגדרות; להגדרה "פתרונות מבוססי טבע" – מוצע בחוק כי בקביעת האמצעים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם נזקי האקלים, תינתן עדיפות לפתרונות מבוססי טבע. פתרונות מסוג זה מבטאים גישה של ניהול מקיים של מערכות אקולוגיות, אשר לפיה שימוש באמצעי הטבע או באמצעים המדמים תהליכים טבעיים, מביא לתוצאות טובות יותר. זאת, בין השאר, משום שליישומם יתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים נלווים, לרבות חיזוק חוסנן של המערכות האקולוגיות, שמירה על שירותי המערכת האקולוגית לאדם, שמירה על המגוון הביולוגי והעשרת הטבע העירוני; להגדרה "שינוי אקלים" – מוצע להגדיר שינוי אקלים על בסיס ההגדרה באמנת האקלים: "שינוי באקלים המיוחס ישירות או בעקיפין לפעילות האדם המשנה את הרכב האטמוספרה העולמית ואשר נצפה נוסף על הגיוון הטבעי באקלים לאורך תקופות זמן בנות השוואה". אקלים הוא מכלול של תופעות והיבטים ובהם טמפרטורה, משטר משקעים וגובה פני הים. לאקלים תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות הגלובליות והמקומיות גם יחד. שינוי של האקלים גורם לשינויים גלובליים ובא לידי ביטוי בעלייה של גובה פני הים עד כדי הצפה של אזורי יבשה, המסה של קרחונים ואירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם. כמו כן, שינוי האקלים נכרך גם בשינוי של תפוצת מינים מזיקים ברחבי העולם ובהפצת מחלות שבעבר היו מוכרות באזורים מסוימים בלבד. בשל המורכבות של התופעות האקלימיות, לאורך שנים רבות היו מחלוקות בין מומחים בדבר השפעת הפעילות האנושית על האקלים. עם זאת, כיום קיים קונצנזוס מדעי על כך שלפעילות האנושית קיימת השפעה מובחנת על האקלים, שהיא מעבר לתנודות טבעיות. השפעה זו מיוחסת בעיקר לפליטות של גזי חממה שהצטברותם באטמוספרה גורמת לתופעת ההתחממות הגלובלית, שהיא חלק ממכלול תופעות שינוי האקלים; להגדרה "השר" – כמוצע בחוק, השר הממונה על ביצוע החוק הוא השר להגנת הסביבה. מוצע להגדירו בהתאם; להגדרה ""תוכנית היערכות", "תוכנית היערכות לשינוי אקלים"" – מוצע להגדיר את התוכניות העומדות בבסיס מטרתו העיקרית הנוספת של החוק, פרט להפחתת פליטות גזי החממה, שהיא ההיערכות לצמצום או למניעת נזקים הצפויים משינויי האקלים. החוק המוצע קובע הוראות שונות לעניין הכנת תוכניות היערכות מטעם גופים שונים – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו לפי חוק, וכן תוכנית לאומית המבוססת על התוכניות כאמור, ויישומן של תוכניות כאמור, הכול בהתאם להוראות לפי סימן ב' לפרק ב' המוצע. פרק ב': הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי סימן א': הפחתת פליטות גזי חממה מוצע לייחד סימן זה לנושא הפחתת פליטות גזי החממה, ולכלול בו הוראות בדבר יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, תוכנית לאומית בעניין זה ודוח שנתי בעניין יישום התוכנית האמורה, כלהלן. סעיף 3 מוצע לקבוע בחוק שלממשלה יהיו יעדים להפחתת פליטות גזי חממה החל משנת 2030 ועד ליעד המטרה בשנת 2050. זאת, כדי לקדם את המשק לעבר כלכלה דלת פחמן ובכך לקרב את ישראל ליעדים של שאר המדינות המפותחות כמו בריטניה, צרפת, יפן, ניו זילנד וסין, אשר קבעו אף הן בחקיקה יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת 2050. לפיכך, מוצע לקבוע יעד להפחתת פליטות גזי חממה החל משנת 2030 בהתאם להחלטת ממשלה מס' 171 מיום ט"ז באב התשפ"א (25 ביולי 2021) בדבר מעבר לכלכלה דלת פחמן, שלפיה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 73% בלבד מכמות פליטות גזי החממה בשנת 2015, שנקבעה באותה החלטת ממשלה כשנת הבסיס לחישוב שיעורי הפחתת פליטות גזי החממה, וכעת מוצע לקובעה בחוק. אין באמור כדי לגרוע מסמכותה של הממשלה לקבוע בהחלטתה כאמור יעדים לתקופות ביניים בתקופה האמורה בסעיף זה. עוד מוצע לקבוע כיעד להפחתת פליטות גזי חממה, כי בשנת 2050 ואילך, כמות הפליטות השנתית תעמוד על אפס נטו. לצורך קביעה זו מוצע להגדיר זה את המונחים העומדים בבסיס חישוב כמות הפליטות השנתית נטו: להגדרה "כמות שנתית של פליטות גזי חממה" – כמות פליטות גזי החממה בישראל מכלל מקורות הפליטה בשנה אחת, המחושבת על פי ההנחיות הבין–לאומיות (כהגדרתן בסעיף 2), ומפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס). הפרסומים עשויים להתעדכן מזמן לזמן, בשל שכלולן של שיטות מדידה וקבלה של נתונים חדשים; לעניין הגדרה זו מוצע להגדיר "מקור פליטה" כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 (להלן – חוק אויר נקי) – "מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או העלול להיגרם מהם זניח". להגדרה "הכמות השנתית של קליטת גזי חממה" – מדינת ישראל קולטת בחזרה מהאטמוספרה, באמצעים טכנולוגיים או טבעיים, גזי חממה, בשיעור וכמות המחושבים בהתאם להנחיות הבין–לאומיות. להגדרה "נטו" – מוצע להגדיר "נטו" כחישוב הכמות השנתית של פליטות גזי חממה בקיזוז הכמות השנתית של קליטת גזי חממה וכמות מכסות הפליטה שנרכשו באותה השנה; מנגנונים לרכישת מכסות פליטה בין מדינות אינם מוכרים כיום, ומוצע לכלול התייחסות למנגנונים כאמור, אם יהיו כאלה בעתיד, וקיזוז מכסות פליטה שיירכשו ייעשה בהתאם להנחיות הבין–לאומיות ובכפוף למגבלות שייקבעו באמנת האקלים ובהסכמים מכוחה שישראל היא צד להם, אם ייקבעו; להגדרה "שנת הבסיס" – מוצע להגדיר את שנת 2015 כשנת הבסיס לחישוב שיעורי הפחתת הכמות השנתית של פליטות גזי חממה; ועל פי המידע שנאסף על ידי המשרד להגנת הסביבה, כמות הפליטות השנתית של גזי חממה בישראל לשנת 2015 היא 79 מיליון טונות. בסעיף קטן (ג) מוצע כי הממשלה תהיה רשאית לשנות את היעדים שנקבעו החל משנת 2030 ועד לשנת 2049 בהחלטת ממשלה, ואת היעד שנקבע לשנת 2050 ואת שנת הבסיס יהיה ניתן לשנות על ידי הממשלה באמצעות צו, תוך הבניית שיקול דעתה של הממשלה בקביעת היעדים, כך שקביעתם תהיה בשים לב להחלטות בעניין יעדים שיקבלו על עצמן המדינות החברות באמנת האקלים, וכן לנסיבות המקומיות של ישראל, למשל מאפייני האוכלוסייה, תנאי אקלים, מקורות האנרגיה הזמינים והנסיבות הגאו־פוליטיות. זאת, בהתאם לסעיף 4 לאמנת האקלים, המאפשר להתחשב "בתחומי האחריות המשותפים אך הנבדלים ובסדרי העדיפויות, ביעדים ההתפתחותיים, ביעדים ובתנאים הלאומיים והאזוריים שלהם". כך, תהיה הממשלה רשאית לקבוע יעדים צנועים יותר ביחס לאלה שכבר נקבעו, בהתאם לשיקולים שצוינו לעיל, ומנגד לבצע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה כדי לקבוע הפחתה נוספת, כגון אם תתברר הזמינות של טכנולוגיות לייצור ולאגירה של אנרגיה שאינה כרוכה בפליטות גזי חממה. סעיף 4 לצורך השגת היעדים בסעיף 3, נדרש תכנון לאומי לטווח ארוך. מוצע לקבוע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה (להלן – התוכנית הלאומית להפחתה), כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר המובאת על ידו לאישורה לפי סעיף 5 לחוק אוויר נקי. התוכנית הלאומית להפחתה תכלול אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש לציין כי תוכנית כאמור בסעיף זה לא תפגע בעקרונות הכרך הרביעי לנספח 16 לאמנת שיקגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום התעופה, או בהסכמים ואמנות בין־לאומיים בתחום התעופה והספנות, הנוגעים להפחתת פליטות גזי חממה או להיערכות לשינוי אקלים. יודגש כי ההפניה בסעיף זה לחוק אוויר נקי אינה מוסיפה למשרד להגנת הסביבה סמכויות נוספות על אלה שקיימות כיום לפי החוק האמור. כאמור, על פי המוצע, על השר להגנת הסביבה תוטל חובה לכלול בתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר, תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה, ואילו כיום מכוח חוק אוויר נקי מדובר בסמכות שברשות בלבד. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי כל משרד ממשלתי יהיה רשאי להכין תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תובא בחשבון בעת הכנת התוכנית הלאומית. אם משרד ממשלתי לא הכין תוכנית משרדית כאמור, רשאי השר לכלול התייחסות לתחומי פעילות של אותו משרד בתוכנית הלאומית להפחתה שיגיש לאישור הממשלה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי בטרם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לאישור הממשלה, יפרסם השר את טיוטת התוכנית הלאומית להערות הציבור, ויעבירה לשר האנרגיה לצורך הכנת חוות דעת שנועדה לוודא כי התוכנית הלאומית להפחתה אינה פוגעת ברציפות התפקודית של משק האנרגיה במדינת ישראל. חוות דעת זו תפורסם לציבור, ובצירוף חוות דעת של ועדת המומחים (כמפורט בסעיף 32(א)(1)), תועבר לממשלה יחד עם התוכנית הלאומית להפחתה. עוד מוצע כי במקרה של מחלוקת בין השר לבין שר אחר, תובא המחלוקת להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה, בצירוף עמדת השר שבתחום משרדו העניין שבמחלוקת. הליך זה נועד לוודא כי בטרם תאשר הממשלה את התוכנית הלאומית להפחתה, תוצג לפניה תמונת המצב המלאה על בסיס עמדות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לקביעת התוכנית הלאומית להפחתה. מאחר שהתוכנית הלאומית להפחתה מוגשת לממשלה כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 5 לחוק אוויר נקי, יחולו לגביה הוראות הסעיף האמור, כך שהיא תובא לעדכון בממשלה מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים. סעיף 5 רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, שבמסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור והן לעניין קבלת החלטות מדיניות ארוכות טווח. לפיכך, מוצע כי השר יגיש לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. עוד מוצע כי הדיווח יציג את שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות בהתאם ליעדים אשר נקבעו בתוכנית הלאומית להפחתה. מוצע כי הדוח יפורסם לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה וזאת כדי להנגיש לציבור מידע עדכני בדבר ההתקדמות הלאומית להשגת היעדים. לצורך איסוף, עיבוד וניתוח הנתונים של פליטות גזי החממה ועריכת הדוח השנתי באופן מלא, נדרש פרק זמן משמעותי, ומשכך מוצע כי הדוח השנתי יוגש עד ליום 1 בנובמבר שלאחר השנה שלגביה הוא מוגש. סימן ב': היערכות לשינוי אקלים במסגרת החלטות הממשלה מס' 474(חמ/1) מיום ג' בתמוז התשס"ט (25 ביוני 2009) ומס' 1504 מיום כ"ח באדר התש"ע (14 במרס 2010), בדבר "היערכות ישראל לשינוי אקלים – היערכות ומוכנות לשינוי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה" (להלן – החלטת הממשלה בדבר ההיערכות לשינוי אקלים), הורתה הממשלה לוועדת מנכ"לים בראשות המשרד להגנת הסביבה להכין תוכנית לאומית להיערכות והסתגלות לשינויי אקלים. בעקבות החלטות הממשלה האמורות, הוכן מסמך מדיניות בעניין "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית". המלצות מסמך המדיניות אומצו על ידי הממשלה בהחלטה מס' 4079 מיום י"ז באב התשע"ח (29 ביולי 2018) שעניינה "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית". בפרק זה מוצע להסדיר את נושא ההיערכות לשינוי אקלים, ולקבוע הוראות בעניין הכנה והגשה של תוכניות היערכות לשינוי אקלים מטעם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים מסוימים שהוקמו לפי חוק, וכן את גיבושה של תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים בהתבסס על התוכניות האמורות. כמו כן מוצעות הוראות בעניין עדכון תוכניות ההיערכות ודרישות דיווח בדבר יישומן. סעיף 6 סעיף זה נועד ליצור מסגרת לתוכניות ההיערכות שיכינו הגופים השונים המנויים בסימן זה (משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו לפי חוק המנויים בתוספת השנייה). מוצע לקבוע את הנושאים שנדרש לכלול בתוכנית היערכות לשינוי אקלים. בהתאם, וכדי להיערך לשינוי אקלים בצורה יעילה, כל גוף המכין תוכנית היערכות כאמור, יערוך בראשונה מיפוי של הסיכונים הנובעים משינוי האקלים, הנמצאים בתחום אחריותו, ויקבע יעדי היערכות. כמו כן, יפרט את דרכי הפעולה לביצוע תוכנית ההיערכות ואת אופן המעקב והניטור אחר יישום התוכנית, ועניינים נוספים שסבר כי יש לכלול בה. לצורך ביצוע ניטור ובקרה אחר יישום התוכנית, ניתן להיעזר בגורמים או בגופים אחרים שאינם הגוף מכין התוכנית. עוד מוצע לקבוע כי בעת הכנת תוכנית ההיערכות יש לתת משקל רב לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור. יצוין כי לצורך הכנת תוכנית כאמור, ניתן להיעזר בעקרונות המדריך שפורסם על ידי מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים שהוקמה בהחלטת הממשלה בדבר ההיערכות לשינוי אקלים, וכן בתחזיות האקלים של השירות המטאורולוגי. סעיף 7 מוצע לקבוע בסעיף זה את חובת משרדי הממשלה להכין, בתוך שנתיים מיום פרסום החוק, תוכניות היערכות לשינוי אקלים. לנוכח ההשפעה הרבה של שינוי האקלים על הציבור, ולנוכח התייחסותן של תוכניות ההיערכות לכל מגזר במשק ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי, מוצע לקבוע כי הכנת תוכניות ההיערכות על ידי משרדי הממשלה תיעשה בשיתוף הציבור. סעיף 8 מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לדרוש מכל רשות מקומית, בהסכמת שר הפנים, להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים, לאחר ששמע את עמדת ראש הרשות המקומית ואם נוכח כי תוכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור, לבריאותו ולסביבה והיא בתחומי אחריותה של אותה רשות מקומית. הסעיף נועד להטיל חובה זו על רשויות מקומיות שהשר זיהה כי תוכניות ההיערכות שלהן חיוניות, בלי להטיל על כל הרשויות המקומיות חובה זו באופן גורף. סעיף 9 והתוספת השנייה מוצע לקבוע בתוספת השנייה לחוק רשימת תאגידים שהוקמו לפי חוק אשר יידרשו אף הם, בתוך שנתיים מיום פרסום החוק, להכין תוכנית היערכות בתחומי פעילותם, ובהם: מגן דוד אדום, רשות נחל הקישון, רשות נחל הירקון, הרשות לפיתוח ירושלים ועוד, וכן רשות שדות תעופה – לעניין תשתיותיה בלבד. זאת לנוכח ההשפעה שיש לתאגידים אלה על הסביבה בתחומי פעילותם ואפשרותם להשפיע על התמודדות מדינת ישראל עם שינוי האקלים. מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לתקן את התוספת בצו בהסכמת השר האחראי על התאגיד, להוסיף עליה תאגידים שהוקמו לפי חוק או לגרוע ממנה תאגידים כאמור. סעיפים 10 ו-11 לצורך הכנת תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, מוצע כי הגופים אשר הכינו תוכניות להיערכות כמפורט לעיל, לפי סעיפים 7 עד 9, יעבירו אותן לשר; השר ירכז את תוכניות ההיערכות שהועברו אליו ויכין תוכנית לאומית להיערכות שאותה יגיש לאישור הממשלה עד תום שנת 2025. הממשלה תהיה רשאית לדרוש הכנסת שינויים בתוכנית הלאומית להיערכות, או לאשרה. סעיף 11 המוצע מפרט את תוכן התוכנית הלאומית להיערכות, בהתאם לתוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והתאגידים המנויים בתוספת השנייה. סעיף 12 מוצע להתוות את תהליך הכנת התוכנית הלאומית להיערכות על ידי השר, שיכלול ריכוז וליווי עבודת המטה של משרדי הממשלה ובחינת הערכת המצב הרב־שנתית של המטה לביטחון לאומי שנערכת אחת לשנה. אם יימצא כי נקבעו בהערכת מצב זו תרחישי ייחוס לאומיים לאירועים שעלולים לנבוע ממשבר האקלים, תכלול התוכנית הלאומית התייחסות להיערכות לתרחישים אלה. בדומה למוצע בעניין התוכנית הלאומית להפחתה, גם לעניין התוכנית הלאומית להיערכות מוצע לקבוע כי בטרם תוגש לממשלה יעבירה השר לוועדת המומחים המוקמת לפי סעיף 30 לחוק, כדי שתחווה דעתה לגביה בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. נוסף על כך, מוצע כי אם ימצא לנכון, יהיה השר רשאי להורות על שיתוף הציבור בתהליך גיבוש תוכנית ההיערכות הלאומית, נוסף על שיתוף הציבור שנעשה בשלב גיבוש תוכניות ההיערכות של משרדי הממשלה כאמור בסעיף 7 לעיל. זאת, למשל, אם נערכו שינויים משמעותיים הדורשים התייחסות נוספת מטעם הציבור. סעיף 13 הגשת תוכנית ההיערכות הלאומית לממשלה תיעשה לאחר היוועצות במועצת האקלים המוקמת לפי סעיף 20, ובצירוף חוות דעת המומחים כאמור בסעיף 12. בשל החשיבות הרבה שיש לייחס להמלצות המדעיות של ועדת המומחים על מתווה התוכנית הלאומית, מוצע לקבוע כי השר יצרף לתוכנית הלאומית להיערכות גם את התייחסותו לחוות דעת ועדת המומחים, ואם ימצא לנכון יהיה רשאי לצרף את התייחסותו גם בנוגע לתוכניות ההיערכות המשרדיות שהועברו אליו ממשרדי הממשלה לפי סעיף 7. כל זאת במטרה להניח לפני הממשלה לאישור את מלוא המידע המקצועי שיאפשר לה קבלת החלטות מושכלת ומבוססת. סעיף 14 בדומה לקביעה בדבר עדכון לגבי התוכנית הלאומית להפחתה (כחלק מעדכון התוכנית הלאומית לפי חוק אוויר נקי), מוצע לקבוע כי הממשלה תעדכן את תוכנית ההיערכות הלאומית מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, וזאת כדי לשמור על התוכנית הלאומית מותאמת לשינויי האקלים המתרחשים באופן תדיר. באופן דומה להליך אישור התוכנית הלאומית להיערכות, גם הליך עדכונה ייעשה בשילוב עבודת הגופים המכינים תוכניות היערכות מטעמם; כלומר משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והתאגידים המנויים בתוספת השנייה יידרשו לעדכן את התוכניות בתחומם, אם חל שינוי המצריך את עדכון התוכנית מטעמם, ולהעביר את העדכונים לשר שירכזם לכדי עדכון כולל של התוכנית הלאומית להיערכות ויגישו לאישור הממשלה לאחר היוועצות במועצת האקלים וקבלת חוות דעת ועדת המומחים לפי הוראות סימן זה. סעיף 15 לשם בקרה על יישום תוכניות ההיערכות, מוצע לקבוע כי שרי הממשלה ידווחו אחת לשנתיים, עד 31 במרס, על יישום הפעולות שננקטו במשרדיהם בהתאם לתוכנית הלאומית להיערכות. יובהר כי מטרת מנגנוני הבקרה והמעקב בסעיף זה היא מעקב אחר יישום תוכניות ההיערכות של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות באמצעות דרישת מידע, ואינם כוללים הפעלת סמכויות מעבר לכך. דיווחים אלה יועברו לשר להגנת הסביבה והוא ירכזם ויגישם לממשלה בדוח מרכז עד ליום 30 באפריל באותה שנה, וכן יעבירם לוועדת המומחים לצורך הכנת חוות דעת מטעמה. המטרה ביצירת דוח מרוכז היא בייעול הליך הבקרה הנעשה מול הממשלה ומול ועדת המומחים, ובגיבוש תמונת מצב לאומית על אופן יישום החוק. סעיף 16 מוצע להחריג מהוראות הפרק תוכניות היערכות להתמודדות עם מצבי חירום הנקבעות על ידי הגופים שהממשלה הסמיכה לעניין זה בהחלטת ממשלה, בין השאר רשות החירום הלאומית ומשק לשעת חירום. מכוח הסמכתם בהחלטות הממשלה, מכינים גופים אלה תוכניות היערכות להתמודדות עם מצבי חירום, שעשויים לכלול גם תופעות אקלים קיצוניות. החרגתם מהוראות הפרק נדרשת לשם מניעת כפל אסדרה בעניין הכנת תוכניות ההיערכות מטעמם. סימן ג': הערכת סיכון אקלימי הליך בחינת ההשפעות של תוכניות ומסמכי מדיניות מסוימים על הסביבה באופן כללי ועל שינוי אקלים בפרט, מקובל במדינות שונות ברחבי העולם, לרבות בדירקטיבה‎ 2001/42/EC של האיחוד האירופי בעניין הערכת השפעות של תוכניות על הסביבה Directive 2001/42/EC of the European Parliament and of the Council of 27 June 2001 on the assessment of the effects of certain plans and programmes on the environment. הליך בחינה מעין זה מאפשר להעמיד לפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש להם כדי לגבש החלטה מושכלת ומבוססת בנוגע לתוכנית המובאת לאישורם, תוך שקילת השפעה של התוכנית על משבר האקלים ועל יכולתה של הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה ולהיערך לשינויי אקלים, ובהתאם לכך להחליט אם לאשר את התוכנית או המדיניות, לבטלה, לשנות אותה או להתנותה בתנאים. הליך כאמור יבוצע פעם אחת בעבור כל תוכנית המוגשת לאישור, גם אם מוגשת לכמה גורמים שונים בטרם אישורה. מוצע בסימן זה לקבוע את חובת הממשלה לקבוע הוראות לעניין ביצוע הליך כאמור, שעניינו "הערכת סיכון אקלימי", בהתייחס לתוכניות שמתקיים לגביהן האמור בסעיף 17 המוצע, ובהתאם להחלטת ממשלה שתיקבע לעניין זה לפי סעיף 18 המוצע, והכול כמפורט להלן. סעיף 17 וסעיף 44 כחלק מעבודתם השוטפת מגבשים משרדי ממשלה וכן יחידות סמך שלהם תוכניות שונות, אשר יכול שתהיה להן השפעה ניכרת על נושא פליטות גזי החממה או היערכות לשינוי אקלים, או שיהיו מושפעות משינוי האקלים באופן ניכר. מוצע לקבוע כי גוף המגיש תוכנית כאמור לאישור הממשלה או שר משריה, שחלה עליו או שחלה לגבי התוכנית המוגשת החלטת הממשלה לפי סעיף 18, יידרש לצרף לה מסמך שעניינו הערכת סיכון אקלימי, המפרט את ההשפעות האמורות, והמתכונת וההיקף של המסמך ייקבעו בהחלטת ממשלה. מוצע כי חובת צירוף המסמך תחול על תוכנית כאמור המוגשת לאישור הממשלה או שר משריה, למעט תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, לנוכח הרגולציה המפורטת הקיימת לגבי תוכנית כזו לפי החוק האמור. מוצע לקבוע כי תחילתו של סעיף זה תהיה מותנית בקבלתה של החלטת ממשלה לפי סעיף 18. סעיף 18 מוצע כי הממשלה תקבע בהחלטתה, בתוך שנה מיום פרסומו של החוק, את ההוראות לעניין תהליך עריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי הנלווה לתוכנית כאמור בסעיף 17 לעיל. החלטת הממשלה תקבע את סוגי התוכניות שלגביהם חלה חובת עריכה וצירוף של מסמך הערכת סיכון אקלימי. כמו כן תקבע החלטת הממשלה את תהליך הכנת המסמך אשר יכלול בחינה של ההשפעות האקלימיות הצפויות מיישום התוכנית על פליטות גזי חממה ועל ההיערכות לשינוי אקלים, ואת ההשפעות של שינוי האקלים על התוכנית, וכן בחינת חלופות ליישום התוכנית. נוסף על כך, ייקבעו בהחלטת הממשלה הוראות לעניין פירוט ממצאי מסמך הערכת סיכון אקלימי והוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך הכנת המסמך; לנוכח העובדה כי תהליך הערכת השפעות אקלימיות אינו קיים היום בממשלה, מוצע כי הממשלה תהיה רשאית לקבוע מתווה מדורג לתחולת חובת עריכת המסמך וצירופו לפי סוגים שונים של תוכניות או תחומי פעילות, ובכלל זה האפשרות לפטור סוגי תוכניות או תחומי פעילות מהחובה האמורה. זאת ועוד, מוצע בסעיף קטן (ב) לקבוע אפשרות מתן פטור למשרד ממשלתי מהחובה לבצע הערכת סיכון אקלימי ולצרפה לתוכנית, במקרים מסוימים שבהם נדרשת נקיטת פעולות דחופות אשר לא היה ניתן לצפותן מראש, המצדיקות את הפטור לצורך התמודדות עם האירוע החריג או עם מצב החירום. כמו כן ניתן לתת פטור במקרים שבהם לתוכנית דומה במהותה אשר הוגשה בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית הנוכחית, נערך מסמך הערכת סיכון אקלימי, או שהתקבל פטור מהליך זה. פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת האקלים, ועדת המומחים ומכון האקלים בפרק זה מוצע להקים מוסדות מקצועיים ומייעצים לממשלה בתהליכי בנייה ויישום של התוכניות הלאומיות לפי חוק זה, ולכונן מנגנונים לעבודתם השוטפת. סימן א': ועדת שרים לענייני אקלים סעיף 19 לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות, המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם, מחייבות שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. בסעיף 19 מוצע לקבוע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים הממשלתיים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. תפקידי ועדת השרים יהיו לדון, לאשר ולעדכן את התוכניות הלאומיות המוגשות על ידי השר להגנת הסביבה על בסיס התייחסותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים, לעקוב אחר יישומן, ותפקידים נוספים כפי שתקבע הממשלה. עבודה משותפת של הממשלה במסגרת ועדת השרים לענייני אקלים תאפשר את קיומה של מסגרת ארגונית מתכללת אפקטיבית יותר, שתוכל גם לגשר על פערים בין משרדי הממשלה. יובהר כי אם תוקם ועדת שרים לענייני אקלים, היא תמונה מכוח סמכות הממשלה לפי סעיף 31(ה) לחוק–יסוד: הממשלה, ובהתאם לשיקול דעתה. אין מדובר בוועדת שרים שהקמתה מחויבת לפי החוק, וכפועל יוצא מכך תהיה לכל שר זכות ערר על החלטותיה של ועדת השרים, כקבוע בתקנון עבודת הממשלה, והן יקבלו תוקף של החלטת ממשלה רק בתום תקופת הערר. אם תחליט הממשלה לפעול באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, הסמכויות הנתונות לוועדת השרים לא יגרעו מסמכות הממשלה לדון בנושאים אלה. סימן ב': מועצת האקלים סעיף 20 כדי לגבש מדיניות לאומית שבכוחה להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך מוצע בסעיף 20 להקים מועצת אקלים, לצורך גיבוש מדיניות האקלים של ישראל, המורכבת מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין מהציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה, נציגי הדור הצעיר ועוד. סעיף 21 מוצע לקבוע כי בתפקיד של חבר מועצת האקלים לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי־נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית (לעניין זה ראו בג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, פסקה 11 (ניתן ביום 12.10.2008)). סעיף 22 מוצע להטיל על מועצת האקלים שלושה תפקידים עיקריים: הראשון, ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומיות להפחתה לפי סעיף 4, המתעדכנת מדי חמש שנים, ובעדכון האמצעים הנדרשים ליישומה. במסגרת זו, יהיה על מועצת האקלים להעמיד לפני המשרדים את מכלול השיקולים שעליהם לשקול בעת גיבוש התוכנית והעדכונים לה; השני, ייעוץ למשרדי הממשלה בעניין הכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים המפורסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה וגופים אחרים; השלישי, לייעץ למשרדי הממשלה בכל סוגיה הקשורה ביישום התוכניות הלאומיות ובעניין ההנחיות לעריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי. סעיפים 23 ו–24 בסעיף 23, מוצע להגביל את תקופת כהונתם של חברי מועצת האקלים שהם נציגי ציבור. מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני הן כדי לאפשר גיוון דעות ועמדות והן בשל העובדה שחברות במועצת האקלים, שהיא ועדה ציבורית, היא משאב ציבורי שאין מקום להקנותו לגורם בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי. בסעיף 24, מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר מוצעת האקלים בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור ייעשה מקום שבו חדלו להתקיים בחבר במועצת האקלים הנסיבות שבשלהן מונה, וכן אם התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר. נוסף על כך, מוצע כי כהונתו של חבר מועצת האקלים תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השר אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר מועצת האקלים, או אם נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע. כמו כן, מוצע להסדיר בסעיף קטן (ג) את האפשרות שלפיה יכול השר להעביר את חבר מועצת האקלים מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה, וזאת לאחר שהתייעץ עם יושב ראש מועצת האקלים (ברי כי כאשר יושב ראש מועצת האקלים נעדר מישיבות, לא תתקיים התייעצות עימו מעבר לזכות הטיעון שתינתן לו). מטרת סעיף קטן זה לתת בידי השר סמכות להעביר מכהונתו חבר מועצת האקלים שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, כאשר אינדיקציה אפשרית לכך היא העדר השתתפותו בישיבות מועצת האקלים שבה הוא חבר. כדי לוודא את שלמות הרכב מועצת האקלים ושלא להותירה בלא איוש באופן העלול לפגוע בתפקודה, מוצע לקבוע כי עם הפסקת כהונה של חבר מועצת האקלים לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף 20. סעיף 25 למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של מועצת האקלים, מוצע לקבוע כי לא תיפגע פעילות המועצה במקרה שבו התפנה מקומו של מי מחבריה, וזאת כל עוד מכהנים בה רוב חבריה. סעיף 26 מוצע לקבוע הוראות בעניין סדרי עבודת מועצת האקלים: ראשית, מוצע לקבוע כי על מועצת האקלים להתכנס ארבע פעמים בשנה לפחות. קביעה זו נועדה להבטיח את תקינות עבודת המועצה. מאחר שהרכבה רחב ומייצג את כלל הגורמים העשויים להיות רלוונטיים, ישנה חשיבות לרציפות פעולתה, בלי שתיפגע עקב קשיים טכניים בכינוס מספר גדול של נציגים. לפיכך, מוצע לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה מועצת האקלים לפעול ולקבל החלטות הוא שליש חבריה, הכולל גם את יושב ראש הוועדה; שנית, מוצע לקבוע כי יושב ראש מועצת האקלים יכנס את המועצה ויקבע את הנושאים העולים על סדר יומה. סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; חבר מועצת האקלים המעוניין בהעלאת נושא לסדר היום, רשאי להציע זאת ביוזמתו, והנושא ייקבע בתוך שלושה חודשים לכל היותר על ידי יושב ראש המועצה; לבסוף, ואם לא נקבעו לפי חוק זה, מוצע כי מועצת האקלים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה. בשל החשיבות הרבה בשקיפות עבודתה של מועצת האקלים, בגיבוש מדיניות תקדימית ונרחבת בתחום האקלים, מוצע כי דרכי עבודתה וסדר יומה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. סעיף 27 מוצע להחיל על חברי מועצת האקלים, שאינם עובדי המדינה, שורה של דינים החלים על עובדי המדינה, ואשר מטרתם היא, ככלל, שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירה על העצמאות המקצועית של העוסקים בו. מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979, שלפיהן יחול על חבר מועצת האקלים וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו איסור על קבלת מתנה הניתנת לו לנוכח חברתו במועצת האקלים. זאת כדי למנוע פגיעה בטוהר המידות, ובכלל זה למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לחבר מועצת האקלים כדי להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות. כמו כן מוצע להחיל את הוראות חוק העונשין, התשל"ז–1977, הנוגעות לעובדי ציבור – הוראות אלה עוסקות הן בעבירות המיוחדות לעובדי ציבור, בהן עבירות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה ושימוש לרעה בכוח המשרה, והן בהגנה מוגברת לעובדי ציבור, בין השאר, לעניין תקיפה של עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור. נוסף על כך, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 – חוק זה קובע שורה של הגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו. עוד מוצע להחיל את הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959 – שלפיו יחולו על חברי מועצת האקלים החובות והאיסורים החלים מכוח חוק זה על כלל עובדי המדינה – איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5). כמו כן מוצע להחיל את פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, לעניין ההוראות הנוגעות ל"תעודת עובד ציבור", כפי שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה האמורה; שם נקבע, בין השאר, כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, כלומר עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף 25 לפקודה). תכליתן של ההוראות העוסקות בתעודת עובד ציבור היא לחסוך מעובדי הציבור את הצורך להגיע לבתי משפט באופן תכוף ולטלטל את המסמכים לבית המשפט, וכך למנוע שיבוש של עבודת המינהל. לבסוף, מוצע להחיל את סעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – שלפיו תופסק חברותו של חבר מועצת האקלים המתמודד בבחירות לכנסת, וזאת מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת, ואם יבחר לכנסת – כל זמן היותו חבר כנסת. סעיף 28 מוצע לקבוע איסור על חברי מועצת האקלים להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו קיים חשש סביר שחבר מועצת האקלים יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר שהוא ממלא. סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הסעיף יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר במועצת האקלים, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר במועצת האקלים עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לו עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר מועצת האקלים, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה. בסעיף קטן (ב), מוצע לאסור את מינויו של אדם לחבר במועצת האקלים אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר מועצת האקלים יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד, לא יהיה ניתן למנותו. סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר מועצת האקלים לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר מועצת האקלים להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר מועצת האקלים לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה. סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר מועצת האקלים כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לחבר המועצה על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את הגורם הממנה, ובהתאם יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. סעיף קטן (ה) עוסק בנסיבות שבהן הרכב מועצת האקלים כולל חבר אשר מונה מתוקף תפקידו כבעל תפקיד בגוף מסוים או כמייצג גוף או מגזר מסוים. במקרה זה, ההנחה היא כי חברותו של חבר זה במועצה היא חשובה ובעלת תועלת, בין השאר כדי שייצג ויביא לפני חברי המועצה גם את זווית הראייה של אותו מגזר או אוכלוסייה שאותם הוא מייצג. לכן, במצב כאמור אין לראות ניגוד עניינים בעצם העובדה שחבר מועצת האקלים מייצג גוף או ציבור מסוים. ואולם, לא מן הנמנע שעניין אישי של אותו נציג יעורר חשש לניגוד עניינים אישי, גם אם עניין זה קשור לעניינו הכללי של המגזר. סעיף 29 בשל הרכבה הרחב של מועצת האקלים (34 חברים), ולצורך מילוי תפקידיה המגוונים של הוועדה, החולשים על תחומי עניין שונים תחת תחום שינוי האקלים – הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים – מוצע לקבוע כי הוועדה תהיה רשאית למנות ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה וסמכויותיה. סימן ג': ועדת המומחים מערכת האקלים, והשינוי המתחולל בה, היא מערכת מורכבת, אשר המחקר על אודותיה מתפתח בקצב מהיר בשנים האחרונות. לפיכך קיימת חשיבות לקידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים על ידי האקדמיה, בייחוד בסוגיות רלוונטיות לתכנון ויישום אמצעי ההתמודדות עם משבר האקלים. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות הנקבעת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה. מדינות שונות, בהן בריטניה, ניו זילנד וקליפורניה, הקימו גופי ידע ובקרה מדעיים ועצמאיים לעניין זה. סקירה שנערכה בעבור המשרד להגנת הסביבה מלמדת כי לוועדת מומחים בלתי תלויה צפויה תרומה משמעותית בגיבוש מדיניות אקלימית יציבה, שכן היא מספקת בסיס מדעי עם ראייה ארוכת טווח לתהליך קבלת ההחלטות, וכן מחזקת את אמון הציבור במדיניות וביעדים הלאומיים. עוד נמצא כי המלצותיהן של ועדות מומחים זוכות לתהודה תקשורתית, ציבורית ופוליטית ומאפשרות לקדם ביקורת ציבורית ומוסדית עניינית על פעילות הממשלה. לנוכח האמור, מוצע בסימן זה להקים ועדת מומחים רב־תחומית לעניין שינוי אקלים ולהסדיר את פעולתה, כמפורט להלן. סעיף 30 מוצע לקבוע כי בתוך שישה חודשים מפרסום החוק ימנה השר להגנת הסביבה, באישור הממשלה, ועדת מומחים בת 12 חברים, שאותם יבחר מתוך רשימת מועמדים בעלי מומחיות אקדמית, במגוון תחומים כמפורט בסעיף, שתוצג לו על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. חברי הוועדה יהיו חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בהתאם לסעיף קטן (ג) המוצע, רשימת המועמדים תכלול שלושה מועמדים לפחות מכל תחום, כדי לאפשר לשר להגנת הסביבה לבחור את המומחים מבין כמה מועמדים פוטנציאליים ולהפעיל את שיקול דעתו בהתאם להמלצות גורמי המקצוע המדעיים. מתוכם, שבעה חברים בעלי מומחיות אקדמית הכרחית לניהול מגוון מבחינה מקצועית ומדעית: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים. נוסף על כך, חמישה חברים בעלי מומחיות אקדמית, בתחומים שיבחר השר מבין שבעה תחומים המנויים בסעיף. יש לציין כי מכל תחום ימונה לכל היותר חבר ועדה אחד לכהן בוועדת המומחים. סעיף 31 בדומה לקבוע בעניין סייג למינוי חבר מועצת האקלים ולהסדרי החקיקה המקובלים בנושא, מוצע לקבוע כי לא ימונה לחבר ועדת המומחים מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכלית קביעה זו היא, כאמור לעיל, להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי־נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית. סעיף 32 מוצע לקבוע את תפקידי ועדת המומחים, ובהם, הגשת חוות דעתה לשר לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים, וחוות דעת אלה יפורסמו לציבור; הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בכל שנה, בעניין הדוח השנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ובכל שנתיים בעניין הדוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות. גם חוות דעת אלה יפורסמו לציבור. מטרת תפקידים אלה להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות ושקופות, בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו; תפקיד נוסף של ועדת המומחים, בהיותה הגוף המקצועי המרכזי לעניין זה, יהיה לסייע למועצת האקלים ולמשרדי הממשלה בהבנת ההשלכות של תרחישי הייחוס האקלימיים וההיערכות אליהם; כמו כן תפעל ועדת המומחים לביצוע מחקרים וניתוח מידע בנושאים שבתחומי פעולתה, ולדון בעניינים נוספים הנוגעים לתחומי פעולתה ככל שתמצא לנכון. בסעיף קטן (ב) מוצע לאפשר לוועדה לצורך מילוי תפקידיה, להסתייע גם במומחים נוספים, שאינם חברי הוועדה עצמה. סעיף 33 מוצע לקבוע כי ועדת המומחים תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי במקבלי ההחלטות, ובכלל זה תקבע את סדר יומה ואת הנושאים שבהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. זאת לצורך שמירה על מהימנות מקצועית ומדעית בעריכת חוות דעתה על התוכניות הלאומיות ויישומן. סעיף 34 מוצע כי ההוראות החלות על חברי מועצת האקלים לעניין תקופת כהונה, הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה, החלת דינים וניגוד עניינים, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי ועדת המומחים, למעט ההוראה שלפיה חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת הכהונה אם חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדת המומחים. מאחר שחברי ועדת המומחים אינם עובדי המדינה או נציגים של מוסדות ההשכלה הגבוהה שבהם הם חברי סגל, אין הצדקה להפסיק את כהונתם אם הפסיקו את חברותם במוסד אקדמי זה. כמו כן מוצע להחיל על ועדת המומחים את הוראת סעיף 25 שלפיה "קיום מועצת האקלים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האקלים, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה", למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 25. סעיף 35 מוצע כי ועדת המומחים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיונה, ותבחר מקרב חבריה את יושב הראש. לנוכח החשיבות הרבה בשקיפות עבודתה של ועדת המומחים לציבור, מוצע כי סדרי דיוניה ודרכי עבודתה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. סעיף 36 כדי להבטיח את קיומה והמשכיות פעולתה של ועדת המומחים ומחויבותם של המומחים בוועדה זו לקיום הוועדה, מוצע להקצות לוועדה תקציב נפרד מתוך תקציב המשרד להגנת הסביבה אשר יממן את פעולתה, בין השאר לצורך גמול למומחים נוספים שונים ככל שיידרש. סימן ד': מכון האקלים והסביבה ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי־ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לוועדת השרים לענייני אקלים, לשר ולמועצת האקלים. לצורך כך מוצע בסימן ד' להקים מכון בנושא סביבה ואקלים, שיפעל במשרד להגנת הסביבה לאיסוף מידע ובניית תשתיות הידע והמידע בנושא, כמפורט להלן. סעיף 37 מוצע להקים במשרד להגנת הסביבה ובמסגרת תקציבו, תחת המדען הראשי של המשרד, מכון בנושא סביבה ואקלים, אשר יפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם על אודות איכות הסביבה והאקלים. המכון יפעל בשיתוף פעולה הדוק עם הגופים הרלוונטיים לכך, לרבות השירות המטאורולוגי הישראלי, האמון מטעם המדינה על ניטור וחיזוי האקלים באזורנו. מידע כאמור יכול להיות מדעי, מידע בענייני מדיניות או מחקר השוואתי. מטרת המכון היא לספק למשרדי הממשלה, למועצת האקלים ולוועדת המומחים מידע שוטף בנושא אקלים וכן את הידע המדעי הקונקרטי הנדרש להם לצורך קבלת החלטות שבמדיניות. מידע כאמור יימסר למשרד ממשלתי או גוף אחר, בהתאם לבקשתו, ככל שהמידע דרוש להם ביצוע תפקידם לפי חוק זה. למען הסר ספק מוצע לקבוע כי אין בהקמת המכון ותפקידיו כדי לפגוע בתפקידים של גופי ייעוץ אחרים לממשלה או באפשרות הממשלה להתבסס על מקורות מידע נוספים בנושאים שבהם עוסק המכון. פרק ד': הוראות שונות סעיף 38 והתוספת השלישית לשם השגת מטרותיו של חוק זה, נדרשים באופן שוטף מידע ומסמכים הנוגעים לפליטות של גזי חממה. כמו כן, נדרשת תמונת מצב מהימנה בעניין מידת המוכנות לתופעות הכרוכות בשינוי אקלים, בין השאר לצורך הדיווח לאו"ם לפי הסכמי האקלים הבין–לאומיים שישראל צד להם, לעניין פליטות גזי חממה ויישום התוכנית להפחתת הפליטות. לפיכך, מוצע לקבוע כי גופים ציבוריים כפי שהוגדרו בסעיף (משרדי ממשלה, יחידותיהם ויחידות סמך שלהם, ותאגידים שהוקמו לפי חוק, המנויים בתוספת השלישית – בנק ישראל, רשות שדות התעופה והרשות לשמירת הטבע והגנים), ימסרו למשרד להגנת הסביבה מידע הנוגע לתחומי פעילותם והמצוי בידיהם שיידרש לו לצורך הכנת דיווחים של ישראל לפי אמנת האקלים והחלטות מכוחה. מידע כאמור יכול שיכלול, בין השאר: מידע על צריכת אנרגיה; דיווח על פליטות ישירות ממפעלים וצרכנים; צריכת אנרגיה בתחבורה ובחשמל לפי מגזרים; צריכה של גזי קירור; פעולות להפחתה של פליטות גזי חממה; מידע על השקעות בטכנולוגיות אקלים ועוד. בקשר לבנק ישראל מוצע לסייג את מסירת המידע למידע מצרפי בלבד. לצד החובה למסור את המידע האמור, קובע הסעיף סוגי מידע שגוף ציבורי לא ימסור למשרד להגנת הסביבה, וכן מקרים שבהם הגוף הציבורי רשאי למסור את המידע אך לא חלה עליו חובה לעשות כן. כמו כן מוצע לקבוע שמסירת מידע מגוף ביטחוני בהתאם לסעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, תיעשה בהתאם להוראות החלות לפי הסעיף האמור. אבחנות אלה נועדו לאזן בין הצורך ביישום החוק ביעילות לחשש מפגיעה באינטרסים מוגנים. מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לתקן את התוספת השלישית בצו, לגרוע ממנה או להוסיף לה תאגידים שהוקמו לפי חוק, בהסכמת השר האחראי על התאגיד, ולעניין בנק ישראל – בהסכמת נגיד בנק ישראל. סעיף 39 מוצע לקבוע כי השר להגנת הסביבה הוא השר הממונה על חוק זה. סעיף 40 מאחר שמוצע בהצעת חוק זו כי הציבור יהיה שותף בגיבוש התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה, לנוכח חשיבותן ורוחב היריעה שהן מבטאות – מוצע כי האופן והעקרונות שלפיהם יבוצע הליך שיתוף הציבור, ובכלל זה קבלת ובחינת הערותיו לתוכניות הלאומיות, ייקבעו על ידי השר להגנת הסביבה בתקנות. סעיף 41 מוצע לסייג את האמור בסעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972 (להלן – פקודת הסטטיסטיקה). נתונים שאוספת הלמ"ס לצורך ביצוע תפקידיה מוגנים בסודיות רחבה לפי הוראות סעיף 17 לפקודה ולכן הלמ"ס אינה רשאית לפרסם או להעביר נתונים מזוהים על אודות אדם, תאגיד או עסק, וזאת בלא הבחנה כלשהי בקשר לסוג המידע, בין שמדובר במידע פרטי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), או סוד מסחרי, ובין שלאו. חובת הסודיות שבה מחויבת הלמ"ס אינהרנטית לעבודתה ונועדה להבטיח את אמון הציבור בה ואת שיתוף הפעולה של הציבור בעת איסוף הנתונים לצורך הפקת סטטיסטיקה. ואולם, המבנה הריכוזי במשק הישראלי יצר מקרים שבהם חובת הסודיות הקבועה בפקודת הסטטיסטיקה, שנועדה להגן על זכויות של אנשים ושל תאגידים, מונעת פרסום נתונים שיש אינטרס ציבורי מובהק לפרסמם על אודות ענפי המשק שבהם מוטל על הלמ"ס לפרסם סטטיסטיקה. הסיבה לכך היא שלעיתים קיים שחקן ריכוזי אחד, או מיעוט שחקנים בעלי מאפיינים מובהקים – מצב שאינו מאפשר פרסום נתון של מצאי פליטת גזי החממה בענף, בלי לגלות מידע סודי על העוסקים בתחום. לנוכח האינטרס הציבורי המובהק בפרסום נתוני פליטת גזי חממה, כאמצעי להביא להפחתת זיהום האוויר, ולנוכח חובות הדיווח שקיבלה על עצמה מדינת ישראל באמנות בין־לאומיות, יהיה מוצדק לאפשר את פרסום הנתונים בדבר פליטת גזי החממה שאספה הלמ"ס, על אף חובת הסודיות שבה היא מחויבת לפי הפקודה. בנסיבות אלה, באיזון בין האינטרס הציבורי בפרסום המידע לבין אינטרס העוסקים בתחום לשמירת סודיות המידע על פליטת גזי החממה שלהם, גובר האינטרס הציבורי. כדי להבטיח שבפרסום הנתונים לא יהיה כדי לגרום נזק לאינטרס ציבורי אחר, מוצע כי במקרים של צורך מיוחד הנוגע לביטחון, ליחסי חוץ או לאינטרס אחר, יהיה השר הנוגע בדבר או ראש הממשלה מוסמך להורות שלא לפרסמם. הסעיף יסמיך את הלמ"ס להפיק ולפרסם כל נתון על אודות פליטת גזי חממה הנדרש למשרד להגנת הסביבה כדי לקדם את הפחתת זיהום האוויר בהתאם לסמכויותיו, וכן יאפשר למדינת ישראל לעמוד בסטנדרט הדיווח הבין־לאומי המקובל בעולם. בנסיבות שבהן פרסום נתון עלול לגלות מידע סודי על תאגיד או מוסד מדינה, מוצע להטיל על הלמ"ס למסור, שלושה שבועות לפני הפרסום, את טיוטת הפרסום לגורמים המנויים בסעיף. מובהר כי מקרים של התנגשות בין האינטרס הציבורי בפרסום לבין חובת הסודיות נוגעים לתהליכי ייצור עסקיים, ועל כן מובהר, למען הסר ספק, כי אין בהוראות הסעיף המוצע כדי להתיר פרסום נתון העולה כדי מידע כמשמעותו לפי חוק הגנת הפרטיות או פרסום של ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינה בגדר מידע כאמור. סעיף 42 מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר וכי ואין בסמכויות ובתפקידים לפי החוק המוצע כדי לפגוע בסמכויות הנתונות לאחר, לרבות משרדי ממשלה ורשויות שונות, לפי כל דין קיים או עתידי. סעיף 43 לנוכח הוראות החוק המוצעות בדבר מינוי ועדת המומחים מקרב חברי סגל אקדמיה בכירים, תפקידי ועדת המומחים ותפקידי מכון האקלים המוקם בחוק זה, מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק כדי לגרוע מעצמאות המוסדות האקדמיים לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, או מסמכותה ועצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה וועדותיה. תוספת ראשונה בהמשך להגדרה "גז חממה" שבסעיף 2 המוצע, מוצע לעגן בתוספת הראשונה את רשימת גזי החממה המוכרים בהתאם להנחיות הבין–לאומיות והרלוונטיים לחוק זה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשפ"ב (20.06.2022) פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות מטרה 1. מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטות גזי חממה ונזקי משבר האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל בהתאם לאמנת האקלים, לנקוט צעדים להתמודדות עם משבר האקלים על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ולהיערכות להשפעות הנובעות משינוי האקלים, על ידי הכנת תוכניות לאומיות לנקיטת פעולות היערכות להשפעות כאמור, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימה של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים, והכול בשים לב לאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה שימור כושר התחרות במשק הישראלי, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישום והבטחה של אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטות גזי חממה ונזקי משבר האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל בהתאם לאמנת האקלים, לנקוט צעדים להתמודדות עם משבר האקלים על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ולהיערכות להשפעות הנובעות משינוי האקלים, על ידי הכנת תוכניות לאומיות לנקיטת פעולות היערכות להשפעות כאמור, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימה של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים, והכול בשים לב לאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה שימור כושר התחרות במשק הישראלי, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישום והבטחה של אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטות גזי חממה ונזקי משבר האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל בהתאם לאמנת האקלים, לנקוט צעדים להתמודדות עם משבר האקלים על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ולהיערכות להשפעות הנובעות משינוי האקלים, על ידי הכנת תוכניות לאומיות לנקיטת פעולות היערכות להשפעות כאמור, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימה של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים, והכול בשים לב לאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה שימור כושר התחרות במשק הישראלי, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישום והבטחה של אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטות גזי חממה ונזקי משבר האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל בהתאם לאמנת האקלים, לנקוט צעדים להתמודדות עם משבר האקלים על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ולהיערכות להשפעות הנובעות משינוי האקלים, על ידי הכנת תוכניות לאומיות לנקיטת פעולות היערכות להשפעות כאמור, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימה של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים, והכול בשים לב לאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה שימור כושר התחרות במשק הישראלי, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישום והבטחה של אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "אמנת האקלים" – אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים, שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום י"א בסיוון התשנ"ב (12 ביוני 1992), לרבות ההסכמים מכוחה שישראל היא צד להם; "אמנת האקלים" – אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים, שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום י"א בסיוון התשנ"ב (12 ביוני 1992), לרבות ההסכמים מכוחה שישראל היא צד להם; "אמנת האקלים" – אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים, שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום י"א בסיוון התשנ"ב (12 ביוני 1992), לרבות ההסכמים מכוחה שישראל היא צד להם; "אמנת האקלים" – אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים, שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום י"א בסיוון התשנ"ב (12 ביוני 1992), לרבות ההסכמים מכוחה שישראל היא צד להם; "גז חממה" – חומר המנוי בתוספת הראשונה, שפליטה שלו לאטמוספרה העוטפת את כדור הארץ עלולה לגרום לשינוי אקלים; "גז חממה" – חומר המנוי בתוספת הראשונה, שפליטה שלו לאטמוספרה העוטפת את כדור הארץ עלולה לגרום לשינוי אקלים; "גז חממה" – חומר המנוי בתוספת הראשונה, שפליטה שלו לאטמוספרה העוטפת את כדור הארץ עלולה לגרום לשינוי אקלים; "גז חממה" – חומר המנוי בתוספת הראשונה, שפליטה שלו לאטמוספרה העוטפת את כדור הארץ עלולה לגרום לשינוי אקלים; "ההנחיות הבין־לאומיות" – הנחיות הצוות הבין־ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדות (IPCC – The Intergovernmental Panel on Climate Change); "ההנחיות הבין־לאומיות" – הנחיות הצוות הבין־ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדות (IPCC – The Intergovernmental Panel on Climate Change); "ההנחיות הבין־לאומיות" – הנחיות הצוות הבין־ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדות (IPCC – The Intergovernmental Panel on Climate Change); "ההנחיות הבין־לאומיות" – הנחיות הצוות הבין־ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדות (IPCC – The Intergovernmental Panel on Climate Change); "ועדת הפנים והסביבה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדת הפנים והסביבה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדת הפנים והסביבה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדת הפנים והסביבה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "ועדת המומחים" – ועדת מומחים מהאקדמיה לעניין שינוי אקלים שמונתה לפי סעיף 30; "ועדת המומחים" – ועדת מומחים מהאקדמיה לעניין שינוי אקלים שמונתה לפי סעיף 30; "ועדת המומחים" – ועדת מומחים מהאקדמיה לעניין שינוי אקלים שמונתה לפי סעיף 30; "ועדת המומחים" – ועדת מומחים מהאקדמיה לעניין שינוי אקלים שמונתה לפי סעיף 30; "חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008‏; "חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008‏; "חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008‏; "חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008‏; "יעדים" – היעדים להפחתת פליטות של גזי החממה שנקבעו לפי סעיף 3; "יעדים" – היעדים להפחתת פליטות של גזי החממה שנקבעו לפי סעיף 3; "יעדים" – היעדים להפחתת פליטות של גזי החממה שנקבעו לפי סעיף 3; "יעדים" – היעדים להפחתת פליטות של גזי החממה שנקבעו לפי סעיף 3; "המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; "המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; "המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; "המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; "מועצת האקלים" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 20; "מועצת האקלים" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 20; "מועצת האקלים" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 20; "מועצת האקלים" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 20; "פתרונות מבוססי טבע" – פעולות להגנה, לניהול בר קיימה או לשיקום של מערכות אקולוגיות, לשם מתן מענה לאתגרים ולסיכונים הנובעים משינוי האקלים או המוגברים בשל שינוי האקלים, תוך הבטחת רווחתו של האדם ויתרונות המגוון הביולוגי; "פתרונות מבוססי טבע" – פעולות להגנה, לניהול בר קיימה או לשיקום של מערכות אקולוגיות, לשם מתן מענה לאתגרים ולסיכונים הנובעים משינוי האקלים או המוגברים בשל שינוי האקלים, תוך הבטחת רווחתו של האדם ויתרונות המגוון הביולוגי; "פתרונות מבוססי טבע" – פעולות להגנה, לניהול בר קיימה או לשיקום של מערכות אקולוגיות, לשם מתן מענה לאתגרים ולסיכונים הנובעים משינוי האקלים או המוגברים בשל שינוי האקלים, תוך הבטחת רווחתו של האדם ויתרונות המגוון הביולוגי; "פתרונות מבוססי טבע" – פעולות להגנה, לניהול בר קיימה או לשיקום של מערכות אקולוגיות, לשם מתן מענה לאתגרים ולסיכונים הנובעים משינוי האקלים או המוגברים בשל שינוי האקלים, תוך הבטחת רווחתו של האדם ויתרונות המגוון הביולוגי; "שינוי אקלים" – שינוי של האקלים הנגרם, במישרין או בעקיפין, מפעילות אנושית המשפיעה על הרכב האטמוספרה, מעבר לתנודות טבעיות בו, ותופעות הנלוות לשינוי זה, ובכלל זה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי במשטר המשקעים, שינוי בגובה פני הים, שינויים בתכיפות אירועי מזג אוויר קיצוניים ופגיעה במערכות אקולוגיות; "שינוי אקלים" – שינוי של האקלים הנגרם, במישרין או בעקיפין, מפעילות אנושית המשפיעה על הרכב האטמוספרה, מעבר לתנודות טבעיות בו, ותופעות הנלוות לשינוי זה, ובכלל זה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי במשטר המשקעים, שינוי בגובה פני הים, שינויים בתכיפות אירועי מזג אוויר קיצוניים ופגיעה במערכות אקולוגיות; "שינוי אקלים" – שינוי של האקלים הנגרם, במישרין או בעקיפין, מפעילות אנושית המשפיעה על הרכב האטמוספרה, מעבר לתנודות טבעיות בו, ותופעות הנלוות לשינוי זה, ובכלל זה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי במשטר המשקעים, שינוי בגובה פני הים, שינויים בתכיפות אירועי מזג אוויר קיצוניים ופגיעה במערכות אקולוגיות; "שינוי אקלים" – שינוי של האקלים הנגרם, במישרין או בעקיפין, מפעילות אנושית המשפיעה על הרכב האטמוספרה, מעבר לתנודות טבעיות בו, ותופעות הנלוות לשינוי זה, ובכלל זה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי במשטר המשקעים, שינוי בגובה פני הים, שינויים בתכיפות אירועי מזג אוויר קיצוניים ופגיעה במערכות אקולוגיות; "השר" – השר להגנת הסביבה; "השר" – השר להגנת הסביבה; "השר" – השר להגנת הסביבה; "השר" – השר להגנת הסביבה; "תוכנית היערכות", "תוכנית היערכות לשינוי אקלים" – תוכנית היערכות לשם צמצום או מניעה של הנזקים הצפויים משינוי האקלים, למעט תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה הנערכת לפי סעיף 4. "תוכנית היערכות", "תוכנית היערכות לשינוי אקלים" – תוכנית היערכות לשם צמצום או מניעה של הנזקים הצפויים משינוי האקלים, למעט תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה הנערכת לפי סעיף 4. "תוכנית היערכות", "תוכנית היערכות לשינוי אקלים" – תוכנית היערכות לשם צמצום או מניעה של הנזקים הצפויים משינוי האקלים, למעט תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה הנערכת לפי סעיף 4. "תוכנית היערכות", "תוכנית היערכות לשינוי אקלים" – תוכנית היערכות לשם צמצום או מניעה של הנזקים הצפויים משינוי האקלים, למעט תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה הנערכת לפי סעיף 4. פרק ב': הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי פרק ב': הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי פרק ב': הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי פרק ב': הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי סימן א': הפחתת פליטות גזי חממה סימן א': הפחתת פליטות גזי חממה סימן א': הפחתת פליטות גזי חממה סימן א': הפחתת פליטות גזי חממה יעדים להפחתת פליטות גזי חממה 3. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "הכמות השנתית של פליטות גזי חממה" – כמות גזי החממה הנפלטת מכלל מקורות הפליטה בישראל בשנה אחת, המחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ומפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הכמות השנתית של פליטות גזי חממה" – כמות גזי החממה הנפלטת מכלל מקורות הפליטה בישראל בשנה אחת, המחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ומפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הכמות השנתית של פליטות גזי חממה" – כמות גזי החממה הנפלטת מכלל מקורות הפליטה בישראל בשנה אחת, המחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ומפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הכמות השנתית של פליטות גזי חממה" – כמות גזי החממה הנפלטת מכלל מקורות הפליטה בישראל בשנה אחת, המחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ומפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הכמות השנתית של קליטת גזי חממה" – הכמות השנתית של גזי חממה הנקלטים בחזרה מהאטמוספרה, באמצעים טכנולוגיים או טבעיים, המיוחסת לישראל ומחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות; "הכמות השנתית של קליטת גזי חממה" – הכמות השנתית של גזי חממה הנקלטים בחזרה מהאטמוספרה, באמצעים טכנולוגיים או טבעיים, המיוחסת לישראל ומחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות; "הכמות השנתית של קליטת גזי חממה" – הכמות השנתית של גזי חממה הנקלטים בחזרה מהאטמוספרה, באמצעים טכנולוגיים או טבעיים, המיוחסת לישראל ומחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות; "הכמות השנתית של קליטת גזי חממה" – הכמות השנתית של גזי חממה הנקלטים בחזרה מהאטמוספרה, באמצעים טכנולוגיים או טבעיים, המיוחסת לישראל ומחושבת בהתאם להנחיות הבין־לאומיות; "מקור פליטה" – כהגדרתו בחוק אוויר נקי; "מקור פליטה" – כהגדרתו בחוק אוויר נקי; "מקור פליטה" – כהגדרתו בחוק אוויר נקי; "מקור פליטה" – כהגדרתו בחוק אוויר נקי; "נטו" – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה, בקיזוז הכמות השנתית של קליטת גזי חממה ומכסות הפליטה שנרכשו באותה שנה, בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ובכפוף למגבלות שנקבעו באמנת האקלים, אם נקבעו; "נטו" – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה, בקיזוז הכמות השנתית של קליטת גזי חממה ומכסות הפליטה שנרכשו באותה שנה, בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ובכפוף למגבלות שנקבעו באמנת האקלים, אם נקבעו; "נטו" – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה, בקיזוז הכמות השנתית של קליטת גזי חממה ומכסות הפליטה שנרכשו באותה שנה, בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ובכפוף למגבלות שנקבעו באמנת האקלים, אם נקבעו; "נטו" – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה, בקיזוז הכמות השנתית של קליטת גזי חממה ומכסות הפליטה שנרכשו באותה שנה, בהתאם להנחיות הבין־לאומיות ובכפוף למגבלות שנקבעו באמנת האקלים, אם נקבעו; "שנת הבסיס" – שנת 2015. "שנת הבסיס" – שנת 2015. "שנת הבסיס" – שנת 2015. "שנת הבסיס" – שנת 2015. (ב) אלה הם יעדי הממשלה בעניין הכמות השנתית של פליטות גזי חממה: (ב) אלה הם יעדי הממשלה בעניין הכמות השנתית של פליטות גזי חממה: (ב) אלה הם יעדי הממשלה בעניין הכמות השנתית של פליטות גזי חממה: (ב) אלה הם יעדי הממשלה בעניין הכמות השנתית של פליטות גזי חממה: (1) החל משנת 2030 – היעדים שנקבעו ביחס לכמות הפליטות של גזי חממה בשנת הבסיס בהחלטת הממשלה מס' 171 מיום ט"ז באב התשפ"א (25 ביולי 2021) בדבר מעבר לכלכלה דלת פחמן, כעדכונה מזמן לזמן; (1) החל משנת 2030 – היעדים שנקבעו ביחס לכמות הפליטות של גזי חממה בשנת הבסיס בהחלטת הממשלה מס' 171 מיום ט"ז באב התשפ"א (25 ביולי 2021) בדבר מעבר לכלכלה דלת פחמן, כעדכונה מזמן לזמן; (1) החל משנת 2030 – היעדים שנקבעו ביחס לכמות הפליטות של גזי חממה בשנת הבסיס בהחלטת הממשלה מס' 171 מיום ט"ז באב התשפ"א (25 ביולי 2021) בדבר מעבר לכלכלה דלת פחמן, כעדכונה מזמן לזמן; (2) שנת 2050 ואילך – אפס נטו. (2) שנת 2050 ואילך – אפס נטו. (2) שנת 2050 ואילך – אפס נטו. (ג) הממשלה רשאית לשנות את היעדים הקבועים לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן היא רשאית לשנות בצו את היעד הקבוע בסעיף קטן (ב)(2) ואת שנת הבסיס, בשים לב להחלטות שיתקבלו מזמן לזמן על ידי המדינות החברות באמנת האקלים בהתאם לאמנה האמורה, ולנסיבות הלאומיות של ישראל. (ג) הממשלה רשאית לשנות את היעדים הקבועים לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן היא רשאית לשנות בצו את היעד הקבוע בסעיף קטן (ב)(2) ואת שנת הבסיס, בשים לב להחלטות שיתקבלו מזמן לזמן על ידי המדינות החברות באמנת האקלים בהתאם לאמנה האמורה, ולנסיבות הלאומיות של ישראל. (ג) הממשלה רשאית לשנות את היעדים הקבועים לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן היא רשאית לשנות בצו את היעד הקבוע בסעיף קטן (ב)(2) ואת שנת הבסיס, בשים לב להחלטות שיתקבלו מזמן לזמן על ידי המדינות החברות באמנת האקלים בהתאם לאמנה האמורה, ולנסיבות הלאומיות של ישראל. (ג) הממשלה רשאית לשנות את היעדים הקבועים לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן היא רשאית לשנות בצו את היעד הקבוע בסעיף קטן (ב)(2) ואת שנת הבסיס, בשים לב להחלטות שיתקבלו מזמן לזמן על ידי המדינות החברות באמנת האקלים בהתאם לאמנה האמורה, ולנסיבות הלאומיות של ישראל. תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה 4. (א) כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר כמשמעותה בסעיף 5 לחוק אוויר נקי, תוגש לאישור הממשלה תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה (בחוק זה – התוכנית הלאומית להפחתה); התוכנית הלאומית להפחתה תוגש לממשלה על ידי השר ולפי הצעתו, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר כמשמעותה בסעיף 5 לחוק אוויר נקי, תוגש לאישור הממשלה תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה (בחוק זה – התוכנית הלאומית להפחתה); התוכנית הלאומית להפחתה תוגש לממשלה על ידי השר ולפי הצעתו, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר כמשמעותה בסעיף 5 לחוק אוויר נקי, תוגש לאישור הממשלה תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה (בחוק זה – התוכנית הלאומית להפחתה); התוכנית הלאומית להפחתה תוגש לממשלה על ידי השר ולפי הצעתו, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) כחלק מהתוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר כמשמעותה בסעיף 5 לחוק אוויר נקי, תוגש לאישור הממשלה תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה (בחוק זה – התוכנית הלאומית להפחתה); התוכנית הלאומית להפחתה תוגש לממשלה על ידי השר ולפי הצעתו, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (ב) כל משרד ממשלתי רשאי להכין, תוך שקילת אמצעים לעמידה ביעדים ומשמעויות אמצעים אלה, תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה; תוכנית משרדית שהוכנה כאמור תועבר לשר, והוא יביא אותה בחשבון בעת גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה. (ב) כל משרד ממשלתי רשאי להכין, תוך שקילת אמצעים לעמידה ביעדים ומשמעויות אמצעים אלה, תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה; תוכנית משרדית שהוכנה כאמור תועבר לשר, והוא יביא אותה בחשבון בעת גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה. (ב) כל משרד ממשלתי רשאי להכין, תוך שקילת אמצעים לעמידה ביעדים ומשמעויות אמצעים אלה, תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה; תוכנית משרדית שהוכנה כאמור תועבר לשר, והוא יביא אותה בחשבון בעת גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה. (ב) כל משרד ממשלתי רשאי להכין, תוך שקילת אמצעים לעמידה ביעדים ומשמעויות אמצעים אלה, תוכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה; תוכנית משרדית שהוכנה כאמור תועבר לשר, והוא יביא אותה בחשבון בעת גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה. (ג) לפני הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לממשלה – (ג) לפני הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לממשלה – (ג) לפני הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לממשלה – (ג) לפני הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לממשלה – (1) השר יפרסם את טיוטת התוכנית הלאומית להפחתה להערות הציבור; (1) השר יפרסם את טיוטת התוכנית הלאומית להפחתה להערות הציבור; (1) השר יפרסם את טיוטת התוכנית הלאומית להפחתה להערות הציבור; (2) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לשר האנרגיה, לקבלת חוות דעתו על השפעתה של התוכנית הלאומית להפחתה על הרציפות התפקודית של משק האנרגיה בישראל; שר האנרגיה יעביר לשר את חוות דעתו בתוך חודשיים מיום שהועברה אליו הטיוטה האמורה, וכן יפרסם את חוות דעתו לציבור; השר, בהסכמת שר האנרגיה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום חוות הדעת לציבור לפי פסקה זו; (2) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לשר האנרגיה, לקבלת חוות דעתו על השפעתה של התוכנית הלאומית להפחתה על הרציפות התפקודית של משק האנרגיה בישראל; שר האנרגיה יעביר לשר את חוות דעתו בתוך חודשיים מיום שהועברה אליו הטיוטה האמורה, וכן יפרסם את חוות דעתו לציבור; השר, בהסכמת שר האנרגיה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום חוות הדעת לציבור לפי פסקה זו; (2) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לשר האנרגיה, לקבלת חוות דעתו על השפעתה של התוכנית הלאומית להפחתה על הרציפות התפקודית של משק האנרגיה בישראל; שר האנרגיה יעביר לשר את חוות דעתו בתוך חודשיים מיום שהועברה אליו הטיוטה האמורה, וכן יפרסם את חוות דעתו לציבור; השר, בהסכמת שר האנרגיה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום חוות הדעת לציבור לפי פסקה זו; (3) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (3) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (3) השר יעביר את הטיוטה כאמור בפסקה (1) לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (ד) נתגלעה מחלוקת בין השר לבין שר אחר, בעניין הנכלל או הקשור בתוכנית הלאומית להפחתה, יביאה השר להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לאישור הממשלה לפי סעיף קטן (א), בצירוף עמדתו של השר שבתחום משרדו העניין שבמחלוקת. (ד) נתגלעה מחלוקת בין השר לבין שר אחר, בעניין הנכלל או הקשור בתוכנית הלאומית להפחתה, יביאה השר להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לאישור הממשלה לפי סעיף קטן (א), בצירוף עמדתו של השר שבתחום משרדו העניין שבמחלוקת. (ד) נתגלעה מחלוקת בין השר לבין שר אחר, בעניין הנכלל או הקשור בתוכנית הלאומית להפחתה, יביאה השר להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לאישור הממשלה לפי סעיף קטן (א), בצירוף עמדתו של השר שבתחום משרדו העניין שבמחלוקת. (ד) נתגלעה מחלוקת בין השר לבין שר אחר, בעניין הנכלל או הקשור בתוכנית הלאומית להפחתה, יביאה השר להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית להפחתה לאישור הממשלה לפי סעיף קטן (א), בצירוף עמדתו של השר שבתחום משרדו העניין שבמחלוקת. דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה 5. על אף האמור בסעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק אוויר נקי, השר יגיש לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר של כל שנה, דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הדוח, אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה בתקופת הדיווח ותחזית של שיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות שלגביהן נקבעו יעדים בתוכנית הלאומית להפחתה; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. על אף האמור בסעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק אוויר נקי, השר יגיש לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר של כל שנה, דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הדוח, אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה בתקופת הדיווח ותחזית של שיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות שלגביהן נקבעו יעדים בתוכנית הלאומית להפחתה; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. על אף האמור בסעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק אוויר נקי, השר יגיש לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר של כל שנה, דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הדוח, אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה בתקופת הדיווח ותחזית של שיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות שלגביהן נקבעו יעדים בתוכנית הלאומית להפחתה; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. על אף האמור בסעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק אוויר נקי, השר יגיש לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר של כל שנה, דוח שנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הדוח, אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה בתקופת הדיווח ותחזית של שיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות שלגביהן נקבעו יעדים בתוכנית הלאומית להפחתה; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. סימן ב': היערכות לשינוי אקלים סימן ב': היערכות לשינוי אקלים סימן ב': היערכות לשינוי אקלים סימן ב': היערכות לשינוי אקלים תוכנית היערכות לשינוי אקלים 6. (א) תוכנית היערכות לשינוי אקלים המוגשת לפי סעיפים 7 עד 9 תכלול את כל אלה: (א) תוכנית היערכות לשינוי אקלים המוגשת לפי סעיפים 7 עד 9 תכלול את כל אלה: (א) תוכנית היערכות לשינוי אקלים המוגשת לפי סעיפים 7 עד 9 תכלול את כל אלה: (א) תוכנית היערכות לשינוי אקלים המוגשת לפי סעיפים 7 עד 9 תכלול את כל אלה: (1) מיפוי הסיכונים הנובעים משינוי האקלים הדורשים היערכות, פירוט ההיערכות הנדרשת, סקירה של מצב ההיערכות הקיים, הפערים לעומת ההיערכות הנדרשת כאמור, ויעדי היערכות; (1) מיפוי הסיכונים הנובעים משינוי האקלים הדורשים היערכות, פירוט ההיערכות הנדרשת, סקירה של מצב ההיערכות הקיים, הפערים לעומת ההיערכות הנדרשת כאמור, ויעדי היערכות; (1) מיפוי הסיכונים הנובעים משינוי האקלים הדורשים היערכות, פירוט ההיערכות הנדרשת, סקירה של מצב ההיערכות הקיים, הפערים לעומת ההיערכות הנדרשת כאמור, ויעדי היערכות; (2) פירוט דרכי הפעולה, השיטות והאמצעים לביצוע תוכנית ההיערכות; (2) פירוט דרכי הפעולה, השיטות והאמצעים לביצוע תוכנית ההיערכות; (2) פירוט דרכי הפעולה, השיטות והאמצעים לביצוע תוכנית ההיערכות; (3) פירוט אופן המעקב אחר יישום תוכנית ההיערכות, ובכלל זה האמצעים לניטור ולבקרה הנוגעים ליישום התוכנית כאמור; (3) פירוט אופן המעקב אחר יישום תוכנית ההיערכות, ובכלל זה האמצעים לניטור ולבקרה הנוגעים ליישום התוכנית כאמור; (3) פירוט אופן המעקב אחר יישום תוכנית ההיערכות, ובכלל זה האמצעים לניטור ולבקרה הנוגעים ליישום התוכנית כאמור; (4) עניינים נוספים הנוגעים להיערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו של מכין התוכנית, ככל שמצא לנכון לכוללם בתוכנית כאמור. (4) עניינים נוספים הנוגעים להיערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו של מכין התוכנית, ככל שמצא לנכון לכוללם בתוכנית כאמור. (4) עניינים נוספים הנוגעים להיערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו של מכין התוכנית, ככל שמצא לנכון לכוללם בתוכנית כאמור. (ב) בהכנת תוכנית היערכות ייתן מכין התוכנית משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור. (ב) בהכנת תוכנית היערכות ייתן מכין התוכנית משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור. (ב) בהכנת תוכנית היערכות ייתן מכין התוכנית משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור. (ב) בהכנת תוכנית היערכות ייתן מכין התוכנית משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכנית על בריאות הציבור. תוכנית היערכות של משרד ממשלתי 7. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל משרד ממשלתי תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; תהליך הכנת תוכנית ההיערכות לפי סעיף זה ייעשה בשיתוף הציבור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל משרד ממשלתי תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; תהליך הכנת תוכנית ההיערכות לפי סעיף זה ייעשה בשיתוף הציבור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל משרד ממשלתי תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; תהליך הכנת תוכנית ההיערכות לפי סעיף זה ייעשה בשיתוף הציבור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל משרד ממשלתי תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; תהליך הכנת תוכנית ההיערכות לפי סעיף זה ייעשה בשיתוף הציבור. תוכנית היערכות של רשות מקומית 8. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי להורות לרשות מקומית, לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להביא את עמדתה לפניו, להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי האחריות והסמכות של הרשות המקומית לפי דין, במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי הכנת תוכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור, ובכלל זה לבריאות הציבור ולסביבה. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי להורות לרשות מקומית, לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להביא את עמדתה לפניו, להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי האחריות והסמכות של הרשות המקומית לפי דין, במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי הכנת תוכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור, ובכלל זה לבריאות הציבור ולסביבה. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי להורות לרשות מקומית, לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להביא את עמדתה לפניו, להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי האחריות והסמכות של הרשות המקומית לפי דין, במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי הכנת תוכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור, ובכלל זה לבריאות הציבור ולסביבה. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי להורות לרשות מקומית, לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להביא את עמדתה לפניו, להכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי האחריות והסמכות של הרשות המקומית לפי דין, במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי הכנת תוכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור, ובכלל זה לבריאות הציבור ולסביבה. תוכנית היערכות של תאגיד שהוקם לפי חוק 9. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; השר רשאי להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת השנייה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; השר רשאי להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת השנייה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; השר רשאי להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת השנייה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור. בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יכין כל תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומי פעילותו; השר רשאי להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת השנייה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור. העברת תוכניות ההיערכות לשר 10. משרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, יעבירו לשר את תוכנית ההיערכות שהכינו לפי סעיפים 7 עד 9, בהתאמה, לשם הכנת תוכנית היערכות לאומית כמשמעותה בסעיף 11. משרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, יעבירו לשר את תוכנית ההיערכות שהכינו לפי סעיפים 7 עד 9, בהתאמה, לשם הכנת תוכנית היערכות לאומית כמשמעותה בסעיף 11. משרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, יעבירו לשר את תוכנית ההיערכות שהכינו לפי סעיפים 7 עד 9, בהתאמה, לשם הכנת תוכנית היערכות לאומית כמשמעותה בסעיף 11. משרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק, המנוי בתוספת השנייה, יעבירו לשר את תוכנית ההיערכות שהכינו לפי סעיפים 7 עד 9, בהתאמה, לשם הכנת תוכנית היערכות לאומית כמשמעותה בסעיף 11. תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים 11. (א) עד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), תוגש לאישור הממשלה תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המרכזת את תוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9 (בחוק זה – התוכנית הלאומית להיערכות); הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) עד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), תוגש לאישור הממשלה תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המרכזת את תוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9 (בחוק זה – התוכנית הלאומית להיערכות); הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) עד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), תוגש לאישור הממשלה תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המרכזת את תוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9 (בחוק זה – התוכנית הלאומית להיערכות); הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (א) עד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), תוגש לאישור הממשלה תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המרכזת את תוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9 (בחוק זה – התוכנית הלאומית להיערכות); הממשלה רשאית לאשר את התוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה כאמור, או לאשרה בשינויים שתדרוש. (ב) התוכנית הלאומית להיערכות תכלול, בין השאר, את כל אלה: (ב) התוכנית הלאומית להיערכות תכלול, בין השאר, את כל אלה: (ב) התוכנית הלאומית להיערכות תכלול, בין השאר, את כל אלה: (ב) התוכנית הלאומית להיערכות תכלול, בין השאר, את כל אלה: (1) יעדי היערכות לשינוי האקלים בהתאם לתוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9; (1) יעדי היערכות לשינוי האקלים בהתאם לתוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9; (1) יעדי היערכות לשינוי האקלים בהתאם לתוכניות ההיערכות שהוכנו לפי סעיפים 7 עד 9; (2) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף 7; (2) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף 7; (2) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף 7; (3) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב, בכפוף לסמכויות על פי כל דין, אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו הרשויות המקומיות לפי סעיף 8. (3) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב, בכפוף לסמכויות על פי כל דין, אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו הרשויות המקומיות לפי סעיף 8. (3) פירוט בדבר מנגנוני בקרה ומעקב, בכפוף לסמכויות על פי כל דין, אחר יישום תוכניות ההיערכות שהכינו הרשויות המקומיות לפי סעיף 8. הוראות לעניין הכנת התוכנית הלאומית להיערכות, על ידי השר 12. (א) בתהליך הכנת התוכנית הלאומית להיערכות, יפעל השר ל – (א) בתהליך הכנת התוכנית הלאומית להיערכות, יפעל השר ל – (א) בתהליך הכנת התוכנית הלאומית להיערכות, יפעל השר ל – (א) בתהליך הכנת התוכנית הלאומית להיערכות, יפעל השר ל – (1) ריכוז וליווי עבודת המטה של משרדי הממשלה בהכנת תוכניות ההיערכות שלהם, ובכלל זה הצגת חלופות אפשריות להיערכות; (1) ריכוז וליווי עבודת המטה של משרדי הממשלה בהכנת תוכניות ההיערכות שלהם, ובכלל זה הצגת חלופות אפשריות להיערכות; (1) ריכוז וליווי עבודת המטה של משרדי הממשלה בהכנת תוכניות ההיערכות שלהם, ובכלל זה הצגת חלופות אפשריות להיערכות; (2) התאמת התוכנית הלאומית להיערכות, ככל הנדרש, להערכת המצב הרב־ שנתית של המטה לביטחון לאומי לפי סעיף 2(א)(6) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008‏. (2) התאמת התוכנית הלאומית להיערכות, ככל הנדרש, להערכת המצב הרב־ שנתית של המטה לביטחון לאומי לפי סעיף 2(א)(6) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008‏. (2) התאמת התוכנית הלאומית להיערכות, ככל הנדרש, להערכת המצב הרב־ שנתית של המטה לביטחון לאומי לפי סעיף 2(א)(6) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008‏. (ב) השר רשאי להורות על קיום הליך שיתוף ציבור לגבי התוכנית הלאומית להיערכות, כולה או חלקה, בהתאם להוראות לפי סעיף 40. (ב) השר רשאי להורות על קיום הליך שיתוף ציבור לגבי התוכנית הלאומית להיערכות, כולה או חלקה, בהתאם להוראות לפי סעיף 40. (ב) השר רשאי להורות על קיום הליך שיתוף ציבור לגבי התוכנית הלאומית להיערכות, כולה או חלקה, בהתאם להוראות לפי סעיף 40. (ב) השר רשאי להורות על קיום הליך שיתוף ציבור לגבי התוכנית הלאומית להיערכות, כולה או חלקה, בהתאם להוראות לפי סעיף 40. (ג) לפני הגשתה לאישור הממשלה יעביר השר את התוכנית הלאומית להיערכות לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (ג) לפני הגשתה לאישור הממשלה יעביר השר את התוכנית הלאומית להיערכות לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (ג) לפני הגשתה לאישור הממשלה יעביר השר את התוכנית הלאומית להיערכות לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. (ג) לפני הגשתה לאישור הממשלה יעביר השר את התוכנית הלאומית להיערכות לוועדת המומחים לקבלת חוות דעתה; ועדת המומחים תמסור לשר את חוות דעתה על התוכנית הלאומית להיערכות בתוך שלושה חודשים מיום שהועברה אליה. הגשת התוכנית הלאומית להיערכות לאישור הממשלה 13. התוכנית הלאומית להיערכות תוגש לממשלה על ידי השר, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; השר יצרף לתוכנית הלאומית להיערכות את התייחסותו לחוות הדעת של ועדת המומחים כאמור, וכן רשאי הוא לצרף את חוות דעתו לגבי תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה ושהועברו אליו לפי סעיף 7. התוכנית הלאומית להיערכות תוגש לממשלה על ידי השר, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; השר יצרף לתוכנית הלאומית להיערכות את התייחסותו לחוות הדעת של ועדת המומחים כאמור, וכן רשאי הוא לצרף את חוות דעתו לגבי תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה ושהועברו אליו לפי סעיף 7. התוכנית הלאומית להיערכות תוגש לממשלה על ידי השר, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; השר יצרף לתוכנית הלאומית להיערכות את התייחסותו לחוות הדעת של ועדת המומחים כאמור, וכן רשאי הוא לצרף את חוות דעתו לגבי תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה ושהועברו אליו לפי סעיף 7. התוכנית הלאומית להיערכות תוגש לממשלה על ידי השר, לאחר שהוצגה לפניו חוות דעתה של ועדת המומחים, ולאחר היוועצות במועצת האקלים; השר יצרף לתוכנית הלאומית להיערכות את התייחסותו לחוות הדעת של ועדת המומחים כאמור, וכן רשאי הוא לצרף את חוות דעתו לגבי תוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה ושהועברו אליו לפי סעיף 7. חובת עדכון התוכנית הלאומית להיערכות 14. הממשלה תעדכן את תוכנית ההיערכות הלאומית מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, ויחולו לעניין העדכון ההוראות החלות לפי פרק זה על הכנת התוכנית הלאומית להיערכות ועל אופן הגשתה לממשלה ואישורה, בשינויים המחויבים. הממשלה תעדכן את תוכנית ההיערכות הלאומית מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, ויחולו לעניין העדכון ההוראות החלות לפי פרק זה על הכנת התוכנית הלאומית להיערכות ועל אופן הגשתה לממשלה ואישורה, בשינויים המחויבים. הממשלה תעדכן את תוכנית ההיערכות הלאומית מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, ויחולו לעניין העדכון ההוראות החלות לפי פרק זה על הכנת התוכנית הלאומית להיערכות ועל אופן הגשתה לממשלה ואישורה, בשינויים המחויבים. הממשלה תעדכן את תוכנית ההיערכות הלאומית מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, ויחולו לעניין העדכון ההוראות החלות לפי פרק זה על הכנת התוכנית הלאומית להיערכות ועל אופן הגשתה לממשלה ואישורה, בשינויים המחויבים. דוחות דו־שנתיים בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות 15. (א) שר הממונה על משרד ממשלתי יכין ויעביר לשר, אחת לשנתיים ולא יאוחר מיום 31 במרס, דוח בדבר הפעולות שננקטו על ידי משרדו במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים, לפי התוכנית הלאומית להיערכות, במהלך השנתיים הקלנדריות שקדמו למועד העברת הדוח כאמור; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. (א) שר הממונה על משרד ממשלתי יכין ויעביר לשר, אחת לשנתיים ולא יאוחר מיום 31 במרס, דוח בדבר הפעולות שננקטו על ידי משרדו במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים, לפי התוכנית הלאומית להיערכות, במהלך השנתיים הקלנדריות שקדמו למועד העברת הדוח כאמור; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. (א) שר הממונה על משרד ממשלתי יכין ויעביר לשר, אחת לשנתיים ולא יאוחר מיום 31 במרס, דוח בדבר הפעולות שננקטו על ידי משרדו במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים, לפי התוכנית הלאומית להיערכות, במהלך השנתיים הקלנדריות שקדמו למועד העברת הדוח כאמור; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. (א) שר הממונה על משרד ממשלתי יכין ויעביר לשר, אחת לשנתיים ולא יאוחר מיום 31 במרס, דוח בדבר הפעולות שננקטו על ידי משרדו במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים, לפי התוכנית הלאומית להיערכות, במהלך השנתיים הקלנדריות שקדמו למועד העברת הדוח כאמור; דוח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. (ב) השר ירכז את הדוחות שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א) ויגישם לממשלה בדוח מרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, לא יאוחר מיום 30 באפריל שלאחר מועד העברת הדוחות כאמור באותו סעיף קטן; כמו כן יעביר השר את הדוח המרכז לוועדת המומחים שתחווה דעתה בהתאם לסעיף 32(א)(3). (ב) השר ירכז את הדוחות שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א) ויגישם לממשלה בדוח מרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, לא יאוחר מיום 30 באפריל שלאחר מועד העברת הדוחות כאמור באותו סעיף קטן; כמו כן יעביר השר את הדוח המרכז לוועדת המומחים שתחווה דעתה בהתאם לסעיף 32(א)(3). (ב) השר ירכז את הדוחות שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א) ויגישם לממשלה בדוח מרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, לא יאוחר מיום 30 באפריל שלאחר מועד העברת הדוחות כאמור באותו סעיף קטן; כמו כן יעביר השר את הדוח המרכז לוועדת המומחים שתחווה דעתה בהתאם לסעיף 32(א)(3). (ב) השר ירכז את הדוחות שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א) ויגישם לממשלה בדוח מרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, לא יאוחר מיום 30 באפריל שלאחר מועד העברת הדוחות כאמור באותו סעיף קטן; כמו כן יעביר השר את הדוח המרכז לוועדת המומחים שתחווה דעתה בהתאם לסעיף 32(א)(3). סייג לתחולה 16. ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על תוכנית היערכות להתמודדות עם מצבי חירום, הנקבעת על ידי גוף מהגופים שהממשלה קבעה לעניין זה. ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על תוכנית היערכות להתמודדות עם מצבי חירום, הנקבעת על ידי גוף מהגופים שהממשלה קבעה לעניין זה. ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על תוכנית היערכות להתמודדות עם מצבי חירום, הנקבעת על ידי גוף מהגופים שהממשלה קבעה לעניין זה. ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על תוכנית היערכות להתמודדות עם מצבי חירום, הנקבעת על ידי גוף מהגופים שהממשלה קבעה לעניין זה. סימן ג': הערכת סיכון אקלימי סימן ג': הערכת סיכון אקלימי סימן ג': הערכת סיכון אקלימי סימן ג': הערכת סיכון אקלימי הערכת סיכון אקלימי 17. משרד ממשלתי המבקש להגיש לאישורה של הממשלה או שר משריה, תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי חממה או על היערכות לשינוי אקלים, או שלשינוי אקלים צפויה להיות השפעה ניכרת על התוכנית, יערוך מסמך שנועד להעריך את השפעותיה האמורות של התוכנית או את השפעות שינוי האקלים עליה, לפי העניין (להלן – מסמך הערכת סיכון אקלימי), והכול כפי שנקבע בהחלטת הממשלה לפי סעיף 18; ערך משרד ממשלתי מסמך הערכת סיכון אקלימי כאמור, יצרף אותו לתוכנית במועד הגשתה לאישור לפי סעיף זה; לעניין זה – משרד ממשלתי המבקש להגיש לאישורה של הממשלה או שר משריה, תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי חממה או על היערכות לשינוי אקלים, או שלשינוי אקלים צפויה להיות השפעה ניכרת על התוכנית, יערוך מסמך שנועד להעריך את השפעותיה האמורות של התוכנית או את השפעות שינוי האקלים עליה, לפי העניין (להלן – מסמך הערכת סיכון אקלימי), והכול כפי שנקבע בהחלטת הממשלה לפי סעיף 18; ערך משרד ממשלתי מסמך הערכת סיכון אקלימי כאמור, יצרף אותו לתוכנית במועד הגשתה לאישור לפי סעיף זה; לעניין זה – משרד ממשלתי המבקש להגיש לאישורה של הממשלה או שר משריה, תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי חממה או על היערכות לשינוי אקלים, או שלשינוי אקלים צפויה להיות השפעה ניכרת על התוכנית, יערוך מסמך שנועד להעריך את השפעותיה האמורות של התוכנית או את השפעות שינוי האקלים עליה, לפי העניין (להלן – מסמך הערכת סיכון אקלימי), והכול כפי שנקבע בהחלטת הממשלה לפי סעיף 18; ערך משרד ממשלתי מסמך הערכת סיכון אקלימי כאמור, יצרף אותו לתוכנית במועד הגשתה לאישור לפי סעיף זה; לעניין זה – משרד ממשלתי המבקש להגיש לאישורה של הממשלה או שר משריה, תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי חממה או על היערכות לשינוי אקלים, או שלשינוי אקלים צפויה להיות השפעה ניכרת על התוכנית, יערוך מסמך שנועד להעריך את השפעותיה האמורות של התוכנית או את השפעות שינוי האקלים עליה, לפי העניין (להלן – מסמך הערכת סיכון אקלימי), והכול כפי שנקבע בהחלטת הממשלה לפי סעיף 18; ערך משרד ממשלתי מסמך הערכת סיכון אקלימי כאמור, יצרף אותו לתוכנית במועד הגשתה לאישור לפי סעיף זה; לעניין זה – "משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך שלו; "משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך שלו; "משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך שלו; "משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך שלו; "תוכנית" – למעט תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏. "תוכנית" – למעט תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏. "תוכנית" – למעט תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏. "תוכנית" – למעט תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏. החלטת הממשלה בדבר תהליך הערכת סיכון אקלימי 18. (א) בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה תקבע הממשלה בהחלטה הוראות לעניין המתכונת וההיקף של המסמך הערכת הסיכון האקלימי, ולרבות – (א) בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה תקבע הממשלה בהחלטה הוראות לעניין המתכונת וההיקף של המסמך הערכת הסיכון האקלימי, ולרבות – (א) בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה תקבע הממשלה בהחלטה הוראות לעניין המתכונת וההיקף של המסמך הערכת הסיכון האקלימי, ולרבות – (א) בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה תקבע הממשלה בהחלטה הוראות לעניין המתכונת וההיקף של המסמך הערכת הסיכון האקלימי, ולרבות – (1) סוגי התוכניות או תחומי הפעולה שעליהם חלה החובה לערוך ולצרף מסמך הערכת סיכון אקלימי; הממשלה רשאית לקבוע הוראות בדבר תחולה הדרגתית או חלקית של החובה לערוך ולצרף עריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי פסקה זו, וכן סוגי תוכניות או תחומים שיהיו פטורים מהחובה האמורה; (1) סוגי התוכניות או תחומי הפעולה שעליהם חלה החובה לערוך ולצרף מסמך הערכת סיכון אקלימי; הממשלה רשאית לקבוע הוראות בדבר תחולה הדרגתית או חלקית של החובה לערוך ולצרף עריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי פסקה זו, וכן סוגי תוכניות או תחומים שיהיו פטורים מהחובה האמורה; (1) סוגי התוכניות או תחומי הפעולה שעליהם חלה החובה לערוך ולצרף מסמך הערכת סיכון אקלימי; הממשלה רשאית לקבוע הוראות בדבר תחולה הדרגתית או חלקית של החובה לערוך ולצרף עריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי פסקה זו, וכן סוגי תוכניות או תחומים שיהיו פטורים מהחובה האמורה; (2) תהליך הכנת מסמך הערכת הסיכון האקלימי, אשר יכלול, בין השאר, שקילת חלופות להשגת מטרות התוכנית, שיש בהן כדי לקדם עמידה ביעדים והיערכות לשינוי אקלים לפי חוק זה; (2) תהליך הכנת מסמך הערכת הסיכון האקלימי, אשר יכלול, בין השאר, שקילת חלופות להשגת מטרות התוכנית, שיש בהן כדי לקדם עמידה ביעדים והיערכות לשינוי אקלים לפי חוק זה; (2) תהליך הכנת מסמך הערכת הסיכון האקלימי, אשר יכלול, בין השאר, שקילת חלופות להשגת מטרות התוכנית, שיש בהן כדי לקדם עמידה ביעדים והיערכות לשינוי אקלים לפי חוק זה; (3) הוראות לעניין פירוט ממצאי הערכת הסיכון האקלימי; (3) הוראות לעניין פירוט ממצאי הערכת הסיכון האקלימי; (3) הוראות לעניין פירוט ממצאי הערכת הסיכון האקלימי; (4) הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך הערכת הסיכון האקלימי; (4) הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך הערכת הסיכון האקלימי; (4) הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך הערכת הסיכון האקלימי; (5) הנסיבות שבהן נדרש להכין מסמך הערכת סיכון אקלימי נוסף על התוכנית. (5) הנסיבות שבהן נדרש להכין מסמך הערכת סיכון אקלימי נוסף על התוכנית. (5) הנסיבות שבהן נדרש להכין מסמך הערכת סיכון אקלימי נוסף על התוכנית. (ב) על אף האמור בסעיף 17 ובהחלטת הממשלה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה או שר שלאישורם מוגשת תוכנית, לפי העניין, לפטור משרד ממשלתי מהחובה לערוך או לצרף לתוכנית מסמך הערכת סיכון אקלימי, כולה או חלקה, אם התקיים אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף 17 ובהחלטת הממשלה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה או שר שלאישורם מוגשת תוכנית, לפי העניין, לפטור משרד ממשלתי מהחובה לערוך או לצרף לתוכנית מסמך הערכת סיכון אקלימי, כולה או חלקה, אם התקיים אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף 17 ובהחלטת הממשלה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה או שר שלאישורם מוגשת תוכנית, לפי העניין, לפטור משרד ממשלתי מהחובה לערוך או לצרף לתוכנית מסמך הערכת סיכון אקלימי, כולה או חלקה, אם התקיים אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף 17 ובהחלטת הממשלה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה או שר שלאישורם מוגשת תוכנית, לפי העניין, לפטור משרד ממשלתי מהחובה לערוך או לצרף לתוכנית מסמך הערכת סיכון אקלימי, כולה או חלקה, אם התקיים אחד מאלה: (1) התוכנית נועדה להתמודד עם אירוע אשר עולה ממנו חשש לפגיעה ממשית בזכות יסוד או באינטרס ציבורי ומחייב טיפול באופן דחוף; (1) התוכנית נועדה להתמודד עם אירוע אשר עולה ממנו חשש לפגיעה ממשית בזכות יסוד או באינטרס ציבורי ומחייב טיפול באופן דחוף; (1) התוכנית נועדה להתמודד עם אירוע אשר עולה ממנו חשש לפגיעה ממשית בזכות יסוד או באינטרס ציבורי ומחייב טיפול באופן דחוף; (2) התוכנית נועדה להתמודד עם מצב חירום; לעניין זה, "מצב חירום" – אחד מאלה: (2) התוכנית נועדה להתמודד עם מצב חירום; לעניין זה, "מצב חירום" – אחד מאלה: (2) התוכנית נועדה להתמודד עם מצב חירום; לעניין זה, "מצב חירום" – אחד מאלה: (א) מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951‏; (א) מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951‏; (ב) אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, שהוכרז לפי סעיף 90ב לפקודה האמורה; (ב) אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, שהוכרז לפי סעיף 90ב לפקודה האמורה; (ג) אירוע חריג המחייב נקיטת פעולות מיידיות; (ג) אירוע חריג המחייב נקיטת פעולות מיידיות; (3) התוכנית דומה במהותה לתוכנית אחרת אשר הוגשה לאישור הממשלה או שר משריה בצירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית, או לתוכנית כאמור אשר ניתן לה פטור מחובת עריכת או צירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית. (3) התוכנית דומה במהותה לתוכנית אחרת אשר הוגשה לאישור הממשלה או שר משריה בצירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית, או לתוכנית כאמור אשר ניתן לה פטור מחובת עריכת או צירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית. (3) התוכנית דומה במהותה לתוכנית אחרת אשר הוגשה לאישור הממשלה או שר משריה בצירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית, או לתוכנית כאמור אשר ניתן לה פטור מחובת עריכת או צירוף מסמך הערכת סיכון אקלימי בשלוש השנים שקדמו להגשת התוכנית. פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת האקלים, ועדת המומחים ומכון האקלים פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת האקלים, ועדת המומחים ומכון האקלים פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת האקלים, ועדת המומחים ומכון האקלים פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת האקלים, ועדת המומחים ומכון האקלים סימן א': ועדת שרים לענייני אקלים סימן א': ועדת שרים לענייני אקלים סימן א': ועדת שרים לענייני אקלים סימן א': ועדת שרים לענייני אקלים ועדת שרים לענייני אקלים 19. (א) הממשלה רשאית לפעול, לעניין הסמכויות שיפורטו להלן, באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים שתמנה, ובלבד שראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים, ואחד מחבריה יהיה השר. (א) הממשלה רשאית לפעול, לעניין הסמכויות שיפורטו להלן, באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים שתמנה, ובלבד שראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים, ואחד מחבריה יהיה השר. (א) הממשלה רשאית לפעול, לעניין הסמכויות שיפורטו להלן, באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים שתמנה, ובלבד שראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים, ואחד מחבריה יהיה השר. (א) הממשלה רשאית לפעול, לעניין הסמכויות שיפורטו להלן, באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים שתמנה, ובלבד שראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים, ואחד מחבריה יהיה השר. (ב) מינתה הממשלה ועדת שרים לפי הוראות סעיף קטן (א), תהיה הוועדה רשאית להפעיל את סמכויות הממשלה המפורטות להלן: (ב) מינתה הממשלה ועדת שרים לפי הוראות סעיף קטן (א), תהיה הוועדה רשאית להפעיל את סמכויות הממשלה המפורטות להלן: (ב) מינתה הממשלה ועדת שרים לפי הוראות סעיף קטן (א), תהיה הוועדה רשאית להפעיל את סמכויות הממשלה המפורטות להלן: (ב) מינתה הממשלה ועדת שרים לפי הוראות סעיף קטן (א), תהיה הוועדה רשאית להפעיל את סמכויות הממשלה המפורטות להלן: (1) לדון בתוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה לפי סעיף 4(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (1) לדון בתוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה לפי סעיף 4(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (1) לדון בתוכנית הלאומית להפחתה שהוגשה לפי סעיף 4(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (2) לדון בתוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה לפי סעיף 11(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (2) לדון בתוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה לפי סעיף 11(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (2) לדון בתוכנית הלאומית להיערכות שהוגשה לפי סעיף 11(א) ובעדכונים לתוכנית כאמור, לאשר אותה או את העדכונים האמורים, לפי העניין, או לדרוש שינוי שלהם לאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני המשרד הממשלתי שעליו הוא ממונה; (3) לעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית להפחתה ואחר יישום התוכנית הלאומית להיערכות; (3) לעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית להפחתה ואחר יישום התוכנית הלאומית להיערכות; (3) לעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית להפחתה ואחר יישום התוכנית הלאומית להיערכות; (4) לאשר את מינויה של ועדת מומחים לפי הצעת השר, לפי סעיף 30(א); (4) לאשר את מינויה של ועדת מומחים לפי הצעת השר, לפי סעיף 30(א); (4) לאשר את מינויה של ועדת מומחים לפי הצעת השר, לפי סעיף 30(א); (5) סמכויות נוספות בתחומי העיסוק של הוועדה כפי שייקבעו על ידי הממשלה. (5) סמכויות נוספות בתחומי העיסוק של הוועדה כפי שייקבעו על ידי הממשלה. (5) סמכויות נוספות בתחומי העיסוק של הוועדה כפי שייקבעו על ידי הממשלה. סימן ב': מועצת האקלים סימן ב': מועצת האקלים סימן ב': מועצת האקלים סימן ב': מועצת האקלים מועצת האקלים 20. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ימנה השר מועצת אקלים למילוי התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ימנה השר מועצת אקלים למילוי התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ימנה השר מועצת אקלים למילוי התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ימנה השר מועצת אקלים למילוי התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה. (ב) מועצת האקלים תהיה בת 34 חברים אלה: (ב) מועצת האקלים תהיה בת 34 חברים אלה: (ב) מועצת האקלים תהיה בת 34 חברים אלה: (ב) מועצת האקלים תהיה בת 34 חברים אלה: (1) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יהיה יושב ראש מועצת האקלים; (1) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יהיה יושב ראש מועצת האקלים; (1) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יהיה יושב ראש מועצת האקלים; (2) נציג אחד מקרב העובדים של כל אחד ממשרדי הממשלה המנויים להלן, שימנה השר על פי המלצת המנהל הכללי של המשרד הנוגע בדבר: משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבינוי והשיכון, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי; (2) נציג אחד מקרב העובדים של כל אחד ממשרדי הממשלה המנויים להלן, שימנה השר על פי המלצת המנהל הכללי של המשרד הנוגע בדבר: משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבינוי והשיכון, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי; (2) נציג אחד מקרב העובדים של כל אחד ממשרדי הממשלה המנויים להלן, שימנה השר על פי המלצת המנהל הכללי של המשרד הנוגע בדבר: משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבינוי והשיכון, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי; (3) נציגים אלה, שימנה השר כמפורט להלן: (3) נציגים אלה, שימנה השר כמפורט להלן: (3) נציגים אלה, שימנה השר כמפורט להלן: (א) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, לפי הצעת הממונה על התקציבים במשרד האוצר; (א) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, לפי הצעת הממונה על התקציבים במשרד האוצר; (ב) נציג גוף המייצג את מרבית העיריות והמועצות המקומיות, לפי הצעת היושב בראש הגוף האמור; (ב) נציג גוף המייצג את מרבית העיריות והמועצות המקומיות, לפי הצעת היושב בראש הגוף האמור; (ג) נציג גוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות, לפי הצעת היושב בראש הגוף האמור; (ג) נציג גוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות, לפי הצעת היושב בראש הגוף האמור; (ד) נציג רשות מקרקעי ישראל, לפי הצעת מנהל רשות מקרקעי ישראל; (ד) נציג רשות מקרקעי ישראל, לפי הצעת מנהל רשות מקרקעי ישראל; (ה) נציג התאחדות התעשיינים בישראל לפי הצעת המנהל הכללי של התאחדות התעשיינים; (ה) נציג התאחדות התעשיינים בישראל לפי הצעת המנהל הכללי של התאחדות התעשיינים; (ו) נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, לפי הצעת יושב ראש האיגוד האמור; (ו) נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, לפי הצעת יושב ראש האיגוד האמור; (ז) עובד המועצה להשכלה גבוהה, לפי הצעת המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה; (ז) עובד המועצה להשכלה גבוהה, לפי הצעת המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה; (ח) איש סגל אקדמי בכיר מהמוסדות להשכלה גבוהה בתחום בריאות הציבור, לפי הצעת המועצה להשכלה גבוהה; (ח) איש סגל אקדמי בכיר מהמוסדות להשכלה גבוהה בתחום בריאות הציבור, לפי הצעת המועצה להשכלה גבוהה; (ט) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, לפי הצעת המנהל הכללי של הארגון האמור; (ט) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, לפי הצעת המנהל הכללי של הארגון האמור; (י) נציג הדור הצעיר, לפי הצעת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל; (י) נציג הדור הצעיר, לפי הצעת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל; (יא) נציג הדור הצעיר, לפי הצעת מועצת התלמידים הארצית; (יא) נציג הדור הצעיר, לפי הצעת מועצת התלמידים הארצית; (4) המנהל הכללי של מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; (4) המנהל הכללי של מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; (4) המנהל הכללי של מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; (5) מנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון או נציגו; (5) מנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון או נציגו; (5) מנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון או נציגו; (6) יושב ראש רשות החשמל או נציגו; (6) יושב ראש רשות החשמל או נציגו; (6) יושב ראש רשות החשמל או נציגו; (7) עובד בנק ישראל, שימנה השר לפי הצעת נגיד בנק ישראל; (7) עובד בנק ישראל, שימנה השר לפי הצעת נגיד בנק ישראל; (7) עובד בנק ישראל, שימנה השר לפי הצעת נגיד בנק ישראל; (8) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; (8) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; (8) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; (9) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או נציגו; (9) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או נציגו; (9) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או נציגו; (10) הסטטיסטיקן הלאומי או נציגו; (10) הסטטיסטיקן הלאומי או נציגו; (10) הסטטיסטיקן הלאומי או נציגו; (11) מנהל רשות הגז הטבעי או נציגו. (11) מנהל רשות הגז הטבעי או נציגו. (11) מנהל רשות הגז הטבעי או נציגו. סייג למינוי חבר מועצת האקלים 21. לא ימונה לחבר מועצת האקלים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר מועצת האקלים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר מועצת האקלים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר מועצת האקלים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תפקידי מועצת האקלים 22. אלה תפקידי מועצת האקלים: אלה תפקידי מועצת האקלים: אלה תפקידי מועצת האקלים: אלה תפקידי מועצת האקלים: (1) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ובחינה, מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, של הצורך בעדכון היעדים ובעדכון האמצעים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית להפחתה; (1) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ובחינה, מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, של הצורך בעדכון היעדים ובעדכון האמצעים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית להפחתה; (1) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ובחינה, מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, של הצורך בעדכון היעדים ובעדכון האמצעים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית להפחתה; (1) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ובחינה, מזמן לזמן ולפחות אחת לחמש שנים, של הצורך בעדכון היעדים ובעדכון האמצעים הנדרשים ליישום התוכנית הלאומית להפחתה; (2) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להיערכות ובגיבוש התוכניות המשרדיות להיערכות לפי סעיפים 11 ו־7, בהתאמה, בין השאר בהתאם להנחיות להכנת תוכניות כאמור, אם נקבעו על ידי הממשלה, משרד ממשלתי או גורם אחר מטעמו, ובהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – הערכת מצב המפורסמת על ידי משרד הביטחון או גוף שהממשלה הסמיכה לכך, או גוף ממשלתי אחר, בעניין ניתוח האיומים הקיימים וסך כל השפעתם על המרחב בישראל, בזיקה לאקלים ולשינויים בו; (2) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להיערכות ובגיבוש התוכניות המשרדיות להיערכות לפי סעיפים 11 ו־7, בהתאמה, בין השאר בהתאם להנחיות להכנת תוכניות כאמור, אם נקבעו על ידי הממשלה, משרד ממשלתי או גורם אחר מטעמו, ובהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – הערכת מצב המפורסמת על ידי משרד הביטחון או גוף שהממשלה הסמיכה לכך, או גוף ממשלתי אחר, בעניין ניתוח האיומים הקיימים וסך כל השפעתם על המרחב בישראל, בזיקה לאקלים ולשינויים בו; (2) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להיערכות ובגיבוש התוכניות המשרדיות להיערכות לפי סעיפים 11 ו־7, בהתאמה, בין השאר בהתאם להנחיות להכנת תוכניות כאמור, אם נקבעו על ידי הממשלה, משרד ממשלתי או גורם אחר מטעמו, ובהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – הערכת מצב המפורסמת על ידי משרד הביטחון או גוף שהממשלה הסמיכה לכך, או גוף ממשלתי אחר, בעניין ניתוח האיומים הקיימים וסך כל השפעתם על המרחב בישראל, בזיקה לאקלים ולשינויים בו; (2) ייעוץ לשר ולמשרדי הממשלה בגיבוש התוכנית הלאומית להיערכות ובגיבוש התוכניות המשרדיות להיערכות לפי סעיפים 11 ו־7, בהתאמה, בין השאר בהתאם להנחיות להכנת תוכניות כאמור, אם נקבעו על ידי הממשלה, משרד ממשלתי או גורם אחר מטעמו, ובהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – הערכת מצב המפורסמת על ידי משרד הביטחון או גוף שהממשלה הסמיכה לכך, או גוף ממשלתי אחר, בעניין ניתוח האיומים הקיימים וסך כל השפעתם על המרחב בישראל, בזיקה לאקלים ולשינויים בו; (3) ייעוץ למשרדי הממשלה בסוגיות הנוגעות ליישומן של התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ושל התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11, ובעניין הנחיות לעריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי סעיף 18. (3) ייעוץ למשרדי הממשלה בסוגיות הנוגעות ליישומן של התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ושל התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11, ובעניין הנחיות לעריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי סעיף 18. (3) ייעוץ למשרדי הממשלה בסוגיות הנוגעות ליישומן של התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ושל התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11, ובעניין הנחיות לעריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי סעיף 18. (3) ייעוץ למשרדי הממשלה בסוגיות הנוגעות ליישומן של התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4 ושל התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11, ובעניין הנחיות לעריכת מסמך הערכת סיכון אקלימי לפי סעיף 18. תקופת כהונה 23. תקופת כהונתו של חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20(ב)(3)(ה) עד (יא), תהיה ארבע שנים ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. תקופת כהונתו של חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20(ב)(3)(ה) עד (יא), תהיה ארבע שנים ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. תקופת כהונתו של חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20(ב)(3)(ה) עד (יא), תהיה ארבע שנים ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. תקופת כהונתו של חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20(ב)(3)(ה) עד (יא), תהיה ארבע שנים ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה 24. (א) חבר מועצת האקלים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר מועצת האקלים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר מועצת האקלים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר מועצת האקלים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג במועצת האקלים, ואם הוא נציג ציבור – התמנה לעובד המדינה. (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג במועצת האקלים, ואם הוא נציג ציבור – התמנה לעובד המדינה. (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג במועצת האקלים, ואם הוא נציג ציבור – התמנה לעובד המדינה. (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת האקלים, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת האקלים, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת האקלים, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת האקלים, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האקלים, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצת האקלים. (3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצת האקלים. (3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצת האקלים. (ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש מועצת האקלים, רשאי להעביר את חבר מועצת האקלים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר מועצת האקלים נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של מועצת האקלים. (ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש מועצת האקלים, רשאי להעביר את חבר מועצת האקלים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר מועצת האקלים נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של מועצת האקלים. (ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש מועצת האקלים, רשאי להעביר את חבר מועצת האקלים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר מועצת האקלים נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של מועצת האקלים. (ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש מועצת האקלים, רשאי להעביר את חבר מועצת האקלים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר מועצת האקלים נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של מועצת האקלים. (ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצת האקלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצת האקלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצת האקלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצת האקלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ה) הפסיק חבר מועצת האקלים לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 20 למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר מועצת האקלים לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 20 למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר מועצת האקלים לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 20 למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר מועצת האקלים לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 20 למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. תוקף פעולות 25. קיום מועצת האקלים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האקלים, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום מועצת האקלים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האקלים, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום מועצת האקלים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האקלים, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום מועצת האקלים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האקלים, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. סדרי עבודת מועצת האקלים 26. (א) מועצת האקלים תתכנס ארבע פעמים בשנה קלנדרית לפחות. (א) מועצת האקלים תתכנס ארבע פעמים בשנה קלנדרית לפחות. (א) מועצת האקלים תתכנס ארבע פעמים בשנה קלנדרית לפחות. (א) מועצת האקלים תתכנס ארבע פעמים בשנה קלנדרית לפחות. (ב) המניין החוקי בישיבות מועצת האקלים הוא שליש חבריה ובהם יושב ראש מועצת האקלים. (ב) המניין החוקי בישיבות מועצת האקלים הוא שליש חבריה ובהם יושב ראש מועצת האקלים. (ב) המניין החוקי בישיבות מועצת האקלים הוא שליש חבריה ובהם יושב ראש מועצת האקלים. (ב) המניין החוקי בישיבות מועצת האקלים הוא שליש חבריה ובהם יושב ראש מועצת האקלים. (ג) יושב ראש מועצת האקלים יכנס את מועצת האקלים ויקבע את סדר יומה; סדר היום של מועצת האקלים יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ג) יושב ראש מועצת האקלים יכנס את מועצת האקלים ויקבע את סדר יומה; סדר היום של מועצת האקלים יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ג) יושב ראש מועצת האקלים יכנס את מועצת האקלים ויקבע את סדר יומה; סדר היום של מועצת האקלים יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ג) יושב ראש מועצת האקלים יכנס את מועצת האקלים ויקבע את סדר יומה; סדר היום של מועצת האקלים יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ד) מועצת האקלים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת מועצת האקלים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ד) מועצת האקלים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת מועצת האקלים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ד) מועצת האקלים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת מועצת האקלים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ד) מועצת האקלים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת מועצת האקלים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (ה) חבר מועצת האקלים רשאי ביוזמתו להציע נושא לסדר היום; עשה כן, יקבע יושב ראש מועצת האקלים דיון בנושא בתוך שלושה חודשים לכל היותר. (ה) חבר מועצת האקלים רשאי ביוזמתו להציע נושא לסדר היום; עשה כן, יקבע יושב ראש מועצת האקלים דיון בנושא בתוך שלושה חודשים לכל היותר. (ה) חבר מועצת האקלים רשאי ביוזמתו להציע נושא לסדר היום; עשה כן, יקבע יושב ראש מועצת האקלים דיון בנושא בתוך שלושה חודשים לכל היותר. (ה) חבר מועצת האקלים רשאי ביוזמתו להציע נושא לסדר היום; עשה כן, יקבע יושב ראש מועצת האקלים דיון בנושא בתוך שלושה חודשים לכל היותר. החלת דינים 27. חברי מועצת האקלים שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי מועצת האקלים, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצת האקלים: חברי מועצת האקלים שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי מועצת האקלים, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצת האקלים: חברי מועצת האקלים שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי מועצת האקלים, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצת האקלים: חברי מועצת האקלים שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי מועצת האקלים, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצת האקלים: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏ – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏ – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏ – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏ – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. ניגוד עניינים 28. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "ניגוד עניינים", של חבר מועצת האקלים – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האקלים לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר מועצת האקלים – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האקלים לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר מועצת האקלים – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האקלים לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר מועצת האקלים – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האקלים לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "קרוב", של חבר מועצת האקלים – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר מועצת האקלים – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר מועצת האקלים – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר מועצת האקלים – כל אחד מאלה: (1) בן משפחה של חבר מועצת האקלים; (1) בן משפחה של חבר מועצת האקלים; (1) בן משפחה של חבר מועצת האקלים; (2) אדם שלחבר מועצת האקלים יש עניין במצבו הכלכלי; (2) אדם שלחבר מועצת האקלים יש עניין במצבו הכלכלי; (2) אדם שלחבר מועצת האקלים יש עניין במצבו הכלכלי; (3) תאגיד שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (3) תאגיד שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (3) תאגיד שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (4) גוף שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (4) גוף שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (4) גוף שחבר מועצת האקלים, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (ב) לא ימונה לחבר מועצת האקלים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצת האקלים. (ב) לא ימונה לחבר מועצת האקלים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצת האקלים. (ב) לא ימונה לחבר מועצת האקלים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצת האקלים. (ב) לא ימונה לחבר מועצת האקלים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצת האקלים. (ג) חבר מועצת האקלים לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר מועצת האקלים לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר מועצת האקלים לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר מועצת האקלים לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ד) נודע לחבר מועצת האקלים כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מועצת האקלים; היה חבר מועצת האקלים האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. (ד) נודע לחבר מועצת האקלים כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מועצת האקלים; היה חבר מועצת האקלים האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. (ד) נודע לחבר מועצת האקלים כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מועצת האקלים; היה חבר מועצת האקלים האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. (ד) נודע לחבר מועצת האקלים כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מועצת האקלים; היה חבר מועצת האקלים האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי מועצת האקלים, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי מועצת האקלים, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי מועצת האקלים, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר מועצת האקלים שמונה לפי סעיף 20 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי מועצת האקלים, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. ועדות משנה של מועצת האקלים 29. (א) מועצת האקלים רשאית למנות, מקרב חבריה, ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח למועצת האקלים על המלצותיה, בסמוך לאחר קבלתן. (א) מועצת האקלים רשאית למנות, מקרב חבריה, ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח למועצת האקלים על המלצותיה, בסמוך לאחר קבלתן. (א) מועצת האקלים רשאית למנות, מקרב חבריה, ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח למועצת האקלים על המלצותיה, בסמוך לאחר קבלתן. (א) מועצת האקלים רשאית למנות, מקרב חבריה, ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח למועצת האקלים על המלצותיה, בסמוך לאחר קבלתן. (ב) אצלה מועצת האקלים מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המלצות ועדת המשנה כאילו הן המלצותיה לכל דבר ועניין, ואולם שני חברים לפחות של מועצת האקלים רשאים, בתוך שבעה ימים מיום קבלת המלצה של ועדת המשנה לידיהם, להגיש ליושב ראש מועצת האקלים דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת מועצת האקלים דיון בעניין שלגביו התקבלה ההמלצה בוועדת המשנה; התקבלה הדרישה כאמור, תקיים מועצת האקלים דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית. (ב) אצלה מועצת האקלים מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המלצות ועדת המשנה כאילו הן המלצותיה לכל דבר ועניין, ואולם שני חברים לפחות של מועצת האקלים רשאים, בתוך שבעה ימים מיום קבלת המלצה של ועדת המשנה לידיהם, להגיש ליושב ראש מועצת האקלים דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת מועצת האקלים דיון בעניין שלגביו התקבלה ההמלצה בוועדת המשנה; התקבלה הדרישה כאמור, תקיים מועצת האקלים דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית. (ב) אצלה מועצת האקלים מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המלצות ועדת המשנה כאילו הן המלצותיה לכל דבר ועניין, ואולם שני חברים לפחות של מועצת האקלים רשאים, בתוך שבעה ימים מיום קבלת המלצה של ועדת המשנה לידיהם, להגיש ליושב ראש מועצת האקלים דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת מועצת האקלים דיון בעניין שלגביו התקבלה ההמלצה בוועדת המשנה; התקבלה הדרישה כאמור, תקיים מועצת האקלים דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית. (ב) אצלה מועצת האקלים מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המלצות ועדת המשנה כאילו הן המלצותיה לכל דבר ועניין, ואולם שני חברים לפחות של מועצת האקלים רשאים, בתוך שבעה ימים מיום קבלת המלצה של ועדת המשנה לידיהם, להגיש ליושב ראש מועצת האקלים דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת מועצת האקלים דיון בעניין שלגביו התקבלה ההמלצה בוועדת המשנה; התקבלה הדרישה כאמור, תקיים מועצת האקלים דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית. סימן ג': ועדת המומחים סימן ג': ועדת המומחים סימן ג': ועדת המומחים סימן ג': ועדת המומחים ועדת מומחים 30. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימנה השר, באישור הממשלה, ועדת מומחים רב־תחומית בת 12 חברים בעלי מומחיות אקדמית; חברי ועדת המומחים ימונו מתוך רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) ובהתאם להוראת סעיף קטן (ג); לעניין סעיף זה, "בעלי מומחיות אקדמית" – חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימנה השר, באישור הממשלה, ועדת מומחים רב־תחומית בת 12 חברים בעלי מומחיות אקדמית; חברי ועדת המומחים ימונו מתוך רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) ובהתאם להוראת סעיף קטן (ג); לעניין סעיף זה, "בעלי מומחיות אקדמית" – חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימנה השר, באישור הממשלה, ועדת מומחים רב־תחומית בת 12 חברים בעלי מומחיות אקדמית; חברי ועדת המומחים ימונו מתוך רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) ובהתאם להוראת סעיף קטן (ג); לעניין סעיף זה, "בעלי מומחיות אקדמית" – חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. (א) בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימנה השר, באישור הממשלה, ועדת מומחים רב־תחומית בת 12 חברים בעלי מומחיות אקדמית; חברי ועדת המומחים ימונו מתוך רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) ובהתאם להוראת סעיף קטן (ג); לעניין סעיף זה, "בעלי מומחיות אקדמית" – חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. (ב) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תגבש רשימת מועמדים שמתוכה ימונו חברי ועדת המומחים, ותציג לשר את רשימת המועמדים שגיבשה כאמור; רשימת המועמדים תכלול מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחומים האלה, ובלבד שלגבי כל תחום ייכללו ברשימה שלושה מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחום האמור, לפחות: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים, תחבורה, תעשייה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה. (ב) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תגבש רשימת מועמדים שמתוכה ימונו חברי ועדת המומחים, ותציג לשר את רשימת המועמדים שגיבשה כאמור; רשימת המועמדים תכלול מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחומים האלה, ובלבד שלגבי כל תחום ייכללו ברשימה שלושה מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחום האמור, לפחות: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים, תחבורה, תעשייה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה. (ב) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תגבש רשימת מועמדים שמתוכה ימונו חברי ועדת המומחים, ותציג לשר את רשימת המועמדים שגיבשה כאמור; רשימת המועמדים תכלול מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחומים האלה, ובלבד שלגבי כל תחום ייכללו ברשימה שלושה מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחום האמור, לפחות: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים, תחבורה, תעשייה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה. (ב) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תגבש רשימת מועמדים שמתוכה ימונו חברי ועדת המומחים, ותציג לשר את רשימת המועמדים שגיבשה כאמור; רשימת המועמדים תכלול מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחומים האלה, ובלבד שלגבי כל תחום ייכללו ברשימה שלושה מועמדים בעלי מומחיות אקדמית בתחום האמור, לפחות: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים, תחבורה, תעשייה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה. (ג) אלה הם חברי ועדת המומחים שימנה השר באישור הממשלה, מתוך רשימת המועמדים כאמור בסעיף קטן (ב): (ג) אלה הם חברי ועדת המומחים שימנה השר באישור הממשלה, מתוך רשימת המועמדים כאמור בסעיף קטן (ב): (ג) אלה הם חברי ועדת המומחים שימנה השר באישור הממשלה, מתוך רשימת המועמדים כאמור בסעיף קטן (ב): (ג) אלה הם חברי ועדת המומחים שימנה השר באישור הממשלה, מתוך רשימת המועמדים כאמור בסעיף קטן (ב): (1) שבעה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, והיערכות לשינוי אקלים, ובלבד שמכל תחום ימונה חבר אחד; (1) שבעה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, והיערכות לשינוי אקלים, ובלבד שמכל תחום ימונה חבר אחד; (1) שבעה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה: בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, חקלאות, הפחתת פליטות גזי חממה, והיערכות לשינוי אקלים, ובלבד שמכל תחום ימונה חבר אחד; (2) חמישה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה, לפי בחירת השר: תחבורה, תעשיה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה, ובלבד שלא ימונו חברים בעלי מומחיות באותו תחום. (2) חמישה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה, לפי בחירת השר: תחבורה, תעשיה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה, ובלבד שלא ימונו חברים בעלי מומחיות באותו תחום. (2) חמישה חברים בעלי מומחיות אקדמית באחד משבעת התחומים האלה, לפי בחירת השר: תחבורה, תעשיה, פסולת, תעסוקה, תכנון, תשתיות ואקולוגיה, ובלבד שלא ימונו חברים בעלי מומחיות באותו תחום. סייג למינוי חבר ועדת מומחים 31. לא ימונה לחבר ועדת המומחים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המומחים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר ועדת המומחים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המומחים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר ועדת המומחים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המומחים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. לא ימונה לחבר ועדת המומחים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המומחים, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תפקידי ועדת המומחים 32. (א) אלה תפקידי ועדת המומחים: (א) אלה תפקידי ועדת המומחים: (א) אלה תפקידי ועדת המומחים: (א) אלה תפקידי ועדת המומחים: (1) הגשת חוות דעתה לשר לעניין התוכנית הלאומית להפחתה כאמור בסעיף 4(ג)(3) ולעניין התוכנית הלאומית להיערכות כאמור בסעיף 12(ג), ופרסום חוות הדעת האמורות לציבור; (1) הגשת חוות דעתה לשר לעניין התוכנית הלאומית להפחתה כאמור בסעיף 4(ג)(3) ולעניין התוכנית הלאומית להיערכות כאמור בסעיף 12(ג), ופרסום חוות הדעת האמורות לציבור; (1) הגשת חוות דעתה לשר לעניין התוכנית הלאומית להפחתה כאמור בסעיף 4(ג)(3) ולעניין התוכנית הלאומית להיערכות כאמור בסעיף 12(ג), ופרסום חוות הדעת האמורות לציבור; (2) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח השנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה שהגיש השר כאמור בסעיף 5, ופרסום חוות הדעת האמורה לציבור; חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח השנתי האמור; (2) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח השנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה שהגיש השר כאמור בסעיף 5, ופרסום חוות הדעת האמורה לציבור; חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח השנתי האמור; (2) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח השנתי בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתה שהגיש השר כאמור בסעיף 5, ופרסום חוות הדעת האמורה לציבור; חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח השנתי האמור; (3) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח המרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, כאמור בסעיף 15(ב); חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח המרכז לממשלה, כאמור באותו סעיף קטן; (3) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח המרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, כאמור בסעיף 15(ב); חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח המרכז לממשלה, כאמור באותו סעיף קטן; (3) הגשת חוות דעת למועצת האקלים ולוועדת הפנים והסביבה בעניין הדוח המרכז בדבר יישום התוכנית הלאומית להיערכות, כאמור בסעיף 15(ב); חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום 31 במרס שלאחר מועד הגשת הדוח המרכז לממשלה, כאמור באותו סעיף קטן; (4) סיוע למועצת האקלים ולמשרדי הממשלה בהבנת המשמעויות וההשלכות של תרחישי ייחוס אקלימיים, וההיערכות אליהם; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – כהגדרתו בסעיף 22(2); (4) סיוע למועצת האקלים ולמשרדי הממשלה בהבנת המשמעויות וההשלכות של תרחישי ייחוס אקלימיים, וההיערכות אליהם; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – כהגדרתו בסעיף 22(2); (4) סיוע למועצת האקלים ולמשרדי הממשלה בהבנת המשמעויות וההשלכות של תרחישי ייחוס אקלימיים, וההיערכות אליהם; לעניין זה, "תרחיש ייחוס אקלימי" – כהגדרתו בסעיף 22(2); (5) ביצוע מחקר שאינו אקדמי, ובכלל זה סקירת דוחות ומידע, ניתוח נתונים, היוועצות במומחים שונים מישראל ומהעולם וכתיבת דוחות, בנושאים הנוגעים לתחום פעולתה; (5) ביצוע מחקר שאינו אקדמי, ובכלל זה סקירת דוחות ומידע, ניתוח נתונים, היוועצות במומחים שונים מישראל ומהעולם וכתיבת דוחות, בנושאים הנוגעים לתחום פעולתה; (5) ביצוע מחקר שאינו אקדמי, ובכלל זה סקירת דוחות ומידע, ניתוח נתונים, היוועצות במומחים שונים מישראל ומהעולם וכתיבת דוחות, בנושאים הנוגעים לתחום פעולתה; (6) דיון בכל עניין אחר שוועדת המומחים סברה כי נדרש לשם ביצוע תפקידיה. (6) דיון בכל עניין אחר שוועדת המומחים סברה כי נדרש לשם ביצוע תפקידיה. (6) דיון בכל עניין אחר שוועדת המומחים סברה כי נדרש לשם ביצוע תפקידיה. (ב) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת המומחים להיוועץ במומחים שאינם חברי הוועדה. (ב) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת המומחים להיוועץ במומחים שאינם חברי הוועדה. (ב) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת המומחים להיוועץ במומחים שאינם חברי הוועדה. (ב) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת המומחים להיוועץ במומחים שאינם חברי הוועדה. עצמאות ועדת המומחים 33. ועדת המומחים תפעל מתוך עצמאות ואי־תלות, וחבריה יפעילו את שיקול דעתם על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות. ועדת המומחים תפעל מתוך עצמאות ואי־תלות, וחבריה יפעילו את שיקול דעתם על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות. ועדת המומחים תפעל מתוך עצמאות ואי־תלות, וחבריה יפעילו את שיקול דעתם על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות. ועדת המומחים תפעל מתוך עצמאות ואי־תלות, וחבריה יפעילו את שיקול דעתם על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות. החלת הוראות 34. (א) ההוראות לפי סעיפים 23, 24 למעט סעיף קטן (א)(2), 27 ו־28, לעניין תקופת כהונה והפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה, החלת דינים וניגוד עניינים, החלים על חבר מועצת האקלים, יחולו על חבר ועדת המומחים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (א) ההוראות לפי סעיפים 23, 24 למעט סעיף קטן (א)(2), 27 ו־28, לעניין תקופת כהונה והפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה, החלת דינים וניגוד עניינים, החלים על חבר מועצת האקלים, יחולו על חבר ועדת המומחים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (א) ההוראות לפי סעיפים 23, 24 למעט סעיף קטן (א)(2), 27 ו־28, לעניין תקופת כהונה והפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה, החלת דינים וניגוד עניינים, החלים על חבר מועצת האקלים, יחולו על חבר ועדת המומחים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (א) ההוראות לפי סעיפים 23, 24 למעט סעיף קטן (א)(2), 27 ו־28, לעניין תקופת כהונה והפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה, החלת דינים וניגוד עניינים, החלים על חבר מועצת האקלים, יחולו על חבר ועדת המומחים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) יקראו את סעיף 24(ה) כך שבו, במקום "בהתאם להוראות סעיף 20" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 30"; (1) יקראו את סעיף 24(ה) כך שבו, במקום "בהתאם להוראות סעיף 20" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 30"; (1) יקראו את סעיף 24(ה) כך שבו, במקום "בהתאם להוראות סעיף 20" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 30"; (2) יקראו את סעיף 28(ה) כך שבו, במקום "לפי סעיף 20" יבוא "לפי סעיף 30". (2) יקראו את סעיף 28(ה) כך שבו, במקום "לפי סעיף 20" יבוא "לפי סעיף 30". (2) יקראו את סעיף 28(ה) כך שבו, במקום "לפי סעיף 20" יבוא "לפי סעיף 30". (ב) הוראות סעיף 25 לעניין תוקף פעולות מועצת האקלים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תוקף פעולות ועדת המומחים. (ב) הוראות סעיף 25 לעניין תוקף פעולות מועצת האקלים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תוקף פעולות ועדת המומחים. (ב) הוראות סעיף 25 לעניין תוקף פעולות מועצת האקלים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תוקף פעולות ועדת המומחים. (ב) הוראות סעיף 25 לעניין תוקף פעולות מועצת האקלים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תוקף פעולות ועדת המומחים. סדרי עבודת ועדת המומחים 35. (א) ועדת המומחים תבחר מקרב חבריה את יושב הראש. (א) ועדת המומחים תבחר מקרב חבריה את יושב הראש. (א) ועדת המומחים תבחר מקרב חבריה את יושב הראש. (א) ועדת המומחים תבחר מקרב חבריה את יושב הראש. (ב) ועדת המומחים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת ועדת המומחים וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של ועדת המומחים. (ב) ועדת המומחים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת ועדת המומחים וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של ועדת המומחים. (ב) ועדת המומחים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת ועדת המומחים וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של ועדת המומחים. (ב) ועדת המומחים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת ועדת המומחים וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של ועדת המומחים. תקציב ועדת המומחים 36. תקציב ועדת המומחים ייקבע לתקופה של ארבע שנים, וימומן במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – "ועדת מומחים חוק האקלים" בסעיף תקציב המשרד להגנת הסביבה בחוק תקציב שנתי; התקציב ישמש, בין השאר, לצורך גמול למומחים נוספים ככל שיידרשו לוועדת המומחים מזמן לזמן לצורך מילוי תפקידה; בסעיף זה, "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏. תקציב ועדת המומחים ייקבע לתקופה של ארבע שנים, וימומן במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – "ועדת מומחים חוק האקלים" בסעיף תקציב המשרד להגנת הסביבה בחוק תקציב שנתי; התקציב ישמש, בין השאר, לצורך גמול למומחים נוספים ככל שיידרשו לוועדת המומחים מזמן לזמן לצורך מילוי תפקידה; בסעיף זה, "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏. תקציב ועדת המומחים ייקבע לתקופה של ארבע שנים, וימומן במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – "ועדת מומחים חוק האקלים" בסעיף תקציב המשרד להגנת הסביבה בחוק תקציב שנתי; התקציב ישמש, בין השאר, לצורך גמול למומחים נוספים ככל שיידרשו לוועדת המומחים מזמן לזמן לצורך מילוי תפקידה; בסעיף זה, "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏. תקציב ועדת המומחים ייקבע לתקופה של ארבע שנים, וימומן במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – "ועדת מומחים חוק האקלים" בסעיף תקציב המשרד להגנת הסביבה בחוק תקציב שנתי; התקציב ישמש, בין השאר, לצורך גמול למומחים נוספים ככל שיידרשו לוועדת המומחים מזמן לזמן לצורך מילוי תפקידה; בסעיף זה, "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏. סימן ד': מכון האקלים והסביבה סימן ד': מכון האקלים והסביבה סימן ד': מכון האקלים והסביבה סימן ד': מכון האקלים והסביבה הקמת מכון אקלים וסביבה 37. (א) מוקם בזה במשרד להגנת הסביבה, מכון אקלים וסביבה, אשר יפעל באופן שוטף לאיסוף מידע מישראל וממדינות העולם בעניין האקלים ואיכות הסביבה, לשם בניית תשתית מידע כאמור ואספקת הידע המקצועי למשרדי הממשלה, למועצת האקלים ולוועדת המומחים, הנדרש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תפקידם של גופים מייעצים לממשלה, ובכלל זה רשות החשמל, או מזכות הממשלה להתבסס, לפי בחירתה, על מידע או ידע ממקורות זולת מכון האקלים והסביבה. (א) מוקם בזה במשרד להגנת הסביבה, מכון אקלים וסביבה, אשר יפעל באופן שוטף לאיסוף מידע מישראל וממדינות העולם בעניין האקלים ואיכות הסביבה, לשם בניית תשתית מידע כאמור ואספקת הידע המקצועי למשרדי הממשלה, למועצת האקלים ולוועדת המומחים, הנדרש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תפקידם של גופים מייעצים לממשלה, ובכלל זה רשות החשמל, או מזכות הממשלה להתבסס, לפי בחירתה, על מידע או ידע ממקורות זולת מכון האקלים והסביבה. (א) מוקם בזה במשרד להגנת הסביבה, מכון אקלים וסביבה, אשר יפעל באופן שוטף לאיסוף מידע מישראל וממדינות העולם בעניין האקלים ואיכות הסביבה, לשם בניית תשתית מידע כאמור ואספקת הידע המקצועי למשרדי הממשלה, למועצת האקלים ולוועדת המומחים, הנדרש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תפקידם של גופים מייעצים לממשלה, ובכלל זה רשות החשמל, או מזכות הממשלה להתבסס, לפי בחירתה, על מידע או ידע ממקורות זולת מכון האקלים והסביבה. (א) מוקם בזה במשרד להגנת הסביבה, מכון אקלים וסביבה, אשר יפעל באופן שוטף לאיסוף מידע מישראל וממדינות העולם בעניין האקלים ואיכות הסביבה, לשם בניית תשתית מידע כאמור ואספקת הידע המקצועי למשרדי הממשלה, למועצת האקלים ולוועדת המומחים, הנדרש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תפקידם של גופים מייעצים לממשלה, ובכלל זה רשות החשמל, או מזכות הממשלה להתבסס, לפי בחירתה, על מידע או ידע ממקורות זולת מכון האקלים והסביבה. (ב) המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה יהיה ראש המכון. (ב) המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה יהיה ראש המכון. (ב) המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה יהיה ראש המכון. (ב) המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה יהיה ראש המכון. (ג) לשם ביצוע חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, רשאי מכון האקלים והסביבה למסור מידע שברשותו למשרד ממשלתי או לגוף אחר, לפי בקשתם, אם המידע דרוש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה. (ג) לשם ביצוע חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, רשאי מכון האקלים והסביבה למסור מידע שברשותו למשרד ממשלתי או לגוף אחר, לפי בקשתם, אם המידע דרוש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה. (ג) לשם ביצוע חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, רשאי מכון האקלים והסביבה למסור מידע שברשותו למשרד ממשלתי או לגוף אחר, לפי בקשתם, אם המידע דרוש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה. (ג) לשם ביצוע חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, רשאי מכון האקלים והסביבה למסור מידע שברשותו למשרד ממשלתי או לגוף אחר, לפי בקשתם, אם המידע דרוש להם לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה. פרק ד': הוראות שונות פרק ד': הוראות שונות פרק ד': הוראות שונות פרק ד': הוראות שונות דיווח למשרד להגנת הסביבה 38. (א) בסעיף זה, "גוף ציבורי" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ותאגיד שהוקם לפי חוק המנוי בתוספת השלישית; השר רשאי לתקן את התוספת השלישית, להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת האמורה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור, ולעניין בנק ישראל – בהסכמת נגיד בנק ישראל. (א) בסעיף זה, "גוף ציבורי" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ותאגיד שהוקם לפי חוק המנוי בתוספת השלישית; השר רשאי לתקן את התוספת השלישית, להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת האמורה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור, ולעניין בנק ישראל – בהסכמת נגיד בנק ישראל. (א) בסעיף זה, "גוף ציבורי" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ותאגיד שהוקם לפי חוק המנוי בתוספת השלישית; השר רשאי לתקן את התוספת השלישית, להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת האמורה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור, ולעניין בנק ישראל – בהסכמת נגיד בנק ישראל. (א) בסעיף זה, "גוף ציבורי" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ותאגיד שהוקם לפי חוק המנוי בתוספת השלישית; השר רשאי לתקן את התוספת השלישית, להוסיף או לגרוע תאגיד שהוקם לפי חוק מהתוספת האמורה, בצו, בהסכמת השר האחראי על התאגיד כאמור, ולעניין בנק ישראל – בהסכמת נגיד בנק ישראל. (ב) גוף ציבורי ימסור למשרד להגנת הסביבה, לבקשתו, מידע הנדרש לצורך עמידה בחובות הדיווח החלות על מדינת ישראל לפי אמנת האקלים וההחלטות מכוחה, המצוי ברשותו והנוגע לתחומי פעילותו. (ב) גוף ציבורי ימסור למשרד להגנת הסביבה, לבקשתו, מידע הנדרש לצורך עמידה בחובות הדיווח החלות על מדינת ישראל לפי אמנת האקלים וההחלטות מכוחה, המצוי ברשותו והנוגע לתחומי פעילותו. (ב) גוף ציבורי ימסור למשרד להגנת הסביבה, לבקשתו, מידע הנדרש לצורך עמידה בחובות הדיווח החלות על מדינת ישראל לפי אמנת האקלים וההחלטות מכוחה, המצוי ברשותו והנוגע לתחומי פעילותו. (ב) גוף ציבורי ימסור למשרד להגנת הסביבה, לבקשתו, מידע הנדרש לצורך עמידה בחובות הדיווח החלות על מדינת ישראל לפי אמנת האקלים וההחלטות מכוחה, המצוי ברשותו והנוגע לתחומי פעילותו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (1) גוף ציבורי לא ימסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (1) גוף ציבורי לא ימסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (1) גוף ציבורי לא ימסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (א) מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעותה באותו חוק, אף שאינה בגדר מידע; (א) מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעותה באותו חוק, אף שאינה בגדר מידע; (ב) מידע שהוא סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999‏‏, למעט מידע שהוא אחד מאלה: (ב) מידע שהוא סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999‏‏, למעט מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה; (2) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד; (ג) מידע שגילויו אסור לפי כל דין; (ג) מידע שגילויו אסור לפי כל דין; (2) גוף ציבורי אינו חייב למסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (2) גוף ציבורי אינו חייב למסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (2) גוף ציבורי אינו חייב למסור למשרד להגנת הסביבה מידע שהוא אחד מאלה: (א) מידע שהוא סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שמסירתו למשרד להגנת הסביבה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שמסירתו למשרד להגנת הסביבה עלולה לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי, למעט מידע שהוא אחד מאלה – (א) מידע שהוא סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שמסירתו למשרד להגנת הסביבה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שמסירתו למשרד להגנת הסביבה עלולה לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי, למעט מידע שהוא אחד מאלה – (1) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה; (2) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד; (ב) מידע שמסירתו למשרד להגנת הסביבה מעלה חשש ממשי לפגיעה מהותית במילוי תפקידי הגוף הציבורי לפי דין; (ב) מידע שמסירתו למשרד להגנת הסביבה מעלה חשש ממשי לפגיעה מהותית במילוי תפקידי הגוף הציבורי לפי דין; (ג) מידע שנוצר, נאסף או מוחזק על ידי גוף ציבורי מכוח סמכות חקירה על פי דין לצורכי חקירה או מידע מודיעיני; (ג) מידע שנוצר, נאסף או מוחזק על ידי גוף ציבורי מכוח סמכות חקירה על פי דין לצורכי חקירה או מידע מודיעיני; (3) על מסירת מידע מגוף ביטחוני כהגדרתו בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011‏, יחולו הוראות סעיף 16 לחוק האמור. (3) על מסירת מידע מגוף ביטחוני כהגדרתו בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011‏, יחולו הוראות סעיף 16 לחוק האמור. (3) על מסירת מידע מגוף ביטחוני כהגדרתו בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011‏, יחולו הוראות סעיף 16 לחוק האמור. (ד) הוגשה בקשת חופש מידע לפי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, לגבי מידע גולמי שמסר גוף ציבורי למשרד להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לגבי מידע שהוא תוצר של עיבוד מידע גולמי מהגוף הציבורי, ידחה אותה המשרד להגנת הסביבה ויפנה את המבקש לגוף הציבורי אשר בידיו נוצר המידע. (ד) הוגשה בקשת חופש מידע לפי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, לגבי מידע גולמי שמסר גוף ציבורי למשרד להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לגבי מידע שהוא תוצר של עיבוד מידע גולמי מהגוף הציבורי, ידחה אותה המשרד להגנת הסביבה ויפנה את המבקש לגוף הציבורי אשר בידיו נוצר המידע. (ד) הוגשה בקשת חופש מידע לפי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, לגבי מידע גולמי שמסר גוף ציבורי למשרד להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לגבי מידע שהוא תוצר של עיבוד מידע גולמי מהגוף הציבורי, ידחה אותה המשרד להגנת הסביבה ויפנה את המבקש לגוף הציבורי אשר בידיו נוצר המידע. (ד) הוגשה בקשת חופש מידע לפי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, לגבי מידע גולמי שמסר גוף ציבורי למשרד להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לגבי מידע שהוא תוצר של עיבוד מידע גולמי מהגוף הציבורי, ידחה אותה המשרד להגנת הסביבה ויפנה את המבקש לגוף הציבורי אשר בידיו נוצר המידע. (ה) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות דין המתייחסות לגילוי או לפרסום מידע, לרבות לאופן הגילוי או הפרסום. (ה) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות דין המתייחסות לגילוי או לפרסום מידע, לרבות לאופן הגילוי או הפרסום. (ה) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות דין המתייחסות לגילוי או לפרסום מידע, לרבות לאופן הגילוי או הפרסום. (ה) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות דין המתייחסות לגילוי או לפרסום מידע, לרבות לאופן הגילוי או הפרסום. השר הממונה 39. השר הוא השר הממונה על ביצוע חוק זה. השר הוא השר הממונה על ביצוע חוק זה. השר הוא השר הממונה על ביצוע חוק זה. השר הוא השר הממונה על ביצוע חוק זה. תקנות לעניין שיתוף הציבור 40. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4, ובתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4, ובתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4, ובתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להפחתה לפי סעיף 4, ובתהליך גיבוש התוכנית הלאומית להיערכות לפי סעיף 11. סייג לתחולת סעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972 41. (א) על אף האמור בסעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏ (בסעיף זה – הפקודה), ההוראות בעניין סודיות הקבועות בסעיף האמור לא יחולו על פרסום של נתונים בעניין פליטות גזי חממה שנאספו לפי הפקודה האמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב). (א) על אף האמור בסעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏ (בסעיף זה – הפקודה), ההוראות בעניין סודיות הקבועות בסעיף האמור לא יחולו על פרסום של נתונים בעניין פליטות גזי חממה שנאספו לפי הפקודה האמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב). (א) על אף האמור בסעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏ (בסעיף זה – הפקודה), ההוראות בעניין סודיות הקבועות בסעיף האמור לא יחולו על פרסום של נתונים בעניין פליטות גזי חממה שנאספו לפי הפקודה האמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב). (א) על אף האמור בסעיף 17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏ (בסעיף זה – הפקודה), ההוראות בעניין סודיות הקבועות בסעיף האמור לא יחולו על פרסום של נתונים בעניין פליטות גזי חממה שנאספו לפי הפקודה האמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב). (ב) ביקשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתונים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להוראות סעיף זה, אשר יש בפרסומם כדי לגלות מידע סודי לפי סעיף 17 לפקודה, תמסור את טיוטת דבר הפרסום לראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון או שר הכלכלה, שלושה שבועות לפני פרסומו, לפחות; ואולם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תפרסם לציבור נתונים כאמור בסעיף קטן זה אם – (ב) ביקשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתונים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להוראות סעיף זה, אשר יש בפרסומם כדי לגלות מידע סודי לפי סעיף 17 לפקודה, תמסור את טיוטת דבר הפרסום לראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון או שר הכלכלה, שלושה שבועות לפני פרסומו, לפחות; ואולם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תפרסם לציבור נתונים כאמור בסעיף קטן זה אם – (ב) ביקשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתונים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להוראות סעיף זה, אשר יש בפרסומם כדי לגלות מידע סודי לפי סעיף 17 לפקודה, תמסור את טיוטת דבר הפרסום לראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון או שר הכלכלה, שלושה שבועות לפני פרסומו, לפחות; ואולם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תפרסם לציבור נתונים כאמור בסעיף קטן זה אם – (ב) ביקשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתונים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להוראות סעיף זה, אשר יש בפרסומם כדי לגלות מידע סודי לפי סעיף 17 לפקודה, תמסור את טיוטת דבר הפרסום לראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון או שר הכלכלה, שלושה שבועות לפני פרסומו, לפחות; ואולם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תפרסם לציבור נתונים כאמור בסעיף קטן זה אם – (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים לביטחון המדינה; (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים לביטחון המדינה; (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים לביטחון המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי החוץ של המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי החוץ של המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי החוץ של המדינה; (3) ראש הממשלה או שר הכלכלה הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי סחר החוץ של המדינה; (3) ראש הממשלה או שר הכלכלה הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי סחר החוץ של המדינה; (3) ראש הממשלה או שר הכלכלה הורה שלא לפרסמם בשל עניינים הנוגעים ליחסי סחר החוץ של המדינה; (4) ראש הממשלה הורה שלא לפרסמם בשל אינטרס חיוני של המדינה, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3). (4) ראש הממשלה הורה שלא לפרסמם בשל אינטרס חיוני של המדינה, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3). (4) ראש הממשלה הורה שלא לפרסמם בשל אינטרס חיוני של המדינה, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3). שמירת תוקף דינים 42. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, ואין בסמכויות ובתפקידים לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידים הנתונים לאחר, לפי כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, ואין בסמכויות ובתפקידים לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידים הנתונים לאחר, לפי כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, ואין בסמכויות ובתפקידים לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידים הנתונים לאחר, לפי כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, ואין בסמכויות ובתפקידים לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידים הנתונים לאחר, לפי כל דין. עצמאות המוסדות האקדמיים 43. אין בחוק זה כדי לגרוע מעצמאות המוסדות האקדמיים לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, ומעצמאות וסמכויות המועצה להשכלה גבוהה וועדותיה בהתאם לחוק האמור. אין בחוק זה כדי לגרוע מעצמאות המוסדות האקדמיים לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, ומעצמאות וסמכויות המועצה להשכלה גבוהה וועדותיה בהתאם לחוק האמור. אין בחוק זה כדי לגרוע מעצמאות המוסדות האקדמיים לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, ומעצמאות וסמכויות המועצה להשכלה גבוהה וועדותיה בהתאם לחוק האמור. אין בחוק זה כדי לגרוע מעצמאות המוסדות האקדמיים לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, ומעצמאות וסמכויות המועצה להשכלה גבוהה וועדותיה בהתאם לחוק האמור. תחילה 44. תחילתו של סעיף 17 ביום פרסומה של החלטת הממשלה לפי סעיף 18. תחילתו של סעיף 17 ביום פרסומה של החלטת הממשלה לפי סעיף 18. תחילתו של סעיף 17 ביום פרסומה של החלטת הממשלה לפי סעיף 18. תחילתו של סעיף 17 ביום פרסומה של החלטת הממשלה לפי סעיף 18. תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה (סעיף 2, ההגדרה "גז חממה") (סעיף 2, ההגדרה "גז חממה") (סעיף 2, ההגדרה "גז חממה") (סעיף 2, ההגדרה "גז חממה") תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה (סעיף 9) (סעיף 9) (סעיף 9) (סעיף 9) תאגידים שהוקמו לפי חוק הנדרשים בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים תאגידים שהוקמו לפי חוק הנדרשים בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים תאגידים שהוקמו לפי חוק הנדרשים בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים תאגידים שהוקמו לפי חוק הנדרשים בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים (1) הרשות לפיתוח ירושלים שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח–1988‏; (1) הרשות לפיתוח ירושלים שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח–1988‏; (1) הרשות לפיתוח ירושלים שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח–1988‏; (1) הרשות לפיתוח ירושלים שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח–1988‏; (2) אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950‏; (2) אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950‏; (2) אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950‏; (2) אגודת מגן דוד אדום שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950‏; (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998‏ (להלן – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים); (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998‏ (להלן – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים); (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998‏ (להלן – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים); (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998‏ (להלן – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים); (4) רשות נחל הירקון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (4) רשות נחל הירקון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (4) רשות נחל הירקון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (4) רשות נחל הירקון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (5) רשות נחל הקישון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (5) רשות נחל הקישון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (5) רשות נחל הקישון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (5) רשות נחל הקישון שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (6) רשות נחל באר שבע שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (6) רשות נחל באר שבע שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (6) רשות נחל באר שבע שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (6) רשות נחל באר שבע שהוקמה בצו לפי סעיף 2 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965‏; (7) הרשות לפיתוח הגליל שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993‏; (7) הרשות לפיתוח הגליל שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993‏; (7) הרשות לפיתוח הגליל שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993‏; (7) הרשות לפיתוח הגליל שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993‏; (8) הרשות לפיתוח הנגב שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991‏; (8) הרשות לפיתוח הנגב שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991‏; (8) הרשות לפיתוח הנגב שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991‏; (8) הרשות לפיתוח הנגב שהוקמה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991‏; (9) רשות שדות התעופה שהוקמה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ (להלן – רשות שדות התעופה) – לעניין תשתיות הרשות בלבד. (9) רשות שדות התעופה שהוקמה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ (להלן – רשות שדות התעופה) – לעניין תשתיות הרשות בלבד. (9) רשות שדות התעופה שהוקמה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ (להלן – רשות שדות התעופה) – לעניין תשתיות הרשות בלבד. (9) רשות שדות התעופה שהוקמה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ (להלן – רשות שדות התעופה) – לעניין תשתיות הרשות בלבד. תוספת שלישית תוספת שלישית תוספת שלישית תוספת שלישית (סעיף 38) (סעיף 38) (סעיף 38) (סעיף 38) תאגידים שהוקמו לפי חוק הנכללים בהגדרה "גוף ציבורי" תאגידים שהוקמו לפי חוק הנכללים בהגדרה "גוף ציבורי" תאגידים שהוקמו לפי חוק הנכללים בהגדרה "גוף ציבורי" תאגידים שהוקמו לפי חוק הנכללים בהגדרה "גוף ציבורי" (1) בנק ישראל – לעניין מסירת מידע מצרפי בלבד; (1) בנק ישראל – לעניין מסירת מידע מצרפי בלבד; (1) בנק ישראל – לעניין מסירת מידע מצרפי בלבד; (1) בנק ישראל – לעניין מסירת מידע מצרפי בלבד; (2) רשות שדות התעופה; (2) רשות שדות התעופה; (2) רשות שדות התעופה; (2) רשות שדות התעופה; (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. (3) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.