הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2194151 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת יוסף שיין יבגני סובה יוליה מלינובסקי אלכס קושניר לימור מגן תלם אלינה ברדץ' יאלוב ______________________________________________ פ/3995/24 הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022 דברי הסבר נטילת דמי חסות ("פרוטקשן") היא שיטה לסחיטת כסף מקורבנות על ידי עבריינים או ארגוני פשיעה. מהותה של פעולה עבריינית זו אינה פשוטה להגדרה ואכיפה, שכן היא מבוססת על מעין "הסדר" בין בעל עסק לבין ארגון "שמירה" הסוחט אותו. במסגרת ההסדר הנסחט משלם לארגון או לנציגיו סכומי כסף ובתמורה לכך הארגון מגן על הנסחט מפשיעה (כולל פשיעה שנגרמת על ידי הסוחט עצמו). לרוב גביית דמי החסות נעשית בצורה של הלבנת הון כך שהכספים נגבים דרך עסק מורשה כגון חברות שמירה, באופן חוקי, לכאורה, והדבר לא מדווח למשטרה. במקרים בהם בעל העסק בוחר שלא לשתף פעולה, הסוחט פוגע בו. האיום והפגיעה בבית העסק יכולים להיות באמצעים פיזיים כדוגמת ניפוץ שמשות, גניבת סחורה, תקיפה אלימה של בעלי העסק או בני משפחתם, השלכת מטעני חבלה, שריפת העסק ועוד. כמו כן, עם ההתפתחות הטכנולוגית ידם הארוכה של ארגוני הפשיעה הגיעה גם לרשת האינטרנט. ארגוני פשיעה שוכרים את שירותיהם של מומחי מחשבים, המפתחים וירוסים אשר מבצעים הצפנת מסמכים ממוחשבים. אותם מחשבים שנדבקו בווירוס לא יקבלו את מפתח שחרור ההצפנה, כל עוד בעל המחשב לא ישלם כופר בסכום נקוב וגם בדרך זו מבצעים ארגוני הפשיעה העבריינים את פעולות הסחיטה. בשנים האחרונות, הפכה תופעת נטילת דמי חסות למכת מדינה. עם זאת, כיום אין בישראל חוק שקובע ענישה או הגדרה ייחודית לנטילת דמי חסות, עובדה שמקשה על אכיפה ומיגור של התופעה. לכאורה מתבקש היה להגדיר את שיטת דמי החסות כ"סחיטה באיומים", אך שיטת הפעולה של ארגוני החסות אינה נופלת בגדרי עבירה זו. נותני החסות מכירים את החוק ויודעים כיצד להימנע מלעבור עליו. הם הצליחו ליצור מצב שבו בעלי העסקים "יודעים" שעליהם לברר מיוזמתם לאיזו כנופיה עליהם להעביר את תשלום דמי החסות, והם פונים בעצמם לעבריינים בבקשה לשכור את "שירותיהם". כלומר, לרוב אין "איום" גלוי הקשור לאירוע מסוים, ולכן אין סחיטה באיומים. במצב דברים זה, החוק הפלילי כפי שהוא כיום נעדר כלים מתאימים להתמודדות עם התופעה. העבריינים מחזיקים בחברות שמירה מוסדרות, והם מנפיקים חשבוניות לבעלי העסקים. חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972 (להלן – החוק לרישוי שירותי שמירה) קובע כי מבקש רישיון יהיה נטול עבר פלילי, וכי הוועדה לרישוי שירותי שמירה תבחן את עברו והתנהגותו. החוק מחלק בין התאגיד הפועל כחברת שמירה, לבין מארגן שמירה החייב ברישיון, ושומר שבמקרים מסוימים אינו נדרש להחזיק ברישיון. כדי לפגוע בתמריץ הכספי של גובי דמי החסות, ליטול מידיהם את הכספים שנגבו ולהענישם בחומרה, מוצע להעלות את תג המחיר של עבירה זו. זאת על ידי הוספת העבירות מחוק רישוי שירותי שמירה לרשימת העבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון). אחת מתכליותיו העיקריות של חוק איסור הלבנת הון הוא מניעת שימוש ברווחי הפשיעה המאורגנת, ולכן אך מתבקש שייתן מענה לתופעת דמי החסות. הוספת העבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה לרשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון, תקבע תג מחיר הולם יותר לתופעה: ענישה של עד עשר שנות מאסר על עבירת הלבנת הון, ועונש מינימום של שלוש שנות מאסר, וחילוט הכספים שנגבו כדמי חסות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלי כהן (פ/2988/24), על ידי חבר הכנסת אופיר כץ (פ/2934/24), על ידי חברת הכנסת שרן השכל (פ/3548/24) ועל ידי חברת הכנסת רות וסרמן לנדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3963/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשפ"ב (20.06.2022) מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. נטילת דמי חסות – עבירה 3. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על-ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על-ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על-ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, בין במפורש ובין במשתמע, לרבות על ידי נקיבה בשמו של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 או מי מחבריו, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. נטילת דמי חסות – עוולה אזרחית 4. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. העברת מידע בין רשויות 5. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 6. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." תיקון חוק איסור הלבנת הון 7. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא: "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה 8. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – (1) אחרי סעיף 8(ד) יבוא – (1) אחרי סעיף 8(ד) יבוא – (1) אחרי סעיף 8(ד) יבוא – "(ה) לאחר מתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי או לאחר סגירת תיק בעניינו של חשוד בעבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022, נפגע עבירה זכאי לעיין בחומרי חקירה כמשמעותם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שמסירתם אינה אסורה על פי כל דין." (2) בתוספת הראשונה, בפרט (10), בסופו יבוא "ולפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022." (2) בתוספת הראשונה, בפרט (10), בסופו יבוא "ולפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022."