חוק - נוסח לא רשמי
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 92 – הוראת שעה), התשפ"ב–2022*
הוספת פרק ו'1 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 220 יבוא:
"פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה "פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה "פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה "פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה "פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה "פרק ו'1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה
סימן א': מטרה והגדרות סימן א': מטרה והגדרות סימן א': מטרה והגדרות סימן א': מטרה והגדרות סימן א': מטרה והגדרות סימן א': מטרה והגדרות
מטרה – פרק ו'1 מטרה – פרק ו'1 מטרה – פרק ו'1 220א. מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע ביצוע העבירה בפיקוח הדוק של בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל, אם הנאשם סיים בהצלחה את ההליך, ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי והקהילה. מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע ביצוע העבירה בפיקוח הדוק של בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל, אם הנאשם סיים בהצלחה את ההליך, ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי והקהילה.
הגדרות – פרק ו'1 הגדרות – פרק ו'1 הגדרות – פרק ו'1 220ב. בפרק זה – בפרק זה –
"בית משפט קהילתי" – בית משפט שהוסמך לפי סעיף 220יד; "בית משפט קהילתי" – בית משפט שהוסמך לפי סעיף 220יד;
"ועדת ההיגוי" – ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי סעיף 220יז; "ועדת ההיגוי" – ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי סעיף 220יז;
"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996; "חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996;
"מחוז שיפוט" – כפי שנקבע לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט; "מחוז שיפוט" – כפי שנקבע לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט;
"קצין מבחן" ו"קצין מבחן ראשי למבוגרים" – קצין מבחן למבוגרים וקצין מבחן ראשי למבוגרים כמשמעותם לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–1969; "קצין מבחן" ו"קצין מבחן ראשי למבוגרים" – קצין מבחן למבוגרים וקצין מבחן ראשי למבוגרים כמשמעותם לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–1969;
"שופט קהילתי" – שופט שמונה לפי הוראות סעיף 220טו; "שופט קהילתי" – שופט שמונה לפי הוראות סעיף 220טו;
"תסקיר התאמה" – כאמור בסעיף 220ה; "תסקיר התאמה" – כאמור בסעיף 220ה;
"תסקיר לעונש" – כמשמעותו בסעיף 37 לחוק העונשין; "תסקיר לעונש" – כמשמעותו בסעיף 37 לחוק העונשין;
"תסקיר מעצר" – כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים; "תסקיר מעצר" – כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים;
"תסקיר קהילתי" – כאמור בסעיף 220ט. "תסקיר קהילתי" – כאמור בסעיף 220ט.
סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי
העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי 220ג. (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור בסעיף 220ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו. (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור בסעיף 220ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
(ב) על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך. (ב) על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך.
(ג) על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, בסעיף קטן (ב) ובסעיף 220ד(א)(4), נשיא בתי המשפט הקהילתיים רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי באותו מחוז אף אם מקום מגוריו של הנאשם אינו באזור שיפוטו או בסמוך אליו. (ג) על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, בסעיף קטן (ב) ובסעיף 220ד(א)(4), נשיא בתי המשפט הקהילתיים רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי באותו מחוז אף אם מקום מגוריו של הנאשם אינו באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
(ד) שופט רשאי להורות כאמור בסעיף זה בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן. (ד) שופט רשאי להורות כאמור בסעיף זה בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן.
תנאים להעברת
דיון תנאים להעברת
דיון תנאים להעברת
דיון 220ד. (א) לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי (בפרק זה – העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה שהורה על הגשתו, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי: (א) לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי (בפרק זה – העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה שהורה על הגשתו, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי:
(1) הנאשם בגיר;
(2) הנאשם מיוצג בידי סניגור;
(3) הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות ההליך הקהילתי, לרבות האמור בסעיף 220ז(ג), ומסכים להשתתף בו;
(4) הוסמך בית משפט קהילתי באזור השיפוט שמקום מגוריו של הנאשם נמצא בו כאמור בצו לפי סעיף 220יד; הוראה זו תעמוד בתוקפה עד יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025);
(5) יש סיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות, בשים לב לבעיות שברקע ביצוע העבירה;
(6) התובע הודיע כי העונש המתאים לנאשם לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל ואינו כולל עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות, שניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין;
(7) לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה;
(8) התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית השיקום, הוא לא יבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם, אם יורשע, עונש של מאסר בפועל;
(9) התובע לא הודיע כי יש מניעה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים נגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהיעדר הנאשם וסניגורו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א)(5) עד (9); לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א)(8) ו-(9) – יובא עניינו של הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א)(5) עד (9); לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א)(8) ו-(9) – יובא עניינו של הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי.
תסקיר התאמה תסקיר התאמה תסקיר התאמה 220ה. (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן, ובשים לב לתנאים שבסעיף 220ד(א)(1) עד (7) להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי. (א) שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן, ובשים לב לתנאים שבסעיף 220ד(א)(1) עד (7) להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי.
(ב) הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה, במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם להליך בבית משפט קהילתי אף מיוזמתו. (ב) הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה, במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם להליך בבית משפט קהילתי אף מיוזמתו.
סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי
תחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתי תחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתי תחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתי 220ו. הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות פרק זה. הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות פרק זה.
סמכות הדיון בבית משפט קהילתי סמכות הדיון בבית משפט קהילתי סמכות הדיון בבית משפט קהילתי 220ז. (א) בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט, שהדיון בהן הועבר אליו לפי הוראות סעיף 220ג. (א) בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט, שהדיון בהן הועבר אליו לפי הוראות סעיף 220ג.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות בתוספת השמינית אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השמינית. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות בתוספת השמינית אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השמינית.
(ג) בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי סימן ה' לפרק ה'. (ג) בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי סימן ה' לפרק ה'.
דיון בבקשה למעצר דיון בבקשה למעצר דיון בבקשה למעצר 220ח. (א) הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר, גם בבקשה המוגשת לפי חוק המעצרים למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי. (א) הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר, גם בבקשה המוגשת לפי חוק המעצרים למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי רשאי לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי רשאי לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.
תסקיר קהילתי תסקיר קהילתי תסקיר קהילתי 220ט. הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם. הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם.
גילוי תסקירים גילוי תסקירים גילוי תסקירים 220י. על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
ישיבת הכנה ישיבת הכנה ישיבת הכנה 220יא. בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון לפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים לפניו. בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון לפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים לפניו.
ההליך לפני בית המשפט הקהילתי ההליך לפני בית המשפט הקהילתי ההליך לפני בית המשפט הקהילתי 220יב. (א) הדיון לפני בית משפט קהילתי יחל עם העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ויסתיים במועד מתן גזר הדין או העברת עניינו של הנאשם לדיון בבית משפט השלום בהתאם להוראות סעיף 220יג. (א) הדיון לפני בית משפט קהילתי יחל עם העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ויסתיים במועד מתן גזר הדין או העברת עניינו של הנאשם לדיון בבית משפט השלום בהתאם להוראות סעיף 220יג.
(ב) ההליך בבית המשפט הקהילתי יכלול דיוני מעקב שבמסגרתם תגובש תוכנית שיקום לנאשם, ויתקיימו בבית המשפט ליווי ופיקוח הדוק על התקדמותה. (ב) ההליך בבית המשפט הקהילתי יכלול דיוני מעקב שבמסגרתם תגובש תוכנית שיקום לנאשם, ויתקיימו בבית המשפט ליווי ופיקוח הדוק על התקדמותה.
העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום 220יג. (א) שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה: (א) שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה:
(1) השופט מצא כי יש טעמים שבשלהם אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי וטרם הוגש תסקיר קהילתי;
(2) הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום בחלוף 60 ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי; ואולם, מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את המועד למתן ההודאה;
(3) השופט מצא כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 או דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי סימן ה' לפרק ה'.
(ב) הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועברו אליו – (ב) הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועברו אליו –
(1) פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי, והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר;
(2) תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם לא ישמשו תסקיר לעונש או תסקיר מעצר.
(ג) מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום, ייתן השופט הקהילתי הכרעת דין בעניינו של הנאשם ויגזור את דינו. (ג) מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום, ייתן השופט הקהילתי הכרעת דין בעניינו של הנאשם ויגזור את דינו.
סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים סימן ד': הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים
הסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוט הסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוט הסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוט 220יד. שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו. שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו.
מינוי שופט קהילתי מינוי שופט קהילתי מינוי שופט קהילתי 220טו. (א) נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי למנות שופטים מקרב שופטי בית משפט השלום שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים. (א) נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי למנות שופטים מקרב שופטי בית משפט השלום שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים.
(ב) כשיר להתמנות לשופט קהילתי מי שהוא בעל ידע וניסיון מתאימים. (ב) כשיר להתמנות לשופט קהילתי מי שהוא בעל ידע וניסיון מתאימים.
נשיא בתי המשפט הקהילתיים נשיא בתי המשפט הקהילתיים נשיא בתי המשפט הקהילתיים 220טז. על אף האמור בסעיף 9 לחוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מקרב שופטי בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט השלום, לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של שבע שנים מיום המינוי. על אף האמור בסעיף 9 לחוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מקרב שופטי בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט השלום, לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של שבע שנים מיום המינוי.
סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי
ועדת היגוי ועדת היגוי ועדת היגוי 220יז. (א) מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט הקהילתיים, ואלו חבריה: (א) מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט הקהילתיים, ואלו חבריה:
(1) נשיא בתי המשפט הקהילתיים, והוא יהיה יושב הראש;
(2) הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו;
(3) משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו;
(4) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו;
(5) ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו;
(6) קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו;
(7) מנהל בתי המשפט או מי מטעמו;
(8) ראש מינהל במשרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו;
(9) ראש לשכת עורכי הדין או מי מטעמו;
(10) נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע.
(ב) תפקידי ועדת ההיגוי הם: (ב) תפקידי ועדת ההיגוי הם:
(1) ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי (בסימן זה – צוות בית המשפט הקהילתי);
(2) לסייע בגיבוש מדיניות משותפת בתחום הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים והטמעתה.
(ג) ועדת ההיגוי תתכנס אחת לרבעון לכל הפחות, ותדווח לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים אחת לשנה על פעילותה. (ג) ועדת ההיגוי תתכנס אחת לרבעון לכל הפחות, ותדווח לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים אחת לשנה על פעילותה.
רכז בית משפט קהילתי רכז בית משפט קהילתי רכז בית משפט קהילתי 220יח. (א) לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או יותר, שיהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה, בין השאר, לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של צוות בית המשפט הקהילתי, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה. (א) לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או יותר, שיהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה, בין השאר, לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של צוות בית המשפט הקהילתי, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה.
(ב) רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. (ב) רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
עובד סוציאלי קהילתי עובד סוציאלי קהילתי עובד סוציאלי קהילתי 220יט. (א) צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי, אחד או יותר, ותפקידו יהיה, בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות. (א) צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי, אחד או יותר, ותפקידו יהיה, בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות.
(ב) עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. (ב) עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות סימן ו': תוקף ומעקב אחר יישום הוראות
תוקף – פרק ו'1 תוקף – פרק ו'1 תוקף – פרק ו'1 220כ. הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022) (בפרק זה – תקופת הוראת השעה). הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022) (בפרק זה – תקופת הוראת השעה).
דיווח לכנסת ומחקר מלווה דיווח לכנסת ומחקר מלווה דיווח לכנסת ומחקר מלווה 220כא. לשם בחינת יישומן והשפעתן של הוראות פרק זה, תערוך הנהלת בתי המשפט מחקר, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בחודש ינואר 2025 ובתום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות פרק זה ועל ממצאי המחקר האמור, פריסת בתי המשפט הקהילתיים, מספר הנאשמים שהחלו בהליך בבית המשפט הקהילתי ומספר הנאשמים שסיימו בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי." לשם בחינת יישומן והשפעתן של הוראות פרק זה, תערוך הנהלת בתי המשפט מחקר, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בחודש ינואר 2025 ובתום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות פרק זה ועל ממצאי המחקר האמור, פריסת בתי המשפט הקהילתיים, מספר הנאשמים שהחלו בהליך בבית המשפט הקהילתי ומספר הנאשמים שסיימו בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי."
הוספת תוספת שמינית 2. אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השביעית לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שמינית "תוספת שמינית "תוספת שמינית "תוספת שמינית "תוספת שמינית "תוספת שמינית
(סעיף 220ז(ב)) (סעיף 220ז(ב)) (סעיף 220ז(ב)) (סעיף 220ז(ב)) (סעיף 220ז(ב)) (סעיף 220ז(ב))
עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי
1. עבירות מין, זנות ותועבה עבירות מין, זנות ותועבה עבירות מין, זנות ותועבה עבירות מין, זנות ותועבה עבירות מין, זנות ותועבה
(1) בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352; (1) בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352; (1) בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352; (1) בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352; (1) בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352;
(2) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 – סעיף 5; (2) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 – סעיף 5; (2) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 – סעיף 5; (2) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 – סעיף 5; (2) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 – סעיף 5;
(3) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – סעיף 5; (3) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – סעיף 5; (3) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – סעיף 5; (3) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – סעיף 5; (3) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – סעיף 5;
2. שחיתות שלטונית ותאגידית שחיתות שלטונית ותאגידית שחיתות שלטונית ותאגידית שחיתות שלטונית ותאגידית שחיתות שלטונית ותאגידית
(1) בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו-289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו-393; (1) בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו-289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו-393; (1) בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו-289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו-393; (1) בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו-289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו-393; (1) בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו-289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו-393;
(2) בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו-351(ג); (2) בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו-351(ג); (2) בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו-351(ג); (2) בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו-351(ג); (2) בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו-351(ג);
(3) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – סעיפים 117 עד 127; (3) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – סעיפים 117 עד 127; (3) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – סעיפים 117 עד 127; (3) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – סעיפים 117 עד 127; (3) בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – סעיפים 117 עד 127;
(4) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 – סעיפים 85 עד 93; (4) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 – סעיפים 85 עד 93; (4) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 – סעיפים 85 עד 93; (4) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 – סעיפים 85 עד 93; (4) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 – סעיפים 85 עד 93;
3. עבירות סחר בבני אדם עבירות סחר בבני אדם עבירות סחר בבני אדם עבירות סחר בבני אדם עבירות סחר בבני אדם
(1) בחוק העונשין – סעיפים 376 ו-376א; (1) בחוק העונשין – סעיפים 376 ו-376א; (1) בחוק העונשין – סעיפים 376 ו-376א; (1) בחוק העונשין – סעיפים 376 ו-376א; (1) בחוק העונשין – סעיפים 376 ו-376א;
4. עבירות בנשק חם עבירות בנשק חם עבירות בנשק חם עבירות בנשק חם עבירות בנשק חם
(1) בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו-497; (1) בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו-497; (1) בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו-497; (1) בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו-497; (1) בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו-497;
5. פגיעה במדיניות החוץ פגיעה במדיניות החוץ פגיעה במדיניות החוץ פגיעה במדיניות החוץ פגיעה במדיניות החוץ
(1) בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו-(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122; (1) בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו-(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122; (1) בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו-(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122; (1) בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו-(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122; (1) בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו-(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122;
6. עבירות נגד ביטחון המדינה עבירות נגד ביטחון המדינה עבירות נגד ביטחון המדינה עבירות נגד ביטחון המדינה עבירות נגד ביטחון המדינה
(1) בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168; (1) בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168; (1) בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168; (1) בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168; (1) בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168;
(2) בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו-6 עד 7; (2) בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו-6 עד 7; (2) בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו-6 עד 7; (2) בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו-6 עד 7; (2) בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו-6 עד 7;
(3) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו-32; (3) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו-32; (3) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו-32; (3) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו-32; (3) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו-32;
7. עבירות רשלנות עבירות רשלנות עבירות רשלנות עבירות רשלנות עבירות רשלנות
(1) בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו-341; (1) בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו-341; (1) בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו-341; (1) בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו-341; (1) בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו-341;
8. עבירות כלכליות ועבירות מס עבירות כלכליות ועבירות מס עבירות כלכליות ועבירות מס עבירות כלכליות ועבירות מס עבירות כלכליות ועבירות מס
(1) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 – סעיפים 53 ו-54; (1) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 – סעיפים 53 ו-54; (1) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 – סעיפים 53 ו-54; (1) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 – סעיפים 53 ו-54; (1) בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 – סעיפים 53 ו-54;
(2) בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978 – סעיף 17; (2) בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978 – סעיף 17; (2) בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978 – סעיף 17; (2) בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978 – סעיף 17; (2) בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978 – סעיף 17;
(3) בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220; (3) בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220; (3) בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220; (3) בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220; (3) בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220;
(4) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 – סעיף 98; (4) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 – סעיף 98; (4) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 – סעיף 98; (4) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 – סעיף 98; (4) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 – סעיף 98;
(5) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו-118; (5) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו-118; (5) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו-118; (5) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו-118; (5) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו-118;
(6) בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215; (6) בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215; (6) בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215; (6) בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215; (6) בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215;
(7) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – סעיף 22; (7) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – סעיף 22; (7) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – סעיף 22; (7) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – סעיף 22; (7) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – סעיף 22;
(8) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 – סעיפים 57 ו־57א; (8) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 – סעיפים 57 ו־57א; (8) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 – סעיפים 57 ו־57א; (8) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 – סעיפים 57 ו־57א; (8) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 – סעיפים 57 ו־57א;
(9) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו-10; (9) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו-10; (9) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו-10; (9) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו-10; (9) בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו-10;
(10) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958 – סעיף 26; (10) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958 – סעיף 26; (10) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958 – סעיף 26; (10) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958 – סעיף 26; (10) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958 – סעיף 26;
9. עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003; עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003; עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003; עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003; עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003;
10. עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952;
11. עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה." עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה." עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה." עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה." עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה."
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה – מס' 16 – הוראת שעה 3. בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 –
(1) בסעיף 17 – (1) בסעיף 17 – (1) בסעיף 17 – (1) בסעיף 17 – (1) בסעיף 17 – (1) בסעיף 17 –
(א) בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי"; (א) בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי"; (א) בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי"; (א) בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי"; (א) בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי";
(ב) בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי";
(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: (ג) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: (ג) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: (ג) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: (ג) אחרי סעיף קטן (ד) יקראו:
"(ד1) שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה."; "(ד1) שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה."; "(ד1) שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה."; "(ד1) שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה.";
(2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו: (2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו: (2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו: (2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו: (2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו: (2) בתוספת השנייה, אחרי פרט 3א יקראו:
(3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו: (3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו: (3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו: (3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו: (3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו: (3) בתוספת השלישית, אחרי פרט 3א יקראו:
תיקון חוק העונשין – מס' 142 – הוראת שעה 4. בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא: בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא: בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא: בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא: בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא: בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 220כ לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שלפני סעיף 87 יבוא:
"הליך בבית משפט קהילתי "הליך בבית משפט קהילתי "הליך בבית משפט קהילתי 86ב. קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא – קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא –
(1) על אף הוראות סעיף 56(ב), להשתמש בסמכותו לפי סעיף 56 יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי;
(2) על אף הוראות סעיף 76, להאריך את תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי סעיף 72 או לחדשה לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים."
תחילה 5. תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022).
יאיר לפיד
ראש הממשלה גדעון סער
שר המשפטים
יצחק הרצוג
נשיא המדינה מיקי לוי
יושב ראש הכנסת