חומר רקע

סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים 2023 מרחשון תשפ"ד | נובמבר ראש תחום: הרב יאיר קרטמן חוקר: הרב יעקב יקיר סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים3 רקע לחשבד"ר קבע לבתי 3 ') נחקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שקבע בחוק את סמכויות בתי הדין. סע1953( בשנת תשי"ג הדין "סמכות שיפוט ייחודית בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". בתקופה הראשונה שלאחר לחוק, ברורה ואינה משתמעת לשני פנים, וכי מדובר בסמכות דיון מלאה 3 , כי כוונתו של סעיף1חקיקת החוק היה ברור לכל בעניין מזונות הילדים. כך קבע בית הדין המיוחד, המוסד המוסמך לקביעת גבולות הסמכות של בתי הדין ובתי המשפט, וכך .60-קבע בית המשפט העליון בפסיקותיו עד סוף שנות ה שינה השופט זוסמן בפס"ד שרגאי את הפסיקה בעניין כריכת מזונות הילדים. הוא חידש מושג משפטי המצמצם 1969 בשנת את סמכות בית הדין, וקבע, כי בית הדין הרבני אינו דן ישירות בעניין מזונות הילדים אלא רק ב'השבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים', בניגוד ללשון החוק ולתכליתו. על פי הלכת שרגאי, התאפשר לילדים (באמצעות אחד מהוריהם) לאחר מתן פסק הדין בבית הדין הרבני לפנות בתביעה עצמאית בעניין המזונות אל בית המשפט, אם לדעתם (או לדעת ההורה בשמם) קופחו במזונותיהם בפסיקת בית הדין. גם לאחר הלכת שרגאי היה ברור לבית המשפט, כי במסגרת 'השבת מזונות ילדים' בין ההורים, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים באופן מלא, אם נכרכו מזונות הילדים לתביעת הגירושין. אכן, זה היה הנוהג במשך שנים בבתי הדין הרבניים, .2כפי שהראה מחקר שערכה הנהלת בתי הדין הרבניים נקבע, כי הלכת שרגאי שרירה וקיימת, ואף נוספה לה פרשנות חדשה המצמצמת באופן 7628/17 בפסק דין בע"מ2019 בשנת מוחלט את סמכות בתי הדין. השופט מזוז קבע, כי הסמכות הנתונה לבתי הדין כוללת רק הוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב. למעשה, חוות דעתו של השופט מזוז הפכה את סעיף בחשבד"ר לאות מתה.3 7628/17 , בו הסביר כי בע"מ1250217/3 בעקבות זאת, כשנתיים לאחר מכן, הוציא בית הדין הרבני הגדול פסק דין בתיק אינו מחייב את בתי הדין הרבניים להפסיק ולדון בכריכת מזונות ילדים במסגרת 'השבת מזונות בין ההורים'. כנגד פסק דין זה הוגשו כמה עתירות לבג"ץ, אשר בעקבותיהן ולנוכח הטענות בדבר היעדר סמכות של בתי הדין הרבניים לדון בתביעה למזונות ילדים, הוציא בג"ץ 'צו על תנאי' שעניינו ביטול החלטות בתי הדין הרבניים מושא העתירות. הדיון בצו כבר נערך ופסה"ד בעניין העתירות יתפרסם בקרוב. מבוא נייר עמדה זה עוסק בעניין סמכות השיפוט במזונות הילדים. הטענה המרכזית היא, שבאופן ברור, המחוקק קבע סמכות שיפוט ייחודית בעניין זה לבתי הדין הרבניים. לדעת הכותבים, בית המשפט בפסיקותיו השוללות את הסמכות מבתי הדין, מתעלם מלשון החוק ותכליתו על מנת לקדם אג'נדה משלו. הוא מבקש לקצץ את כנפיו של בית הדין הרבני, ומייצר אפליה מובנית, תוך שהוא מוחק את חזקת התקינות של בית הדין ואת האפוטרופסות הטבעית של ההורים הדואגים לטובת ילדיהם. מסמך זה קורא למחוקק, להדגיש את אשר כבר נאמר ולקבוע כי לבית הדין הרבני ישנה סמכות שיפוט ייחודית במזונות הילדים. המסמך הנוכחי ידון בשאלות הבאות: א. האם נושא מזונות הילדים הינו עניין הנתון לסמכותם של בתי הדין הרבניים על פי החוק? ב. מה הייתה עמדת בית המשפט בשאלה זו? ג. כיצד פסק בעניין זה בית הדין המיוחד הממונה לקבוע את גבולות הסמכות בין בתי הדין לבין בית המשפט? ד. מיהו בעל הדין בתביעת מזונות הילדים עפ"י המשפט העברי? ה. האם אכן יש תועלת בתביעת מזונות נוספת, ומהם החסרונות הרבים הנובעים מאפשרות לתביעה שכזו? ו. מדוע מחק בית המשפט את חזקת התקינות של בתי הדין ואת האפוטרופסות הטבעית של ההורים? .)26.8.1953( . כך עלה גם מפרוטוקול דיוני ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת1 .7628/17 . צורף לעמדת היועמ"ש לשיפוט הרבני בבע"מ2 סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים5 4 א. לשון החוק ברורה: סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין במזונות הילדים לחשבד"ר מורה באופן ברור, כי מזונות ילדים כרוכים בתביעת הגירושין, וכי לבתי הדין ישנה סמכות ייחודית 3 לשונו של סעיף לדון בהם: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". 3:הבנה פשוטה זו בלשון החוק הייתה ברורה גם לשופטי בית המשפט העליון. כך דייק וכתב השופט ש' ז' חשין בעניין רחמני הדין הרבני, נאמר במפורש כי שיפוט ייחודי זה משתרע על - שבו מדובר על גירושין, הנתון לשיפוטו הייחודי של בית3 בסעיף כל ׳ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג׳. כאן לא הסתפק המחוקק בביטוי הסתמי ׳מזונות׳, וציין הדין הרבני, בבואו לדון בתביעת -במפורש, כי מזונות לילדי הזוג אף הם בכלל הענינים הנתונים לשיפוטו הייחודי של בית , לעומת זה, לא השתמש המחוקק במלים ׳לאשה ולילדי הזוג׳; ללמדך שבדיבורו ׳תביעת מזונות שלא אגב 4 גירושין. בסעיף גירושין׳ התכוון למזונות האשה בלבד ולא למזונותיהם של ילדי הזוג. לדבריו, מטרתו של הסעיף היא להרחיב את סמכותו של בית הדין על מנת לסיים 4.כך גם קבע השופט קיסטר בעניין שלום את עניין הגירושין בבת אחת: ... היתה להקנות לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל הבעיות הקשורות בגירושין כדי 3 ״כוונתו של המחוקק בחקיקת סעיף לאפשר לפתור בבת אחת את כל הבעיות הקשורות בגירושין או שבני הזוג עשויים לתלות בפתרונן את מתן או קבלת הגט״ לחשבד"ר מאז חקיקתו 3 ' את פרשנות בית המשפט לסע5,7628/17 שנים רבות לאחר מכן, סיכם השופט הנדל, בבע"מ . ואלו דבריו: 60- ועד שלהי שנות ה50-בראשית שנות ה "באותה העת בית המשפט שם את הדגש על כוונת המחוקק, כנלמדת מלשון החוק. כפי שנכתב, לשון זו איננה מסתפקת בקביעה כי ניתן לכרוך סוגיות כלשהן בתביעת גירושין – אלא מציינת במפורש כי קביעת המזונות של ילדי הזוג תהיה בתחום שיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני כאשר היא נכרכה בתביעת גירושין". העולה מכל האמור הוא, כי לשון החוק ברורה; מזונות הילדים כרוכים בתביעת הגירושין ונתונים לסמכותו הייחודית של בית 6.הדין הרבני .)1957( 250 ,247 יפו פ"ד, יא- רחמני נ' רחמני, בית הדין הרבני האזורי, תל אביב170/56 . בג"ץ3 .706 ,701 )2( שלום נ' שלום, פ"ד כה666/70 . ע״א4 . בדבריו3 . סעיף5 .  למעשה, תפיסתו של הנדל שונה מתפיסתו של קיסטר בעניין הצורך לכרוך בפועל את עניין המזונות. אולם, משנכרכו בפועל, עמדתם זהה כי דין המזונות נתון בסמכותו6 הייחודית של בית הדין. להרחבה על המעבר בין תפיסת 'כרוך מעצם טבעו' לתפיסת 'כריכה בפועל', ועל הצורך לחזור לעמדתו של קיסטר בסוגיה זו, עיין: יקיר, י', 'הצמצום . 2023 והכרסום בסמכויותיהם וכוחם של בתי הדין הרבניים', הוצאת מרכז יכין, תמוז תשפ"ג, יוני ב. בית הדין המיוחד הכריע – מזונות הילדים בסמכות בית הדין הרבני בעת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, על פי דבר המלך במועצתו, טריבונל משפטי הקרוי 'בית הדין המיוחד' היה המכריע הרכב ביד"מ כולל שני שופטים מבית 7,מחלוקות בדבר היקף הסמכות של בתי הדין הרבניים. לפי פקודת בתי המשפט המשפט העליון ודיין מבית הדין הגדול. סדר הדין בבית הדין המיוחד נקבע במשפט הישראלי בפרק כט לתקנות סדר הדין לתקנות קובע:393 '. סע1984-האזרחי, תשמ"ד "היה ספק בענין פלוני אם אין הוא ענין של מעמד אישי שבתחום שיפוטו הייחודי של בית דין דתי, יביאו בעלי הדין הנוגעים בדבר, או בית המשפט שבו נתעורר הספק, את השאלה לפני בית הדין המיוחד". אם כן, התקנה ברורה: כאשר עולה שאלה האם נושא מסוים הוא בתחום סמכותו של בית הדין הרבני, אין ההכרעה בכך מסורה 8.לבית המשפט העליון אלא לבית הדין המיוחד בית הדין המיוחד בעניין וינטר קבע פה אחד, כי מזונות הילדים והחזקת הילדים הם עניין הכרוך בגירושין ונתון לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. בנוסף, קבע ביד"מ כי גם תביעה לאחר הגירושין לשינוי בחיוב המזונות ובהחזקת הילדים נתונה לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. הסתמך השופט זילברג על דברי השופט ש' ז' חשין הנ"ל, וקבע, שמזונות ילדים כרוכים מעצם 9,בבית הדין המיוחד בעניין וינטר :3 טבעם בגירושין. לדבריו, זו הפרשנות של סעיף ידי הילדים גופם, ולא ההורים המתגרשים, נחשבים ל״ענין -פירושו של דבר, כי מזונות הילדים אפילו אם הם נדרשים על הכרוך בתביעת הגירושין". זילברג אף קבע, כי תכליתו של החוק מובילה לאותה פרשנות, ועל כן לבית הדין יש סמכות ייחודית לדון במזונות הילדים, בין אם נתבעו על ידי הילדים בין אם נתבעו על ידי הוריהם: הדין הרבני יהא מוסמך לדון -וזה הוא, לדעתי, הרעיון החדש המונח ביסודו של הסעיף הנ״ל... קבע המחוקק הישראלי, כי בית הרבנות, ולא -אחת את כל עניניהם במשרד-הזוג יוכלו להסדיר בבת-ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות. ודבר זה מחייב, ככורח המציאות, כי הרבנים יהיו מוסמכים להכריע הזוג המתגרשים -בעת מתן הגט גם בדבר החזקתם של ילדי בני הזוג וגם בדבר מזונותיהם, וכי הכרעה זו תחייב לא רק את בני אלא גם את הילד גופו. השופט כהן מחזק אף הוא את הדעה, כי מזונות הילדים והחזקתם הם עניין הכרוך בגירושין, הנתון לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. אלו דבריו:  לחוק שיפוט 3 לדידי אין כל ספק שעניני החזקתו של ילד קטין הם מן הענינים הכרוכים בתביעת גירושין, כמשמעותם בסעיף ... אם מזונות ילדי הזוג הם ענין הכרוך בתביעת גירושין, החזקת ילדי הזוג 3591-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-בתי דין רבני וענין החזקת ילדי הזוג היה -שכן... התוצאה היא שבשעה שתביעת גירושין היתה תלויה ועומדת לפני בית-כל-לא  האמור.3 הדין הרבני סמכות ייחודית בתוקף סעיף-כרוך בגירושין, היתה לבית הדיין, הרב אליעזר גולדשמידט, שישב גם הוא בביד"מ, התייחס בדבריו להגדרת בעלי הדין בעניין מזונות הילדים והחזקתם. ביחס לטענה כי פעמים שבעל הדין הם ההורים ופעמים שהילדים הם בעלי הדין, קבע הרב, כי בעניינים אלו רק הילדים הם בעלי הדין, ואילו ההורים אינם אלא אפוטרופוסים של הילדים: הדיון, ופעם, באותו סכסוך, -הדין; כי פעם הדיון הוא בשם ההורים והם בעלי-ולבסוף, לאשר דובר בדבר ״הפרדה״ של בעלי הדין. ברצוני לומר, כי לדעתי, אין כל ספק בדבר, שלפי -הדין – תלוי בלשון הפניה לבית-דיון הוא בשם הילד והוא בעל הדין ומדברים בשמו... עקרון -הדין הוא תמיד הילד עצמו, והוריו אינם אלא אפוטרופסיו המייצגים אותו לפני בית-הדין בעל .1940 ,)) לפקודת בתי המשפט (תקון1(9 . סעיף7 ). יקיר, י', "הצמצום והכרסום בס�מ2020( 494 ,. על היעלמותו של ביד"מ, ראה, אשר מעוז "רקוויאם לבית הדין המיוחד", בתוך ספר טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט8 .כויותיהם וכוחם של בתי הדין", הוצאת מרכז יכין ). 1961( 1467 ,1457 וינטר נ' מסיה בארי, פ"ד טו1/60 . בד"מ9 סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים7 6 הדין וההורים אינם אלא האפוטרופסים המדברים בשמו, אינו דוקא-זה, שהדיון בדבר הילד הוא דיון שלו בלבד, הוא בעל פי שהמזונות הוא ענין הנוגע גם לממונה של -על-כשהמדובר הוא בדבר החזקת הילדים, אלא גם שהנדון הוא מזונותיהם. אף האם, כי כאשר אינה מקבלת מהאב היא מוציאה, עבור הילד הנמצא אצלה, מהכספים שלה. הדין הוא הילד עצמו ולא -הרב גולדשמידט דן במקורות רבים והוכיח, כי אין כל חילוקי דעות בבית המדרש בנקודה זו, כי בעל האם, והגדרה זו מוסכמת על כלל חכמי התורה. לדבריו, הגדרה זו אינה תלויה בלשון הפנייה לבית הדין, והיא תקפה בין אם נרשם שהפונה הוא הילד ובין אם נרשם שהפונה הוא הורה: הדין והוא התובע, והאם אינה אלא אפוטרופוס המייצגת אותו בתביעתו ותובעת בשמו. ואין לכן - יוצא כי הילד הוא תמיד בעל -הדין; אין נוסח הבקשה קובע, כי אין ביד ״לשון״ לבטל מעמדו של בעל-כל הבדל בדבר, שם מי נכתב, כמבקש, בפניה לבית דין."-דין, לבעל-דין, ואין בכוחו לעשות את מי שאינו בעל אם כן, בית הדין המיוחד, המוסד המוסמך לקבוע אם עניין מסוים נמצא בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין הדתי, קבע פה אחד, כי הדיון במזונות הילדים נמצא בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. דעת הרוב קבעה עוד, כי סמכות ייחודית זו נמשכת הדין הקודם בעילה של ״שינוי הנסיבות״. ביד"מ גם הגדיר כי הילדים הם בעלי -גם לאחר הגירושין בתביעה לשנות את פסק הדין בתביעת המזונות, ואילו ההורים הם רק האפוטרופוסים שלהם. על פי תקנת סדר הדין הנ"ל, ההכרעה של ביד"מ מחייבת הן את בית המשפט העליון והן את בית הדין הרבני. דהיינו במקרה דנן, דין רבניים - לחוק שיפוט בתי3 ההכרעה כי 'החזקת ילדים ומזונותיהם נחשבים ״לענין הכרוך בתביעת הגירושין״ לפי סעיף מחייבת את כל מערכת המשפט. גם ההכרעה - 'הדין הרבניים-, והם בשיפוט הייחודי של בתי1953-(נישואין וגירושין), תשי״ג כי 'העניין ממשיך להיות כרוך בתביעת הגירושין גם לאחר מעשה הגירושין, כי הוא ״יונק״ מן הצו שניתן בשעת הגירושין מזונות הילדים', וכי 'כל צד רשאי לבקש שינוי הצו בדבר החזקתו או מזונותיו של הילד, שניתן בשעת פסק הגירושין, אך שינוי זה חייב הדין שנתן את הצו המקורי' – מחייבת את כל מערכת המשפט. -ידי בית-להיעשות על ג. הלכת שרגאי בסוף שנות הששים ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בעניין שרגאי, אשר נקט בגישה פרשנית הפוכה והנוטה מדרך הפרשנות שהייתה נהוגה עד אז. השופט זוסמן, שכתב את פסק הדין, התעלם מהגישה שהייתה נהוגה עד אז 3 הפשוטה לסעיף ומהכרעת ביד"מ, וטען, כי לדעתו מזונות ילדים יכולים להיתבע בשני אופנים, או על ידי אחד ההורים כתביעה להשבת הוצאות, המעניק סמכות ייחודית לבית הדין הרבני בתביעה 'כרוכה', עוסק באופן הראשון בלבד – רק 3 או על ידי הילד עצמו, וסעיף 10:בתביעה להשבת הוצאות כידוע, ניתן לתבוע מזונות לילדים בשתי דרכים. ההורה, המוציא (או עומד להוציא) יציאות למזונות הילד, יכול לתבוע השבתם ממי שחייב לזון את הילד, ואם הייתה אישה תובעת גט, יכול שתביעת מזונות שכזאת תהא כרוכה בתביעת גירושין, ועקב כך ...3591- לחוק שיפוט בתי־דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג3 תהא בסמכותו הייחודית של בית־הדין הרבני, מכוח סעיף אך הילד יכול בעצמו לתבוע מזונותיו מן ההורה החייב בכך. זוהי תביעת מזונות של ממש, ולא רק תביעה להשבת יציאות... תביעת מזונות של הילד, בין אם הוא מיוצג על־ידי האם ובין על־ידי אפוטרופוס אחר, לעולם לא תהא בגדר סמכותו הייחודית הנ"ל.3 של בית־הדין הרבני, ומפאת השוני האמור אף אינה יכולה להיות 'כרוכה' בתביעת גירושין כאמור בסעיף משמעות הדברים היא, שעד אז בין אם המזונות היו נתבעים על ידי הילד עצמו ובין אם היו נתבעים על ידי הוריו, נחשבו המזונות ל״ענין הכרוך בתביעת הגירושין״ ובסמכות ייחודית של בית הדין, ולפחות ניתן היה לכורכם בפועל לתביעת הגירושין. לעומת זאת, מהלכת שרגאי ואילך, צומצמה סמכות בית הדין רק למקרה ספציפי, כשאחד ההורים תובע את השני להשיב לו את הוצאות המזונות שהוציא. מלומדי משפט ושופטים ביקרו את הלכת שרגאי, וראו בה הלכה הנוגדת את לשון החוק המפורשת. בהתייחסו לשינוי בגישה 11:צבי- שחל בהלכת שרגאי, מסכם פרופ' רוזן3 במשמעותו של סעיף )1969( 176-177 ,171 )2( שרגאי נ' שרגאי, פ"ד כג120/69 . בר"ע10 .) (תש"ן58 ,צבי, א', דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול-. רוזן11 לחוק, שממנה נובע לכאורה, כי ניתן לכרוך גם תביעת ילדים3 הלכה מצמצמת זו נקבעה למרות לשונו המפורשת של סעיף למזונותיהם. יצויין כי בעבר פורש הסעיף כמאפשר כריכה גם בסוג זה של עניינים. 12:גם פרופ' מעוז מסיק, כי הלכת שרגאי סותרת את נוסח החוק ואת תכליתו אלא אף רצויה, 3 הגירושין בין ההורים לא רק שהיא מוכתבת על ידי לשונו של סעיף-כריכת מזונותיהם של הילדים בתביעת הדין הרבני, כי ייטיב -ברוב המקרים, לגופה". לדעתו יש בפסיקותיו האחרונות של בית המשפט "משום הבעת אי אמון בבית המשפט' ואין בית הדין הרבני יוצא מכלל זה.-לעמוד על משמר טובתם של הילדים, והרי שמירה זו 'היא נר לרגלו של בית 13:בסיכומו של דבר, קובע פרופ' מעוז לא מצאנו לא הצדקה פורמלית אף לא עניינית לצמצום סמכותם של בתי־הדין הרבניים בעניין מזונות הילדים, ואין מנוס מן הדין בסוגיה זו לגופה.-ההנחה, כי צמצום זה מקורו בעובדה שאין דעתו של בית המשפט העליון נוחה מן הטיפול של בתי , דן בהלכת שרגאי. הוא קיבל את הפרשנות, כי מזונות הילדים צריכים להיות נידונים בצורה 7628/17 השופט הנדל, בבע"מ עצמאית, אך אינו מקבל את הקביעה כי ממילא אין לבתי הדין סמכות לדון בהם. לדבריו השינוי בפרשנות החוק נעשה ללא נימוק והפרשנות החדשה של הלכת שרגאי סותרת את לשון החוק: ויודגש כי השינוי האמור נעשה ללא התייחסות לפסיקה שהוצגה בתקופה הראשונה. בית המשפט הסתפק באמרה לפיה מה ...14שנקבע הוא "ידוע" – מבלי להפנות להלכות התומכות בכך המחוקק לא הסתפק באמרה כללית... – אלא הגדיל וציין במפורש כי לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בתביעה למזונות ילדים הכרוכה בתביעת גירושין. ואם לא די בכך, הלשון איננה אך קובעת כי לבית הדין סמכות לדון במזונות ילדים הנכרכים בתביעת גירושין – אלא אף שמדובר בסמכות ייחודית. ישנה אם כן, לגישתי, רק אפשרות אחת במסגרת השלב הראשון. כלומר, הראש הראשון של ההלכה, הדן בשאלה אילו עניינים ניתנים לכריכה – צריך לכלול גם מזונות ילדים. זאת בניגוד לתביעת השבה בין ההורים בלבד. הגד זאת בצורה אחרת: קשה להגדיר את המונח "מזונות ילדים" באופן שאינו כולל מזונות ילדים, אלא רק את הבת החורגת 15.– השבה. תוצאה זו מתנגשת חזיתית, בעיניי, עם לשון ה סעיף ד. מידה רבה של פיקציה בהליך משפטי נוסף לתביעת המזונות כפי שנכתב, הלכת שרגאי הדגישה, כי הילדים הם בעלי דין עצמאיים בתביעת המזונות, וגזרה מכך כי אין סמכות לבית הדין צעדה דעת הרוב צעד נוסף וקבעה, שגם אם עניין מזונות הילדים נידון בצורה מפורשת 16,הרבני לדון בתביעה זו. בענין עברון בבית הדין והוגדר כי הילדים הם בעלי הדין, מ"מ אין הם כפופים להסכמה בין ההורים, ויש ביכולתם לתבוע את מזונותיהם בבית המשפט. מקבל את הגדרת הילדים כבעלי דין, אבל רואה בצורך לדון בתביעתם בבית משפט אחר, מידה 17,השופט שמגר, בענין שר רבה של פיקציה. לדבריו, החשש שמא ההורים לא דאגו מספיק לזכויות הילדים, אינו קיים כאשר בית הדין דן בצורה מיוחדת במזונות, ואין שום צורך בדיון בערכאה אחרת. יש לזכור, כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים, והם המגישים גם את התביעה הנוספת. אם קיים חשש לפגיעה באינטרס של הילדים בתביעה הראשונה, אין הוא נעלם בתביעה הנוספת: חשש כאמור, ככל שיהיה סביר ביסודו, עדיין איננו נעלם בשל כך שמפרידים בו שני ההליכים המשפטיים. הרי גם תביעה ידי אחד מן ההורים שהתדיין קודם לכן במשפט הגירושין -ידי הקטין איננה מוגשת אלא על-המוגשת לאחר מכן, בנפרד, על .113 ') בעמ1989( 101 . ראה אשר מעוז "'כרוך' זה הכרוך על עקבנו – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד12 .114 '. שם, עמ13 . בדבריו4 '. סע14 . בדבריו10 '. סע15 .404/70 . ע"א16 .411/76 . ע"א17 סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים9 8 ,וברוב המקרים, כגון במקרה שבפנינו בו מדובר על קטין בשנות חייו הראשונות, הוא כלל אינו יודע שהוגשה תביעה כאמור זוגו -והגשת התביעה בשמו אינה אלא פעולה פורמלית. מכאן שקורה כי אחד מן ההורים ממשיך בדרך זו את מלחמתו נגד בן המשפט כי ישקוד על -לשעבר, אך הפעם תחת האיצטלה של שם הקטין. יתירה מכך, אם הורה זה לא היה נאמן בעיני בית טובתו של הקטין כאשר ערך את הסכם הגירושין וכאשר התנהלו הדיונים בקשר אליו, לא מחוור מדוע יחול מהפך באפיו ומדוע ניתן לראותו כמי שדואג נאמנה לטובתו של הקטין, כאשר הוא מגיש תביעה נפרדת. סיכומו של דבר, הדרישה כי תחילה יקויים משפט בין ההורים וכי רק לאחר מכן יקויים משפט נפרד ומיוחד בענינו של יש בה לא רק טיפוח של כפל הדיון, אלא יש בה, כאמור לעיל, מידה רבה של פיקציה, כי גם התביעה הנפרדת של הקטין שהתנהלה יחד עם משפט הגירושין וגם ידי אחד מן ההורים.-הדין במשפט הגירושין, מוגשים על-התביעה הנפרדת המוגשת לאחר מתן פסק ה. הלכות שרגאי ועברון מתעלמות מהיות ההורים אפוטרופוסים טבעיים הלכת שרגאי העלתה את החשש כי בלהט הוויכוח בין ההורים, שכחו הם ובית הדין את האינטרס של הילדים. הלכת עברון רואה בפסיקות אלו 18הוסיפה ואמרה, כי גם כאשר עניין הילדים נידון מפורשות אין הדבר מבטיח את טובתם. פרופ' יצחק כהן התעלמות מהקביעה הבסיסית של המחוקק, אשר הגדיר את ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של הילד וכמי שדואגים לטובתו קביעה זו, יצירת הפסיקה, אף מתעלמת מקביעת המחוקק אשר העמיד את ההורים בחזקה כמי שממלאים את תפקידם כראוי ומינה אותם אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם. למעשה, קביעה זו מעלה את החששות בדבר הזנחת הקטין לרמת חזקה הפוכה בפסיקה הישראלית, ואותה אכנה ברשימה זו "חזקת הזנחת אינטרס הקטין". כלומר, הפסיקה מבוססת על חזקה ההפוכה מקביעת המחוקק. לפי הפסיקה, החזקה היא שהאינטרס של הקטין מוזנח תמיד, ואילו לפי החקיקה, החזקה היא שההורים דואגים לטובת ילדם. קשה מאוד להבין את ההיגיון של הפסיקה בקביעה זו. מדוע לקבוע כי ברור שאין ההורים דואגים לטובת ילדיהם? האם הם כתנין המתאכזר לבניו? האם הם רעים מהעורב הדואג לבניו? נראה לומר, כי יש פער בין הרטוריקה שלה לבין העומד ביסודה מבחינה מהותית. הסעיפים הבאים ינסו לברר מהות זו. ו. הלכת שרגאי ועברון מתעלמות מהיות בי"ד אביהם קטנים ומחזקת התקינות שלו בנוסף להתעלמות הפסיקה, מהיות ההורים האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים ומדאגתם לטובת הילדים, היא מתעלמת גם מחזקת היות בית הדין ובית המשפט 'אביהם של קטנים' הדואג לכך שהאינטרס שלהם לא ייפגע. הקביעה כי ניתן לפתוח הליך נוסף בתביעת המזונות, למרות שבית הדין דן במזונות הילדים בצורה 19,כפי שכתב השופט עמית מובדלת משאר ענייני הגירושין, נוגדת את החזקה הבסיסית כי בית הדין דרש את טובתם. מוסד התביעה העצמאית על "חזקת הזנחת אינטרס הקטין" שבבסיסו, עומד גם בניגוד לחזקה שבית משפט או בית דין, שאישר הסכם גירושין הכולל גם הסדר מזונות לילדים, בחן את הוראות ההסכם גם באספקלריה של טובת הקטין. מכאן, שההנחה הסמויה העומדת בבסיס התביעה העצמאית היא, שבית המשפט או בית הדין הזניח את עניינו של הקטין ופעל כ"חותמת גומי" של הצדדים. . לא רק שהפסיקה 7628/17 ביחס לפסק הדין של השופט מזוז בבע"מ20דברים נוקבים בעניין זה כתב ביה"ד הרבני הגדול מתעלמת מהיות בית דין 'אביהם של יתומים' הדואג לטובתם, אלא שהיא מתעלמת גם מחזקת התקינות של בית הדין והצדק שבפסיקתו: למעשה מאחורי אמירתו זו של כבוד השופט מזוז עומדת ההנחה כי כאשר בית הדין הרבני דן בענייני מזונות הילדים הכרוכים בתביעת הגירושין... אין לו – לבית הדין הרבני – את החזקה הניתנת לכל ערכאה שיפוטית אחרת מוסמכת בישראל כי החלטתו גיליאן שרעבי 40/8736 תהיה נכונה וצודקת, כל עוד לא הוכח היפוכה. זאת, בשונה מקביעתו של בית המשפט העליון (בבג"ץ נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים) כי "אין מקום להניח מראש, ועוד בטרם קוים דיון בעניין בפני בית הדין הרבני, שעניינם )2011 תהליכים, מגמות ודרכים לאיזון מחודש", משפטים | מא (יוני- "מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה18 .‏)2013( 369 )1( פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, סו4407/12 בג"ץ19 ., בפני הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב יעקב זמיר, הרב ציון לוז־אילוז1250217/3 תיק20 של הקטינים לא יזכה בדיון בפני בית הדין לתשומת לב ראויה ויידחה מפני שיקולי ההורים בהסדרת הגירושין". ניתן לומר בכל הכבוד הראוי, אך בכאב רב, כי אמירה זו מאוד לא מכבדת את בתי הדין הרבניים ויש להצר על כך שהועלתה על הכתב במסגרת כה נכבדה. נאמר את דברינו ברורות: מעת אשר נקבע בחוק ראשי כי בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית מוסמכת בישראל והדיינים שבו נבחרים וממונים על פי חוק על ידי נשיא המדינה, הרי דינו של בית הדין הרבני כדין ערכאה מוסמכת לכל דבר ועניין, ובהתאם לכך סמכותו וחזקת התקינות שלו אינה פחותה מכל ערכאה משפטית מקבילה אחרת! אי אפשר להשלים עם פסיקה המתעלמת מהסמכות שניתנה לבית 21,7628/17 כפי שכתב השופט הנדל בחוות דעתו בבע"מ הדין ע"י המחוקק ומדאגתו לטובת הילדים: את זה יש לזכור: המחוקק קבע סמכות מקבילה בענייני משפחה לבתי המשפט ולבתי הדין הרבניים (לרבות בתי דין דתיים אחרים). החלטה זו של המחוקק יש לכבד. קביעותיו בדבר סמכות כמובן מחייבות. בכלל, ובנושא כריכת מזונות הילדים בפרט, זוכה טובת הילד למעמד מיוחד. כלשון הרשב"א בתשובותיו, חלק א, סימן תתקע״ד: בכל הנוגע לקטינים, "אין לך אפוטרופוס טוב מהם (בתי הדין)". ניתן להסכים כי שאיפה זו – להגן על טובת הקטין, מאחדת בין בית הדין לבין בית המשפט ויפה לשניהם. ז. חסרונות נוספים בהליך משפטי נוסף לתביעת המזונות מלומדי משפט ושופטים מונים חסרונות נוספים, אשר נובעים מהליך משפטי נוסף לתביעת המזונות. לדברי השופט שמגר כיבוד התחייבויות, ופוגע בסופיות הדיון:- הדבר מעודד אי22בעניין שר כיבוד התחייבויות, אשר איננה נעדרת מן המציאות שלנו -בדרישה להגשת משפט נוסף יש גם כדי להגביר את התופעה של אי -גם בלאו הכי: ניתנת גושפנקה לכך שהורה כולל תניה המתייחסת לזכויותיו של הקטין בהסכם המאושר לאחר מכן בפסק הדין, רשאי אותו הורה ליזום הליכים חדשים, הפעם בשם הקטין, בהם -המשפט וכאשר טרם יבשה הדיו על פסק-דינו של בית המשפט, שנענה לבקשה ועשה כן. -הוא תוקף את ההסכם אשר הוא היה צד לו ואשר אותו הביא לאישורו של בית מונה שורה ארוכה של חסרונות ב'מוסד התביעה העצמאית' בדיני המזונות. 23השופט עמית פגיעה בעקרון מעשה בית דין: מוסד התביעה העצמאית מהווה חריג למצב הדברים הרגיל, בו רואים את ההורים כמייצגים של הקטין וכמי שמעשיהם מחייבים אותו... היעדר סופיות, ריבוי הליכים ועומס על בתי המשפט: האפשרות לפתוח מחדש נושא שכבר נדון, מביאה לריבוי התדיינויות בבית המשפט ומעמיסה על מערכת בתי המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט... -היעדר ודאות ויציבות: ככל שאנו מחזקים את מוסד התביעה העצמאית, כך אנו מערערים את היציבות והוודאות החוזית משפטית בין ההורים מה שבתורו עשוי להגביר עוד יותר את החשדנות ביניהם, לכרסם במוטיבציה להגיע להסכם גירושין, ולהקשות על בני הזוג להגיע להסכם גירושין... אי כיבוד הסכמים, פגיעה בהורים ובטובת הקטין: כפועל יוצא ממוסד התביעה העצמאית, ומהחשש "לתכסיסנות" מצד בן הזוג, ניתן להצביע על תופעות לוואי שליליות נוספות, כגון: כרסום בעקרון כיבוד הסכמים. לדבריו, עניין מזונות הילדים, ובמסגרתו 'מוסד התביעה העצמאית', הוא מהגורמים העיקריים להיעדר סופיות הדיון בבתי המשפט למשפחה, ולכך שהצדדים חוזרים שוב ושוב לבית המשפט להתדיינות שאינה מסתיימת. . בדבריו17 . פיסקה21 .. שם22 .. שם23 סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים11 10 7628/17 ח. בע"מ פלוני נ' פלונית. בפסק דינו הוסיף השופט מזוז פרשנות 7628/17 בבע"מ2019 הלכת שרגאי חזרה ואושררה בספטמבר חדשה להלכת שרגאי, המוסיפה ומצמצמת את הסמכות שהוקנתה לבית הדין הרבני על ידי המחוקק. לדבריו, התביעה 24: עניינה דווקא הוצאות שכבר הוציא ההורה, ואינה כוללת הוצאות עתידיות- 'להשבת הוצאות' עליה דיברה הלכת שרגאי הכוונה היא להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת. מכל מקום, תביעת השבה אינה יכולה להוות מסלול עוקף לתביעת מזונות של הקטין על ידי כריכת תביעת השבה המתייחסת להוצאות עתידיות שאינן תחומות כאמור. מעבר לכך, השופט מזוז נקט בגישה עקרונית המצמצמת את סמכות בתי הדין, תוך התעלמות מהסמכות הייחודית שנתן להם 25:המחוקק סמכות הדיון מכוח "כריכה" יש בה משום הרחבה של סמכותו העניינית של בית הדין "על חשבון" סמכותו המקורית של בית המשפט האזרחי. הרחבה כזו טומנת בחובה השלכות שליליות לא מעטות, ועל כן יש לנקוט בגישה של פרשנות זהירה ומצמצמת לגבי הוראות מעין אלה. 26:לטעמו, הלכת שרגאי באה להבטיח תכליות וערכים, שיכולים להישמר רק אם הסמכות תהיה בידי בית המשפט לחוק שיפוט בתי דין אלא היא מבקשת גם לקדם 3 תכליתית של הוראת סעיף-הלכה זו אינה משקפת אך פרשנות לשונית ולשמר תכליות וערכים מהותיים, אשר לדעתי תומכים ומחייבים את המסקנה שאין לסטות ממנה. התכליות המהותיות העיקריות שביסוד מניעת כריכת מזונות ילדי בני הזוג בתביעת גירושין הן: שמירת והבטחת זכויות הקטין לבל ייפגעו במסגרת הסכסוך בין ההורים, מניעת שימוש במזונות הילדים כמנוף לחץ לפגיעה בזכויות בן הזוג (לרוב, בת הזוג) אגב הגירושין, ומניעת "מירוץ סמכויות" בין ההורים לענין זה. בדבריו אלו הוא חוזר על העמדה המביעה אי אמון בבתי הדין הרבניים כמי שישמרו ויבטיחו את זכויותיהם של הילדים. 3 לעומתו, השופט הנדל סבר, כי הלכת שרגאי אינה אחידה ועקבית. יתרה מכך, הלכת שרגאי היא מוטעית, שכן עיון בסעיף לחוק שיפוט בתי דין רבניים, כמו גם בהיסטוריה החקיקתית שלו, מעלה כי לשונו סובלת "רק פרשנות אחת", ולפיה ניתן לכרוך 27: לחוק, וכי גם בחינה תכליתית תומכת במסקנה זו. תכלית הכריכה היא3 מזונות ילדים במסגרת תביעת גירושין לפי סעיף להקל על בעלי הדין המבקשים לסיים את יחסיהם הזוגיים, במובן שהם יוכלו לדון במכלול ההיבטים הקשורים לכך בפני מתן אפשרות לבית הדין לדון במזונות ילדים מכוח כריכה -ערכאה אחת. זאת בצורה היעילה והמהירה ביותר. סבורני כי אי תמנע הגשמה של מטרה זו. זאת משום שבכל מצב בו הליך הגירושין נעשה בבית הדין, ממילא ובהכרח יאלצו בני הזוג לפנות גם לבית המשפט לצורך קביעת המזונות ככל שיש להם ילדים משותפים. חיזוק נוסף לפרשנות זו נמצא לדעתו בפרשנות הנוהגת למעשה, כפי שניתן לראות במחקר האמפירי שערך היועץ המשפטי הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים2012-2010 על פיו, בשנים28.לשיפוט הרבני . לפסק דינו של השופט מזוז32 ) בפסקה22.9.2019‏ , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו7628/17 . בע"מ24 . לפסק דינו של השופט מזוז15 . שם. בפסקה25 .16 . שם בפסקה26 . לפסק דינו של השופט הנדל11 . שם בפסקה27 .7628/17 . צורף לעמדת היועמ"ש לשיפוט הרבני בבע"מ28 ט. חוסר אמון של בית המשפט בבית הדין כבסיס להלכת שרגאי לחשבד"ר, נכתב במפורש, כי לבתי הדין סמכות ייחודית לדון במזונות הילדים. גם תכליתו של החוק 3 'כפי שעלה, בלשון סע – אפשרות סיום הליך הגירושין בדיון אחד כולל, מובילה לאותה מסקנה. אם כן מדוע חלק מהפסיקה מתעלם מכך ובוחר בפרשנות שאינה הולמת את החוק ובסרבול ההליך המשפטי בגירושין? מגדיר את עניין סיום ההליכים המשפטיים של ההורים בצורה המהירה והיעילה ביותר, 29 7628/17 השופט הנדל בבע"מ כגורם מרכזי ב'טובת הילד', ורואה ביכולת ההורים לפנות להליך משפטי נוסף, מהלך הנוגד את טובת הילד. לאור זאת הוא תוהה על העומד בבסיס הלכת שרגאי: הכרה ומתן משקל לעניינים אלה, מעלה תהייה לגביי הבסיס להלכת שרגאי. בחינת ההלכות והספרות מאותה העת, תוך מתן משקל למצב בשטח גם – מובילה למסקנה כי החשש מפני הכרעה שונה בערכאות האזרחיות אל מול הדתיות במזונות גופם הוא שעמד בבסיסה. לדעתו, הלכת שרגאי נובעת מחוסר אמון של בית המשפט בבית הדין הרבני. למרות שהחוק קובע סמכות ייחודית לבית הדין לדון במזונות הילדים, בית המשפט נטל את סמכות זו כיוון שלדעתו צריך להגיע להכרעה שונה מזו של בית הדין. אין מדובר רק בחשש מפני הכרעה שונה בבתי הדין אל מול בתי המשפט. לדעתו, מה שעמד בבסיס 30,לדעת פרופ' יצחק כהן הפסיקה, היא העובדה ש'זכות מעמדו העצמאי של הקטין מאפשרת בקרה שיפוטית על הערכאה הדתית'. אין דרך סטרילית ואלגנטית לסגור את הפער בין הערכאות... יותר מבאמצעות ביסוסה והעמקתה של זכות מעמדו העצמאי של הקטין, ומכוחה מתן הרשאה לקטין לפתוח הליך עצמאי לתביעת מזונותיו. הדיון בעניינה הוא לכאורה פרוצדורלי: האם הקטין היה צד פורמלי להליך, ואם הדיון בעניינו היה נפרד. אולם בל נטעה – הוא רחוק מלהיות כזה. אין זה סוד כי קביעות "פרוצדורליות" בדיני המשפחה משרתות לעתים תכליות ענייניות ומהותיות. מאחורי הקביעה ה"פרוצדורלית" כי הקטין לא היה מיוצג וכי אין הדיון מחייבו עומד מטען אידיאולוגי. זכות פרוצדורלית זו להגשת הליך חדש ומקורי מאפשרת לבתי המשפט האזרחיים, לעצב מחדש את ההכרעות בענייני הקטין שנתקבלו בבית הדין ולהתאימן לנורמות המקובלות בפסיקה האזרחית והמקובלות על רוב החברה הישראלית. וברובד עמוק יותר, זכות מעמדו העצמאי של הקטין מאפשרת למעשה להעביר את החלטות הערכאה הדתית תחת ביקורת שיפוטית של בית המשפט למשפחה, כבערעור ממש, אף על פי שהערכאה הדתית אינה כפופה לביקורתו השיפוטית... לדבריו, הסיבה לסטייה של הפסיקה מלשון החוק ומתכליתו היא רק לכאורה פרוצדורלית. מאחורי השיח הגלוי הזה, עומד השיח האידאולוגי הנסתר. האמת היא, כי בית המשפט אינו מקבל את הסמכות שנתן המחוקק לבית הדין, ומחפש דרך להתערב בהחלטותיו על מנת לשנות אותן. י. אפליה מהותית של בית המשפט כבסיס לזכות לתביעת מזונות נוספת , השתמשו ברטוריקה של 'טובת הילד' כיסוד לזכות התביעה העצמאית בערכאה 7628/17 הלכות שרגאי, עברון, ובע"מ סובר, כי 31נוספת. כפי שכבר נאמר, מעבר לשיח הגלוי, נראה שקיים גם שיח נסתר העומד בבסיס הפסיקה. השופט עמית הגנה על אינטרס האם היא הסיבה להמצאת מוסד התביעה העצמאית: ניתן להצביע על יתרון נוסף הצומח ממוסד התביעה העצמאית, והוא הגנה על אינטרס האם. במצב הדברים דהיום, כאשר האשה תלויה ברצונו של הבעל לצורך קבלת הגט, ונוכח דרך הייסורים הצפויה לאשה אם יסרב הבעל ליתן גט, היא נכונה לוויתורים מרחיקי לכת על מנת לקבל את גטה. ההנחה היא כי לאחר קבלת הגט, האשה יכולה להתייצב למערכה נוספת והפעם כשהיא משוחררת מהחרב המתנופפת מעל ראשה. רוצה לומר, כי הרטוריקה שבבסיס מוסד התביעה העצמאית היא הגנה על עניינו של הקטין, אך למעשה, מוסד התביעה העצמאית מאפשר לבית המשפט לתקן ולאזן את הטעון תיקון במישור הממוני בין בני הזוג. יש בכך להסביר מדוע הרוב המכריע של התביעות העצמאיות הן תביעות של האשה בשם הקטין להגדלת המזונות. . בדבריו18 . פיסקה29 .)2011 תהליכים, מגמות ודרכים לאיזון מחודש", משפטים | מא (יוני- . "מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה30 .‏)2013( 369 )1( פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, סו4407/12 . בג"ץ31 סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים13 12 32:דברים מעין אלו כתב גם מלומד המשפט, פרופ' יצחק כהן זכות זו משרתת אינטרס מרכזי אחר והוא הגנה על האישה: ...לא בכדי תביעות אלו מוגשות לעתים לאחר ימי בודדים מסידור הגט. ההוצאות בשביל הילד לא באמת גדלו, מחירי המצרכים לא באמת האמירו, והקטין לא בגר לפתע פתאום וגילה כי מזונותיו חסרים רק עניין אחד השתנה: האם, מגישת ההליך השני על פי רוב, משוחררת כעת מכבלי הגט, "גטה בידה", וכעת קל לה יותר לנהל מערכה על ענייני הקטין. הערכאה האזרחית פתחה שעריה לרווחה להגשת תביעה חוזרת וראתה בכך "תיקון להליכי הגירושין" שהתנהלו בבית הדין. ולשם כך אף הלכה וביססה את מעמדו העצמאי של הקטין. זכות זו שימשה את הערכאה האזרחית כדי "להציל" את הקטין, אך לא פחות מכך – כדי "להציל" את האם. הנה כי כן, מתוך רצונו של בית המשפט לקדם את תפיסת עולמו, הוא חידש את האפשרות לתביעה חוזרת של המזונות, והתעלם מהסמכות שנתן המחוקק לבית הדין, מלשון החוק, ומתכליתו. .)2011 תהליכים, מגמות ודרכים לאיזון מחודש", משפטים | מא (יוני- . "מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה32 סיכום ומסקנות לחשבד"ר קבע לבתי הדין "סמכות שיפוט ייחודית בכל ענין 3 ') נחקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. סע1953( בשנת תשי"ג הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". בתקופה הראשונה שלאחר חקיקת החוק היה ברור לכל, כי כוונתו לחוק, ברורה ואינה משתמעת לשני פנים, וכי מדובר בסמכות דיון מלאה בעניין מזונות הילדים. כך קבע בית הדין 3 של סעיף המיוחד, המוסד המוסמך לקביעת גבולות הסמכות של בתי הדין ובתי המשפט, וכך קבע בית המשפט העליון בפסיקותיו עד .60-סוף שנות ה שינה השופט זוסמן בפס"ד שרגאי את הפסיקה בעניין כריכת מזונות הילדים. הוא חידש מושג משפטי המצמצם 1969 בשנת את סמכות בית הדין, וקבע, כי בית הדין הרבני אינו דן ישירות בעניין מזונות הילדים, אלא רק ב'השבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים'. זאת בניגוד ללשון החוק ולתכליתו. גם לאחר הלכת שרגאי היה ברור לבית המשפט כי במסגרת 'השבת מזונות ילדים' בין ההורים, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים באופן מלא, אם נכרכו מזונות הילדים לתביעת הגירושין. אכן, זה היה הנוהג במשך שנים בבתי הדין הרבניים, כפי שהראה מחקר שערכה הנהלת בתי הדין הרבניים. נקבע, כי הלכת שרגאי שרירה וקיימת, ואף נוספה לה פרשנות חדשה המצמצמת באופן 7628/17 בפסק דין בע"מ2019 בשנת מוחלט את סמכות בתי הדין. השופט מזוז קבע, כי הסמכות הנתונה לבתי הדין כוללת רק הוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב. למעשה, חוות דעתו של השופט מזוז הפכה את סעיף בחשבד"ר לאות מתה.3 אינו מחייב את בתי הדין הרבניים להפסיק7628/17 הסביר, כי בע"מ1250217/3 בית הדין הרבני הגדול בפסק דין בתיק ולדון בכריכת מזונות ילדים במסגרת 'השבת מזונות בין ההורים'. כנגד פסק דין זה הוגשו כמה עתירות לבג"ץ, ובעקבות כך הוציא בג"ץ 'צו על תנאי' שעניינו ביטול החלטות בתי הדין הרבניים מושא העתירות, לנוכח הטענות בדבר היעדר סמכות של בתי הדין הרבניים לדון בתביעה למזונות ילדים. הדיון בצו כבר נערך, ופסה"ד בעניין העתירות יתפרסם בקרוב. כפי שנוכחנו לראות, בית המשפט בפסיקותיו השוללות את הסמכות מבתי הדין, מתעלם מלשון החוק ותכליתו, על מנת לקדם תפיסה המנוגדת למוסר הטבעי ולתפיסת המשפחתיות הקיימת בישראל. הוא מבקש לקצץ את כנפיו של בית הדין הרבני, ולקדם את האינטרס של צד אחד במערכת המשפחתית. העיקרון העומד בבסיס תפיסתו של בית המשפט מוחק את האפוטרופסות הטבעית של ההורים באופן קטגורי, ומתעלם מחזקת התקינות של בית הדין. מכאן עולה קריאה למחוקק, להדגיש את אשר כבר נאמר ולקבוע כי לבית הדין סמכות שיפוט ייחודית במזונות הילדים. המלצה לחוק שיפוט בתי דין רבניים, המבטלת הלכה למעשה 3 כדי להתמודד עם הפרשנות המצמצמת, שנותן בית המשפט לסעיף את הוראת החוק בעניין סמכות בית הדין לדון בכריכת מזונות ילדים, יש לקדם חקיקה המבהירה, כי סמכות בית הדין בעניין זה היא לדון ב"כלל ענייני צרכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים" – כפי לשון תזכיר החוק של בתי הדין הרבניים. סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים14 ) תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין 2023–(תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ג שם החוק המוצע 2023–תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ג מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים "הוגשה לבית דין 1953- לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג3 מטרת החוק היא, להבהיר כי האמור בסעיף רבני תביעת גירושין בין יהודים [... ] יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ומזונות לילדי הזוג", כוונתו היא לסמכות דיון ב"כלל ענייני צרכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים". להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר תזכיר חוק מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים: 2023–תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ג , לפני תחילת הסעיף יבוא – “(א)”.3 , בסעיף195333-בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג 3 תיקון סעיף במקום המילים “מזונות לאשה ולילדי הזוג”, יבוא – “מזונות לאשה ומזונות לילדי הזוג”.3 בסעיף יבוא – 3 אחר סעיף "(ב) לעניין סעיף זה “מזונות ילדי הזוג” – כולל את כלל ענייני צרכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים.”. .165 '. ס"ח תשי"ג, עמ33 02-6509111 | yachin.org.il [email protected]