חומר רקע
התנועה למען איכות השלטון בישראל
אפריל2025
,אייר תשפ"ה
נייר עמדה על ,הצעת חוק חסינות חברי הכנסת
זכויותיהם וחובותיהם (תיקון-
אישור הכנסת
לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-
2024
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
2
א. פתח
דבר
1.
נוכח:הדיונים הצפויים בוועדת הכנסת (להלן
"
הוועדה
") להכנה לקריאה ראשונה על הצעת חוק
חסינות חברי הכנסת ,זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - אישור
הכנסת
לפתיחה בהליך פלילי
או אזרחי ,)
התשפ"ה -
2024
" :(להלן
הצעת החוק "), אנו מתכבדים להעביר אליכם את עמדתה של התנועה למען
" :איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן
התנועה .") בנושא
2.
,במסמך זה
נבקש לעמוד על
התנגדותנו להצעת החוק ,אשר משנה
באופן מהותי את מוסד החסינות
ב
ישראל ומעניקה לחברי הכנסת,
,הלכה למעשה
חסינות כמעט מוחלטת הן
בהליכים
פליליים והן
בהליכים אזרחיים
,המתנהלים נגדם. זאת
בניגוד לעקרונות ה
יסוד של ה משטר החוקתי
בישראל .
3.
כפי שיפורט
להלן,
הצעת החוק
פוגעת במאפייניה ה גרעיניים של
מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ;
פוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק ו
צפויה להפוך
את הכנסת"לעיר מקלט" של עבריינים;
פוגעת
ב זכות
לגישה לערכאות
ובזכות לפרטיות; ו
תביא ל
פוליטיזציה ב
הליך החקירה הפלילי של חברי הכנסת;
והכל
כאשר חברי הכנסת מחוק
קים
דין לעצמם, שא ר
ישפיע
על הליכים משפטיים תלויים ועומדים בעניינם
כו אשר
אין כל הצדקה נורמטיבי
ת
לשינוי
מוסד החסינות בדין הישראלי .
ב.
המצב החוקי
הקיים
4.
דיני החסינות הקיימים מעניקים לחברי הכנסת הגנה רחבה, שנועדה לאזן בין הצורך להבטיח את
עצמאותם של חברי הכנסת ואת תקינות עבודתה של הכנסת, לבין שמירה על עקרונות יסוד חוקתיים ,
ובראשם השוויון בפני החוק ושלטון החוק במדינה דמוקרטית.
היטיב להסביר זאת
בית המשפט ב בג"ץ
11298/03
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת
(נט5
)
865
(
2005
) :
"
איזון זה צריך להבטיח את עצמאותו וחופש פעולתו של חבר הכנסת, ובכך גם את
.פעולתה התקינה של הכנסת ואת הדמוקרטיה הישראלית איזון זה צריך להבטיח
פגיעה מועטה ככל האפשר בשלטון החוק ובשוויון הכול בפני החוק, כפי
שמתבקש במדינה דמוקרטית" (
'פס18
'לפסק דינו של כב
הנשיא ב דימ
וס
.)ברק
5.
החוק
העיקרי הקובע את
גבולות החסינות הפרלמנטרית הוא חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם
וחובותיהם, תשי"א-
1951
(להלן: "החוק"
או"חוק החסינות") .
סעיף1 ל
חוק החסינות,
מעניק לחברי
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
3
הכנסת
חסינות מהותית
על כל התבטאות או פע
הלו שנעשית
במסגרת מילוי
תפקיד ם וא
למען מ
י לוי
תפקיד
ם כ חבר
י כנסת
. זא,ת
כחלק מאותו איזון עדין שנועד לאפשר ל
חברי הכנסת
למלא את תפקידם
ללא פחד
מ פני העמדה
לדין , תוך הבטח ת
פעילותה התק ינה של הכנסת ואת .מעמדה כרשות עצמאית1
6.
החסינות המהותית תקפה הן בתקופת כהונת
ו של חבר
הכנסת והן
ב תום כהונת ו ו היא חלה הן בהליכים
אזרחיים ו הן
בהליכים פלילי
י,ם
כאשר המבחן להחלתה
ב פסיקה
הוא "מבחן הסיכון הטבעי ", אשר
בו
חן אם הפעולה של חבר הכנסת
נעברה אגב מילוי
תפקיד
ו .
2
7.
בתביעות אזרחיות,
החסינות חלה
ככל שחבר
י הכנסת מבקשים להחילה וככל שבית המשפט
הדן בתיק
מחליט שהפעולה נעשתה תוך מילוי תפקיד
.חבר הכנסת, או למענו
8.
,בהליכים פליליים
החסינות אינה חלה על שלב החקירה הפלילית. אם
זאת, בשל רגישות הנושא
קיים
נוהל מ שטרתי
הקובע כי פתיחה בחקירה תעשה רק באישור
ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת
ישראל
, שנדרש ליידע את
היועץ המשפטי
לממשלה .
,בשלב הבא ניתן להגיש
כתב אישום רק אם ימצא
ב חקירה כי העבירה
לא בוצעה במסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת ולאחר
שנתקבל אישור
מטעם
הייעוץ המשפטי לממשלה.
3
9.
,נוסף לכך לחברי הכנסת
מוקנית חסינות דיונית
מפני העמדה לדין פלילי בזמן
כהונתם כחברי כנסת ,
אף
אם העבירה לא בוצעה במילוי
תפקיד
ם ואף אם נעברה לפני בחירת
ם לכנסת .
חסינות זו חלה רק
בזמן
כהונת ם כחברי כנסת ורק
בתנאי שחבר
הכנסת ביקש
להחילה באופן ייזום ,
בהתאם לארבע עילות
המ
נויות בחוק ובקשתו הת
קבלה ב הצבעה של רוב חברי הכנסת.
4
ג.
עיקרי הצעת החוק והשלכותיה
10
. הצעת החוק
של ח
ה"כ טלי גוטליב המונחת כעת לפניכם, מבקשת
לשנות באופן מהותי את דיני
החסינות בישראל, באמצעות
הקניית
שליטה כמעט
מוחלטת ל
חברי ה כנסת בחסינות המוענקת להם
מכוח החוק
, כך שלא
ניתן יהא לפתוח בחקירה פלילית או לדון בתביעה אזרחית נ גד חבר
כנסת ,
ביחס
למרב ית העבירות
הפ
ליליות ו
חלק מ
העילות האזרחיות המנויות בחוק הישראלי ,
אלא אם הכנסת
הצביעה באופן,אקטיבי
ברוב מיוח
ס
של
חבריה,
שהמעש ה נעשה
לא במסגרת מילו.י תפקידו
11
.
,לצד זאת הצעת החוק מבק שת
להשיט את החסינות
באופן אוטומטי כבר בשלב החקי
רה הפלילית .
זאת, תוך העברת המשקל של ההחלטה בנושא מ גורמי המקצוע–
היעוץ המשפטי
,לממשלה משטרת
ישראל ובתי המשפט לידיהם של חברי הכנסת ,משל ה חתול
שומ
ר
.על השמנת
12
.
במתכונת המקורית של הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת
עוגן
רוב של90
חברי כנסת
להסרת
החסינות ובהמשך הוגש
ביום24.2.2025
נוסח מתוקן,
אשר
עיגן
רוב של75
חברי כנסת–
שאין חולק
כי גם הוא רוב מיוחד וחריג בדין הישראלי ,. לצד זאת
כאמור
, בנו סח החדש הוחרגו עבירות מצומצמות ,
ן רוב אשר בלאו הכי אינ ן
יכולות לה
יעשות למען מילוי תפקידו
,של חבר הכנסת כדוגמת
גרימת ,מוות
אחראיות לחסרי יש
ע ,
חובת הורה
,או אחראי לקטין
עבירות מין
וזנות ותועבה.
,כן
הובהר כי
השינוי
1
בג"ץ11298/03
,
'פס15
לפסק דינו של כב' הנשיא
ברק .
2
בג"ץ3
11298/0
', פס19
לפסק דינו של ה
נשיא
בר.ק
3
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה4.2200
""חקירת איש ציבור(
7.2002
0
3.
0)
;
נוהל אח"מ '"חקירת אישי ציבור בכירים" מס
300.16.193
;ונדגיש,
כי
,למעשה
גם במהלך ההליך ה משפטי חבר
הכנסת זכאי לטעון כי מעשיו נעשו במסגרת מילוי תפקידו
ושחלה
בעניינו חסינות מהותית .
4
סעיף4(3) ל
חוק החסינות .
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
4
יחול גם
ביחס לחברי כנסת לשעבר ,ביחס למע
שים שנע
שו בתקופת כהונתם.
5
13
.
,זאת ועוד
בנוסח המתוקן של
הצעת החוק בני ו גוד לאופן בו הוצגה
ההצעה על ידי
חה"כ
טלי גוטליב
בעבר, ככזו
שלא,תחול על הליכים המתנהלים בעניינה נקבע
כי הצעת ה
חוק תיכנס לתוקף תוך
30
ימים
מיום
פרסומ ה
ברשומות.
6 זאת , מבלי להחריג הליכים
תלויים ועומדים נגד חברי כנסת , בא ופן
כזה
ש יביא להפסקת הליכים המתנהלים
בעניינם.
14
. כפי שנראה להלן, ה צעת החוק –
הן במתכונתה המקורית והן בנוסחה המתוקן –
7
עומדת בניגוד
לעקרונות ה
יסוד של ה משטר הדמוקרטי במדינת ישראל ; פו געת אנושות בשלטון החוק
ובזכויות יסוד
בסיסיות; ומביא
ה
לשינוי מהותי ובסיסי בדיני החסינות בישראל, כך שמעתה ואילך יהיה
קשה עד
בלתי אפשרי לקיים הליך משפטי
בעניינם של חברי כנסת , גם במקרים בהם המעשה או ההתנהגות
לא
נוגעים לעצם מי.לוי תפקידם
ד.
הצעת החוק פוגעת
בעקרונות דמוקרטים בסיסיים–
שוויון ,בפני החוק שלטון
החוק והפרדת רשויות
במדינה דמוקרטית
15
. הצעת החוק מ בקשת לערער את האיזון העדין הקיים היום
ב דיני החסינות, באופן שיוביל לפגיעה קשה
ובלתי
מידתית
במאפייניה ה .גרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית
16
.
הפגיעה הראשונה
היא הפגיעה ב עיקרון הפרדת הרשויו
ת .
הצעת החוק מעבירה, הלכה למעשה,
את
סמכות היישום של
הסדרי החסינות מבתי המשפט לא ה .מחוקק
ב .כך נוצר כפל תפקידים
מ
חד גיסא ,
הכנסת קובע
ת את ההסדר הכללי של דיני החסינות, ומאידך גיס ,א
הכנסת הופכת להיות הפרש ן
המוסמך של החוק ו
זו ש
אחראי
ת
ליישם
אותו בעניינו הפרטי של כל חבר כנסת .
זהו מצב חריג, אשר
מפקיע מרשויות התביעה ומבתי המשפט את תפקידם בהעמדת חברי כנסת לדין.
17
.
מצב
זה, לפיו חברי הכנסת הם גם הדיינים וגם קובעים מהו הדין, הוא מצב שאין שני לו בדין , ה חורג
מאמות המידה המקובלות והידועות במשפט החוקתי
בארץ ובעולם.
18
.
,על כן,לעמדת התנועה
העברת
ה סמכו ת האמורה לידיה של
הכנסת כרשו,ת המחוקקת
תוביל להפרה
.של האיזון השלטוני העדין בין רשויות השלטון וראו לעניין זה את דבריו של כבוד השופט (כתוארו אז )
סולברג
בב ג"ץ10042/16
קוונטינסקי נ' כנסת ישראל (
6.8.2017
) :
"ברם, אין
בעקרון הפרדת הרשויות כדי להעניק ריבונות מוחלטת לרשות
המחוקקת
...הרשות המחוקקת אינה כל-יכולה .
.באיזונים ובבלמים עסקינן
,לעיתים דווקא התערבות ביקורתית של רשות אחת בפעולתה של רשות אחרת
היא אשר שומרת על מעמדן ההולם של רשויות השלטון כולן, ומונעת ניצול לרעה
של הכוח המסור להן . הפרדת הרשויות בהתגלמותה מחייבת ריסון מזה
וביקורתיות
.מזה...
הלכה
למעשה, אין הרשויות נפרדות לגמרי זו מזו; אדרבה
–
הן אחוזות ושלובות זו בזו, כך שאין האחת חופשית לחלוטין מתלות
:באחרת '
.הפרדת רשויות משמעותה איזון ובקרה הדדיים בין הרשויות השונות
לא חומות בין הרשויות אלא גשרים מאזנים ומפקחים. ' " (
'שם, פס16
.)
19
.
עיקרון דמוקרטי
נוסף,
.שנפגע כתוצאה מהצעת החוק הוא עיקרון השוויון בפני החוק
הצעת החוק ,
,כאמור מבקשת
לקבוע כי
לא ניתן
לתבוע
או לחקור חברי כנסת, אלא אם הכנסת תקבל החלטה
5
סעיף 1
א ל
נוסח החדש ל
הצעת חוק.
6
סעיף2 ל
נוסח החדש ל
הצעת חוק .
7 כאן המקום לציין כי
בנוסחה המתוקן של הצעת החוק בוצעו למעשה שינויים מינוריים ביחס להצעת החוק המקורית, אשר
אינם מסירים את הפגמים המהותיים העומדים בבסיס ההצעה,
כפי שנראה ב
נייר העמדה , במקרים מסוימים–
כמו במקרה
של קביעת סעיף תחילה ל-
30
יום לאחר מועד הפרסום ברשומות –
.אף מחריפים אותם
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
5
פוזיטיבית המאפשרת זאת
ברוב של75
חברי כנסת .
מדובר
ברף
גבוה ובלתי מושג , שיסכל כמעט כל
אפשרות
ל
העמדה לדין או ל
תביעה של חברי כנסת. ולראייה,
בבדיקה
ש
ערך
היעוץ המשפטי לוועדה
נמצא כי
ה
רוב הג דול ביותר שגויס בהצבעה על חסינות של
חבר כנסת עמד על
71
ח ברי
כנסת בלבד .
8
20
. ויו ,בהר מאחר שהצעת החוק תסכל כל אפשרות מעשית
לחקור או לתבוע חברי כנסת, החסינות תח ול
בהכרח גם על מעשים אשר חורגים מתפקיד
ם.
21
. לפ
יכך ,
,לשיטתנו
ה צעת החוק מערערת את האיזון העדין המעוגן בחוק החסינות
והיא תגרום
לפגיעה
בלתי מידתית ב עקרונות היסוד של
המשפט החוקתי הישראלי –
,ובראשם
עיקרון השוויון
בפני החוק
ו עיקרון
שלטון החוק .זאת,
תוך
הפרת
האיזונים והבלמים הנדרשים בין רשויות השלטון במדינה
.דמוקרטית
ה. הצעת החוק תשבש הליכי חקי
רה ו תוביל ל
פוליטיזציה של הליכי העמדה לדין
של
חברי כנסת
22
.
הצעת החוק
מקנה חסינו
ת עוד משלב החקירה הפלילית
ומשכך ,תסכל
הלכה למעשה , את האפשרות
לחקור חברי כנסת ובכך גם את ההיתכנות להעמיד
ם בהמשך לדין פלילי .
23
.
מסקנה זאת מתבקשת ממספר טעמים. הטעם הראשון לכך ה וא
שההצעה
מחייבת את רשויות אכיפת
החוק לפרוס בפני חברי הכנסת את התשתית הראייתית שיש בידן לצורך הצבעה על הסרת החסינות ,
קודם
לפתיח
ת חקירה בנושא
. כך, בהכרח יהא בפני חברי הכנסת מידע מוגבל ובלתי מספ ק שיסכל
הגעה לחקר האמת וימנע מהם להצביע בעד הסרת החסינות.
24
. טעם נוסף וה א,שבהתאם להצעת החוק
לא ניתן לנקוט עוד בפעילויות חקירה סמויות
נגד חברי
כנסת
–
דבר
ש
צפוי לפגוע באופן מהותי באפקטיביות החקירות. דוגמא לכך ניתן למצוא ב הנחיות היועץ
'המשפטי לממשלה מס2.1003
" , בעניין חסינות חברי הכנסת- חיפוש משטרתי בדירת חבר הכנסת:"
9
"
,אולם, בנוגע לפעולות חקירה
שחיוני לבצען באופן חשאי , קיימת חשיבות
ניכרת לשאלה, אם ניתן
,לבצען ללא הליך מקדים ופומבי של הסרת חסינות הליך
שברוב המקרים יהפוך את הפעולה המתבקשת לבלתי יעילה. "
25
.
הטעם
הא
חרון ה ו א הפוליטיזציה
שתגרם ל
הליך הסרת החסינות .
,בהתאם להצעת החוק
רוב של75
חברי כנסת נדר
ש ל
הצב עי באופן פוזיטיבי בעד הסרת החסינות
, על מנת לפתוח ב חקירה
. משכך,
ומשלא
ניתן יהיה לגבש תשתית ראייתית לפת
יחה בחקירה
ללא אישור של הכנסת, ההחלטה ל הסרת החסינות
תתבסס
על טעמים
ש
אינם מקצועיים ועניינים
ואף
על שיקולים פוליט י
ים צרים .
26
. הקניית סמכויות אלה לידיהם של חברי הכנסת,
,אם כן ו צפ יה להביא
לכדי פוליטיזציה של הליכי
העמדה לדין
של
חברי כנסת
ו אף להוביל
לפגיעה חמורה בעצמאות
של
מערכת אכיפת החוק.
27
. זאת, מא חר
והצעת החוק מקנה לחברי הכנסת סמכות לחסום פעול
ות חקירה ו אף לגבור על שיקול
ה
דעת
המקצועי של מערכת
אכיפת החוק .
,כך למעשה תהא מערכת אכיפת
,החוק תלויה בחברי הכנסת
בהפעלת סמכויותיה בעניין וביכולתה להגיע
.לחקר האמת
8
,וגם אז באותו מקרה חבר הכנסת הוא זה שביקש
שייטלו ממנו את החסינו :ת. וראו
,הצעת חוק חסינות חברי הכנסת
זכויותיהם וחובותיהם (תיקון -
)אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי–
,התשפ"ה2024
(פ5037/25
(/) (פ5037/25
,
,חוות דעתה של ארבל אסטרחן'פס
25
(
22.01.2025
" :)( להלן
חוות הדעת של היועץ המשפטי.)
9 יף סע 7
'להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס2.1003
,
בעניין "חסינות חברי הכנסת-
"חיפוש משטרתי בדירת חבר הכנסת
(
03.07.2002
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
6
28
. ונדגיש כי
עיקרון עצמאות מערכת אכיפת החוק, מהווה אחד מאבני היסוד הבסיסיים ביותר של
המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, והוא נגזר מעיקרון הפרדת הרשויות שנועד ליצור מערכת איזונים
ובלמים, שימנעו מרשות יחידה לצבור כוח רב ש
יאיים על יסודות המשטר הדמוקרטי במדינה .
29
. זאת
ועוד, נדגיש כי
לאור השיבוש של הליכי החקירה , סביר להניח שתופעות כגון ההדלפות מהקבינט
יתגברו ויתחזקו .
במהלך מלחמת חרבות ברזל, דווח פעמים רבות על הדלפות חמורות מהקבינט
הבטחוני–
.דבר אשר כידוע פוגע פגיעה קשה בביטחון המדינה10
בהינתן שרוב חברי הקבינט הם גם
חברי כנסת, קבלת הצעת החוק עשויה לגרום למצב שבו לא ניתן יהיה לעצור את ההדלפות , לאור
העובדה שהצעת החוק תמנע את האפשרות לקיים חקירות סמויות
בעניינן
ושיידר
ש
רוב של75
חברי
כנסת כדי להסיר חסינות של חבר הכנסת שהדליף מידע .
ו .
הצעת החוק תהפוך את הכנסת
"לעיר
מקלט" ותפגע קשות באמון הציבור
30
. מהאמור לעיל עולה כי הצעת החוק מקימה חשש ממשי להפיכת הכנסת ל-
"עיר מקלט" עבור חברי
כנסת שביצעו עבירות פליליות, באופן העלול להביא לפגיעה קשה באמון הציבור ברשויות המדינה
ובשלטון החוק.
זאת, מאחר
ו
הנחת העבודה של חברי הכנסת תהיה מעתה
כי לא ניתן ,לחקור אותם
בטח לא בצ ,ורה אפקטיבית מה שייצור תחושה כללית של היעדר דין וחשבון–
"בלא דיין, אין דין".
31
.
בנסיבות אלה, הליכי
אכיפת החוק
כלפי
חב רי כנסת
עלולים להיתפס בעיני הציבור כמונעים משיקולים
פוליטיים ולא ככאלה
החותרים לגילוי האמת.
מוסד החסינות יזוהה ככלי המאפשר לנבחרי הציבור
לפעול ללא אחריות וללא כפיפות לכללי המשפט החלים על כלל האזרחים במדינה .
32
.
מצב זה לא רק עומד בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, אלא אף צפוי לפגוע
באופן ממשי וישיר באמון הציבור ברשויות השלטון ובכנסת בפרט.
ז.
הצעת החוק פוגעת
בזכויות יסוד חוקתיות
וב
זכות ה
גישה לערכאות
33
.
לצד האמ ,ור הצעת החוק ה מבקשת להקנות לחברי הכנסת חסינות מהליכים משפטיים, פוגעת פגיעה קשה
בזכות הגישה לערכאות של
אזרחי המדינה, שהוכרה כבעלת מעמד נורמטיבי עליון במשפט הישראלי.
11
34
.
,כאמור כאשר נדרש רוב מיוחס של75
,חברי כנסת להסרת החסינות נמנעת בפועל האפשרות של האזרח
שנפגע ממעשה או מהתבטאות של חבר כנסת להביא את עניינו לבירור שיפוטי.
,זאת
בפרט
כאשר בטרם
יוכל לפנות לערכאות משפטיות י ידרש האזרח לפנות
לחברי הכנסת עצמם בבקשה
.להסיר את החסינות
35
.
לכך יש להוסיף כי
לפי הצעת החוק,
בית המשפט
נותר נטול סמכות אפקטיבית להושיט סעד לאזרח שנפגע .
מימוש סמכויותיו של בית המשפט
מותנה מעתה ואילך
ב קיום הליך פוליטי
מקדים ,
שימנע כמעט קליל
כל
בירור משפטי אפקטיבי
וממצה
בעניין .
36
. זאת ועוד ,
הפגיעה בזכות הגישה לערכאות צפויה
ל גרור
פגיעה בזכו ,יות חוקתיות נוספות של האזרח
שלא יוכל למצות את הדין כאשר
זכויותיו –
ובראשן זכותו לפרטיות או לשם טוב –
נפגעת על ידי חבר
כנסת .כך ,
בתקופה האחרונה התרבו המקרים בהם חברי כנסת עושים שימוש ברשתות החברתיות
ככלי
לניגוח ב אזרחים פרטיים, לעיתים תוך חשיפת פרטי
ה ם ה
מזהים . בשל אופייה הציבורי והוויראלי
10
:איתמר אייכנר "נתניהו בקבינט 'יש שטף בלתי פוסק של הדלפות. למה לא חוקרים?'
"
ynet
(
22.11.2024
.)
11
ע"א733/95
ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ(, נא3
)
577
(
1997
.)
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
7
.של הרשת החברתית, הפגיעה בפרט היא מיידית, נרחבת ולעיתים בלתי הפיכה
37
.
הצעת החוק, אשר תחסום את האפשרות להגיש תביעות אזרחיות
מכוח חוק איסור לשון הרע,
התשכ"ה-
1965
, חוק הג
נת הפרטיות, התש מ"א-
1981
'ופקודת הנזיקית [נוסח חדש], פרק ג' סימנים ג
ו-
,'י
צפויה להסיר את הבלם המשפטי המרכזי הקיים כיום נגד תופעה זו. בהיעדר כלים אפקטיביים
להרתעה או לפיצוי, קיים חשש ממשי שהצעת החוק תעודד שימוש לרעה
בדיני החסינות
ותביא
להעמקת הפגיעה בזכו יות חוקתיות של
אזרחים.
ח. ההסדר החו קי
חריג בראי דין משווה
38
.
,בשולי הדברים, מן הראוי לציין כי גם במסגרת ההסדר הקיים חוק החסינות בישראל מעניק לחברי
הכנסת הגנה רחבה ביחס למקובל במדינות אחרות .
39
. כך
.למשל, באוסטריה מוענקת חסינות מהותית רק בגין אמירות שנאמרו במסגרת פעילות פרלמנטרית
בבריטניה ובגרמניה אף מתקיימים הסדרים דומים מה
גבילים
את תחולת החסינות. בדנמרק, החסינות
הדיונית מוגבלת מאוד
בהיקפה
.והחסינות המהותית אינה חלה על התבטאויות שנעשו מחוץ לפרלמנט
הדין בסלובקיה ובמדינות נוספות מצביע אף הוא על מגמה של צמצו
ם.
12
40
. מ השוואה עולה כי הדין בישראל כבר כיום מעניק לחברי הכנסת חסינות חריגה ומרחי בה בראי משפט
מ
שווה .
המגמה העולמית
היא לצמצם את היקף מוסד החסינות, מתוך רצון להבטיח את עקרון השוויון
בפני החוק ולמנוע שימוש לרעה בהגנות פרלמנטריות. הצעת החוק הנדונה, אשר מבקשת להרחיב עוד
יותר את תחולת החסינות, עלולה להרחיק את מדינת ישראל מן הנורמות המקובלות בדמוקרטיות
אחרות
ולהעמיק את הפגיעה באמון הציבור ובערכי יסוד של
המשטר הדמוקרטי.
ט. חברי הכנסת "מחוקקים לעצמם" במטרה להשפיע על הליכים תלויים ועומדים
41
.
מועד התחולה שנקבע להצעת החוק–
30
ימים מיום פרסומה–
מציב דוגמה מובהקת וחריגה למצב
דברים ."בו "הכנסת מחוקקת לעצמה ,אולם
מעבר לניגוד העניינים המוסדי המובנה הטמון בה , הצעת
החוק בנוסחה הנוכחי אינה
מהווה שינוי
חקיקתי הצופה פני עתיד,
אשר
נעש
ית
מאחורי"
מסך בערות",
אלא צפויה להביא, בפועל, להפסקת הליכים פליליים ואזרחיים תלויים ועומדים נגד חברי כנסת
מכהנים ובכלל
זה שורת הליכים המתנהלים כנגד
יוזמת הצעת החוק,
חה"כ
גוטליב.
42
.
,כלומר
בעניינו , נדמה
כי
הצעת
החוק מבקשת ליתן
מענה לבעיה פרסונלית של חברי כנסת מכהנים
וביניהם ל יוזמת
הצעת החוק.
13
חשש זה מתחזק מעיון ב דברי ההסבר הנלווים
להצעת החוק , אשר
במסגרתם צוין במפורש
כי קידום
הצעת החוק
נובע מ "ריבוי תביעות המוגשות בימים אלה נגד חברי
."כנסת בניסיון להשתיקם14 ל עניין זה יפים הם דברי
ו של כב' השופט חשין ב בג"ץ971/99
התנועה
למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת(, נו6
)
117
(
2002
) :
"היסוד של ניגוד עניינים מקומו אינו נפקד גם בנושאים אחרי
ם שבהם מחוקקת
הכנסת לעצמה ,
ואולם בענייננו שלנו–
ובעניינים דומים לו כנושאי החסינות
וזכויות-היתר המוענקים לחברי-
הכנסת– מצוי יסוד זה במינון גבוה במיוח ...ד
בדברינו למעלה עמדנו על התופעה של כנסת המחוקקת לעצמה. גם עתה
12
להרחבה ר :או
עו"ד צח בן יהו" דה
חסינות פ
רלמנטרית ופתיחה בחקירה פלילית נגד חבר פרלמנט ב של
התבטאויותי
ו "
הלשכה המשפטית של הכנסת , מיום22.2.2021
.
13
:להרחבה ראו בג"ץ5119/23
,התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת פסקה59
( לפסק דינו של השופט פוגלמן26.10.2023
.)
14
דברי הסבר להצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון–
אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או
אזרחי), התשפ"ה–
2024
.
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
8
מדברים אנו בכנסת המחוקקת לעצמה, ואולם דומה שראוי כי נדייק ונדבר לא
בכנסת אלא בחברי-
,הכנסת
ולא בכנסת המחוקקת לעצמה אלא בחברי-
הכנסת
המחוקקים (או המחליטים) לעצמם... מקום שחברי-
הכנסת קובעים את היקף
חסינותם– היסוד האישי-
הפרטי יסוד דומיננטי הוא במערכת, דומיננטי יותר
מאשר בנושאים אחרים. "
'(פס41-42
לפסק ד .)ינו של כב' השופט חשין
43
.
,ויובהר על אף
שחה"כ גוטליב התחייבה כי הצעת החוק לא
תחול
על הליכים תלויים ועומדים, בציי נה
" כי כוונתה כיוזמת הצעת החוק היא שההצעה תחול רק לעתיד ולא על הליכים שכבר תלויים ועומדים
בבית המשפט או על חקירות פליליות שנפתחו".
15
בפועל, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי עיגנה בדיוק
ההפ
ך ,
ו נקבע בה
כי תחול בתום שלושים ימים מיום פרס
ום החוק ברשומות .
16
דהיינו, הצעת החוק
תחול באופן גורף ומידיי על כל חברי הכנסת –
גם אלו
נגדם יש
.הליכים תלויים ועומדים
44
.
,על כן לעמדת התנועה, גם במידה והצעת החוק
תעבור בנוסחה הנוכחי ו
ללא כל שינוי
–
דבר שאנו
כמובן מתנגדים לו בכל תוקף–
לכל הפחות, יש לקבוע בה
תחולה נדחית באופן שימנע את החלת
השינויים המעוגנים בה על
הליכי
ם תלויים ועומדים .
י.
סוף
דבר
45
. הבאנו ב פניכם
התנגדות חריפה
,להצעת חוק ה פוגעת בעקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי
במדינת ישראל ו"הופכת את הכנסת ל"עיר מקלט,
בניגוד גמור לתכליות של.דיני החסינות
על כן, נוכח
,כל הטעמים שפורטו
נבקש מחברי הכנסת הנכבדים להתנגד להצעת החוק ולהסירה מסדר היום.
15 מכתב
מטעם
עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, בעניין הצעת החוק ,
סעיף6 (
27.11.2024
.)
16
סעיף2 להצעת החוק .
________________________
________________________
סתיו לבנה להב, עו"ד
דיאגו גלגובסקי
מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה
רכז
מ
חלקת מדיניות וחקיקה