הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,467 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב חנין זאב בילסקי פ/4506/18 הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכות פקחים) (תיקון – סמכויות רשות מקומית החברה באיגוד ערים), התשע"ב–2012 דברי הסבר חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכות פקחים), התשס"ח–2008 (להלן – החוק), מעניק לרשויות המקומיות ולאיגודי ערים סמכויות פיקוח על רשימת חיקוקי סביבה מדינתיים המופיעה בתוספת לחוק. דברי ההסבר לחוק מציינים כי מטרתו להתמודד עם מחסור במשאבים וכלים אל מול ריבוי העבירות על חיקוקי הסביבה. החוק הסמיך את הרשויות המקומיות לאכוף חיקוקי סביבה מדינתיים תוך הסתייעות במערך הפיקוח של הרשויות המקומיות, הכולל מספר רב של פקחים הפרוסים ברשויות המקומיות בכל רחבי המדינה. על פי תכליתו ותוכנו של החוק נראה שכוונת המחוקק היתה ליצור סמכויות פיקוח ואכיפה מקבילות לרשויות השלטון השונות. לפיכך, החוק העניק סמכויות פיקוח לרשויות המקומיות במקביל לסמכויות פיקוח המסורות לרשויות המדינה לעניין חיקוקי הסביבה המדינתיים. סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955 (להלן – חוק איגודי ערים), קובע כי רשות מקומית שבתחום איגוד ערים תהא פטורה ואף מנועה מהפעלת סמכויות בנושא המצוי בטיפולו של איגוד הערים. להלן נוסח הסעיף: "10. ייחוד סמכויות ותפקידים לאיגוד ערים יהיו כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בענינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהענינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי כל דין, בענינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים." רוצה לומר, לאיגוד הערים תהא סמכות בלעדית לטיפול בנושא, ולרשויות המקומיות החברות באיגוד לא תהיה סמכות לטיפול בו. שאלת תחולת הוראת סעיף 10 לחוק איגודי ערים על חוק האכיפה הסביבתית היא שאלה מורכבת, וייתכנו פרשנויות משפטיות שונות וסותרות לעניין זה. היה ותתקבל הפרשנות לפיה סעיף 10 לחוק איגודי ערים אכן חל על חוק האכיפה הסביבתית, המשמעות תהא כי לרשויות מקומיות החברות באיגוד ערים לא תהא סמכות פיקוח ואכיפה על חיקוקי הסביבה המדינתיים. הוראת החוק המסמיכה רשויות מקומיות תתייחס, למעשה, רק לרשויות מקומיות שאינן חברות באיגודי ערים. בפועל, איגודי ערים רבים אינם ערוכים לפיקוח ואכיפה, ולחלק מהם אין כלל מערך כגון זה. גם באיגודי ערים שיש להם מערך פיקוח ואכיפה מספר הפקחים הנכללים בו הוא זעום לעומת מספר הפקחים של הרשויות המקומיות. מבחינה לוגיסטית ומקצועית, למערך הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות ולמערך התביעה העירונית יש יתרונות של מיומנות ונסיון מקצועי רבים במידה ניכרת ממערכי הפיקוח והאכיפה של איגודי ערים (אם בכלל ישנם). שלילת סמכויות הרשויות המקומיות החברות באיגוד ערים תמנע את האפשרות להיעזר במערך הפיקוח של הרשויות המקומיות לשם פיקוח ואכיפה על יישום חיקוקי הסביבה המדינתיים, ותפגע באופן משמעותי באפשרות יישום החוק, מימוש מטרותיו ומיצוי יכולות הפיקוח של הרשויות המקומיות לטובת ההגנה על הסביבה. גם מבחינה מעשית רשויות מקומיות החברות באיגודי ערים שלחו כבר עשרות פקחים להכשרות לשם פיקוח על חיקוקי סביבה מדינתיים מכוח החוק והסמיכו אותם לאכוף חיקוקים אלה. שלילת סמכויות רשויות מקומיות אלה לפיקוח ואכיפה על חיקוקי סביבה מדינתיים תמנע מפקחים אלה להפעיל את סמכויות הפיקוח שהוכשרו ליישמם. הצעת החוק קובעת חריג להוראת סעיף 10 לחוק איגודי ערים בכל הנוגע לרשויות מקומיות החברות באיגוד ערים, ולשם יישום חוק האכיפה הסביבתית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשע"ב – 23.7.12 תיקון סעיף 2 1. בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף האמור בסעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955, לרשות מקומית החברה באיגוד ערים שעיקר עיסוקו בשמירה על איכות הסביבה, יהיו כל הסמכויות לפי חוק זה, במקביל לסמכויות איגוד ערים כאמור."