חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י9 תל אביב6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 23 בפברואר2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט הכנסת ,שלום רב :הנדון הצ"ח העמותות (תיקון– תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה- 2024 ( של ח"כ קלנר5222/25 ) – נייר עמדה לקראת הדיון בהצ עת החוק שבנדון .להלן עמדת האגודה לזכויות האזרח יאמר מיד, כי אנו סבורים שמדובר בהצעת חוק בלתי חוק ית ת ,ואנטי דמוקרטית, הפוגעת בזכויות יסוד .ואנו מתנגדים לה מכל וכל הצ עת החוק תוביל לריסוק עמותות שחרטו על דגלן את ההגנה על זכויות האדם, ותעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות דיקטטוריות ,שפוגעות בארגוני זכויות אדם ואוסרות, הלכה למעשה ,על פעולתם במדינה . הצעת החוק ,מפלה ,פוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות בזכות הגישה לערכאות, ובזכויות האדם של כלל האוכלוסייה בכל תחומי החיים, ובפרט בזכויותיהם של קבוצות מוחלשות ומושתקות , אשר מיוצגות על ידי העמותות. תוכן הצעת החוק 1. הצעת החוק כוללת שני תיקונים שיחולו על עמותות, אשר התרומות שלהן מגיע ות מ"ישות מדינית זרה", כמוגדר בחוק העמותות (דהיינו– מדינות זרות, האיחוד האירופי, האו"ם, קרנות ממשלתיות .)וכיוצ"ב 2. התיקון הראשון קובע, שכל תרומה הניתנת מ"יישות מדינית זרה" לעמותה (אם כי בדברי ההסבר נכתב שזה יחול רק על עמותות שרב המימון שלהן "מגיע מ"יישות מדינית זרה ), תחויב במס בשיעור 80%. זאת אלא אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יפטור את ה תרומה בשל נסיבות מיוחדות; או א)ם מדובר ב"מוסד ציבורי" (כמוגדר בפקודת מס הכנסה , המתוקצב ע"י המדינה , או ש מחזורו קטן מ- 100 אלף שח. 3. התיקון השני קובע, שבית משפט לא ייזקק לבקשה מעמותה שעיקר תרומותיה מישות מדינית זרה, אלא אם היא.מתוקצבת ע"י המדינה מטרת הצעת החוק 4. הצ"ח זו הינה הצעה אחת מתוך שורה של יוזמות והצעות חקיקה שנעשה ניסיון לקדמן במהלך השנים האחרונות, מתוך כוונה לפגוע ביכולת של עמותות, ובפרט ארגוני זכויות אדם, לקבל תרומות .ולפעול זאת בשל העובדה שהאג'נדה של הארגונים שונה מזו של הרוב הפוליטי , ומשום שפעילותן מהווה ב.יקורת על פעילות הממשלה אם בעבר התמקדו הצעות החוק בשקיפות מקורות התמיכה , עתה מתמקדת הצעת החוק בשלילת האפשרות לקבל תרומות . מדובר אם כן בשינוי דרמטי ביחס השלטון .לפעילות ארגוני זכויות האדם במדינה 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 5. הטענה של יוזמי הצ עת החוק ,, וכן של הממשלה התומכת בה הצ ש עת החוק נועדה כביכול למנוע ,התערבות לא לגיטימית של מדינות זרות בריבונות ישראל שהעמותות הן ,, לפי הנטען זרוען הארוכה – היא מופרכת . .המדינות התורמות פועלות באופן לגיטימי, והעמותות הנתרמות אינן זרוען הארוכה 6. התמונה המעוותת שיוזמי הצעת החוק מנסים לצייר עומדת בסתירה מוחלטת לקשרים הענפים שמנהלת המדינה עם ה מדינות התורמות . תמוה, שלא לומר מגוחך, הניסיון להציג את "הישויות .המדיניות הזרות" כמי שמנסות לחתור תחת הריבונות הישראלית ולהתערב בענייניה הפנימיים נזכיר שוב, שמדובר במדינות שהן ,מהטובות בידידותיה של ישראל כמו ארה"ב ומדינות .באיחוד האירופי 7. מדינת ישראל מבקשת להיות חלק ממשפחת העמים, ובתוך כך היא מחויבת בשלל אמנות וקשורה בשלל הסכמים, בכל תחומי החיים, עם אותן מדינות ממש. מעבר לכך שהבסיס ליחסיה של מדינת ישראל עם המדינות הדמוקרטיות הוא קיומם של ערכים משותפים, ובראש ובראשונה דמוקרטיה וזכויות אדם (וראו לעניין הזה הסכמי ישראל עם האיחוד האירופי וגורמים נוספים); הרי שמדינת ישראל מקבלת מאותן מדינות כספים, הן ב ,מסגרת הסכמי סחר, השקעות והלוואות, והן כתרומות בסדרי גודל אדירים של עשרות מיליארדים רבים . 8. "המעורבות" של "הישויות המדיניות הזרות" באמצעות השקעת משאבים מתבטאת בכל תחומי ,החיים: בחינוך, בתרבות, בבריאות במדע , וכמובן בביטחון. אפשר ל ו מר כמעט בוודאות, שההשפעות ו ההשלכות של מעורבות זו , הן משמעותיות בהרבה מההשלכות שיש לתרומות המזעריות באופן יחסי הניתנות לארגוני זכויות האדם, וכן שהתלות של ישראל בקשר עם מדינות אלו ובכספים שלהן, בכל .התחומים, היא דרמטית וחיונית, אולי אפילו לעצם קיומה של המדינה 9. יש להדגיש, כי התמיכה של מ דינות שונות )בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל (ובעולם בכלל הינה תוצר ישיר של הלקחים שהופקו לאחר זוועות מלחמת העולם השנייה, בעקבותיהן החליטו מדינות העולם לפעול יחד להגנה על זכויות אדם וערכי הדמוקרטיה , והדבר בא לידי ביטוי גם בהקצאת משאבים לתמיכה בארגוני ז כויות אדם. לפיכך, אין מדובר בהתערבות בעניינים פנימיים כלל וכלל אלא במחויבות לגיטימית ונחוצה לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם בכל מקום וזמן .ביחד 10 . יתר על כן, חלק מהמענקים שמדינות דמוקרטיות מעבירים לארגוני זכויות אדם במדינות אחרות נועד להבטיח את הזכויות הבסיסיות של קבוצות מיעוט ,וקבוצות לא פופולאריות וגם קבוצות שאינן בעלות מעמד במדינה, אשר ללא סיוע חיצוני יתקשו להתאגד ולעמוד על זכויותיהן או לגייס תרומות מהציבור . כך, למשל, במקרה של הפלסטינים בשטחים , המיעוט הערבי בישראל, ומהגרי העבודה ומבקשי המקלט , אך באותה .מידה גם אסירים או חשודים בהליך הפלילי רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם 11 . על אף שלכאורה תכלית הצעת החוק היא מניעת התערבות זרה בעניינה הפנימיים של ,מדינת ישראל הצ עת החוק מתמקדת בתרומות מסוג אחד בלבד – תרומות מישות מדינית זרה, ואינה מתייחסת לתרומות המתקבלות מגורמים זרים פרטיים אחרים, לרבות מיליארדרים שונים, קרנות, כספים של גורמים כנסייתיים שונים וכיוצ"ב. זה לכשעצמו שומט את הקרקע מתחת לטענה שהצ עת החוק מקודמת של .דאגה לריבונות 12 . הבחירה לסמן כמושא החקיקה רק תרומות מישויות מדיניות זרות ,ולא לעסוק כלל בתרומות הזרות הפרטיות, אינה .מקרית ין ח תב זה ""נתפר כדי שהחקיקה תלכוד את הארגונים שהממשלה 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel מעוניינת לחסל . קרנות ממשלתיות של מדינות דמוקרטיות נוטות לתרום ל עמותות ש עוסקות ב הגנה על זכויות אדם, חיים משותפים ו קידום שלום , ואשר נמנעות מקבלת כסף ממשלתי מקומי כדי לשמור על עצמאותן .ויכולתן לבקר את השלטון אין למדינה כל עניין לפגוע בעמותות שנהנות ממימון זר של מדינות זרות בשלל תחומים, כמו בריאות, תרבות או פיתוח, עמותות שלרוב נהנות גם מתקציבי ממשלה, ולכן פטור ות מהמיסוי. הסעיף שעו סק בשלילת זכות העמידה מצביע גם הוא שכל מטרתה של הצעת החוק הוא לסמן את הארגונים שעוסקים בהגנה על זכויות אדם, טוהר המידות או ערכי .הדמוקרטיה, ואשר מבקרים את השלטון ולכן לא מבקשים ולא מקבלים מימון ממשלתי 13 . יוזמי החוק מקבלים בשוויון נפש, ללא כל ביקורת או חשש מפ ני התערבות והשפעות חיצוניות על ,ריבונות ישראל קבלת ,תרומות זרות מארגונים ומאנשים פרטיים בחו"ל, יהודים ולא יהודים לעמותות פוליטיות המזוהות עם הימין, ואשר משתמשות במימון הזר לקידום פעולות שיש להן .השלכה מדינית מובהקת 14 . גורמי חוץ פרטיים שתורמים לארגונים ולמטרו ת שונות בישראל משפיעים על הפוליטיקה והמדיניות בישראל, אולם לגביהם לא נדרשת מגבלה . כדוגמאות בלבד, אפשר לציין את המימון של עיתון חינמי רב תפוצה ע"י תורמת פרטית; וכן את המימון במאות מיליוני ם של עמותות ימין מכספים פרטיים זרים, שמגישות עתירות לבתי המשפט, ומשפי עות על מדיניות הממשלה ועל החקיקה, על מינוי .שופטים ומינויים במגזר הציבורי, וזאת באופן מסיבי בעשורים האחרונים 15 . בהקשר זה יש לציין, כפי שמתפרסם מעת לעת, ש דווקא כספים פרטיים אלו והאג'נדות המתלוות אליהם אינם שקופים , וכי .התורמים אינם ידועים, וזוכים לעיתים לחסיון באישורו של רשם העמותות זאת בניגוד לתרומות של מדינות דמוקרטיות ידידותיות אשר הן שקו פות וממוסמ כות . 16 . לפיכך ברור שלא חשש מפגיעה בריבונות עומדת לנגד עיני מקדמי הצעת החוק , אלא יצירת מנגנון שתכליתו רדיפה פוליטית ופגיעה ב פעילות ובלגיטימיות של ארגונים וגופים שאינם נושאים חן בעיני הרוב הפוליטי האוחז בהגה השלטון ,ואשר חושף עוולות ופגיעה בזכויות אדם . 17 . ואכן, המשמעות של הצעת החוק הינה ש עמותה שנסמ כת על תרומות מקרנות ממ שלתיות ,אפילו באופן חלקי ,תפגע קשות , ובחלק מהמקרים תעמוד בפני סכנת סגירה מידית. הדבר עלול להוביל .לפגיעה דרמטית בארגוני זכויות אדם, שנמצאים על הכוונת של הממשלה ארגוני ,החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם בפרט, מהווים קול לאוכלוסיות המוחלשות והמושתקות ביותר בישראל .ובשטחים שתחת שליטתה, ופועלות להגן על זכויותיהם 18 . .הצעת החוק לא רק תפגע בעמותות אלא במרחב הדמוקרטי הבסיס לדמוקרטיה חזקה ופעילה הינו קיומם ,, בין השאר של חופש ביטו י , ,התאגדות ומחאה; אפשרות להעביר ביקורת חופשית, ואף נוקבת על מדיניות הממשלה ופעילותה; קיום מגוון דעות ועמדות בחברה , כולל דעות מיעוט ודעות לא פופולאריות ;חופש לבקר את השלטון, לפקח על פעילותו ולסייע לאלה הנפגעים ממנו ; ואפשרות להגן על זכויות קבוצות המיעוט במד.ינה .הצעת החוק פוגעת בכל אלה פגיעה בשוויון 19 . הצ עת החוק מבקשת למסות באופן קיצוני וחריג, וזאת ביחס לכל סוגי המיסוי הקיימים בישראל, את התרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות לעמותות שלא נתמכות על ידי המדינה . כאמור– מדובר .בקריטריון ש"נתפר" במיוחד כדי לסמן עמותות העוסקות בהגנה על זכויות אדם וביקורת על השלטון .על כן, מדובר בתבחין שאינו שוויוני 4 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 20 . התבחין שמוצע בהצעת החוק מייצר הבחנה על בסיס השקפה ועל בסיס ביטוי. כמו כן, הוא מבקש לפגוע בייצוג ובחו פ ש ההתאגדות של קבוצות מיעוט, ולכן מהווה גם הפליה על בסיס קבוצתי. פגיעה .זו עומדת בסתירה לזכות לכבוד האדם 21 . הפגיעה בשוויון אינה מצטמצמת בשל ה מנגנון של ה פטור מהמס, ש כן הוא נתון בידי שר האוצר וועדת .הכספים של הכנסת, שניהם גורמים פוליטיים המשתייכים או נשלטים עי הממשלה ממילא ג ם אין קריטריונים למתן הפטור. משמע, הממשלה תוכל לפטור מהצ עת החוק את כל הארגונים שהיא אינה מעוניינת לפגוע בהם, ולהשאיר בתחולתו רק קומץ ארגונים שאינם נושאים חן בעיניה, ושבפעילותם .היא רוצה לחבל כלומר– המנגנון שנועד לצמצם את הפגיעה רק מעצים אותה, ומבליט את המ ניע .הפוליטי של הצעת החוק 22 . מנגנון ה פטור האוטומטי לגוף ציבורי (בהתאם להגדרת פקודת המיסים) שמתוקצב גם ע"י המדינה .אינו מצמצם את הפגיעה בשוויון אלא רק מעצים אותה ומבליט אותה זאת משום שארגוני זכויות אדם אינ ם ,מבקשים ואינם מקבלים תקציבי מדינה שאותה הם מבקרים. פגיעה בזכות הגישה לערכאות 23 . הצ עת החוק מבקשת למנוע מעמותות שעיקר תרומותיהן מ ישויות מדיניות זרות גם את זכות הגישה .לבתי המשפט בישראל זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית , שכן היא מבטיחה את מימוש כל שאר הזכויות. 24 . אמנם העמותות יוכלו ל העמיד ייצוג משפטי לאדם שנפגע ממדיניות הממשלה, אך ישנה חשיבות רבה ביכולתן של עמותות להגיש הליכים משפטיים, ובמיוחד בעניינים מנהליים וחוקתיים ., בשם העמותה הסיבה המרכזית הינה החשש של פרטים להעמיד את עצמם במאבקים משפטיים עקרוניים , וכן הצורך בהגשת עתירות ציבוריות כשמבקשים לבטל מדיניות הפוגע ת בפרטים רבים, או בשלטון החוק . ואכן חוקי המדינה מכירים בחשיבות הייצוג של ארגונים ומעניקים לארגונים מעמד מיוחד להביא בפני בתי המשפט את עניינה של הקבוצה הנפגעת. כך, למשל, בסעיף7 ,לחוק איסור הפליה במוצרים שירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, הת"שס א- 2000 , וכן בסעיף4(3 ) לחוק התובענות הייצוגיות , התשס"ו- 2006 . 25 . יתר על כן, גם בעניין זה ישנה הפליה של עמותות מסוימות שדרכן לבית המשפט תיחסם לעומת .עמותות אחרות, שדרכן תישאר פתוחה, והכל באופן מפלה, כמפורט לעיל סימון הארגונים כסוכנים של מדינות זרות– ניסיון ל דה לגיטימציה ולהשתקה 26 . הטענה כאילו ארגוני החברה האזרחית הם סוכני שינוי מטעם ישויות מדיניות זרות (שיש להם לכאורה אג'נדות בלתי לגיטימיות, טענה שקרית לכשעצמה), הינה טענה מסולפת ושקרית, שנועדה אך ורק כדי ליצור דה לגיטימציה לארגונים ,לפעיליהם ול עשייתם ., ולהכשיר את הפגיעה בהם 27 . בניגוד מוחלט לטענה מסולפת ושקרית זו, הרי .שהארגונים אינם פועלים עבור או בשם מדינה כלשהי כל ארגון פועל בהתאם למנדט שלו, למטרות לשמן התאגד, ולסדרי העדיפויות שלו כפי שהם נקבעים מעת לעת על ידי עובדיו הישראלים . במסגרת זו, פונים הארגוני ם, בין השאר, בבקשה לקרנות ולמדינות זרות לתרום ל .פרויקטים שונים לקידום זכויות האדם בישראל ובשטחים כיוון הפניה אינו הפוך . כלומר– המדינות התורמות אינן מזמינות פעילות קונקרטית מהארגונים, אלא לכל היותר מפרסמ ות .קול קורא לבקשת מענקים התרומה הי א לפרו יק ט מסוים , שקוף, ומבוסס על קריטריונים 5 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel .מקצועיים ,יתר על כן הארגונים פועלים בשקיפות מלאה ואף נדרשים על ידי חלק מהמדינות התורמות לציין את העובדה שהפרויקט זוכה לתרומתן , כולל דיסקליימר שה עמדה ה אינ בהכרח משק פת .את עמדת המדינה התורמת מכאן ש הפרויקטים בתרומתם של גורמים כמו האיחוד האירופי .גלויים וידועים לכל זאת להבדיל, כאמור, .מהתרומות הפרטיות 28 . הצ עת החוק , כמו גם כל קודמותיה הדומות לה , היא מנוף ל השמצה ו ל האשמה של ארגוני זכויות האדם כאילו הם פוגעים במדינה ופועלים מאינטרסים זרים ובעבור אחרים , אף על פי שכל פעילותם ,לגיטימית, מותרת עפ"י חוק מונעת מערכים של קידום הטוב ואף חיונית ונחוצה ביותר ל מימוש זכויות האדם וערכי ה .דמוקרטיה הצעת החוק הינה חלק מההפיכה המשטרית 29 . הצ עת החוק מתווספת למתקפה הנרחבת של הקואליציה על מוסדות הדמוקרטיה, ולנ י סיון שלה לשנות אותן ולסרס אותן, כך ששום דבר לא יעמוד בדרכה להגשים את כל מאוויי ה ורצונותיה. כל הגורמים במדינה שמרכיבים את מערכת הפרדת הרשויות, שאמונים על שלטון החוק ואכיפת החוק או שתפקידם לעסוק בביקורת על הממשלה ולאזן את כוחה העודף של הרשות המבצעת, מצויים תחת מתקפה. החל מבית המשפט העליון, היועמ"ש לממשלה ומערכות המשפט ואכיפת החוק בכללו ,תן .דרך התקשורת ועיתונאים שונים, ועד לחברה האזרחית, ובפרט ארגוני זכויות אדם 30 . מימוש המהלכים הללו של הממשלה, כל אחד בנפרד, ובו ו ,דאי שכולם ביחד מהווים פגיעה אנושה בז כויות האדם ו ב דמוקרטיה בישראל . חיסול מערכות הבקרה והפרדת הרשויות משמעה שישראל תחדל להיות דמוקרט יה, ותחת זאת יתקיים משטר של עריצות הר ו.ב ופגיעה בזכויות המיעוט הצעת החוק מנוגדת למחויבויות הבינלאומיות של ישראל 31 . שלילת הלגיטימיות של ארגונים לפעול ולבקר את פעולות ישראל אף עומדת בסתירה להכרזת האו"ם מ- 1999 בדבר "זכותם ואחריותם של יחידים, קבוצות, ואורגנים בחב רה לקדם ולהגן על זכויות האדם ,וחירויות יסוד שזכו להכרה בינלאומית", שאליה הצטרפה ישראל. הכרזת האו"ם קובעת כי "יחידים קבוצות, מוסדות וארגונים בלתי- ממשלתיים ממלאים תפקיד חשוב ונושאים באחריות" לשמירה על זכויות האדם (סעיף18). לאור זאת, הוראותיה השונות של ההכרז ה עוסקות בהגנה הנדרשת על הזכות לפעול למען זכויות האדם, לבד או בצוותא, לאסוף מידע, לפרסם, להעלות מודעות ציבורית, לפנות לרשויות ממשלתיות באשר למדיניותן הפוגעת בזכויות האדם, להשתתף בפעילויות שוחרות שלום נגד הפרת זכויות האדם, ולבקש ולהשתמש במשאבים שניתנו עבור .קידום זכויות האדם סיכום 32 . ,מכל הטעמים שלעיל ,אנו מתנגדים לקידום הצעת החוק שבנדון וקוראים להסירה מסדר היום כדי להבטיח את המשך פעילותה החשובה של החברה האזרחית בישראל, את חופש ההתאגדות ו את חופש הביטוי ללא הפליה על בסיס השקפה, ומעל הכ ו ל את המשך הפעילות למען ההגנה על זכויות האדם .של כולם ,בכבוד רב דבי גילד חיו, עו"ד קידום מדיניות וחקיקה