חומר רקע

4 במאי2025 לכבוד חברי וחברות כנסת ישראל ועדת החוקה, חוק ומשפט ,חברי וחברות כנסת נכבדים :הנדון הצעת חוק העמותות (תיקון– תרומה מיישות מדינית זרה), התשפ"ה- 2025 עמותת מכון ליאו בק " :ירושלים לתולדות יהודי גרמניה ותרבותם (ע"ר) (להלן העמותה " או "המכון" :") מתכבדת להגיש את התנגדותה והשגותיה להצעת החוק שבנדון (להלן הצעת החוק ,)" .בנוסחה הנוכחי כפי שנפרט להלן, הצעת החוק עלולה לפגוע אנושות בפעילותם של ארגונים ללא מטרות רווח, לא פוליטיים וללא מטרות פוליטיות, הפועלים לטובת העם היהודי והחברה בישראל , ואף מקבלים הכרה ממוסדות המדינה על תרומתם . כמו כן עלולה ההצעה לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל עם מדינות זרות, התומכות במכון, ואשר בהכרח לא יבינו כיצד מדינת ישראל מסכלת פעילות של מרכז מחקר ותרבות יהודי, בעל היסטוריה .של שבעים שנים ופעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית מבורכת על העמותה מכון ליאו בק ירושלים חוגג ב חודש מאי הקרוב את יום הולדתו ה שבעים . המכון נוסד בשנת1955 על ידי פליטים יהודים דוברי גרמנית ממרכז אירופה בירושלים, ב הם אינטלקטואלים , חוקרים ,ומייסדי האקדמיה הישראלית כגון גרשם שלום, הוגו שמואל ברגמן, מרטין בובר וגם זיגפריד משה, מבקר המדינה הראשון . ב ד בבד הוקמו עוד שני מכוני מחקר – בלונדון ובניו יורק. כל אחד .משלושת המכונים פועל באופן עצמאי המכון הוקם במטרה לאסוף ולתעד היסטוריה ותרבות יהודית ־ גרמנית, לטפח מחקר בנושאים אלה ולהנגיש את הידע על העבר לציבור הרחב . המכון ידוע,, לצד מפעלי המחקר שלו בתוכניותיו הציבוריות המגוונות ,, הממומנות בחלקן על ידי משרד התרבות הישראלי ו במסגרתן הוא מציג לציבור הישראלי את ההיסטוריה של יהודי גרמניה , ו כן את הנושאים והחוויות המרכזיים שעיצבו את חייהם, .ובכללם את זיכרון השואה הקמתו של המכון יצאה לפועל הודות לכספים שהתקבלו מוועידת התביעות בשנות ה חמישים של המאה שעברה . ,בכל שנות פעילותו המכון מקבל מימון ממקורות גרמניים– קרנות, משרדי ממשלה ותרומות פרטיות. מחויבותם של המממנים הגרמנים היא ביטוי ל קבלת ה אחריות לפשעי הנאצים בעבר וערבות לחיים היהודי י ם בארץ ובתפוצות . משרדיו ההיסטוריים של המכון, הקיימים מאז שנות ה שישים של המאה שעברה, כוללים ארכיון של מסמכים היסטוריים, מסמכים משפחתיים וארגוניים, יומנים ו חפצים מהעבר היהודי הגרמני .שניצלו מהרס בדומה ל ארגונים ישראליים חשובים – כמו יד ושם, מוזיאון לוחמי הגטאות ובית טרזין, כמו גם מרכזי מחקר שונים באוניברסיטאות ישראליות – מכון ליאו בק מייצג את חקר ההיסטוריה של יהד ות מרכז אירופה מתחילת תקופת האמנציפציה ועד .אחריתה והתחדשותה בארץ בין ה ה יבטים ה ,רבים של עבר זה יש להזכיר כי הציונות נולדה בתוך תרבות זו (תאודור הרצל , מקס נורדאו ואחרים .) המכון זכה לאחרונה בפרסים יוקרתיים עבור תערוכה מקוונת בי ־ן לאומית גדולה וקמפיין מדע אזרחי, המחנך את הדור הצעיר בעולם על פשעי הנאצים , ומציע לצעירים את האפשרות ל היות שותפים בפעילות פדגוגית באמצעות ספריית הספרים האבודים. הפרויקט זכה לשבחים רבים הן בעולם ו הן בתקשורת ב ישראל. המכון מחויב לתמיכה ב אמצעות מלגות ל חוקרים ו ל חוקרות צעירים. הוא מציע בתקופה זו תמיכה מיוחדת לחוקרים .שנפגעו מהמצב העוין הנוכחי כלפי האקדמיה הישראלית בחו"ל המכון נמצא בקשרי עבודה עם ה אקדמיה ו עם ה ,חברה האזרחית בגרמניה ב אוסטריה, ב י שוו ,יץ בבריטניה ובאר צות רית בה , ו הוא משמר זיקות חשובות ובנות קיימא עם קהילות המחקר מעבר .לים עבודתו של המכון היא בעלת חשיבות ייחודית למדינת ישראל ולעם היהודי, וראוי שמדינת ישראל תשמח בו, לא תפגע חלילה בפעילותו ולא תסכן את קיומו בכך ש תביא במו ידיה.לסגירתו )הסכנה הטמונה בהצעת החוק (בנוסחה הנוכחי המכון מבקש להתמקד בהשלכות הרות הגורל ה עלולות ל נבוע מן ה תיקון אם יעבור בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, לסכן את קיומו של מכון לאו בק ולערער את יחסי החוץ של המדינה עם מדינות .התומכות בפעילות המכון, ובפרט גרמניה חלקה הראשון של הצעת החוק קובע כי תרומה שקיבלה עמותה מ י שות מדינית זרה תהיה חייבת במס בשיעור של80% ; כאשר בנסיבות מיוחדות יינתן פטור על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ; ההצעה אינה חלה על מוסדות מתוקצבים . המשמעות של הטלת מיסוי כאמור ה י.א פגיעה כפולה במכון: ישירה ועקיפה פגיעה ישירה– בשל ירידה משמעותית ב סכומים שיקבל המכון בפועל מכל.תרומה המגיעה אליו פגיעה עקיפה – ,בשל הפגיעה במוטיבציה וברצון של מדינות זרות של האיחוד האירופי ו של ,האו"ם לתמוך בפעילות אם ו כאשר ייווכחו שחלק גדול מהתמיכה עושה דרכו לקופת המדינה .ואינו מגיע למטרה שלשמה הוא נתרם המכון ייפגע קשות ויעמוד ב פני סכנת סגירה אם יתקבל החוק בנוסחו הנוכחי , אם כי אף אחת מההצדקות שניתנו לחוק ינה א נכונ ה לגביו – לגבי נסיבות הקמתו, מטרותיו, פעילותו בארץ וההכרה וההערכה ש להן הוא זוכה בארץ ובעולם ! מ טרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות .כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה תופעה זו חורגת מגבולות המסגרת הדמוקרטית ופוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה ש ,בה הדבר נעשה. אם קיימת מחלוקת בין שתי מדינות או יותר עליהן לנסות לשכנע זו את זו ,באמצעים דיפלומטיים באמצעות שיח ו על ידי משא ומתן בין מקבילים, אך לא באמצעות מימון סוכני שינוי וארגונים אשר מטרתם להוביל שינוי מבפנים לטובת האינטרסים הזרים האמורי ם. .זו רוח הצעת החוק "מכון ליאו בק אינו "סוכן שינוי ואינו קשור למחלוקות בין המדינות . אי ן ה וא פועל להוביל שינוי לטובת אינטרסים זרים, ו בוודאי ש אינו קשור בכל דרך שהיא לאמור בדברי ההסבר להצעה. על פי דברי ההסבר עצמם, המכון אינו אמור להיכלל ברשימת הגופים ש.עליהם חלה ההצעה אלא מאי– ההצעה קובעת החלה גורפת ומלאה על כל עמותה ה מקבלת מימון מי שות מדינית זרה )(כפי שהיא מוגדרת בחוק העמותות, ללא ה.בחנה וללא בדיקה אכן, ראינו כי שר האוצר – באישור ועדת הכספים – רשאי לתת פטור "בנסיבות מיוחדות". איננו "יודעים מהן אותן "נסיבות מיוחדות, ואיננו סבורים שהמכון צריך לבקש פטור שלא ברור כלל אם הוא זכאי לו. אישור הפטור אף עלול ל ארוך ,זמן ו במהלכו לא יוכל המכון לעמוד בהתחייבויותיו .הכספיות החוק אינו אמור לחול על מכון ל י .או בק חלקה השני של ההצעה קובע איסור על בתי משפט להזדקק לבקשה שתגיש עמותה שעיקר מימונה מ .ישות מדינית זרה ככלל, העמותה אינה מעורבת בהליכים משפטיים, וככל שזה תלוי בה– .היא לא תהיה מעורבת אולם .אין כל הצדקה למנוע ממנה לפנות לערכאות, אם יהיה צורך בכך מדובר בפגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות ובאחד מכללי הצדק הבסיסיים ב חברה דמוקרטי , על אחת כמה וכמה שסעיף זה כלל אינו כולל פטור, ולמעשה הופך את העמותה לגוף מוגבל מבחינת יכולתו להתנהלות .תקינה מן הבחינה המשפטית המקובלת .סעיף זה אינו יכול לעמוד לסיכום יוצאי ויוצאות יהדות גרמניה ייסדו את מכון ליאו בק במדינת ישראל הצעירה במטרה לשמר את מורשתם ולטפח מוסד מחקר והשכלה לציבור הרחב . השנה – כשאנו מציינים שמונים ,שנה לסיום מלחמת העולם השנייה שבעים שנה לקיומו של המכון ו שישים ה שנ ל יחסי ישראל – ,גרמניה וימים ספורים לאחר יום הזיכרון ל שואה ולגבורה– המשך .קיומו של המכון נמצא בסכנה עקב הצעת החוק אנו קוראים לכם לא לתת יד להצעת ה חוק בנוסחה הנוכחי, ולפעול מיידית לביטולה, או לכל הפחות ל תיקונה, כך ש לא יתבטלו התרומות שעמותת מכון ל י וא בק מקבלת ממדינות זרות . אנ ו מודים לכם על תשומת הלב ועל שיקול דעתכם ,בציפייה כנה ת כי עשו את הדבר הנכון ו ת י ענו לבקשה כה הגיונית וכה צנועה זו . ,בברכה ד"ר אירנה אווה בן דוד פרופ גלילי שחר ירושלים בק ליאו מכון מנהלת י"ר הנהלת מכון ליאו בק ירושלים