חומר רקע

P.O. Box 54 Haifa 3100001 Israel | Tel: (972)-4-950-1610 | Fax: (972)-4-950-3140 حــيــفا 3 1 0 0 0 0 1 ، ص . ب . 54 |هــاتــف 04-9501610 | فاكس 04-9503140 חיפה3 1 0 0 0 0 1 ., ת.ד54 | טלפון04-9501610 | פקס04-9503140 Email: [email protected] www.adalah.org 05.05.2025 לכב וד , מר שמחה רוטמן, יו״ר וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת וחברי הוועדה באמצעות דוא"ל: [email protected] עו״ד גור בליי היועץ המשפטי, ועדת החוקה, חוק ומשפט באמצעות דוא"ל: [email protected] עו״ד אביטל סומפולינסקי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה באמצעות טופס מקוון ,שלום רב 2024- תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה – הצעת חוק העמותות (תיקון :הנדון בשם העמותות נשים נגד אלימות, תשרין, בלדנא– העמותה למען נוער וצעירים ערביים, האגודה לתרבות ערבית , המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיב י ,, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי מדה אלכרמל - המרכז הערבי למחקר חברתי ויישומ ,י מואססת חדאנאת אלנאסרה ועמותת אזרחים למען הסביבה הרינו לפנות אליכם בעניין הצעת החוק שבנדון ולבקשכם לחדול מקידומה בהיותה בלתי חוקתית– הכל כמפורט להלן : 1. ביום16.12.2024 , הונחה הצעת חוק העמותות (תיקון– תרומה מישות מדינית זרה), התשפ״ה- 2024 :(להלן הצעת החוק) של ח״כ אריאל קלנר על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. ביום19.02.2025 , הצעת החוק עברה בקריאה טרומית והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנ ת .ה לקריאה ראשונה 2. הצעה זו קובעת כי כל תרומ ה שמקבלת עמותה מישות מדינית זרה, כהגדרתה ב סעיף36א(א) ל חוק העמותות, התש״ם- 1980 , תהיה חייבת במס בשיעור של80% . לסעיף זה מספר חריגים: אותה תרומה קיבלה ,, באישור ועדת הכספים של הכנסת פטור משר האוצר; אותה עמותה מתוקצבת על ידי המדינה ; או אם מדובר בעמותה ש המחזור השנתי שלה אינו עולה על100,000 .ש״ח בנוסף, הצעה זו קובעת כי ״לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה.״ 3. מדובר בהצעה חרגיה ביותר שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם ,ואשר, אם תהפוך לחוק תסב פגיעה ממשית וקשה ביותר בעמותות רבות המשרתות קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שונות , ותביא לפגיעה בשורת זכויות ועקרונות יסוד – הכל מטעמים פוליטיי ם .פסולים 2 4. הצעה זו מבקשת הלכה למעשה לכופף את ארגוני החברה האזרחית בישראל לשלטון , ופוגעת בעצמאות ם באמצעות יצירת הבחנה ברורה: עמותות המתוקצבות ע״י המדינה או כאלה המקבלות פטור משר האוצר – להן מותר להתקיים ומותר לגשת לערכאות. ,לעומת זאת עמותות ש אינן מתוקצבות או מקבלות פטור כאמור, תהיינה כפופות לחובת תשלום מס בגובה80% אשר יצמצם עד מאוד את פעילותן או יביא לסגירתן, ואם הן מקבלות את ״עיקר״ תמיכתן מישויות זרות תישלל מהן גם זכ ות .הגישה לערכאות התוצאה היא מיון עמותות לפי מאוויי גורמי השלטון ו לפי מפתח פוליטי שיקבע אם הן תוכלנה להתקיים או לא, ויצירת תלות שתכריח גם עמותות שכן מתוקצבות ע״י המדינה להתנהל בצורה שאינה ביקורתית כלפי השלטון בכדי לשמור על מעמדן . 5. הצעה זו,, אם כן פוגע ת בחופש ההתאגדות , הקובע כי לכל אדם ״ נתונה זכות האדם להתאגד, יחד עם אחרים, לשם קידום מטרות משותפות״ (רע״א7504/95 גאנם יאסין נ׳ רשם המפלגות(, נ2 ) 045 ( 1996 ) בעמ׳58). זכות זו הי א ״ זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה״ ( ע"א1282/93 רשמת העמותות 'נ ,כהנא מו (3 ) 541 (, מז4 ) 100 ( 1993 ) בעמ׳107 .) 6. הצעה זו פוגעת בחופש הביטוי : ״חופש הביטוי, מבוסס בין השאר, על הצורך בהגשמתו העצמית של האדם ועל הצורך להבטיח החלפת דעות בין בני הציבור לשם גיבוש עמדה בנושאים העומדים על הסדר ]...[ הלאומי אחת מדרכי ההגשמה של חופש הביטוי היא בחופש ההתאגדות [...] זכות חופש ההתאגדות ׳כמוה כזכות חופש הדיבור בחברה דמוקרטית, וקשורה היא אליה בקשר הדוק, כשההתאגדות היא שלב, בו מתלכדים מספר אנשים, לליבון וקידום רעיון מסוים, והיא עדות למעבר שבין הגיבוש האינדיבידואל י של הרעיון לגיבושו החברתי׳״ (עניין גאנם יאסין , בעמ׳58 ). 7. אין ספק כי הצעת חוק שנועדה באופן מובהק ביותר ל החליש ואף ל חסל ארגוני חברה אזרחית , פוגעת באופן קשה בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי. בנוסף, הפגיעה בחופש הביטוי מתבטאת בכך שגם ארגונים שיצליחו לשרוד, באמצעות קבלת תמיכת המדינה או שר האוצר, יהיו תלויים בתמיכה זו וייאלצו ליישר קו ולהימנע מכל ביטוי או פעולה שעלולים להיתפס כביקורתיים . 8. הצעה זאת פוגעת גם בעקרון השוויון :הצעת החוק מפלה בין עמותות הנתמכות על ידי המדינה לבין אלו שלא נתמכות ואף לא מבקשות תמיכה , מטעמים הקשורים למנדט שלהן כמו ארגוני זכויות אדם . כך ש לצורך מיסוי , הצעת החוק מבחינה בין ארגונים על יסוד מפתח פוליטי, לא ענייני או מקצועי, של קבלת תמיכה מהמדינה או פטור מגורם פוליטי בהתאם ל שיקול דעתו– זאת כאשר ארגונים שמלכתחילה הוקמו בכדי להגן על זכויות אדם מפני גורמי השלטון או בכדי לאתגר מדיניות ופעולות שלטוניות מסוימ תו , לא יוכלו להיות מוחרגים מתחולת הצעה זו באופן מובנה שכן הם אינם נתמכים ע״י המדינה ואין לשר בממשלה שום אינטרס להעניק להם פטור אלא להפך . 9. מדובר בהבחנה לא רלוונטית בין עמותות, שכן אם המטרה הייתה אכן למנוע את השפעתן, כביכול, של מדינות זרות בנעשה במדינת ישראל– הרי שההצעה הייתה מבקשת למנוע את העברתן של כלל 3 התרומות מישויות זרות לתוך המדינה , ללא הבחנה בין יעד התרומה . אולם, החריגים הכלולים בהצעה משמעותן שהיא ״נתפרה״ במיוחד למידותיהם של ארגוני זכויות אדם בכדי לפגוע דווקא בהם ולהוציא .אותן מפעילות זאת בעוד שארגונים שאינם מאתגרים את השלטון ואולי אף מזוהים אתו יוכלו להמשיך ולקבל תרומות ממדינות וגורמים זרים . 10 . הצעה זו שוללת את זכות ה גישה לערכאות שיפוטיות שהינה זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי . לא זאת בלבד שאותם ארגונים לא יוכלו לקבל את יומם בבתי משפט, אלא שהצעת החוק תפגע גם בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות רבות .שמקבלות סיוע ו/או ייצוג מאותם ארגונים 11 . תכלית הצעת החוק היא פסולה . לא הוצגה שום תשתית עובדתית התומכת במסקנה כי הצעה זו מקדמת צורך חברתי נחוץ או מטרה חיונית אחרת. להפך– ,החריגים שהוכנסו להצעה, כאמור לעיל והעובדה כי היא חלה רק על תרומה מישות מדינית זרה ולא מגורמים פרטיים זרים וקרנות פרטיות זרות כאלה או אחר ות (שעיקר מימונם אינו מישות מדינית זרה) וללא שום הסבר ה מניח את הדעת )להבחנה מדוע התערבות (כביכול כזאת היא מותרת ואחרת היא לא – מלמד ים כי אינטרסים ושיקולים פוליטיים זרים ופסולים עומדים ביסוד .ההצעה 12 . ועוד, הצעת החוק, לפי דברי ההסבר שלה, מבוססת על תפיסה לפיה מדינות זרות מגייסות, באמצעות תמיכה כספית, עמותות מקומיות בכדי להביא לשינויים מסוימים שמקדמים את האינטרסים של אותן מדינות. לא הונחה שום תשתית עובדתית לתמיכה בת פיסה זו . מה גם, שלפי סעיף36 ()א(ב2 ) לחוק העמותות קיימת חובה לציין בדו״ח הכספי השנתי של עמותה את ״מטרת התרומה או ייעודה״ ו- ״התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתנה העמותה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או .בעקיפין״ וזאת לגבי כל תרומה מישות מדינית זרה חוק העמותות מעניק ל רשם העמותות סמכויות רחבות לפקח כי כל .תרומה כאמור תואמת למטרות העמותה הרשומות בתקנון שלה לכן אם מטרת העמותה היא חוקית על פי הדינים הרלוונטיים, אין זה ברור כלל ועיקר מדוע למקור המימון, בכוח או .בפועל, נפקות כלשהי מלבד הרצון למגר פעילות חוקית של אזרחי המדינה מטעמים פוליטיים פסולים 13 . הצעת החוק אינה מידתית .לא ברור כיצד הטלת מס על תרומות שמקבלות עמותות ישראליות ושלילת גישתן לערכאו ת תקדם את המטרה של שמירה על עצמאות המדינה או ריבונותה , כך ש אין כל קשר רציונלי בין ההצעה לבין המטרה שהיא מבקשת לכאורה .לקדם ועוד , כאמור ,לעיל חוק העמותות כבר מסדיר את הפיקוח והבקרה על פעילותן של עמותות ומעניק לרשם העמותות מספיק כלים לטפל בנושאי .חריגה מן המטרות מנגד ,הצעה זו תגרום בהכרח לפגיעה קיצונית ביותר , ואף תשלול, שורת זכויות יסוד של הפרט ועקרונות יסוד של שיטת המשפט ותביא לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה . לכן ו .לאור כל האמור לעיל, נבקשכם לחדול לאלתר מקידומה של הצעת החוק שבנדון ,בכבוד רב _______________ סלאם ארשייד, עו"ד