חומר רקע
לכבוד
ועדת החוקה חוק ומשפט
:הנדון
עמדתנו בעניין 'הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס6
) (סמכות
כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה -
2025
,אנו מתכבדים להגיש את עמדתנו
כמי שמסייעים משפטית ליוצאי החברה החרדית המצויים בהליכי גירושין
ולאור המאפיינים הייחודיים המעצבים את,ההליכים המשפטיים של אוכלוסיה זו
כי בכדי להימנע מפגיעה בטובת
ה ילדי ם ,
מן ה רא וי שלא להעניק את הסמכות המוצעת בתיקון הנ"ל לבתי הדין הרבניים, אלא בהסכמ ה חופשית
של
שני בני הזוג
.להסמיך את בית הדין לדון בנושא
1.
מזה שנים רבות ע
סוקים בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים
בנושא
ה
סמכות העניינית
של בתי
.הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים
2.
,בין אם הפסיקה הכירה בסמכותם של בתי הדין לדון בתביעות מזונות ילדים ובין אם לאו בבואו של המחוקק
לתקן את החוק, עליו לתת את הדעת והדגש לדין הרצוי
ולא לדין המצוי, אשר מתבסס על פרשנות החוק
.ככתבו בעת הנוכחית
3.
,כידוע חובת הורה לזון את ילדו אינה מותנית בקשר נישואין .
היא קיימת מעצם הקשר הביולוגי של ההורה
,לילדו גם כאשר בני הזוג אינם נשואים. לפיכך אנו סבורים שאין
זה מובן מאליו שיש
לראות בתביעת מזונות
ילדים כעניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעות גירושין.
,משכך אין
מקום ל הקניית סמכות לבית הדין
לדון בנושא מזונות ילדים כעניין
הכרוך בתביעת הגירושין
ובטח שלא מן הטעם שירוכזו כל ענייני בני הזוג
במקום דיוני אחד, היות ומדובר בזכות של הילד ולא
בעניין שבין בני הזוג .
4.
התכלי
ו ת אות
ן יש לשים לנגד עינינו הינ
ן
שמירת והבטחת זכויות
הקטין לבל יפגעו במסגרת סכסוך ההורים ,
"מניעת "מירוץ סמכויות
וכן מניעת שימוש בנושא המזונות כמנוף לחץ על מי מבני הזוג
(בע"מ
7628/17
פלוני נ' פלונית (
22.9.2019
)).
5.
כבר כיום קיי
ם
חוסר אחידות ביישום הדין האישי ובפסיקת גובה
מזונות הילדים
בין ערכאות השיפוט
האזרחיות לערכאות השיפוט הדתיות.
,לדוגמה
בע"מ919/15
פלוני נ' פלונית (
19.7.2017
)
קבע חלוקה
שווה בין ההורים לילדים בגילאי
15-6
בהתאם ליכולת הכלכלית.
פסיקה זו אינה חלה על סכסוכים
שמתנהלים בבית הדין הרבני
, בהם עיקר האחריות רוב
צת על כתפי האב .
'א ב
אייר", התשפ
ה |
29
באפריל
2025
6.
ניסיונות שרי משפטים לשעבר, כדוגמת ועדת שיפמ ן ותזכיר חוק אחריות כלכלית ,של הורים לילדיהם
התשפ"ב-
2022
, לבסס דין אזרחי אחיד לנושא מזונות הילדים לא הבשילו, אך סימנו את העקרונות הרצויים
.בתחום
7.
התיקון המוצע בהצעת החוק הנוכחית ינציח את ההבדלים בין
ערכאות השיפוט ,
יאפשר דין שונה בהתאם
.לערכאת השיפוט ויעצים את מרוץ הסמכויות
כל זאת על גבם של הילדים .
8.
לכל אלה יש להוסיף
, כי
קיים
ניגוד עניינים מובנה
בבתי הדין הרבניים כנגד מי שבחר שלא לקיים עוד אורח
.חיים חרדי מתן סמכות עניינית לכרוך את נושא מזונות הילדים לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני
משמעותו
חשש ל הכנסת שיקולים זרים בדבר אורח החיים הדתי של מי מההורים להכרעות הנוגעות
לזכ .ויות הילד
9.
במקרה של יוצאי החברה החרדית
עמדת בתי הדין ברורה ונאמרת מפורשות: ההעדפה היא תמיד להשאיר
את הילדים אצל ההורה שנותר בחברה החרדית ולצמצמם עד כמה שניתן את זמני השהות של ההורה
היוצא .
עמדה זו באה לידי ביטוי בדברי הדיין
הרב אליהו היישריק
בראיון לעיתון "משפחה" (י"ג בתשרי
)התש"ע באומרו:
"ניקח לדוגמה... במקרה שצד אחד חילוני ו הצד השני דתי–
אז הפסיקה מובנת מאליה: ברור
שהילדים צריכים להתחנך אצל ההורה שומר המצוות .
צריך לשמור על נפש הילד, לוודא
שיתחנך בחינוך תורני. אבל ברגע שכתבת את פסק הדין הזה , למחרת בבוקר הוא יפול
.בבג"ץ. זו אפילו לא שאלה אז מה עושים? אתה צריך לכתוב את אותם
ה
דברים , ולהגיע בסופו
.של דבר לאותו מצב שסימנת קודם לכן תגיד שהוא צריך להיות אצל האבא, מבלי להזכיר
שבת וכיפה. תמצא הנמקות אחרות וכאלה אינן חסרות".
(ההדגשות שלי–
)נ"ק
10
.
העדפת ההורה הנותר בחברה החרדית מוצהרת באופן גלוי גם בנושאים אחרים, כגון בחירת מסגרות
.החינוך לילדים בכנס הדיינים התשע"ט הנחה
הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני לשעבר
את הדיינים
בצורה ברורה ב
יותר :
"צריך שלא לפחד מהבג"ץ
... היה לנו תיק של בני זוג חרדים , הבעל מישיבת חברון, אבל
התקלקל', הוא רצה לשים את הבת שלו בבית ספר 'חצי חצי , האשה רוצה לשים אותה בבית
יעקב, בית ספר חרדי יותר, בית ספר טוב.
.. התפלאתי אמרתי לבעל 'מה זה, על זה אתה
'?מתווכח
'הוא אומר לי 'אני לא דתי
... הזדעזעתי לשמוע ., היינו צריכים לכתוב פסק היה דבר
דומה, מקרה הפוך – היא רוצה בית ספר לא דתי
, הבעל רוצה תלמוד תורה ... ביקשתי לכתוב
פסק שצריך לחנך את הבן בתלמוד תורה הטוב ביותר
, כפי בקשת ה ,אשה או כפי בקשת הבעל
,אחד מהם
.העיקר חינוך קפדני יותר ?.. מה אפשר לעשות אנחנו לא יכולים לפסוק אחרת
משפסקנו, זה לא יצא מידינו "ידינו לא שפכה את הדם הזה", לא צריך לחשוב "אם יש בג"ץ
נפסוק מראש ככה", אנו נפסוק כדעת תורה , אם בג"ץ יבטל–
".זו האחריות שלהם
11
.
,עינינו הרואות
כי השיקולים ששוקל בית הדין הרבני אינם נוגעים לטובת הילדים מבחינת סיפוק צרכיהם
,הנפשיים הגופניים והחומריים , אלא אך ורק לעניין צרכיהם הרוחניים . וכבר נפסק
בצורה חד משמעית
ש"אמירה כי ראוי ורצוי לו לילד יהודי–
באשר יהודי הוא–
כי יזכה לחינוך דתי, או כי יימצא בסביבה דתית
,דווקא הינה שיקול זר: זר לטובת הילד וזר למשפט ." (בג"ץ5227/97
מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול
בירושלים(, נה1
)
453
)
(ההדגשות שלי–
)נ"ק .
12
.
,במצב דברים זה
קיים חשש ממשי ש יזלגו שיקולים זרים המושפעים מעמדתו של בית הדין לגבי אורח
החיים הדתי של
מי
מ ההורים גם להכרעה בנושא מזונות הילדים
. שהרי
עמדת בתי הדין הרבניים כפי
שעולה מדבריהם של הרב
יוסף
והרב היישריק ברורה ביותר–
ניתנת עדיפות לשמירה על אורח חייהם של
הילדים כחרדים אפילו במחיר פגיעה בזכויות אדם בסיסיות כמו: הזכות להורות ולקשר עם הילדים ו זכותם
של הילדים לקשר עם שני הוריהם., כפי שקובעת אמנת זכויות הילד
13
. ו כבר נתקלנו במקרים בהם בני הזוג הגיעו להסכמה על גובה מזונות הילדים ובית הדין סירב לאשרה
בנימוק שהאב הינו אברך כולל שלא יהיה מסוגל לעמוד בגובה המזונות שהוסכמו
.והפחית את הסכום
לעומת זאת, במקרים אחרים בהם האב הוא זה ששינה את אורח חייו הדתי וכבר לא השתייך לחברה
החרדית בית
הדין הטיל עליו מזונות גבוהים , גם כאשר
השתכרותו לא אפשרה זאת .
14
.
,הנה כי כן
במקרה של יוצאי החברה החרדית , מתן הסמכות לבתי הדין הרבניים בנושא כה חשוב כמו
,מזונות ילדים
עלולה להיות נגועה בשיקולים זרים ו יוצרת מנוף לחץ.אדיר על גבם של הילדים
טובת הילד
מחייבת שהדיון במזונותיו יהיה .כמה שיותר ענייני
,לפיכך מן הראוי שלא להעניק את הסמכות המוצעת
בתיקון הנ"ל לבתי הדין הרבניים, אלא בהסכמה חופשית של שני בני הזוג להסמיך את בית הדין לדון
.בנושא
בכבוד רב,
נטע קמר, עו"ד
מנהלת תכנית
צעדים