חומר רקע
1
4 ב
מאי
2025
ו 'ב
אייר
, תשפ"ה
:לכבוד
חברי ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
מכובדיי
הנדון:
עמדת מנהיגות אזרחית בנוגע להצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מיישות
)זרה
מנהיגות אזרחית מתכבדת להציג את עמדתה ביחס
להצעת חוק העמותות (תיקון-
,)תרומה מיישות זרה
התשפ"ה -
2024
.
1.
מנהיגות אזרחית הוא ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל הפועל למען חברה אזרחית
מפותחת, מגוונת ומקצועית, ואשר פועל במגוון שדות חברתיים, לשיפור איכות החיים של
אזרחי ישראל, תוך דיאלוג מתמיד עם הממשלה והכנסת, ותוך שיתוף פעולה עם הרשויות
המקומיות, המגזר העסקי והפיל
נתרופיה.
2.
מנהיגות אזרחית הוא
בית לאלפי עמותות ולארגונים חברתיים, המייצג את החברה האזרחית
ומקדם מדיניות תומכת מגזר, מפתח תשתיות מקצועיות, מעודד
פורומים ורשתות של
ארגונים
, מהווה מרכז ידע ומחקר למגזר השלישי ובתוך כך מייצג כ-
15,000
עמותות, אשר
מעסיקות כ-
600,000
.עובדים ועוד אלפי מתנדבים
3.
אין צורך להזכיר את המובן מאליו ועל פיו המגזר השלישי בישראל הנו הנושא המרכזי בעול
.בניית החוסן החברתי בישראל בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום
נושא זה מקבל משנה תוקף
"דווקא היום כאשר אנחנו נמצאים כשנה וחצי אל תוך מלחמת "חרבות ברזל-
בה המגזר
השלישי לא רק היה הראשון להיכנס תחת האלונקה, אלא גם ידע להתאים עצמו לשטח ולפעול
.במגוון "גזרות" כגון: מפונים, חיילים, יתומים וכיוצ"ב
4.
אלא שדווקא בעת הזו, כאשר החברה האזרחית זקוקה למשאבים משמעותיים לשיקום
החברה הישראלית בצפון ובדרום הונחה בפני ועדת חוקה הצעת חוק אשר עלולה לפגוע
בצורה
אנושה בכל ארגוני החברה האזרחית בישראל באשר הם ומכל קצוות הקשת הפוליטית, גם אם
.נראה כאילו חלק מהארגונים מוחרגים, בשלב זה, מהצעת החוק
5.
?ובמה הדברים אמורים
הצעת החוק, בתמצית, קובעת שעמותה שמקבלת תרומה מיישות
מדינית זרה חייבת בתשלום מס בשיעור80%
.)על התרומה (במקום פטור מלא על תרומות
כאשר בהצעת החוק נקבעו חריגים כגון עמותות מתוקצבות על ידי המדינה וכאלה שהמחזור
השנתי שלהן עד100,000
.₪
,שר האוצר יכול לתת פטור על התרומות משיקולים מיוחדים, באישור ועדת הכספים. כמו כן
.בית המשפט לא יזדקק לבקשה שהוגשה על ידי הארגון שעיקר ממנו הוא מיישות מדינית זרה
2
זהות הארגונים אשר עלולים להיפגע מהצעת החוק גורפת ואינה משרתת את רציונל
הצעת החוק
6.
אלא
שעוד טרם ניכנס לניסוחים המשפטיים המורכבים של מהו ארגון הנחשב כ-
"מוסד
ציבורי", אזי ברור לכל בר בי רב, כי בהתאם להצעת החוק ארגון אשר מקבל תרומות ממדינה
זרה (כולל גופי המשנה שלה) או ארגונים של מדינות, יאלץ לשלם80%
.מס על התרומה
7.
כבר כאן יצויין, כי
ב משך שנים רבות מדינת ישראל פעלה ללא לאות כדי שגופים וארגונים
ישראליים יקבלו כסף מקולות קוראים של האיחוד האירופאי ואף הקימה גופים שיעזרו להם
בכך. הגופים הישראלים הצליחו להשיג את הקולות הקוראים האירופאיים ובתוך כך קידמו
בתחומים שונים עבודת מחקר ופיתוח, חדשנות , חינוך, איכות סביבה ועוד, וכעת הצעת החוק
.למעשה עומדת "לזרוק" את כל המאמצים הרבים שהושקעו בנושא זה לפח
8.
אלא שלא רק ארגונים שעובדים עם האיחוד האירופאי ינזקו מהצעת החוק אלא גם ארגונים
אחרים .
נזכיר, כי בסיס הרציונל שעומד מאחורי הצעת החוק הינו "צימצום השפעתן העקיפה של
ממשלות ו
ישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, ב תמיכה
כספית ישירה
בעמותות
"בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה,
אלא שבחינה
של הארגונים אשר עלולים להינזק מהצעת חוק כזו מגלה רשימה ארוכה של עמותות שאין בינן
.לבין רציונל זה כלום ושום דבר
כך למעשה החוק
בפועל יעניש את האוכלוסיות ה
חלשות במקום את "הגורמים הזרי"ם .
מי
שייפגע מהצעת החוק הם
ניצולי שואה, קשישים ,, ילדים בסיכון
נכים, בעלי מוגבלויות ,
חולים בפריפרייה וע
וד- אותם ישראלים הזקוקים לסיוע מעמותות.
ארגונים כמו מרכזי הסיוע לתקיפה מינית שמטרתו לעזור לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית או
עמותת יוניסטרים(
חינוך בלתי
בפריפרייה)
, הקרן לרווחת ניצולי השואה, איגוד האינטרנט
הישראלי, בית לוחמי
ה ,גטאות
תנועות נוער ועוד -
כולם עלולים להיפגע מהחוק כאשר אין
לארגונים אלה שום קשר לפול
יטיקה והפגיעה בהם היא פג יעה בחברה .כולה
9.
,ויובהר80%
מס
על
תרומות !שווה לפגיעה ישירה בשירותים מצילי חיים
ה טלת מיסוי של80%
על תרומה מיישות זרה היא למעשה גזר דין מוות לתוכניות חברתיות רבות. חוק כזה ייאלץ
עמותות לצמצם או לסגור
תוכניות סיוע לנזקקים כי רוב הכסף שנתרם יילך למי סים במקום
.לאנשים הזקוקים לו
האם ראוי שמדינת ישראל תגב ה80
אגורות מכל שקל תרומה שמיוע
ד לקשישים
, לנכים , לבעלי
מוגבלויות או לילדים? זהו תקדים מסוכן שפ .וגע במי שאין להם קול פוליטי
10
.
,לא זו אף זו דווקא לאחר שהעמותות והמגזר החברתי כולו הוא זה שהציל חיים במלחמה
החליטה המ
דינה "לקצוץ" להם את הכנ ?פיים
נזכיר כי בשנה וח
צ
י האחרונות , במהלך משבר
"חרבות ברזל" א
רגוני החברה
,האזרחית היו הראשונים להתגייס ולסייע למפונים, לחיילים
ליתומים
, לנכים לבעלי מוגבלויות ולמשפחות במצוקה. במקום לה
כיר להם תודה ול חזק אותם
בתקופ .ת שיקום קשה בצפון ובדרום, הממשלה מציעה חוק שיחליש אותם
זהו מהלך הפוך להגיון ולצדק–
בזמן
שיותר
אזרחים זקוקים לעזרה, אסור למנוע מ עמותות
את המשאבים שהן חייבות לקבל.
3
הצעת החוק תפגע גם בארגונים שאינם מקבלים כספים מיישות מדינית זרה
11
.
זאת ועוד, הצעת החוק מהווה מדרון חלקלק, אשר עלול לפגוע בסופו של יום לא רק בארגונים
,אשר מקבלים כספים מיישות זרה אלא גם ארגונים אשר מקבלים כספים מתורמים פרטיים
שהרי ככל שתתפרסם הצעת חוק מסוג זה-
קיים חשש ממשי וכבד כי תורמים מחו"ל לא ירצו
כלל לתרום למדינה שבה
.יש סיכוי שאחוז ניכר מהתרומה שלהם לא יגיע ליעדו
12
. הצעת החוק על
ולה ליצור "אפקט מצנן
" חמור בש ו תורמים
מחו"ל- אפילו פרטיים שאינ ם
כפופ ים לחוק-
עלולים להירתע מלתת תרומות לישראל בכלל מחשש שחלק ניכר מכ ספם יירד
לטימיון דרך מי
סוי. רבים מהם לא יבד ק
ו את האותיות הקטנות מי בדיוק חיי
ב
,במס ומי לא
ופשוט יפנו את כספם למדינות אחרו ת. המשמע
ות הינה יריד
ה
דרסטית בכלל התר ומות מחו"ל
לכלל העמותות
, גם כאלה שאינן נת מכות מישות מדינית זרה וייבוש מקורות המימון של המגזר
השלישי כולו.
13
. באופ ן דומה, הצעת החוק
עלולה לעורר תגובה נגדית של גופים בין לאומיי
ם. למשל האיחו ד
האירופ י שעלול לצמצם פרוי
קטים ומענקים לישראל , כולל מימון
למשרדי ממשל ה ותוכניות
מחקר
ר
ישמיות. אם יבין שרוב כספו ממילא נלקח כמס ולא מגיע לייעו מ ד .קורי ,לשון אחר
החוק לא רק שלא יועיל לריבונות , אלא יגרום לאובדן תמיכה בין לאומית שגם הממשלה
.נסמכת עליה בתחומים רבים
הצע ת החוק
תפגע באמון ובשותפות ש ל הפילנתרופיה בארץ ובעולם שנבנתה במשך
שנים
14
. פילנתרופים מהארץ ומהעולם השקיעו ביש
ראל במשך עשרות שנים בבניי ,ת בתי חולים
אוניברסיטאות ותוכניות חברתיות. הצעת החוק משדרת להם מסר שתרומתם כבר אינה רצויה
או מוערכת. ברי כי איננו רוצים לאבד את ידידי יש
ראל שסייעו לנו לבנות חברה טובה וחזקה .
התרומה שלהם אינה "התערבות זרה" אלא אקט של אכפתיות וסוליד.ריות עם העם בישראל
15
. ובתוך כך לא ברור מי ימלא את ה
חלל אם התרומות י
יפסקו ?
תרומות מחו"ל מימנו בין השאר
מחקרים רפואייים מצילי חיים, ציוד בבתי חולים ותוכניות חינוך לנוער בפרי פריה. אם החוק
יבריח את התורמים הגדול
ים, הממשלה לבדה ל א תצליח לכסות את החסר. דהיינו פחות
מלגות, פחות מכשיריMRI
.בבתי החולים, פחות פרוייקטים למען ילדים עם צרכים מיוחדים
אין ספ
ק שכולנו נ
פסיד
.מכך
ה גדרת החריג לחוק
אינה ברורה
16
.
החריג
להחלת ה
חוק הינו ארגון אשר נחשב כ"מוסד ציבורי" כמ שמעותו בסעיף9(2
) לפקודת
,מס הכנסה
המתוקצב על ידי המדינה
או תרומה למוסד ציבורי כאמור שמחז
ו רו השנתי אינו
עולה על100,000
.שקלים חדשים
17
.
"רוב הארגונים המוגדרים כ
מוסד ציבורי "
.אינם מתוקצבים חלקם מקבלים תמיכות ממשרדי
הממשלה ועל כן אינם
נופלים בגדר החריג . כך גם ארגונים אשר מקבלים תמיכות מרשויות
.מקומיות ולא ממשרדי הממשלה ישירות
18
. א הו
הדין לגבי
ארגונים אשר נותנים לממשלה שירותים .בהליך מכרזי
4
רוב
שירותי הרווחה במדינה הופרטו
ו ארגוני חברה אזרחית רבים
ה עוסקים ברווחה מעניקים
."את השירותים הללו עבור אוכלוסיות הקצה במסגרת "רכש חברתי
ארגונים אלה
אינם מתוקצבים ועל כן לא יכללו במ
ס גרת .הארגונים שהחוק לא חל עליהם
כך למשל
שירותי הרווחה למגו
ו ,ן אוכלוסיות כגון: קשישים ,ניצולי שואה ,ילדים עם מוגבלות
נשים בסיכון, נוער בסיכון ועוד
מקבלים את שירותי הרווחה מארגונים אשר זכו במכרז
.שמפרסם משרד הרווחה
19
.
הצעת החוק, למעשה, עלולה לפגוע בארגונים אלה אשר מסייעים בסופו של יום לאוכלוסיה
.הכי מוחלשת במדינת ישראל
הצעת החוק משתמשת בהליך המיסוי כענישה לארגונים אשר מקבלים כספים מיישות
זרה
20
.
הרציונל מאחורי הטלת מיסים הוא תשלום הנגבה על פי חוק למימון פעולות שונות של גופי
ציבור. אלא שמערכת המיסוי אינה אמורה לשרת מטרות נוספות ובוודאי שאינה אמורה להוות
כלי לצמצם את.ההשפעה של ממשלות זרות על מדינת ישראל
21
. נראה כי המחוקק בהצעת החוק כאן משתמש בכלי המיסויי כדי להעניש ארגונים.
וכאן חשוב להגיד, כי ככל שישנם ארגונים אשר מסכנים את ביטחון המדינה, הרי שניתן להטיל
עליהם סאנקציה משמעותית במסגרת הוראות וחוקים ספציפיים אשר עוסקים בביטחון
.המדינה
22
.
הטלת ענישה מיסויית קולקטיבית וכוללנית על כלל הארגונים רק בשל הצורך למנוע מארגונים
."כאלה לפעול למעשה "שופכת את התינוק עם המים
בכבוד רב ,
רוית גרוס, עורכת-דין
מנכ"לית מנהיגות אזרחית