הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2230426
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת יסמין פרידמן
יוראי להב הרצנו
______________________________________________
פ/5779/25
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים),
התשפ"ה–2025
דברי הסבר
סחר בלתי חוקי בחיות בר ובערכי טבע מוגנים הוא אחד מענפי הפשיעה הגדולים בעולם, והוא מניב רווחים עצומים. סחר בלתי חוקי בחיות בר ובערכי טבע מוגנים מהווה חלק בלתי נפרד מרשתות פשיעה מאורגנות חוצות גבולות, וכרוך, בין היתר, בעבירות כלכליות, הברחות בגבול, זיופים, והונאות לשם הסוואת מקור הכספים והלבנתם. מדינות רבות בעולם כבר הכירו בכך וקבעו עבירה של סחר בבעלי חיים כעבירת מקור לפי חוקי איסור הלבנת הון. גם בישראל, סחר בבעלי חיים מושך אליו גורמי פשיעה ומתבצע בהיקפים גדולים, הן לעניין בעלי החיים המוברחים והן לעניין הסכומים הכרוכים בסחר בלתי חוקי זה. רק בשנה האחרונה התפרסמו מספר מקרים של סחר בחיות בר מוגנות שהוברחו לישראל, כמו קופים ואריות, כמו גם תת אכיפה משמעותית של המדינה ומחסור בכלים להתמודדות עם התופעה.
לסחר בחיות בר בישראל השפעה משמעותית על הסביבה והחברה כיוון שהוא נוגע למינים מוגנים, מינים מסוכנים לבריאות הציבור, למגוון הביולוגי ולטבע המקומי ואף מינים בסכנת הכחדה עולמית. בנוסף, הוא פוגע בפרטים הנסחרים עצמם, שלא פעם מוברחים לישראל באופן מסוכן, תוך פגיעה חמורה ברווחתם ואף בחייהם.
מחקרים רבים פורסמו אודות הקשר בין הברחות של חיות בר וערכי טבע מוגנים לבין פשיעה מאורגנת. מחקרים כאמור וכן גופים פיננסיים שישראל חלק מהם (דוגמת Financial Action Task Force וה-OECD) הצביעו גם על פתרון יעיל לבעיה, תוך שימוש במגוון כלים למאבק בהלבנת הון בהקשר זה. הדבר משתקף במדינות העולם שכללו את עבירת סחר בערכי טבע מוגנים לחוקי איסור הלבנת ההון שלהן, וכן בעמדותיהם של גופי אכיפה דוגמת האינטרפול וארגון המכס העולמי.
התיקון לתוספת הראשונה נובע ממחויבותה הבין-לאומית של ישראל לאמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (כ"א 913) המטילה חובה למנוע סחר במינים מוגנים. כמו גם האמנה בדבר מגוון ביולוגי (כ"א 1144), המחייבת לשמור על המגוון הביולוגי ולנקוט צעדים ממשיים למנוע פגיעה בו.
בהתאמה, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 (להלן – החוק), נועד, בין היתר, על מנת להתאים את המדיניות בישראל לסטנדרטים הבין-לאומיים ולמנוע את הפיכתה של ישראל למוקד להלבנת כספים שמקורם בפשיעה. החוק כיום לא מתייחס ישירות לסחר בלתי חוקי בערכי טבע מוגנים, אף על פי שהוא כולל עבירות כמו הברחת טובין, זיוף ומרמה, ועבירות נוספות הדומות במאפייניהן כמו הברחות ותיעוד כוזב. אולם, ללא הכללה מפורשת של עבירה זו בתוספת הראשונה גופי אכיפה והמערכת המשפטית מתקשים לנקוט באמצעים אפקטיביים להתמודדות עם היקף הפשיעה וחומרתה – כפי שנראה היטב בתקופה האחרונה. פער זה פוגע ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם פשיעה מתוחכמת ורחבת היקף, אשר לפי הערכות מגלגלת עשרות מיליוני שקלים בשנה.
לאור האמור לעיל, תיקון זה של התוספת הראשונה לחוק יספק לרשויות האכיפה את הכלים הנדרשים למאבק יעיל בתופעה זו ויגביר את ההרתעה מפני עבירות מסוג זה. התיקון יחזק את מאבקן של הרשויות בפשיעה כלכלית מאורגנת, תוך האמת החוק לסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים, וכן תסייע בהגנה על המגוון הביולוגי, בריאות הציבור וערכי הטבע המוגנים עצמם.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' באייר התשפ"ה (05.05.2025)
תיקון התוספת הראשונה 1. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא:
"(18ט) עבירה לפי סעיף 33(ד) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998;".