חומר רקע
28.6.2024
לכבוד,
חה"כ יולי (יואל) אדלשטיין
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון
הנדון: פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי (ע"ר)
נייר עמדה של בנושא שירות הנשים ושילוב חרדים בצה"ל
בהמשך לדיון שהתקיים ביום 24.6.2024 בראשותך, בוועדת החוץ והביטחון, פורום דבורה מתכבד להעביר לעיונך את עמדתו העקרונית בנושא שילובה של אוכלוסיית החרדים בשירות צבאי לצד שירות הנשים.
רקע
מתקפת הדמים של ה – 7 באוקטובר, המלחמה בדרום והלוחמה בצפון השפיעו בצורה דרמטית על בניין הכוח הצה"לי וביתר שאת על בניין כוח האדם שלו, הנוכחי והעתידי.
כיום ברור שצרכי הביטחון של מדינת ישראל מחייבים להגדיל את שורות הצבא בכלל והיחידות הלוחמות בפרט, באמצעות הגדלת השוויון בנטל ומיצוי מלוא פוטנציאל ההון האנושי.
בעשור האחרון מתקיים בצה"ל תהליך למיצוי פוטנציאל התרומה של נשים למערכים השונים גם על בסיס עיקרון השוויון, כשנראה שהמלחמה הנוכחית חתמה את הדיון לגבי חיוניותן וכשירותן למלא את כלל התפקידים, לרבות תפקידי לחימה ובכל דרגות הפיקוד.
במקביל, בחודשים האחרונים גוברת ההבנה שגיוס חרדים לצה"ל הוא אינטרס לאומי וצו השעה, הן על רקע המחסור בחיילים והן על רקע הדרישה הציבורית להגדלת השוויון בנטל השירות.
מטרת המסמך לשרטט עקרונות ראשוניים להסדר המקיים איזון מידתי בין שני הערכים: שוויון בנטל ושוויון מגדרי.
שוויון בנטל מול שוויון מגדרי
גיוס חרדים לצה"ל עלול לייצר התנגשות בין שני ערכים המשרתים את האינטרס הציבורי במיצוי פוטנציאל ההון האנושי: שוויון בנטל ושוויון מגדרי.
אורחות החיים של חרדים כוללים הדרה והפרדה מובנית של נשים הנשענת על אמונות ומנהגים.
בה בעת, כבוד האדם, שוויון זכויות ושוויון מגדרי הם ערכי יסוד בדמוקרטיה הישראלית המעוגנים במגילת העצמאות, בחקיקה ובפסיקה.
קיים חשש מובן בקרב שתי האוכלוסיות שכיבוד הערכים והזכויות של האחת, יבוא על חשבון אלה של האחרת.
החשש לפגיעה בשוויון מגדרי התעצם לאחר עיון מעמיק בדו"ח המסכם של הצוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל ( להלן: "דו"ח שקדי"), נוכח המפורט בנוגע להסדרים שמטרתם לייצר "סביבה התומכת אורחות חיים" חרדיים (הציטוט מתוך דו"ח שקדי). דו"ח אשר הוחל בהוצאת המלצותיו אל הפועל, מבלי שאוכלוסיית הנשים יוצגה בו כדבעי ומבלי שיש בדו"ח התייחסות לצורך בהקפדה על שמירת מקומן של הנשים בצה"ל.
החשש מתבסס על מספר מגמות ותובנות,
הצורך והרצון לגייס את הציבור החרדי כמעט בכל מחיר, בדגש על מחירים שנגזרים מאמונתם ואורחות חייהם, מעורר חשש שקבלת ההחלטה על הדרת נשים ממרחבים צה"ליים, יחידות ומקצועות תהיה קלה מדי ורחבה מדי, בבחינת כל האמצעים כשרים להשגת המטרה.
כבר כיום פועלים על צה"ל, מבחוץ ומבפנים, כוחות חרד"ליים הנתמכים על ידי גורמים במערכת הפוליטית, שלשיטתם ערך השוויון המגדרי מהווה פגיעה בערכי צה"ל, בערך הניצחון וברוח הלחימה. גורמים אלה רואים בגיוס חרדים הזדמנות פז לכפות סדר יום מדיר נשים בצה"ל.
על אף ההבנה שמחלחלת בציבור אודות תרומתן העצומה של נשים לפעילות צה"ל, קיים חשש שלמול הצורך והרצון בהגדלת השוויון בנטל, הציבור יראה בהבנה תהליכי הדרה, צמצום נוכחות או הפרדה של נשים, ככל שאלה יוצגו כתנאים או "מחירים" לאפשרות לגייס חרדים.
החשש מתעצם משום שדומה שהגורמים מקבלי ההחלטות בהקשר זה – הן החלטות אסטרטגיות-עקרוניות והן החלטות טקטיות-יישומיות, אינם מודעים מספיק לנזקים שתהליכי ההדרה יגבו לאורך זמן מצה"ל, מהחברה הישראלית ומהנשים עצמן. ואחרון, התפיסה שלפיה לא ניתן להתפשר על אמונות וצביון אבל אפשר להתפשר על מימוש זכויות בשם האינטרס הבטחוני-ציבורי, עלולה להוביל להעדפת הזכויות והצרכים של אוכלוסיית המשרתים החרדים על פני הזכויות והצרכים של אוכלוסיית הנשים המשרתות ולהצר בכך את מגוון התפקידים הפתוחים לפניהן ואת אפשרויות הקידום שלהן.
שוויון בנטל לצד שוויון מגדרי
אינטרס הציבור במתן מענה לצרכים הביטחוניים מחייב חשיבה על האופן שבו ניתן יהיה לקיים את שני התהליכים זה לצד זה: שילוב של נשים ושל חרדים בכל התפקידים ובכל המערכים.
ברוח הדברים שאמר כבר לפני 70 שנה, ראש הממשלה, דוד בן-גוריון: "למצות כל מה שמשותף בין חלקי העם".
שילובם של חרדים מייצר אתגר המחייב איזון מושכל ומידתי בין הצרכים הנגזרים מאמונתם ומאורחות חייה של אוכלוסייה זו לבין צרכים וזכויות של אוכלוסיות אחרות המשרתות בצה"ל ונשים בתוך כך.
הכרח שבגיבוש מתווה שירות החרדים תוקדש מחשבה ליחסי הגומלין שבין ההתאמות הנדרשות לשילובם לבין הרחבת שירותן החיוני של נשים ולכך שקידומן של נשים בכלל ובתפקידי הליבה ובמערכים המבצעיים בפרט, לא יפגע.
זאת בשים לב לצרכי צה"ל, היקף הפוטנציאל של השתלבות במערכים השונים והאפשרות להמשך שירות בצבא הקבע.
אנו מניחות שכל הצדדים מגיעים לתהליך בתום לב, בהלך רוח מאפשר, הבנת גודל השעה ורצון כן להגיע לאיזונים מידתיים ומכבדים.
לאור כל האמור לעיל במקובץ, הכרחי להציג תוכניות לשילוב החרדים בצה"ל תוך התייחסות פרטנית לשירות הנשים ולאי הפגיעה בהן.
מכאן מצאנו לנכון לשרטט עקרונות ראשוניים ליצירת האיזון המידתי בהסדרי השירות, באופן שיאפשר מיצוי מיטבי של ההון האנושי לצד מענה לצרכים, הזכויות והערכים של שתי האוכלוסיות:
שירות נשים בכל התפקידים הוא אינטרס ביטחוני, מבצעי ומהלך חיוני להשגת מטרות הצבא ולמיצוי המיטבי של ההון האנושי בישראל.
הדרת נשים מהווה פגיעה בעקרון השוויון ובכבוד האדם.
קיומן של מסגרות שבהן לא תהיה נוכחות של נשים הוא החריג, בבחינת כורח שיש לצמצם למינימום, בקביעה מראש ובהסכמה.
יוקמו או יורחבו יחידות ייעודיות חדשות לגברים חרדים בלבד, אך לא תהיה הוצאה של נשים ממסגרות שבהן קיים כיום שירות משותף.
במקביל, יפעל צה"ל להסיר את כל המגבלות על שילוב נשים בכל היחידות שאינן מיועדות לגברים חרדים בלבד.
בכפוף לעקרון שלפיו הכלל הוא שירות משותף, אזי בהעדר חלופה אחרת, ברירת המחדל להפרדה תהיה יצירת מסגרת חרדית ולא יצירת מסגרת לנשים.
ככל שיהיה מדובר בשירות קבע או בשיבוץ בתפקידים פרופסיונליים, יחולו ההסדרים החלים בשירות הציבורי, למעט אם מדובר בשירות קבע ביחידות ייעודיות לחרדים שנקבע לגביהן מראש ובכתב שלא ישרתו בהן נשים.
בנוסף ליחידות קרביות, יש לשאוף לשיבוץ של חרדים למסגרות שבהן הפרדה מגדרית מתקיימת "בשיטה", לדוגמא כיתות כוננות בישובים חרדיים או סוֹהרוּת בטחון, ככל שהדבר תואם את צרכי צה"ל.
חשוב לוודא כי העלויות והמחירים הנדרשים לקליטת אוכלוסיית משרתים חרדית בצה"ל, יהיו בהלימה לתועלת והיקף כוח האדם המתגייס יהיו בהתאמה ליעדי הגיוס והשילוב שיקבעו לאוכלוסייה זו.
פקודת השירות המשותף תחול על שירות חרדים בצה"ל בהתאמות שיוסכמו ויעוגנו בכתב. לחלופין, תנוסח פקודת שירות משותף ייעודית, אשר בהוראותיה הכלליות ייכתב במפורש כי לא ניתן לפרש לקונה בהוראה לחובת אוכלוסיית הנשים.
נשים בעלות מומחיות רלוונטית, מצה"ל ומחוצה לו, ישולבו בכל הצוותים העוסקים בגיבוש המתווה, ובהמשך ישולבו גם בכל שלבי היישום, הבקרה, הליווי וההפעלה שלו, וכן בצוות שיעסוק בתיקון "פקודת השירות המשותף". אין להותיר את הזירה רק ל"נשים מומחיות מצה"ל", אשר מטבע הדברים הן כפופות מבחינה היררכית לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל שמורכב, רובו ככולו, מגברים.
מאחר שמדובר בתהליך הדרגתי ושלאורך הזמן והגידול בהיקף גיוס החרדים, ההסדרים יצטרכו לעבור התאמות ושינויים, יקבע כי ההסדר הראשוני יהווה פיילוט ותבוצע לגביו הפקת לקחים לאחר מספר חודשים.
במטרה למנוע את "זליגת" ההפרדה ליחידות ולקהלים נוספים בצה"ל ("המדרון החלקלק") יוקם מנגנון מעקב ובקרה ייעודי לנושא זה.
לסיכום
פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי (ע"ר) מעמיד לרשות כל העוסקים בנושא את מומחיות התוכן החברות בו ויהיה נכון לקחת חלק בדיונים, להציע הסדרים ולסייע ככל שיידרש כדי לגבש ולהפעיל את המתווה ההולם ולתרום להצלחת המשימה החשובה העומדת לפתחנו.