חומר רקע

PDF 11,987 תווים המסמך המקורי ↗
אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון 5/03/2025 'ה באדר 'ה תשפ"ה נייר עמדה - הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים סמכות כריכת מזונות ילדים החוק המוצע מבקש להבהיר ולהרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים בנושא מזונות ,ילדים בניגוד לפסיקה עדכנית של בג"ץ (בג"ץ 5988/21 מיום 19.2.2025 .) מצב משפטי נוכחי פסיקת בג"ץ 5988/21 אינה שוללת מבתי הדין הרבניים את היכולת המהותית לדון במזונות ,ילדים אלא מגבילה את כפיית ההתדיינות, בג"ץ מאפשר לבעלי דין לבחור את זירת ההתדיינות המשפטית - אזרחית או דתית - תוך מניעת כפייה .צדדית-חד התיקון המוצע נועד לאפשר לבתי הדין הרבניים סמכות מלאה לדון בכלל ענייני מזונות הילדים במסגרת כריכתם לתביעת ,גירושין ללא הגבלה לתביעת השבת הוצאות בלבד כפי שנקבע בהלכת שרגאי ופסיקות .עדכניות החלטת הכנסת לקדם חקיקה בחופזה ולהחזיר את סמכויות בתי הדין ,הרבניים מבלי להישיר מבט לסיבה בגינה ניתנה החלטת בג"ץ 5988/21 צפויה להיתקל .בהתנגדות העתירה לבג"ץ נולדה בעקבות פסיקת מזונות מעוותות של בתי הדין הרבניים נגד אבות גרושים תוך התעלמות מוחלטת מהחוק לתיקון דיני המשפחה ,)(מזונות -תשי"ט1959 , פסק הדין בע"מ 919/15 ויצירת הכלאה משפטית מעוולת. במקום להתמודד עם הבעיה המהותית - פסיקה לא שוויונית של מזונות - בוחר המחוקק לעקוף את פסיקת בג"ץ באמצעות חקיקה המנציחה את .העיוות תמצית הטיעונים נגד תזכיר החוק ●​ ''כלאיים :משפטיים בתי הדין הרבניים פוסקים בחלוקת רכוש על פי הדין האזרחי (חוק יחסי )ממון ובמזונות ומדור על פי מה שהם רואים כדין הדתי – ערבוב שיטות ,משפטיות יוצר נקודות עוול .קשות ●​סתירה לפסיקת בית המשפט העליון: התזכיר מנסה לעקוף החלטה עדכנית של בית המשפט העליון (בג"ץ 5988/21,מיום 19.2.2025 ) שהגבילה את סמכויות בתי הדין ,הרבניים דבר המערער על סמכות בית המשפט .העליון ●​הפרה של חוק המזונות משנת 1981 ופסק הדין בעמ 919 : התזכיר דה - פקטו יאפשר לבתי הדין הרבניים להתעלם מחוק ופסיקה המחייבים חלוקה שוויונית של מזונות ילדים בהתאם להכנסות שני ,ההורים דבר המוביל לאפליה .מגדרית אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 1 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון ●​פגיעה בטובת הילד: החלטות לא הוגנות עלולות לגרום לקשיים כלכליים להורה ,אחד מה שמשפיע לרעה על רווחת הילדים וקשריהם עם שני .ההורים ●​אפליה מגדרית מובנית: מחקרים מצביעים על נטייה של בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות גבוהים יותר ,לאבות תוך התעלמות מהכנסות ,האם דבר המביא לפגיעה הרסנית באבות .גרושים ●​עידוד "מרוץ "סמכויות: התזכיר עשוי להגביר את הנטייה של נשים לפנות לבתי הדין הרבניים כדי לקבל פסיקות נוחות ,יותר דבר הפוגע באחידות .המשפטית ●​חוסר מומחיות ושקיפות: בתי הדין הרבניים עשויים להיעדר את המומחיות הפיננסית והשקיפות של בתי המשפט ,האזרחיים דבר המוביל להחלטות לא .מדויקות ●​התעלמות מדינמיקות משפחתיות מודרניות: בתי הדין הרבניים נשענים על גישות מסורתיות שאינן משקפות מציאות של 'שני הורים ,'עובדים דבר הפוגע .בשוויון ●​חוסר אחידות במערכת המשפט: קיום שתי מערכות שונות יוצר בלבול ,שוויון-ואי שכן תוצאות עשויות להשתנות בהתאם לבית הדין שבו נידון .התיק ●​השלכות כלכליות על ההורים: החלטות לא הוגנות עלולות לגרום לקשיים כלכליים ,לאבות המשפיעים על קשריהם עם ילדיהם ועל יכולתם לתמוך .בהם ●​פגיעה בעצמאות הכלכלית של האם: פסיקות גבוהות עלולות להפחית מוטיבציה של אמהות לתרום ,כלכלית דבר הפוגע .בעצמאותן ●​הנצחת סטריאוטיפים :מגדריים קיבוע תפיסות מיושנות של תפקידי מגדר – האב כמפרנס הראשי והאם כמטפלת .העיקרית אי התאמה למציאות המודרנית שבה שני ההורים לרוב עובדים ומטפלים בילדים במידה שווה או ,דומה ופגיעה בעקרון השוויון המגדרי שהחברה שואפת .אליו ●​חוסר מנגנוני ערעור יעילים: החלטות בתי הדין הרבניים עשויות להיות קשות יותר ,לאתגר דבר המוביל להמשך .עוולות ●​צורך בהליך נפרד למזונות: קישור מזונות לתביעות גירושין עלול להפוך את הנושא לכלי ,מיקוח דבר הפוגע בטובת הילד ומעודד גירושין בעצימות .גבוהה ●​חוסר נציגות מגדרית: היעדר שופטות בבתי הדין הרבניים עשוי להוביל ,לנטיות דבר הפוגע .בהוגנות ●​השלכות חברתיות וכלכליות: החלטות לא הוגנות עלולות להגדיל ,עוני בעיות נפשיות ונטל על ,המדינה דבר הפוגע בחברה .כולה אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 2 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון סיכום 1 .​עמותת אבות למען צדק מתנגדים לתיקון החוק ,המוצע שכן הוא מנציח אפליה מגדרית מנוגד לעקרון השוויון המעוגן בחוק המזונות משנת 1981 . 2 .​החזרת סמכות פסיקה בנושא מזונות לבתי הדין הרבנים תתאפשר רק לאחר תיקון חוק המזונות ומחיקת סעיף 3 המתייחס לדין האישי והותרת תיקון 3א משנת 1981 . 3 .​בנספח 'ב מצורפת הצעת חוק לתיקון החוק לדיני משפחה מזונות אשר תעגן את השוויון בכלכלת הילדים ( תמונה בנספח 'א מדגימה בקצרה את התיקון .)הנדרש נספח 'א - תמונה המדגימה את התיקון הנדרש אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 3 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון נספח 'ב - הצעת תיקון לחוק לתיקון דיני משפחה )(מזונות התשי"ט 1959 החוק :הקיים מזונות לילדים קטינים 3.    (א)  אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של זוגו-בן לפי הוראות הדין האישי החל ,עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות .אלה            (ב)  אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של זוגו-בן לפי הוראות הדין האישי החל ,עליו או שלא חל עליו דין ,אישי חייב ,במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות .אלה מזונות קטין (תיקון -תשמ"א1981 ) 3א.     (א)  אביו ואמו של קטין חייבים .במזונותיו            (ב)  בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור .שהוא הצעת :התיקון חוק לתיקון דיני )משפחה(מזונות)(תיקון -התשפ"ג2022 1 .​סעיף 3 .בטל- 2 .​סעיף 3 :)א(ג מחלקו של ההורה בדמי המזונות יופחתו דמי המזונות אותם הוא מוציא במזונות .בעין 3 .​סעיף 3 )א(ד שר המשפטים יפרסם מחשבון לחישוב דמי מזונות הקטינים וחלוקתם בין ,ההורים המחשבון ישקלל את יחסי ,ההכנסות רמת החיים וחלוקת זמני .השהות 4 .​סעיף 3 :ב אין אדם חייב לספק מזונות לפי סעיפים 2-3 אלא במידה ונשאר בידו הכנסה מכל מקור שהוא בסכום השווה ל 80% שכר המינימום המפורסם .ברשומות 5 .​סעיף 8 )(ב לחוק הגנת השכר – .בטל 6 .​סעיף 19 )(ב – .בטל 7 .​תחולת תיקון החוק 1.1.2023 גם עבור מקרים בהם כבר ניתן פסק דין לתשלום דמי .מזונות (חובות קיימים יבוטלו בהתאם לעקרונות תיקון .)זה 8 .​ירצו הצדדים ויסכימו ביניהם בכתב להתדיין על פי הדין האישי יתדיינו על פיו בבית הדין הרבני ובלבד שגם העניין הרכושי ידון על פי הדין .האישי מזונות שיחויבו על פי הדין האישי יהיו מזונות הכרחיים .בלבד דברי הסבר להצעת :החוק חוק לתיקון דיני )משפחה(מזונות בסעיף 3 קובע כי בענייני מזונות קטינים יחול הדין .האישי אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 4 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון בימים עברו נשלטה הכלכלה המשפחתית ע"י הגבר ,לבדו הגבר היה המפרנס העיקרי והוא היה בעל הנכסים ,והיכולת לעומת האשה שהיתה מחוסרת אמצעים ,כלכליים בנוסף ,לכך עיקר עול הטיפול בקטינים נפל על האשה ,לבדה לפיכך גם עול פרנסת המשפחה ומזונות הקטינים הוטל על האב .לבדו לנוכח שינוי הזמנים הן בהתנהלות הכלכלה ,המשפחתית כך שכיום גם נשים משתכרות בדומה לגברים ולעיתים אף יותר ,מהם והן בחלוקת נטל הטיפול ,בקטינים כך שכיום גם האבות נושאים בנטל הטיפול בקטינים בצורה רחבה ,מאד בפרט אחרי ,גירושין הרי שנוצר מצב בו הטלת החובה לזון ולפרנס את הקטינים על האב לבדו יוצרת חוסר ,איזון אפליה על רקע ,מגדרי ועול כלכלי בלתי אפשרי על .האבות מצב זה אף מביא לפגיעה קשה בקטינים שעלולים לסבול חרפת רעב בזמן שהותם בבית האב עקב העברת חלק נכבד מהכנסותיו של האב לידי .האם זאת ,ועוד כיום החוק יוצר איזון נכסים בין בני הזוג לאחר הפרדם כך ששני בני הזוג נפרדים כאשר בידי שניהם אותו שווי של .רכוש ,לפיכך יש לאזן בין ההורים ולהטיל חובה חוקית ומשפטית שווה על שני ההורים ללא התייחסות למגדרו של .ההורה ,לפיכך בשנת -תשמ"א1981 תיקן המחוקק את החוק והוסיף סעיף המחייב את שני ההורים בצורה שווה במזונות הקטינים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות וקבע שיש לחלק את נטל המזונות בהתאם ליחסי ,הכנסותיהם וללא תלות בגיל .הקטינים יש להעיר כי בהצעת חוק 1530 ובתיקון לחוק משנת -תשמ"א1981 עמד המחוקק על הבעייתיות שנוצרה ,בחוק כאמור בהסבר לה"ח 1530 , וחוקק את סעיף 3 ,א אך לא הסדיר את היחס בין סעיף 3 לסעיף 3א ובכך השאיר סתירה היוצרת לקונה משפטית שאינה מבטאת את רצון המחוקק לקונה זו מוסדרת בהצעת החוק .הנוכחית התיקון המוצע משקף את רצון המחוקק האמור ,לעיל בנוסף לכך התיקון המוצע תואם את שיטת המשפט הישראלית השוללת אפליה על רקע גזע דת .ומין התיקון המוצע הינו יישום העקרונות שהתווה ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 בהתאם להחלטה 172/עו של מועצת הרבנות הראשית לישראל -התשע"ו2015 , ואת נוהג הפסיקה שהתקבל בבתי המשפט ,לע"מ והרחבתם של עקרונות אלו לקטני קטנים כבר מגיל .לידה סעיף 1 להצעת החוק מבטל את החוק הישן ונותן תוקף לתיקון החוק משנת תשמ"א בהתאם לעקרונות .לעיל סעיף 2 להצעת החוק קובע כי יש להפחית מחלק ההורה בדמי המזונות את הוצאותיו בפועל על צרכי הקטינים בזמן שהותם .אצלו סעיף 3 להצעת החוק נועד לתת כלי על מנת לייצר חישוב אחיד ומקצועי של דמי .המזונות סעיף 4 להצעת החוק משקף את זכותו של ההורה למחייה ,בכבוד זכות חקוקה בחוק יסוד כבוד האדם .וחירותו זכות זו עוגנה -ב1948 בהצהרת זכויות האדם האוניברסלית שם הוכרה הזכות לתנאי מחיה הולמים תחת סעיף 25 [ 3 :] "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 5 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון בני ,ביתו לרבות ,מזון ,לבוש ,שיכון טיפול ,רפואי שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של ,אבטלה ,מחלה ,נכות ,אלמנות זיקנה או מחסור אחר פרנסה בנסיבות שאינן תלויות ".בו חיזוק להצהרה ועיגון משפטי הוצגו באמנה הבין לאומית לזכויות ,כלכליות חברתיות ותרבותיות תחת סעיף 11 המפרט כי זכותו של כל אדם לרמת חיים נאותה כוללת את הזכות ,למזון ,לביגוד לדיור ול"שיפור מתמיד בתנאי "המחיה הזכויות לביטחון סוציאלי נקבעו בסעיף 9 והזכות לבריאות הכוללת נגישות לשירותי בריאות וכן למים ,נקיים מזון ודיור מפורטת בסעיף 12 . ואף מדינת ישראל הצטרפה לאמנה הבין לאומית לזכויות ,כלכליות חברתיות ותרבותית 3 ימים לאחר אישורה במליאה (דצמבר 19 , 1966 ,) בבג"ץ קונטרם טען השופט יצחק זמיר כי על השלטון להבטיח גם את רווחת האדם ואת הצדק החברתי כדי שכל אדם יהנה בפועל ולא רק להלכה מזכויות .האדם וכך כתב השופט ברק בבג"ץ 366/03 : כבוד האדם ...כולל הגנה על קיום אנושי ..מינימאלי אדם החי מחוץ ,לבית שאין לו ,דיור הוא אדם שכבודו .הופר אדם שרעב ללחם הוא אדם שכבודו .הופר ,לפיכך קובע התיקון לחוק כי אין לפגוע בזכויות הקיום הבסיסיות של אדם לצורך תשלום ,מזונות ובוודאי שאין לחייבו להעביר דמי מזונות להורה השני כאשר קיומו שלו .יפגע סעיף 5 להצעת החוק קובע כי שכרו של אדם יהיה מוגן בהוצאה לפועל ככל .חוב סעיף 6 להצעת החוק בא להבהיר כי חיוב מזונות יחול אך ורק לפי חוק זה ולא לפי כל דין .אחר סעיף 7 להצעת החוק קובע את תחולת החוק כך שמצד אחד הכל יהיו שווים בפני החוק ולא תיווצר אפליה בין אדם שנפסק דינו טרם החוק לאדם שנפסק דינו לאחר ,החוק ומצד ,שני לא יהיה צורך להשיב כספים שכבר ניתנו ונאכלו בהתאם לפסקי דין ,קודמים אך חובות קיימים מכח פסקי דין קודמים יבוטלו בהתאם לחקיקה .החדשה סעיף 8 להצעת החוק מקבל את עמדת בתי הדין הרבניים כפי שהוצגה בדו"ח שיפמן המסכימה לחקיקה האמורה ובלבד שיינתן לביה"ד הרבני אפשרות לדון בהסכמת הצדדים ע"פ הדין ,האישי הצעת חוק זו מאפשרת זאת ובלבד שהדין העברי יתקבל כמקשה .אחת אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 6 :עמוד [email protected] :דוא”ל אבות למען צדק משפחה | הורות | שוויון אבות למען צדק - עמותה רשומה : 580640969 : נוסדה בשנת 2017 , פועלת במרחב ,הציבורי בוועדות הכנסת השונות לשוויון בין המינים וזכויות גברים https://father4justice.org :עמוד 7 :עמוד [email protected] :דוא”ל