חומר רקע
נייר עמדה בענין הקטנת כמות תביעות ייצוגיות
כמורשה נגישות שירות
המייצג את המרכז לעוור, ו מלווה את החקיקה והתקינה בתחום
.הנגישות מזה שנים רבות, אני מודע לחשיבותן של תביעות ייצוגיות ,ולדוגמא התביעה
הייצוגית הראשונה בתחום הנגישות
ש גרמה לחברות התחבורה הציבורית להתחיל לכרוז
,מחוץ ובתוך האוטובוסים ובכך לאפשר ,לאנשים שלא רואים .לשמוע את המידע כמתחייב
.מרוח החוק והתקנות. זאת תביעה שהביאה למהפכה בתחום הנגישות ודוגמא
אחרת ,
תביעה
,שעדיין נדונה
,כנגד רשות המיסים בגין אי נגישות אתר האינטרנט שמביאה לכך שסוף סוף
משתדלת הרשות להנגיש את האתר שלה ולחפש.פתרונות גישה לאנשים עם מוגבלות
,יחד עם זאת בשנים האחרונות התגברה תופעה של ריבוי הגשת תביעות ייצוגיות, שהן
תביעות סרק. תכליתן היא השגת רווחים קלים, תוך
,שעורך דין מאמץ תובעים שלעיתים אינם
מכירים כלל את הנתבעים או הנושאים שבגינן מוגשות התביעות. במקרים רבים אלו תביעות
בשיטת 'סרט נע' הנוצרות בתהליך של 'העתק–
הדבק'. הנתבעים נבהלים מעצם קבלת
תביעה, בדרך כלל שטותית, וממהרים להיענות לדרישות סחיטה של עורך הדין, ומסכימים
,לשלם סכום נדרש, ובלבד שלא יצטרכו להגיש כתב הגנה ולכתת רגלם לבתי משפט רחוקים
.ולהשקיע זמן רב וממון בהליכים המשפטיים
ה
תובעים מסתלקים מהגשת התביעה ל.אחר קבלת התשלום המבוקש
.ריבוי התביעות מביא לזילות מוסד התביעה הייצוגית, ומעמיס על בתי המשפט
כבר בחודש מרץ2024
טענתי בפני הוועדה הבין משרדית
לעניי
ן
התביעות הללו, שיש לחפש
כלים להקטנת כמות.תביעות הסרק
למדתי מהדיונים האחרונים בוועדת החוקה, שעיקר הדיון נסב .על סלקציות להפחתת הכמות
עלו רעיונות של אפשרות תביעה רק כנגד,גופים בגודל מסוים
מחזור, מאזן או רווח או כמות
עובדים או סוג הישות המשפטי. קיבלתי רושם שמבקשים לחתוך בכמות בכל מחיר. מציבים
.קריטריונים, שאין קשר בינם לבין הנושא הנדון
גם אדם יחיד יכול לרמות ולג רום לעוולה
.לאחרים וביחוד לאנשים עם מוגבלות יש לזכור שכלי התביעה הייצוגית הוא כלי חשוב מאד
.להשגת צדק ומניעת עוותים, אפליה, ושמירה על זכויות מגזרים חלשים
.חיתוך לפי גודל גוף נתבע עלול לגרום לעוות וחוסר צדק
אפשר לעשות סלקציה ראשונית בעזרת מומחה בתחום מסוים ועורך דין כדי לבדוק תביעות
.מוגשות. אך זה כבר כמעט המשפט עצמו
הוצע גם שבית המשפט יבחן אם תביעה מסוימת
היא תביעת סרק, וככזאת ידחה אותה על הסף. אבל אלו כבר שלבים מאוחרים. אין בהם כדי
להפחית כמות תביעות מוגשות והפחתת.עומס בבתי המשפט
לכן
אני מציע כלהל:ן
1
.
להפריד בין
תביעות הנוגעות לתקנות מכוח החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
לבין תביעות מכוח חוקים אחרים .
בנושאים האחרים ינקטו.'צעדים בהתאם לחובות מידות ומשקלות, אמת בפרסום וכו
:מכאן אתייחס רק לתביעות מכוח החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
2
.
הגבלת
כמות התביעות מאדם פרטי בתחום זה ל-
5
.בשנה
ארגונים מייצגים למינהם
כמו בזכות, הנציבות ,
ודומיהם יוכלו להגיש יותר תביעות, מאחר וגופים אלו מנקזים
פונים קטנים.ולגופים אלו יכולת בדיקה וסינון מקצועי ענייני
3
.
ביטול הפטור מתשלום .בפתיחת תביעות בתביעות נרשמים סכומי
פיצוי מבוקשים
במיליונים , ואגרה בגובה5
אלף ,, למשל בטלה בששים , אך בכוחה למנוע ריבוי
תביעות סרק .
4
.
חיוב ב מתן הודעה מראש לפני הגשת תביעה ,בנושאים מסוימים
ו מתן .אפשרות תיקון
צריך לברור מתוך תקנות הנגישות לשירות את אלו שאולי מאפשרות תביעות סרק
.כנ"ל :למשל לתת אפשרות של60
ימים לתיקון ההפרה. לפי תקנות34
,
35
, ואולי גם
לפי הדרכת עובדים.
5
.
,בנושאים אחרים למשל במקרה של אדם בכסא גלגלים שנתקל במדרגה בכניסה
,.לעסק אי אפשר לוותר ואין משמעות להודעה מוקדמת ,אם החייב קיבל היתר איכלוס
או רשיון עסק במהלך תקופה
אחרונה שתיק
בע.
ראובן ברון
058-4445566