חומר רקע

י"ד אייר תשפ"ה 12 במאי2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון הערות הסניגוריה הציבורית ל הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות )(תיקוני חקיקה )(הוראת שעה", התשפ ה- 5 202 הסניגוריה הציבורית מברכת על הצעת החוק שבנדון, המבקש ת להקנות זכות לנוכחות סניגור בחקירה לקטינים ולאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הנחקרים במשטרה כחשודים . כפי שצוין בדברי ההסבר הצעת החוק בו המלצות הביניים של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן (להלן: "ו עדת דנציגר"), מדובר במהלך חשוב וקריטי שנועד לצמצם את החשש מהודאות שווא של אוכלוסיות מיוחדות ופגיעות אלו – שעל פי המחקרים מועדות יותר להודאות במעשים שלא ביצעו – ו בכך גם לסייע במימוש זכותם להליך הוגן ובשמירה על תקינות החקירה המשטרתית. ,נחקרים ממין אלה אף נוטים יותר לוותר על זכויותיהם במהלך החקירה מתקשים יותר בהבנ ה ממשית של סיטואציות חקירתיות רלוונטיות , מוש פ עים יותר ממניפולציות רגשיות ומשימוש במידע כוזב ולעיתים הם חשופים יותר להפרת זכויותיהם על ידי הרש.ות החוקרת ,אכן נוכחות סניגור בחקירה וליווי החשוד על ידי עורך דינו תורמת רבות ל מזעור גורמי הסיכון .השונים למתן הודאות שווא ולהקפדה על הוראות הדין וזכויות החשודים זכותו של חשוד לנוכחות סניגורו אף מסייעת באיזון פער י הכוחות המובנ ים בין ה חוקרי ם .לחשוד לא בכדי הסדרים של נוכחות סניגור בחקירת חשוד נ הוגים במדינות ה עולם המערבי , ולמעשה בכל המדינות שנסקרו בדיוני ועדת דנציגר . בחלק מהמדינות אף נקבעו הסדרים הקובעים כללים מיוחדים ביחס לחשודים קטינים ולחשודים נוספים הנתונים ב.סיכון מוגבר למסירת הודאות שווא בכך יש ג ם כדי ללמד שאין ממש ב חששות שה ועלו מצד חלק מחברי ועדת דנציגר באשר להשלכות ההסדר על הליכי החקירה . ההיפך הוא הנכון: נוכחות סנ י גור בחקירה אכן עשויה להשפיע על הדינמיקה בחדר החקירות, אלא שמדובר בהשפעה רצויה שמטרתה להפחית הודאות שווא, כפי שעולה בבירור מממצאי ועדת דנציגר . ל נוכח הדברים האמורים , הסניגוריה הציבורית הביעה ב מסגרת דוח ועדת דנציגר את עמדתה העקרונית ש מן הראוי היה כי הזכות לנוכחות סניגור בחקירה תוקנה לכל אדם החשוד בביצוע .העבירה,עם זאת הסניגוריה הצטר פה לדעת הרוב בוועדה שלפיה בשלב ראשון הזכות תוענק לחשודים הפגיעים ביותר שנתונים לסיכון מוגבר של הודאות שווא בחקירה , קרי ל קטינים ו ל אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית – ולפיכך נדגיש כי אנו תומכים בקידומה של הצעת החוק הנוכחית . להלן יפורטו הערותינו המרכזיות ל הצעת ,החוק אשר מטבע הדברים יחודדו ויעודכנו בהתאם להתפתחויות בדיוני הוועדה: 1. התנגדות הנחקר לנוכחות סניגור בחקירה '[ס9ח1(ב) לחוק הנוער + 16 (א ב) לחוק הליכי חקירה והעדה ] – בהקשר זה נזכיר ש דעת הרוב בוועדת דנציגר סברה ש במקרים בהם חשודים מתנגדים לנוכחות סניגור בחקירה, יש לקשר אותם עם סניגור ואם אין להם, עם סניגור ציבורי, על מנת .שהסניגור יסביר להם את חשיבות נוכחות הסניגור בחקירה 2. קיום חקירה ללא נוכחות סניגור '[ס9ח1 )(ד לחוק הנוער + 16 (ה א) לחוק הליכי חקירה והעדה ] – יש לחדד בנוסחו של סעיף זה כי החלטה על שלילת נוכחותו של סניגור בחקירה תיעשה במקרים חריגים . כמו כן, לדעתנו החלטה ממין זו מחייבת אישור של דרג בכיר יותר מזה של הקצין הממונה על החקיר ות . 3. מניעת נוכחות עורך דין בחקירה של יותר מחשוד אחד באותה פרשה '[ס9 ח1 )(ה לחוק הנוער + 16 (ו א) לחוק הליכי חקירה והעדה ] – הגם שתופעה זו קיימת בעיקר בשוק הפרטי ולא בסניגוריה הציבורית, אנו רואים בעייתיות בהוראה הפוגעת בזכותו של החשוד לבחור את עורך דינו . כמו כן, יש בהוראה זו משום יצירת תקדים של מתן כוח לגורם החקירתי למנוע ייצוג דה - פקטו. למיטב ידיעתנו, לא מוכר הסדר דומה במדינות המתירות נוכחות סנ י.גור בחקירה ככל שיוחלט להותיר סעיף זה על כנו, הרי שגם בהקשר הזה אנו סבורים כי ההחלטה מחייבת אישור של דרג בכיר יותר מזה של הקצין הממונה על החקיר ות . 4. התערבות עו רך דין במהלך החקירה [סעיף9ח1 (ו) ו- )(ח לחוק הנוער + 16 )א(ז ו- )(ט לחוק הליכי חקירה והעדה ] – ,ההוראה שלפיה עורך הדין "לא יתערב וכן לא יקליט ולא יתעד את מהלך החקירה" עלולה במצבים מסוימים לרוקן מתוכן את תכליות ההסדר, בפרט כשמדובר .באוכלוסיות פגיעות ,"אף בהינתן המודל הנבחר של "סניגור סביל ל כל הפחות יש לאמץ באופן מלא את ההסדר שהותווה במסגרת הצעת הרוב בוועדת דנציגר אשר בצד איסור ההפרעה לחק ,ירה הוצע לאפשר לסניגור להתערב במקרים " שבהם סבר כי החשוד אינו מבין את השאלה שהחוקר שואל אותו , במקרים שבהם סבר כי מצבו הגופני או הנפשי של החשוד אינו מאפשר את המשך החקירה, או במקרים שבהם סבר כי חוקר מפר את זכויות החשוד בחקירה כפי שנקבעו בחקיקה או ב פסיקה" )(הקטע המסומן אינו מופיע בנוסחה הנוכחי של הצעת החוק . " ,עוד על פי הצעת הוועדה במקרים אלו יוכל הסנ י גור להתריע על הבעיה בפני החוקר , והחוקר יתעד את הערת הסנ י גור בפרוטוקול החקירה, וזאת גם במקרים שבהם לא קיבל את עמדת הסניגור". " כן הוצע כי בסיום,החקירה יוכל הסנ י גור להעלות שאלות מטעמו, אך החוקר רשאי יהיה להתנגד לשאלות העלולות לסכן את המהלך התקין של החקירה. החוקר יתעד את שאלות הסנ י גור ו/או את החלטתו שלא לאפשר את השאלות בפרוטוקול החקירה". בהקשר זה יש גם לשקול כי הסניגור יהיה רשאי להעמיד את הלקוח על זכויותיו לפי דין במהלך החקירה. 5. ת יעוד ה חקירה על ידי הסניגור וכתיבת הערות [סעיף9ח1 )(ז לחוק הנוער + 16 (א ח) לחוק הליכי חקירה והעדה ] – אנו מבינים את ההצעה לאסור על הקלטת החקירה, אך סבורים כי אין מקום להגבלה על תיעוד החקירה על ידי הסניגור "ל"אופן התנהלות החקירה בלבד . בהקשר זה קשת ,האפשרויות היא רחבה, החל מסניגור הכותב לעצמו נוסח בעייתי ומטעה של שאלה מסוימת דרך קו חקירה שעולה כדי מינימיזציה אסורה וכלה בהערות על מצבו הפיזי או הנפשי של .החשוד על פניו, חקירתו של החשוד ממילא לא אמורה להיות חסויה מהסניגור ו כבר כיום החשוד ממ ילא מעדכן את סניגורו בתוכן החקירות, ולכן לא ברור מדוע הסניגור לא יכול לכתוב .גם דברים שעלו בחקירה ה הסדר המוצע אף עלול להתפרש כהטלת דופי בכלל ציבור עורכי .הדין על כן, מוצע להתאים לנוסח הצעת הרוב בוועדת דנציגר "על הסניגור ייאסר להקליט את החקירה, אך יותר לו ל."רשום לעצמו הערות בכתב יד לעניין מסירת ההערות לקצין הממונה : אנו מתנגדים נחרצות להוראה זו ולא מבינים את הרציונאל שלה. הרישומים עשויים להכיל דברים הנוגעים להגנת הנאשם שאין מקום להעבירם לעיון רשויות החקירה. כך יכול סניגור לרשום לעצמו עצות שבכוונתו לתת ללקוח, ורישום שכזה חוסה תחת חסיון עו"ד- .לקוח 6. הוצאת עורך הדין מחקירה [סעיף9 ח1(ט)-(י) לחוק הנוער + 16 (א י)- )(יא ] – העילה המוצעת להוצאת עורך הדין מהחקירה במקרים בהם גורם החקירה סבר כי הסניגור חרג מן המותר בה וראות החוק" , אם מצא כי פעילותו כאמור פוגעת בחקירה ", יוצרת פתח רחב מידי באופן שמאפשר ניצול לרעה של רשויות החקירה. יש להעדיף נוסח מצמצם יותר: "באופן שמסכל את "האפשרות לחקור את הקטין / האדם עם המוגבלות , וכן לאחר שנשקלה האפשרות להסתפק בהתראה בעניין. עוד יש להוסיף כי הסניגור יוצא מהחקירה רק לאחר ש ניתנה לו הזדמנות להשמיע את עמדתו ואת הסבריו בפני הקצין )(תוך תיעוד הדברים שעלו. גם בהקשר זה יש לשקול כי החלטה כאמור תינתן על ידי דרג גבוה במשטרה מזה שמוצע ב הצעת החוק. 7. חובת סודיות על עורך הדין [ סעיף9ח1(טו) לחוק הנוער + סעיף16 (א טז ) לחוק הנוער ] – לא ,ברור מדוע סעיף זה נדרש ומכל מקום ,הניסוח גורף מידי למשל לגבי משך תחולתה של החובה ,)?(האם היא חלה אף לאחר סיום החקירה תוכן המידע )(שאינו מוגדר , זהות מקבלי המידע (כולל למשל גם הרפרנט בצוות הפנימי בסניגוריה? השותפים במשרד ולצוות ההגנה?) וה עדרם של.חריגים לסודיות 8. הערה כללית לגבי תחולת ההסדר , ובפרט במקרי מוגבלות שכלית – לבסוף נבקש להסב את תשומת הלב ש למיטב הבנתנו על פי מתכונת ה הנוכחית של ה צעת החוק , הזכות לנוכחות סניגור בחקירה תוענק הלכה למעשה לקבוצה מצומצמת ביותר (ו כמעט ריקה מתוכן) של חשודים עם מוגבלות שכלית. זאת מכיוון שמחד ההסדר המוצע אינו חל על חקירות של אנשים עם מוגבלות הנערכות על ידי חוקר מיוחד; ומאידך הוא גם לא חל על הקבוצה המשמעותית של אנשים עם מוגבלות שכלית ש לשיטת הרשויות הרלוונטיות כלל אינם נכנסים בגדרי חוק הליכי חקירה והעדה (בין היתר מכיוון שלשיטתן לא מתקיים המבחן "שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות)" ו שכפועל יוצא נחקרים על ידי חוקר משטרה. 1 ע ל רקע זה, יש לבחון בכובד ראש את שאלת ההחרגה של חקירות מיוחדות, ובייחוד בשים לב .ליישום המצומצם של הגדרת "אדם עם מוגבלות" בחוק הליכי והעדה2 ,בכבוד רב ובברכה ענת מיסד כנען ישי שרון, עו"ד הסניגורית הציבורית הארצית מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית 1 יצוין, כי .קושי זה עלול להתעורר, גם אם במידה פחותה, במקרי מוגבלות נפשית 2 שאלת התחולה על חקירות מיוחדות עשויה להיות רלוונטית גם בהתייחס לאוכלוסיית הקטינים הנחקרים על ידי חוקר ילדים (גילאי14-12 .)בעבירות מסוימות