הצעת חוק לדיון מוקדם
2230761 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
5805/25/פ
2025–הצעת חוק העונשין )תיקון – פרשנות מקלה בפלילים(, התשפ"ה
– "כא, המילים "לפי תכליתו34 , בסעיף11977–בחוק העונשין, התשל"ז
יימחקו.
.1כא34 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
כא לחוק, שמטרתו34 )להלן – החוק(, נחקק סעיף1977– לחוק העונשין, התשל"ז39 במסגרת תיקון
הוותיק שחל במשפט המקובל, וברוב שיטות המשפט הדמוקרטיות, שלפיו lenity-הייתה לעגן את כלל ה
יש לבכר פרשנות המקלה עם חשוד או נאשם בפלילים. כלל פרשני זה נובע מעיקרון החוקיות, שלפיו "אין
עונשין אלא אם כן מזהירין". בהמשך לכך, אם החוק מספיק לא ברור כדי לעורר שאלה פרשנית, יש
להעדיף את הפרשנות המקלה כדי למנוע ענישה רטרואקטיבית ולצמצם פגיעה בזכויות הפרט.
לחוק, נוספו המילים "לפי תכליתו" אל תוך הסעיף, על ידי39 אלא שבמסגרת הליך הניסוח של תיקון
חבר הכנסת דן מרידור, מתוך כוונה מוצהרת לעגן בחקיקה את "תורת הפרשנות הכללית שהולכת
ומתגבשת בפסיקה של בתי המשפט", הלא היא תורת "הפרשנות התכליתית" של אהרן ברק )ראו דיון
(.1994 בינואר19 בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום
פקטו את-בעקבות התיקון האמור והוספת המילים "לפי תכליתו", בית המשפט העליון ביטל דה
עיקרון הפרשנות המקלה בפלילים.
כך, בית המשפט העליון קבע כי הליך פרשנותו של חוק בדין הפלילי מתחלק לשני שלבים: בשלב
הראשון, נקבעים "הפירושים האפשריים הסבירים" לפי תכלית החוק; בשלב השני, ככל שיש יותר
מדינת 10987/07 מפירוש סביר אחד כזה, יש לבחור באפשרות המקלה. כך לדוגמה נקבע בעניין דנ"פ
(. באותו עניין, השופט גרוניס בדעת מיעוט התנגד לפרשנות זו לסעיף 2009) 644 (1)ישראל נ' ברק כהן, סג
החוק, וכתב כי גישה זו "אינה נותנת משקל ראוי" לטעמו, "לעיקרון החוקיות, ומביאה למעשה לאיונו של
כא לחוק העונשין".34 סעיף
בפסק דין אחר, השופט ניל הנדל תיאר את משמעות הדברים באופן הבא: "הבלם השני בלשון סעיף
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1
2
כא לחוק, 'לפי תכליתו', הוא הרלוונטי להכרעתנו. המונח מחייב את בית המשפט לשקול את התכלית34
בבסיס הדין. רק אם היכולת להגשים תכלית זו עומדת באותו המרחק, או במרחק מאוד דומה לו, משני
הפירושים האחרים, יש לבכר את הפרשנות המקלה עם הנאשם. 'בלם התכלית' כנראה מהווה סיבה לכך
כא לחוק איננו משמש לבסיס בהכרעה ביותר מקרים. ודוקו: לו תכלית הוראת הסעיף הייתה 34 שסעיף
אך להקל עם הנאשם, התוצאה במצב דברים שכזה הייתה כי הפירוש המחמיר מייד ייסוג לאחור. מנגד,
החיפוש אחר תכליתו של החוק משמעותו כי יש לבחון את מהותו ומטרתו של החיקוק מושא הפרשנות,
מרזן נ' 2149/20 כאשר הפירוש המקל אינו זוכה להעדפה על פני הפירוש המחמיר באופן אוטומטי" )ע"פ
(. 22.7.2021) מדינת ישראל
,מלומדים מתחום המשפט הפלילי העבירו ביקורת חריפה על ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון
כא 34 בדין הישראלי, בניגוד למטרת התיקון בסעיףlenity-שלמעשה בפועל ביטלה את עיקרון ה
מלכתחילה )ראו לדוגמה: מ' קרמניצר ול' לבנון, "בית המשפט כמסייע לדבר חקיקה", מחקרי משפט י"ז
((.2003) 166 ,165 '(; בעז סנג'רו "פרשנות מרחיבה בפלילים?!" עלי משפט ג2002) 411 ,403
רק לאחרונה, מתח שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין ביקורת חריפה על פרשנות תכליתית בדין
הפלילי, בכותבו כי "תורת הפרשנות התכליתית משאירתנו בנעלי המחוקק ומורה לנו לקבוע את משמעות
תועלת ]...[ חקיקה שיפוטית מעין זאת אינה מקובלת עלי -מול-החיקוק שבו עסקינן משיקולים של עלות
חאמד שריתח 2384/24 עונשין." )רע"פ-כלל ועיקר; ובוודאי שאין לה מקום במתן משמעות לעבירות בנות
לפסק דינו של השופט שטיין(.6 (, פסקה3.4.2025) נ' מדינת ישראל
כא לחוק, במטרה לעגן בחקיקה את34 משכך, מוצע למחוק את המילים "לפי תכליתו" מנוסח סעיף
גישתם של השופטים גרוניס, הנדל ושטיין שהובאו לעיל.
בכך יהיה כדי להשיב את הדין למצבו קודם התיקון, כך שעל בתי המשפט לעולם לבחור בפרשנות
המקלה עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית מכוח החוק שאותו מפרשים, גם אם בניגוד לתכליתו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(12.05.2025) י"ד באייר התשפ"ה