הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2226845
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת שמחה רוטמן
אוהד טל
מיכל מרים וולדיגר
______________________________________________ פ/5808/25
הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2025
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי והתביעה במדינת ישראל באמצעות פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי, ומייצג המדינה בערכאות.
הצורך בהפרדה זו נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור – דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה.
בנוסף, קיים ניגוד עניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים. בעוד שבהליכים אזרחיים ומנהליים מייצג היועץ המשפטי את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת, בהליכים פליליים עליו לייצג את האינטרס של הציבורי הכללי, ללא משוא פנים וללא תלות בעמדת הממשלה.
לפיכך, מוצע להפריד את התפקידים באופן הבא: (1) היועץ המשפטי לממשלה יתמקד במתן ייעוץ משפטי לממשלה ולשריה, ויסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. (2) התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הפלילית כגוף עצמאי ויפעל ללא תלות בשיקולים פוליטיים או מוסדיים. (3) מייצג המדינה בערכאות יהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים.
החוק קובע את דרכי המינוי, תנאי הכשירות, משך הכהונה והסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים, תוך הבטחת עצמאותם המקצועית מחד, ופיקוח מנהלי נאות מאידך.
ההפרדה המוצעת תאפשר לכל אחד מבעלי התפקידים להתמקד בתחום מומחיותו, תמנע ניגודי עניינים מוסדיים ותחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בנוסף, היא תסדיר בחקיקה ראשית את חלוקת הסמכויות שעד כה לא הוסדרה בחוק.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד באייר התשפ"ה (12.05.2025)
מטרה מטרתו של חוק זה להסדיר את תפקידיו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ולפצלם לשלושה תפקידים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. מטרתו של חוק זה להסדיר את תפקידיו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ולפצלם לשלושה תפקידים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.
פרק א' – היועץ המשפטי לממשלה פרק א' – היועץ המשפטי לממשלה
מינוי היועץ המשפטי לממשלה היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים.
תנאי הכשירות למשרת היועץ המשפטי לממשלה כשיר לכהן כיועץ משפטי לממשלה מי שנתקיימו בו אחד מאלה: כשיר לכהן כיועץ משפטי לממשלה מי שנתקיימו בו אחד מאלה:
(1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; (1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
(א) עריכת דין;
(ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לעניין זה;
(ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לעניין זה;
(3) משפטאי מובהק. (3) משפטאי מובהק.
הגבלת פעילות במהלך כהונתו, לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי. במהלך כהונתו, לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
תום כהונה כהונת היועץ המשפטי לממשלה פוקעת – כהונת היועץ המשפטי לממשלה פוקעת –
(1) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לראש הממשלה; (1) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לראש הממשלה;
(2) בהעברתו מכהונתו; (2) בהעברתו מכהונתו;
(3) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון. (3) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון.
ייעוץ משפטי על ידי היועץ המשפטי לממשלה (א) היועץ המשפטי לממשלה – (א) היועץ המשפטי לממשלה –
(1) ייעץ לממשלה, לפי בקשתה או בקשת ראש הממשלה, בכל עניין של חוק ומשפט הנוגע לסמכויותיה ולתפקידיה;
(2) ייעץ לראש הממשלה, לפי בקשתו, בכל עניין של חוק ומשפט הנוגע לסמכויותיו ולתפקידיו שלו, של הממשלה או של שר;
(3) ייעץ לכל אחד מן השרים, לפי בקשתו, בכל עניין של חוק ומשפט הנוגע לסמכויותיו ולתפקידיו או לסמכויותיה ולתפקידיה של הממשלה; על אף האמור, רשאי כל שר לבקש, בהסכמת הממשלה או ראש הממשלה, את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה בעניין הנוגע לסמכויותיו ולתפקידיו של ראש הממשלה או, בהסכמת הממשלה או ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, בעניין הנוגע לסמכויותיו ולתפקידיו של שר אחר.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לייעץ, לפי בקשת עובד ציבור או מוסד ציבורי, בכל עניין של חוק ומשפט הנוגע לסמכויותיהם ולתפקידיהם; בסעיף קטן זה, "עובד ציבור או מוסד ציבורי" – עובד ציבור או מוסד ציבורי אשר יכול שיהיו מיוצגים בידי מייצג המדינה בערכאות לפי חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח–1958, לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] או לפי כל דין. (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לייעץ, לפי בקשת עובד ציבור או מוסד ציבורי, בכל עניין של חוק ומשפט הנוגע לסמכויותיהם ולתפקידיהם; בסעיף קטן זה, "עובד ציבור או מוסד ציבורי" – עובד ציבור או מוסד ציבורי אשר יכול שיהיו מיוצגים בידי מייצג המדינה בערכאות לפי חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח–1958, לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] או לפי כל דין.
ייעוץ משפטי בענייני חקיקה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להליכי חקיקה של הרשות המבצעת, היועץ המשפטי לממשלה – בכל הנוגע להליכי חקיקה של הרשות המבצעת, היועץ המשפטי לממשלה –
(1) ייעץ לממשלה, לשר המשפטים ולשרים הנוגעים בדבר, בעניין הליכי חקיקה בכנסת על כל שלביהם; (1) ייעץ לממשלה, לשר המשפטים ולשרים הנוגעים בדבר, בעניין הליכי חקיקה בכנסת על כל שלביהם;
(2) יסייע לשרים בניסוח תזכירי חוק להצעות חוק המוגשות לאישור הממשלה; יסייע לשרים ולממשלה בניסוח הצעות חוק המוגשות מטעם הממשלה לכנסת; (2) יסייע לשרים בניסוח תזכירי חוק להצעות חוק המוגשות לאישור הממשלה; יסייע לשרים ולממשלה בניסוח הצעות חוק המוגשות מטעם הממשלה לכנסת;
(3) יסייע לשר המשפטים, לפי בקשתו, בהכנת הצעות לחקיקה ראשית; (3) יסייע לשר המשפטים, לפי בקשתו, בהכנת הצעות לחקיקה ראשית;
(4) יסייע לשרים, לפי בקשתם, בהכנת חקיקת משנה. (4) יסייע לשרים, לפי בקשתם, בהכנת חקיקת משנה.
כללים החלים על הייעוץ המשפטי (א) במסגרת תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה יסייע בהגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שנקבעו על ידה, ככל הניתן, ויציע חלופות משפטיות להגשמתם. (א) במסגרת תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה יסייע בהגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שנקבעו על ידה, ככל הניתן, ויציע חלופות משפטיות להגשמתם.
(ב) חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שתינתן בהתאם לחוק זה, תכלול, ככל הניתן בנסיבות העניין: (ב) חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שתינתן בהתאם לחוק זה, תכלול, ככל הניתן בנסיבות העניין:
(1) פירוש תוכנו, משמעותו, ויישומו של הדין המצוי הנוגע לחוות הדעת;
(2) החלופות האפשריות לפי כל דין;
(3) אפשרויות ודרכים לשינוי הדין לצורך הגשמת מדיניות הממשלה ככל הנדרש.
(ג) על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה יחולו הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, בשינויים המחויבים. (ג) על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה יחולו הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, בשינויים המחויבים.
תוקף חוות דעת משפטית בכתב של היועץ המשפטי לממשלה הרשות המבצעת תראה חוות דעת משפטית בכתב שניתנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בדבר תוכנו, משמעותו, פירושו או יישומו של הדין המצוי, כמשקפת את הדין אם אומצה בהחלטת ממשלה. הרשות המבצעת תראה חוות דעת משפטית בכתב שניתנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בדבר תוכנו, משמעותו, פירושו או יישומו של הדין המצוי, כמשקפת את הדין אם אומצה בהחלטת ממשלה.
חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת על אף האמור בסעיף 9 – על אף האמור בסעיף 9 –
(1) פרשנות הדין לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה מחייבת את הכנסת, ועדות הכנסת, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה; (1) פרשנות הדין לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה מחייבת את הכנסת, ועדות הכנסת, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה;
(2) פרשנות הדין לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה מחייבת רשות שלטונית או אדם שנקבע לגביו בדין כי אין עליו מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין; (2) פרשנות הדין לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה מחייבת רשות שלטונית או אדם שנקבע לגביו בדין כי אין עליו מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין;
(3) הממשלה רשאית לקבוע בהחלטה, ככלל או למקרה מסוים, כי חוות דעת כאמור בסעיף 9, לא תחול על הרשות המבצעת כולה או חלקה, או על נושא משרה ברשות המבצעת. (3) הממשלה רשאית לקבוע בהחלטה, ככלל או למקרה מסוים, כי חוות דעת כאמור בסעיף 9, לא תחול על הרשות המבצעת כולה או חלקה, או על נושא משרה ברשות המבצעת.
פיקוח הממשלה ושר המשפטים על פעולות היועץ המשפטי לממשלה 11. (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ונתון לפיקוח של שר המשפטים. (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ונתון לפיקוח של שר המשפטים.
(ב) בכל הנוגע לסדרי המנהל של אגף היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יהיה כפוף להחלטות הממשלה והנחיות שר המשפטים. (ב) בכל הנוגע לסדרי המנהל של אגף היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יהיה כפוף להחלטות הממשלה והנחיות שר המשפטים.
(ג) היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם שר המשפטים מעת לעת על הפעלת סמכויותיו לפי כל דין. (ג) היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם שר המשפטים מעת לעת על הפעלת סמכויותיו לפי כל דין.
(ד) (1) ראה היועץ המשפטי לממשלה כי בעניין הפעלת סמכויותיו לפי כל דין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית, יתייעץ בדבר עם שר המשפטים או עם כל הממשלה;
(2) היה שר המשפטים סבור כי בעניין כאמור עשויה להתעורר שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית, ינחה את היועץ המשפטי לממשלה להתייעץ בדבר עמו או עם הממשלה כולה;
(3) על אף האמור בפסקה (1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להיוועץ עם שר אחר זולת שר המשפטים, בכפוף ליידוע שר המשפטים.
(ה) (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר המשפטים, מעת לעת, דין וחשבון על אופן הפעלת סמכויותיו; דין וחשבון כאמור יכול שיהיה בעל פה או בכתב, לפי לבקשת שר המשפטים;
(2) לבקשת שר המשפטים ימסור היועץ המשפטי לממשלה דין וחשבון על אופן הפעלת סמכותו בעניין מסוים; דין וחשבון כאמור יכול שיהיה בעל פה או בכתב, לפי בקשת שר המשפטים.
השתתפות בישיבות הממשלה 12. היועץ המשפטי לממשלה לא ישתתף בישיבות הממשלה; על אף האמור, רשאי ראש הממשלה להורות על זימון היועץ המשפטי לממשלה לישיבת ממשלה לצורך מתן ייעוץ משפטי או למסירת דין וחשבון. היועץ המשפטי לממשלה לא ישתתף בישיבות הממשלה; על אף האמור, רשאי ראש הממשלה להורות על זימון היועץ המשפטי לממשלה לישיבת ממשלה לצורך מתן ייעוץ משפטי או למסירת דין וחשבון.
פרסום ברשומות 13. החלטת הממשלה על מינוי יועץ משפטי לממשלה תפורסם ברשומות. החלטת הממשלה על מינוי יועץ משפטי לממשלה תפורסם ברשומות.
פרק ב' – התובע הכללי פרק ב' – התובע הכללי
מינוי תובע כללי 14. שר המשפטים ימנה תובע כללי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; התובע הכללי הוא ראש התביעה הכללית. שר המשפטים ימנה תובע כללי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; התובע הכללי הוא ראש התביעה הכללית.
כשירות 15. כשיר לכהן כתובע כללי מי שנתקיימו בו כל אלה: כשיר לכהן כתובע כללי מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי; (1) הוא אזרח ישראלי;
(2) הוא חבר לשכת עורכי הדין; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין;
(3) הוא עסק לא פחות מעשר שנים בייצוג צדדים להליכים פליליים, מהן לפחות חמש שנים בישראל. (3) הוא עסק לא פחות מעשר שנים בייצוג צדדים להליכים פליליים, מהן לפחות חמש שנים בישראל.
משך כהונה 16. תקופת כהונתו של התובע הכללי תהיה שש שנים מיום מינויו; התובע הכללי יכהן תקופת כהונה אחת בלבד. תקופת כהונתו של התובע הכללי תהיה שש שנים מיום מינויו; התובע הכללי יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
ייחוד כהונה 17. לא יכהן תובע כללי במשרה ולא ימלא תפקיד, זולת משרתו ותפקידו כתובע כללי. לא יכהן תובע כללי במשרה ולא ימלא תפקיד, זולת משרתו ותפקידו כתובע כללי.
הגבלת פעילות 18. לא יתמנה לשופט בית המשפט מי שכיהן בתפקיד התובע הכללי, אלא אם כן עברה תקופה של שלוש שנים מסיום כהונתו. לא יתמנה לשופט בית המשפט מי שכיהן בתפקיד התובע הכללי, אלא אם כן עברה תקופה של שלוש שנים מסיום כהונתו.
ניהול הליכים פליליים 19. (א) לא ינוהל הליך פלילי מטעם המדינה אלא בידי התובע הכללי או נציגיו. (א) לא ינוהל הליך פלילי מטעם המדינה אלא בידי התובע הכללי או נציגיו.
(ב) סמכויות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה, ושעניינן אחד מאלו, יהיו סמכויותיו של התובע הכללי: (ב) סמכויות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה, ושעניינן אחד מאלו, יהיו סמכויותיו של התובע הכללי:
(1) הליכי חקירה פליליים;
(2) הגשת כתב אישום, תיקון כתב אישום, או חזרה מכתב אישום;
(3) כל החלטה או פעולה אחרת הדורשת את הכרעת או אישור היועץ המשפטי לממשלה, ועניינם חקירה או משפט פלילי המתנהלים נגד אדם.
ייחוד עיסוק בהליכים פליליים 20. התובע הכללי ונציגיו לא ינהלו הליכים משפטיים זולת הליכים פליליים. התובע הכללי ונציגיו לא ינהלו הליכים משפטיים זולת הליכים פליליים.
הגבלת פעילות 21. במהלך כהונתו, לא יהיה התובע הכללי פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי. במהלך כהונתו, לא יהיה התובע הכללי פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
תום כהונה 22. כהונת התובע הכללי פוקעת – כהונת התובע הכללי פוקעת –
(1) בתום תקופתה; (1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לשר המשפטים; (2) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לשר המשפטים;
(3) בהגיעו לגיל שבעים שנה; (3) בהגיעו לגיל שבעים שנה;
(4) בהעברתו מכהונתו, כאמור בסעיף 23; (4) בהעברתו מכהונתו, כאמור בסעיף 23;
(5) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שיש עמה קלון. (5) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שיש עמה קלון.
העברה מכהונה והשעיה 23. (א) הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובאישור הכנסת במליאתה, להעביר את התובע הכללי מכהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובאישור הכנסת במליאתה, להעביר את התובע הכללי מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) אינו כשיר עוד או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
(3) מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין;
(4) הוגש נגדו כתב אישום.
(ב) נפתחה חקירה פלילית נגד התובע הכללי או הוגש נגדו כתב אישום, רשאית הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים להשעותו לתקופה שתקבע. (ב) נפתחה חקירה פלילית נגד התובע הכללי או הוגש נגדו כתב אישום, רשאית הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים להשעותו לתקופה שתקבע.
(ג) הממשלה לא תחליט על העברת התובע הכללי מכהונתו או על השעייתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמונתה למטרה זו. (ג) הממשלה לא תחליט על העברת התובע הכללי מכהונתו או על השעייתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמונתה למטרה זו.
פרק ג' – מייצג המדינה בערכאות פרק ג' – מייצג המדינה בערכאות
מינוי מייצג המדינה בערכאות 24. שר המשפטים ימנה את מייצג המדינה בערכאות; מייצג המדינה בערכאות יעמוד בראש מערך ייצוג המדינה בערכאות. שר המשפטים ימנה את מייצג המדינה בערכאות; מייצג המדינה בערכאות יעמוד בראש מערך ייצוג המדינה בערכאות.
כשירות 25. כשיר לכהן כמייצג המדינה בערכאות מי שנתקיימו בו כל אלה: כשיר לכהן כמייצג המדינה בערכאות מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי; (1) הוא אזרח ישראלי;
(2) הוא חבר לשכת עורכי הדין; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין;
(3) הוא עסק לא פחות מעשר שנים בייצוג צדדים בהליכים משפטיים, מהן לפחות חמש שנים בישראל. (3) הוא עסק לא פחות מעשר שנים בייצוג צדדים בהליכים משפטיים, מהן לפחות חמש שנים בישראל.
משך כהונה 26. מייצג המדינה בערכאות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד בת שש שנים. מייצג המדינה בערכאות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד בת שש שנים.
ייחוד כהונה 27. מייצג המדינה בערכאות לא יעסוק בכל עבודה זולת תפקידו. מייצג המדינה בערכאות לא יעסוק בכל עבודה זולת תפקידו.
הגבלת פעילות 28. במהלך כהונתו, לא יהיה מייצג המדינה בערכאות פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי. במהלך כהונתו, לא יהיה מייצג המדינה בערכאות פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
ניהול הליכים אזרחיים שהמדינה צד להם 29. לא ינוהל הליך שהמדינה צד לו אלא בידי מייצג המדינה בערכאות או נציגיו, זולת הליך פלילי. לא ינוהל הליך שהמדינה צד לו אלא בידי מייצג המדינה בערכאות או נציגיו, זולת הליך פלילי.
העברת סמכויות 30. סמכויות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה ערב תחילתו של חוק זה, ושעניינן אחד מאלו, יהיו סמכויותיו של מייצג המדינה בערכאות: סמכויות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה ערב תחילתו של חוק זה, ושעניינן אחד מאלו, יהיו סמכויותיו של מייצג המדינה בערכאות:
(1) פתיחת הליך אזרחי או מנהלי שהמדינה צד לו; (1) פתיחת הליך אזרחי או מנהלי שהמדינה צד לו;
(2) ייצוג המדינה בהליך אזרחי או מנהלי נגד המדינה, או הליך שהמדינה בחרה להצטרף אליו בהתאם לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח–1958. (2) ייצוג המדינה בהליך אזרחי או מנהלי נגד המדינה, או הליך שהמדינה בחרה להצטרף אליו בהתאם לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח–1958.
ייחוד עיסוק 31. מייצג המדינה בערכאות ונציגיו לא ינהלו הליכים משפטיים זולת ההליכים שהוסמכו לנהל על פי חוק זה. מייצג המדינה בערכאות ונציגיו לא ינהלו הליכים משפטיים זולת ההליכים שהוסמכו לנהל על פי חוק זה.
נציגי מייצג המדינה בערכאות 32. (א) אלה נציגי מייצג המדינה בערכאות: (א) אלה נציגי מייצג המדינה בערכאות:
(1) המשנה למייצג המדינה בערכאות, פרקליטים מפרקליטות המדינה האזרחית ופרקליטים אחרים מהפרקליטות ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;
(2) מי שמייצג המדינה בערכאות הסמיכו להיות מייצג, דרך כלל, לסוג של משפט מסוים;
(3) מי ששר המשפטים הסמיכו להיות מייצג, דרך כלל למשפטים בבתי משפט מסוימים; החלטת שר המשפטים כאמור תפורסם ברשומות.
(ב) מייצג כאמור בסעיף קטן (א)(3) מוסמך לשמש מייצג בבתי משפט ובהליכים כפי שיקבע שר המשפטים; אולם רשאי מייצג המדינה בערכאות להורות שהליכים מסוימים ינוהלו בידי מייצג אחר. (ב) מייצג כאמור בסעיף קטן (א)(3) מוסמך לשמש מייצג בבתי משפט ובהליכים כפי שיקבע שר המשפטים; אולם רשאי מייצג המדינה בערכאות להורות שהליכים מסוימים ינוהלו בידי מייצג אחר.
פיקוח הממשלה ושר המשפטים על פעולות התובע הכללי 33. (א) מייצג המדינה בערכאות נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה והוא נתון לפיקוח של שר המשפטים. (א) מייצג המדינה בערכאות נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה והוא נתון לפיקוח של שר המשפטים.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים וסדרי העדיפויות בניהולם וכן לסדרי המינהל של הפרקליטות האזרחית, יודרך מייצג המדינה בערכאות על ידי החלטות הממשלה והנחיות שר המשפטים. (ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים וסדרי העדיפויות בניהולם וכן לסדרי המינהל של הפרקליטות האזרחית, יודרך מייצג המדינה בערכאות על ידי החלטות הממשלה והנחיות שר המשפטים.
(ג) (1) ראה מייצג המדינה בערכאות כי בעניין פתיחתו, ניהולו או הפסקתו של הליך מסוים מטעם המדינה, מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית, יתייעץ בדבר עם שר המשפטים או עם כל הממשלה;
(2) היה שר המשפטים סבור כי בעניין כאמור עשויה להתעורר שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית, ינחה את מייצג המדינה בערכאות להתייעץ בדבר עמו או עם הממשלה כולה;
(3) על אף האמור בפסקה (1), רשאי מייצג המדינה בערכאות להיוועץ עם שר אחר זולת שר המשפטים, בכפוף ליידוע שר המשפטים;
(ד) (1) מייצג המדינה בערכאות ימסור לשר המשפטים, מעת לעת, דין וחשבון על אופן הפעלת סמכויותיה של התביעה הכללית; דין וחשבון כאמור יכול שיהיה בעל פה או בכתה, לפי בקשת שר המשפטים;
(2) לבקשת שר המשפטים ימסור מייצג המדינה בערכאות דין וחשבון על פעולות הפרקליטות האזרחית בעניין מסוים, לרבות בעניינו של הליך תלוי ועומד; דין וחשבון כאמור יכול שיהיה בעל פה או בכתב, לפי לבקשת שר המשפטים.
החלפת ייצוג בנסיבות מיוחדות 34. נתגלעה מחלוקת בין מייצג המדינה בערכאות לבין מיוצג, רשאים הממשלה או שר המשפטים, להורות כי את המיוצג ייצג עורך דין אחר ולקבוע את שכרו מקופת המדינה; לא היה הנושא בתחום אחריותו של שר המשפטים, לא יחליט כאמור אלא אם נתבקש לכך על ידי השר שנושא הליך כאמור תחת אחריותו. נתגלעה מחלוקת בין מייצג המדינה בערכאות לבין מיוצג, רשאים הממשלה או שר המשפטים, להורות כי את המיוצג ייצג עורך דין אחר ולקבוע את שכרו מקופת המדינה; לא היה הנושא בתחום אחריותו של שר המשפטים, לא יחליט כאמור אלא אם נתבקש לכך על ידי השר שנושא הליך כאמור תחת אחריותו.
תום כהונה 35. כהונת מייצג המדינה בערכאות פוקעת – כהונת מייצג המדינה בערכאות פוקעת –
(1) בתום תקופתה; (1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לשר המשפטים; (2) בפטירתו או בהתפטרותו; הודעת התפטרות תהא בכתב ותוגש לשר המשפטים;
(3) בהגיעו לגיל שבעים שנה; (3) בהגיעו לגיל שבעים שנה;
(4) בהעברתו מכהונתו כאמור בסעיף 36; (4) בהעברתו מכהונתו כאמור בסעיף 36;
(5) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שיש עמה קלון. (5) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שיש עמה קלון.
העברה מכהונה והשעיה 36. (א) הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להעביר את מייצג המדינה בערכאות מכהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להעביר את מייצג המדינה בערכאות מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) אינו כשיר עוד או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
(3) מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין;
(4) הוגש נגדו כתב אישום.
(ב) נפתחה חקירה פלילית נגד מייצג המדינה בערכאות או הוגש נגדו כתב אישום, רשאית הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים להשעותו לתקופה שתקבע. (ב) נפתחה חקירה פלילית נגד מייצג המדינה בערכאות או הוגש נגדו כתב אישום, רשאית הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים להשעותו לתקופה שתקבע.
(ג) הממשלה לא תחליט על העברת מייצג המדינה בערכאות מכהונתו או על השעייתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמונתה למטרה זו. (ג) הממשלה לא תחליט על העברת מייצג המדינה בערכאות מכהונתו או על השעייתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמונתה למטרה זו.
המשנה למייצג המדינה בערכאות 37. (א) שר המשפטים ימנה משנה למייצג המדינה בערכאות מבין הפרקליטים הנמנים על פרקליטות המדינה. (א) שר המשפטים ימנה משנה למייצג המדינה בערכאות מבין הפרקליטים הנמנים על פרקליטות המדינה.
(ב) כשיר לכהן כמשנה למייצג המדינה בערכאות מי שמתקיים בו האמור בסעיף 25. (ב) כשיר לכהן כמשנה למייצג המדינה בערכאות מי שמתקיים בו האמור בסעיף 25.
(ג) נתפנתה משרתו של מייצג המדינה בערכאות או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו ולא היה ממלא מקום למייצג המדינה בערכאות, וכל עוד לא החלה כהונה של מייצג מדינה בערכאות חדש, ימלא המשנה למייצג המדינה בערכאות את תפקידי מייצג המדינה בערכאות לפי כל דין. (ג) נתפנתה משרתו של מייצג המדינה בערכאות או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו ולא היה ממלא מקום למייצג המדינה בערכאות, וכל עוד לא החלה כהונה של מייצג מדינה בערכאות חדש, ימלא המשנה למייצג המדינה בערכאות את תפקידי מייצג המדינה בערכאות לפי כל דין.
אי כפיפות ליועץ המשפטי לממשלה 38. מייצג המדינה בערכאות ונציגיו לא יפעלו מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא יישאו בתפקיד הכפוף למרותו, אולם בהליך שהיועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי צד לו, ואינו הליך פלילי, ייוצגו היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי על ידי מייצג המדינה בערכאות. מייצג המדינה בערכאות ונציגיו לא יפעלו מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא יישאו בתפקיד הכפוף למרותו, אולם בהליך שהיועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי צד לו, ואינו הליך פלילי, ייוצגו היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי על ידי מייצג המדינה בערכאות.
התייצבות התובע הכללי 39. ראה מייצג המדינה בערכאות כי להליך פלוני בפני בית משפט עשויה להיות השפעה על ניהול הליכים אחרים מטעם המדינה, בין אם המדובר בהליך פלילי ובין אם המדובר בכל הליך אחר, רשאי הוא, להתייצב בהליך ולהשמיע דברו, או להסמיך את נציגו לעשות זאת מטעמו. ראה מייצג המדינה בערכאות כי להליך פלוני בפני בית משפט עשויה להיות השפעה על ניהול הליכים אחרים מטעם המדינה, בין אם המדובר בהליך פלילי ובין אם המדובר בכל הליך אחר, רשאי הוא, להתייצב בהליך ולהשמיע דברו, או להסמיך את נציגו לעשות זאת מטעמו.
סמכות ייעוץ בענייני חקיקה אזרחית 40. מייצג המדינה בערכאות רשאי להעניק לשר המשפטים או לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה בתחומים הקשורים למשפט האזרחי ולסדרי הדין. מייצג המדינה בערכאות רשאי להעניק לשר המשפטים או לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה בתחומים הקשורים למשפט האזרחי ולסדרי הדין.
שמירת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה 41. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], ואולם היועץ המשפטי לממשלה ייוצג בהליכים לפי הפקודה האמורה על ידי מייצג המדינה בערכאות או מי שהוא הסמיך לכך. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], ואולם היועץ המשפטי לממשלה ייוצג בהליכים לפי הפקודה האמורה על ידי מייצג המדינה בערכאות או מי שהוא הסמיך לכך.
(ב) אין באמור בסעיף 40 כדי לפגוע בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להעניק לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה. (ב) אין באמור בסעיף 40 כדי לפגוע בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להעניק לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה.