חומר רקע
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
)ועדת חקיקה (פלילי
יו"ר הוועדה:
עו"ד טל גבאי– יו"ר מנהל
פרופ' יניב ואקי, עו"ד
ד"ר נחשון שוחט, עו"ד
עו"ד טליה גרידיש
עו"ד אדיר בן לולו
ת"א, ט"ו באייר, תשפ"ה
13/5/2025
:סימוכין04109325
לכבו ,ד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
;כנסת ישראל
,מכובדי
:הנדון
נייר עמדה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל
בקשר להצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות
שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת
שעה), התשפ"ה-
2025
אנו מתכבדים להגיש בזאת
נייר עמדה מטעם ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין בישראל
(
""לשכת עורכי הדין
או""הלשכה
) בקשר ל
הצעת
.החוק שבנדון
אנו מודים לכם על האפשרות להביא הערותינו
להצעה בפני חברי הוועדה הנכבדה , ונשמח לעמוד
.לרשותכם בקשר לכל שאלה
א.
כללי– תמצית עמדתה של לשכת עורכי הדין
1.
לשכת עורכי הדין מברכת על תזכיר החוק שבנדון, בראי תכליותיו המוצהרות: הקטנת
הסיכון להודאות שווא לנוכח
ה
פער
ים העצומים, בכוח ובמידע
, שקיימים בשלב ה חקירה
הפלילית,
ולנוכח החשש המוגבר
ל הודאות שווא של קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית
ונפשית הנחקרים במשטרה כחשודים. הסדרה חוקית של הזכות לנוכחות סניגור בחקירות
של חשודים אלו הוא מהלך חשוב ו
נחוץ .
2.
יש להדגיש ש
הצעת החוק ה
נוכחית, ש מתמקדת בהסדרת הזכות לנוכחות סניגור בחקירות
של קבוצה מצומצמת בלבד של חשודים– חשודים המשתייכים לאוכלוסיות ש
מועד
ות
יותר
,לוויתור על זכויותיהם או פגיעה בהם
ל,השפעה של סוגסטיה ושל שיטות חקירה מטעות
להישבר בחקירה ולהודאות שווא –
מהווה מהלך צר בהשוואה לחלופות אחרות
שנבחנו .
הצעת החוק מכירה בצורך בהגנה על חשודים חלשים, שה
יא
"בבחינת "המינימום ההכרחי
שלגביו גובשה הסכמה רחבה
בקרב
הגורמים המקצועיים (כמפורט בדעת הרוב בדו"ח
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
הביניים השלישי של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא בראשותו של כב' השופט
:בדימ' פרופ' יורם דנציגר (להלן
"ועדת דנציגר.)"
3.
,בטרם גיבוש המלצותיה
ועדת דנציגר
פנתה
א
ל לשכת עורכי הדין וב
י קשה לקבל עמדתה
המפורטת בסוגיה הרחבה יותר של נוכחות סניגור בחקירות פליליות (ככ
ל ל רחב, בחקירות
של .)חשודים באשר הם בשנת2022
הוגשו לוועדת דנציגר
שני ניירות עמדה מפורטים מטעם
.לשכת עורכי הדין1 ככל הנדרש, נשמח להעמיד ניירות העמדה המפורטים
שהוגשו מטעם
.לשכת עורכי הדין לרשותם של חברי הוועדה והייעוץ המשפטי לוועדה
4.
בצד תמיכתה של לשכת עורכי הדין בחלקה העיקרי של הצעת החוק–
עיגונה בחקיקה של
זכות לנ
וכחות
סניגור בחקירות של קטינים
ושל אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית
הנחקרים במשטרה כחשודים–
,אנו מוצאים בעייתיות רבה בחלק מסעיפי ההצעה
המיועדים להסדיר את אופן מימושה של הזכות ואת הכללים שיחולו על הנוכחות של
:הסניגור בחקירה (להלן גם""מודל ההשתתפות של הסניגור ). חשוב להדגיש כי נוכחות
הסניגור בחקירה איננה מטרה בפני עצמה
. היא
קשורה באופן הדוק לרצון
לחזק את ה הגנה
על זכויותיהם של החשודים במסגרת החקירה, בעיתוי הרלוונטי ביותר.
בכך, נוכחות
הסניגור עשויה לשפר את הליך החקירה, להבטיח הגינותה של החקירה ולמנוע מחלוקות
.מיותרות בהמשך ההליך
5.
,לאור תכלית זו בזמן שלשכת עורכי הדין לא תמכה ואינה תומכת במודל של
"השתת פות
"אקטיבית של הסניגור בחקירה, אנו חוששים מפני הטלת מגבלות חמורות מדי
על יכולתו
של הסניגור לקיים את חובתו המקצועית ולסייע למימוש זכויותיו החוקתיות המוכרות של
החשוד. כמו כן, אנו מסתייגים מ הוראות ,הנכללות בנוסח הנוכחי של הצעת החוק המטילות
,חובות על הסניגור
באופן שאינו מתיישב עם תפקידו החיוני,, עם חובותיו כלפי הלקוח
ועם
יכולתו לממש את
ההגנה על זכויותיו של החשוד על-פי שיקול-
.דעתו המקצועי
6.
בעניין זה, הצעת החוק מציעה הסדרה ש מצמצמת את יכולת ההשפעה של הסניגור גם מעבר
ל
המלצות של ועדת הרוב בוועדת דנציגר, והיא מעלה ח
שש לפגיעה בזכויות חוקתיות,
בכללן
האפשרות לממש את ז
כות השתיקה
ואת זכות ההיוועצות עם סניגור בשלבים שונים לאורך
החקירה, וחסיון עורך-
.דין לקוח
7.
בנוסף לכך, הצעת החוק מחריגה מכלל נוכחות הסניגור פעולות חקירה המתבצעות מחוץ
לתחנת המשטרה (לעתים לפני שהחשוד מובא לתחנת המשטרה) שבחלק מהן דווקא טמון
.סיכון גבוה במיוחד לפגיעה בזכויות נחקרים ולהודאות שווא
אנו סבורים כי הגבלתה של
הזכות לנוכחות סניגור לחקירה המתנהלת בתחנת המשטרה בלבד היא טעות, במיוחד בראי
.תכליתה של ההצעה
1
את לשכת עורכי הדין ייצגו בדיוני ועדת דנציגר בנושא זה ראש הלשכה
ד אז עו"ד אבי חימי, ויו"ר משותף של ועדת
:חקיקה (פלילי) ד"ר נחשון שוחט, הח"מ. נייר עמדה ראשון "הצגת עמדת לשכת עורכי הדין בישראל בהתייחס
"לסוגיית ההסדרה של הזכות לנוכחות סניגור בחקירתו של חשוד
הוגש לוועדה ביום31.8.2022
:. נייר עמדה שני
"התייחסות לשאלות של חברי
"הוועדה בעקבות נייר העמדה שהוגש מטעם לשכת עורכי הדין
הוגש ביום3.10.2022
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
8.
.בהתאם לכך, נייר עמדה זה כולל שלושה חלקים
ב'חלק א
נפרט
ה נימוקים
ה עיקריים בסיס
החלטתה של לשכת עורכי הדין לתמוך בהצעת החוק, כהוראת שעה. ב'חלק ב נציג,
בתמצית
בלבד, את עיקרי עמדת לשכת עורכי הדין שהוצגה בפני ועדת דנציגר . נבהיר כי הצעת החוק
הנוכחית מהו
ו
ה צעד ראשון
, מוצדק ונחוץ
, אך גם צעד שאינו ממצה את הדיון הנ חוץ בתיקוני
חקיקה ה
דרוש ים לשיפור ההגנה על זכויות חשודים בשלב החקירה, בכלל זה באמצעות
,הרחבת חובת התיעוד, הבטחת זכות ההיוועצות האפקטיבית לאורך כל שלבי החקירה
)וזכות לנוכחות של עורך דין (בחקירות של חשודים באשר הם למצער במספר נקודות
קריטיות לחקירה. ב'חלק ג
נפרט אודות מודל ההשתתפות הרצוי של סניגור הנוכח בחקירת
חשוד
, אותו אנו מכנים כ""מודל השתתפות רכה, ונפרט הערות והסתייגויות ב התייחס
לסעיפים מסוימים
ל.הצעת החוק הממשלתית
'חלק א–
נימוקים בתמיכה לעיגונה של הזכות לנוכחות סניגור בחקירות של קטינים ונחקרים
מאוכלוס
יות מוחלשות
9.
בעמדתה בפני ועדת דנציגר, הדגישה לשכת עורכי הדין כי הסוגייה של נוכחות סניגור
בחקירות של
כלל החשודים
היא סוגיה מורכבת, מעוררת התלבטות
ו .שנויה במחלוקת
דיונים מפורטים שקיים הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין בסוגיה
העלו שאין דעה אחידה
בקשר לשאלה , גם בקרב סניגורים. מצד אחד, היתרונות הפוטנציאליים של נוכחות הסניגור
םה משמעותיים מאד . נוכחות הסניגור
עשויה
לתרום תרומה חיונית לצמצום פערי הכוחות
העצומים בחקירה, להרתיע מנקיטת דרכי חקירה שיש בהן
ב כדי להטעות את החשוד, לערער
את בטחונו או לפגוע בזכויותיו ובחקר האמ
ת ,. מצד שני, הועלו גם חסרונות וחששות, לרבות
,בין היתר, חשש מ"ירידה של עורכי הדין לזירה" באופן שעלול להפוך אותם צד למחלוקת
ואף לעדים בהליך ; חשש לפיו
ככ
ל שנוכחות הסניגור ת וגבל לנוכחות
פאסיבית ל
חלוטין
,ולרישום הערות, היא עלולה לפעול לחובתו של החשוד
בכך שלא יי נתנו הכלים האפקטיביים
להשפיע על מהלך החקירה
בזמן אמת, ו
תיחסמנה
טענות בקשר לאופן ניהול החקירה בהמשך
.ההליך; ועוד
10
.
ההתבלטות בנוגע לעיגונה של
ה זכות לנוכחות סניגור בחקירות של כלל החשודים, באשר הם
(
למצער בנקודות מסוימות וקריטיות
במהלך ה
חקירה) מחייבת דיון משמעותי , החורג
מגדרה של הצעת החוק הנוכחית. עם זאת, המהלך שבמרכזה של הצעת החוק הנוכחית–
קרי, עיגונה של הזכות לנוכחות סניגור בחקירות של חשודים מקבוצות אוכלוסיה מיוחדות
המועדות יותר להודאות שווא–
הוא מהלך חשוב מאין כמותו, שבו לשכת עורכי הדין תמכה
לאורך כל הדרך (לל.)א קשר להתלבטות בקשר לסוגיה הרחבה יותר2
11
.
כא שר מדובר בחשודים המשתייכים לאוכלוסיות מועדות כגון קטינים וחשודים בעלי
מוגבלות נפ
ש
ית או שכלית, האיזון החוקתי ומאזן השיקולים הכללי משתנים , לנוכח
2
.עמדה זו הובהרה בניירות העמדה שהוגשו מטעם לשכת עורכי הדין לוועדת דנציגר
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
ממצאים
מ .ובהקים שעולים פעם אחר פעם במחקרים אודות הגורמים להרשעות שווא
בהתייחס לחשודים מקרב אוכלוסיות אלו, יש לראות את הזכות לנוכחות סניגור כחלק
"מהגרעין הקשה של המחויבות להגן על חפים מפשע מפני הרשעות שווא, "במובן החזק.
3
12
.
החקירה הפלילית היא סיטואציה קיצונית שבה קיים פער כוחות מובנה בין החוקרים לבין
.החשוד. החשוד מנותק מסביבתו הוא נתון למרותם של החוקרים. לעתים קרובות הוא פוחד
ומבוהל, וגם מבולבל. חשודים רבים אינם מודעים לזכויותיהם. החשוד ניצ
ב
בפני חוקר או
חוקרים מנוסים, שלהם גישה חד-
צדדית למידע ולראיות, והמפעילים טכניקות חקירה
שונות. פער הכוחות הוא כפול ומכופל כאשר מדובר בנחקרים קטינים או בעלי מוגבלות
שכלית ונפשית. מצב זה מייצר סיכון משמעותי לפגיעה בזכויותיהם של נחקרים ולהודאות
.שווא בחקירה
13
.
על
פי נתוני""פרויקט החפות
,בארצות הברית
בערך ב-
28%
מהרשעות השווא המובהקות
(הרשעות לגביהן חפותם של הנאשמים הוכחה בדיעבד באמצעות ראייתDNA
,)ההרשעה
התבססה, בין היתר, על הודאת שווא של הנאשם. ב
כמעט מחצית מהמקרים הללו ,
הנאשמים היו קטינים או סבלו ממוגבלות נפשית בזמן חקירתם
(זהו שיעור גדול באופן
)משמעותי משיעורים בקרב כלל החשודים. מקור נוסף המרכז נתונים המתייחסים ל-
"Post
conviction DNA exoneration cases"
בארצות הברית מציין נתון לפיו כ-
32%
מהנאשמים
שמסרו הודאות שווא היו קטינים מתחת לגיל18
;
22%
היו חשודים בעלי מוגבלות שכלית
(
mentally retarded) וכ-
10%
.אובחנו כחולים במחלת נפש4
14
.
בחקירות של חשודים המשתייכים לקבוצות אל ו
נוצרים לעתים קרובות
פערים משמעותיים
בתקשורת ובהבנה (לרבות בהבנת החשדות) ביכולת של החשוד לבטא את עצמו וביכולת שלו
.לעמוד על זכויותיו על בסיס ייעוץ משפטי מוקדם
כאמור , המחקרים בנושא הודאות שווא
,מצביעים על שכיחותן של הודאות שווא בקרב חשודים המשתייכים לקבוצות מוחלשות אלו
אם כתוצ
אה משבירת רוחם, אם מנטייה לרצות את החוקרים, ו
א ם משכנוע
שנוצר
בסיבות
יוצאות הדופן של
מעמד החקירה
ובהשפעה של אמרות מצד החוקרים כלפי החודשים
(
suggestibility
.), ומגורמים נוספים כיוצא באלו
15
.
( נחקרים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות עשויים להיות פגיעים יותרvulnerable
)
לשיטות חקירה אגרסיביות, לפיתוי והשאה מצד החוקרים, לאיומים וללחצים פסיכולוגיים
.המופעלים כלפיהם במהלך החקירה5 למיטב הבנתנו, ההנחה של מועדות-
יתר של חשודים
3
,נחשון שוחט
החובה המוסרית והמשפטית להגן על חפים מפשע מבפני הרשעת-שווא: עיון ביקורתי-
אנאליטי
במחויבויותיה הנורמטיביות והפרוצדוראליות הנגזרות של מערכת המשפט
,(חיבור לשם קבלת תואר דוקטור
אוניברסיטת חיפה, מרץ2015
)
', עמ189
-
174
.
:(בקישורhttps://dbisrael.co.il/pdf/533595344art1.pdf
)
4
:ראוsheet
-
https://falseconfessions.org/fact
/
.
5 א. ויצטום י. מרגולין וא. לביא "הודאות שווא על רקע נפשי : רקע תיאורטי והשלכות מעשיות
" רפואה ומשפט
39
,
147
(
2008
;)
Allison D. Redlich, Richard Kulish, R., & Steadman, H.J. "Comparing True and False :
Confessions Among Persons With Serious Mental Illness" Psychology, Public Policy, and Law (2011):
"One of the most commonly cited dispositional ridk factors is mental impairment (mental illness
and mental retardation")
;; וראו הרשימה הביבלוגרפית המלאה, שם
Willam C. Follette and Deborah Davis
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
מאוכלוסיות אלו למסור הודאות שווא חוזרת על עצמה בכל המחקרים שנערכו בהתייחס
לתופעה של הודאות שווא במסג .רת חקירות משטרה
16
.
שכיחותן של הודאות שווא בקרב חשודים
מאוכלוסיות אלו מציגה נתון מדאיג ביותר, עבור
.)כל הגורמים המעורבים בהליך הפלילי (משלב החקירה ולאורך המשפט לכן, אנו סבורים
ש קיימת מחויבות חברתית מן המעלה הראשונה ליתן מענה מיוחד לסיכונים המוגברים
הקיימים ב אופן אינהרנטי
בחקירות של חשודים מן האוכלוסיות הללו. מן הטעמים ה
ל ,לו
לשכת עורכי הדין תומכת
בכל פה בעיגו נה של הזכות לנוכחות סניגור בחקירות של חשודים
מן האוכלוסיות האלה.
17
.
גם אנו סבורים כי נכון שהחוק יעבור כהוראת שעה המלווה במחקר. רצוי כי מדי שישה
חודשים ייערך
דיון בצורך בתיקונים לחוק
, לרבות בהתייחס ל מודל ההשתתפות של
הסניגורים ולמגבלות המוטלים עליהם
, לאור לקחים שיעלו מהשטח.
,לאור חדשנות הנושא
בישראל, והעובדה כי מדובר בניסיון ראשוני, ראוי לדעתנו שמעת לעת ייבחן הצורך
,בתיקונים והתאמות לנוכח בעיות שיוצפו מהשטח גם.בתקופת התוקף של הוראת השעה
ב.
עיקרי המלצות לשכת עורכי הדין בניירות העמדה שהוגשו לוועדת דנציגר
כ"קריאת כיוון" לנציגי הממשלה והכנסת
18
.
הדיון החשוב בהצעת החוק הממשלתית, שעליה לשכת עורכי הדין מברכת כצעד ראשון
ונחוץ, מהוה גם הזדמנות לק
רוא
לדיון נרחב יותר בסוגיית פערי הכוחות בחקירה, ובתיקוני
.חקיקה נוספים שרצוי כי הכנסת תשקול, גם מעבר להצעה הנוכחית
19
.
בשנת2022
נעתרה לשכת עורכי הדין להזמנה מכב' השופט דנציגר להציג עמדה מפורטת
בנושא נוכחות סניגור בחקירות של חשודים באשר הם (זכות המוכרת, במודלים ,שונים
.ברובן של המדינות הדמוקרטיות) ובנושאים הקשורים לכך
20
.
לשכת עורכי הדין הציגה עמדה שלא דגלה, בהכרח ובשלב זה, בעיגונה של זכות לנוכחות של
סניגור בחקיר
ות של כל
ל ה
חשוד
ים ולאורך כל שלבי ה
חקירה . חלף זאת, לשכת עורכי הדין
העלתה המלצות לתיקוני חקיקה נדרשים בקשר י שיר לתכלית של צמצום פערי הכוחות
.בחקירה, שיפור ההגנה על זכויותיהם של נחקרים והקטנת הסיכון להודאות שווא
21
.
:עמדתה של לשכת עורכי הדין בפני ועדת דנציגר התמקדה בנושאים העיקרים הבאים
א)
יש לעגן בחקיקה ובתקנות כללים מפורשים וברורים יותר המבטיחים את המימוש
המלא של זכות
ההיוועצות עם עורך דין, ובנוגע לחובת האזהרה של חשודים, באופן ברור
.ומפורש
ב)
יש
לעגן הוראות להבטחת
קיומם של תנאים סבירים למימושה של זכות ההיוועצות לפני
החקירה ובמהלכה. הלשכה הדגישה חשיבות התנאים למימושה של "זכות היוועצות
"אפקטיבית
של עצורים לאורך החקירה כולה.)(מדי יום
"Mental Health and False Confessions" (University of San Francisco Law Research Paper No. 2017-16,
October 2017)
:
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
ג)
לשכת עורכי הדין המליצה לקבוע נקודות וסוגי נושאים מסוימים במסגרת חקירה
פלילית, שבהן תהיה זכות לנוכחות סניגור בחקירה. מדובר בנקודות שבהן ישנה
משמעות רבה ולעתים קריטית לפער הכוחות והמידע שבין הצדדים, ואפשרות לפגיעה
בזכויותיהם של החשודים (בין היתר: שלב אזהרת ה חשוד ופירוט החשדות; מצבים
בהם מתבקשת "הסכמה מדעת" של החשוד, כגון לפעולות חיפוש; פעולות חקירה כגון
ביצוע שחזור, הטחת תוצאות
נטענות
של בדיקות פורנזיות וכד'; מצבים בהם מתעוררת
טענה לתחולת חסיון עו"ד-לקוח; כאשר מדובר בחשו
ד
שאינו דובר השפה העברית
(בפרט בשלב תחי.)לת החקירה
ד)
הרחבת החובה לתיעוד חזותי מלא של חקירות (בהתחשב באמצעים הטכנולוגיים
.)הקיימים היום ועלותן הנמוכה של הקלטות
ה)
כאמור, עמדתה של לשכת עורכי הדין בפני ועדת דנציגר הייתה כי יש להכיר בזכות
לנוכחות רציפה של עורך הדין לאורך כל החקירה של חשודים בעלי מוגבלות
שכלית או
.נפשי ובחקירה ושל קטינים
22
.
בנייר העמדה ה
משלים שהוגש לוועדת דנציגר, התייחסה לשכת עורכי הדין, ל שאלה
שהופנתה מצד חברי הוועדה בקשר ל"מודל ההשתתפות של סניגור–
האם פאסיבית או
אקטיבית" והציעה קווים לאפיון מודל רצוי של .)"השתתפות רכה" (מצומצמת ומוגבלת
לעיקרי הצעה זו נתייחס להלן, בהערות הקונקרטיות לסעיף הרלוונטי להעצת החוק
.הנוכחית
ג.
הערות והסתייגויות כלפי סעיפים בהצעת החוק
23
.
בצד תמיכתה של לשכת עורכי הדין בעיקרה של הצעת החוק–
עיגונה של הזכות לנוכחות
עורך דין בחקירות של
חשודים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות–
אנו מוצאים צורך
להעלות בפני הוועדה הנכבדה הסתייגויות כלפי כמה מן ההוראות ,בהצעת החוק
ה מיועדות
להסדיר את הכללים
שיחולו על
נוכחות של סניגור
בחקירה . חלק מן ההערות שלהלן הן בגדר
הצעות למחשבה נוספת ו
ל
שיפור, אך ישנן גם הערות ש ,יורדות לשורש העניין וההגינות ממש
והתמיכה של לשכת עורכי הדין בהצעת החוק
כרוכה באופן הדוק עם הצבעה על תיקונים
.נדרשים, כמפורט להלן
.ג1
.
"מודל ההשתתפות" של הסניגור והגבלות
ע
ל התערבות בחקירה
(סעיף9ח1(ו) ו-
+ (ח) לחוק הנוער16א(ז) ו-(ט) לחוק הליכי חקירה והעדה)
24
.
אנו מצטרפים להערות שהעלתה הסניגוריה הציבורית לפיהן ההוראה
לפיה
עורך הדין "לא
"יתערב, וכן לא יקליט ולא יתעד את מהלך החקירה
עלולה במצבים מסוימים לרוקן מתוכן
את תכלית ההסדר, בפרט כשמדובר באוכלוסיות פגיעו
ת , וכי גם בהינתן המודל של "סניגור
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
סביל", לכל הפחות יש לאמץ באופן מלא את ההסדר שהותווה במסגרת הצעת הרוב בוועדת
.דנציגר6
25
.
אף מעבר לכך, אנו רואים חשיבות ל
הציע לדון ב""מודל ההשתתפות הרכה
שהועלה
בתשובת
ה של לשכת עורכי הדין
לוועדת דנציגר. על פי מודל
מוצע זה , נוכחות הסניגור תהיה
פאסיבית ככלל. הסניגור לא יהיה רשאי להפר יע לניהול החקירה או להשיב על שאלות בשמו
של החשוד. עם זאת, יש להותיר בידי הסניגור האפשרות להסתייג בזמן אמת מפעולות
הפוגעות בהוגנות החקירה או בזכויות החשוד, להעלות התנגדות
לשאלות מסוימות או
לדרוש הבהרתן
, ואף לבקש לייעץ לחשוד היכן שהוא סבור שהחקירה פוגעת בזכו.יותיו
26
.
:הכללים העיקריים שהצענו לאמץ הם אלו
א)
ככלל, המודל המוצע הוא של נוכחות פאסיבית. מומלץ לקבוע כי סניגור הנוכח בפעולת
חקירה לא יהיה רשאי להתערב באופן ניהולה על ידי החוקרים (כל עוד היא מתנהלת
.כדין) ואף לא יהיה רשאי להשיב לשאלות החוקרים במקום מרשו
ב)
מומלץ ל קבוע כי ראש צוות החקירה (או קצין בדרגת סנ"צ ומעלה) יהיה רשאי, בהחלטה
מנומקת בכתב, לשלול את הזכות לנוכחות הסניגור בחקירה אם נעשה בה שימוש כדי
להפריע למהלך התקין של החקירה. בהחלטה כזו יידרש הקצין לתעד באופן מדויק ומלא
,את הנסיבות ואת הנימוקים לשלילת הנוכחות
.והראיות לכך
ג)
,הסניגור יהיה נוכח בחדר החקירות, או במקום בו מתבצעת פעולת החקירה המסוימת
.ולא כמשקיף מחוץ לחדר
ד)
הסניגור יהיה רשאי להעלות באופן נקודתי כל טענה רלוונטית שעניינה פגיעה בזכויותיו
של החשוד. ההסתייגות של הסניגור בזמן אמת תתועד. הסניגור יהיה רשאי לבק ש לייעץ
ללקוח בקשר לזכויותיו לנוכח התנגדות למהלך חקירה, ובקשה זו לא תידחה אלא
.בהחלטת ראש צוות החקירה, מנימוקים שיירשמו
ה)
הסניגור יהיה רשאי לדרוש כי סוגיה שבמחלוקת הנוגעת לזכויותיו של החשוד (כגון
טענת חיסיון עו"ד-
לקוח) תובא להכרעת בית המשפט. כל דרישה כזו.תתועד
ו)
תמצית ההצעה היא מודל של השתתפות "רכה" המיועדת לאפשר ניהולה הרציף של
החקירה, תוך מתן אפשרות להסתייג מפעולות הפוגעות בהוגנות החקירה או בזכויות
החשוד בזמן אמת. מדובר במודל דומה למודל המיושם כיום בקשר לפעולות חקירה
.מסוימות, כגון מסדרי זיהוי
6 דעת הרוב בו ועדת דנציגר סברה כי יש לאפשר לסניגור להתערב במקרים חריגים שבהם "סבר כי החשוד אינו מבין
את השאלה שהחוקר שואל אותו, במקרים שבהם סבר כי מצבו הגופני או הנפשי של החשוד אינו מאפשר את המשך
החקירה, או במקרים שבהם סבר כי חוקר מפר את זכויות החשוד בחקירה כפי שנקבעו ב .חקיקה או בפסיקה
במקרים אלו יוכל הסנגור להתריע על הבעיה בפני החוקר והחוקר יתעד את הערת הסנגור בפרוטוקול החקירה, וזאת
"גם במקרים שבהם לא קיבל עת עמדת הסנגור
'(עמ63-64
.)לדו"ח הביניים של הוועדה
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
27
.
בנוסף, יש ל הבטיח שנוכחות הסניגור תתיישב עם האפשרות לממש את הזכויות החוקתיות
המוקנות לחשוד בכל מקרה, שהראשונות בהן הן זכות השתיקה, וזכות ההיוועצות. לכן, אנו
סבורים כי
הכרחי לקבוע
שבקשה של החשוד או של הסניגור לקיום התייעצות (תחת חסיון
עורך דין-
לקוח) או
המלצה של הסניגור
לחשוד לעשות שימוש בזכות השתיקה–
לא תיחשבנה
.להתערבות של הסניגור בחקירה
28
.
אחד המאפיינים של חקירות חשודים קטינים וחשודים בעלי מוגבלות נפשית או שכלית הוא
שהם מתקשים לעמוד בפני מרות ובפני לחצי החקירה. מהטעם הזה, רבים מהם מתקשים
לממש את זכות השתיקה. זכות היסוד
לאי-
הפללה עצמית מאבדת מכוחה ביחס לחשודים
אלו. לכן, אנו מציעים לכלול הוראה ל פיה הסניגור יוכל להודיע ליחידה החוקרת כי החשוד
בוחר לעשות שימוש בזכות השתיקה, ואם הודיע על כך, על היחידה החוקרת לכבד זאת ולא
.להמשיך בחקירתו
29
.
אנו מבקשים לראות הסתייגות זו כחלק
בלתי-
נפרד מעמדתה של לשכת עורכי הדין, שיש
.קשר הדוק בינה לבין התמיכה בהצעת החוק
.ג2
.ההוראה בעניין איסור הקלטה, ורישום הערות על-
ידי הסניגור, וחובת מסירת ההערות
לחוקר
(סעיף9ח1(ז + ) לחוק הנוער16
(ח א) לחוק הליכי חקירה והעדה)
30
.
.אנו מסכימים לכלל של איסור הקלטה
31
.
בכל הנוגע לרישום הערות על-
ידי הסניגור במהלך החקירה, נדרשת הבחנה בין שני סוגים
.של רישום ושל תכנים הסוג הראשון הוא רישום של הערות על-
ידי הסניגור לצורך מתן ייצוג
וייעוץ משפטי אפקטיבי ומיטבי ללקוח. הסוג השני הוא רישום של הסתייגויות או טענות
שמיועדים לתשומת לב
ם של החוקרים ולתיעוד של נושאים חריגים שעלו בחקירה
, ו שימור
התיעוד בתיק החקירה עצמו. הצעת החוק, בנוסחה הנוכחי, אינה מכירה בהבחנה מהותית
זו, ובכך היא עלולה להוביל לפגיעה קשה בזכויותיהם של חשודים, ולהצר את יכולת הפעולה
.של הסניגור בייצוג של לקוחו
32
.
אנו מתנגדים
בתוקף להצעה להגביל את היכולת של הסניגור לרשום הערות כך ש ההערות
תתייחסנה."ל"אופן ניהול החקירה בלבד יש
להכיר בזכותו של הסניגור לתעד ברישומיו
כל נושא הקשור לתוכן החקירה והייעוץ ללקוחו . ממילא מותר לסניגור לתעד כל דבר הקשור
לתוכן החקירה שהוא שומע מפיו של החשוד
מיד לאחר החקירה, ואין סיבה להגביל כלי
,חשוב זה הנחוץ לצורך מתן ייעוץ משפטי אפקטיבי. רישומיו של הסניגור עשויים לכלול
הערות רבות שהוא רושם לעצמו, כתזכורת, לגבי נושאים חשובים שעלו בחקירה והמחייבים
מחשבה והתייחסות או נקיטה בפעולות משפטיות, טענות משפטיות, וכ
יו'צב . מובן כי
רישומים אלו של הסניגור
מהווים חלק בלתי נפרד מביצוע תפקידו באופן מקצועי ויעיל, והם
.מחובתו, כך שלא הגיוני לאסור אותם מובן גם שרישומים כאלו (מן הסוג הראשון) הם
,בהגדרה רישומים
חסויים בחסיון עו"ד-לקוח .אין חולק על כך ש על הסניגור מוטלת חובת
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
סודיות
בקשר למידע שהוא נחשף אליו במהלך החקירה (לרבות הרישום), בהתאם להקשר
של החקירה ולהנחיות החוקרים , אך חובת הסודיות בקשר לנושאי החקירה (שחלה גם
כאשר הסניגור אינו נוכח בעצמו אלא מתעדכן מפיו של מרשו סמוך לאחריה) אינה יכולה
להצדיק איסור או הגבלה על רישום הערות של
)הסניגור לשימושו האישי (לצורך הייצוג
במהלך החקירה .
עמדתנו היא שאין להגביל בשום צורה את הרישומים שרשאי הסניגור
לרשום לעצמו ו
בוודאי ש אין לחייבו למסור
את ה
רישו
ם שהוא עורך
.לחוקרים
33
.
אשר ל סוג השני של הרישום–
הערות על אופן ניהול החקירה המובאות לתשומת לבם של
החו
קרים ולתיוק בתיק –
רישומים אלו הם בגדר
רשות ולא חובה , ויש להותיר השימוש
.באמצעי זה לשיקול דעתו של הסניגור
חובת רישום עלולה לשמש לרעתם של חשודים, כמעין
"השתק" או מניעות מהעלאת טענות שהסניגור לא העלה מיד בהזדמנות הראשונה, זאת
כאשר לעתים הבעייתיות מתגלה רק לאחר שהסניגור נחשף לחומר הראיות בכללותו, ויש
לקחת בחשבון גם חוסר עירנות מספקת של עורך הדין הנוכח בחקירה, טע ויות בשיקול
.'הדעת, הססנות, וכיוצב
34
. אנו מבקשים לראות גם הסתייגות זו כחלק בלתי-
נפרד מעמדתה של לשכת עורכי הדין, שיש
.קשר הדוק בינה לבין התמיכה בהצעת החוק
.ג3
.
הודעה על הזכות לנוכחות סניגור, מימושה של הזכות ואפשרות לוויתור או התנגדות לנוכחות
הסניגור
(סעיף9ח1(ב) ו-
)(ד
+ לחוק הנוער16
(א ב) ו-
)(ה
לחוק הליכי חקירה והעדה)
35
.
,חשודים קטינים או בעלי מוגבלות נפשית או שכלית עשויים להתקשות בהבנת זכות זו
חשיבותה ואת משמעות הוויתור עליה. בנוסף, במקרים רבים ספק אם יידעו כיצד לפנות
,לעורך דין מתאים (בפרט לעורך דין פרטי). לכן אנו סבורים כי יש למסור ההודעה על הזכות
לנוכחות סניגור גם להוריו של הקטין ולקרוב משפחה או אפטרופוס
.של חשוד בעל מוגבלות
36
.
בשים לב לכך שמדובר בחשודים קטינים או בעלי מוגבלות שכלית או נפשית, אנו ממליצים
כי ויתור על הזכות, או התנגדות לנוכחות סניגור תיעשה, ככל הניתן, רק לאחר שעורך דין
הסביר לחשוד את זכויותיו ואת משמעות הויתור, ולכל הפחות באמצעות אפוטרופוס של
.החשוד
37
.
יצוין כי בוועדת דנציגר נשקלה אפשרות גם להמליץ על חובת נוכחות של סניגור בחקירות
של נחקרים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות. אנו סבורים שהאינטרס הציבורי הוא לש אוף
לנוכחות של סניגור בחקירות כאלו, ויש להתייחס בזהירות רבה לוויתור על מימושה של
.הזכות לליווי משפטי
.ג4
.החרגה של פעולות חקירה מחוץ לחתנת המשטרה
(על-
)פי הגדרת "חקירה" בסעיף ההגדרות, ודברי ההסבר להצעת החוק
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
38
.
"בהצעת החוק מוצע להגדיר "חקירה כ "תשאול חשוד או ,גביית הודעה ממנו בקשר לעבירה
"...בידי שוטר, המתנהלים בתחנת המשטרה . בדברי ההסבר מובהר כי הכוונה היא
שהוראת השעה לא תחול על פעולות חקירה כגון הובלה והצבעה הנערכות עם חשוד מחוץ
.)לתכנת המשטרה, עימות או הפגשה בין החשוד לצד ג' (חשוד, נפגע עבירה או עד
39
.
אנו סבורי ם כי הגבלת הזכות לנוכחות של סניגור אך ורק לתשאול או גביית הודעה
המתנהלים בתחנת המשטרה היא הגבלה רחבה מדי, המחריגה סוגים שונים של פעולות
חקירה שהניסיון והפסיקה מלמדים שטמון בהם סיכון מוגבר לפגיעה בזכויות חשודים
.ולהודאות שווא
40
.
בעיה אחת שנוצרת היא בעיית ה"תש אול של החשוד בשטח" לפני שהוא מובא לתחנת
.החקירה
בעיה זו נדונה לאורך השנים באופן מעמיק בהתייחס לעיתוי שבו חלה החובה
להזהיר את החשוד ולאפשר לו להפגש עם עורך הדין. במקרים רבים, חקירתו של החשוד
בשטח מהווה הנקודה הקריטית ביותר לחקירה, כך שהגבלת הזכות למפגש עם ס ,ניגור
להתייעצות ואף לנוכחות של סניגור בתשאול לתחנת המשטרה בלבד, תסכל באותם מקרים
את התכלית של ההצעה כולה. בשים לב לכך שהצעת החוק מפרטת עילות מסוימות בהן ניתן
לקיים חקירה ללא נוכחות סניגור (כאשר קיים יסוד סביר לחשש שהמתנה כאמור עלולה
להביא לסיכול החקירה, ל מניעת גילוי ראיה, לפגיעה ממשית בביטחונו של אדם וכו'), אין כל
יסוד לאפשר קיום חקירה של החשוד בשטח לפני הבאתו לתחנת המשטרה שלא בנוכחות
סניגור. חמור מכך, ההצעה בנוסחה הנוכחי עלולה לתמרץ העדפה של חקירות חשודים מחוץ
.לתחנת המשטרה
41
.
אנו חוזרים ומדגישים כי שלב אזהר תו של החשוד הוא שלב קריטי שבו ישנה חשיבות רבה
.לנוכחות הסניגור
עמדת לשכת עורכי הדין היא שנכון לקבוע זכות לנוכחות סניגור בשלב
אזהרת החשוד ביחס לכלל החשודים. לאחר שהתגבשה בדין ההבנה כי החובה להזהיר את
החשוד אינה מותנית במעצרו או בהבאתו אל תחנת המשטרה אלא היא
חלה גם על מועד
)התשאול הראשון (ככל שהתגבש חשד לביצוע עבירה–
מתבקש שגם זכות ההיוועצות
והזכות לנוכחות סניגור בחקירה יחולו בעיתוי זה. המבחן הוא מהותי ולא גיאוגרפי. הוא
נובע מפוטנציאל הפגיעה בזכויות החשוד והסיכון למסירת הודאת שווא, ולא מן השאלה
היכן מתבצעת ה.חקירה
42
.
בעיה שניה
מתייחסת ל.פעולות חקירה משמעותיות כגון שחזור המתבצע בזירת העבירה
בכמה מהפרשות הידועות ביותר במשפט הפלילי בישראל, התגלו פגמים חמורים באופן
עריכת השחזור בשטח–
פעולת חקירה שיש לה בדרך כלל משמעות ומשקל דרמטיים (ראו
,לדוגמה פרשת סולימאן אל עביד
.)פרשת זדורוב, ונוספות7
שחזור של החשוד מהווה דוגמה
מובהקת, אך לא יחידה, לפעולת חקירה בעלת משמעות דרמטית, שבה הנוכחות של הסניגור
היא קריטית לא פחות, ואפילו יותר, מאשר הנוכחות בחקירה בתחנת המשטרה. במהלך
7
)תפ"ח (מחוזי נצרת07
-
502
.מדינת ישראל נ' רומן זדורוב
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
השחזור ניצב הנחקר מול מספר חוקרים. החוקרים הם אקטיביים
,ומטרתם, במקרים רבים
היא להוביל את החשוד להודות או לערער את בטחונו בגרסתו .
,לעתים קרובות
השחזור
בזירה כולל הטחה של טענות בחשוד, לרבות ראיות פורנזיות נטענות . בפעולות החקירה הללו
,קיים סיכון משמעותי לשימוש בשיטות חקירה מטעות, מושפעות מטעויות או הטיות
ובפגיע.ה בזכויות החשוד
43
.
נציין שוב, לעניין זה, כי בעמדתה של לשכת עורכי הדין שהוצגה בפני ועדת דנציגר, חלף
קביעת כלל של נוכחות סניגור בחקיר
ות של כלל ה חשודים (באשר הם), המלצנו לקבוע זכות
לנוכחות סניגור בפעולות חקירה מסוימות ומשמעותיות, וביניהן פעולות כגון שחזור ועימו ת
של החשוד מול תוצאות של בדיקות מדעיות-
.)פורנזיות (לכאורה או לטענת החוקרים
44
.
,להמחשת נושא זה ראו
דברי כב' השופט נעם סולברג בפסק דינו
בע"פ4784/13
'ניר סומך נ
מדינת ישראל(
16.2.2016
)
8
בו ביטל בית המשפט העליון הרשעתו של המערער בעבירת
הריגה,
( והעביר ביקורת נוקבת על האופן המטעה שבו הוצגו ממצאי בדיקות פורנזית
כביכול )
בפני ה)נאשם (ניר במהלך שחזור
,שני שנערך לו
במגמה לגרום לו לשנות את גרסתו
ובטענה
,ש"גרסתו הופרכה" (טענות שלימים התברר שכל מומחי התביעה לרבות הרופא המשפטי
ראש מעבדת סימנית במז"פ וראש
המעבדה הניידת, הסתייגו מהם בחוות דעת שהוגשו לבית
)המשפט:
"לא למותר לציין בהקשר זה כי עצם הניסיון לקעקע את גרסתו של
ניר תוך הסתמכות על ממצאים פורנזיים שעניינם זווית הירי, כפי
...שנעשה במסגרת השחזור השני, היה לקוי מיסודו
אם ּכנים
דברינו, אזי כאשר מטיח החוק ר אור בניר במהלך השחזור כי
אפשר
'לראות באופן ברור שזוויות הירי אינם תואמות את מה
שאתה מספר ומתאר ולכן אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלך
'לנקודה הזאת
/(ת7
, עמוד24
) ומציב לפניו כביכול ממצאים
פורנזיים
''קשים ומדאיגים מבחינתו
.(פסקה ו3
.ז), אין זה כי אם
'תחושת בט"ן' עטופה באצטלה מדעית.9
45
.
מקרה זה הוא
דוגמה אחת מני רב
ות הממחיש
ה
את החשיבות של נוכחות סניגור גם ודווקא
בפעולות חקירה משמעותיות ורגישות כגון שחזור המב
ו.צע בזירת העבירה
,לכן אנו סבורים
"שההגדרה הצרה של "חקירה
בהקשר של הצעת החוק לתשאול בתחנת המשטרה בלבד
היא
טעות חמורה, בראי התכליות המוצהרות של הצעת החוק.
.ג5
.מניעת נוכחות של עורך דין בחקירה של יותר מחשוד אחד באותה פרשה
(סעיף9ח1(
)ה
+ לחוק הנוער16
(א )ו
לחוק הליכי חקירה והעדה)
8 גילו
י נאות: הח"מ, עו"ד שוחט, היה אחד מסניגוריו של הנאשם בתיק זה., ניר סומך
9
פסקה140
.לפסק הדין
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
46
.
עמדת העקבית של לשכת עורכי הדין היא שאין מקום לעיגון הוראת חוק המותירה שיקול
דעת בלעדי וחד-
צדדי של היחידה החוקרת בנושא זה. ההוראה פוגעת במידה העולה על
.הנדרש בזכותו של חשוד לבחור עורך דין על פי רצונו והיא מנוסחת באופן גורף
47
.
ועדת דנציגר לא דנה בהוראה כזו ולא המליצה עליה. הסוגייה של ייצוג חשודים שונים
באותה פרשה על ידי אותו עורך דין או על ידי כמה עורכי דין מאותו משרד היא בראש
.וראשונה סוגיה אתית, שהסדרתה והפיקוח עליה מצויים בסמכותה של לשכת עורכי הדין10
48
.
אנו רואים בעייתיות רבה במתן סמכות לקצין הממונה על חקירות בתחנה למנוע מפגש בין
חשוד לבין ע
ורך דין על-פי בחירתו, וקיים חשש מובנה לשימוש-
יתר בסמכות מן הסוג האמור
(אנו חוששים שהשימוש בזכות יהפוך לברירת מחדל, ושהסמכות תפעל במידה העולה על
.)הנדרש
49
.
לשיטתנו, היחידה החוקרת יכולה וצריכה להפנות את תשומת לבו של עורך הדין לבעיית
ניגוד עניינים ולהסבירה. על הסניגור להתייחס בכובד ראש לכל התראה כזו, לוודא שהוא
מקיים את חובותיו בהתאם לכללי האתיקה. במצב של ספק או מחלוקת ניתן לפנות לוועדת
האתיקה או לבית המשפט שיוכלו לבחון את הנסיבות לגופן ואם יש בהן כדי להצדיק הגבלה
של הייצוג המשפטי על-
.ידי עורך הדין
50
.
ואולם, מתן ס
מכות בלתי-מפוקחת לקצין למנוע הייצוג ה
ו ,א שינוי מהפכני ומשמעותי בחוק
הנותן כח רב מדי בידי המשטרה. הסוגיה של הגבלת ייצוג של מספר חשודים באותה פרשה
אינה חדשה והיא איננה ייחודית להצעת החוק הנוכחית. הסוגיה מעוררות היבטים חוקתיים
בכללם חופש העיסוק ובמיוחד זכות ה
ייצוג הכוללת הזכות לייצוג של חשוד על-
ידי עורך דין
לפי בחירתו. ההסדרה המוצעת מעניקה ליחידה החוקרת סמכות לקבוע קביעה בלתי-
הפיכה
.(בדרך כלל) בנוגע לזהות עורך הדין המייצג. מדובר בפתח מסוכן ביותר
51
.
הקושי מוכפל ככל שמדובר בהגבלה על ייצוג של מספר עורכי דין מאותו מש רד. ההסדרה
המוצעת מטילה דופי ביושר ובאתיקה של עורכי הדין, במובן קיום החובה לשמור על סודיות
ולא לשתף במידע העולה מהייעוץ לחשוד מסוים או ייצוגו. אנו מתנגדים בתוקף לקביעת כלל
גורף של איסור ייצוג מספר חשודים באותה פרשה על-
ידי עורכי דין שונים מאותו משרד. גם
נוש.א מחייב דיון רחב ולא במסגרת תזכיר החוק הנוכחי
.ג6
.
:הוצאת עורך הדין מהחקירה
(סעיף9ח1(
)ט-
)(י
+ לחוק הנוער16
(א)י-
)(יא
לחוק הליכי חקירה והעדה)
52
.
ההצעה היא לאפשר לממונה על החקירה בתחנה להורות על הוצאתו של עורך הדין מהחקי
ר ה
בהחלטה מנומקת בכתב אם מצא כי עורך הדין "התערב בחקירה באופן שפוגע באפשרות
"לחקור את הקטין או בטובת החקירה
. זוהי עילה מאד רחבה, הפו תחת פתח למחלוקות
?"ועימותים והמותירה שיקול דעת מאד רחב לממונה על החקירה (מהי "טובת החקירה–
10
סעיף14
לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-
1986
. ר' גם ע"פ2130/95
בשיר נ' מדינת ישראל , פד"י
(נא3
)
456
(
1997
), עמוד463
.לפסק הדין
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
יש מי שסבורים שכל נוכחות של עורך דין אינה מתיישבת עם "טובת החקירה"...). הניסוח
הרחב של העילה עלול להוביל להגבלה בלתי-מידתית על זכות הייצוג של הנחקר על-
ידי עורך
דין על פי בחירתו. החלטה על הוצאת עורך דין מהחקירה (באופן,שעשוי להוביל, באופן מעשי
להחלפתו בעורך דין אחר) היא החלטה בעלת משמעות דרמטית ויש להבטיח כי השימוש
בסמכות זו ייעשה במשורה ובמקרים
חריגים ביותר בלבד.
53
.
לדעתנו, יש לצמצם את הגדרת העילה להוצאת עורך דין מהחקירה באופן משמעותי. על
.העילה להתייחס למצבים חריגים של הפרעה למהלך התקין של החקירה באופן שאיננו ענייני
בנוסף יש לחייב קבלת אישור של גורם בכיר במשטרה או בפרקליטות
,להחלטה חריגה כזו
,מנימוקים מיוחדים שיירשמו
.ולאחר שמיעת טענותיו של עורך הדין
סיכום
54
.
.אנו מודים לכם על שקילת ההערות וההצעות המובאות בנייר עמדה זה
55
.
נציגי ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין ישמחו לעמוד לרשות הוועדה במהלך
.הדיונים בנושא חשוב זה, ובקשר לשאלות והבהרות, ככל הנדרש
,בכבוד רב ובברכה
העתקים :
.עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין
.עו"ד אושרת תגר, מנכ"לית לשכת עורכי הדין
.עו"ד דניאל איזנברג צדיקים, מנהלת הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין
ד"ר נחשון שוחט, עו"ד
יו"ר (משותף) הפורום הפלילי
)יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי
לשכת עורכי הדין בישראל