חומר רקע
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
1
25
ינואר2024
ט"ו בשבט תש
פ"ד
:לכבוד שר המשפטים, מר
יריב לוין
הנדון: הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן–
דוח ביניים בנושא
הודאות שווא בחקירה
אנו מתכבדים להגיש את דוח הביניים ה
שלישי
של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, אשר עוסק
בחשש
ממתן הודאות שווא בפני חוקרי משטרה.
,הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הוקמה על ידי שרת המשפטים לשעבר, הגב' איילת שקד
ביום17.6.18
:. בכתב המנדט של הוועדה הוסמכה הוועדה לדון בנושאים הבאים
1.
.החשש ממתן הודאות שווא בחקירה, בעיקר בפני חוקרים ומדובבים
2.
הח.שש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על ראיות מדעיות שגויות
3.
.החשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה
4.
המנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא, לרבות בקשות למשפט חוזר, והכלים שיש לפתח
לאיתור הרשעות שוו.א ולתיקונן
בחודש דצמבר2018
אושר מינוייה ש
ל מרכזת הוועדה, ד"ר רתם רוזנברג-
.רובינס, והוועדה החלה בפעילותה
ביום27.12.18
התקיימה ישיבה מקדמית, שבה נקבעו נהלי עבודה ומועדי ישיבות. כן נקבע כי הנושא הראשון
שבו תדון הוועדה הוא החשש מטעויות העלולות להיגרם בשל הס.תמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה
הוועדה נפגשת באופן קבוע אחת לארבעה שבועות. זאת, בנוסף לישיבות שלא מן המניין שנערכות במקרה
הצורך. הוועדה קיימה33
ישיבות מן המניין בנושא הודאות שווא (במועדים
8.4.21
,
6.5.21
,
10.6.21
,
8.7.21
,
3.8.21
,
2.9.21
,
13.10.21
,
18.1.21
,
16.12.21
,
13.1.22
,
3.2.22
,
3.3.22
,
14.4.22
,
12.5.22
,
2.6.22
,
14.7.22
,
4.8.22
,
1.9.22
,
6.10.22
,
3.11.22
,
1.12.22
,
22.12.22
,
5.1.23
,
31.1.23
,
28.2.23
,
28.3.23
,
2.5.23
,
6.6.23
,
6.7.23
1.8.23
,
26.9.23
,
19.12.23
). במסגרת הישיבות הופיעו בפני הוועדה מומחים בעלי שם להודאות שווא, נציגים של
ארגונים ציבוריים, נציגים של לשכת עורכי הדין, עורכי דין בסנגוריה הציבורית, גורמים במשטרת ישראל
וגורמים בהנהלת בתי המשפט.
הוועדה מבקשת להודות
ל
פרופ' ריי בול ;פרו
פ' אורן גזל-
;אייל ד"ר אנדי
גריפית'ס ;; פרופ' בועז סנג'רו
פרופ' סול קאסין ו
פרופ' מרדכי קרמניצר –
אשר הופיעו בפני הוועדה ותרמו
ממומח יותם לדיונים–
וכן
עו ל”ד אפרת ברגמן-ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית בוועד נגד עינויים;
לעו"ד
"נטע דגן, מנכ"לית ארגון "בזכות ולד"ר עד ,ית סרגוסטי
מנהלת תחום יישום מדיניות
"בארגון "בזכות;
לעו"ד
אבי חימי ולד"ר נחשון שוחט מלשכת עורכי הדין ;
לעו"ד נתי לגמי
ו עו"ד
נועה מישור
מהסנגוריה הציבורית
הארצית', ולגב ליז מונטיליו-ברלב מ
לשכת מנכ"ל משרד המשפטים.
הוועדה מודה לתנ"צ כורש ברנור, מפקד המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש, שאירח את חברי הוועדה
לסיור במכללה הלאומית לשוטרים, וכן :לגורמים שהופיעו בפני הוועדה מטעם משטרת ישראל נצ"מ יוסי
ביניים, ראש זרוע החקירות ביאחב"ל ;סנ"צ צחי בן חמו ,יאחב"ל ;
רפ"ק תמי בן שושן, ראש חוליית חקירה
;ומשפט במשטרת ישראל
סנ"צ יוסי גזית
, יאח"ה צפון;
סנ"צ מתן גלט, ר' ענף אח"מ במכללה הלאומית
;לשוטרים
רפ"ק מיקו גינודי
, אגף חקירות ומודיעין; סנ"צ אסף וולפיש
, ראש מפלג בי
אח"ה ;
'סנ"צ יוני חג'ג ,
קצין חקירות של ימ"ר תל אביב; נצ"מ בועז חממי ,רמ"ח חקירות במטה הארצי; תנ"צ
שלומית לנדס, ראש
חטיבת החקירות; מפקח עמיחי עמיאל, ראש תחום תשאול במכללה הלאומית לשוטרים, ו
נצ"מ זיו שגי
ב , ראש
מחלקת חקירות במטה הארצי . עוד מודה הוועדה למר
דרור ארפי ,
מנהל תפעול באגף מערכות מידע ומחשוב
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
2
בהנהלת בתי
המשפט ;
מר ,ירדן ירדני, מנהל פרויקט "נט המשפט"; מר מאיר רכטר ראש אגף בכיר למערכות
מידע ומחשוב של הנהלת בתי-
,המשפט, ומר רמי שיינפלד ,יועץ למנהל בתי המשפט שהופיעו בוועדה מטעם
הנהלת בתי המשפט.
הוועדה מודה גם ל
תנ"צ דודו בואני, רח"ט חקירות במשטרת ישראל
,לשעבר
ל ד"ר ענת הורוויץ, המשנה
לסנגורית הציבורית הארצית לשעבר, ולעו"ד עמית מררי, המשנה )ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי
לשעבר, שהיו חבר
ים בוועדה ושותפ ים לדיונים
בדוח הביניים בטרם סיימו את תפקידיה
ם.
כן נבקש להודות
:למשקיפים הקבועים מטעם הגופים השונים החברים בוועדה עו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית
בפרקליטות המדינה;
עו"ד הילה שפרלינג, הסנגורית המחוזית של
מחוז דרום ; עו"ד ציפי גיטר, הסנגוריה
ה
ציבורית מחוז חיפה ,; עו"ד ענבל ברנסון עו"ד אביבית
ברקאי-
,אהרונוב, עו"ד רעות גורדון עו"ד נילי
,פינקלשטיין
עו"ד גבריאלה פיסמן ועו"ד יפעת רווה, מ
מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ; ועו"ד תמר
.חיים, ממחלקת החקירות במשטרת ישראל
ההמלצות בדוח הביניים עוסקות בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא בחקירות משטרה, לרבות גורמים
חוץ-מערכתיים, הנובעים ממאפינים אישיים ואישיותיים של החשוד, וגורמים מערכ תיים, הנובעים מאופן
ניהול החקירה. בהמשך,
תגיש הוועדה
דוח ביניים נוסף בנושא הודאות שווא , שיבחן את דרכי ההתמודדות עם
.הודאות שווא בפני מדובבים
.המדובר, כאמור, בדוח ביניים, ויתכן כי הוועדה תבקש להוסיף עליו ולעדכן אותו במסגרת הדוח הסופי שתגיש
,בכבוד רב
שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, יושב ראש הוועדה
פרופ' אורן גזל-אייל, סגן יושב ראש הוועדה
:וחברי הוועדה
עו"ד עמית איסמן, פרקליט
המדינה
תנ"צ דדו זמיר, רח"ט תביעות במשטרת ישראל
פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר
עו"ד ענת מיסד-כנען, ה
סניגור
ית הציבורי
ת הארצי
ת
עו"ד גבריאלה פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, המחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
,תנ"צ יואב תלם
סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישרא
ל
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
3
דוח ביניים
הודאות שווא
ב
חקירה – המלצות הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן
1
. הקדמה
דוח ביניים זה עוסק בטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בפני חוקרים
ומדובבים. הדוח מחולק לשני
ים , כאשר
ה
חלק הנוכחי
עוסק בדרכי ההתמודדות עם הודאות שווא בפני חוקרי
,משטרה ואילו,בהמשך תגיש הוועדה את החלק השני ש יבחן את דרכי ההתמודדות עם הודאות שווא בפני
.מדובבים
.ההכרה בתופעת הודאות השווא ובתרומתה להרשעת חפים מפשע הולכת וגוברת בעשורים האחרונים פרשות
שונות בעולם שבהן התברר כי נאשמים הודו בעבירות שלא ביצעו, ובעיקר נתוני פרויקט החפות–
שלפיהם
כמעט ב-
29%
מהתיקים שבה ם תוקנה בארה"ב הרשעת שווא באמצעות בדיקתDNA
,התבססה אותה הרשעה
בין היתר, על
הודא
ת שווא1 –
הולידו
עניין רב ברמה המשפטית, המדעית והציבורית .
מאז שנות התשעים של
,המאה הקודמת התגלו הודאות שווא לא רק בארצות הברית אלא גם למשל באנגליה2
,באירלנד3
,בקנדה4
,באוסטרליה5
,בניו זילנד6
,בגרמניה7
,בהולנד8
,בנורבגיה9
,בפינלנד10
,באיסלנד11 בסין,
12 ביפן13 וכן בישראל.
14
עם זאת, קיים קושי מובנה להעריך את היקף תופעת הודאות השווא ואת הסיכוי המדויק שחף מפשע
יודה
בעבירה שלא ביצע. המחקר העוסק בהודאות שווא מבקש לבחון שאלות אלה באמצעות כלי ם שונים, לרבות
סקרים וראיונות עם נחקרים, תצפיות בחקירות משטרה או צפיה בחקירות מוקלטות ועריכת מחקרי שדה
.ומחקרי מעבדה שמטרתם לבדוק כיצד אמצעי חקירה שונים משפיעים על הנטייה להודות15
כל אחד מן הכלים
הללו הוא מוגבל מטבעו. כך, סקרים שבמסגרתם נשאלים אנשים שנחקרו והודו במשטרה מדוע בחרו להודות
והאם הודאתם הייתה הודאת אמת, נסמכים על תשובת הנבדק אשר אין לעורך הסקר כל דרך לדעת האם היא
מהימנה. הגם שהנשאלים באותם סקרים יודעים כי לתשוב
ו תיהם לא צפויות להיות השלכות שליליות, הרי
שניתן להניח כי לפחות חלקם אינם עונים אמת, ומכאן שהיקף הנשאלים המשיבים כי הודו הודאת שווא יכול
1
-
, https://innocenceproject.org/dna
NNOCENCE PROJECT
I
,
2020)
-
in the United States (1989
DNA Exonerations
states
-
united
-
the
-
in
-
exonerations
/.
2
AW AND HUMAN
L
, 34
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
Saul M. Kassin et al,
(2010)
, 5
3
BEHAVIOR
.
3
,ראו, למשל )
2004
(
ERRY BABIES
K
CASE OF THE
RISH SOCIETY AND THE
I :
RUTH POWER AND LIES
T
NGLIS
I
OM
T
4
,ראו, למשל601 (2004)
LJ
S
'
UEEN
Q
, 30
False confessions and admissions in Canadian Law
Christopher Sherrin,
.
5
,ראו, למשלolice practice and false confessions: A search for the implementation
P
Lisanne Adam & Celine van Golde,
52 (2020)
OURNAL
J
AW
L
LTERNATIVE
A
, 45(1)
of investigative interviewing in Australia
.
6
,ראו, למשלis
’’
confession
‘‘
s Innocent Boyfriend Exonerated After Bizarre
’
Murdered Woman
Hans Sherrer,
.
2005
, January
ENIED
D
:
USTICE
J
,
Exposed as False
.
7 s
Induced Confession
-
Police
, לעיל ה"ש2
', בעמ5.
8
10
False Confessions After Repeated Interroga Tion: The Putten Murder Case,
Willem A. Wagenaar,
EUROPEAN REVIEW 519 (2002
;
Marijke Malsch & Meike M. De Boer, Interviews of Suspects of Crime, THE OXFORD
317 (2019)
ROCESS
P
RIMINAL
C
ANDBOOK OF
H
.
9
(2003)
HANDBOOK
A
:
ESSIONS
ERROGATIONS AND CONF
HE PSYCHOLOGY OF INT
T
,
UDJONSSON
G
H.
ISLI
G
.
10
False Confessions to Robbery: The Role of
Pekka Santtila, Petri Alkiora & Magnus Ekholm Pekka Niemi,
Suggestibility, Anxiety, Memory Disturbance and Withdrawal Symptoms, 10(2) THE JOURNAL OF FORENSIC
.
399 (1999)
SYCHIATRY
P.
11
Forensic Psychology in Iceland: A Survey of Members of the
Jon Fridrik Sigurdsson & Gisli H. Gudjonsson,
325 (2004)
SYCHOLOGY
P
OURNAL OF
J
CANDINAVIAN
S
45
,
Icelandic Psychological Society
.
12
2005
21,
.
Sep
,
IMES
T
N.Y.
,
em
s Court Syst
’
Deep Flaws, and Little Justice, in China
Joseph Kahn,
.
13
, May 11, 2007
IMES
T
N.Y.
,
Pressed by Police, Even Innocent Confess in Japan
Norimitsu Onishi,
.
14
כך, במספר מקרים, זוכו בישראל נאשמים (במשפט או במסגרת משפט חוזר) או שכתב האישום נגדם בוטל, לאחר שהתברר כי
הודאתם ככל הנרא ה לא.הייתה הודאת אמת ולכל הפחות, שלא ניתן להרשיע על בסיסה
מ"ח1966/98
הררי נ' מדינת ישראל
(פורסם
,בנבו1998.4.5
); מ"ח4181/02
סולמי נ' היועץ המשפטי לממשלה(פורסם ב
נבו,
07.08.2002
); ת"פ40/94
בנגייב; פרשת פאבל
סמירנוף; ע"פ2868/13
חייבטוב נ' מדינת ישראל (
פורסם
ב נבו02.08.2018
( ); תפ"ח מחוזי
י-
)ם14-07-20705
מדינת ישראל נ' רדאי
(תקדין26.11.2018
.)
15
28
–
25, 27
EVIEW
R
OLICY
P
SSUES AND
I
OCIAL
S
, 9(1)
The Social Psychology of False Confessions
Saul M. Kassin,
)
2015
(.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
4
לשמש, לכל היותר, כאינדיקציה להיקף התופעה. גם ,מחקרי שדה, שבמסגרתם נערכים ראיונות עם שוטרים
תצפיות בחקירות משטרה ובחינה מע מיקה של מקרי מבחן אמיתיים שבהם נתגלו הודאות שווא, מתקשים
,להצביע על היקף התופעה. מחקרים אלו אף מתקשים להציע מסקנות ברורות בכל הנוגע לסיבתיות, קרי
.לגורמים המדויקים שמובילים נחקרים להודות בעבירות שלא ביצעו16
מחקרי מעבדה מבקשים להתגבר על הקשיים הללו באמצעות עריכת ניסויים מבוקרים, אשר בוחנים מהו אחוז
הנבדקים החפים המוסרים הודאות ואשר מנסים לבודד את המשתנים השונים העשויים להשפיע על הנכונות
.למסור הודאות שווא ובכך לעמוד על מידת השפעתם המדויקת17
עם זאת, מחקרי מעבדה מוגבלים ביכולתם
לדמות את תנאי האמת שבהם נערכות חק ירות במשטרה. מחד, חקירות במשטרה הן לרוב אינטנסיביות וקשות
בהרבה מאלה הנערכות במחקרי מעבדה, וזאת לאור המגבלות האתיות המונעות מעורכי המחקר לדמות באופן
מלא את הנסיבות, הלחצים וההשלכות שעמם מתמודד נחקר במשטרה. מכאן, שהתנאים השוררים במחקרי
המעבדה עשויים לעודד ה ודאות שווא במידה פחותה מאלו השוררים בחקירת המשטרה. מאידך, מחקרי
המעבדה עוסקים בעבירות קלות יחסית, שהודאה בהן תהיה לרוב בעלת השלכות פחותות בהרבה מאשר הודאה
בעבירה חמורה במשטרה, ומכאן שהנבדקים במחקר עשויים לגלות נטייה גבוהה יותר להודות בעבירה שלא
.ביצעו18
במח קרי מעבדה מסוימים, הנבדקים אף הואשמו בעבירות טריוויאליות שאותן סביר היה שיבצעו
,)בטעות (דוגמת לחיצה אסורה על מקש מחשב שהשימוש בו שכיח19
מה שעשוי להסביר את שיעור הודאות
השווא הגבוה. ואכן, מחקרי מעבדה שביקשו לבודד את השפעתו של משתנה "סבירות העבירה", קרי, לבחו ן
את נטייתם של נבדקים להודות בעבירות שמתקבל על הדעת כי יבצעו לעומת עב ירות שלא סביר כי יבצעו, מצאו
ש.שיעור הודאות השווא גבוה בהרבה בעבירות שסבירותן גבוהה20
בנוסף, האוכלוסייה הנבדקת במחקרי
המעבדה היא לרוב אוכלוסיית סטודנטים, וההיקש ממנה לאוכלוסייה עבריינית או
הנחשדת ככזו אינו נקי
.מקשיים21
לבסוף, מחקרי מעבדה מוקדמים נטו להתבסס על פרדיגמה לוקה בחסר, שכן הם לא השוו בין
נבדקים אשמים לנ
בדקים
.חפים מפשע, אלא בחנו נבדקים חפים בלבד22
חרף
כל זאת, הרי שניתן להפיק מ המחקר המדעי בנושא הודאות שווא כמה
תובנות חשובות ,. ראשית גם בהנחה
שלא ניתן להסיק מהמחקר מסקנות בדבר היקף תופעת הודאות השווא, הרי שניתן לכל הפחות ללמוד ממנו כי
לא מדובר בתופעה שולית. כפי שנראה בחלק3
, במחקרים רבים נרשם שיעור גבוה של נבדקים אשר הביעו
נכונות להודות במעשה שלא ביצעו, וזאת במגוון של תנאים. שנית, וחשוב
יותר, ניתן ללמוד מהמחקר על
הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הסיכוי כי חף ימסור הודאת שווא. מכך ניתן לגזור מסקנות בדבר קבוצות
של נחקרים שיש לנהוג לגביהם בזהירות מיוחדת או לגבי אמצעי חקירה מסוימים שרצוי להימנע מהם או
.להפעילם במשורה
מסקנות דוח ביניים זה מבוססות על המחקר המדעי העדכני בנוגע לגורמים להודאות שווא. בנוסף לספרות
,המחקרית הענפה בנושא, מבוססות מסקנות הוועדה גם על הרצאותיהם של המומחים השונים שהופיעו בפניה
16
,ראו, למשלThe social psychology of false confessions: Compliance,
& Katherine L. Kiechel,
Saul M. Kassin
internalization, and confabulation, 7(3) PSYCHOLOGICAL SCIENCE 125 (1996 Melissa B. Russano et al, Investigating
481 (2005)
.
CI
S
.
SYCHOL
P
, 16(6)
True and False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm
.
17
.שם; שם
18
Investigating True and False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm
,
.שם
19
,ראו, למשלKassin & Kiechel
,
לעיל ה"ש16
.
.לביקורת על הניסוי ראו שם
20
,ראו, למשלEffects of Personality, Interrogation Techniques and
Jessica R. Klaver, Zina Lee & V. Gordon Rose,
Plausibility in an Experimental False Confession Paradigm, 13(1) LEGAL AND CRIMINOLOGICAL PSYCHOLOGY 71 (2008)
,
שם שיעור ההודאות בעבירות המתקבלות על הדעת עמד
על59%
(כאשר16%
,)אף מפנימים את אשמתם בעוד בעבירות שאינן
מתקבלות על הדעת עמד על13%. ראו גם
Robert Horselenberg et al, False confessions in the lab: Do plausibility and
consequences matter, 12(1) PSYCHOLOGY, CRIME & LAW 61 (January 2006), שם
אחוז ההודאות בעבירה "הסבירה" יותר
(כפתורWINDOWS
) עמד על77%
בעוד בעבירת הפחות סבירה עמד על58%
, ואילו בשני הניסויים הבאים, שבהם הואשמו הנבדקים
( בעבירות סבירות עוד פחות, ירד אחוז הודאות השווא משמעותית11%
ו-
8%
.), שהם נבדק אחד בלבד
21
False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm
nvestigating True and
I
, לעיל ה"ש16
.
22
,ראו, למשלKassin & Kiechel
,
לעיל ה"ש16
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
5
ובהם אנשי אקדמיה מישראל
, מארה"ב ומבריטניה וכן חוקרי משטרה בהווה ובעבר. ה וועדה שמעה סקירות
מפי נציגי משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים והסנגוריה הציבורית, שבמסגרתן שטחו נציגי
הגופים השונים את גישתם בכל הנוגע לחקירת חשודים בישראל והתייחסו לחסרים ולקשיים במצב המשפטי
.הנוכחי בנוסף, ביום21.10.21
קיימה הוועדה סיור לימודי ב מכללה הלאומית לשוטרים ונפגשה במסגרתו עם
.מפקד המכללה, תנ"צ כורש ברנור
פרק 2
לדוח יסקור את המצב המשפטי בישראל בכל הנוגע למעמדה של ההודאה; למודל החקירה הנהוג; לכללי
המותר והאסור ביחס לגביית הודאות; לתיעוד חקירות; לנוכחות סנגור בחקירה ולקבילותן של הודאות שנגבו
באמצעים פסולים. ב
פר ק3 נסקור את גורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא בפני ש וטרים שנרשמו במחקר
.המדעי ואת הכלים שאומצו במדינות שונות על מנת להתמודד עם גורמי הסיכון הללו חלק א' יסקור את
.מאפייניהן המרכזיים של הודאות שווא חלק 'ב יוקדש לדיון בגורמי סיכון הנובעים מהחשוד עצמו ובהם
,קטינות
לקות שכלית או נפשית, התמכרויות, השתייכות לקבוצה
מוחלשת ונטייה לסוגסטיה. חלק 'ג יוקדש
לגורמי סיכון הנובעים מהחקירה, לרבות מנגנונים פסיכולוגיים הגורמים לחוקרים לדבוק בהתרשמותם
,הראשונית בדבר אשמת החשוד אימוץ
שיטות חקירה ממוקדות-
,אשם שימוש בטכניקות חקירה
."מקסימליסטיות" ו"מינימליסטיות" ומשך חקירה ארוך תוך בידוד החשוד ב פרק4
נדון באמצעים נוספים
העשויים להפחית את הסיכון למסירת הודאות שווא, והם הרחבתה והבטחת מימושה של זכות ההיוועצות לפני
חקירה, זכות ל
נוכחות סנגור בחקירה, ותיעוד חזותי של החקירה.
ב
פרק 5
ירוכזו ההמלצות הקונקרטיות
הנוגעות להתמודדותה של מערכת
האכיפה ו המשפט עם הגורמים האפשריים להרשעות שווא המבוססות על
הודאות שווא בפני חוקרי משטרה.
2. המצב המשפטי בישראל
א.
מעמד ההודאה בדין הישראלי
"מעמדה המסורתי של ההודאה כ"מלכת הראיות23
בדין הישראלי נחלש במידת מה
עם השנים .
המחקרים
המצביעים על קיומה של תופעת הודאות השווא בפני חוקרים ומדובבים, כמו גם מקרים של הרשעות שווא
המבוססות על הודאות שווא שנתגלו בעולם ו
בישראל ,, הובילו לביקורות שונות על מעמדה הגבוה של ההודאה
המוצאות ביטוי אף בפסיקת.בית המשפט העליון24
גם הלכת
יששכרוב25
המאפשרת לבית המשפט לפסול
הודאה שנגבתה שלא כדין, מסייגת את האפשרות להרשיע על בסיס הודאה, במקרים שבהם זו נגבתה תוך
.שימוש באמצעים פסולים העלולים, בין היתר, לעודד את החשוד להודות במעשה שלא ביצע
כמו במדינות אחרות בעולם, גם בישראל התגלו מספר פרשות שבהן מסרו חשודים הודאות כוזבות ובחלק
"מהמקרים הדבר אף הוביל להרשעתם. כך, למשל, בפרשה הידועה כ
פרשת מע"צ,"
26 הורשעו ארבעה נאשמים
על יסוד הודאותיהם במשטרה ונדונו לעונשי מאסר חמורים. כעבור עשרים שנה, הודה אחד מקציני המשטרה
שחקרו בפרשה כי הנאשמים הוכו ו הודאותיהם הוכתבו ושוכתבו, וכי הוא עצמו וכן חוקרי משטרה אחרים
העידו עדות שקר בבית המשפט המחוזי. בקשה למשפט חוזר בעניינם של הארבעה התקבלה בהסכמת המדינה
23
ראו, למשל, בועז סנג'רו "ההודאה כבסיס להרשעה–
,"האמנם "מלכת הראיות" או שמא קיסרית הרשעות השווא
עלי משפט 4(1
,)
245
(
2005
)
; דליה דורנר "מלכת הראיות נ' טארק נוג'ידאת–
"על הסכנה שבהודאות שווא וכיצד להתמודד עמה
הפרקליט
מט7
,
(תשס"ז-
.)תשס"ח
24
,ראו, למשל ע"פ2868/13
,
לעיל ה"ש14
,
ע"פ7939/10
זדורוב נ' מדינת ישראל, ב
פסק דינו
של השופט דנציגר (פורסם במאגר
,ממוחשב23.12.15
).
25
ע"פ5121/98
יששכרוב נ' מדינת ישראל(, פ"ד סא1
)
461
(
2006
) [להלן: פרשת יששכרוב .]
לפיתוחה של הלכה זו בפסקי דין
מאוחרים יותר ראו, למשל, ע"פ9956/05
שי נ' מדינת ישראל ,(פורסם בנבו4.11.2009
); ע"פ1301/06
עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל
'נ
,מדינת ישראל ,(פורסם בנבו22.6.2009
.)
26
מ"ח1966/98
,
לעיל ה"ש14
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
6
.והם זוכו27
דוגמה נוספת היא
פרשת סגן עיזאת נאפסו
, אשר הורשע ב בית דין צבאי על יסוד הודאת חוץ(
ו"דבר
מה נוסף"), לאחר שטען בבית המשפט כי הודאתו ניתנה בשל לחץ באמצעים
.פסולים
מאוחר יותר התברר
.לרשויות כי חוקריו של נאפסו לא העידו אמת והוא זוכה בבית המשפט העליון28
במקרה אחר, בשנת1992
,
הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב
מוטי בן עזרא בעבירת הרצח על בסיס הו,דאתו29
הרשעה שבוטלה
לאחר שבדיקתDNA
קשרה אדם אחר לביצוע הרצח והובילה להרשעתו של אותו אדם בעבירה .
מרבית
השופטים שדנו במחוזי ובעליון בעניינו של בן סימון לא שללו כי יש מן האמת בהודאתו וכי קיים קשר בינו ובין
בן עזרא, וכך גם הפרקליטות, אך פסק הדין המרשיע בעניינו בוטל בהסכמת הפרקליטות
והוא זוכה.
30
בפרשה
דומה נוספת ,
הורשעו ברצח בבית המשפט המחוזי בירושלים
אליע
זר (לזר) בנגייב
,ונאשם נוסף שהיה קטין
.שניהם על בסיס הודאותיהם31
שניהם זו ,כו מאוחר יותר לבקשת הפרקליטות בבית המשפט העליון למרות
שהפרקליטות לא שללה בעמדתה לחלוטין את מעורבותם בפרשה, וזאת לאחר שלמשטרה הגיע מידע הקושר
שלושה אנשים אחרים לרצח
והם הואשמו והורשעו
בו . בהחלטה לפסוק פיצוי לטובתו של בנגייב אף נקבע כי
."הרשעתו התבססה על הודאה "שכיום לא ניתן עוד לחלוק שאינה נכונה32
לכך מצטרפים מקרים ש לא הובילו להרשעה אך
החשודים הועמדו לדין,
תוך שנקבע כי יש ראיות לכאורה
בעניינם ורק לאחר ש נעצרו עד תום ההליכים הוכח כי הודו
ה ודאת שווא. בין המקרים הללו ניתן למנות את
הודאתו של
טארק נוג'ידאת ב
רצח החייל אולג שייחט ז"ל , אשר על סמך הודאתו ושחזורו את הרצח, אושר
.מעצרו עד תום ההליכים בבית המשפט העליון33
לימים התגלו הרוצחים האמיתיים
והתברר שהודאתו של
.נוג'ידאת היתה הודאת שווא34 כך גם הו דאתו של
פ
בל סמירנוף ,
דר רחוב שנגדו הוגש, בשנת2004
, כתב אישום
המייחס לו רצח של דר רחוב אחר בשם
סרגיי דבורקין .
סמירנוף הודה ברצח בפני חברו לתא המעצר ושני
מדובבים, אך כתב האישום בוטל זמן קצר לאחר שהוגש, משהתברר.כי דבורקין עודו בחיים35
בשנת2021
,
הודו שני
חשודים במעורבות בתקיפה המונית של חייל על רקע לאומני (פרשת הלינץ' ביפו)
, וזאת במסגרת
חקירתם על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
אחד מהשניים אף הפליל בחקירתו שני מעורבים
נוספים. נגד השניים וארבעה נוספים הוגש כתב אישום. עם זאת, בהמשך, לאחר שתיעוד ממצלמת אבטחה
הראה כי שני הנאשמים שהודו ונאשם נוסף לא נכחו בזירה כפי שמתואר בהודאות, חזרה בה הפרקליטות מכתב
.האישום נגד השלושה36
במספר מקרים נוספים, נקבע כי הודאות שנמסרו על ידי נאשמים היו ככל הנראה
.הודאות שווא37
27
.שם
28
ע"פ124/87
נאפסו נ' התובע הצבאי הראשי(, פ"ד מ"א2
)
631
(
1987
.)
29
)ת״פ (מחוזי ת״א91/517
מדינת ישראל נ׳ בן־עזרא
,(לא פורסם30.4.1992
.)
30
לתיאור הפרשה ראו ע"א3580/06
עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל ואח' נ' מדינת
ישראל (
21.3.2011
.)
31 ת"פ
)(ירושלים
47/94
מדינת ישראל נ' בנגייב(
1.6.95
); ת"פ
)(ירושלים
40/94
מדינת ישראל נ' פלוני (
23.2.95
.)
32 בש"א (מחוזי י-
)ם4630/99
בנגייב נ' מדינת ישראל (פורסם ב
נבו,
07.08.2002
).
33
בש"פ696/04
סבייח נ' מדינת ישראל(, פ"ד נח3
)
647
(
2004
.)
34
,דורנר לעיל ה"ש23
.
35
" צבי הראל
שוחרר חסר בית שהודה ברצח חסר בית אחר ושבועיים אחר כך התקשר "הנרצח" לאחותו "הארץ (
7.1.2005
,)
ef7da37d0000
-
af7f
-
d4cd
-
ee3d
-
article/0000017f
-
07/ty
-
01
-
https://www.haaretz.co.il/misc/2005
;
ראו גם ע"פ9686/06
סרגיי דבורקין נ' מדינת ישראל ,(פורסם בנבו23.11.2006
.)
36
" יעל פרידסון :הלינץ' בחייל ביפו3
מהנאשמים זוכו בעקבות סרטוני אבטחה חדשים "וואלה (
3.11.2021
,)
https://news.walla.co.il/item/3469124
. ראו גם
מ"ת (תל אביב-
)יפו
21
-
06
-
31087
מדינת ישראל נ' פלוני
,(פורסם בנבו15/08/21
.)
37
ראו למשל את זיכויו מחמת הספק של ולנטין טוקילה ב
ת
פ"ח
)(מחוזי ת"א
1050/03
מדינת ישראל נ' טוקילה (פורסם ב
נבו,
26.11.2007); זיכויו של חליל נמרי בתפ"ח
)(מחוזי ב"ש
67631-12-15
מדינת ישראל נ' נמרי(פורסם ב
נבו,
17.12.2017
)
(שם דובר
בהודאה בפני חוקרי שב"כ ולא בפני חוקרי משטרה); זיכויו של אדיר כץ בהסכמת המדינה בע"פ
10461-02-16
כץ נ' מדינת ישראל
,(לא פורסם23.6.2016
). ראו גם ת"פ (מחוזי י-
)ם543/97
מדינת ישראל נ' שך
,(לא פורסם24.9.2003
), שם זוכה הנאשם–
לאחר
שהורשע תחילה אך ב עקבות ערעורו לבית המשפט העליון הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי–
.חרף העובדה שהודה בפני מדובב
זאת, לאחר שנקבע כי
לא ניתן לשלול את האפשרות שההודאה נבעה מתוך ייאוש ולחץ נפשי ולא מתוך אשמתו של הנאשם; ע"פ
6420/11
שהאב נ' מדינת ישראל (פורסם ב
נבו,
8.12.2014
), שם הס כימה המדינה לזיכויו של המערער מחמת הספק לאחר שהורשע
בבית המשפט המחוזי, בין היתר על בסיס הודאתו בפני מדובב.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
7
חרף
זאת, משקלה הראייתי של ההודאה נותר ככלל
גבוה מא .וד בדין הישראלי
פקודת הראיות38
אינה אוסרת
על הרשעת נאשם בהתבסס על עדותו בלבד, ואילו הפסיקה
דורשת כי להודאה
תתלווה תוספת ראייתית מסוג
"דבר."מה נוסף39
,כך
לצורך קביעת משקל
.ההודאה נקבעו בפסיקה שני מבחנים40
,ראשית
,המבחן הפנימי
שבמסגרתו נבדקים
סימני האמת העולים מתוך ההודאה, כגון
ההיגיון או חוסר ההיגיון שבה, הס דר או הבלבול
,של הפרטים וכיו"ב. שנית
המבחן החיצוני, שבמסגרתו
נבחנים סימני אמת החיצוניים להודאה, אשר משליכים
על אמי,נותה. התוספת הראייתית הנדרשת
,""דבר מה נוסף היא תוספת מאמתת, קרי, כזו
שיש בה כדי
לאמת
את פרטי
ההודאה41
ויכולה לנבוע גם מהנאשם עצמו ולא מתנאים חיצוניים לו (למשל, התנהגות מפלילה של
הנאשם, שקריו בנושאים מהותיים, הודאתו בפרטים מהותיים במהלך עדותו בבית המשפט, דברים שאמר בפני
שופט בהליכי המעצר ושחזור התואם את עובדות העבירה).
42
זאת, להבדיל מתוספת ראייתית "מסבכת", אשר
מסייעת לזהות את הנאשם כמבצע העבירה על בסיס ראיות החיצוניות להודאתו.
,כך על פי הפסיקה, התאמה
בין
פרטי העבירה לבין ה
פרטים שנמסרו ב הודאה עשויה להוות"דבר מה נוסף"
,בעוד שאי-
התאמה לא תהווה
בהכרח עילה להפחתת משקל ההודאה.
43
עוד נפסק כי משקלה הדרוש
של התוספת הראייתית
עומד ביחס ישיר
למידת האמון שרוחש בית המשפט להודאה עצמה
. בין משקל ההודאה ומשקלו של ה"דבר מה" ישנם יחסי
גומלין, וככל שקטן
משקל
ההודאה, כן גדל המשקל הנדרש ל"דבר מה", ויש שדרגתו המתחייבת אף תגיע לכדי
ראיית סיוע ,שהנה תוספת ראייתית מסבכת.
44
בפרשת
מילשטיין
אף
נקבע , בדעת רוב, כי שתיקת נאשם במשפט
עשויה במקרים חריגים לשמש :דבר מה נוסף לצורך הרשעה על סמך הודאה, זאת בהתקיים התנאים הבאים
להודאה עצמה משקל פנימי גבוה במיוחד; הנסיבות החיצוניות למסירת ההודאה שוללות בוודאות גבו הה את
האפשרו,ת שהנאשם הודה כתוצאה מלחץ פנימי
ואין אינדיקציות
לכך
ששתיקתו
במשפט
,נובעת מלחץ כלשהו
.פנימי או חיצוני45
על ההסתפקות בתוספת ראייתית מסוג דבר מה נוסף ועל אי-
עיגונה של הדרישה לתוספת ראייתית בחוק נמתחו
ביקורות46 ולאורך השנים אף הוצעו הצעות שונות ל
תיק
ון
,המצב המשפטי בעניין זה. כך, למשל הוועדה לעניין
הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר
בראשות השופט גולדברג (להלן–
)""ועדת גולדברג47
המליצה, בדעת רוב, לעגן בסעיף12
לפקודת הראיות את הדרישה לתוספת ראייתית, וזאת מבלי להגדיר את
משקלה ודרגתה. ענין זה יהיה מסור לבית המשפט, כאשר משקלה של התוספת הדרושה ייקבע על פי מכלול
הראיות והנסיבות בכל מקרה, ובכלל זה גם אי-קיום הוראות שבדין או הוראות מחיי .בות אחרות בעת החקירה
לפי דעת הרוב, מצב זה יעודד מאמץ חקירתי להשגת ראיות נוספות מלבד ההודאה, שכן לא ניתן יהיה לדעת
.מראש איזו תוספת ראייתית תידרש48
38 [
]נוסח חדש– התשל"א-
1971
.
39
ראו, למשל, רע"פ4142/04
).סמל (מיל
איתי מילשטיין נ' התובע הצבאי ,, (פורסם בנבו14.12.2006
.)
40
,ראו, למשל ;שם ע"פ7090/15
ח'ליפה נ' מדינת ישראל
,(פורסם בנבו25.8.2016
(
;
ע"פ515/73
דהן נ' מדינת ישראל ,
פ"ד(כח1)
460
(
1974
(.
41 פרשת מילשטיין, לע יל ה"ש39
, בפסקה
17
.לפסק דינו של השופט לוי
42
,שם
פס ב
קה
23
.לפסק דינה של השופטת ארבל
43
,לביקורת על הלכה זו ראו דורנר לעיל ה"ש23
,
'בעמ20
.
44
ע"פ4769/92
ניג'ם נ' מדינת ישראל (פורסם ב
נבו,
04.09.1994
;)פרשת מילשטיין ,
לעיל ה"ש39
,בפסקה
25
לפסק דינו של השופט
.לוי
45
השופט לוי, אשר היה בדעת מיעוט בפרשת
מילשטיין ,
,שם סבר כי ניתן לראות בשתיקת נאשם במשפט דבר מה לצורך הרשעה על
סמך
הודאה, אם החקירה תועדה בצילום וידיאו, ובית-
.המשפט שחזה בהקלטה של החקירה, התרשם כי מונחת בפניו הודאת אמת
46
,ראו, למשל
מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו
"מכשל החלפת ההתניות להרשעה מוטעית על סמך הודאה-
סולימאן אל עביד כמקרה
"מבחן
מחקרי משפט
כו733
(
2010
;)בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט "בכל זאת היפוך במעמד ההודא ה-
תשובה לתגובתם של מנשה
"ואוצרי מחקרי משפט
כז529
(2011)
. הלפרט ו
סנג'רו סבור
ים
כי יש לדרוש סיוע כתנאי להרשעה על סמך הודאה, ואף טוען כי
למעשה, יש לדרוש היפוך במעמד ההודאה ולקבוע כי יש להתייחס להודאת חוץ של נאשם כאל תוספת ראייתית לראיות מוצקות
אחרות לכך שא.ותו נאשם אכן ביצע את העבירה
47
הוועדה לענין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולענין העילות למשפט חוזר
דין-וחשבון (
1994
(.
[להלן–
.]""דו"ח ועדת גולדברג
48
,שם
'בעמ20
–
22
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
8
לעומת דעת הרוב, סברו שלושת מחברי
ה
וועדה,, בדעת מיעוט
שיש לדרוש כי תתלווה להודאה ראיה חיצונית
שהיא בגדר ראיית
"סיוע". יחד עם זאת, במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי יהיה בית המשפט
להרשיע בהעדר סיוע, אם יש בחומר הראיות ראיה נוספת שהיא חיצונית לנאשם, אשר יש בה בנסיבות הענין
.כדי לתמוך בהודאתו בעבירה49
פרופ' קרמניצר, אשר הצטרף לדעת המיעוט, נימק את ההצעה בכך שדרישת
סיוע תכוון את המאמץ החקירתי והתביעתי לאיתור ראיות עצמאיות להוכחת ביצוע העבירה ותצמצם את
הסיכון להרשעת חפים מפשע. זאת, במיוחד על בסיס הודאות שווא הנמסרות עקב מוטיבציה פנימית והודאות
הנמסרות מפי נחקרים המושפעים במיוחד מתנאי החקירה והמעצר, אף אם לא ננקטו אמצע.ים פסולים50
עוד
הציע פרופ' קרמניצר, כי פרטים מוכמנים שמסר הנאשם בהודאתו (פרטים שהם בתחום ידיעתו המיוחדת של
מי שהשתתף בביצועה של העבירה
) יוכלו במקרים מסוימים לשמש כראיית סיוע. זאת, בתנאי ש הוכח באמצעי
תיעוד אלקטרוניים כי הנאשם לא ניזון ממקורות אחרים ביחס לפר .טים אלו
הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי וראיות, בראשות השופטת ארבל (להלן–
''ועדת ארבל ) דנה במשך
כשלוש שנים בנושא הודאת חוץ של נאשם וגיבשה המלצות בנושא. הוועדה קיימה24
ישיבות, שבמהלכן שמעה
,מומחים וקיבלה לידיה פסיקה עדכנית
מאמרים אקדמיים
וסקירה מפורטת של המשפט המשווה והמשפט
העברי. הוועדה הגיעה להסכמה כי אין מקום להמליץ על תיקון נרחב בסעיף12
לפקודת הראיות
אלא להותיר
"על כנו את המונח "חופשית ומרצון .זאת,
בין היתר לאור
ההתפתחויות ב
פסיקה
, שאימצ
ה
לאורך השנים
פרשנות רחבה למונח "חופשית ומרצון" ואפשרה
לפסול גם הודאות שנגבו תוך הפעלת לחצים נפשיים
ופסיכולוגיים בלתי הוגנים, ולא רק הודאות שנגבו תוך הפעלת כפיה ואלימות פיזית. הוועדה גיבשה
שלוש
המלצות עיקריות : הוספת הוראה לסעיף12
לפקודת הראיות בדבר פסיל
ת ה ;ודאה שהושגה בעינויים הוספת
הוראה המעגנת את
עילת
הפסילה של ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכות להליך הוגן, אשר נקבעה בפרשת
יששכרוב
, ביחס להודאת נאשם ;ו הוספת הוראה המסדירה את נושא התוספת הראייתית הדרושה להרשעה
על בס
יס הודאת חוץ.
בנושא השלישי, נחלקו הדעות בין חברי
הוועדה
בשאלה מה ראוי שתהיה ברירת המחדל
בעניין התוספת הראייתית הנדרשת–
,האם דרישה לראיה חיצונית המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה
"ראיית סיוע", או שמא ,יש להסתפק בדרישה לראיה מאמתת
"דבר-
"מה נוסף
, כברירת מחדל
. בסופו של דבר ,
גובשה הסכמה בין חברי הוועדה לקבוע ברי רת מחדל של ראיה מאמתת, כאשר במקרים מסוימים המנויים
בחוק–
וכן בכל מקרה שבו בית המשפט יסבור שהדבר נחוץ להסרת ספק בדבר אמיתות ההודאה–
יהיה צורך
בראיה "מסבכת". הוועדה המליצה לקבוע בחוק דרישה לראיה מסבכת במקרים שבהם החשוד הוא קטין, אדם
עם מוגבלות נפשית או אדם
עם פיגור שכלי, וכן במקרים שבהם ננקטו כלפי הנאשם אמצעי לחץ פסולים שאינם
עולים כדי עינויים או שתיעוד החקירה היה לקוי במידה המשפיעה על יכולתו של בית המשפט להתרשם
.מהודאת הנאשם ולהעריכה51
הוועדה דנה בקצרה גם בסוגיית הפרטים המוכמנים, כאשר עמדת הסנגוריה
הציבורית
באותו דיון הייתה כי ראוי להבחין בין פרטים שהיו ידועים לחוקרי המשטרה בטרם נמסרו מפי
.החשוד לבין לפרטים שלא היו ידועים, אך בסופו של דבר המלצות הוועדה לא כללו המלצה בנושא זה
בעקבות, זאת בשנת2016
הונחה בכנסת הצעת חוק ,ממשלתית, פרי המלצות ועדת ארבל
לתיקון פקו דת
הראיות.
52
בהצעה נקבע כי לא יורשע נאשם על בסיס הודאתו ללא ראיה חיצונית (ועל פי נוסח חלופי–
"חיצונית
)"להודאה.התומכת באמיתות ההודאה53
עוד נקבע כי במקרים מסוימים–
כגון קטינות, לקות שכלית או
נפשית, הפעלת אמצעי לחץ פסולים ותיעוד חקירה לקוי– לא ניתן יהיה לה רשיע על בסיס הודאה בהיעדר ראיה
49 שם ', בעמ22
.
50
,שם
ב 'עמ64
–
65
.
51
המלצות הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי וראיות בנושא תיקון סעיף12
]לפקודת הראיות [נוסח חדש– התשל"א-
1971
–
הודאת נאשם .
52
'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון מס18) (הודאת נאשם), התשע"ו-
2016
.
53 שם, בס
"ח 4
(ה1
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
9
חיצונית ה
מסבכת
.את הנאשם בביצוע העבירה54
הצעת החוק קובעת בנוסף, כי הודאת נאשם לא תהיה קבילה
אם נגבתה בעקבות (ועל פי נוסח חלופי–
."לאחר") נקיטת אמצעי חקירה הכוללים עינויים55
הצעה זו עברה
קריאה ראשונה בכנסת העשרים, ביום30.5.2016
., אך הליכי החקיקה לא קודמו מעבר לכך עד כה
ב.
מודל החקיר
ה
הנהוג בישראל
בספרות נטען כי המודל החקירתי הנהוג בישראל מושפע ממודל ה( רידReid
)
.האמריקאי56
,במסגרת המודל
( נהוג להבחין בין שלב הראיוןinterview
), שבמהלכו חוקרים חשוד בפתיחות בניסיון להשיג מידע, לבין שלב
( החקירהinterrogation
), שנערך במקרה שבו החוקר השתכנע באשמת החשוד ומתמקד בניסיון לגרום לו
.להודות בעבירה שלב החקירה הוא בעל אופי עימותי, כאשר פרוטוקול ריד
מדריך את החוקרים לסכל ניסיונות
של החשוד לה
כחיש את אשמתו ולספק גרסה אלטרנטיבית57
"וסגנון החקירה מאופיין בשאלות "סגורות
.המניחות את אשמת החשוד, להבדיל משאלות "פתוחות" וניטראליות58
המודל אף עושה שימוש רב יחסית
במעצר כאמצעי לחץ על החשוד ובתחבולות חקירה כגון
מינימיזציה
של העבירה או שקרים בדבר קיומן של
.ראיות מפלילות59
המדובר, אם כן, בשיט
ת חקירה "מוכוונת-האשמה"
(
accusatorial interrogation
“
methods”
)
, וזאת לעומת שיטות חקירה "מוכוונות איסוף"מידע (
“information-gathering interrogation
”
methods
),
60
שמטרתן המוצהרת איסוף מידע וג
ילוי עובדות, כגון שיטת ה-
PEACE
(
Planning and
Preparation, Engage and Explain, Account, Closure, Evaluation
)שפותחה באנגליה
ותיסקר בהרחבה
בהמשך הדוח.
61
PEACE
הוא מודל
המתמקד באסוף מידע ועשיית שמוש מתוחכם במידע לצורך חשיפת
.האמת
מטרתו המרכזית איננה להוביל להודאה, אלא
לקבל הסברים מלאים, מדויקים ומהימנים בנוגע
לסוגיות הנחקרות .לשם כך החוקר יוצר תנאי סביבה נעימים ולא מאיימים,
שיאפשרו לחשוד לתאר את האירוע
,מנקודת מבטו. זאת ,בשלב הראשון
מבלי לקטוע את החשוד ולהתעמת עמו, אלא באמצעות האזנה לחש וד
.ודרבונו לספק כמה שיותר פרטים שישלימו פערים בתיאור האירוע62
,"בספרו "התשאול63
מתאר נצ"מ (בדימ') מאיר גלבוע שיטות חקירה נפוצות, אשר היו נהוגות בישראל בתקופת
פרסומו בשנות התשעים. גלבוע אינו מתייחס במפורש למודל ה-
Reid
, אך נראה שחלק משיטות החקירה שהוא
מתאר ש ואבות השראה ממודל זה. כך, למשל, מתאר גלבוע טכניקות
הנהוגות גם במודל ה-
Reid
,
כגון
מינימיזציה של העבירה, הצגת העבירה כחמורה מכפי שהיא, הטחת האשמות ו
ע ימות החשוד עם ראיות
.מפלילות, לרבות הצגת מצג שווא בדבר קיומן של ראיות כאלה, ושימוש בתחבולות חקירה שונות64
לעומת זאת, בישיבת הוועדה מיום8.7.21
, הוצגה מצגת של משטרת ישראל שעסקה בין היתר בתכנים הנלמדים
במכללה הלאומית לשוטרים ובאופן הכשרתם של חוקרי משטרה. בישיבה מסרו נציגי המשטרה, כי מודל הריד
אינו נלמד במכללה לשוטרים וכי מאז שנת2017
שוטרים המיועדים להיות חוקרי משטרה לומדים במכללה
את מודל
ה-
PEACE
(וכן כי ככלל, חלק גדול מהכשרת החוקרים נעשה לא במכללה אלא בשטח, באמצעות
54 שם, בס
"ח 4
(ה2
.)
55
ראו שתי החלופות המוצעות שם, בסעיף4
)(ג.
56
"בועז סנג'רו "ביקורת החקירה המשטרתית
מעשי משפט
217
(
2021
).
מודל זה נקרא על שם ג'ון רייד, מחבר מדריך החקירות
המוביל בשיטה. ראוedition, 2011)
th
(5
ONFESSIONS
C
NTERROGATIONS AND
I
RIMINAL
C
.
57
""ביקורת החקירה המשטרתית ', שם, בעמ231
–
232
.
58
הילה שפרלינג-
סטרן ולַילי פטישי"
"שיטות חקירת חשוד והסיכון להודאת שווא
הסניגור
274
4
,
6
(ינואר2020
.)
59
'אבי דוידוביץ
ושיודע לשאול: על התשאול המקצועי והאפקטיבי
62
,
65
–
66
(
2010
.)
60
interrogation methods and their effects on true
gathering
-
Accusatorial and information
Christian A. Meissner et al,
459 (2014)
RIMINOL
C
XP
E
J
, 10
analytic review
-
and false confessions: a meta
.
61
ראו דיון בחלק3ג(2
.)
62
מבקר המדינה
דוח ביקורת שנתי71
ג: ליווי חקירות עלעל ידי הפרקליטות–
ליווי משפטי לחקירות משטרה ואישור תרגילי
חקירה
1194
(התשפ"א-
2021
.)
63
מאיר גלבוע
התשאול: כל מה שרצית לשאול על דרכי החקירות ולא ידעת כיצד (
1995
.)
64
'שם, בעמ374
–
394
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
10
)התלוות לחוקרים ותיקים . במסגרת לימוד מודל
ה-
PEACE
, מושם דגש על יצירת אווירה נעימה ולא מאיימת
בחקירה, אשר תעודד את החשוד למסור מידע. נציגי המשטרה אף מסרו כי בהכשרות לחוקרים אין שמים דגש
על סימני אמת ושקר מהסוג שנהוג להתבסס עלי
הם
.במסגרת מודל הריד בהמשך לכך, ביום2.6.22
נפגשה
הוועדה עם קבוצה של חוקרי משטרה בכירים שהציגו בפני הוועדה את גישתם בכל הנוגע למודל החקירה הרצוי
ולכללי המותר והאסור הראויים בחקירה. מפגישה זו עלה שבחקירות מסוימות נוהגת המשטרה לעשות שימוש
במודל
ה-
PEACE
., אולם מדובר רק בכלי אפשרי אחד מיני רבים
החוקרים הציגו בפני הוועדה כמה חששות
הנוגעים לאימוץ מודל
ה-
PEACE
כמודל החקירה הבלעדי של המשטרה
. כך, הובע ה חשש כי מודל זה מתאים
אמנם לתיקים מסוימים אך לא לרוב רובם של
התיקים .כן הובע החשש כי אימוץ המודל ידרוש
הן חקירות
ארוכות יותר בממוצע מאלה הנערכות היום והן הרחבה משמעותית של ההכשרות הנערכות בנושא, ו על כן
.יצריך משאבים משמעותיים ותוספת כוח אדם
בנוסף, בעקבות ישיבות הוועדה שעסקו במודל
ה-
PEACE
ויתרונותיו, פנה יו"ר הוועדה במכתב65
,לראש אח"מ
ניצב יגאל בן שלום, וביקש לקבל את עמדת המשטרה בנוגע למודל הרצוי לחקירת חשודים בישראל ובפרט
בנוגע לאימוצו האפשרי של מודל
ה-
PEACE. תשובתו של ראש אח"מ66
הייתה כי אמנם מודל
ה-
PEACE
לא
התקבל כמודל בלעדי מחייב, אך עקרונות בסיס שבו משתלבים עם יתר רכיבי החקירה והתשאול, זאת לצורך
וידוא התאמתו לצרכים הייחודיים
ולסביבת העבודה בה פועלת משטרת ישראל, הכל בהתאם לנסיבות העניין
הרלוונטיות. ראש אח"מ חזר על מסקנה זו בפגישה שקיים ביום24.5.22
עם יושב ראש הוועדה, סגן יושב ראש
הוועדה ו)המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי
. עם זאת, לנוכח התובנות העולות מיישומו של המודל
במדינות זרות, הורה ראש אח"מ על מינוי צוות בראשות ראש מחלקת החקירות, שיבחן באופן פרואקטיבי את
המודל ואת מידת התאמתו ושילובו בעבודת החוקר במשטרת ישראל.
67
בהמשך לכך, ובעקבות פניה נוספת של הוועדה למשטרת ישראל בבקשה כי תבחן מחדש את עמדתה בנוגע
לאימוץ מודל
ה-
PEACE
, קיבלה הוועדה את תשובתו של רמ"ח חקירות, נצ"מ זיו שגב, מיום12.2.23
.
בתשובה זו נמסר כי מודל
ה-
PEACE
דן בנושאים שממילא היוו מאז ומתמיד חלק במסגרת הכשרת החקירות
בקורסים המקצועיים במכללה הלאומית לשוטרים. ככזה, שולב לימוד המודל כפרק נוסף במסגרת הכשרות
"התשאול המתקדם" על מנת להעמיק ולהרחיב את סל הכלים של חוקרי המשטרה. עוד נמסר כי המשטרה
מקבלת בברכה כל מודל אשר יכול להוסיף, לסייע ולתת בידי החוקר כלים להגיע לחקר האמת, ובכלל זה חלקים
במודל
ה-
PEACE
. יחד עם זאת, עד היום המודל לא התקבל על ידי המשטרה כמודל בלעדי, אלא עקרונות
הבסיס שלו משתלבים עם יתר הרכיבים של החקירה והתשאול, וזאת לצורך התאמתו לצרכים הייחודיים
ולסביבת העבודה בה פועלת משטרת ישראל. עמדת חטיבת החקירות במשטרה היא שיש לאפשר לחוקר לבחור
בשיטה המתאימה ביותר בנסיבות העניין–
אם בשיטה "מוכוונת
האשמה " ואם בשיטת מודלPEACE
,. לפיכך
נכון ללמד כחלק מהכשרות החוקר את שתי שיטות החקירה ולשלב במיומנות התשאול והחקירה את הכלים
.משתי השיטות, על מנת שהחוקר יוכל לתכנן את מהלך החקירה בהתאם לנסיבות68
,לאור זאת
נראה כי יש לומר ש בישראל נהוג להשתמש בטכניקות חקירה שונות–
לעיתים בטכניקות מניחות
אשם המזוהות עם מודל הריד ולעיתים
בשיטה המשלבת אלמנטים מתוך מודל פיס , זאת בכפוף לשיקול דעתו
של החוקר. האיסורים על חקירה
הממוקדת בגביית הודאה להבדיל מאיסוף מידע , יצירת אי נוחות, או שקרים
בחקירה–
הנגזרים ממודלPEACE
–
.אינם תקפים בישראל
כמו כ ן, הובהר כי ההחלטה ללמד את מודל
ה-
65
מכתבו של יו"ר הוועדה
הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן
לניצב יגאל בן שלום מיום20.12.21
.
66
מכתבו של ניצב יגאל בן שלום ליו"ר הוועדה
הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן
מיום1.3.22
.
67
.שם
68
מכתבו של נצ"מ זיו שגב לוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום12.2.23
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
11
PEACE
לא הובילה לשינוי בכללי העבודה של המשטרה, אלא מדובר בכלי נוסף, שנועד להעשיר את ארגז
.הכלים של המשטרה69
ג.
הכללים לגביית הודא
ה על פי המצב הנוהג בישראל כיום
בישראל, חלק
מהכללים הנוגעים לניהול החקירה
נקבעו בחקיקה. כך, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
–
)מעצרים (להלן–
""חוק המעצרים )
קובע את זכותו של עצור.להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו70
עוד קובע
החוק חובה לאפשר לעצור להשמיע את דברו, לאחר שהוזהר כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר
.שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו71
הגם שהחוק
מתייחס לנחקרים עצורים בלבד, הרי שהנוהל המשטרתי בנושא
יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חקירה72
קובע כי יש להזהיר כל חשוד
לפני תחילת חקירתו ואף מעגן את נוסח ה המדויק של.האזהרה
גם בית המשפט
העליון קבע כי.זכות ההיוועצות בטרם חקירה עומדת לכל חשוד, לרבות חשודים שאינם עצורים73 בנוסף, ב פסק
דין אבו עצא,
74
קבע השופט דנציגר, בדעת יחיד, שעל מנת שזכות ההיוועצות תיושם באופן אפקטיבי, הרי
שוויתורו של נחקר על זכות זו חייב להיות ויתור מדעת, קרי, ויתור מודע על הזכות שנעשה באופן מפורש ולא
באופן משתמע. כמה שנים לאחר מכן, ב
פסק דין חייבטוב,
75
קיבל בית המשפט עמדה זו, בקוב עו כי נוכח
חשיבותה של זכות ההיוועצות, על גורמי החקירה לוודא כי החשוד מודע לזכותו וכי ויתור על זכות זו נעשה
מדעת ובאופן מפורש. על כן, קבע בית המשפט כי על גורמי החקירה מוטלת החובה לתעד ויתור של חשוד על
זכות ההיוועצות בהקלטת וידאו-אודיו, ולאפשר על ידי כך ביקו.רת שיפוטית על אופן מימוש הזכות
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-
2002
(להלן–
""חוק חקירת חשודים )
מסדיר נושאים שונים
הנוגעים לדרכי ניהול חקירה, מקום ניהולה ודרכי תיעודה . החוק אינו מסדיר את נושא השימוש בתחבולות
חקירה ובכלל זה מדובבים
(אם כי כללים
ב
נושא
ים ספציפיים הנוגעים הל פעלת מדובבים
מופיעים
בהנחיית
פרקליט המדינה76 ובנוהל משטרתי חסוי).
77
בדומה לחוק חקירת חשודים, גם נהלי המשטרה הרלוונטיים אשר פורסמו לציבור אינם מפרטים את כללי
המותר והאסור המהותיים בחקירה כגון תרגילי החקירה שניתן לנקוט בהם, אלא עוסקים בדרישות כגון
אזהרת,חשודים, בגירים וקטינים בטרם חקירה בכתב ובעל פה,
78 תיעוד79 ומקום החקירה80
.
לצד נהלים
א ,לו
קיים במשטרה נוהל הפקת לקחים אשר קובע, בין היתר, כי יש לערוך הליך של תחקיר והפקת לקחים במקרים
שבהם הפרקליטות או בית המשפט
העבירו ביקורת על מהלכי
ם
.ו/או פעולות שננקטו בחקירה81
עוד יצוין כי
דוח מבקר המדינה משנת2021
שעסק בליווי חקירות משטרה על ידי הפרקליטות, העלה כי אין הנחיה של
.פרקליט המדינה המגדירה מהם השיקולים שעל הפרקליט לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה עוד עמד הדוח
69
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום8.7.21
,
כ"ח תמוז.התשפ"א
70 תשנ"ו-
1996
, בס"ח34
.)(א
71
שם, בס"ח28
.)(א
72
נוהל
אח"מ
268
.
03.300
"יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חקירה" (
28.4.14
.)
73
ראו ע"פ9956/05
,
לעיל ה"ש25
;
בג"ץ4845/17
ראפת אמארה חמדאן נ' היועץ המשפטי לממשלה (
28.10.2019
); דנג"ץ7491/19
'היועץ המשפטי לממשלה נ
ראפת אמארה חמדאן (
12.11.2020
).
74
ע"פ10049/08
אבו עצא נ' מדינת ישראל
(נבו23
.
8.2012
).
75
ע"פ2868/13
, לעיל ה"ש14
.
76
הנחיית פרקליט המדינה14.26
"פעולת דיבוב במסגרת חקירה סמויה" (
18.12.2019
).
77
,ראו, למשל ע"פ7984/18
'מדינת ישראל נ
פלוני (פורסם ב
נבו,
2.2019
.
19
)
;
)תפ"ח (מחוזי מרכז17
-
09
-
24139
'מדינת ישראל נ
גולובקו (
,פורסם בנבו10.12.2020
.)
,דוח ביניים זה איננו עוסק בסוגיית הפעלת המדובבים והיא תידון בהרחבה במסגרת דוח נפרד
.שיפורסם בהמשך
78
נוהל
אח"מ
268
.
03.300
, לעיל ה"ש72
.
79 פקודת המטא"ר
14.01.021
"
הודעות חשודים ועדים– רישומן ותרגומן( "
26.11.2020
)
;
300.01.123
נוהל אח"מ "
עריכת דו"ח זיכרון
דברים אודות פגישות ושיחות עם חשוד( "
1.2.2014
.)
80
נוהל
אח"מ
300.05.245
"חקירת חשודים ביחידת משטרה( "
1.3.2014
.)
81 נוהל אח"מ
300.18.063
"תחקיר
ים והפקת לקחים בחקירות" (
1.2.2014
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
12
על כך, כי תפקידיו של הפרקליט המלו
וה את החקירה
הוסדרו
ב
נוהל פנימי
, אשר מותיר ל כל פרקליט שיקול
.דעת רחב בכל הנוגע לרמת מעורבותו ואופן העברת התובנות, ההמלצות וההנחיות לצוות החוקר82
בשנת8
201
הוגשה הצעת חוק ממשלתית,
83
המבוססת על המלצותיה של הוועדה המייעצת לשר המשפטים
לענין סדר דין פלילי וראיות בראשות הנשיאה בדימוס מרים נאור (להלן–
""ועדת נאור). הצעת החוק מבקשת
לתקן ולהרחיב את חוק חקירת חשודים באופן ש
יחול על כלל הנחקרים בתחנת משטרה ו לעגן בחוק את הזכות
להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין, כמו גם את נוסח האזהרה של חשוד ואת
.יידועו על זכויותיו
ההצעה מרחיבה את הזכות לייצוג על ידי סנגור ציבורי בחקירה כך שתחול גם על חשודים
.שאינם עצורים, ובתנאי שהם חשודים בעבירות פשע84
עוד נועדה ההצעה ל
קבוע
בחוק
את החובה של עד וש ל
,חשוד להתייצב לחקירה ולהימצא בה. מרבית התיקונים הנוספים המוצעים, שאינם פרי המלצות הוועדה
לקוחים מהצעת חוק ממשלתית משנת2006
'(הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס2)
(התשס"ו-
2006
).
85
הצעה זו עסקה, בין היתר, בהתאמות ובשינויים הנדרשים על מנת שהחוק והתקנות שיותקנו
מכוחו יסדירו
לא רק חקירה של חשודים
, אלא גם
,של עדים. בנוסף ביקשה הצעת החוק להסדיר את חובת
ההתייצבות לחקירה
.ואת הסמכות לערוך חיפוש על גופו של נחקר ולתפוס חפצים בהצעת החוק
ה וצע להחיל
בשל ב הראשון את התיקונים המוצעים
על חקירות המשטרה בלבד,. בשלב השני
הם יוחלו
גם על גופי חק ירה
חוץ-משטרתיים
ובמסגרת מהלך זה תבוטל,)פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות86
תוך ביצוע
ההתאמות
הנדרשות בחוקים שונים
ש .מכוחם נערכות חקירות שאינן חקירות משטרה
יצוין ,
כי
הצעת החו ק משנת2018
קובעת שחקירה תיערך בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל
זכויותיו87
וכן קובעת
כי
נחקר שהתייצב לחקירה ולא נעצר לא יידרש להימצא במקום החקירה יותר משש
.שעות, עם אפשרות להארכה88
בדברי ההסבר
הובהר89
כי מגבלת השעות האמורה עניינה שלילת חירותו של
אדם .לצורך המצאות במקום החקירה, ואין בה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לקיים חקירה ברצף, מידי יום
המגבלה המוצעת אינה עוסקת במשך הזמן בו ניתן לחקור אדם, ובכלל זה החובה לקיים הפסקות סבירות
,בחקירה, הזכות לשינה90
וכיו
"ב.
בהצעת החוק מוצע כי סוגיות אלה ונוספות יוסדרו
בתקנו
ת.
91
הצעת החוק
אף אינה מבקשת
,להסדיר סוגיות הנוגעות לאמצעי חקירה ותשאול לרבות
שימוש בשקרים ותח
בולות
כגון
;עימותים המפגישים את המתלונן עם החשוד בפגישה בלתי אמצעית; הפעלת מדובבים או סוכנים סמויים
העברת מידע מוטעה לחשוד כדי לגרום לו להאמין שיש בידי המשטרה ראיות
מפלילות ; מפגש מבוים בין עד
.'לחשוד וכו
טיוטת תקנות סדר הדין הפלילי (ניהול חקירה) משנת2020
,
92
אש ר הובאה לעיון הוועדה, מתייחסת לחלק
מהסוגיות הללו. כך, למשל, קובעת טיוטת התקנות מספר זכויות במהלך החקירה, לרבות הזכות שהחקירה לא
תתנהל ברציפות מעל לארבע שעות מבלי שתינתן לנחקר הפסקה; הזכות לשינה (לפחות6
שעות שינה רצופות
82
דוח ביקורת שנתי71ג ,
לעיל ה"ש62
.
83
'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס9), התשע"ח-
2018
.
84
שם, בס"ח13
.
סעיף18
((א7) לחוק הסנגוריה הציבורית ,התשנ"ו-
1995
,
קובע כי עצור שהוא מחוסר אמצעים זכאי לייצוג בהליך
פלילי
.אך אינו מתייחס לחשוד שאינו עצור
85
'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס2) ,
התשס"ו–
2006
,
ס"ח התשס"ו524
.
86
1927
.
87
)הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים
'(תיקון מס9),
לעיל ה"ש83
, בס"ח 3.
88
,שם ב
ס"ח 1
.)(ז)(א
89
'שם, בעמ1062
.
90
יוער, כי בספרו "ושיודע לשאול", מציין נצ"מ (בדימ') אבי דוידוביץ' כי המשרד לביטחון פנים הכין קודקס של הנחיות (עליו דווח
בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת השבע עשרה בשנת2007), אשר כולל הנחיות בדבר זכויות שו נות של נחקרים ובהן הזכות
לשינה. נקבע, כי יש להבטיח מינימום של שש שעות שינה בתנאים סבירים. ראו דו'ידוביץ , לעיל ה"ש59
,
'בעמ
62
.
91
'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס2
,)
לעיל ה"ש85
,
מציעה לתקן את סעיף15
לחוק כך ששר המשפטים
יוסמך להתקין, יחד עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, תקנות בעניין ניהול חקירה. התקנות יכללו בין
היתר זכויות נחקר אשר יבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויות, חובות ואיסורים המוטלים על חוקר ודרכ י פיקוח על
.יישומן של תקנות החלות על חקירה
92 התש"ף-
2020
(טיוטה18.2.20
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
13
מתוך24
)שעות שבהן נמצא החשוד בחקירה ; הזכות לשימוש בשירותים; הזכות למזון ולשתיה; הזכות לקיום
.מצוות דת ועוד יובהר, כי התקנת התקנות כפופה לתיקון הסעיף המסמיך
בחוק חקירת חשודים , כך שתתווסף
לו הסמכה של שר המשפטים
לקבוע בתקנות,
,בין היתר את זכויות הנחקר
(בין אם מדובר בחשוד ובין אם עד ב ,)
אשר יבטיחו
שמירה מרבית על כבוד האדם וזכויותיו בחקירה .
זאת, בעוד שעל פי
נוסח ה
חוק כיום,
השר
לביטחון פנים הוא שמוסמך לקבוע תקנות מכוח החוק
ב
היוועצות עם שר המשפטים
וההסמכה אינה כוללת
קביעת הוראות בעניין
זכויות נחקרים .מכאן, ש
ניתן
יהיה לקדם את
תיקון
התקנות האמורות ב רק סמוך לאחר
.השלמת הליכי החקיקה
במצב דברים זה, משך החקירה המצטבר של חשוד עלול להיות ארוך מאוד, תוך
ניתוקו מסביב
תו הטבעית
לאורך כל ימי מעצרו וחקירתו (למעט
דיוני מעצרים ו .)מפגשים עם סנגור הנערכים מחוץ לחדר החקירות ,זאת
בין היתר לאור סעיף17(ב) לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
,)מעצרים93
המאפשר להאריך מעצר של
חשוד לצורכי חקירה עד30
יום במצטבר (ואף מעבר לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה
או מי שהוסמך על
ידו.) מצב זה, שכפי שנראה הוא ייחודי ביחס לרוב מדינות העולם, הנו מוקשה בין היתר לנוכח
קיומו של סף
.שבירה אינדיבידואלי לכל נחקר ונחקר94
כך, למשל, צוין בדוח ועדת גולדברג95
כי לכל נחקר אישיות שונה
ויכולת שונה לגייס כוחות נפשיים כדי לעמוד בתנאי לחץ. לפיכך, להודאות שווא עלולים להוביל לא רק אמצעי
,כפייה או לחץ גס, שמטרתם לשבור את רוחו של הנחקר ולטמטם את חושיו ,אלא גם אמצעים חמורים פחות
.כגון בידוד, תשישות נפש ומניעת שינה, אשר מחלישים את יכולת קבלת ההחלטות של החשוד96
חשש זה מתגבר
.כאשר מדובר בנחקרים שאינם משתייכים לעולם העברייני ואינם מורגלים במעצר ובחקירה
,עוד יצוין, כי טיוטת תקנות ניהול חקירה97 שגובשה לצד התיקו ן לחוק חקירת חשודים, כוללת הוראה שנועדה
( לתת מענה לנסיבות שבהן בשל מצב רפואי, פיזי או נפשי של נחקר
לאו דווקא
חשוד), החוקר סבור כי המשך
החקירה עלול לפגוע במצב בריאותו או באיכות החקירה. ההוראה המוצעת קובעת את הנסיבות שבהן על
.החוקר להפסיק את החקירה, להציע לנחקר לפנות לטיפול רפואי או להזעיק גורם רפואי
,כך
הוצע כי
אם סבר
החוקר כי יהיה בהמשך החקירה כדי לפגוע פגיעה של
ממש באיכות החקירה, עליו להפסיק את החקירה. אם
סבר כי יהיה בהמשך החקירה כדי לפגוע במצב בריאותו של הנחקר, יפסיק את החקירה ויציע לנחקר לפנות
לקבלת טיפול רפואי, ואם סבר שמצבו של הנחקר מחייב הזעקת גורם רפואי בדחיפות, יעשה כן מיוזמתו ללא
דיחוי. עוד
הוצע בטיוטת ה תקנות כי במקרים שבהם הנחקר ביקש לקבל טיפול רפואי, או שהחוקר הזמין גורם
,רפואי על מנת לטפל בו, תיפסק החקירה עד להגעתו. אם סבר הגורם הרפואי כי אין מניעה להמשיך בחקירה
רשאי החוקר לעשות כן , ובמקרים אלו יאפשר החוקר לנחקר להודיע לבן משפחתו או לאדם קרוב לו, ככל
ש .אותרו, על מצבו הרפואי, ובלבד שאין בהודעה כאמור כדי לפגוע בחקירה כן הוצע כי תוטל על החוקר חובת
תיעוד בכתב של החלטתו האם להפסיק את החקירה או להמשיכה, כולל הנימוקים לה.
98
להשלמת התמונה י
וער , כי ביום7.3.22
אושרה בכנסת בקריאה ראשונה
הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך
,הפלילי99
המציעה לעגן כזכויות יסוד בעלות מעמד חוקתי זכויות שונות של חשודים בחקירה, כגון זכות
היוועצות לכל חשוד, הזכות להימנע מהפללה עצמית וזכות היידוע של החשוד על
החשד המיוחס לו .ב הצעת
החוק
החלו להתקיים
דיונים בוועדת החוקה
במסגרת ת הכנ
ה לקריאה שניה ושלישית , אך הליכי החקירה לא
הושלמו.
93
לעיל ה"ש70
, בס"ח17
.)(ב
94
התייחסות הוועדה אינה נוגעת למשך חקירה במעצר בנסיבות
ש.בהן משך החקירה מתחייב מצרכים בטחוניים
95
דוח ועדת ,גולדברג לעיל ה"ש47
,
'בעמ8
.
96
ראו חלק3
(ג4
.)
97
לעיל ה"ש92
.
98
שם, בסעיף10
.
99
הצעת חוק־יסוד: זכויות בהליך הפלילי
, התשפ"ב–
2022
, הצ"ח הממשלה1523
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
14
מכאן, שבעוד שזכויות מסוימות המוקנות לחשודים בחקירה נקבעו בחקיקה ובהנחיות הפרקליטות והמשטרה,
.הרי שהחוק וההנחיות אינם מבהירים מהם אמצעי וטכניקות החקירה המותרים סעיף12
לפקודת הראיות
קובע כי הודאה,"תהיה קבילה אם בית המשפט ראה כי היתה "חופשית ומרצון100
ואילו סעיף56
א לפקודת
הראיות מעגן את הלכת
יששכרוב101
ו קובע כי בית המשפט רשאי שלא לקבל ראיה (לאו דווקא הודאה) שהושגה
.שלא כדין, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן102
,אולם השאלה אלו אמצעי
חקירה מהווים פגיעה בזכות להליך הוגן
,לא הוכרעה בחוק. תחת זאת
כללים מסוימים בנושא זה הותוו
בפסיקה
, תוך יישום ה
מבחנים לפסילת ראיות.
103
,כך, למשל בפסיקה שקדמה להלכת
יששכרוב
נמנו חמישה
גורמים המביאים לפסילת ראיה משום שאינה "חופשית ומרצון", ומכאן שניתן ללמוד על אי-
:חוקיותם
אלימות ואיום באלימות, נקיטה בשיטת תחקור בלתי הוגנת, יצירת לחצים נפשיים בלתי הוגנים, שימוש
.בתחבולה בלתי הוגנת ונקיטה באמצעי פיתוי והשאה בלתי הוגנים104
כך, בית
המשפט אסר להפעיל אלימות
קשה והשפלות105
וכן אסר לאיים בהפעלת אלימות או במעצר של בני משפחה מבלי מבלי שיש בכך צורך
.חקירתי106
אשר לתרגילי,חקירה, הפסיקה הכירה באפשרות ובצורך להשתמש בתחבולות שונות107
אולם הודגש שהרצון
להביא לחשיפת האמת ולמיצוי הדין עם מבצעי העבירו."ת, אין משמעותו כי "כל האמצעים כשרים108
נקבע
ש ככלל, תחבולה נפסדת היא תחבולה השומטת את הקרקע תחת יכולתו של הנחקר לעשות שימוש בזכות
השתיקה ובזכותו להימנע מהפללה עצמית, ולמעשה שוללת, על רקע המצג הכוזב שבבסיסה, את יכולת הבחירה
.של הנחקר אם למסור הודאתו109
כך, למש ל, כשמדובר במסירת מידע כוזב לחשוד בדבר ראיות מפלילות
שנמצאו לחובתו, נקבע בפרשת
פילצה110
כי שקר בעל פה איננו מהווה תחבולה פסולה, וזאת להבדיל מבידוי
פיזי של ראייה (דוגמת דוח מעבדה מזויף הקובע כי יש ממצאים פורנזיים הקושרים את החשוד לזירה), שהוא
.אסור
במסגרת מדיניות זו, אושרו על ידי בית המשפט תרגילי חקירה כגון מצג שווא בדבר טביעת אצבע
,המוכיחה הימצאות בזירת פשע111
הטעיות אודות איכוני טלפון סלולרי הממקמים את החשוד בזירה112
או
;מציאת דגימות ד.נ.א בכלי החשוד113
הטעיה בעניין קיומה של שיחה מוקלטת שבה הודו החשודים בביצוע
העבירה114
.והתכתבות עם חשוד תוך שימוש בשמו של חשוד אחר115
100
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–
1971
, בס"ח12
.
101
פרשת יששכרוב , לעיל ה"ש25
.
102
,פקודת הראיות
לעיל ה"ש100
, ב ס"ח56א .
103
לכך ניתן להוסיף את הפסיקה שפיתחה את דוקטרינת ההגנה מן הצדק, הקבועה בסעיף149
(
10
) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], התשמ"ב-
1982
,. פסיקה זו מאפשרת לבטל כתב אישום שהגשתו
או ניהול ההליך הפלילי ,נגד הנאשם עומדים בסתירה
מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית
, וזאת גם במקרים מסוימים של תרגילי חק .ירה לא הוגנים ראו, למשל, את חוות דעתו
של השופט מלצר ב ע"פ2868/13
,
לעיל ה"ש14
.
104
ראו
למשל
ע"פ9808/06
סנקר נ' מדינת ישראל
,(פורסם במאגר ממוחשב29.7.2010
.)
105
ע"פ124/87
,
לעיל ה"ש28
.
106
ע"פ08
-
5956
אל-עוקא נ' מדינת ישראל
,(פורסם במאגר ממוחשב23.11.11
.)
107
ע"פ216/74
כהן נ' מדינת ישראל(, פ"ד כט1
)
340
,
352
)
1975
(
; ע"פ2939/09
נחום פילצה נ' מדינת ישראל
,(פורסם בנבו
15.10.2009
.)
108
ע"פ06
/
1301
, לעיל ה"ש25
.
109
ע"פ7939/10
, לעיל ה"ש24
, ב
פסקה
56
לפסק דינו של השופט דנציגר.
110
ע"פ939/09
2
, לעיל ה"ש7
10
.
111
ע"פ10477/09
מובארק נ' מדינת ישראל ,(פורסם במאגר ממוחשב10.4.13
.)
112
.שם
113
ע"פ7939/10
, לעיל ה"ש24
.
114
ע"פ04
-
2208
מדינת ישראל נ' זהראן
,(פורסם במאגר ממוחשב12.12.05
.)
115
ע"פ2831/95
הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל
(פ"ד נ5
)
221
(
1996
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
15
א
שר לפיתוי והשאה, נקבע בפסיקה ש לא די בהבטחות ערטילאיות כדי לקבוע שהאמצעי היה פסול, אלא יש
.צורך בהבטחת טובת הנאה ממשית ומוחשית לנחקר, כנגד וויתור על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית116
הבטחה של טובת
הנאה מוחשית
בתמורה להפללה עצמית עולה כדי פיתוי והשאה אסורים,
117
שכן
החשש הוא
כי עוצמת הפיתוי הגלומה בטובת ההנאה משבשת את יכולתו של הנחקר לבחור בין מסירת ההודאה לבין
הימנעות ממסירתה.
.עם זאת, יש צורך כי תידרש מהחשוד תמורה ברורה לטובת ההנאה118
.ג1. חקירת חשודים קטינים וחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית
בנוסף, כללים מסוימים הנוגעים למותר ולאסור בחקירה קיימים בחוק הנוער
)(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול119
בו.)חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית120
עם זאת, מדובר בחוקים
החלים על קבוצות ספ ציפיות ומצומצמות של חשודים. זאת ועוד, הן חוק הנוער והן חוק הליכי חקירה והעדה
אינם קובעים כללים מהותיים בכל הנוגע לשימוש בתחבולות ושיטות חקירה שונות או לנוכחות סנגור בחקירה
(להבדיל מנוכחות מלווה). אף אין בנמצא פרוטוקול מובנה המשמש את חוקרי המשטרה לחקירת קטי
נים121
.וחוק הנוער בנוסחו הנוכחי אינו מחייב כי חשודים קטינים ייחקרו על ידי חוקרי נוער שעברו הכשרה מיוחדת
במהלך השנים, שלוש ועדות שונות המליצו לקבוע חובת חקירה בידי חוקר נוער122
ובשנת2016
אף פירסם
.משרד המשפטים תזכיר חוק שעיגן המלצה זו, בכפוף לחריגים123
ככל הנרא ה, המשך קידום הליכי החקיקה
.צפוי להעשות בד בבד עם קידום הצעת חוק חקירת חשודים
אשר לחוק הליכי חקירה והעדה, הרי שהוא קובע את חובתם של חוקרי משטרה להפנות לחוקר מיוחד נחקרים
עם מוגבלות שכלית בלבד, להבדיל ממוגבלות נפשית. במהלך הדיונים לקראת חקיקת חוק הליכי חקי רה
והעדה, וגם לאחר חקיקתו, עלו בקשות לאפשר גם חקירות של אנשים עם מוגבלות נפשית בידי חוקרים
מיוחדים. הדבר לא יושם מטעמים מעשיים, ובראש ובראשונה הצורך במציאת גוף היכול לפתח תורת ידע
מתאימה לחקירות מסוג זה. הנושא נתקל בקשיים בין היתר בשל המגוון הגדול של סוגי ,המוגבלות הנפשית
.ההופך פיתוח תורת ידע כזו למורכב בהרבה מחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ,עם זאת בשירות לחקירות
מיוחדות שבמשרד הרווחה
מתקיימת חשיבה מחודשת בנושא זה, ועם סיום המלחמה וחזרה לשגרת עבודה
.רגילה, צפוי השירות לגבש את עמדתו מחדש
הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלות, שהגישה את
מסקנותיה בשנת2021
,
124
מיקדה את המלצותיה בשלושה מישורים עיקריים. ראשית, פיתוח הכשרות ייעודיות
לגורמי אכיפת החוק, במטרה להוביל לשינוי עומק בעמדות ובתפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות. ההכשרות
116
ראו, למשל ,
ע"פ398/89
מנצור נ' מדינת ישראל (נבו19.01.1994
).
117
ראו, למשל, ע"פ1292/06
תורק נ' מדינת ישראל
(נבו20.07.2009
.)
118
ע"פ9808/06
, לעיל
ה"ש4
10
.
119
תשל"א-
1971
.
120
תשס"ו-
2005
.
121
נטע פת
,""אם לא תאכל יבוא שוטר
הסניגור
231
4
,
10
(
2016
.)
122
דוח ועדת גולדברג , לעיל ה"ש47
;
הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות השופטת
(בדימוס) סביונה רוטלוי
דוח הוועדה(
2003
)
;
המלצות הוועדה המייעצת לחוק הנוער(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול )
בעניין חקירת
קטינים (
11
בינואר2016
).
123
תזכיר חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון) (חקירת קטינים) התשע"ו-
2016
.
תזכיר החוק, פרי המלצות הוועדה
המייעצת לחוק הנוער , שם, הציע לקבוע כי לא ייחקר קטין אלא בידי חוקר נוער, אולם הוראה זו לא תחול על שאלות הנשאלות
בשעת מעשה העבירה או תיכף לאחריה, או
משהתעורר חשש סביר שנעברה עבירה כזאת. עוד הוצע לקבוע כי חריג לחובה זו יכול
להינתן על ידי קצין מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, וזאת אם שוכנע כי המתנה לחוקר נוער עלולה לסכל את החקירה, לשבש מעצרם
של חשודים נוספים בעניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ חשוד בקשר לאו תה עבירה או לסכל מניעת עבירות נוספות. במקרה זה
חקירת הקטין שלא בידי חוקר נוער תוגבל לגביית פרטים ראשוניים לביצוע העבירה, ומוצע להבהיר כי המשך החקירה תהיה בידי
.חוקר נוער
124
המלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלויות
(דוח מסכם פברואר2021
.)
.הוועדה פעלה באמצעות שלוש ועדות משנה שונות שכל אחת מהן גיבשה המלצות מפורטות
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
16
יתמ קדו במתן כלים וידע מעשי שיאפשר לגורמי השטח לזהות שעומד מולם אדם עם מוגבלות, יעניקו לגורמי
האכיפה כלים לתקשורת מותאמת לפי סוג המוגבלות ויסייעו במניעת הסלמה של הסיטואציה ובשמירה על
כבודם, שלמות גופם וזכותם לשוויון של אנשים עם מוגבלויות. שנית, המליצה הוועדה ל הקים "צוותי התערבות
"במשבר125
– צוותים רב-
מקצועיים אשר יתערבו בקריאה או בתלונה הנוגעת לאנשים עם מוגבלות ויציעו סיוע
מיידי נקודתי להם ולבני משפחותיהם, לרבות הערכת מצבם הנפשי, תיווך בינם לבין גורמי האכיפה במידת
הצורך וסיוע בפנייה לפתרונות טיפוליים. צוותי ההתער בות במשבר יפעלו מתוך מדיניות השואפת למזער את
המעורבות של גורמי אכיפת החוק למינימום ההכרחי ויכללו שוטרים ייעודיים וגורמי מקצוע שונים, שיסייעו
וייעצו למקבל הפנייה ובמידת הצורך יגיעו לאירוע. לבסוף, המליצה הוועדה להוסיף ולבחון את הממשקים
בהליך הפלילי, תוך התמק דות בטענת ייצוג היתר של אנשים עם מוגבלות בהליך זה, וכן למנות צוות יישום
בינמשרדי בכדי לגבש בהקדם הנחיות ליישום המלצות הוועדה.
בעניין זה עברה בקריאה ראשונה בתאריך
1.1.24
הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–
2023
., של ח"כ מיכל וולדיגר
המשטרה החלה בהכשר
ות והתהליך מצוי בעיצומו, כאשר נכון למועד כתיבת הדוח עברו כ-
230
חוקרי משטרה
הכשרה בנושא זה, מהם כ-
130
עברו השתלמות עומק בת שבוע ואילו היתר עברו השתלמות חד-
יומית, הכוללת
חזרה על הנהלים, החוק והפסיקה, לצד עדכונים רלוונטיים. הנושא אף משולב בהכשרות נוספות כגון הכשרת
מחלקי משפחה, ימי מניפ"ה, ימי "רענון" לחוקרים וימי הכשרות לחוקרי זירה. בנוסף, הופצה לכלל הארגון
ערכת לימוד דיגיטלית בנושא אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, המיועדת להדרכת שוטרים המכהנים
.בשטח126
במחלקת יעוץ וחקיקה התנהלו ישיבות מעקב קבועות בנושא, ואולם מהמ ידע שנמסר על ידי משרדי
הבריאות והרווחה לצוות המעקב, הצוותים טרם הוקמו וההמלצה דורשת יישום. לכשתיושם המלצה זו, יהיה
בכך כדי להשפיע גם על ייצוג היתר של אנשים עם מוגבלויות בהליכים הפליליים, שכן מטרת ההתערבות
המוקדמת היא למנוע הסלמה ולעצור את האירוע בעודו באיב ו וכן למנוע הפיכת אירוע המתרחש בשל משבר
נפשי לאירוע פלילי. דוח מבקר המדינה משנת2019
בנושא הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים
משפטיים127
,קבע כי המשטרה טרם ערכה את התאמות הנגישות הדרושות לאנשים עם מוגבלויות. כך
המשטרה לא פירטה בפקודותיה באילו דרכים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות שהוא נותן לאנשים
עם מוגבלות, לרבות אילו אמצעי עזר ושירותים המשטרה נדרשת לספק לאנשים עם מוגבלות, כיצד יתבצע סיוע
של שוטרים במילוי טפסים ואיך יימסר מידע בתחנה.
המשטרה לא סיימה להכשיר את החוקרים לחקירת
אנשים עם מוגבלות ונמצאו ל יקויים בהתאמת פעולות החקירה המשטרתית בנוגע לזיהויים של אנשים עם
מוגבלויות, להפנייתם לחוקר מיוחד בשירות לחקירות מיוחדות שבמשרד הרווחה, לאזהרת חשוד, לפעולות
חיפוש, לשימוש באמצעי עזר ולהתאמת מידע המיועד לנפגעי עבירה. נמצאו מקרים שהמשטרה לא זיהתה בהם
כי חשודים
(וכן נפגעי עבירה) הם אנשים עם מוגבלות, ובהיעדר זיהוי חקירתם לא הותאמה כנדרש בדין. עוד
נקבע בדוח המבקר, כי המשטרה מעבירה לפרקליטות תיקי חקירה ללא סימונם כתיקים בהם מעורב אדם עם
מוגבלות, ואינה מעבירה מידע זה לפרקליטות במערכות הממוחשבות. בהיעדר הסדרה של העבר ת מידע, קיים
חשש שתיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות לא יזוהו ככאלו. גם
הפרקליטות לא הסדירה, באמצעות
.המערכת הממוחשבת או בהנחיותיה, חובת סימון של תיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות
125
בהתאם להמלצות ועדת המשנה לסקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת וגיבוש חקיקה נוספת .
ועדה בינמשרדית לטיפול
בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון מול אנשים עם
מוגבלויות,
דו"ח ועדת משנה3 –
סקירת הנהוג בעולם, בחינת חקיקה קיימת
וגיבוש חקיקה נוספת ,(כ"ד בתשרי התשפ"א12
באוקטובר2020
.)
126
תשובת
ה
של ק' פיקוח והדרכה אה"ד רפ"ק קארין ספיר, עו"ד, לוועדת דנציגר מיום24.11.2022
; תשובתה של ראש תחום
חקירת אנשים עם מוגבלות רפ "ק מיטל גרף, עו"ד, לוועדת דנציגר מיום20.2.2022
.
127
מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי69
:ב
הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים (התשע"ט–
2019
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
17
,יצוין
ש בישיבת הוועדה מיום3.3.2022
128
,המשטרה מסרה כי היא פועלת לתיקון הליקויים מאז פרסום הדוח
וזאת באמצעות גיבוש נוהל מעודכן לחקירת אנשים עם מוגבלות, עריכת הכשרות לרבות הכשרת גורמים
"שישמשו כמוקד ידע בנושא אנשים עם מוגבלות בתחנות השונות במשטרה, ועריכת השתלמויות ו"ימי רענון
לחוקרי משטרה. הנוה
ל המשטרתי129
,אינו מנחה את חוקרי המשטרה לברר עם חשודים את מצבם הנפשי
הקוגניטיבי או הרפואי בטרם מתחילה החקירה ואינו קובע אלו שאלות יש לשאול את החשוד בכדי לערוך
בירור זה. עם זאת, הנוהל מפרט כללים הנוגעים לזיהויו של נחקר כאדם עם מוגבלות; להפניית נחקרים עם
מוגבל ,ות שכלית לחוקר מיוחד; לזכותו של נחקר הטוען כי יש לו מוגבלות שכלית, שעה שהחוקר לא סבר כך
לערור לבית משפט השלום על החלטת החוקר; לעריכת חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית; ליידוע
אפוטרופוסו של נחקר עם מוגבלות שכלית על דבר חקירתו, לזכותו של אדם עם מוגבלות נפ שית לנוכחות מלווה
בחקירה, ולתיעוד חקירה של אדם עם מוגבלות נפשית, תוך קביעת עדיפות לתיעוד חזותי. הנוהל אף קובע כי
במקרה של נחקר שיש לו מוגבלות אחרת, שאיננה שכלית או נפשית, יש לעשות שימוש בהתאמת נגישות
מתאימה, ככל שניתן לעשות זאת במאמץ סביר והנחקר אינו מתנגד
לכך. הנוהל מוסיף וקובע כללים מיוחדים
לחקירת אנשים עם מוגבלות ראיה, מוגבלות שמיעה, מוגבלות בניידות, מוגבלות בתקשורת ונחקרים שבשל
מוגבלותם אינם יודעים קרוא וכתוב. עוד קובע הנוהל חובה לסמן חקירות של אנשים עם מוגבלויות ב"מערכת
הפלא" וכן חובה החלה על הקצין הממ ונה על החקירות בכל יחידה לתת הנחיות מפורטות בתיקי חקירת אנשים
.עם מוגבלויות ולעקוב אחר התקדמותם
"פתרון אפשרי נוסף שנבחן לאורך השנים הוא הסתייעות של המשטרה ב"מנגישי צדק–
מקצוע חדש אשר
."פותח על ידי ארגון "בזכות: המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות מטרתם של מנגישי צדק היא
להתאים את ההליכים המשפטיים והמשטרתיים לאנשים עם מוגבלות, כדי שיוכלו להשתתף בהם באופן מלא
,ולממש את זכותם להליך הוגן. מנגישי הצדק מתווכים בין האדם עם המוגבלות לבין המערכת המשפטית
מסייעים לו להבין את ההליך שבו הוא מעורב ולהיות מובן על
ידי שאר המשתתפים ובכך עוזרים למקסם את
יכולתו למסור את גרסתו–
זאת מבלי לכוון אותו או להשפיע על התוכן הנמסר. לרשותו של מנגיש הצדק
עומדים מגוון כלים, ובהם פישוט לשוני, שימוש בתקשורת תומכת וחלופית והתאמת הסביבה הכוללת, למשל
מזעור גירויים או ויתור על סממנים ש עלולים לגרום לאדם ללחץ כמו מדים או אזיקים. עוד יכולים מנגישי
הצדק להביע דעתם בעניין יכולתו של האדם עם המוגבלות להישלח למעצר או למאסר, הקשיים שבהם ייתקל
.שם וההתאמות שלהן יזדקק130
עד כה, הוכשרו בישראל27
מנגישי צדק, וזאת באמצעות קורס אקדמי שהתקיים באוניברסיט ת תל אביב ונערך
על ידי החוג לריפוי בעיסוק בשיתוף עם "בזכות". אותם אנשים עוסקים הלכה למעשה בהנגשת צדק ונקראים
לעיתים לסייע לחוקרי משטרה, עורכי דין ושופטים, הפונים לארגון "בזכות". עם זאת, השירות אינו ממומן
,כיום על ידי המדינה והמקצוע אינו מוסדר בחקיקה. לפיכך
הסיוע ניתן בהתנדבות על ידי עובדי הארגון וקבוצת
המתנדבים הקטנה שעברה את הליך ההכשרה, אשר יכולים מטבע הדברים לתת מענה רק בחלק קטן מהמקרים
.שבהם הסיוע נדרש131
הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון
–
,)מנגיש צדק132
הצעת חוק פר טית שהוגשה בשנת2022
,
מציעה לעגן את תפקידם של מנגישי הצדק במשטרה
.ובבתי המשפט ולקבוע את חובת המדינה לממן התאמה זו, אולם ההצעה טרם הבשילה לכדי חקיקה ,יצוין כי
128
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום3.3.2022
,ל' אדר א' התשפ"ב.
129
נוהל אח"מ
300.13.267
"חקירת אנשים עם מוגבלויות( "
1.2.2014
).
130
המלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלויות , לעיל ה"ש124
', בעמ
37
.
131
הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון–
,)מנגיש צדק
התשפ"ב–
2022
132
.שם
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
18
הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלויות133
המליצה לבחון
את
מיסוד המקצוע ומתן תשלום למנגישי הצדק, את אפשרות ההסתייעות במנגישי צדק גם באירועים בשטח
.בזמן אמת, ואת פרסום שמות מנגישי הצדק שבאזור ודרכי ההתקשרות איתם בתחנות המשטרה
ד.
נוכחות סנגור בחקירה
בישראל אין לחשודים זכות לנוכחות של
סנגור בחקירה. זאת, לעומת הזכות ה מוקנית לחשודים לנוכחות סניגור
במסדר זיהוי חי134
ובמסדר זיהוי תמונות135
וכן לעומת הזכות להיוועץ בסנגור
לפני
החקירה, אשר זכתה להכרה
רחבה בפסיקה136
.ואשר הפרתה אף עשויה להוביל לפסילת ההודאה137
כאמור לעיל, ועדת גולדברג המליצה
לשנות מצב זה ולפתוח את דלתותיהם של חדרי החקירה לעורכי דין כבר מן השלב הראשון של החקירה, לאחר
שהובא החשוד לתחנת משטרה,
וזאת כשהחקירה אינה מתועדת בווידיאו. הוועדה סברה כי יהיה בכך כדי
להרתיע חוקרים מפני מעשים אסורים, להבטיח א ת אמון הציבור בחקירה ולחזק את יכולתו של בית המשפט
.לקבוע ממצאים מבוססים138
הצעות חוק פרטיות
שביקשו ליישם המלצה זו139
הונחו על שולחן הכנסת ו לא
קודמו .
הסוגיה נדונה במסגרת ועדת נאור אשר החליטה בסופם של דיונים שלא לאמץ את ההמלצה. זאת, נוכח
עמדתם של רוב חברי הוועדה
אשר סברו שאין מקום, לעת הזו, להמליץ על קביעת נוכחות עורך דין בחקירה
.בחוק, בין היתר משום שתיעוד חזותי ותמלול של חקירות הם ערובה סבירה לחקירה נאותה
בנוסף, במסגרת הצעת חוק חקירת חשודים הוצע
לקבוע במפורש כי לכל חשוד , ולא רק לחשודים שהנם
,עצורים יש זכות להיוועץ
בסנגור וכאמור לעיל ,
אף להרחיב את זכות הייצוג על ידי סנגור ציבורי בשלב
החקירה. הגם ש ,הליכי החקיקה לא התקדמו בינתיים
ה
נוהל המשטרתי בנושא זה
קובע כי יש ליידע גם חשוד
.שאינו עצור בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין140
133
לעיל ה"ש12
,
'בעמ
37
.
134
ע"פ648/77
קריב נ' מדינת ישראל ,
(פ"ד לב2
)
729
(
1978
).
135
ע"פ416/71
עווד נ' מדינת ישראל ,
(פ"ד כו1
)
775
(
1972
.)
ראו גם את דוח הביניים הראשון של הוועדה בנושא זיהוי שגוי על ידי עד
,ראיה: הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן דוח ביניים בנושא עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה(2
ספטמבר2019
.)
136
ראו, למשל, בג"ץ3412/91
סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה ,
(פ"ד מז2
)
843
(
1993
;)
ע"פ9956/05
,
לעיל ה"ש25
,
בו
הורחבה, כאמור ,
.זכות ההיוועצות לחשודים שאינם עצורים
137
פרשת יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
;
ע"פ9956/05
,
.שם
138
דו"ח ,ועדת גולדברג לעיל ה"ש47
,
'בעמ
27
.
139
,ראו, למשל הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון- נוכחות עורך-דין בחקירת חשוד), התשס"ו-
2006
; הצעת חוק
לתיקון פקודת הראיות (נוכחות
סניגור הנאשם בעת הודיה ושחזור), התשע"א–
2010
.
140
,משטרת ישראל נוהל אח"מ
מס ’
03.300.268
, לעיל ה"ש72
.
עוד יצוין, כי על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה לאורך השנים, הרי
שלפי דוח הפעילות השנתי של הסנגוריה הציבורית לשנת2020, למעלה מ-
30%
מהעצורים המיוצגים על ידי ה סניגוריה אינם זוכים
בפועל לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. כמו כן, קיימים פערים בין המחוזות השונים, ובין תחנות ויחידות
המשטרה בתוך כל מחוז, כאשר תחנות המשטרה באזור הצפון מעבירות את בקשות העצורים לייצוג על ידי הסניגוריה ב-
50%
מהמקרים בלבד.
ראו הסניגוריה הציבורית דוח פעילות2020: מגנים על האדם, השוויון והצדק
20
–
22
(ספטמבר2021
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
19
ה.
תיעוד חקירות
חוק חקירת חשוד.ים קובע חובה לתעד כל חקירה של חשוד, אם בתיעוד חזותי, אם בתיעוד קולי ואם בכתב141
,חובה זו קמה מרגע תחילת חקירתו של החשוד בתחנת המשטרה142
להבדיל מרגע מעצרו. החובה לתעד חקירות
בתיעוד חזותי קיימת
רק בעבירות חמורות שהעונש המירבי שנקבע להן הוא עשר שנ
ות מאסר
ומעלה, וזאת
למעט במקרים חריגים,. כך, למשל נקבע שיש לתעד חקירה בתיעוד חזותי או קולי ב מקרים שבהם לא ניתן
לתעד
ה
,בכתב בשפה שבה היא מתנהלת
וב מקרים שבהם היה לשוטר יסוד להניח שהחשוד אינו יודע קרוא
וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד הח
קירה בכתב.
143
לכך מתווספות
,)הוראות חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית144
הקובעות
כי יש לתעד
בתיעוד חזותי חקירה של כל חשוד
עם מוגבלות שכלית145
וכן
של חשוד עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו
הובא לידיעת החוקר ושנחקר בחשד לאחת העבירות המנויות בתוספת לחוק.
146
כמו כן, החוק לתיקון דיני
הראיות (הגנת ילדים) קובע חובה לתעד בתיעוד חזותי חקירה הנערכת על ידי חוקר ילדים, ובכלל זה חקירה
.של ילד בן פחות מארבע עשרה שהנו חשוד בעבירה147
חובת ה תיעוד
ה
חזותי
בחוק חקירת חשודים אינה חלה על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, ובלבד שיתאפשר
לגורם המפקח על החקירה לערוך פיקוח ובקרה על החקירות המתנהלות, בכל עת, בלא התראה מראש ובלא
.ידיעת החוקרים, ויתנהל רישום על קיום הבדיקה148
בנוסף, גם בעבירות החייבות בתיעוד חזותי מסמיך החוק
את הקצין הממונה להורות על
תיעוד קולי או תיעוד בכתב של החקירה במקום תיעוד חזותי "אם בשל תקלה
."טכנית או בשל צורך עניני, לא ניתן לתעד את חקירת החשוד בתיעוד חזותי149
בעבירות אחרות, אין חובה
.לתעד את החקירה בתיעוד חזותי וניתן להסתפק בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב150
החוק מוסיף וקובע שתיעוד ח זותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד ייעשה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה
ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, לרבות תגובות או תנועות
גוף. תיעוד בכתב של חקירת חשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן ת חליף
,לחילופי דברים, שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של חשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה
.מראשיתה ועד סופה151
עוד מחייב החוק לתעד בתיעוד חזותי שחזור של העבירה על ידי החשוד, אך מאפשר
.לתעד חקירה של החשוד מחוץ לתחנת המשטרה גם בתיעוד קולי או בכתב152
141
)חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים
, התשס"ב-
2002
,בס"ח 4
,
7
.
142
שם, בס"ח7.
143
שם , בס"ח8.
144
לעיל ה"ש20
1.
145
,אלא כאשר אין אפשרות סבירה לעשות זאת בנסיבות העניין או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש
בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי . שם, בס"ח10
.)(א
146
שם, בס"ח17
(א), נקבע כי ההוראות החלות לעניין זה על חשודים עם מוגבלות שכלית יחולו גם על חשודים אלו, בשינויים
המחייבים. כאשר מדובר בחשוד עם מוגבלות שכלית, להבדיל ממוגבלות נפשית, חלה חובת התיעוד החזותי גם על עבירות שאינן
מנויות בתוספת. שם, בס"ח2
,)(א2
()(ב1
.)
147
חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-
1955
, בס"ח5
.א
148
)חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים ,
לעיל ה"ש141
,
בסעיף17
.)(א
149
( שם, בסעיף2)7
.
הוראה כאמור תינתן בכתב ותכלול את הנימוקים לה. עוד נקבע, כי חדלו הנסיבות המונעות את התיעוד החזותי
.להתקיים, יתועד המשך החקירה בתיעוד חזותי. שם
150
שם, בסעיף7(3
.)
151
שם, בס
"ח 4
.
152
שם, בס
"ח 9
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
20
תקנ,)ות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול153
,קובעות כי כאשר חקירה תועדה בתיעוד חזותי או קולי
חובה על החוקר לתעד בפירוט בכתב את מהלך החקירה
, וזאת בנוסף לתיעוד החזותי/קולי . עוד קובעות
התקנות כי התיעוד החזותי או הקולי של חקירת חשוד והתיעוד בכתב כאמור יועברו ל.תביעה בלא תמליל154
עם זאת, על היחידה החוקרת
לתמלל חקירות חשודים שיש לתובע
כוונה להגיש נגדם כתב אישום וכן חקירות
.של חשודים אחרים שלחקירתם תרומה משמעותית לבירור האמת155
בנוסף, במקרים מיוחדים ייערך תמליל
.אף בטרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום156
התקנות כוללות הו ראה לגבי תמלול חקירות מיוחדות
.ועריכת תמליל במקרים מיוחדים157
,על פי הפסיקה, יש בתיעוד החזותי כדי להפחית לפחות חלק מהחששות בדבר מהימנות הודאות158
אם כי חשוב
לשים לב גם לאפשרות
ש גורמים שונים העלולים להביא את החשוד למסור הודאת שווא לא בהכרח יקבלו
ביטוי בתיעוד.החזותי159
לכך יש להוסיף, שחובת התיעוד החזותי אינה חלה ברוב העבירות, אלא בעבירות
.חמורות בלבד
בשנת2012
המליצה ועדת נאור להרחיב בעתיד את תיעודן החזותי של החקירות ככל שהדבר יתאפשר מבחינה
.תקציבית160
החלטת הוועדה, בדעת רוב, שלא להמליץ לקבוע בחוק את זכותו של החש וד לנוכחות סנגור
.בחקירה, התבססה בין היתר על הטענה כי תיעוד חזותי ותמלול של חקירות הם ערובה סבירה לחקירה נאותה
גם ועדת גולדברג, שהמליצה בזמנו על נוכחות סנגור בחקירה, סברה שהדבר דרוש באותם מקרים שבהם
.החקירה אינה מוסרטת בוידיאו161
,עם זאת הצעת החוק משנת2018
, שהציע
ה
לתקן את חוק חקירת
,חשודים162
לא הרחיב
ה
את חובת התיעוד והצעת הסנגוריה הציבורית, כי חובה זו תוחל בכל עבירה שהעונש
המירבי בצידה הוא5
,שנות מאסר163
לא התקבלה. כך גם המלצת הסנגוריה להרחיב את חובת התיעוד כך
שתחול לא רק על חשודים אלא גם על עדים במקרים מסוימי.ם164
,להשלמת התמונה יצוין
שבהצעת החוק לתיקון פקודת הראיות
משנת2016
,
165
הוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה
להרשיע נאשם על סמך הודאתו מבלי שתתלווה לה ראייה חיצונית מסבכת, אם תיעוד ההודאה היה לקוי
במידה המשפיעה על יכולתו של בית המשפט להתרשם מההודאה ולהעריכה. סעיף זה עשוי להפחית את הסיכון
להרשעה על סמך הודאת שווא שלא תועדה כראוי, אך אינו מחייב דווקא תיעוד חזותי של החקירה ואינו מרחיב
.את החובה לערוך תיעוד כזה
הוועדה הקדישה מספר ישיבות לנושא אפשרות הרחבת חובת התיעוד החזותי-
קולי הקבועה בחוק חקירת
.חשודים166
החשש המרכזי שהוב
ע בנושא זה
, בעיקר על ידי הפרקליטות והמשטרה,
נגע לצורך לתמלל את כל
,חקירות המשטרה המתועדות, תהליך שלוקח זמן ודורש משאבים רבים. כיום
תובעים מונחים שלא להגיש
כתב אישום מבלי שהספיקו לצפות בתיעוד החזותי במלואו או לקבל לידיהם ולקרוא את תמליל החקירה
המלא .הרחבת ח
ובת התיעוד החזותי-
קולי
עלולה לה
וביל להתמשכות הטיפול בתיקים
ואף תדרוש תקציב
153
התשע"ח-
2018
.
154
שם, בתקנה2
.)(ב
155
שם, בתקנה2
)(ג-
.)(ד
156
שם, בתק נה2
.)(ה
157
שם, בתקנה3 – 4.
158
ראו התייחסותו של השופט לוי
ב
פרשת מילשטיין, לע יל ה"ש39
,
בפסקה19
, וכן בפסקה25
.לפסק דינו
159
שם, בפסקה32
.לפסק דינה של השופטת ארבל
160
מכתבה של
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור
לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן מיום12
.4.
15
', בעמ6
.
161
דו"ח ,ועדת גולדברג לעיל ה"ש47
,
'בעמ
27
.
162
'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס9
,)
לעיל ה"ש83
.
163
עמדת הסנגוריה הציבורית בנוגע לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' ), התשע"ב-
2012
', בעמ2- 3
.
164
'שם, בעמ33
.
165
לעיל ה"ש52, בס
"ח
(ה2
.))(ד
166
פרוטוקול ה
וו עדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן
ום מי
13.10.21, ז' חשון התשפ"ב; פרוטוקול ה
וו עדה הציבורית למניעת
הרשעות שווא ותיקונן
ום מי
13.1.22
,יא' שבט התשפ"ב; פרוטוקול ה
וו עדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן
ום מי
3.3.2022
,
לעיל ה"ש128
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
21
משמעותי נוסף .
לאור זאת, ביקשה הוועדה לבדוק האם
קיימים אמצעים טכנולוגיים חדשים העשויי
ם
להוזיל
ולייעל את הליך התיעוד והתמלול של חקירות משטרה.
אחד האמצעים האפשריים
לשם כך
( הוא מערכת זיהוי דיבורspeech to text
),
המספקת תמלול אוטומטי של
ה תיעוד
ה
חזותי-
קולי. מערכת מסוג זה משמשת בימים אלו את
הנהלת בתי המשפט במסגרת פרויקט פיילוט,
שנועד לבחון את האפשרות לתמלל באמצעות המערכת
דיונים המתקיימים בבתי המשפט .
גורמים מהנהלת
בתי המשפט
הציגו את המערכת
בפני הוועדה
בישיב תה מיום13.1.22
. ניתן היה להתרשם, כי המערכת מספקת
תמליל חלקי ולא מסודר של הדיונים, שאיננו יכול להוות
תחליף לפרוטוקול דיון מלא , אלא משמש בעיקר ככלי
עזר המסייע למאזין
להתמצא בהקלט
ת הדיון ולהגיע לנקודה הרלוונטית בהקלטה .הגם ש
מ דובר במערכת
שמשתכללת עם הזמן ומר ירדן ירדני, מנהל פרויקט "נט המשפט", מסר לוועדה כי הוא צופה שכבר בשנה
הקרובה רמת הדיוק של המערכת תשתפר משמעותית, הרי שלא ברור תוך כמה שנים
תוכל
ה מערכת לשמש
תחליף לתמל
י
ל מל
א של חקיר
ת המשטרה ., במקרים שבהם תמליל כזה יידרש
ו.
קבילותן של הודאות שנגבו באמצעים
פסולים
בישראל קיימים,
,כאמור שני "מסלולים" לפסילת הודאה שהתקבלה שלא כדין. הראשון הוא עילת הפסילה
הקבועה בסעיף12
לפקודת הראיות, אשר רלוונטי להודאות בלבד. השני הוא סעיף56
א לפקודת הראיות, שעיגן
לאחרונה בחקיקה את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית אשר
נקבעה על ידי בית המשפט העליון בפרשת
יששכרוב167
ואשר רלוונטית לא רק להודאות אלא גם לראיות אחרות, לרבות ראיות חפציות שהושגו בחיפוש
בלתי חוקי.
168
סעיף12
לפקודת הראיות קובע שעדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התו בע
.עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון לפי הפרשנות
,שניתנה לסעיף בפסיקה הודאת נאשם תיפסל רק אם הופעל עליו בעת החקירה "לחץ חיצוני" פסול, שהיה בו
כדי לשלול את יכולתו לבחור באופן חופשי בין מסירת הודאתו לבין הימנעות ממ.סירתה169
משמע, בית המשפט
,נדרש לוודא שההודאה לא נמסרה בהשפעת לחצים חיצוניים, ואין לבחון, במסגרת מבחן חופשיות הרצון
לחצים פנימיים אשר עשויים להתעורר בנפשו
של הנחקר. על גישה זו של בית המשפט נמתחה ביקורת, בטענה
.כי גם לחצים פנימיים עלולים להוביל להודאות שווא170
167
פרשת יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
.
168
רע"פ10141/09
בן חיים נ' מדינת ישראל ,
(פ''ד סה3
)
305
(
2012
)
;
רע"פ229/12
צבי כהן
נ' מדינת ישראל (נבו16.10.2012
).
169
פרשת יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
,פס ב
קה
23
.לפסק דינה של השופטת בייניש
170
,דורנר לעיל ה"ש23
,ב 'עמ19
;
""ביקורת החקירה המשטרתית ,
לעיל ה"ש56
, ב 'עמ236
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
22
בפסיקה התגלעו חילוקי דעות רבים בשאלה מתי הודאה תהיה בלתי קבילה בהתאם לסעיף12
.
171
הגישה
הפרשנית שהייתה
מקובלת עד להלכת יששכרוב , אשר הוצעה על ידי השופט גולדברג בפשרת
מועדי,
172
היא כי
ככלל
אין באי החוקיות, כשלעצמה, כדי לפסול
את
,ההודאה
אלא
יש לבחון בכל מקרה לגופו האם היה באמצעי
החקירה הפסול כדי לשלול את חופשיות רצונו של הנאשם . עם זאת, במקרים
ש בהם הגיעה רמת הפסלות
ל כדי
פגיעה
בצלם דמות האדם
של הנאשם
או לכדי חקירה ברוטלית ובלתי אנושית ,תיפסל
ההודאה
ללא קשר
ל
השפע
תו בפועל של אמצעי החקירה הפסול ע.ל חופשיות רצונו של הנאשם173
בפרשת י
ששכרוב , קבע בית
המשפט העליון כי מן הראוי לפרש את כלל הפסילה שבסעיף12
כך שאמצעי חקירה פסולים שיש בהם כדי
לפגוע שלא כדין בזכותו של הנחקר לשלמות הגוף או כדי להשפילו ולבזותו מעבר לנדרש כתוצאה מעצם קיומה
של חקירה, יובילו לפסיל.תה של ההודאה מיניה וביה174
לעומת זאת, במקרים שבהם הופעלו אמצעי חקירה
שאין בהם כדי להשפיל או לפגוע בשלמות הגוף, קבע בית המשפט כי לא היה בהם כדי לפגוע ברצונו החופשי
של הנחקר. כך, למשל, בפרשת
עמראני , נקבע כי איום על החשוד בפעולה שיש לה הצדקה חקירתית (במקרה
,זה
כי המשטרה תיאלץ לחקור את אביו ואחותו) לא יוכל לגבש טענה לפגיעה בחופשיות הרצון, שכן איום כזה
.איננו פסול175
על נוסחו של סעיף12
ופרשנותו הושמעו ביקורות רבות. כבר בשנת1985
, הציע השופט לנדוי לנטוש את מבחן
חופשיות הרצון בטענה כי מונח זה איבד את משמעותו ויש לה כיר בכך שאדם הנחקר בתנאים שבהם מוגבל
חופש התנועה שלו, איננו פועל מרצונו החופשי, אלא באותם מקרים נדירים שבהם הוא מודה מתוך רגשות
.חרטה אמיתיים176
גם בדו"ח ועדת גולדברג נקבע כי מבחן חופשיות הרצון לוקה בחוסר בהירות, וכי יש לתקן
את סעיף12
ולקבוע כי אמצעים פסולי ם מסוימים, שהם קיצוניים בחומרתם, יפסלו את ההודאה, בעוד
.שאמצעים פסולים אחרים ייבחנו במסגרת הדיון במשקל ההודאה177
הוועדה המליצה בדעת רוב לקבוע בחוק
,במפורש כי כל הודאה שהושגה בעינויים, או באמצעים חמורים כדוגמתם (יחס בלתי אנושי, אלימות של ממש
,עינויים גופניים עינויים נפשיים, השפלה קשה או איום באחד מאלה) אינה קבילה, ללא קשר למהימנותה. על
הודאות שהושגו באמצעים פסולים שלא הגיעו לכדי עינויים או אמצעים פסולים חמורים כדוגמתם, אין להחיל
כלל פסילה גורף, אלא לאזן בין זכויותיו של הנחקר ובין המטרה של מלחמה יעילה בעבריינות . בדו"ח צוין כי
קביעה זו משתלבת עם המגמה של מעבר מקבילות למשקל, וכי החלת כלל פסילה גורף לגבי כל חקירה שאינה
.כשורה תפגע גם באמינותן של רשויות המשפט178
171
ע"פ115/82
מועדי נ' מדינת ישראל(, פ"ד לח1
)
197
(
1984
.)
172
ראו את
דברי הש
ופט
,גולדברג, שם
ב 'עמ222
–
224
.
173
,לביקורת על האבחנה בין דרגות חומרה שונות של אמצעים פסולים לצורך קבילות ההודאה ראו, למשל אריאל בנדור "גבייה של
הודאת נאשם וקבילותה-
,מטרות, אמצעים ומה שביניהם" פלילים
ה245
)(תשנ"ו .
בנדור טוען כי קבלת הודאות שהושגו באמצעים
,שאינם פוגעים בכבוד האדם פגיעה חמורה עלולה להעביר לחוקרים מסר כפול, של איסור על נקיטה בדרכי חקירה מסוימות, מחד
.תוך עידודם המשתמע להשתמש באותן דרכים לצורך המלחמה בפשיעה 'שם, בעמ267
.
174
פרשת יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
,בפסקה
23
.לפסק דינה של השופטת בייניש
175
ע"פ6359/21
מדינת ישראל נ' אל עמראני
(נבו08.09.2022
).
176
דו"ח ועדת ,גולדברג לעיל ה"ש47
,ב 'עמ13
–
14
.
)לקביעה דומה ראו תפ"ח (מחוזי ת"א1060/07
מדינת ישראל
'נ מוחמד בן ג'מאל
מובארק
, תק-
מח2008
(4
,)
2307
,
2310
(
2008
.)
177
דו"ח ועדת ,גולדברג
שם, ב 'עמ12
,
18
.
178
שם, ב 'עמ17
–
18
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
23
לעומת זאת, סברו חברי דעת המיעוט, פרופ' קרמניצר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודית קרפ, כי יש
לפסול גם הודאו ת שהושגו באלימות (ולא "באלימות ממש") ובהשפלה (ולא "בהשפלה קשה"). פרופ' קרמניצר
אף סבר כי כאשר מדובר באמצעים פסולים חמורים פחות, יש להחיל עליהם כלל פסילה מסויג, שלפיו ההודאה
תיפסל אם נסיבות גבייתה מחשידות אותה כשקרית, או אם הנזק לטוהר ההליך השיפוטי הכרוך בק בלת
ההודאה עולה על הנזק האפשרי הכרוך בפסילתה. כך ייעשה בנוגע לאמצעים כגון סחיטה באיום של גילוי או
.פרסום מביך, איום בשלילת חירות של הנחקר או קרובו וכן פיתויים והבטחות179
הצעת החוק הממשלתית
בעניין הודאת נאשם שאושרה בקריאה ראשונה בשנת2016
כללה סעיף שקובע כי ה ודאת נאשם לא תהיה
קבילה אם ניתנה "בעקבות" או "לאחר" שננקטו אמצעי חקירה שכללו עינויים (סעיף12
.)(ג) לנוסח הצעת החוק
סעיף נוסף בהצעה קובע כי גם במקרה שבו הודאה נגבתה בנסיבות בהן הופעלו אמצעי לחץ פסולים שאינם
עולים כדי עינויים תידרש תוספת ראייתית מסבכת על מנת
.להרשיע על סמך אותה הודאה
יצוין, כי בעניין בן
,אוליאל180
קבע בית המשפט העליון כי על מנת לפסול את ההודאה, יש להראות כי היא הושגה בעקבות העינויים
ואין די להראות שהיא הושגה לאחר עינויים.
המסלול
השני לפסילת הודאה שנגבתה שלא כדין נקבע בפרשת
יששכרוב
ועוגן אך לאחרונה בסעיף56
א לפקודת
הראיות.
בפסק הדין, קבע בית המשפט העליון כי התכליות של כלל הפסילה הקבוע בסעיף12
–
הגנה על אמינות
הודאות, על זכות הנחקר לשלמות הגוף והנפש ועל זכותו לאוטונומיה של הרצון החופשי–
שונות מתכליתה של
דוקטרינת הפסילה
שנקבעה
באותה פרשה. התכלית מאחורי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית הנה מניעת פגיעה
מהותית בזכות להליך פלילי הוגן ובטוהר ההליך השיפוטי עקב קבלת הראיה, והיא משלימה את תכליותיו של
סעיף12. לפיכך, מדובר בשני כללי פסילה החלים זה לצד זה, ואין לראות עוד בסע יף12
הסדר ממצה לענין
קבילות
הודאות. קרי, הודאת נאשם עשויה להימצא קבילה לפי סעיף12
לפקודת הראיות, אך להיפסל במסגרת
.דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ולהיפך181
יצוין, כי בספרות נטען ששופטים מעדיפים על פי רוב לבחון את
קבילותן של הודאות על מבחני הלכת יששכרוב ולא על פי מבחני סעיף12
.
182
דוק טרינת הפסילה הפסיקתית קובעת כי ,לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות, ובכלל זה הודאות
.אשר הושגו שלא כדין183
בפסק הדין נמנו שלוש קבוצות עיקריות של שיקולים שאותם על בית המשפט לשקול
,בהחלטתו. ראשית אופיה וחומרתה של אי ה ,חוקיות שהיתה כרוכה בהשגת הראיה, קרי האם השימוש
באמצעי הבלתי חוקי היה במכוון או בתום לב, באיזו קלות ניתן היה להשיג את הראיה באופן חוקי, ו .כיו"ב
,שנית מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה
, קרי, באיזו מידה אי-
החוקיות עשויה
להשפיע על מהימנות הראיה, האם קיומה של הראיה הוא עצמאי ונפרד
מאי החוקיות,וכו'. שלישית
הנזק מול
,התועלת הכרוכים בפסילת הראיה (מהות העבירה ומידת חומרתה184
חשיבות הראיה להוכחת האשמה).
185
179
שם ,
'בעמ60
–
61
.
180
ע"פ7388/20
בן אוליאל נ' מדינת ישראל (
1.9.22
.)
181
פרשת
יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
,ב פסקה75
לפסק דינה של השופט ביניש.
182
חגית לרנאו"
הודאות שווא "הרשעות שווא
עלי משפט
יא351
,
359
)(תשע"ד.
183
ראיה שהושגה "שלא כדין" לענין עילת הפסילה היא ראיה שהושגה באמצעי חקירה המנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או
בנוהל מחייב, או ראיה שהושגה באמצעים בלתי הוגנים או באמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות יסוד מוגנת. נדרשת זיקה בין הפעלתם
של אמצעי החקירה הבלת .י כשרים לבין השגתה של הראיה, לשם פסילתה
184
לענין חומרת העבירה, השופטת ביניש
)(כתוארה אז
מציינת את הקושי שברכיב זה, אולם היא אינה מכריעה בשאלה באיזו מידה
.יש להתחשב בו,פרשת יששכרוב
לעיל ה"ש25
,
בפסקה73
.לפסק דינה של השופטת ביניש השופט גרוניס
)(כתוארו אז,
,בדעת מיעוט
קובע כי הוא מסכים לכך שככל שהעבירה חמורה כך יקטן הצידוק לפסול את הראיה, אולם זאת רק אם לא התעוררה בעיית מהימנות
בראיה,. שם פס ב
קה 6 לפסק דינו של השופט גרוניס .ב ע"פ5956/08
אל עוקה נ' מדינת ישראל
(נבו23.11.2011
),
הסתייג השופט הנדל
מהגישה המעניק ה משקל ממשי במסגרת השיקולים לחומרת העבירה, וגרס שחומרת העבירה מחייבת דווקא הקפדה יתירה על
.זכויות הנאשם. לעמדה זו הצטרף השופט דנציגר
להסתייגויות דומות מהקריטריון של חומרת העבירה ראו
את גישתו של השופט לוי
עב "פ4988/08
פרחי נ' מ"י ,
(פ"ד סה1
)
626
(
2011
)
;
גישתו של השופט שהם בע"פ2868/13
,
לעיל ה"ש14
.
185
,פרשת יששכרוב
,שם ב פסקאות69
–
74
.לפסק דינה של השופטת ביניש
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
24
בית המשפט העליון הדגיש כי אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים והם בבחינת "קווים מנחים" לשיקול
.דעתו של בית המשפט הדן בפסילתה של ראיה186
המבחנים הללו הובילו לפסילת הודאות במספר מקרים עד
,היום למשל בשל
פגיעה בזכות ההיוועצות לפני חקירה
,גם כאשר החשוד לא היה עצור187
ו בשל פגמים בהפעלת
מדובבים188
ו
לחץ פסול של מדובב
ים שפעלו לסכסך בין החשוד לבין סנגורו.
189
במהלך השנים אף הורחבה
ההלכה, תוך שנקבע כי היא ע,שויה לחול גם על ראיות חפציות שנגבו שלא כדין190
על ראיות נגזרות191
ובמקרים
.שבהם האמצעי הפסול שהביא להשגת הראיה הופנה כלפי עד בחקירתו, להבדיל מכלפי הנאשם עצמו192
,מנגד
נקבע כי הד
ו קטרינה לא נועדה למנוע מראש את שימוש המשטרה בראיות שאינן קבילות במשפט, במהלך
חקירתה ולצרכי החקירה, אלא להגן על הגינותו וטוהרו של ההליך המתנהל בבית המשפט. לפיכך, במקרים
שבהם ראיה הושגה שלא כדין ובאופן הגורם לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן, עשויה אותה ראיה להיפסל
על ידי בית המשפט שידון במשפטו של הנאשם, אך אין בכך כדי למנוע את השימוש באותו
מידע על ידי המשטרה
.במהלך החקירה193
בשנת2021
,, בעקבות המלצות ועדת ארבל שהוגשו לשר המשפטים
הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות
המעגנת את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית וקובעת בחקיקה את סמכותו של בית המשפט הדן במשפט פלילי
.לפסול הודאה או ראיה אחרת תיקון לחוק התקבל
ונכנס לתוקף ב
ראשית יולי
2022
. נוסחו הסופי של הסעיף
שנחקק הוא "בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודעת
נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים
לב לאופייה ולחומרתה של
ההפרה, למידת ההשפעה של ההפרה על הראיה שהושגה ולעניין הציבורי שבקבלת
."הראיה או באי־קבלתה194
ז.
סיכום ביניים
.מהסקירה שהובאה לעיל עולה כי החשש להודאות שווא בישראל נובע ממצבור של גורמים
מודל החקירה
הנהוג בישראל הוא אקלקטי
ומשלב
טכניקות
חקירה"מוכוונות
איסוף
מידע"
מסוימות עם טכניקות חקירה
"מוכוונות-
"האשמה
, אשר מגדילות את הסיכון להודאות שווא לפי הספרות המחקרית.
195
,כמו כן הדין אינו
אוסר על ה משטרה לעשות שימוש
במצגי שווא בהתייחס למצב הראייתי וכן ב
שקר
ים פוזיטיבי
ים לחשוד,
ואין
בו נכון להיום הוראות בדבר תנאי החקירה לרבות משך החקירה המותר .זאת
, חרף העובדה ש לפי
הספרות,
תרגילי חקירה מסוימים מגדילים משמעותית את הסיכון להודאות שווא196
וכך גם שעות חקירה ארוכות
.ובידודו של הנחקר197
,בנוסף ,בניגוד למקובל במרבית המדינות המערביות
ל
חשודים
בישראל אין זכות
186
,שם
ב פסקה69
.לפסק דינה של השופט ביניש
187
ע"פ9956/05
, לעיל ה"ש25
.
188
ע"פ2868/13
, לעיל ה"ש14
.
189
ע"פ1301/06
,
לעיל ה"ש25
.
190
רע"פ0141/09
1
,
לעיל ה"ש8
16
;
רע"פ229/12
, לעיל ה"ש8
16
,
191
ע"פ4988/08
,
לעיל ה"ש4
18
.
192
ע"פ5002/09
מדינת ישראל נ' ז'אנו ', פס17
,לפסק דינו של השופט לוי (פורסם בנבו2010.12.2
)
;
ע"פ3237/15
יהודה נ' מדינת
ישראל
(נבו01.06.2016
).
עם זאת, בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלת
היקף תחולתה של הלכת יששכרוב על עדים.
ראו למשל
ע"פ7679/14
זהאדה נ' מדינת ישראל
(נבו15.08.2016
). לדיון בהרחבת הלכת יששכרוב
ומגבלותיה ראו יואב ספיר וגיא רובינשטיין
"הסיפור של יששכרוב :יששכרוב בפעולה –
על יתרונותיה של דוקטרינת הפסלות היחסית ועל תרומתה להגנה
על זכויות הפרט "
הסנגור י333
(
2019
.)
193
דנ"פ5852/10
מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד ס(ה2
)
377
(
2012
),, שם נהפכה
הקביעה ברע"פ
שמש נ' מדינת ישראל(, פ"ד ס"ד1
)
288
(
2010
,)שלפיה
.ניתן להחיל את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית גם בשלב החקירה
באותה החלטה קבע השופט דנציגר כי
במקום שבו
,המשטרה מבקשת מבית המשפט בשלב החקירה להכשיר מהלך שעלול לפגוע בהליך ההוגן, בית המשפט צריך להפעיל את הדוקטרינה
ובמקרים המתאימים למנוע מהמשטרה לבצע את אותו הליך החקירתי או לקבל את פירותיו.
ראו גם דנ"פ1062/21
אוריך נ' מדינת
ישראל
(נבו11.01.2022
).
194
פקודת
,הראיות
לעיל ה"ש100
, ב ס"ח56א.
195
ראו חלק3ג(2
.)
196
ראו חלק3ג(3
.)
197
ראו חלק3ג(4
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
25
לנוכחות סנגור מטעמם בחקירה וחלק מהחקירות אינן מתועדות בתיעוד חזותי, חרף המלצות חוזרות ונשנות
בנושא זה
.המופיעות בספרות198
כפי ש ניתן לראות מהטבלה המופיעה מטה ומהסקירה בחלק3ב לדוח זה,
ניכר כי בישראל קיים מצבור
ממשי
.של גורמי סיכון להודאות שווא
,אמנם
ישנם תחומים שבהם המצב המשפטי בחלק מ מדינות
המערב
דומה לזה
שקיים בישראל. כך, למשל, ישנן מדינות שבהן נהוגות שיטות חקירה"מוכוונות-
"האשמה , ישנן מדינות שלא
קבעו כללים ברורים בנוגע למשך החקירה המותר
ולא חל בהן איסור לשקר לחשוד בו חלק מהמדינות לא
מותרת
.נוכחות סנגור בחקירה ישנן אף מדינות שבהן המצב פחות מספק מזה שקיים בישראל בתחומים
מסוימים–
.וראו בייחוד תחום התיעוד החזותי, אשר במדינות רבות אינו חובה כלל בלי קשר לסוג העבירה
ואולם, מרבית
המדינות נוטות לאזן בין האמצעים השונים
למניעת הודאות שווא
ועל כן קיימים בהן פחות
גורמי סיכון .
מסקנות הוועדה שיובאו מטה נועדו להתמודד עם המחסור שקיים בישראל
באותם אמצעים , אשר
זוהו במחקר המדעי כבעלי פוטנציאל למזער את הסיכון להודאות שווא,
וזאת מבלי לפגוע ביעילות החקירה
ובסיכוי לגבות הודאות
ממי שבי
צעו את העבירה .
198
ראו
פרק 4
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
26
מדינה
המודל הנהוג
בחקירה
שקרים בחקירה
נוכחות סנגור
בחקירה
תיעוד חזותי/קולי
של החקירה
ישראל
שילוב שלReid
ו-
PEACE
מותרים199
אסורה חלקי
אוסטרליה
PEACE
(ברוב
)המחוזות
אסורים בחלק
מהמחוזות
מותרת
בחלק
מהמחוזות
( מלא בחלק
מ)המחוזות
איטליה אין מודל אחיד אסורים מותרת
נתון לשיקול דעת
אנגליה
PEACE
אסורים מותרת
)מלא (קולי
ארצות הברית
Reid
מותרים מותרת
)חלקי (תלוי מדינה
בלגיה
שילוב שלReid
ו-
PEACE
אסורים מותרת
נתון לשיקול דעת
גרמניה
PEACE
אסורים
מותרת נתון לשיקול דעת
הולנד
מבוסס בעיקרו
על מודל ה-
Reid
אסורים מותרת
(כשמדובר
בנחקרים פגיעים–
לעיתים תתחייב
)נוכחות
אין (למעט חקירת
)קטינים
ניו זילנד
PEACE
רשמית אינם
אסורים, אך אינם
נהוגים
אסורה :(חריג
)חשודים קטינים
מלא
צרפת
שילוב שלReid
ו-
PEACE
רשמית אינם
אסורים, אך אינם
נהוגים
מותרת
(כשמדובר
ב
נחקרים פגיעים –
לעיתים תתחייב
)נוכחות
מלא
בעבירות פשע
(קטינים–
בכל
)עבירה
קנדה
Reid
ברוב
המחוזות
(
PEACE
)בחלקם
מותרים
בגירים– אסורה ,
למעט בהסכמת
;הצדדים
קטינים–
מותרת
חלקי
שוויץ
שילוב שלReid
ו-
PEACE
רשמית אינם
אסורים, אך אינם
נהוגים
מותרת נתון לשיקול דעת
199
כאמור, בית המשפט העליון קבע ששקר בעל-
פה, בניגוד לבידוי פיזי של ראיה, הוא מותר. זאת, כל עוד אין המדובר בתחבולה
השומטת את הקרקע תחת יכולתו של הנחקר לעשות שימוש בזכות השתיקה ובזכותו להימנע מהפללה עצמית. ראו דיון לעיל בחלק
2
.)(ג
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
27
3. גורמי הסיכון ה
מרכזיים להודאות שווא ודרכי ההתמודדות עמם
א.
הודאות שווא ומאפייניהן
מחקרים רבים מבקשים להעריך את מימדי תופעת הודאות השווא ולעמוד על הגורמים המרכזיים שמובילים
.נחקרים למסור הודאות כאלה
הגם שהמחקרים הללו מאופיינים כאמור
במגבלות שונות המחייבות לקחת את
,מסקנותיהם בעירבון מוגבל200
נראה שכמות ומגוון המחקרים, טווח השנים הרחב שעל פניו הם נערכו
והשיעורים הגבוהים של הודאות שווא שנרשמו בהם במגוון של תנאים, מאפשרים לקבוע כי הודאות שווא אינן
( תופעה שולית. כך, למשל, במחקרם של קאסין וקיכלKassin & Kiechel
)
, שבו הואשמו הנבדקים בלחיצה על
כפתור
( אסור במקלדת הגורם לקריסת המחשב, נרשם שיעור עצום69%
) של הודאות שווא שנמסרו בתנאים
.שונים, אך מאחר שכל הנבדקים היו חפים מפשע, קיים קושי לגזור מכך מסקנות כלליות201
עם זאת, מחקרי
המשך שביקשו להתגבר על החסרונות בפרדיגמה של קאסין וקיכל רשמו אף הם שיעורים גבוהים
של הודאות
.שווא202
( כך, למשל, מחקרם של רוסאנו ואחריםRussano et al
,)
203
"שהשווה בין נבדקים שביצעו "עבירת
רמאות, הדורשת מודעות, לבין כאלו שלא ביצעו את העבירה, מצא אמנם שנבדקים אשמים נטו להתוודות פי
3.5
יותר מנבדקים חפים מפשע, אך גם נבדקים חפים הודו בשיעורים גב( והים20.3%
לעומת71.6%
.)
הספרות המחקרית נוהגת להבחין בין שלושה סוגים מרכזיים של הודאות שווא: הודאות שווא רצוניות
(
Voluntary false confessions
( ), הודאות שווא שנמסרו כתוצאה מהפנמת האשמהInternalized false
confessions
( ) והודאות שווא בהשפעת החקירה המשטרתיתCompliant false confessions
). הודאות שווא
מהסוג הראשון עשויות להימסר ממגוון של סיבות, לרבות צורך פתולוגי בתשומת לב ופרסום, רגשות אשם
הנובעים ממעשה בלתי חוקי או בלתי מוסרי קודם, הפרעה נפשית המקשה לאבחן בין דימיון לבין מציאות, או
רצון להגן על מבצע העבירה האמי תי. הודאות שווא מהסוג השני נמסרות כאשר החשוד החף מפשע משתכנע
כי הוא אכן ביצע את העבירה והן מאפיינות לרוב חשודים צעירים
, לוקים בשכלם
או בעלי נטייה חזקה
.לסוגסטיה, אך הן עלולות לנבוע גם מחשיפת החשוד למידע שגוי המצביע לכאורה על מעורבותו בעבירה
הודאות שווא מהס
וג השלישי נובעות מאיום חיצוני על החשוד , מדינמיקת חקירה המובילה את החשוד החף
מפשע למסקנה כי אין לו טעם להמשיך לעמוד על חפותו, או
מרצונו של החשוד להשיג רווח חיצוני, כגון הפסקת
.החקירה או הקלה בעונש204
מסיווג זה ניתן להבין כי הן מניעת הודאות שווא והן איתורן בדיעבד אינם מלאכות פשוטות. זאת, מאחר
שהודאות שווא רבות הן רצוניות או לפחות אינן נכפות על החשוד במובן החזק של המילה (הדבר נכון גם
להודאות שווא בהשפעת החקירה המשטרתית, שחלקן אינן נמסרות בשל אמצעי לחץ אס ורים או חריגים על
החשוד). לעיתים המשטרה תתקשה להבחין כי חשוד מצוי בקבוצת סיכון למסירת הודאת שווא ואף להפנמת
האשמה, מודה בכדי להגן על מבצע העבירה האמיתי או נלחץ להודות כתוצאה משימוש באמצעי חקירה שעל
פני הדברים אינם אמצעים פסולים. בדומה לכך, גם בתי המשפט עלו לים שלא לזהות גורמים אלו ולהסתמך על
.הודאת שווא לצורך הרשעה אתגר זה מתגבר לנוכח הקושי הבסיסי של בני אדם להבחין בין הודאות שווא
200
ראו דיון ב
פרק 1 לעיל.
201
Kassin & Kiechel
, לעיל ה"ש16
.
202
,ראו, למשלalse
F
nternalized
I
uilty: Eliciting
G
roven
P
Innocent but
Robert A. Nash & Kimberley A. Wade,
Confessions Using Doctored-Video Evidence, 23(5) APPLIED COGNITIVE PSYCHOLOGY624 (2009)
;
Allyson J. Horgan
et al, Minimization and Maximization Techniques: Assessing the Perceived Consequences of Confessing and
65 (2012)
AW
L
&
,
RIME
C
,
SYCHOLOGY
P
, 18
Confession Diagnosticity
.
203
Investigating True and False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm
, לעיל ה"ש16
.
204
24
IND
M
MERICAN
A
CIENTIFIC
S
, 16(2)
True Crimes, False Confessions
Saul M. Kassin & Gisli H. Gudjonsson,
)
2005
(.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
28
,להודאות אמת205
כאשר מחקרים מצביעים על כך שלשוטרים ולשופטים, האמונים על מלאכה זו, אין יתרון
.על פני בני אדם מן השורה206
,זאת ועוד
קי
ים חשש ש הן המשטרה והתביעה והן בתי המשפט יסברו בטעות כי הודאת שווא הנה מהימנה בשל
מידת הפירוט המופיע בה ובעיקר בשל פרטים מוכמנים הכלולים בה. מחקרים מוכיחים כי במקרים רבים
הודאות שווא הן מפורטות מאוד ואף כוללות פרטים מוכמנים, המצביעים לכאורה על ידיעה של החשו ד בדבר
( אופן ביצוע העבירה, פרטי הזירה וכדומה. כך, מראים מחקריו של גרטGarret
) כי מרבית ההודאות שביססו
את הרשעות השווא של מזוכי פרויקט החפות כללו פרטים מוכמנים רבים, שככל הנראה הגיעו לידיעת
הנחקרים באמצעות חוקרי המשטרה
.או גורם חיצוני אחר207
"זיהום" כזה של הו דאות אינו מתרחש בהכרח
במתכוון, אלא אף באופן לא מודע, לעיתים מתוך אמונה של חוקרי המשטרה באשמת החשוד ובכך שפרטי
העבירה הנכונים מצויים בידיעתו. כתוצאה מכך, הם נוהגים
לעודד את
החשוד למסור תיאור ספציפי של אופן
ביצוע העבירה המתיישב עם התזה שבה השתכנעו מבעוד מועד, תוך שהם
מוסרים לחשוד בטעות פרטים בנוגע
לעבירה או שואלים שאלות מכווינות, הרומזו
ת לו מהי התשובה שהם מצפים לשמוע.
208
הדלפה בלתי מכוונת
של פרטים מוכמנים מלווה לרוב במה שמכונה"במחקר "פירמוט או הבניה (
“Formatting”
) של ההודאה–
תהליך שבמסגרתו החוקרים מציעים לחשוד מניעים וסיבות לביצוע העבירה ו"מסייעים" לו להשלים פרטים
חסרים בכל הנוגע ל.תיאור העבירה עצמה ולמעשיו לפני ואחרי שכביכול ביצע אותה209
מומחים להרשעות שווא
טוענים כי הבניה מסוג
זה גורמת להודאות שווא להיראות מהימנות יותר בעיני בית המשפט מאחר שהיא
.מסייעת לייצר נרטיב הגיוני וקוהרנטי של העבירה והמניעים הלכאוריים לביצועה210
תופעה זו של הודאות שווא העשירות בפרטים מוכמנים לא פסחה גם על ישראל. כך, למשל, הודאות השווא של
טארק נוג'ידאת
ושל
פאבל סמירנוף
כללו פרטים רבים שאמורים היו לכאורה להיות ידועים למבצעי העבירה
.בלבד211
שתי ההודאות תאמו את זירת הרצח לפחות בחלק מפרטיהן
ונוג'ידאת אף ידע לתאר את מיקום הרצח
.והוביל לשם את חוקריו במסגרת שחזור מפורט שערך212
,בדומה לכך
ח'ליל נמרי
, שהואשם וזוכה מתכנון
פיגוע במלון באילת, מסר בהודאתו הראשונה –
אשר אין מחלוקת כי היתה הודאת שווא–
פרטים מוכמנים
שגויים, אשר לפי קביעת בית המשפט הגיעו אליו ככל הנראה מחוקרי המשטרה ושב"כ.
213
גם בפרשת
בן עזרא
ו בפרשת בנגייב
נ .מסרו הודאות שווא הכוללות פרטים מוכמנים
כך, למשל, ידע בן
עזרא לומר כי מערכת לחצן
.המצוקה בבית המנוח לא פעלה ביום הרצח, כי מדירת המנוח נגנבו מטבעות זהב וכי המנוח מת מחנק214
שותפו
205
A Comparative Study of College Students and
”:
If I Saw One
d Know a False Confession
’I“
Saul M. Kassin et al,
211 (2005)
EHAVIOR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 29
Police Investigators
.
206
, 23 CARDOZO L.
Human Judges of Truth, Deception, and Credibility: Confident but Erroneous
Saul M. Kassin,
REV. 809, 812 (2002)
;
Eitan Elaad, Effect of feedback on the overestimated capacity to detect lies and the
underestimated ability to tell lies, 17(3) APPLIED COGNITIVE PSYCHOLOGY 349 (2003). זה ו המצב גם באשר לבעלי מקצועות
נוספים שאבחנה בין שקר לאמת מצויה בתחום עבודתם, כגון בודקי פוליגרף, בודקי מכס ופסיכיאטרים. ראוTrue Crimes, False
Confessions
, לעיל ה"ש204
;
Charles F. Bond & Bella M. DePaulo, Accuracy of deception judgments, 10 PERSONALITY
AND SOCIAL PSYCHOLOGY REVIEW, 214 (2006)
.
207
)
2010
(
1051
EVIEW
R
AW
L
TANFORD
S
, 62(4)
The Substance of False Confessions
Brandon L. Garret,
; .
Brandon L
Garret, Contaminated Confessions Revisited, 101 VIRGINIA LAW REVIEW 395 (2015)
.
ראו גםWILLIAM DOUGLAS WOODY & KRISTA D. FORREST, UNDERSTANDING POLICE INTERROGATION: CONFESSIONS
AND CONSEQUENCES 160 – 161 (2020)
.
208
The Substance of False Confessions, שם.
209
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש7
20
,
'בעמ162
–
163
.
210
;שםFrom False Confession to Wrongful Conviction: Seven Psychological
Richard Leo & Deborah Davis,
9 (2009)
AW
L
&
SYCHIATRY
P
OURNAL OF
J
HE
T
, 38
Processes
.
211
ראו הרצאתו של סגן יו"ר הוועדה פרופ' אורן גזל-
,אייל פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום21
20
8.4.
,
כ"ח תמוז התשפ"א.
212
,דורנר
לעיל ה"ש
23
.
213
)תפ"ח (מחוזי ב"ש15
-
12
-
67631
מדינת ישראל נ' נמרי
(נבו17.12.2017
).
214
)ת״פ (מחוזי ת״א91/517
מדינת ישראל נ׳ בן־עזרא
,(לא פורסם30.4.1992
);
ע"פ6251/94
בן-ארי נ' מדינת ישראל ,
פ"ד(מט3
)
45
(
1995
.)
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
29
כביכול של בנגייב,, שהודה גם הוא בעבירה ידע ל מסור לחוקרים פרטים שאמורים היו להיות ידועים רק למי
שנכח בזירת האירוע (לצד פרטים מסוימים שסתר.)ו את ממצאי הזירה215
יצויין כי ישנם גם מקרים שבהם הודאת הנאשם מגלה פרט שאינו נכון עובדתית אך ברור שהמידע לגביו הגיע
.לנאשם ממקור חיצוני כך, לדוגמה, בפרשת
נוג'ידאת , סיפר נוג׳ידאת בהודאתו כי אחד משותפיו נפצע ממכת
אבן שהיכה בו המנוח, וניגב את דמו בפיסת נייר או בד.
בזירת העבירה אכן נמצאה פיסת נייר או בד מוכתמת
בדם, אלא שבבדיקות המעבדה התברר כי הדם אינו דמו של מי מהחשודים, ואף לא נמצאו סימני פציעה על גבי
גופו של אותו שותף. לאור זאת, נראה כי נוג'ידאת מסר את הפרט העובד
ת י השגוי בניסיון להתאים את הודאתו
לממצא מזירת העבירה–
.ממצא שעליו ידע ככל הנראה מפי חוקריו216
הודאות שווא העשירות בפרטים מוכמנים מעוררות חשש כפול. ראשית, הודאה כזו עלולה לשכנע את חוקרי
המשטרה כי החשוד שבידיהם אשם ולגרום להם לקבל את הודאתו כפשוטה, במקום לפעול לאשש אותה
באמצעות ראיות נוספות. שנית, בתי המ שפט עלולים לראות בפרטים המוכמנים לכאורה חיזוק להודאה
ולהשתכנע במהימנותה. כך, למשל, בארצות הברית, נדחו בזמנו רבים מערעוריהם של מזוכי פרויקט החפות על
הרשעותיהם המקוריות, בטענה כי הודו במשטרה הודאות מפורטות, וזאת תוך קבלת עמדת התביעה שלפיה
רק מבצע העבירה האמי.תי יכול היה לדעת פרטים אלו217
פרופסור בועז סנג'רו, שהופיע בפני הוועדה, המליץ
לאור זאת שפרטים מוכמנים יוכלו לחזק את ההודאה רק במידה שיוכח כי לא היו ידועים למשטרה בטרם
נמסרו מפי החשוד, וכן המליץ כי ניתן יהיה להרשיע על בסיס הודאה רק בתנאי שנלווה לה, בנוסף לידי עת
."פרטים מוכמנים, גם "סיוע חזק218
הוועדה מסיקה כי נדרשת זהירות רבה בבואם של המשטרה, התביעה ובתי המשפט להסתמך על פרטים
.מוכמנים בהודאה כאינדיקציה לאשמת החשוד הוועדה ממליצה כי ידיעה של פרטים מוכמנים תוכל להוות
דבר-מה נוסף להודאה במשטרה רק כ אשר מדובר בפרטים מהותיים לעבירה. כן ממליצה הוועדה כי פרטים
א
לו יוכלו לשמש כדבר-מה נוסף רק ככל ש
לא היו ידועים למשטרה בטרם נמסרו מפי החשוד , ואם היו ידועים
– ש
נדחתה טענת החשוד
כי
הם נמסרו ל
ו
במסגרת החקירה
או הגיעו לידיעת
ו ממקור אחר .
עוד מסיקה הוועדה כי פרטים מוכמנים "שליליים ", קרי, פרטים התואמים עובדות שהיו בידי המשטרה בשעת
החקירה אך התבררו בסופו של דבר כשגויות, מפחיתים ממשקל ההודאה
. זאת, מאחר
שהם מחזקים את
האפשרות כי מידע אודות העבירה הגיע לידיעת החשוד ממקור חיצוני ולא כתוצאה ממעורבותו בביצוע
.העבירה
מידת ההשפעה על משקלה של
ההודאה תיגזר, בין היתר, מ
ייחודיותו
"של הפרט המוכמן ה"שלילי
.ומהותו, כמו גם מנסיבות מסירת ההודאה
,כפי שיפורט להלן עוד
ממליצה
הוועדה
כי ב ,תיקים שבהם הנאשם הנו קטין אדם עם מוגבלות שכלית או
נפשית או
אדם המצוי בהשפע
ה ניכרת של חומרים משני-תודעה
ש או ניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה
בעת החקירה
, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו ב
חקירה
בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת
.אותו בביצוע העבירה
215
בש
"א (מחוזי י-
)ם4630/99
,
לעיל ה"ש32
.
216
דורנר ,
לעיל ה"ש23
,
'בעמ 7 – 8
.
217
ראו, למשל ,
y's
’
. Att
Washington v. Murray, 4 F.3d 1285, 1292 (4th Cir. 1993); Godschalk v. Montgomery Cnty Dist
Office, 177 F. Supp. 2d 366, 367 (E.D. Pa. 2001); Townsend v. State, 420 So. 2d 615, 617 (Fla. Dist. Ct. App. 1982);
People v. Hatchett, No. 211131, 2000 Mich. App. LEXIS 2139, 3–4 (Mich. Ct. App. May 19, 2000); People v.
Warney, 750 N.Y.S.2d 731, 732–33 (App. Div. 2002); People v. Cruz, 521 N.E.2d 18, 20 (Ill. 1988); People v.
(App. Div. 1994)
58
–
957
Deskovic, 607 N.Y.S.2d 957,
.
218
ראו הרצאתו של פרופ' בועז סנג'רו, פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום10.6.21, ל' סיוון התשפ"א.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
30
,לצד זאת, ממליצים חוקרים על דרכי פעולה שונות שנועדו למזער את גורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא
על מנת למנוע מרא
ש הודאות כאלה חרף הקשיים הכרוכים בכך .
מחקרים רבים ביקשו לבודד גורמים
פוטנציאליים שונים להודאות שווא במטרה לעמוד על מידת תרומתו של כל אחד מן הגורמים לנכונות של
נחקרים חפים מפשע להודות. ממחקרים אלו עולה כי קיימים גורמים
ש
מגבירים בא ופן מובהק את הסיכון
למסירת
הודא ת
שווא
ושניתן להסיק כי קיומם במסגרת תיק מסוים משליך על מהימנות ההודאה באותו תיק
ומפחית, ככלל, ממשקלה. את הגורמים המרכזיים להודאות שווא ניתן לחלק, בחלוקה גסה, לשתי קבוצות
.עיקריות219
,ראשית, גורמים הנובעים מהחשוד עצמו, מאפייניו האישיים ומבנה אישיותו. שנית
גורמים
.הנובעים מחוקרי המשטרה ומדינמיקת החקירה בין הגורמים המרכזיים הנובעים מהחשוד ניתן למנות
,קטינות, לקות שכלית או נפשית
השפעה של חומרים משני-
תודעה ובמידה פחותה, השתייכות לקבוצה מוחלשת
ונטייה לסוגסטיה. גורמים מרכזיים שנובעים מהחקירה ומגדילים את הסיכון ל הודאות שווא הנם אימוץ
טכניקות
חקירה ממוקדות-
אשם, מנגנונים פסיכולוגיים הגורמים לחוקרים לדבוק בהתרשמותם הראשונית
בדבר אשמת החשוד, שימוש בטכניקות"חקירה "מקסימליסטיות" ו"מינימליסטיות,
משך חקירה ארוך תוך
ניתוק
החשוד מסביבתו הטבעית ומניעת שינה או טיפול רפואי.
220
הוועדה ממליצה כי הכשרות בנושא הודאות שווא ייערכו לגורמים המקצועיים השונים במערכת המשפט
ואכיפת החוק, ובכללם שופטים, תובעים ופרקליטים, סנגורים ואנשי משטרה. הכשרות אלה יוקדשו
להיכרות עם המחקר המדעי העוסק בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא ולהגברת המודעות לג ורמים
,אלו. דוח הוועדה יובא בפני הגופים המקצועיים האחראיים על הכשרות במערכת המשפט ואכיפת החוק
לרבות המכון להכשרת שופטים, המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים ואגף ההדרכה במשטרת
.ישראל
ב.
גורמי סיכון
הנובעים מהחשוד
כאשר מדובר בגורמים הנובעים מאופיו ואישיותו של החשוד, שני גורמים נמצאו כמשפיעים במיוחד על נכונותם
של חשודים חפים למסור הודאות שווא: גילו של החשוד והיותו של החשוד
עם
.מוגבלות נפשית או שכלית221
המדובר בגורמים המשפיעים הן על הנכונות הכללית להודות הודאת שווא והן על הסיכון להפנמת האשמה מצד
החשוד. קבוצות סיכון נוספות כוללות חשודים
ש
מכורים לסמים או נתונים להשפעה של חומרים משני תודעה
וחשודים מוחלשים כגון
,חשודים המשתייכים לקבוצות שוליים זרים
, מהגרים ו בני.מיעוטים222
מומחים רבים
ממליצים לאמץ כללים מיוחדים לחקירתם של חשודים אלו, ובראשם קטינים ו
חשודים עם
מוגבלות שכלית או
נפשית, כגון הזכות לנוכחות
סנגור בחקירה223
.וחובת תיעוד חזותי של החקירה224
כן מודגש בספרות כי חשוב
במיוחד להימנע בעניינם מטכניקות חקירה שהוכח כי הן מגדילות את הסיכון למסירת הודאות שווא, ובראשן
219
,חלוקה מעט שונה הוצעה בדוח ועדת גולדברג לעיל ה"ש47
,
'בעמ9
, המונה שלושה גורמי סיכון מרכזיים להודאות שווא: גורמים
הקשורים למבנה אישיותו של הנחקר, גורמים הקשורים בהשפעת החקירה או המעצר על הנחקר, ואנשים המודים הודאת שווא מתוך
.שיקולים ולחצים חברתיים
220
לכך ניתן להוסיף גורמים נוספים, כגון האווירה הציבורית ה ,אופפת את החקירה. אלעד, למשל מציין בין הגורמים להגדלת הסיכוי
להודאת שווא את האווירה הציבורית, שכנוע יתר של החוקרים באשמתו של החשוד, והמערך הפסיכולוגי של המודה (הודאות שווא
)מרצון, צורך לציית לחוקרים כדי לזכות ברווח מיידי, הפנמה של האשמה ואישיות שנוטה לציית.
איתן אלעד הפסיכולוגיה של
השקר ושיטות לחשיפתו
(תשס"ו), בפרק11
.
221
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2. כך ,, למשל מתוך200
הזיכויים הראשו
נים
של פרויקט החפות35%
מהמזוכים שהורשעו על סמך הודאות שווא היו קטינים/ו או אנשים עם
מוגבלות '. שם, בעמ19
.
222
כך, למשל, בפס"ד וולקוב קבע השופט הנדל כי רשימת קבוצות הסיכון עשויה להשתנות בהתאם לתמורות השעה והחברה, וכי
כיום יש מקום להתייחס לחסר בית כנמנה על קבוצת הסיכון להודאות שווא.
ע"פ4179/09
מדינת ישראל נ' וולקוב , בפסקה4
לפסק
( דינו של השופט הנדל18.10.2010
.)
223
,ראו, למשלinduced confessions: Risk factors and recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2.
224
,ראו, למשל
"אם לא תאכל יבוא שוטר"
, לעיל ה"ש1
12
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
31
.שקרים בנוגע לקיומן של ראיות מפלילות225
עוד מוצע להכשיר חוקרי משטרה, באמצעות הכשרות מקצועיות
.מיוחדות, לאתר ולחקור חשודים המשתייכים לקבוצות סיכון למסירת הודאות שווא226
מעניין לציין, כי ההנחה הרווחת שלפיה רגשות אשם יגבירו ב קרב החשוד את הנטייה להודות, לא זכתה עד כה
ל
אישוש
במחקר. במחקר ראשון מסוגו שפורסם בשנת2021
, נערכו שני ניסויים שבהם התבקשו המשתתפים
לבצע מעשה אסור או לחפות על אדם אחר שעשה כן. הנבדקים בכל ניסוי חולקו לשתי קבוצות, אשר על אחת
מהן הופעלו טכניקות שונות שמטרתן להגביר בנבדקים את רגשות האשם. שני הניסויים מצאו כ י אחוז
הנבדקים שהתוודו מתוך קבוצה זו היה גבוה אך במעט מאחוז הנבדקים שהתוודו בקבוצה השנייה, שבה לא
נעשה ניסיון לעורר במשתתפים רגשות אשם. ואולם, לעובדה זו עשויים להיות הסברים שונים ומכאן שנדרש
.מחקר נוסף בנושא227
(1) קטינים
,המחקר המדעי מעלה כי נטייתם של צעירים
וקטינים במיוחד, להודות בעבירה שלא ביצעו ולהפנים אשם בגין
.מעשה שלא ביצעו, היא גדולה, וזאת בפרט כאשר נעשה כלפיהם שימוש בראיות כוזבות228
מחקרים
פסיכולוגיים רבים מראים כי"רמת הבגרות"
בקרב קטינים, לרבות בני נוער, היא כזו המקשה עליהם לנהוג
בשיקול דעת בחדר החקיר.ות229
זאת, בשל צייתנותם המוגברת לבעלי סמכות, נטייתם לאמון-
יתר ושאיפתם
.לרצות את המבוגר העומד מולם כל אלו, לצד יכולתם המוגבלת של קטינים להבין את ההשלכות ארוכות הטווח
של מעשיהם, מעמידים אותם בסיכון רב יותר לויתור על זכויותיהם ולמתן הודאות שווא. חוקרים מתחום
ה
נוירו-
פסיכולוגיה מצאו הסברים ביולוגיים לנטייתם של קטינים להתנהגות אימפולסיבית, הנובעים
מהתפתחות מאוחרת של אזור האונה הקדמית במוח, אשר אחראי על שליטה עצמית, יכולת לשקול סיכונים
ותגמולים וקבלת החלטות מסובכות על בסיס חשיבה אסטרטגית. פיצוי על קושי זה מתבצע באמ צעות
הסתמכות-
יתר על האזור במוח
האחראי על רגשות.
כתוצאה מכך, קטינים מועדים יותר למניפולציות
תחושתיות מהסוג המופעל בחדר החקירות, כגון מניפולציות רגשיות,
הבטחות שווא, ובפרט שימוש במידע
.כוזב, כאשר כל אלו מגבירים באופן משמעותי את הסיכון לקבלת הודאה כוזבת230
,כך
למשל, מחקר שנערך בארה"ב בין השנים1989
–
2012
ובחן873
תיקי הרשעות שווא העלה כי42%
מההודאות הכוזבות בחקירה התקבלו מקטינים מתחת לגיל18
וכי74%
מאותם קטינים שהורשעו על בסיס
הודאה כוזבת היו בגילאי11
–
14
.
231
מנתוני פרויקט החפות עולה כי38%
מהרשעות השווא של קטינ ים התבססו
על הודאת שווא, וזאת בניגוד לבגירים שרק כ-
11%
.מהרשעותיהם הסתמכו על הודאת שווא232
גם בסקרים
שנערכו בקרב צעירים ובני נוער שנחקרו במשטרה השיבו אחוז לא מבוטל מהנבדקים כי הודו הודאת שווא.
233
225
induced confessions: Risk factors and recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2.
226
.שם
227
AW
L
&
,
RIME
C
,
SYCHOLOGY
P
, 27(3)
Feeling Guilty: little Effect on False Confession Rate
Teresa Schneider et al,
265 (2020)
.
228
IRECTIONS
D
URRENT
C
, 17(4)
False confessions: Causes, consequences, and implications for reform
Saul M. Kassin,
in Psychological Science 249 (2008)
.
229
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2
,
'בעמ18
.
230
"אם לא תאכל יבוא"שוטר , לעיל ה"ש121
,ב 'עמ5
;
onfessions:
C
alse
F
uvenile
J
Explaining
Hayward,
-
Christine S. Scott
53 (2007)
EVIEW
R
SYCHOLOGY
P
&
AW
L
, 31
nterrogation
I
olice
P
Adolescent Development and
.
231
2012,
–
1989
SAMUEL R. GROSS & MICHAEL SHAFFER, EXONERATIONS IN THE UNITED STATES,
REPORT BY THE NATIONAL REGISTRY OF EXONERATIONS (2013)
;
Barry C. Feld, Real Interrogation: What
.
, 47 Law & Society Review 1 (2013)
Cops Question Kids
Actually Happens When
.
232
(Sep.
9,
2013),
INNOCENT
PROJECT
False
Confessions
More
Prevalent
Among
Teens,
teens
-
among
-
prevalent
-
more
-
confessions
-
false
https://innocenceproject.org/
/.
233
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2
.כך ,, למשל במחקר משנת2005
דיווחו
5.92%
מבני הנוער כי הודו במשטרה הודאת שווא. ראוJodi L. Viljoen et al, Legal decisions of preadolescent and adolescent
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
32
השפעתן של טכניקות חקירה מקובלות על שיעור הודאות השווא והפנמת האשמה בקרב צעירים וקטינים
נבחנה בשורת מחקרים, שנערכו על בסיס מתודה שפותחה על-
( ידי קייכל וקאסיןKassin & Kiechel) בשנות
התשעים של המאה הקודמת.
234
במסגרת מתודה זו, שנוסתה במקור על סטודנטים, הנבדק נדרש להקליד
רשימת מילים המוקראת לו על-ידי בודק נוסף (שתול המתחזה
לנבדק, שמאוחר יותר ישמש בחלק מהמקרים
כעד ראיה כוזב ומפליל). הנבדק מוזהר שלא ללחוץ על מקש מסוים שעשוי למחוק את כל מאגר הנתונים. כעבור
דקה המחשב כבה, והבודק מאשים את הנבדק כי לחץ על הכפתור האסור. המחקרים רשמו שיעור הודאות
שווא עצום בקרב קטינים, וזאת על אחת ,כמה וכמה בקרב אלו שנעשה כלפיהם שימוש בעד הראיה הכוזב
.)שטען כי ראה את הנבדק לוחץ על המקש, או בראיה כוזבת אחרת (תדפיס מחשב מזויף של המקשים שנלחצו
."יתרה מכך, אחוז גבוה מהנבדקים הפנימו באופן מלא את אשמתם, ואף חזרו על הודאתם בפני "מדובב235
,יתרה מכך
מחקרים רבי.ם מצביעים על קושי של קטינים בהבנת האזהרה המושמעת בתחילת החקירה236
הגם
שקטינים בגילאי15
–
17
בעלי אינטיליגנציה תקינה מבינים את האזהרה טוב בערך כמו בגירים, הרי שהן
קטינים בעלי אינטיליגנציה נמוכה והן קטינים בני14
ו
מטה בעלי אינטילגנציה תקינה מתקשים בהבנת האזהרה
,באחוזים גבוהים. מחקרים אחרים הצביעו על כך שגם נחקרים קטינים המבינים היטב את לשונה של האזהרה
מתקשים בהבנת הרלוונטיות שלה לסיטואציה. למשל, הגם שהם מבינים כי יש להם זכות להיוועץ בסנגור, אין
הם מכירים את תפקידו של הסנגור ואין הם מבינים כיצד יהיה בכך כדי לסיי.ע להם237
כתוצאה מכך, קטינים נוטים לוותר על זכויותיהם כנחקרים. כך, למשל, ממחקרים שנערכו בארה"ב נמצא כי
מעל ל-
90%
מבני הנוער שהמשטרה חוקרת מוותרים על זכויותיהם כנחקרים, דהיינו זכות השתיקה וזכות
ההיוועצות, וכי נטייה זו קיימת אצל בני15
ומטה עוד יותר מאשר אצל נחקרים בני16
–
17
238
בישראל, נקבע
בדוח מבקר המדינה לשנת2014
כי23%
.מהחשודים הקטינים מוותרים על זכות ההיוועצות239
מחקרים
שנערכו בארה"ב ובאנגליה אף הראו כי נוכחותו של מלווה מבוגר
איננה מקטינה את אחוז הנחקרים הקטינים
המוותרים על זכויותיהם, וזאת כלל הנראה מאחר שהמלווים נוטים לנקוט בעמדה פסיבית או לעודד את
defendants: Predictors of confessions, pleas, communication with attorneys, and appeals, 29 LAW AND HUMAN
BEHAVIOR 253 (2005)
;
במחקר משנת2006
, שנערך בקרב10,000
צעירים איסלנדיים בגילאי16-24
, דיווחו7%
מהנשאלים כי הודו
.הודאת שוואGisli H. Gudjonsson et al, Custodial interrogation, False confession and individual differences: A national
study among Icelandic youth, 41(1) PERSONALITY AND INDIVIDUAL DIFFERENCES 49 (2006)
; במחקר
משנת2009
,
שנערך
בקרב תלמידי תיכון משבע מדינות אירופאיות, השיבו13.8%
.מתוך אותם נשאלים שנחקרו בעבר במשטרה כי הודו הודאת שווא
ראוG.H. Gudjonsson et al, Interrogation and False Confessions among Adolescents in Seven European Countries:
What Background and Psychological Variables Best Discriminate between False Confessors and Non-false
Confessors?, 15 PSYCHOLOGY, CRIME & LAW 711 (2009)
;
במחקר שנערך בארה"ב בקרב בני נוער (גילאי14-17
) המרצים מאסר
בגין עבירות חמורות לאחר שהורשעו
על בסיס הודאתם (במשטרה/בהסדר טיעון), השיבו17.1%
מהנשאלים כי הודו הודאת שווא
במשטר ה. ראוLindsay C. Malloy, Elizabeth P. Shulman & Elizabeth Cauffman, Interrogations, Confessions, and Guilty
93 (2014)
HAVIOR
E
B
UMAN
H
AW AND
L
)
, 38(2
Pleas Among Serious Adolescent Offenders
.
234
The Social Psychology of False Confessions
,
לעיל ה"ש5
1.
235
"אם לא תאכל יבוא שוט"ר, לעיל
ה"ש1
12
.
כך, למשל, במחקרם שלRedlich & Goodman
, נרשם שיעור הודאות שווא של78%
בקרב בני12-13
, שיעור של72%
בקרב בני15-16
ושיעור של59%
בקרב בגירים צעירים. ראוAllison D. Redlich & Gail S.
Goodman, Taking Responsibility for an Act Not Committed: Influence of Age and Suggestibility, 27 LAW AND
HUMAN BEHAVIOR 131 (2003)
.
בקרב הנבדקים שהוצגה להם ראיה כוזבת, הודו80%
מהנבדקים בגילאי12-16
, לעומת50%
מהבגירים הצעירים. במחקרם שלCandel et al
, שבו הנבדקים היו צעירים במיוחד (גיל7.5
,)בממוצע36%
מכלל הילדים מסרו
הודאות שווא באשר ללחיצה על הכפתור האסור, מתוכם89%
הפנימו את ההודאה (לא נרשם הבד ל בין המינים). זאת, על אף שמפאת
גילם של הילדים, לא הוצגו להם כלל ראיות כוזבות. ראוIngrid Candel et al, “I Hit the Shift-key and then the Computer
1381 (2005)
IFFERENCES
D
NDIVIDUAL
I
ERSONALITY AND
P
38(6)
,
Children and False Admissions
”:
Crashed
.
236
ראו, למש,ל
ANADIAN
C
, 35
comprehension of waivers in criminal proceedings
’
Young persons
R. Abramovitch et al,
JOURNAL OF CRIMINOLOGY 309 (1993)
;
L. Colwell et al., The influence of psychosocial maturity on male juvenile
offenders’ comprehension and understanding of the Miranda warning, 33 JOURNAL OF THE AMERICAN ACADEMY OF
PSYCHIATRY AND LAW 444 (2005)
;
A.D. Redlich et al, Pre-adjudicative and adjudicative competence in juveniles and
young adults, 21 BEHAVIORAL SCIENCES AND THE LAW 393 (2003)
;
Legal decisions of preadolescent and adolescent
defendants
,
לעיל ה"ש3
23
.
237
ראו למשלAdjudicative competence and comprehension of Miranda rights in adolescent defendants:
J. Viljoen et al,
A comparison of legal standards, 25 BEHAVIORAL SCIENCES AND THE LAW 1 (2007)
;
T. Grisso, Juveniles’ capacities
to waive Miranda rights: An empirical analysis, 68 CALIFORNIA LAW REVIEW 1134 (1980)
.
238
""אם לא תאכל יבוא שוטר , לעיל ה"ש1
12
.
239
מבקר המדינה
דוח ביקורת
שנתי64
ג–
לשנת2014
:
היבטים בטיפול המשטרה בקטינים המעורבים לכאורה בפלילים431
(
2014
) .
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
33
.הקטינים לשתף פעולה עם החקירה240
לאור זאת, מומחים רבים ממליצים כי נח קרים קטינים ילוו בחקירה
באופן קבוע על ידי סנגור241
–
עמדה שאומצה בשנת2013
על ידי האגודה האקדמית לפסיכיאטריה של הילד
.בארצות הברית242
הוועדה מסיקה כי
ככלל ,
הודאותיהם של קטינים הנן בעלות
סיכוי
גבוה יותר להוות הודאות שווא מהודאות
של חשודים בגירים
ומכאן שעל בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע קטינים על יסוד
הודאותיהם .
הוועדה ממליצה לסייג את משקלן של הודאות אלה ולהימנע מלהרשיע על בסיסן בהיעדר ראיה
.חיצונית המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה243
בנוסף, ובהתאם להמלצותיהן של ועדות קודמות שעסקו בנושא, ממליצה הוועדה לתקן את חוק הנוער
(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) ולקבוע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער שעברו הכשרה
מיוחדת
, וזאת למעט במקרים חריגים.
244
,בנוסף
רוב מחברי הוועדה סברו כי לאור המחקרים המצביעים על כך שקטינים מצויים בסיכון מוגבר למסירת
הודאות שווא, הרי שיש צורך ב"שכבת הגנה" נוספת בדמות נוכחות סנגור בחקירה, אשר תתווסף להסדר של
.חקירה על ידי חוקרי נוער זכות זו קיימת בכל מדינות העולם המערבי שנבחנו במהלך
.הכנת דוח זה
דעת הרוב
סבורה כי כאשר מדובר בחשודים קטינים, הרי ש חובה על המשטרה לעדכן אותם לפני תחילת החקירה לא רק
בדבר זכותם להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצגים על ידי סנגור, אלא גם כי יש להם זכות שהסנגור יהיה
נוכח
בחקירתם. בכפוף למגבלות שבסעיף9א לחו
ק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-
1971
יש לעדכן
.גם את ההורה שלהם
עוד סבורה דעת הרוב כי במקרה שבו הודיע החשוד למשטרה שאין הוא מעוניין במימוש זכות ההיוועצות
,והזכות לליווי על ידי סנגור בחקירה, יש לקשר אותו עם סנגור ואם אין לו סנגור, עם סנגור ציבורי
על מנת
.שהסנגור יסביר לו את חשיבותן של זכויות אלה הסבר זה רצוי שייערך פנים אל פנים כאשר הדבר אפשרי
וכאשר הדבר אינו א ,פשרי, ניתן לקיימו בשיחת וידיאו, או
למצער,
.בשיחת טלפון לאחר קבלת ההסבר, חשוד
שמימש את זכות ההיוועצות יוכל לבחור האם הוא מעוניין שהסנגור יישאר עמו גם בחקירה עצמה, וזאת לאחר
שהסנגור הסביר לו שוב את זכותו לליווי בחקירה ואת החשיבות שעשויה להיות למימושה. על סנגור המלווה
חשוד קטין בחקירה יחולו כללי ההתנהגות המוצעים בחלק3
(ג5
.) להלן
בהמשך לעמדת הרוב המוצעת ,ונוכח תקדימיות הצעת הרוב ,שלה השלכות משמעותיות על מערך
היחסים
בין
החוקר לנחקר, וכן על
תפיסת
,החקירה הנוכחית, נערכו דיונים בין גורמי הממשלה (נציגי משרד המשפטים
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל), והדברים אף הובאו בפני היועצת המשפטית לממשלה להכרעתה. עם
זאת, נוכח מצב הלחימה בו מצויה המדינה מאז7.10.23
, שהביא לעיסוק אינטנסיבי של כלל גורמי הממשלה
והיועצת ,המשפטית בסוגיות חירום רבות הקשורות במצב הלחימה
הדיונים הפנימיים בסוגיה הנ "ל
טרם מוצו ,
ו
טרם ניתנה הכרעה סופית בדבר עמדת גורמי הממשלה בו
ועדה .
240
EHAVIOR
B
USTICE AND
J
RIMINAL
C
, 6
rights in interrogation
’
attitudes toward juveniles
’
Parents
T. Grisso & J. Ring,
221 (1979)
;
L.B. Oberlander & N.E. Goldstein, A review and update on the practice of evaluating Miranda
comprehension, 19 Behavioral Sciences and the Law 453 (2001)
;
J. Pearse & G.H. Gudjonsson, Police interviewing
techniques at two south London police stations, 3 Psychology, Crime and Law 63 (1996). ראו גם
Police-Induced
Confessions: Risk Factors and Recommendations
,
לעיל ה"ש2.
241
,ראו, למשלInduced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
., שם
242
UVENILE
J
NTERROGATING
I
NTERVIEWING AND
I ,
SYCHIATRY
P
DOLESCENT
A
HILD AND
C
CADEMY OF
A
MERICAN
A
SUSPECTS (Approved by Council, March 7, 2013)
.
243
בהתאם לנוסח המוצע
ב 'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון מס18
) ,
לעיל ה"ש52
, בס עיף2
)(א ,
שלפיו תידרש ראיה חיצונית
מסבכת כאשר הנאשם היה קטין בעת גביית ההודאה.
244
,)המלצה זו אף עוגנה כאמור בתזכיר חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול לעיל ה"ש3
12
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
34
נוכח
האמור, ועל מנת
שלא
לעכב את
פרסום
דו"ח ביניים
זה
, הוסכם על חברי ה
וועדה כי המשך העיסוק
בנושא
יידחה
והמלצ
תו הוו
עדה ידונו בהמשך,
במסגרת הדו"ח
הסופי .
(2) חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית
אנשים
עם
מוגבלות שכלית או נפשית מצויים בקבוצת סיכון למסירת הודאת שווא ומחקרים מראים כי הם
זוכים לייצוג-יתר בקרב מורשעי שווא245
.ואף זוכים לייצוג יתר בהליך הפלילי לעומת חלקם באוכלוסיה246
מאגר הזיכויים האמריקאי מראה כי נכון לשנת2022
,
69%
מהנאשמים בארה"ב שהורשעו הרשעות שווא על
בסיס הודאות שווא שמסרו, היו
עם מוגבלות נפשית או קוגניטיבית.
247
אשר לאנשים ה
מתמודדים
עם מגבלות
קוגניטיביות, מחקרים מראים כי הם מתקשים להתמודד עם היבטים שונים של החקירה.המשטרתית248
,כך
למשל, מחקרים שנערכו בארה"ב ובחנו את יכולתם של אנשים עם פיגור להבין את אזהרת "מירנדה", העלו כי
.אחוז גדול מהנבדקים מתקשה להבין ולזכור את האזהרה249
מחקרים שבחנו את מידת הסוגסטיביות של
אנשים עם פיגור העלו כי היא גבוהה מהממוצע וכי נבדקים ה
מתמודדים עם
פיגור מושפעים יותר משאלות
.מנחות ונוטים יותר לשנות את תשובותיהם בתגובה לפידבק שלילי, אפילו קל, מצד החוקר250
אינדיקציה
נוספת לכך שאנשים עם מוגבלות שכלית מצויים בקבוצת סיכון למסירת הודאות שווא מצויה במחקר משנת
1991
,
251
שערך השוואה בין גובה ה-
IQ
ומידת הסוגסטיביות של נבדקים משלוש קבוצות: חשודים שהודו
.ועומדים מאחורי הודאתם; חשודים שהודו וטוענים שהודאתם היא הודאת שווא; וחשודים שסירבו להודות
המחקר מצא כי החשודים הטוענים שהודו הודאת שווא מאופיינים ב-
IQ
הנמוך ביותר ובמידת הסוגסטיביות
הגבוהה ביותר מבין
.שלוש קבוצות החשודים
אשר לאנשים ה
מתמודדים עם
מחלת נפש, הרי שהודאתם הכוזבת עלולה לנבוע מבלבול
ו חוסר התמצאות
במרחב , מנטייה לפנטזיות ודלוזיות או מתגובה רגשית בלתי רציונאלית. בדומה לאנשים עם ,מוגבלות שכלית
הם אף עלולים להיות רגישים יותר לסוגסטיות ולשאוף לרצות
דמויות בעלות סמכות, להתקשות בהתמודדות
עם סיטואציות מלחיצות מסוגן של חקירות משטרה, או להתקשות בהבנת חומרת מצבם וההשלכות האפשריות
245
,ראו, למשלAn Exploratory Examination of Intellectual Disability and Mental Illness
Melanie Clark Mogavero,
Associated with Alleged False Confessions, 38(4) BEHAVIORAL SCIENCES & THE LAW 299 (2020)
;
THE PSYCHOLOGY
OF INTERROGATIONS AND CONFESSIONS
, לעיל ה"ש 9,
'בעמ316
–
319
;
G.H. Gudjonsson & J.A. MacKeith, Learning
disability and the Police and Criminal Evidence Act of 1984. Protection during investigative interviewing: A video-
1994)
35 (
SYCHIATRY
P
ORENSIC
F
OURNAL OF
J
, 5
recorded false confession to double murder
.
246
כך עולה ממחקרים שנערכו בעולם. ראו
המלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים
עם מוגבלויות,
לעיל ה"ש124
; דו"
ח ועדת משנה3,
לעיל ה"ש124
.
על פי האמור בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת2019
, בישראל לא
קיים מסד נתונים שיכול ללמד על ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי. עם זאת, סקר צרכים של אסירים פליליים שפרסם
שירות בתי הסוהר העלה כי כ-
14%
מהאסירים הם במעקב פסיכיאטרי או עם
הפרעה נפשית וכמחצית מה ם הם בעלי הפרעה נפשית
.מאז'ורית
'ראו שם, בעמ22
; הסנגוריה הציבורית דוח פעילות2019: מגנים על האדם, השוויון והצדק
82
(אוגוסט2020
.)
247
NATIONAL REGISTRY OF EXONERATIONS, AGE AND MENTAL STATUS OF EXONERATED
available
at
DEFENDANTS
WHO
CONFESSED
(4.10.2022),
Confessions.aspx
-
https://www.law.umich.edu/special/exoneration/Pages/False
.
248
,ראו, למשלdefendants with mental
The effect of competency restoration training on
S.D. Anderson & J. Hewitt,
retardation found not competent to proceed, 26 LAW AND HUMAN BEHAVIOR 343 (2002)
;
L. Clare& G.H. Gudjonsson,
The vulnerability of suspects with intellectual disabilities during police interviews: A review and experimental study
of decision-making, 8 MENTAL HANDICAP RESEARCH 110 (1995)
.
249
,ראו, למשלMiranda comprehension in adults with mental retardation and the effects of
Connell et al,
’
M.J. O
feedback style on suggestibility, 29 LAW AND HUMAN BEHAVIOR 359 (2005)
;
M. Cloud et al, Words without meaning:
The Constitution, confessions, and mentally retarded suspects, 69 UNIVERSITY OF CHICAGO LAW REVIEW 495 (2002)
;
C. Everington & S. Fulero, Competence to confess: Measuring understanding and suggestibility of defendants with
mental retardation, 37 MENTAL RETARDATION 212 (1999)
. ראו גם
Police-Induced Confessions: Risk Factors and
Recommendations
, לעיל ה"ש2.
250
Everington & Fulero, שם ;
Connell et al
’
O, שם.
251
,
suggestibility and compliance
The effects of intelligence and memory on group differences in
G.H. Gudjonsson,
5 PERSONALITY AND INDIVIDUAL DIFFERENCES 503 (1991)
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
35
.של הודאתם252
כך, מחלות נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית
וכן הפרעות אישיות מסוימות עלולות
לגרום לפגיעה בקוגניציה ולהתנהגות אי מפולסיבית, שבתורן עלולות להקשות על החשוד להבין את מהלך
.החקירה, להתמודד עם לחציה ולתקשר עם החוקר253
סוגים מסוימים של סכיזופרניה אף עלולים להוביל
.לפנטזיות ודלוזיות שיגרמו לנחקר למסור מידע בלתי מהימן254
דיכאון אקוטי עלול לגרום לאפתיה שבשלה
ימעיט החשוד בהשלכות
הודאתו ויגלה כלפיהן אדישות,
255
בעוד שהפרעות חרדה חמורות מקשות על חשודים
להתמודד עם לחצי החקירה ועלולות להגביר את נטייתם לרצות את החוקר או לגלות רגישות מוגברת לפידבק
.השלילי הנובע מהכחשתם256
בנוסף, הטיפול במחלות נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-
קוטבית, ולעיתים גם
דיכאון או הפרעות חרדה, נעשה במקרים רבים באמצעות תרופות בעלות תופעות לוואי העלולות להשפיע על
.החקירה, כגון בעיות זיכרון, בלבול וטשטוש257
לכך יש להוסיף, כי השהות במעצר (כמו גם במאסר) עלולה להיות קשה במיוחד עבור אנשים עם מוגבלויות .
הספרות המחקרית מצביעה על מגוון רחב של אופנים בהם באה מצוקה זו לידי ביטוי, לרבות חשיפתם של
אנשים עם מוגבלות לניצול ולהתעמרות במעצר, קושי שלהם להבין את כללי ההתנהגות ותחושות של בלבול
ודיסאוריינטציה. גם ההתמודדות היומיומית עם תנאים פיזיים קשים, הצפיפות בתאי המעצר והזמינות
הנמוכה של ש.ירותי רווחה ורפואה מקשים על עצורים עם מוגבלויות יותר מאשר על עצורים אחרים258
משמעות הדבר הנה כי השהות במעצר ובתנאי בידוד, אשר עלולה באופן כללי להגביר את מצוקתו של החשוד
,ולהוות עבורו תמריץ להודות הודאת שווא259
משפיעה עוד יותר על חשודים עם מוגבלויות ומגדילה את
הסיכון
.להודאות שווא מצידם
הוועדה מסיקה כי
ככלל , הודאותיהם של חשודים
עם מוגבלות נפשית או שכלית ה
נ ן בעלות סיכוי גבוה יותר
י לה ות
הודאות שווא
מאשר הודאות של חשודים שאינם
ע ם מוגבלויות, ומכאן שעל בתי המשפט לנקוט משנה
.זהירות בבואם להרשיע על בסיס הודאות אלה
הוועדה ממלי
צה לסייג את משקלן של הודאות אלה ו להימנע
.מלהרשיע על בסיסן בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה260
עוד ממליצה הוועדה ,כי משטרת ישראל תקבע נוהל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה על מצבו
הבריאותי, האם הוא זקוק להנגשות והאם הוא זקוק לטיפול לתרופתי.
זאת, על מנת לסייע בידי המשטרה
לזהות את אותם חשודים שמצבם ה
גופני , הקוגניטיבי או הנפשי עלול להקשות עליהם להתמודד עם החקירה
.ושיש צורך בעניינם בהנגשות או בהתאמות מיוחדות על מנת
לדייק במתן ההתאמות הדרושות
ל
חשוד
לשם
הבאת גרסתו המלאה בפני החוקר, ממליצה הוועדה לפעול לקידום הסדרת מקצוע
של
מנגיש צדק
אשר
תפקידו לתווך את החקירה לאדם, לדאוג לו להנגשות המתאימות ובכך לסייע לו להשתתף בהליך באופן הוגן
ושוויוני. לשם כך יש לפעול להכנת
הכשרה מתאימה על ידי גורמי מקצוע הן מת חום המוגבלויות והן מתחום
252
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
;
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש 7
20
,
'בעמ
119
–
123
.
253
, University of San Francisco Law Research Paper
False Confessions
Mental Health and
William C. Follete et al,
34 (2017)
–
30, 32
–
27, 28
–
26
16
-
No. 2017
.
254
'שם, בעמ27
.
255
'שם, בעמ30
.
256
'שם, בעמ32
-
31
.
257
'שם, בעמ28
-
27
,
29
,
31
,
32
.
258
,ראו, למשלIntellectual Disabilities Encountering Law
Experiences of People with
Gautam Gulati et al,
Enforcement Officials as the Suspects of Crime – A Narrative Systematic Review, 71 INTERNATIONAL JOURNAL OF
LAW AND PSYCHIATRY (2020)
;
Angela Hassiotis, et al, Psychiatric morbidity in prisoners with intellectual disabilities:
analysis of prison survey data for England and Wales, 199(2) THE BRITISH JOURNAL OF PSYCHIATRY 156 (2011)
.
,בנוסף
כאשר מדובר באסירים ולא בעצורים, סיכוייהם להשתחרר בשחרור מוקדם ברישיון הוא נמוך יותר, וקיים חוסר מובנה בבתי הכלא
במסגרות שיקומיו.ת ובשירותים אחרים שמתאימים לצרכיהם
ראו דוח פעילות2019
,
לעיל ה"ש246
,
'בעמ82
.
259
(ראו חלק ג4
.) להלן
260
בהתאם לנוסח המוצע
ב 'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (תיקון מס18
) ,לעיל ה"ש
52
,
בסעיף2
(ג), שלפיו תידרש ראיה חיצונית
מסבכת כאשר הנאשם סבל בעת גביית ההודאה מלקות שכלית או נפשית של
.ממש
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
36
המשפט ,ל רישום מוסדר של
מנגישי צדק שהשלימו את ה
הכשרה לו
מימון עלותם
בדומה למימון מתרגמים
לשפת סימנים
)(אשר מהווים מודל דומה עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה.
כן מומלץ להתאים את הכשרות
המשטרה להמלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוח ות האכיפה והבטחון עם אנשים עם
.מוגבלויות261
אשר לחשודים עם מוגבלות נפשית, הרי שהשירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה ,הביע
כאמור, נכונות לשקול מחדש את עמדתו בנוגע לאפשרות כי גם חשודים אלה, בדומה לחשודים עם מוגבלות
.שכלית, ייחקרו על ידי חוקר מיוחד ,אפשרות זו תיבחן על ידי הוועדה לאחר שהשירות יגבש את עמדתו בנושא
.וזאת לקראת פרסום הדוח הסופי המסכם את עבודת הוועדה
,בנוסף רוב מחברי הוועדה סברו כי לאור המחק
רים המצביעים על כך ש חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית
מצוי
ים
בסיכון מוגבר למסירת הודאות שווא, הרי שיש צורך ב"שכבת הגנה" נוספת בדמות נוכחות סנגור
בחקירה ,
אשר תתווסף להסדר
כגון
."חקירה על ידי חוקר מיוחד או "הנגשת צדק
דעת הרוב סבורה כי כאשר
מדובר בחשודים עם מוגבלות, הרי ש חובה על המשטרה לעדכן אותם לפני תחילת החקירה לא רק בדבר זכותם
להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצגים על ידי סנגור, אלא גם כי יש להם זכות שהסנגור
יהיה נוכח
בחקירתם. במקרה שבו הודיע החשוד למשטרה שאין הו א מעוניין במימוש זכות ההיוועצות והזכות לליווי על
ידי סנגור בחקירה, יש לקשר אותו עם סנגור ואם אין לו סנגור, עם סנגור ציבורי, על מנת שהסנגור יסביר לו
.את חשיבותן של זכויות אלה הסבר זה רצוי שייערך פנים אל פנים כאשר הדבר אפשרי וכאשר הדבר אינו
אפשרי, ניתן לקיימ .ו בשיחת וידיאו ולמצער בשיחת טלפון לאחר קבלת ההסבר, חשוד שמימש את זכות
ההיוועצות יוכל לבחור האם הוא מעוניין שהסנגור יישאר עמו גם בחקירה עצמה, וזאת לאחר שהסנגור הסביר
לו שוב את זכותו לליווי בחקירה ואת החשיבות שעשויה להיות למימושה. על סנגור המלווה חשוד קטין בחקירה
יחולו כללי ההתנהגות המוצעים בחלק3
(ג5
.) להלן
כפי
,שפורט לעיל, הדיונים הפנימיים בסוגיה הנ"ל על ידי גורמי הממשלה טרם מוצו
ולפיכך טרם הועברה
לוועדה עמדתם הסופית .
(3) חשודים המצויים בהשפעת חומרים משני-תודעה
אנשים המכורים לסמים מצויים אף הם בקבוצת.סיכון למסירת הודאות שווא262
ראשית, חשודים הסובלים
מתסמונת גמילה או מצויים תחת השפ
ע ת סם במהלך החקירה מתקשים לעמוד בחקירה מבחינה פיזית ועלולים
להודות במטרה להביא לסיומה. שנית, חשודים המצויים תחת השפעת סם במהלך החקירה עלולים להת
ב ,לבל
להתקשות בהבנת ההשלכות ארוכות הטווח של הודאתם, או להיות מושפעים באופן מיוחד מתרגילי חקירה
.ומניפולציות שונות263
שלישית, חשודים שמצויים תחת השפעת סם ברגע החקירה או נוהגים להשתמש בסמים
לעיתים קרובות, עלולים להפנים את האשמה ביתר קלות ולהודות במעשים שאת התרחשותם אין הם
.זוכרים264
261
לעיל ה"ש4
12
,
'בעמ26
–
30
.
262
דו"
,ח ועדת גולדברג לעיל ה"ש47
,
'בעמ9.
263
False confessions: The relative importance of psychological,
Gudjonsson,
.
Jon Fridrik Sigurdsson & Gisli H
275 (2001)
AW
L
RIME AND
C
,
SYCHOLOGY
P
, 7(3)
variables
criminological and substance abuse
.
264
Intoxicated witnesses and suspects: Procedures and prevalence according to law
Jacqueline R.Evans et al.,
199 (2009
–
194, 198
AW
L
AND
,
OLICY
P
UBLIC
P
,
SYCHOLOGY
P
, 15(3)
enforcement
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
37
הוועד ה מסיקה כי
ככלל,
הימצאותו של חשוד בתסמונת גמילה או תחת השפעת סם
משמעותית
מפחיתה את
מהימנות הודאתו. על המשטרה להימנע,, למעט במקרים חריגים265
מחקירת חשודים המצויים בעיצומם של
מצבים אלו ,כאשר הם ניכרים ועל בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע
על בסיס הודאות
שנגבו
מ
חשודים במצבים אלו .
הוועדה ממליצה לסייג את משקלן של הודאות אלה ולהימנע מלהרשיע על בסיסן
.בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה
(4) קבוצות מוחלשות אחרות
גם חשודים המשתייכים לקבוצות מוחלשות אחרות, כגון זרים, בני מיעוטים וחברי קבוצות שוליים, מצויים
בסיכון מוגבר למסירת הודאות שווא, אם כי הקשר הישיר– להבדיל מהקשר הע
ק יף שיפורט בהמשך–
מובהק
.פחות מזה שהתגלה ביחס לקבוצות הסיכון שנסקרו לעיל266
מאחר ש קיים קשר עקיף בין השתייכות לקבוצה
מוחלשת למסירת הודאת שווא, הרי שהתוצאה עלולה להיות אותה תוצאה, גם אם הסיבות לכך
אינן ישירות.
,מחקרים מראים כי חברי קבוצות מוחלשות מצויים בסיכון רב יותר לסבול מהתמכרויות ומבעיות נפשיות267
וכן מקשיים נוספים העלולים להשפיע במישירין על יכולתם.להתמודד עם החקירה268
כך, למשל, חשודים
המשתייכים לקבוצות שוליים עלולים לסבול מקשרים רופפים לקהילה ומהעדר מסגרת תומכת, שבכוחה היה
.להפחית את תחושת הבידוד הנלווית לחקירה ולסייע להם בהתמודדות עם לחצי החקירה לכך יש להוסיף את
הנטייה הקיימת במדינות רבות לשיטור,והפללת יתר של קבוצות מיעוט269
כמו גם את תנאי העוני והמחסור
שבהן חיים לעיתים חברי קבוצות מוחלשות ושמעודדים פשיעה–
תנאים המגדילים את הסיכוי כי אוכלוסיות
.אלה ייחקרו במשטרה ומכאן גם את הסיכוי הסטטיסטי למסירת הודאות ובהן הודאות שווא270
,כך, למשל
נטען כי מודל הרי( דReid
), שבמסגרתו מבססים החוקרים את חשדם בעיקר על "סימני שקר" ורבאליים
והתנהגותיים מצד החשוד, יוצר הטיות של שוטרים נגד חשודים מקבוצות מיעוט. זאת, מאחר שההבדלים
התרבותיים בין החוקר לנחקר עלולים לגרום לחוקר לפרש בטעות התנהגויות שונות של הנחקר כסימנים
לאמירת
.שקר271
יצוין, כי גם בישראל חלק מן החשודים שהודו הודאות שווא השתייכו לקבוצ
ו ת
מוחלשות
.או לקבוצת מיעוט
.כך, למשל, פאבל סמירנוף, שהודה הודאת שווא ברצח, היה דר רחוב272
בתיקו של אליעזר בנגייב, שהודה גם
הוא הודאת שווא ברצח, צוין כי "יתכן שהלחץ הפנימי שבו היה [המבקש] נתון, בשל היותו עולה חדש וחששו
."מהמשטרה, הם שהביאוהו לכך273
לנוכח מסקנותיו המסויגות של המחקר המדעי, מסיקה הוועדה כי השתייכות לקבוצה מוחלשת עלולה
להגדיל באופן ע
קיף את הסיכון למסירת הודא
ת שווא.
בהקשר זה יש לבחון את ההכשרות הקיימות כיום
265
לדוגמה, במקרה ש ,ל חקירה סיכולית
שנועדה למנוע פגיעה מיידית בחיי אדם.
266
Interrogation and the Minority Suspect: Pathways to True and False
J. Guillermo Villalobos & Deborah Davis,
(M. Miller & B. Bornstein eds., 2016
1
1)
.
L
(VO
AW
L
SYCHOLOGY AND
P
DVANCES IN
A
In
,
Confession
.
267
,ראו, למשל(2007)
LIES
FRICAN AMERICAN FAMI
A
.
MITH
S
ARL
E
&
ATTERY
H
J.
NGELA
A
;
Carles Muntaner et al.,
Socioeconomic position and major mental disorders, 26(1) EPIDEMIOLOGIC REVIEWS 53 (2004)
.
268
ADHD, and life
,
their relationship with conduct disorder
False confessions to police and
Gisli H. Gudjonsson et al.,
adversity, 52(6) PERSONALITY AND INDIVIDUAL DIFFERENCES 696 (2012)
.
269
ראו בהקשר זה את דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז אמי פלמור .
הצוות
למיגור הגזענות נגד י
וצאי אתיופיה דוח מסכם
79
–
80
(יולי2016
.)
270
,ראו, למשל
&
.
L
.
RIM
C
J.
, 95
Exonerations in the United States 1989 through 2003
Gross et al,
.
Samuel R
)
2005
(
546
,
523
RIMINOLOGY
C
.
271
Interrogation and the Minority Suspect
, לעיל ה"ש264
.
Cynthia J. Najdowski, Stereotype threat in criminal interrogations: Why innocent Black suspects are at risk for
)
562 (2011
AW
L
AND
,
OLICY
P
UBLIC
P
,
SYCHOLOGY
P
, 17(4)
confessing falsely
.
272
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום21
20
8.4.
,
לעיל ה"ש1
21
.
273
בש
"א (מחוזי י-
)ם4630/99
,
לעיל ה"ש32
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
38
בגופי אכיפת החוק ואת הצורך בהרחבתן , תוך
דגש ע
ל הכשרה רב-תרבותית
ועל
תשו מת לב למאפיינים
.העלולים להוביל להודאות שווא
(5) גורמי סיכון נוספים
,לבסוף קיימים
מאפיינים אישיים ואישיותיים , אשר
אינם נובעים
בהכרח מגילו, מצבו השכלי והנפשי של
הנחקר או מהשתייכותו לקבוצה מוחלשת ואשר עלולים.להשפיע לרעה על הסיכוי למסירת הודאת שווא274
,כך
,למשל
.מחקרים מצביעים על העדר ניסיון קודם בחקירות משטרה כעל גורם סיכון עקיף להודאות שווא
הנתונים מארצות הברית מל מדים כי חשודים שנחקרים במשטרה לראשונה–
בעיקר כאשר הם חפים מפשע–
נוטים יותר לוותר על זכותם להיוועצות בסנגור ולליווי על ידי סנגור בחקירה, נוהגים להתבטא בחופשיות מבלי
.להבין שדבריהם עלולים להתפרש בטעות לרעתם ומתקשים יותר להתמודד עם לחצי החקירה275
רכיב אישיותי מרכזי שנמצא כי יש לו תרומה מסוימת לסיכון למסירת הודאות שווא הוא
נטייה לסוגסטיה
,(השאה), קרי נחקרים שניתן בקלות יחסית לשנות את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם באמצעות תהליכים
,פסיכולוגיים שונים. אמנם
חלק מ
גורמי הסיכון שנסקרו לעיל משליכים במידה רבה גם על מידת
הסוגסטיביות
של הנחקר (כך, למשל, קטינים ו
אנשים עם
מוגבלות שכלית נוטים יותר לרצות את חוקריהם ולהיות מושפעים
ממניפולציות שונות); עם זאת, הרי שישנם גם נחקרים שאינם משתייכים באופן רשמי לקבוצת סיכון אך
מאופיינים באישיות נאיבית, בנטייה לתת אמון בלתי מסויג בגורמי
סמכות או ברצון מוגבר לרצות דמויות
סמכותיות. נחקרים כאלו מצויים גם הם בסיכון מוגבר להודות בעבירה שלא ביצעו ואף להפנים את אשמתם
.בעבירה276
נחקרים אלו נוטים לקבל את הנחותיו או דרישותי;ו של החוקר ללא הפעלת בקרה של ממש
להתאים את תשובותיהם להנחות וסוגסטיות המוצעו ת על ידי החוקר; או משנים את תשובותיהם בתגובה
.למשוב שלילי מהחוקר
עם זאת, יש לומר כי הקשר שנמצא במחקר בין סוגסטבי
לי ות לבין הנטייה להודות הודאת שווא אינו מאוד
( מובהק. כך, למשל, במחקרם של הורסלנברג ואחריםHorselenberg et al
)
277
נבדקה השפעתם של מאפיינים
אישיותיים שונים
ונמצא כי רק נטייה לפנטזיות מובילה באופן עקבי ומובהק לנטייה מוגברת להודות הודאת
( שווא, וזאת לעומת רמה גבוהה של צייתנות או סוגסטביליות. במחקרם של פורסט ואחריםForrest et al
)
278
נמצא קשר מובהק בין הודאות שווא לבין מאפיי ן אחד בלבד של סוגסטיביות, והוא מידת רגישותו של הנחקר
לשאלות מנחות מצד החוקר. קרי, אותם נבדקים שמסרו הודאות שווא היו בעלי רגישות גבוהה יותר לשאלות
.מנחות מהמשתתפים שלא הודו
כמו כן, נמצא
קשר בין מידת החרדה, הנטייה לרצות גורמי סמכות והאמונה
הדתית של הנבדקים ב .מקור שליטה חיצוני, לבין נטייתם להפנים את אחריותם לאירוע
( במחקרם של קלאבר ואחריםKlaver et al
,)
279
נבחנו השפעתן של צייתנות, הערכה עצמית נמוכה ואמונה
"דתית בנוגע למקור השליטה בחיי האדם, לצד "סוגסטיביות חקירתית–
המידה שבה העבירה שבה הואשמו
הנבדקים מתקבלת על הדעת. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות של "עבירות", האחת עבירה שמתקבל על הדעת
כי תבוצע בטעות (לחיצה על מקש מחשב הסמוך למקש שעליו נדרשו הנבדקים ללחוץ במסגרת הניסוי) והשנייה
274
Effects of Personality, Interrogation Techniques and Plausibility in an Experimental False Confession Paradigm
,
לעיל ה"ש20
.
275
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
', בעמ23
.
276
'שם, בעמ19
,
21
.
277
False confessions in the lab
,
לעיל ה"ש20
.
278
Suspect Personality, Police Interrogations, and
, Theresa A. Wadkins & Bridget A. Larson,
et al
Krista D. Forrest
False Confessions: Maybe It is Not Just the Situation, 40(3) PERSONALITY AND INDIVIDUAL DIFFERENCES 621 (2006)
.
279
igm
Effects of Personality, Interrogation Techniques and Plausibility in an Experimental False Confession Parad
,
לעיל ה"ש20
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
39
עבירה פחות מתקבלת על הדעת (לחיצה על מקש מרוחק יותר ושכיח פחות). הניסוי הניב אחוז גבוה מאוד של
הודאות שווא בעבירה הראשונה (
59%
( ) ואחוז משמעותי אך נמוך בהרבה בעבירה השנייה13%
). כמו כן, בעוד
שבעבירה הראשונה16%
מהנבדקים הפנימו את אשמתם, איש מהנבדקים בעבירה השנייה לא הפנים את
אשמתו
)(קרי, לא האמין שהוא אכן ביצע את ההפרה, על אף שהודה בכך
. מכאן, שהני סוי מצביע על השפעה
.מובהקת של משתנה "הסוגסטיביות החקירתית" על הנכונות למסור הודאת שווא280
לעומת זאת, המשתנים
האישיותיים (הערכה עצמית, צייתנות, אמונה במקור שליטה חיצוני, סוגסטיביות אישית) לא נמצאו קשורים
באופן מובהק לשיעור הודאות השווא. חריג לכך הוא מאפיין אח ד של סוגסטיביות–
רגישות מוגברת לפידבק
שלילי–
אשר נמצא כי הוא משפיע על הנטייה למסור הודאת שווא (כך, נבדקים אשר שינו את תשובותיהם
.)בעקבות פידבק שלילי מצד הבודק נטו יותר למסור הודאות כוזבות
יש לסייג ממצאים אלו ולומר כי עשויים להיות מספר הסברים לאי-מציאת ק שר מובהק בין הודאות שווא לבין
סוגסטיביות וצייתנות. ראשית, קשיים במתודולוגיית המחקר ובמידת ההומוגניות של האוכלוסייה הנבדקת
.(סטודנטים). שנית, העדר יכולת לשחזר את התנאים והאווירה הקיימים בחקירות משטרה אמיתיות281
שלישית, יתכן שהיו מרכיבים אישיותיים חזקים יותר ש לא נבדקו במסגרת המחקר ולכן השפעתם על התוצאות
.לא נבחנה282
( גם הפרעות קשב וריכוזADHD
) עלולות להוות גורם סיכון להודאות שווא, בשל קושי של הנחקר להתמודד
.עם החקירה ורצון חזק לסיימה283
,החקיקה בבריטניה, למשל הרחיבה את ההגדרה לחשודים פגיעים נפשית
(”
vulnerabilities
psychological
“
)
כך שתכלול גם חשודים שאין להם מוגבלות נפשית, אך מאפייניהם
,הנפשיים מעמידים אותם בסיכון למסירת מידע כוזב או בלתי מדויק בחקירה, ובכלל זה הודאות שווא. זאת
.לצורך זכאות לזכויות מיוחדות בחקירה כגון הזכות למלווה284
,לבסוף, גם מצבים רפואיים מסוימים וכן
,היעדר גישה לטיפול רפואי ולתרופות מרשם בתקופת המעצר285
,עלולים להגדיל את הסיכון למסירת הודאת שווא. כך, נמצא כי מצבים רפואיים כגון אפילפסיה, חבלות ראש
דמנציה ומיגרנות חמורות עלולים להקשות על הנחקר להתמודד עם לחצי החקירה, לגרום לו לחוסר ריכוז
חמור ולעיתים
.אף לפגוע בזיכרונו286
גם חוסר איזון חמור ובלתי מאובחן של בלוטת התריס287
או סכרת288
עלולים לפגוע בריכוז ולגרום לעייפות, אפתיה וקושי להתמודד עם חקירות ארוכות. החוק הבריטי אימץ
הוראות מיוחדות ביחס למצבים אלו, בקובעו כי במקרים של מחלות לב, סוכרת, אפילפסיה ומצבים רפ ואיים
אחרים שחומרתם דומה, חובה על המשטרה להתייעץ עם רופא בדבר האפשרות להאריך את המעצר, האפשרות
.להמשיך את התשאול והצורך בנקיטת אמצעי זהירות מיוחדים במהלכו289
280
שם. בנוסף, נמצאה השפעה מובהקת לשיטת החקירה. ראו
להלן
בחלק
ג(3
.)
281
Confessions
Personality, Police Interrogations, and False
Suspect
Confessions
,
לעיל ה"ש276
;
Effects of
Personality, Interrogation Techniques and Plausibility in an Experimental False Confession Paradigm
, לעיל ה"ש20
.
282
techniques and plausibility in an experimental false confession paradigm
Effects of personality, interrogation , שם.
283
The Effectiveness of Police Custody Assessments in Identifying Suspects with Intellectual
Susan Young et al,
Disabilities and Attention Deficit Hyperactivity Disorder, 11 BMC MEDICINE 1 (2013)
;
Gisli H. Gudjonsson, False
confession among individuals with ADHD, 8(1) ADHD IN PRACTICE 13 (2016)
;
Gisli H. Gudjonsson et al , The risk
of making false confessions: The role of developmental disorders, conduct disorder, psychiatric symptoms, and
compliance, 25(5) JOURNAL OF ATTENTION DISORDERS 715 (2021)
;
Mental Health and False Confessions
, לעיל ה"ש252
,
'בעמ
26
–
27
.
284
: Revised Code of Practice for the detention,
Police and Criminal Evidence Act 1984 (PACE), Code C
Home Office,
treatment and questioning of persons by Police Offcers, annex E (August 2019)
.
285
–
115
E AND PRACTICE
ORTY YEARS OF SCIENC
F
:
SE CONFESSIONS
HE PSYCHOLOGY OF FAL
T
,
UDJONSSON
G
H.
ISLI
G
)
2018
(
116
.
286
(Margaret M, Stark ed., 2011)
353
–
350
UIDE
G
S
'
HYSICIAN
P
A
:
EDICINE
M
ORENSIC
F
LINICAL
C
.
287
.שם
288
'שם, בעמ352
–
353
.
ראו גםESPONSE TO
R
NFORCEMENT
E
AW
L
NAPPROPRIATE
I ,
URRAY
M
REGORY
G
&
ECH
F
ARAH
S
(September 2014)
TTORNEYS
A
UIDE FOR
G
NTRODUCTION AND
I
N
A
:
IABETES
D
NDIVIDUALS WITH
I.
289
Code C
, לעיל ה"ש284
, בס
עיפים
9.12
–
9.13
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
40
הוועדה מסיקה כי
ישנם
מצבים שבהם
אישיות בעלת מאפיינים סוגסטביליים עלול
ה
להגדיל את הסיכון
למסירת הודאת שווא. על כן, ככל שיתברר ש נאשם שהודה בחקירה
הוא בעל מאפיינים כאלו , ממליצה
.הוועדה כי עובדה זו תילקח בחשבון בהערכת מהימנות הודאתו
ג.
גורמי סיכון הנובעים מהחקירה
,לצד גורמים אישיותיים הנובעים מהנחקר עצמו, קיימים גורמים נוספים חיצוניים לנחקר, המשפיעים על
הסיכון למסירת הודאות שווא. גורמים אלו, הנובעים מהאופן שבו מתנהלת החקירה המשטרתית, כוללים
הטיות שונות של חוקרי משטרה,הנובעות מדינמיקת החקירה
את מודל החקירה הנהוג, את תרגילי החקירה
המופעלים על החשוד, את משך החקירה הנהוג וכן מספר משתנים נוספים. בשנים האחרונות, נערכו מחקרי
שדה ובעיקר מחקרי מעבדה רבים, שמטרתם לבודד את המשתנים הללו ולבחון את השפעתו של כל אחד מהם
.על הסיכון למסירת הודאת שווא
(1) הטיות שונות הנובעות מדינמיקת החקירה
אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא נובע מהטיה קוג ניטיבית נפוצה המכונה בספרות "ראיית
( "מנהרהtunnel vision
,)
שפירושה נטייה לפרש ולחפש מידע בדרך שתאשר השערה מוקדמת תוך התעלמות
מראיות שאינן תומכות בה.
ראיית מנהרה
הנה
נטייה פסיכולוגית טבעית המאפיינת כל הליך של הסקת
( "מסקנות, ובבסיסה קיימת "הטיית האישורConfirmation Bias
)
הגורמת לפרט לפעול לאישוש השערתו
.הראשונית290
מחקר פסיכולוגי ענף תומך במסקנה כי מרגע שאנשים מגבשים דעה, הם נוטים לחפש, לאסוף
ולנתח מידע חדש באופן סלקטיבי, על מנת שיתמוך בהערכתם הראשונית, וכי גם חוקרי משטרה אינם חסינים
.מפני הטיות אלה
כך, למ של, מחקר משנת2018
שנערך בשבדיה העלה כי ההחלטה לעצור חשוד לצורך חקירה
.נוטה לייצר אמונה מוקדמת של המשטרה באשמתו אשר משפיעה בהמשך על דינמיקת החקירה291
מחקרים
במדינות נוספות הראו כי לשוטרים יש נטייה להאמין באשמתם של חשודים292
או לייחס להם שלא בצדק
.אמירת שקר293
גיבוש
דעה מוקדמת בנוגע לאשמת החשוד
עלול להוביל חוקרי משטרה להשקיע מאמצים רבים בגביית הודאה
מאותו חשוד, תוך זניחת כיווני חקירה אחרים והתעלמות מראיות התומכות בחפותו. היא אף עלולה להוביל
לזיהום של ראיות אחרות, חיצוניות לחשוד, דוגמת בדיקות פורנזיות שעורכיהן נח שפו מבעוד מועד להערכתו
.של החוקר כי מצופה למצוא בהן ראיות הקושרות את החשוד לעבירה294
עוד קיים חשש כי שכנוע מוקדם של
החוקר באשמת החשוד יוביל למעין נבואה שמגשימה את עצמה, שבמסגרתה יילחץ החשוד כתוצאה מהחקירה
האינטנסיבית וכתוצאה מכך יפגין סימני חרדה, שבתורם ישכ ,נעו את החוקר עוד יותר באשמתו. כך, למשל
290
שירלי יהושע-שטרן "ממלכת הצללים של מערכת אכיפת החו ק–
הרשעות שווא: היבטים פסיכולוגיים בעבודתו של חוקר משטרה
בישראל "
קרימינלוגיה ישראלית ו65
,
79
(
2017
;)
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש 7
20
,
'בעמ
125
–
130
.
291
nterrogations: Apprehension as a
I
uspect
S
uilt in
G
resumption of
P
The
,
Peter Juslin
Moa Lidén, Minna Gräns &
336 (2018)
EHAVIOR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 42(4)
echniques
T
ebiasing
D
ias and
B
onfirmation
C
rigger of
T
.
292
ראו, למשלInvestigator Bias in Judgments of Truth and
”:
He's guilty!
“
,
Saul M. Kassin
&
Christian A. Meissner
Deception, 26 LAW AND HUMAN BEHAVIOR 469 (2002)
;
Jaume Masip et al, Generalized Communicative Suspicion
(GCS) Among Police Officers: Accounting for the Investigator Bias Effect 1, 35(5) JOURNAL OF APPLIED SOCIAL
1046 (2005)
SYCHOLOGY
P
.
293
259,
EVIEW
R
OCIETY
S
AW AND
L
, 30
s revenge: Police interrogation as a confidence game
’
Miranda
Richard A. Leo,
)
1996
(
281
.
294
True Crimes, False Confessions
,
לעיל ה"ש4
20
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
41
במחקר משנת2008
,
295
נמצא כי אמונה באשמת ה"חשוד" משפיעה על אופן ניסוח השאלות ומובילה את
הנבדקים, שהתבקשו לתשאל את ה"חשודים", לנסח שאלות שגלומה בהן הנחת אשמה. הגם שבאותו מחקר
לא נמצא קשר מובהק בין סגנון התשאול לבין שיעור
הודאות השווא שנמסרו, נמצא כי שאלות "מניחות
אשמה" הלחיצו יותר את ה"חשודים" ואף גרמו להם, באופן מובהק, להפגין סימני חרדה בולטים יותר. נטייה
זו אפיינה עוד יותר את ה"חשודים" ה"חפים מפשע", קרי, אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה היה חזק יותר
דווקא כשדובר במי שלא ביצע.ו את העבירה296
אחד הגורמים לגיבוש דעה מוקדמת בדבר אשמת החשוד הוא קיומן של ראיות שגויות או כוזבות
נ
גד החשוד ,
בפרט הודאות שווא אחרות המפלילות אותו בעבירה. ראיות כאלה עלולות להגביר בחוקרי המשטרה את
האמונה באשמת החשוד297
ולהוביל לפרשנות מוטה ושגויה של ראיות מאוחרות יותר מתוך ניסיון לאשש
באמצעותן את אמונת החוקרים. בשל כך, תגבר המוטיבציה של החוקרים לחלץ הודאה מפי החשוד והם ייטו
יותר לפרש את התנהגותו כמחשידה ולשלול על הסף את הסבריו. כך, למשל, נמצא כי בתיקי הרשעות שווא
בארצות
הברית שבהן התבססה ההרשעה על הודאת שווא, כללו78%
מהתיקים גם ראיות מפלילות אחרות
.)(בעיקר ראיות פורנזיות298
אמנם, במרבית התיקים קדמה הודאת השווא לראיות הנוספות, קרי, ההודאה היא
,שיצרה את אפקט האישוש ולא להפך299
אולם היו גם מקרים הפוכים. יתרה מכך, תרומתה הגדולה
של
ההודאה לאפקט האישוש משמעותה כי קיומה של הודאת שווא אחת, המפלילה בעבירה אדם נוסף, עלולה
לגרור אחריה הודאת שווא נוספת של אותו אדם. כך, במחקר שבחן125
,תיקי הודאות שווא בארצות הברית300
נמצא כי30%
מהתיקים כללו יותר מהודאת שווא אחת. גם בחלק מתיקי הודאות השוו א בישראל, כמו פרשת
מע"צ, פרשת בנגייב ופרשת הלינץ' ביפו., נגבתה יותר מהודאת שווא אחת
לכך יש להוסיף מקרים כגון
תיקיהם של
ח'ליל נמרי ו
טארק נוג'ידאת., שבהם חשוד אחר בתיק מסר אמרות שפורשו כראשית הודיה301
לכך מצטרפים
מנגנונים פסיכולוגיים
המשפיעים על חוקרי המשטרה ועלולים לגרום להם לדבוק בעמדתם
הראשונית באשר לאשמת החשוד
ולנהל חקירה אינטנסיבית במטרה לחלץ מפי החשוד הודאה שתתיישב עם
עמדה זו. יהושע-שטרן וכרמון302
.סוקרים מספר מנגנונים כאלו המנגנון הראשון מכונה "מודולאריות
שיפוטית", ובו מגולמת ההנחה כי השיפוט המוסרי של הפר ,ט הוא מודולארי ומשתנה בהתאם למטלת השיפוט
הנסיבות החברתיות, התפקיד ופרספקטיבת הזמן שבה מתבצע השיפוט. תיאוריה מרכזית של מודולאריות
שיפוטית היא "תיאוריית התפקיד", הגורסת כי כשאדם נמצא בתפקיד מסוים הוא מפעיל סכמה שיפוטית
שמתאימה לאינטרסים ולמערך הציפיות של או תו תפקיד, ואילו כאשר הוא עובר תפקיד הוא מפעיל סכמה
שיפוטית שונה ולעיתים הופכית. יהושע-
שטרן וכרמון טוענים כי לעיתים השיפוט המוסרי של חוקרי משטרה
משתנה בבואם לחקור אירועים פליליים והם מפעילים שיפוט מוסרי אחר מזה המאפיין אותם בהקשרים
אחרים של חייהם. זאת, כתוצ אה מתפיסת התפקיד שלהם, הקשורה בטבורה ללחימה בפשיעה–
משימה אשר
295
EGAL AND
L
, 13
The role of confirmation bias in suspect interviews: A systematic evaluation
Carole Hill et al,
357 (2008)
SYCHOLOGY
P
RIMINOLOGICAL
C
.
296
לתוצאות דומות ראו גםdangers of
Behavioural confirmation in the interrogation room: On the
Saul M. Kassin et al,
187 (2003)
EHAVIOUR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 27
presuming guilt
.
297
, 23(1)
Confessions that corrupt: Evidence from the DNA exoneration case files
Saul M. Kassin et al,
41 (2012)
SYCHOLOGICAL SCIENCE
P
.
298
שם .
299
שם
. ראו גםOn the Presumption of Evidentiary Independence: Can Confessions
Lisa E. Hasel & Saul M. Kassin,
Corrupt Eyewitness Identifications?, 20 PSYCHOLOGICAL SCIENCE 122 (2009)
;
Saul M. Kassin, Daniel Bogart &
Jacqueline Kerner, Confessions That Corrupt: Evidence From the DNA Exoneration Case Files, 23 PSYCHOLOGICAL
41 (2012)
CIENCE
S.
300
891
.
REV
NCL
, 82
DNA world
-
The problem of false confessions in the post
Richard A. Leo,
. Drizin &
Steven A
)
2003
(.
301
לעיל ה"ש33
,
3
21
.
302
שירלי יהושע-
שטרן ומאיר כרמון "הודאות שווא–
"היבטים פסיכולוגיים בעבודתו של חוקר המשטרה הרשעות שווא בישראל
(רונית פלד-
לסקוב, אפרת שהם ומאיר כרמון עורכים2012); ראו גם "ממלכת הצללים של מערכת אכיפת החו ק–
:הרשעות שווא
היבטים פסיכולוגיים בעבודתו של חוקר משטרה בישראל ", לעיל ה"ש290
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
42
מלווה בתחושת סיכון תמידית ועשויה לספק הצדקות להתנהגות אגרסיבית ולעיתים אפילו אלימה כלפי
חשודים. הגם שאלימות של ממש, אמצעי לחץ פיזיים ואיומים בחקירה הנם חריגים, נראה שבעבר היו אמצעים
כגון אלו נפ וצים יותר, גם בישראל. כך, למשל, הן בפרשת
מע"צ303
והן בפרשת
נאפסו304
הודו החשודים הודאות
.שווא לאחר שנעשה נגדם שימוש באמצעים פיזיים פסולים ובאיומים
מנגנון פסיכולוגי שני וקשור שעליו מצביעים יהושע-
.שטרן וכרמון כרוך בתהליכים של הצדקות ותפיסה עצמית
לטענתם, תת-
התרבות המשטרתית מתארגנת סביב מערכת אמונות שבבסיסה עומדת השליחות של מיגור
הפשיעה, והיא מגדירה לעצמה את נורמות ההתנהגות וטכניקות החקירה המקובלות. הנורמות הנהוגות עשויות
להצדיק שימוש בטכניקות מיוחדות, קיצוניות או לא פורמאליות בכדי להשיג תוצאות–
בעיקר בתיקים
.העוסקים בעבירות חמורות ומסוכנות או בכאלו שבהם מופעל על המשטרה לחץ ציבורי לפענח את העבירה
בתהליך זה, אף נוצר שכנוע-
יתר של החוקרים באשמת החשוד אשר עלול לגרום להם להישבות בקונספציה
מוטעית, להתמקד בניסיונות לגבות מהחשוד הודאה ולהתעלם מראיות העומדות במתח עם הק ונספציה בדבר
.אשמתו305
באופן כזה נשמרת עקביות בין עמדותיו של השוטר לבין התנהגותו ונמנע הדיסוננס הקוגניטיבי
העלול להיווצר כאשר מעשיו של אדם אינם עולים בקנה אחד עם עמדותיו המקוריות. דיסוננס זה מייצר צרימה
שמובילה את הפרט לשנות את עמדותיו כך שיתאימו להתנהגותו ו למצוא סיבות והצדקות המחזקות התנהגות
.זו306
בכך משתלב מנגנון פסיכולוגי נוסף, והוא דה-
הומניזציה של החשוד. מדובר בתהליך של שיוך החשוד לקטגוריה
חברתית שלילית, שאינה שייכת לקבוצות שנתפסות כפועלות במסגרת הנורמות והערכים המקובלים. תהליך
זה עלול לגרום לשלילת צלם א נוש מהזולת והוא מתרחש בעיקר במקרים שבהם מוצאו האתני או המעמדי של
.החשוד שונה מזה של החוקר ובין השניים קיים ריחוק חברתי307
המדובר במעין מנגנון הגנה, שמקל על החוקר
להתמודד עם הדיסוננס הקוגניטיבי בין התנהגותו האגרסיבית כלפי הנחקר לבין עמדותיו העקרוניות ותפיסתו
.העצמית החיובית
,לבסוף
שכנוע מוגבר של חוקרי המשטרה באשמתו של חשוד עלול לעודדם לחקור את אותו חשוד באמצעים
שהנם בעלי פוטנציאל להגדיל את הסיכון להודאת שווא( , אשר השפעתם תיסקר בחלק3
.) להלן
הוועדה סבורה כי על מנת להתמודד עם אתגרים אלו יש להימנע משיטות חקירה
שמגלמות הנחה בדבר
.אשמת החשוד או מעודדות את חוקרי המשטרה לגבש עמדה מוקדמת בדבר אשמתו
ההמלצות שיובאו
בהמשך
פרק
זה נועדו בין היתר למזער את הסיכון להטיות אשר עלולות להוביל את המשטרה למקד את מרב
מאמציה בגביית הודאה, תוך התעלמות מסימנים המצביעים על חפות החשוד.או זניחת כיווני חקירה חלופיים
(2)
מודל החקירה
המחקר המדעי העוסק בגורמים להודאות שווא מעלה כי אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכון למסירת
:הודאות כוזבות הוא המודל החקירתי הנהוג. לעניין זה, נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של שיטות חקירה
שיטות חקירה הממוקדות
( באיסוף מידעinformation-gathering interrogation methods
) לעומת שיטות
303
מ "ח1966/98
,
לעיל ה"ש14
.
304
"ע פ124/87
,
לעיל ה"ש28
.
305
שם. ראו גם
OLICE
P
in
,
Four Studies of What Really Happens in Police Interviews
R. Bull & S. Soukora,
INTERROGATIONS AND FALSE CONFESSIONS: CURRENT RESEARCH, PRACTICE, AND POLICY RECOMMENDATIONS 81 (G.
D. Lassiter & C. A. Meissner eds., 2010)
;
THE PSYCHOLOGY OF INTERROGATIONS AND CONFESSIONS
, לעיל ה"ש 9,
'בעמ
160
–
161
.
306
יהושע-שטרן ו
כרמון ,לעיל ה"ש 2
30
.
ראו גם(1957)
DISSONANCE
THEORY OF COGNITIVE
A
,
ESTINGER
F
L.
.
307
יהושע-שטרן וכרמון ,
שם. ראו גםANALYSIS
OCIAL PSYCHOLOGICAL
S
:
OCIETY
HARED BELIEFS IN A S
S
,
AL
T
-
AR
B
D.
)
2000
(.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
43
חקירה ממוקדות-
( אשםaccusatorial interrogation methods). המחקר מראה ש שיטות
ממוקדות-
אשם
.מציבות חשודים בסיכון גבוה יותר למסירת הודאות שווא, וזאת מכמה סיבות מרכזיות, שייסקרו להלן
ניתן להצב.יע על מספר הבדלים מרכזיים בין שתי שיטות החקירה המרכזיות הנהוגות308
ראשית, נבדלות
השיטות במטרתן המרכזית, קרי, איסוף מידע לעומת גביית הודא
ו ,ת. שנית שיטות חקירה הממוקדות באיסוף
מידע מבקשות לנצל את התשאול כדי לבנות מערכת יחסים מבוססת-אמון בין החוקר לנחקר
, ומנסו ת להשיג
מידע מפי הנחקר באמצעות שאלות ישירות וחיזוקים חיוביים. לעומתן, שיטות ממוקדות-
אשם מבקשות לנצל
את התשאול כדי להשיג שליטה של החוקר על הנחקר, ופועלות להשגת הודאות בעיקר באמצעות מניפולציות
פסיכולוגיות. שלישית, וכתוצאה מכך, מאופיינות שתי השיטות בסגנונות ת שאול שונים, כאשר הראשונה
מתבססת בעיקר על שאלות פתוחות, בעוד השנייה מסתמכת בעיקר על שאלות סגורות שמטרתן לאמת מידע
שקיים כבר בידי החוקרים. רביעית, שתי השיטות נבדלות ב"סימני השקר" שעליהן הן מסתמכות בכדי לזהות
אי-
,אמירת אמת מצד החשוד. כך שיטות הממוקדות באיסוף מידע עושות שימוש בסימנים קוגניטיביים
(
cognitive cues
), קרי, בוחנות את גרסת החשוד באמצעות תרגילים קוגניטיביים הבודקים את יכולתו לחזור
על הגרסה במילים אחרות, לתאר את האירועים בסדר שונה וכדומה. זאת, לעומת שיטות ממוקדות-
,אשם
העושות במקרים מסוימים
שימוש בעיקר ב סימנים התנהגותיים וורבאליים המצביעים לכאורה על חרדה ולחץ
( של החשודanxiety-based cues
) כאינדיקציה לאי-אמירת אמת.
על ההבדלים בין שתי השיטות ניתן ללמוד משני המודלים המרכזיים והמנוגדים לניהול חקירות שאומצו בעולם
–
מודל,הריד (הקרוי על שם הוגה השיטה הפסיכולוג
John E. Reid
)
ומודל
ה-
PEACE
(
Planning and
Preparation, Engage and Explain, Account, Closure, Evaluation
.)מודל ה-
PEACE
, שאומץ בבריטניה
בשנת1992
,בתגובה למספר תיקים בולטים שבהם הודו הנאשמים הודאות שווא309
מתמקד ב איסוף מקסימלי
של מידע באמצעות יצירת יחסי אמון בין החוקר לחשוד, בהסבר מפורט לחשוד בנוגע לחשדות נגדו ומידת
.חומרתם, בהדגשת החשיבות של כנות ואיסוף מידע מהימן ובעידוד החשוד למסור את גרסתו בהרחבה בשלבים
הראשונים של הראיון המשטרתי ולפני כל עימות, ניתנת לחשוד אפשרות למסור גרסה מלאה ומפורטת לל א
הפרעות ומבלי לקטוע אותה. החוקר מגביל עצמו בשלב זה לשאלות הבהרה ומעודד את החשוד למסור מידע
.רב ככל הניתן, הסברים מפורטים וכמה שיותר פרטים הניתנים לבדיקה
רק לאחר מכן, מתחיל החוקר לעמת
.את החשוד עם סתירות בגרסתו ועם מידע הידוע לו אשר עומד במתח עם גרסה זו310
מ טרת התשאול המוצהרת
אינה להשיג הודאה אלא להגיע למידע מהימן בדבר עובדות המקרה ו לקבל הסברים מלאים ומדויקים בנוגע
לסוגיות הנחקרות. לשם כך החוקר יוצר תנאי סביבה נעימים ולא מאיימים, שיאפשרו לחשוד לתאר את האירוע
,מנקודת מבטו. זאת ,בשלבים הראשונים של החקירה
מבלי ל קטוע את החשוד ולהתעמת עמו, אלא באמצעות
.האזנה לחשוד ודרבונו לספק כמה שיותר פרטים שישלימו פערים בתיאור האירוע311
מודל
ה-
PEACE
:מבוסס על חמישה שלבים312
308
Meissner et al
,
לעיל ה"ש60
. שיטות חקירה ממוקדות-
מידע נהוגות בעיקר באוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה וכמה מדינות
אירופאיות נוספות. שיטות חקירה ממוקדות-
אשם נהוגות בעיקר בצפון אמריקה ובחלק ממדינות אסיה. ראוMelissa B. Russano
et al, From the Ivory Tower to the Interrogation Room: Training and Field Evaluation Research on Suspect
Interviewing, in THE ROUTLEDGE INTERNATIONAL HANDBOOK OF LEGAL AND INVESTIGATIVE PSYCHOLOGY 287 (Ray
).
Gitlin eds., 2019
-
Bull & Iris Blandón
.
309
ll & Soukara
Bu
, לעיל ה"ש5
30
;
,
Suspect Interviews and False Confessions
Gigsli H. Gudjonsson & John Pearse,
33 (2011)
CIENCE
S
SYCHOLOGICAL
P
IRECTIONS IN
D
URRENT
C
)
1(
20
.
310
Meissner et al
, לעיל ה"ש60
.
311
דוח ביקורת שנתי71ג , לעיל ה"ש62
', בעמ
1194
.
312
, 30 THE
Bringing PEACE to the United States: A Framework for Investigative Interviewing
Mary Schollum,
POLICE CHIEF (November 2017)
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
44
1.
הכנה–
שלב זה כולל מספר אלמנטים מרכזיים, לרבות הבנת תפקידו של הראיון, הגדרת מטרותיו של
הראיון בנסיבות המקרה, השגת חומר רקע אודות הנחקר; הערכת הראיות בתיק וניתוחן והכרת
.החקיקה והתקנות הרלוונטיות
2.
יצירת קשר עם הנחקר והסבר אודות הראיון–
בשלב זה, שנחשב ככלל לשלב קריטי ביותר להצלחת
התשאול, יוצר החוקר היכרות עם הנחקר ומסביר לו את מטרת הראיון עמו ומהם כללי היסוד שעל
)פיהם יתנהל הראיון (דוגמת זכויותיו המשפטיות של הנחקר.
3.
גרסת הנחקר– בשלב זה
, שמחולק אף הוא לכמה שלבי-
,משנה
מבקש החוקר לשמוע את גרסתו של
הנחקר ומאפשר
לו להשמיע אותה ללא הפרעות. רק לאחר מכן, מתחיל החוקר
לשאול שאלות על מנת
.לנסות לקבל אינפורמציה נוספת ובמקרה הצורך, להציג לנחקר מידע ולעמת אותו עם קשיים בגרסתו
,על החוקרים נאסר לשקר לחשוד ולהציג בפניו מידע כוזב313
והחוקר עושה שימוש בכלים כגון שאלות
פתוחות המעו דדות את החשוד למסור כמה שיותר מידע, הדגשת סתירות בגרסת החשוד, אתגור גרסתו
.והצגת ראיות בפני החשוד314
,לבסוף
החוקר מעמת את החשוד באופן ישיר ובאורח שיטתי עם פערים
.וסתירות בגרסתו המפורטת, ועם מידע וראיות חיצוניים
במובן זה, דומה הראיון במודל
ה-
PEACE
לשיטת הראיון הקוגניטיבי(
Cognitive Interview Protocol
,)
315
( שפותחה בהתבסס על מחקרם של פישר וגייסלמןFisher & Geiselman
.)
316
המדובר בטכניקה המבוססת על
שלושה עקרונות פסיכולוגיים: התמקדות במשימה של שליפת הזיכרון, יצירת דינמיקה ואווירה חיובית עם
.הנחקר ויצירת סביבה קומוניקטיבית
,על מנת לרענן את זכרונו של הנחקר או לבחון את אמיתות דבריו
מתבקש הנחקר לנסח את רשמיו ותחושותיו מהאירוע במ ספר אופנים, לחזור על האירועים בסדר שונה ולהשיב
על שאלות.הבוחנות את האירוע מפרספקטיבות מגוונות, בכדי ליצור טריגרים שונים של זיכרון317
4.
סגירה–
בשלב זה, על החוקר לוודא כי הנחקר מבין מה אירע בראיון, מאשר את הגרסה שמסר בראיון
ויודע כי באפשרותו למסור אינפורמציה נוספת בהמשך אם ירצה בכך. יש לאפשר לנחקר לשאול שאלות
.ולהסביר לו מה צפוי לקרות בהמשך
5.
הערכה–
החוקר יבחן האם מטרות הראיון הושגו ואת השפעות המידע על החקירה בכללותה. שלב זה
.יוקדש גם לבחינה עצמית של החוקר בנוגע למידת הצלחתו של הראיון ודברים שניתן לשפר בעתיד
מו
דל הריד
, לעומת זאת, הוא מודל ממוקד-
אשם המתרכז בגביית הודאות ואשר מבוסס על חלוקה לשני
,שלבים שלב הראיון הראשוני ושלב התשאול הפורמאלי. בשלב הראיון, המכונה לעיתים "ראיון ניתוח
( "התנהגותיBAI
–
”
Behavioral Analysis Interview
“
,)
318
פועל החוקר לזהות "סימני שקר" המצביעים על
חרדה ולחץ מצד הנחקר, זאת על מנת לגבש עמדה האם מדובר בחשוד בעבירה שיש טעם להעבירו לשלב
.התשאול319
תומכי מודל הריד ממליצים לחוקרים לשוחח עם הנחקר בחדר קטן ואטום לרעש, בכדי לבודד
אותו ככל הניתן מהעולם החיצון ולהגביר בו
תחושות של לחץ, אי-נוחות ורצון לסיים את החקירה , בין היתר
באמצעות יצירת תחושה כי הודאה היא המוצא היחיד מבחינתו . שלב התשאול, שמתחיל למעשה מרגע שהחוקר
313
103 (NZ Office of the Commissioner of
HE LITERATURE
T
:
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I
,
CHOLLUM
S
ARY
M
)
Police, 2005
;
Meissner et al
, לעיל ה"ש60
.
314
From the Ivory Tower to the Interrogation Room
,
לעיל ה"ש8
30
.
315
, 15
analytic review and study space analysis of the past 25 years
-
meta
The Cognitive Interview: A
Memon et al.,
340 2010
AW
L
AND
,
OLICY
P
UBLIC
P
,
SYCHOLOGY
P
.
316
HE
T
:
TIVE INTERVIEWING
NIQUES FOR INVESTIGA
EMORY ENHANCING TECH
M
,
EISELMAN
G
R.E
&
ISHER
F
P.
R.
(1992)
COGNITIVE INTERVIEW
.
317
ANDBOOK OF
H
in
,
Interview Protocols to Improve Eyewitness Memory
,
Fisher & Nadja Schreiber
Ronald P.
EYEWITNESS PSYCHOLOGY, VOL. 1: MEMORY FOR EVENTS 53 (Michael P. Toglia et al eds., 2007)
.
יוער, כי בניגוד לאמצעים
אחרים האופייניים למודל הפיס, יעילותה של שיטת הריאיו
ן הקוגניטיבי עצמה כמעט שלא נבדקה ביחס
לחשודים, אלא בעיקר ביחס
.לקורבנות ועדים
Meissner et al
,לעיל ה"ש
60
.
318
כהצעתם שלFRED E. INBAU ET AL., CRIMINAL INTERROGATION AND CONFESSIONS 212 (4th ed. 2001)
.
319
Meissner et al
,
לעיל ה"ש60
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
45
,מטיח בנחקר לראשונה האשמות בביצוע העבירה
הוא בעל אופי עימותי, כאשר פרוטוקול הריד
מדריך את
החוקרים לסכל ניסיונ.ות של החשוד להכחיש את אשמתו ולספק גרסה אלטרנטיבית320
סגנון החקירה מאופיין
.בשאלות "סגורות" המניחות את אשמת החשוד, להבדיל משאלות "פתוחות" וניטראליות321
שלב התשאול
:מבוסס על כמה צעדים
1.
;עימות החשוד עם הטענות בדבר אשמתו
2.
פיתוח "תמות" שבכוחן לספק הצדקות פסיכולוגיו ;ת להתנהגות הנטענת מצד החשוד
3.
;הפרעה לכל ניסיון של החשוד להכחיש את ביצוע המעשה
4.
;התגברות על התנגדויותיו העובדתיות, המוסריות והרגשיות של החשוד להאשמותיו בעבירה
5.
;וידוא כי חשודים בעלי גישה פסיבית לא יסוגו ויסרבו לשתף פעולה
6.
הפגנת אמפתיה והבנה כלפי המעשה של ;החשוד ועידודו לשתף פעולה
7.
;הצעת הסברים תמימים ומקלים למניעיו של החשוד לביצוע העבירה
8.
;שמיעת גרסה מפלילה מפי החשוד
9.
.הפיכת הגרסה המפלילה להודאה מלאה ומפורטת, בכתב או בעל פה322
מחקרי מעבדה שבחנו את השפעתן של שתי שיטות החקירה– שיטות ממוקדות-מידע ושיטות ממוקדות-
אשם
–
על נטייתם של חשודים למסור הודאות, מראים כאמור כי שיטות
ממוקדות-
אשם מציבות חשודים בסיכון
גבוה יותר למסירת הודאות שווא. במחקר מטא-
( אנליטי שערכו מייזנר ואחריםt al
Meissner e
)
323
נסקרו
מחקרי מעבדה, מהם12
העוסקים באופן ספציפי בשיטות חקירה שונות ובהשפעתן על נכונותם של חשודים
למסור הודאות–
אם הודאות אמת ואם הודאות שווא. ניתוח של המחקרים הללו מעלה כי הן שיטות חקירה
ממוקדות-מידע והן שיטות חקירה ממוקדות-אשם מובילות לכמות גדולה מ שמעותית של הודאות ביחס
( לשיטת חקירה שלישית שנבחנה, היא שיטת התשאול הישירdirect questioning
), שבמסגרתה מתבקש
הנחקר במישרין למסור לחוקריו אינפורמציה רלוונטית. עם זאת, שיטות חקירה ממוקדות-
מידע הצליחו
להביא לעלייה באחוז הודאות האמת מבלי להביא גם לעלייה באחוז הודאות השווא, ונראה כי הן אף הפחיתו
מעט את כמות הודאות השווא ביחס לשיטת התשאול הישיר. לעומתן, שיטות חקירה ממוקדות-
אשם מגדילות
את הסיכוי להודאות משני הסוגים–
גם הודאות אמת אך גם הודאות שווא. מייזנר ואחרים מציינים כי מדובר
בכמות קטנה יחסית של מחקרים ומכאן ש יש לקחת תוצאה זו בעירבון מוגבל ונדרש מחקר נוסף בנושא. חרף
זאת, התוצאות המובהקות שהתקבלו במחקרים שנסקרו מאפשרות לקבוע, בזהירות הנדרשת, כי שיטות
חקירה ממוקדות-
מידע הן בעלות ערך דיאגנוסטי גבוה יותר, קרי, מאפשרות להבחין בין הודאות שווא
להודאות אמת בצורה מדויקת יותר מאשר שיטות ממוקדות-
.אשם
האחרונות הן בעלות ערך דיאגנוסטי נמוך
יותר מאחר שהן מגדילות
גם את כמות הודאות השווא, ומכאן שהן מקשות להבדיל בין שני סוגי ההודאות
.ולהבטיח כי אלה שיושגו יהיו הודאות אמת
יתרה מכך, מהרצאותיהם של המומחים למודל
ה-
PEACE
שנשמעו בפני הוועדה עולה, כי למודל יתרונות
.נוספים בפענוח תיקים מלבד הצלחתו בהקטנת כמות הודאות השווא מבלי להקטין את כמות הודאות האמת
כך, שיטת השאלות הפתוחות והגישה הכללית שלפיה יש לאפשר לחשוד לדבר ללא הפרעה בשלבי החקירה
הראשונים
מסייעות בדיבובם של חשודים בא ופן כללי ומאפשרות לחוקרים לקבל מהם יותר פרטים. פרטים
320
ראו, למשל, "ביקורת"החקירה המשטרתית ,
לעיל ה"ש56
,
'בעמ231
,
231
–
232
.
321
"
"שיטות חקירת חשוד והסיכון להודאת שווא ,
לעיל ה"ש58
, בע 'מ6.
322
True Crimes, False Confessions
, לעיל ה"ש204
.
323
Meissner et al
, לעיל ה"ש60
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
46
אלו לא בהכרח כוללים הודאה במעורבות החשוד בעבירה, אך יש בהם כדי לסייע בפענוח העבירה ובאיתור
ראיות נוספות. בין היתר, שיטה זו נותנת לחשודים אשמים יותר מקום להסתבך בשקרים ובסתירות, שישמשו
את המשטרה כדי לבסס.טענות מסוימות ולהשיג הרשעה בבית המשפט
324
אחד ההסברים להיותן של שיטות ממוקדות-
אשם, ומודל הריד בפרט, בעלות ערך דיאגנוסטי נמוך מזה של
שיטות ממוקדות-מידע, נובע,, בין היתר
.מכשלים הגלומים בשלב הראיון הראשוני325
במחקר שבו נערכו
ראיונות ניתוח התנהגותיים עם "חשודים" במטרה להבחין בין אלו שביצעו לאלו שלא ביצעו פשע מבוים, נמצא
כי ראיון זה הוא בעל ערך דיאגנוסטי נמוך, וכי מרואיינים "חפים מפשע" אף נטו יותר להפגין חלק
מההתנהגויות המזוהות עם אמירת שקר תחת שיטות חקירה ממוקד
ות-
.אשם326
לעומת זאת, נמצא במספר
מחקרים כי שיטות המזוהות עם טכניקת הראיון הקוגניטיבי, המרכזי למודל
ה-
PEACE
, מצליחות לסייע
.בחשיפת שקרים327
כתוצאה מכך, הגם שלעיתים חוקרים הפועלים על פי מודל הריד ומודלים דומים מגבשים את עמדתם
המוקדמת בדבר אשמת החשוד על בסיס עד ויות וראיות אובייקטיביות, הרי שלעיתים קרובות הם מסתמכים
על תחושות בטן, הנובעות מ"סימני שקר" חסרי בסיס. הסתמכות זו נובעת מאמונתם של החוקרים ביכולתם
,להבדיל בין דוברי אמת לדוברי שקר328
.אך מרבית המחקרים מראים שבני אדם מתקשים מאוד במשימה זו329
הדבר נכון גם לבעלי מקצועות המתמחים בכך לכאורה, כמו שוטרים ובלשים, פסיכיאטרים, בודקי פוליגרף
ובודקי מכס, אשר מצליחים לזהות דוברי שקר בשיעורים של45%
-
60%
.בלבד330
יתרה מכך, בעלי מקצועות
כאלו נוטים יותר לסווג נחקרים, לרבות נחקרים "חפים מפשע", כדוברי שקר, ומצויים בסיכון מוגבר לפ יתוח
.דעות קדומות נגד נחקרים חפים331
מחקרים שבחנו את טכניקת ראיון הניתוח ההתנהגותי באופן ספציפי אף הראו כי נבדקים שעברו הכשרה
( בטכניקה זו לא הפגינו יכולת משופרת להבחין בין אמת לשקר. כך, למשל, במחקרם של קאסין ופונגKassin
Fong
&
)
332
חולקו הנבדקים לשתי קבוצות שא חת מהן עברה הכשרה ואומנה לאתר את הסימנים
ההתנהגותיים והוורבאליים המזוהים כסימני שקר תחת טכניקת ראיון הניתוח ההתנהגותי. כל הנבדקים צפו
בראיונות-
,דמה עם "חשודים" בפשעים מבוימים, שחלקם הונחו לבצע את הפשע וחלקם הונחו שלא לבצע אותו
והתבקשו לקבוע מי מהמרואיינים משקר ומי דובר אמת. לא זו בלבד שהנבדקים שעברו הכשרה לא השיגו
תוצאות טובות מאלו שלא עברו הכשרה, אלא שהישגיהם היו נמוכים יותר ואילו מידת ביטחונם ביכולתם
,"להבחין בין אמת לשקר גדלה. אותם נבדקים אף נטו יותר לסווג מרואיינים, ובהם מרואיינים "חפים מפשע
324
ראו ,הרצאתו של ד"ר אנדי גריפית'ס פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום22
20
12.5.
, יא' אייר
התשפ"ב.
325
The Social Psychology of False Confessions
,
לעיל ה"ש5
1
', בעמ
28
–
30
;
,
Cues to deception
Bella M. DePaulo et al,
74 (2003)
ULLETIN
B
SYCHOLOGICAL
P
)
1(
129
;
deception judgments
Accuracy of
,
לעיל ה"ש6
20
.
326
.למשל, שילוב רגליים או החלפת תנוחותModerators of Nonverbal Undicators
Schwandt,
Siegfried L. Sporer & Barbara
of Deception: A meta-Analytic Synthesis, 13(1) PSYCHOLOGY, PUBLIC POLICY, AND LAW 1 (2007)
. כך
נמצא גם לגבי
סימנים ורבאליים מסוימים כמו התחמקות משאלות ותגובות דפנסיביות. ראוThe role of confirmation bias in suspect
interviews
, לעיל ה"ש295
.
327
141
CIENCE
S
OGNITIVE
C
RENDS IN
T
, 10(4)
Detecting deception by manipulating cognitive load
Aldert Vrij et al.,
(2006)
;
Aldert Vrij et al, Pitfalls and Opportunities in Nonverbal and Verbal Lie Detection, 11(3) PSYCHOLOGICAL
89 (2011)
NTEREST
I
UBLIC
P
CIENCE IN THE
S.
328
, 31
report survey of police practices and beliefs
-
Police interviewing and interrogation: A self
Saul M. Kassin et al,
LAW AND HUMAN BEHAVIOR 381 (2007)
;
“I’d know a false confession if I saw one”: A comparative study of college
students and police investigators
,
לעיל ה"ש205
.
329
Bond & DePaulo
, לעיל ה"ש6
20
.
330
True Crimes, False Confessions
,
לעיל ה"ש4
20
.
331
Effects of Training on Judgments of Truth and Deception in
”:
I'm Innocent!
“
,
Christina T. Fong
Saul M. Kassin &
499 (1999)
EHAVIOR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 23
the Interrogation Room
;
et al
Meissner
,
לעיל ה"ש60
.
332
Kassin & Fong
., שם
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
47
.כדוברי שקר במחקר המשך, שהתבסס על אותם ראיונות-
,דמה ושבו הנבדקים היו חוקרי משטרה מנוסים
.נרשמו תוצאות והטיות דומות333
לפיכך, שלב הראיון הראשוני הנהוג במודל הריד עלול להוביל את חוקרי המשטרה להשתכנע באשמתם של
חשודים
כבר בשלב מוקדם של החקירה, באופן ש יחמיר את הטיית האישור
ו
יוביל לאות
ם
המנגנונים
הפסיכולוגיים אשר נדונו בסעיף הקודם. כתוצאה מכך, חוקרי משטרה עלולים לרכז את מאמציהם בגביית
.הודאות מאותם חשודים, וזאת גם כאשר הם חפים מפשע האמונה באשמת החשוד מובילה לעיתים קרובות
לחקירה ארוכה ואינטנסיבית העושה שימוש במגוון מניפולציות ותרגילי חקירה ומגבירה כתוצאה מכך את
.הסיכון להודאת שווא, אשר בתורה מחזקת עוד יותר את ביטחונם של החוקרים באשמת החשוד334
,מכאן
ש
תרומתן של שיטות חקירה ממוקדות-
אשם להודאות שווא נובעת לא מהערך הדיאגנוסטי הנמוך של שלב
הראיון הראשוני בפני עצמו, אלא בעיקר מהשפעתו המ טה של הראיון על התנהלותם של החוקרים מאוחר יותר
.בשלב התשאול הפורמאלי טכניקות החקירה הספציפיות המגויסות לצורך גביית הודאה בשלב זה, כגון שקרים
ותחבולות בחקירה (בעיקר טקטיקות של
מקסימיזציה ו
מינימיזציה ) וכן משך חקירה ארוך, מהווים גורם
מרכזי להודאות שווא. לעומת
,זאת אמצעים כאלו אסורים כעיקרון תחת מודל
ה-
PEACE
, ומחקרים שנערכו
.בבריטניה מעלים כי אכן נעשה בהם שימוש מועט335
אשר למודל
ה-
PEACE
, הרי שמחקרים מראים כי הוא משפר את יכולת התשאול של חוקרי משטרה ואת
הצלחתם בגביית הודאות, אם כי קיימת מחלוקת עד כמה ההכשרות שחוקרים עוברים כדי ללמוד את מודל
ה-
PEACE
תורמות להצלחה זו. המחקרים הראשונים שבחנו את מידת האפקטיביות של המודל גיבשו הערכות
,חיוביות שלפיהן
ה-
PEACE
.מעניק לחוקרים מסגרת מובנית ולוגית שקל ללמוד ולזכור336
מחקר משנת
2001
, לעומת זאת, קבע שקורס ההכשרה בן השבוע שחוקרי משטרה עוברים בשיטת
ה-
PEACE
,איננו מספק
.ויש צורך בהכשרה מדורגת337
גם מחקר משנת2011
,
338
שהתבסס על174
ראיונות עם חשודים משש תחנות
משטרה באנגליה והשווה בין חוקרים שעברו את ההכשרה בת השבוע במודל
ה-
PEACE
לבין חוקרים שלא
הוכשרו, קבע כי חוקרים שהוכשרו לא הציגו ביצועים משופרים באופן משמעותי ביחס לעמיתיהם. במחקר
אחר, שבו נערכה לחוקרי משטרה הכשרה מרוכזת אך ארוכה בת שלושה שבועות הצביע על שיפ ור בכישורי
הראיון שלהם ברמה המיידית, אך על נטייה לשכוח את תכני ההכשרות לאחר כשנה339
–
ממצא שמצביע אף
הוא על חשיבותה של הכשרה מדורגת ולא מרוכזת. תכנית הכשרה כזו אכן אומצה על ידי משטרת בריטניה
בשנת2003
.
340
עם זאת, מחקר משנת2010
341
קבע כי עדיין נדרשת לחוקרים בברי טניה הכשרה נוספת. המחקר, שבחן142
ראיונות עם חשודים אמיתיים, זיהה אמנם שהקפדה על שלבי המודל ועל טכניקות הראיון המקובלות במסגרת
כל אחד מהשלבים משפרת משמעותית את איכות הראיון וכי חוקרים המיישמים את המודל מצליחים לרוב
333
Meissner & Kassin
,
לעיל ה"ש2
29
.
334
;שם
Meissner et al
, לעיל ה"ש60
;
Perceived
Minimization and Maximization Techniques: Assessing the
Consequences of Confessing and Confession Diagnosticity
, לעיל ה"ש202
.
335
, 15
What really happens in police interviews with suspects: tactics and confessions
Stavroula Soukara et al,
493 (2009)
AW
L
&
RIME
C
,
SYCHOLOGY
P
;
Bull & Soukara
, לעיל ה"ש5
30
.
336
(Police
N EVALUATION
A
FFICERS
O
OLICE
P
OURSES FOR
C
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I
,
URK ET AL
G
C
M
B.
)
Research Series Paper No. 4, 1993
.
337
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I
PEACE
VALUATION OF THE
E
ATIONAL
N
,
ILNE
M
EBECCA
R
LARKE AND
C
OLIN
C
COURSE (Police Research Award Scheme Report No: PRAS/149, 2001)
.
338
Suspects of Crime: The Impact of PEACE Training, Supervision and the Presence
Interviewing
Colin Clarke et al,
of a Legal Advisor, 8(2) JOURNAL OF INVESTIGATIVE PSYCHOLOGY AND OFFENDER PROFILING 149 (2011)
.
339
in
,
Britain
in
,
Will It All End in Tiers? Police Interviews with Suspects
Andy Griffiths & Rebecca Milne,
167 (Tom Williamson ed., 2006)
EGULATION
R
,
ESEARCH
R
,
IGHTS
R
:
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I.
340
(Ray Bull, ed., 2014)
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I.
341
What Really Is Effective in Interviews with Suspects? A Study Comparing Interviewing
Dave Walsh & Ray Bull,
305 (2010)
SYCHOLOGY
P
RIMINOLOGICAL
C
EGAL AND
L
, 15
Skills Against Interviewing Outcomes
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
48
לגבות מחשודים גרסאות מלאות יותר, לרבות הו דאות. ואולם, המחקר זיהה גם צורך בהכשרות נוספות, בין
היתר על מנת להבטיח התמקצעות של החוקרים בכל אחד מחמישה שלבי המודל, שיש ביניהם קשר והצלחתו
( של כל אחד מהם תלויה במידה רבה בזו של האחר. כך, לדוגמה, נחשב השלב השני בראיון יצירת קשר עם
הנחקר והסבר
) לקריטי במיו
חד, כאשר מחקרים מראים כי יצירת קשר חיובי ומבוסס-
אמון בין החוקר לנחקר
משפר משמעותית את ביצועי החוקר בהמשך הראיון342
אך כי חוקרים רבים מפספסים את ההזדמנות לעשות
.זאת, ועל כן יש לחדד את כישוריהם בנושא זה343
עם זאת, מהמחקרים שנערכו בבריטניה עולה כי הגם שתכניות ההכשרה עצמן אינן בהכרח מובילות לשיפור
משמעותי בביצועי החוקרים, הרי שאימוץ מודל
ה-
PEACE
באופן מערכתי הוביל לשיפור כללי באופן שבו
משטרת בריטניה עורכת ראיונות עם חשודים. כך, נראה שחל שיפור כללי בכישורים הת קשורתיים של
החוקרים ונטייתם להניח את אשמת החשוד פחתה ביחס למקובל בעבר, כאשר הדבר מאפיין גם חוקרים שלא
הוכשרו באופן פורמאלי בשיטת
ה-
PEACE. יצוין, עם זאת, שעיקר השיפור נרשם דווקא במישור המשפטי-
,פורמאלי, קרי בכל הנוגע ליידוע החשוד בדבר זכויותיו הפרוצדוראליות
בעוד שהשיפור שנרשם בכישורים
התקשורתיים של השוטרים היה פחות. ההשערה שהועלתה במחקר היא כי העקרונות והסטנדרטים הנהוגים
במסגרת מודל
ה-
PEACE
מחלחלים לתחנות המשטרה וחוקרים צעירים לומדים אותם באופן "טבעי", בין
,היתר באמצעות התבוננות בחוקרים מנוסים וותיקים יותר.אולם מדובר בתהליך הדרגתי344
לאור המחקר המדעי שבחן את תרומתם של שני המודלים להרשעות שווא, הושמעו בספרות ביקורות רבות על
מודל הריד והצעות לזנוח אותו לטובת שיטה המבוססת על עקרונות שיטת
ה-
PEACE
.
זאת, בטענה כי מודל
הריד מחזק את התפיסה של אשמת החשוד ומעודד את חוקרי המשטרה להתמקד בגביית ההודאה תוך
.הימנעות מבחינת כיווני חקירה אחרים שעשויים לשפוך אור על האמת345
ואכן, בעשורים האחרונים, ניתן
לזהות בעולם מגמה מסוימת של מעבר משיטות חקירה ממוקדות-אשם לשיטות
חקירה הממוקדות באיסוף
מידע, כפי שבא לידי ביטוי באימוצו של מודל
ה-
PEACE
האנגלי על ידי מספר מדינות, לרבות אוסטרליה, ניו
.זילנד, גרמניה, שוודיה, דנמרק וחלקים מקנדה
כאמור, מודל
ה-
PEACE
פותח ואומץ לראשונה ב
בריטניה .
אימוצו בשנת1992
היה תוצאה של מספר תיקים
בו לטים, שבהם הורשעו נידונים חפים מפשע על בסיס הודאותיהם, לצד דוח שבחן את שיטות התשאול של
( משטרת בריטניה עבור משרד הפניםHome Office
.) וביקר את כישוריהם של החוקרים346
הדוח, שהתבסס
על600
ראיונות עם חשודים במגוון רחב של עבירות שתועדו בווידיאו או באודיו, העלה כי חוקרי משטרה רבים
מתקשים מאוד בתשאול חשודים, אפילו בתיקים פשוטים, ואינם מגלים מודעות למגבלותיהם בתחום זה. הדוח
.המליץ על פיתוח מודל חקירה מסודר, שניתן יהיה לסכמו בספרון שיחולק לכל שוטר במדינה
בעקבות זאת, ה-
Home Office
ואיגוד ראשי המשטרה באנגליה ווילס הקימו צוות מיוחד של קציני משטרה
מנוסים שהתבקש לפתח מודל חקירה אתי, שאיננו עושה שימוש באמצעי כפייה ושמבוסס על ראיות ואיסוף
מידע. צוות החשיבה פיתח את מודל
ה-
PEACE
לאחר התייעצות עם פסיכולוגים, משפטנים ומומחים
342
,ראו, למשלSYCHOLOGY
P
,
SYCHIATRY
P
, 9(1)
The Effect of Rapport in Forensic Interviewing
Roger Collins et al,
AND LAW 69 (2002)
;
Dave Walsh & Ray Bull, Examining Rapport in Investigative Interviews with Suspects: Does Its
Building and Maintenance Work?, 27(1) JOURNAL OF POLICE AND CRIMINAL PSYCHOLOGY 73 (April 2012)
.
343
Walsh & Bull
., שם
344
Clarke et al
, לעיל ה"ש8
33
.
345
,"ראו, למשל, "ביקורת החקירה המשטרתית לעיל ה"ש56; "שיטות חקירת חשוד והסיכון להודאת ש"ווא , לעיל ה"ש58
;
רינת
"קיטאי־סנג'רו "ידיעה ממשית על נסיבות ביצוע העברה כאמת מידה מבחינה בין הודאות אמת לבין הודאות שווא ספר אדמונד
לוי
581
(
2017
). ראו גם דוח ביקורת שנתי71ג , לעיל ה"ש62
', בעמ1193
–
1194
;
Bringing PEACE to the United States
, לעיל ה"ש
312
;
Brent Snook et al, Reforming Investigative Interviewing in Canada, 52(2) CANADIAN JOURNAL OF CRIMINOLOGY
AND CRIMINAL JUSTICE 203 (April 2010)
.
346
(Police Research Series: Paper 1
N EVALUATION
A
:
CTS
NTERVIEWS WITH SUSPE
IDEO TAPING POLICE I
V
,
ALDWIN
B
J
, 1992)
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
49
מהאקדמיה. זמן קצ ר לאחר מכן, אומץ המודל גם על ידי המשטרות של סקוטלנד וצפון אירלנד, ומכאן שזהו
.מודל החקירה הנהוג כיום בבריטניה כולה347
הוועדה שמעה בנושא זה את הרצאותיהם של שני מומחים
מבריטניה, הפסיכולוג( פרופ' ריי בולBull
,)
מומחה בעל שם עולמי למודל
ה-
PEACE
ו אחד מאנשי האקדמיה
שסייעו למשטרת אנגליה ,בפיתוחו של המודל( וד"ר אנדי גריפית'סGriffiths
) ,
שוטר בדימוס ולשעבר האחראי
על תחום הפשיעה החמורה במשטרת בריטניה, ששירת במשטרה הן בטרם אומץ מודל
ה-
PEACE
והן בשנים
.שלאחר מכן
השניים מסרו כי המשטרה פועלת בהתאם למודל בכ ל סוגי התיקים, לרבות תיקי עבירות טרור
.ותיקים שמעורבות בהם אוכלוסיות בסיכון348
,עם זאת
בתגובה לחשש שהשמיעו חברי הוועדה כי המודל אינו
מתאים לכל סוגי התיקים, הבהיר
ד"ר גריפית'ס כי החוקרים נוהגים להתאים את המודל לנסיבות כל תיק
ותיק ,. כך בתיקים פשוטים שלב ההכנה הוא מטבע הדברים קצר יותר מבתיקים מורכבים וגם שלב התשאול
.(הצגת גרסת הנחקר) עשוי להיות קצר בתיקים אלו349
מספר מדינות נוספות אימצו את מודל
ה-
PEACE
,בעקבות בריטניה. המודל אומץ בעיקר במדינות אירופה
ובהן
גרמניה,
350
נורווגיה ,שוודיה ו
דנמרק,
351
בעוד שב
בלגיה חל מעבר מד ורג משימוש בשיטות חקירה
המזוהות עם מודל הריד לשיטות חקירה המזוהות עם מודל
ה-
PEACE
., אך עדיין נהוג לשלב בין השיטות352
מדינות נוספות, כמו צרפת353
ו
שוויץ,
354
אימצו גם הן מודלים המשלבים אלמנטים מסוימים ממודל
ה-
PEACE
.עם אלמנטים מסוימים ממודל הריד בנוסף, המודל נשקל כיום
בחלק ממדינות אסיה355
ואומץ גם
.במדינות מסוימות מחוץ לאירופה, שלהן מודל אדברסרי
כך, למשל, ב
אוסטרליה
החלה מגמה של מעבר ממודל הריד למודל
ה-
PEACE
,כבר בתחילת שנות התשעים
בעקבות כמה תיקים שהתגלו בהם הודאות שווא. מאז, אימצו רוב תחנות המשט ,רה באוסטרליה את המודל
אם כי המגמה טרם הושלמה ואין עדיין נוהל ארצי אחיד בנושא זה המחייב את כל המשטרות במדינה. כתוצאה
.מכך, המידה והאופן שבהם המודל או אלמנטים מתוכו הוטמעו משתנים מתחנת משטרה לתחנת משטרה356
ב
ניו זילנד , אומץ מודל
ה-
PEACE
בכל המדינה בשנת2005
, וזאת בעקבות דוח מקיף שדחה את מודל הריד
ואת שיטות החקירה הנהוגות בארה"ב והמליץ על
ה-
PEACE
.כמודל חלופי357
מבחן הערכה ארצי שנערך חמש
שנים לאחר מכן העלה כי כשליש מחוקרי המשטרה הספיקו לעבור הכשרה בשיטת
ה-
PEACE
וכי חל שיפור
כללי משמעותי באו.פן שבו המשטרה עורכת ראיונות עם חשודים358
לבסוף, בשנים האחרונות חל מעבר מדורג
למודל
ה-
PEACE
ב
קנדה , שבה המשטרה פועלת באופן מסורתי בהתאם למודל הריד. הגם שלמשטרות
השונות יש אוטונומיה בנושא זה והריד ממשיך להיות מודל החקירה הדומיננטי בקנדה, הרי שהמשטרה
347
Bringing PEACE to the United States
, לעיל ה"ש312
', בעמ30
,
31
.
348
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום16.12.2021, יב' טבת התשפ"ב ;
פרוטוקול הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום22
20
12.5.
,
לעיל ה"ש4
32
.
349
פרוטוקול
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום22
20
12.5.
,
.שם
350
Interviews of Suspects of Crime
, לעיל ה"ש8
,
'בעמ327
.
351
,""ביקורת החקירה המשטרתית לעיל ה"ש56
,
'בעמ233
.
352
RACTICES IN
P
EVELOPMENTS AND
D
NTERNATIONAL
I
Interviewing suspects in Belgium, in
Miet Vanderhallen et al,
(David Walsh et al, eds., 2016)
NTERROGATION
I
NTERVIEWING AND
I
NVESTIGATIVE
I.
353
Interviews of Suspects of Crime
, לעיל ה"ש8
', בעמ
328
.
354
.בשוויץ נהוגות מספר טכניקות חקירה משלימות, שחוקרי המשטרה בוחרים מתוכן בהתאם לנסיבות התיק
'שם, בעמ332
–
333
.
355
.כך, למשל, דווח כי המודל נלמד בויאטנם, אינדונזיה, הונג קונג, סינגפור ומלזיהBringing PEACE to the United States
,
לעיל
ה"ש2
31
,
'בעמ33
.
356
לפירוט ראו
for the
Police practice and false confessions: A search
Lisanne Adam & Celine van Golde,
52 (2019)
OURNAL
J
AW
L
LTERNATIVE
A
, 45(1)
implementation of investigative interviewing in Australia
.
357
.שם לדוח ראוHE LITERATURE
T
:
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I, לעיל ה"ש 3
31
.
358
RAINING AND
T
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I
MPLEMENTATION OF
I
VALUATION OF THE
E
,
UNNINGHAM
C
ONIA
S
ASSESSMENT (LEVEL 1) FINAL REPORT (New Zealand Police, 2010)
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
50
הפדראלית אימצה לפני מספר שנים נוהל חדש המבוסס על מודל
ה-
PEACE
וכעשר תחנות משטרה מרכזיות
.במדינה עורכות כיום הכשרות לחוקרים בשיטה זו359
אם כן, מודל
ה-
PEACE
ומודל הריד הם בבחינת "אבי-
.טיפוס", שניתן למצוא בעולם גרסאות שונות שלהם
הגם שניתן לזהות מגמה כללית של מעבר ל שיטות חקירה המזוהות עם מודל
ה-
PEACE
, הרי שמדינות שונות
נוהגות לאמץ גרסאות מרוככות של אחד משני המודלים, להכניס בהם שינויים או לשלב אלמנטים מסוימים
.משניהם360
כאמור, גם משטרת ישראל לא אימצה את אחד מהמודלים בכללותו אלא נוהגת לשלב בחקירותיה
טכניקות
המזוהות עם ש ניהם. לפיכך, לסיווגו הרשמי של המודל יש פחות חשיבות, וחשוב בעיקר לשים לב
לאותם מאפיינים של מודל הריד (או של שיטות חקירה ממוקדות-
אשם באופן כללי) אשר נמצא במחקר כי הם
.מגבירים את הסיכון להודאות שווא
,לאור זאת מתארים קאסין ואחרים שתי גישות אלטרנטיביות בכל
הנוגע להפחתת
הסיכון להודאות שווא
.בחקירה
הגישה הראשונה גורסת שיש להפסיק את השימוש במודל ריד כמודל חקירה
ו להחליפו באופן מובנה
במודל
ה-
PEACE
או במודל "מוכוון איסוף
מידע" אחר , וזאת כמודל הבלעדי שלפיו חוקרת המשטרה
.חשודים
,הגישה השנייה גורסת שלחלופין ולמצער ניתן לאסור על אמצעי חקירה ספציפיים
שהם אינהרנטים
ל שיטות חקירה"מוכוונות-
"האשמה וש.נמצא כי הם מגבירים משמעותית את הסיכון להודאות שווא361
הוועדה מסיקה מהספרות המחקרית כי נמצא קשר בין השימוש בשיטה
"מוכוונת-
"האשמה
כגון שיטת ריד
,לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא וכי ניתן לזהות מגמה של מעבר ממודלים"
מוכווני"האשמה
למודל
ה-
PEACE
במדינות
ה
עולם המערבי. עולה מה ספרות המחקרית שהשימוש במודלים "מוכווני איסוף "מידע
מסוגו של מודל
ה-
PEACE
מקטין את הסיכון להודאות שווא ביחס למודלים "מוכווני-האשמה ", ואין
אינדיקציות מחקריות לכך.שהוא מוביל לירידה בכמות הודאות האמת
,על כן
באופן עקרוני, ראוי היה לאמצו
.כמודל החקירה של משטרת ישראל
הוועדה מברכת על שילוב הכשרות בנושא מודל
ה-
PEACE
במכללה
.הלאומית לשוטרים ועל נכונותה של משטרת ישראל להעמיק בלימוד המודל ולשקול את הרחבת השימוש בו
הוועדה סבורה כי רצוי להרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל בחקירות משטרה ככל
הניתן, כך שהמודל יהפוך לכלי מרכזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה, אשר כל חוקר ילמד את יתרונותיו
ויוכשר להשתמש בו. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת
.ישראל
,יחד עם זאת רוב חברי
הוועדה מקבל
ים
את עמדת משטרת ישראל, שלפיה לפחות,נכון להיום
קיים קושי
במתן המלצה גורפת לאמץ את מודל
ה-
PEACE
כמודל החקירה הבלעדי
.של המשטרה
קושי זה נובע הן
מגורמים תקציביים והן מהצורך בלימוד נוסף של המודל ואתגריו, לרבות בחינה מעמיקה של האפשרות להחיל
את המודל, בשינויים המחייבים, ב
כ.ל סוגי התיקים והעבירות
,כאמור לעיל ישנן מדינות שבחרו בדרך של
אימוץ המודל באופן חלקי או בשילוב עם כלים אחרים, וכן עולה מהספרות שאימוץ תובנות מרכזיות ממודל
ה-
PEACE
,
ובראשן האיסור על טכניקות ותחבולות
חקירה "מוכוונות-האשמה",
עשוי להשיג רבים מיתרונות
.המודל גם מבלי לאמצו באופן בלעדי
רוב חברי
הוועדה סבורים כי חלק מיתרונותיו של מודל
ה-
PEACE
ניתנים להשגה באמצעות הגדרה
ברורה של כללי המותר והאסור בחקירה
ושל העקרונות להערכת מהימנותן
של הודאות
בהתאם ל
מאפייני החקירה והנחקר, כמפורט בדוח זה.
ראו את
הסתייגות הסנגוריה הציבורית, ה.מצורפת כנספח א' לדוח זה
359
Bringing PEACE to the United States
,
לעיל ה"ש312
,
'בעמ33
;
THE PEACE MODEL OF
,
ARRON
B
W.
ODD
T
INVESTIGATIVE INTERVIEWING: A COMPARISON OF TRAINED AND UNTRAINED SUSPECT
INTERVIEWERS (Masters Theses, 2017)
.
360
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום21
20
8.4.
, לעיל ה"ש1
21
.
361
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
,
'בעמ27
–
28
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
51
(3) שקרים ותחבולות בחקירה
בחלוקה גסה, ניתן לחלק את תחבולות החקירה המקובלות (בעי :קר תחת מודל הריד) לטקטיקות משני סוגים
" טקטיקות של
מקסימיזציה ", קרי, הצגת מצבו של החשוד כחמור מכפי שהוא במציאות, למשל, באמצעות
" הצגת ראיות מפלילות כוזבות; וטקטיקות של
מינימיזציה ", קרי, הצגת העבירה והשלכותיה כחמורות פחות
.מכפי שהן במציאות362
מחקרים רבים מראים כי תחבולות מסוג מקסימיזציה ומינימיזציה מגדילות משמעותית את הסיכוי לגבות
.הודאות מנחקרים, הן אשמים והן חפים מפשע363
עוד נמצא, כי יתכן שהדבר נובע מכך שחלק מטקטיקות
ה
מקסימיזציה וה
מינימיזציה
.נתפסות על ידי נחקרים כאיום או הבטחה מרומזים364
אינדיקצ יה מעניינת
למידת השפעתן של שיטות כאלה מצויה במחקר שנערך בשנת2021
,בקנדה365
ובו התבקשו המשתתפים לקרוא
תמלילי חקירות, שבחלקם לא נעשה שימוש בתחבולה ואילו בחלקם נעשה שימוש באחת מחמש טקטיקות כדי
לגרום לנחקר לשנות את גרסתו: איום או הבטחה מפורשים או אחת מארבע טקטי קות של
מינימיזציה .
המשתתפים נשאלו האם לדעתם מצבו של הנחקר ישתפר או יורע במידה שישנה את גרסתו, לצד שאלות
הנוגעות למידת הלגיטימציה של הטקטיקות השונות שבהן נעשה שימוש. מרבית המשתתפים שקראו תמלילים
שבהם נעשה שימוש בכל אחת מחמש שיטות החקירה סברו כי מצבו של הנחק ,ר ישתפר אם ישנה את גרסתו
קרי, אותם משתתפים השתכנעו כתוצאה משיטת החקירה. כל טקטיקות ה
מינימיזציה
אף נחזו על ידי
.המשתתפים כלגיטימיות
"מקסימ
יזציה " והצגת מידע כוזב–
אחת מטקטיקות החקירה שנחשבות בספרות המחקרית לבעלות
הפוטנציאל הגבוה ביותר להוביל להודאות שו
וא היא טקטיקת ה
מקסימיזציה , שבמסגרתה מנסה המשטרה
.לגרום לחשוד לסבור שמצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת
מקסימיזציה
עשויה לכלול, למשל, איום מרומז
כי עונשו של החשוד צפוי להיות חמור יותר אם לא ישתף פעולה או ניפוח של ההשלכות הצפויות לו כתוצאה
.מהעבירה שבה הוא נחשד366
תרגיל חקירה זה ננקט לרוב כחלק ממאמץ כולל של החוקרים להפריך כל טענה
של הנחקר ולערער כל ניסיון מצידו להכחיש את מעורבותו בעבירה, על מנת לנטוע בלבו את התחושה כי אין
.טעם בהכחשות אשמתו
ואכן, מסקרים שנערכו בקרב חשודים שהודו במשטרה (אם הודאות שווא ואם הודאות
אמ ת), עלה כי עוצמת הראיות הייתה הסיבה המרכזית להתוודותם וכי חשודים רבים בחרו להודות בעיקר
.משום שחשו "לכודים" מרגע שהוצגו להם ראיות מפלילות367
362
Police interrogations and confessions: Communicating promises and threats by
Saul M. Kassin & Karlyn MacNall,
1991)
(
233
EHAVIOR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 15(3)
pragmatic implication
.
363
MERICAN
A
, 60
On the psychology of confessions: Does innocence put innocents at risk?
Saul M. Kassin,
PSYCHOLOGIST 215 (2005)
.
364
Structural police deception in American police interrogation: A closer look at minimization and
Richard A. Leo,
maximization, in INTERROGATION CONFESSION AND TRUTH: COMPARATIVE STUDIES IN CRIMINAL PROCEDURE 183
(Lutz Eidam et al eds., 2020)
.
Richard J. Ofshe & Richard A. Leo, The Decision to Confess Falsely: Rational Choice
and Irrational Action, 74 DENVER UNIVERSITY LAW REVIEW 979, 1072 – 1077 (1997)
;למחקרים כאלו ראו,, למשל
Minimization and Maximization Techniques: Assessing the Perceived Consequences of Confessing and Confession
Diagnosticity
, לעיל ה"ש202
;
Police interrogations and confessions: Communicating promises and threats by
pragmatic implication
, לעיל ה"ש362
.
365
Minimization, The Trojan Horse of Interviewing? Measuring Perceptions of Witness
Laura Fallon & Brent Snook,
1805 (2021)
EHAVIOR
B
USTICE AND
J
RIMINAL
C
, 48(12)
Interviewing Strategies
.
366
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש 7
20
,
'בעמ
98
.
367
R) factor
-
Revised (GCQ
-
The Gudjonsson Confession Questionnaire
Gisli H. Gudjonsson & Jon F. Sigurdsson,
structure and its relationship with personality, 27(5) PERSONALITY AND INDIVIDUAL DIFFERENCES 953 (1999)
;
Stephen
Moston et al, The effects of case characteristics on suspect behaviour during police questioning, 32(1) THE BRITISH
JOURNAL OF CRIMINOLOGY 23 (1992)
. ראו גםTrue Crimes, False Confessions
, לעיל ה"ש204
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
52
טקטיקת ה
מקסימיזציה
הבעייתית ביותר לפי הספרות היא.הצגת מידע מפליל כוזב בפני החשוד368
במסגרת
זו מעמתים החוקרים את הנחקר
עם ראיות שלא ניתן להפריכן מאחר שאין הן קיימות בתיק (למשל, ממצאים
פורנזיים הקושרים לכאורה את החשוד לזירת העבירה; טענה כוזבת בדבר כישלון בבדיקת פוליגרף; טענה
.)כוזבת בדבר זיהויו של החשוד על ידי עד ראיה369
המדובר בתחבולה שנועדה לגרום לחשוד לחוש כי הוא יורשע
בכ.ל מקרה, חרף הכחשותיו, ולפיכך המוצא היחיד מן הסיטואציה הוא למסור הודאה370
בחינה של תיקי
הודאות שווא בארה"ב העלתה כי ברוב גדול מתוך אותם תיקים נעשה שימוש בתחבולה
זו.
371
מחקרים פסיכולוגיים רבי
ם
מצביעים על הסכנה הגלומה בהצגת מידע כוזב ומראים שתחבולה זו עלולה
להש פיע על שיקול דעתו של הנחקר, אמונתו וביטחונו בגרסתו, מצבו רגשי, הערכתו העצמית ואפילו על מצבו
.הפיזי372
,כך, קיים חשש שהצגת מידע כוזב תשפיע על זיכרונו של החשוד את האירועים373
על עמדותיו בנוגע
.למעורבים אחרים ועל התנהגותו כלפיהם374
בנוסף יש לציין, כי לדברי מומחים מ סוימים, הצגת מידע כוזב
בפני חשודים
אשמים
עלולה דווקא להקטין את הסיכוי כי יודו בעבירה, וזאת לאור היכרותו של החשוד עם
פרטי העבירה והאפשרות כי יבין שהחוקר משקר בנוגע למצב הראיות. חשיפת השקר על ידי החשוד עלולה
לפגוע ביחסי האמון שלו עם החוקר או לגרום לו להבין כי למעשה אין בידי המשטרה די ראיות, ועל כן
לגרום
לו
.להימנע מהודאה375
מחקרים שבחנו באופן ממוקד את
השפעתם של שקרים בחקירה
על הסיכון למסירת הודאת שווא העלו כי הם
מגדילים
סיכון זה משמעותית. במחקר
מטא-
אנליטי משנת2018
נמצא כי שקרים בדבר קיומן של ראיות
מפלילות מגדילות את הסיכון להודאות שווא ב-
21%
.
376
כך, למשל, במחקר משנת1991
הואשמו הנבדקים
.בגניבת עט ונאמר להם כי הם נמצאו דוברי שקר בבדיקת פוליגרף שנערכה להם17%
מהנבדקים הודו בעקבות
.זאת בעבירה377
במחקרם של קאסין וקיכל משנת1996
נמצא כי קיומו של עד ראיה מפליל, שראה לכאורה את
הנבדק לוחץ על מקש המחשב האס
ור, הגדיל את אחוז הודאות השווא כמעט פי שתיים (מ-
48%
ל-
94%
), וכן
.את אחוז הנבדקים שהפנימו את אשמתם378
מחקרי המשך רבים שהתבססו על הפרדיגמה של קאסין וקיכל
מצאו כי הצגת ראיות כוזבות מגדילה את הסיכון להודאות שווא במגוון של תנאים, לרבות במקרים שבהם
368
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש 7
20
,
'בעמ
75
–
78
,
101
–
102
.
369
,ראו, למשלConfessions: Risk Factors and Recommendations
Induced
-
Police
,
לעיל ה"ש2,
'בעמ16
–
17
;
Crimes,
True
False Confessions
, לעיל ה"ש204
.
370
Structural police deception in American police interrogation
, לעיל ה"ש4
36
.
371
innocents at risk
On the psychology of confessions: Does innocence put
,
לעיל ה"ש3
36
.
372
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2.
373
בהשאלה מהמחקר הפסיכולוגי העוסק במניפולציות של הזיכרון וזיכרונות-
,שווא. ראו, למשלPlanting
E. F. Loftus,
misinformation in the human mind: A 30-year investigation of the malleability of memory, 12 LEARNING & MEMORY
)
2005
(
361
.
374
בהשאלה מהמחקר הפסכיכולוגי המראה כי ניתן להשפיע על עמדתם של נבדקים כלפי אדם זר ועל יחסם כלפיו, באמצעות הצגת
,מידע מקדים כוזב על אותו אדם. ראו, למשלRobert Rosenthal & Lenore Jacobson, Pygmalion in the classroom, 3(1) THE
URBAN REVIEW 16 (1968)
;
Robert Rosenthal & Lenore Jacobson, Teacher expectations for the disadvantaged, 218(4)
SCIENTIFIC AMERICAN 19 (1968)
.
375
,ראו, למשל, הרצאתו של אנדי גריפית'ס
פרו טוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום12.5.2022, לעיל ה"ש
4
32
.
376
‐
The prevalence of false confessions in experimental laboratory simulations: A Meta
Joshua M. Stewart et al,
analysis, 36(1) BEHAVIORAL SCIENCES & THE LAW 12 (2018)
.
377
,
Effects of feedback and validity expectancy on responses in a lie detector interview
R. G.Meyer & J. R. Youngjohn,
235 (1991)
EPORTS
R
ORENSIC
F
)
3(4.
378
l
Kassin & Kieche
,
לעיל ה"ש16
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
53
( קיימות השלכות.כלכליות) שליליות משמעותיות למסירת הודאת השווא379
מדובר בטקטיקה שיש לה השפעה
,גדולה במיוחד על קטינים380
.אך גם על נבדקים בגירים שחקירתם נערכת בתנאי לחץ381
זאת ועוד, במחקר משנת2011
שנשען על אותה פרדיגמה נמצא כי גם שקר בעל פה בדבר עצם האפשרות שקיימת
ראיה מפלילה (טענה של הבודק כי האירוע תועד בוידיאו וכי הוא יצפה בסרטון בהמשך) הגדיל את מספר
.הודאות השווא
קרי, גם רמזים משתמעים בדבר קיומן של ראיות מפלילות עלולים להשפיע במידה דומה
לשקרים מפורשים בנושא זה. מראיונות שנערכו עם הנחקרים עלה כי הם סברו שהראיות המצויות, כביכ ,ול
בידי החוקרים יוכיחו ממילא את
חפותם
ולכן היו נכונים למסור הודאה, מתוך אמונה כי לא תהיה לכך
.משמעות
עם זאת, נמצא כי השימוש בתחבולה לא גרם כלל לנבדקים להפנים את אשמתם וכי הם הודו לא
מטעם זה, אלא מתוך הנחה
שחפותם תתברר בהמשך
. עוד נמצא, כי גם אחוז גדול מקרב
הנבדקים שסירבו
.להודות הסבירו את בחירתם בכך שידעו כי קיימת ראיה לחפותם, וטענו כי ידיעה זו חיזקה אותם בסירובם
מכאן, ששקר בדבר קיומה של ראיה בעלת פוטנציאל מפליל/מזכה מגדיל אמנם את הסיכון להודאות שווא, אך
גם עשוי לעיתים להקל על חשודים חפים מפשע לעמוד על חפות.ם382
יצוין כי
מחקר נוסף
משנת2018
מצא גם
הוא כי עצם הטענה שקיים סרט וידיאו שמתעד את האירוע ושהבודקים טרם צפו בו, מגדיל את אחוז הודאות
.השווא383
לבסוף, מחקר שנערך על בסיס פרדיגמה שונה, שבמסגרתה הוצג לנבדקים סרטון מזויף שבו הם נראים לכאורה
,מרמים במשחק הימורים או נאמר להם שקיים סרטון כזה מבלי להראות להם אותו, גרם לכל הנבדקים ללא
יוצא מן הכלל להודות בעבירה. לא נרשמו הבדלים בין שיעור הודאות השווא של המשתתפים שצפו בסרטון
המזויף לבין אלו שרק נאמר להם כי קיים סרטון המפליל אותם, שכן כל הנבדקים בשתי הקבוצות הסכימו
להוד ות בסופו של דבר. עם זאת, בין שתי הקבוצות נרשמו שני הבדלים. ראשית, בקבוצת המשתתפים שצפו
.בסרטון, אחוז גדול יותר מהנבדקים הסכים לחתום על ההודאה מיד ורק מיעוט נזקק לסבב שכנוע נוסף
לעומתם, אחוז גדול יותר מהנבדקים בקבוצה השנייה נזקק לשכנוע הנוסף כדי לחתום על הה ,ודאה. שנית
בקבוצת המשתתפים שצפו בסרטון נרשמו אחוזים גבוהים יותר של הפנמת האשמה, אם כי גם אחוז נכבד
.בקרב הנבדקים בקבוצה השנייה הפנים את אשמתו384
"מינימיזציה "
–
גם טכניקות .חקירה מינימליסטיות נמצאו במחקר כגורם סיכון מרכזי להודאות שווא
המדובר בטקטיקות של "הק טנת" העבירה וריכוך אשמתו הלכאורית של החשוד, תוך שהחוקרים מספקים
עבור החשוד תירוצים, הסברים והצדקות לביצוע העבירה על ידו ו"מנרמלים" את העבירה באמצעות הצגתה
כהתנהגות נפוצה או כזו שאנשים רבים במצבו של החשוד היו נוקטים בה. כך, החוקר עשוי להציע לחשוד
בעבירת המת ה הסבר שלפיו לא הייתה לו כוונה להמית את הקורבן אלא רק לפצוע/להפחיד אותו, או לספק
עבור חשוד בעבירת גניבה מניע מוסרי כגון רצונו לפרנס את משפחתו. לחלופין, עשויים החוקרים לרמוז לחשוד
.במשתמע כי הודאתו צפויה לשפר את מצבו ולהביא להקלה בעונשו385
כך, למשל, מחקר שדה שנערך
379
confessions: A conceptual replication of Kassin and
Individual differences and false
Robert Horselenberg et al,
1 (2003)
L.
&
RIME
C
.,
SYCH
P
, 9
Kiechel (1996)
;
Redlich & Goodman
,
לעיל ה"ש5
23
.
380
,כך, למשל, קנדל ושותפיו מצאו כי בקרב הילדים שהשתתפו במחקר36%
מסרו הודאות שווא לאחר שהוצגה להם ראיה ,מפלילה
כאשר מתוכם%
89
הפנימו את אשמתם. ראוCandel et al
,
לעיל ה"ש235
.
381
OURNAL
J
HE
T
, 3(1)
The Role of Preexisting Stress on False Confessions: An Empirical Study
Krista D. Forrest et al,
OF CREDIBILITY ASSESSMENT AND WITNESS PSYCHOLOGY 23 (2002)
.
382
AW
L
, 35(4)
Inside Interrogation: The Lie, the Bluff, and False Confessions
Jennifer T. Perillo & Saul M. Kassin,
327 (2011)
EHAVIOR
B
UMAN
H
AND
.
383
2)
, 24(
Bluffed by the dealer: Distinguishing false pleas from false confessions
Miko M. Wilford & Gary L. Wells,
PSYCHOLOGY, PUBLIC POLICY, AND LAW 158 (2018). במחקר זה ,
23.7%
מהמשתתפים בניסוי שלא נעשה כלפיהם שימוש
ב
חבולה הודו ,לעומת
40.5%
שנעשה כלפיהם שימוש ב תחבולה. יצוין, כי אחוז הודאות האמת לא השתנה כתוצאה מהשימוש
.בתחבולה
384
vidence
E
ideo
V
-
octored
D
sing
U
onfessions
C
alse
F
nternalized
I
uilty: Eliciting
G
roven
P
Innocent but
,
לעיל ה"ש
2
20
.
385
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
54
,בארה"ב386
שבמסגרתו נותחו125
חקירות מוקלטות שערכה המשטרה והובילו להודאות שווא, מצא כי
החוקרים נהגו להעביר לנחקרים מסרים משתמעים, שלפיהם אם הנחקר יודה הוא צפוי לזכות לרחמים ולעונש
.מופחת מבית המשפט
נראה, כי למסרים אלו הייתה השפעה רבה על הנחקרים, חרף הע ובדה שלא נאמרו בצורה
.מפורשת כדי שלא לחצות את הגבול של פיתוי והשאה
מהמחקר המדעי עולה כי טקטיקות מינימליסטיות מובילות לשיעור
גבוה יותר הן של הודאות אמת והן של
,הודאות שווא387
וכי הסיכון הגלום בהן למסירת הודאות שווא עלול להיות גדול אף יותר מזה הגלום בטכניקות
.חקירה מקסימליסטיות388
טקטיקות כאלו מגדילות את הסיכוי להודאות שווא מאחר שהן מקטינות בעיני
.החשוד את המחיר הלכאורי שעלול להיות למסירת הודאה כזו389
מחקרם של רוסאנו ואחרים אף מצא כי
ההשפעה של טקטיקות של
מינימיזציה על נכונותם של נחקרים למסור הודאה דומה להשפעה של ה בטחות
מפורשות להקלה בעונש–
.הבטחות האסורות על פי הדין390
במסגרת הניסוי נבחנו שלוש טכניקות חקירה, לצד
קבוצת ביקורת (נבדקים שלא הופעלו עליהם שום שיטה). ראשית, הצעה מפורשת לעסקה בתמורה להודאה
(לחזור למעבדה ליום נוסף ולבצע שוב את הניסוי, תוך שבתמורה לכך הבודק מ תחייב להימנע מדיווח על
הרמאות למרצה העורך את הניסוי). שנית, טקטיקות מינימליסטיות שלא נלווית להן הצעה מפורשת לעסקה
(הצגת העבירה כשולית ולא חמורה, הצהרות שיש בהן משום הזדהות של הבודק עם הנבדק ומניעיו לביצוע
העבירה, הצהרה כללית של הבודק כי הנבדק ירוויח מכך שי בחר להודות). שלישית, נקיטה בטקטיקה
מינימליסטית שנלווית לה גם הצעת עסקה. כל שלוש טכניקות החקירה הובילו לעלייה גדולה בכמות ההודאות
(הן הודאות שווא והן הודאות אמת) ביחס לקבוצת הביקורת, כאשר העלייה הגדולה ביותר נרשמה בקבוצה
שבה נעשה שימוש הן בהצעת עסקה מפורשת והן בטקטיקת חקירה מינימליסטית. נמצא, כי הן הבטחה
מפורשת להקלה בעונש והן טקטיקות מינימליסטיות מפחיתות את ערכה הדיאגנוסטי של ההודאה ב-
40%
ביחס לקבוצת הביקורת (קרי, מפחיתות את היכולת להבחין נכונה בין הודאות שווא להודאות אמת). בקבוצה
שבה נעשה שימוש בשתי
הטכניק ות
במשולב, ירד ערכה הדיאגנוסטי של ההודאה ב-
74%
ביחס לקבוצת
.הביקורת
משמעות הדבר הנה כי
,לפי המחקר האיסור על פיתוי והשאה עלול שלא להספי ק בפני עצמו כדי
למנוע מסירת הוד
אה כוזבת . זאת, מאחר שטכניקות מרוככות של
מינימיזציה , שאינן עולות כדי פיתוי והשאה
,על פי דין
משיגות את אותה תוצאה מבחינת .שכנועו של הנחקר למסור הודאת שווא
דוגמה נפוצה ל
שימוש ב טכניקת
מינימיזציה ו (המשלבת בתוכה למעשה גם
מקסימיזציה)
מתרחשת כאשר
החוקרים מציגים לחשוד את ה
השלכות הפרגמטיות הצפויות לו אם יודה או אם יכחיש (
"Communicating
"
eats by pragmatic implication
promises and thr
).
391
זאת, כאמצעי
להעביר לו מסרים , מפורשים או
,עקיפים
בדבר כדאיות ההודאה וחוסר הכדאיות של הכחשה.
392
ההשלכות המוצגות לנחקר יכולות להיות
מגוונות ולכלול השלכות משפטיות (לדוגמה, אם יודה יזכה להתחשבות בעונש או בסעיף האישום) או
פרוצדוראליות (למשל, אם יכחיש החקירה והמעצר יתמשכו); השלכות מטריאליות (למשל, אם יודה יזכה
להתחשבות ויוחזק באגף נוח יותר בתנאים טובים יו
תר); השלכות בתחום המשפחתי-
קהילתי (למשל, אם
386
Drizin & Leo
, לעיל ה"ש300
.
387
Experimental Paradigm
Investigating True and False Confessions Within a Novel
, לעיל ה"ש16
.
388
במחקרם של קלאבר ואחרים נמצא כי משתתפים שנחשפו לשיטת חקירה מינימליסטית היו נכונים פי4.31
לחתום על הודאת
שווא מאלו שנחשפו לשיטת החקירה המקסימליסטית. ראוEffects of Personality, Interrogation Techniques and Plausibility
in an Experimental False Confession Paradigm
,
לעיל ה"ש20
.
389
Investigating True and False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm
,
לעיל ה"ש16
;
Horgan et al
, לעיל
ה"ש2
20
.
390
Paradigm
Investigating True and False Confessions Within a Novel Experimental
., שם
391
Communicating promises and threats by pragmatic implication
:
confessions
Police interrogations and
, לעיל ה"ש
2
36
.
392
שם. ראו גםInduced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
;
Richard A. Leo & Steven
A. Drizin, The Three Errors: Pathways to False Confession and Wrongful Conviction, in POLICE INTERROGATIONS
AND FALSE CONFESSIONS: CURRENT RESEARCH, PRACTICE, AND POLICY RECOMMENDATIONS 9, 19 (G. D. Lassiter &
)
2010
C. A. Meissner eds.,
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
55
יכחיש המשטרה תיאלץ לחקור בני משפחה או לגלות להם מידע רגיש, או שהחקירה תוביל לפגיעה בשמו הטוב
בקהילה393
.), ועוד
במחקרי שדה שבחנו תיקי הודאות שווא, נמצא כי נעשה שימוש בטכניקות כאלה באופן תדיר
וכי הייתה להן השפעה ניכרת
.על החלטת החשודים להודות באותם תיקים394
מקובל לתאר את
עוצמת
המסרים המועברים לנחקר בטכניקה זו כנעים על רצף: בחלקו התחתון והבעייתי
פחות מצויות פניות כלליות למצפונו כדי לשכנעו להודות, בחלקו האמצעי מצויות אמירות כלליות בנוגע ליחס
מתחשב של רשויות המשפט והתביעה לחשודים שהודו, ובחלקו העליון והבעייתי ביותר מצויים איומים
ו.הבטחות, מפורשים או משתמעים395
נמצא ,ש טקטיקות מינימליסטיות "מרוככות", ששמות דגש על הקטנת
אשמו המוסרי של החשוד ,או על שיפור מצבו הנפשי
להבדיל מ הקטנת ,אשמתו במובן הפורמאלי והמשפטי
מגלמות
סיכון נמוך יותר להודאות שווא, שכן לא משתמעת מהן הבטחה להקלה מעשית בעונשו.של החשוד396
במחקר נמצא, למשל, שאמירות של חוקרים שנועדו לעורר את מצפונו של הנחקר ולשכנע אותו שאם יודה
,בעבירה יחוש הקלה נפשית יוצרות סיכון נמוך
יותר
להודאות שווא מאשר טכניקות השמות דגש על ההשלכות
הפרקטיות של ההודאה.
397
הגם שנדרש מחקר נוסף בנושא זה, נראה כי אמי רות שנועדו לגרום לחשוד לסבור
שהודאתו תוביל לניקוי מצפונו, או אמירות שנועדו לגרום לחשוד לחוש כי הוא אדם חיובי ומוסרי חרף ביצוע
,העבירה
הן בעלות השפעה פחותה על מהימנות ההודאה,
398
שכן הן אינן מתפרשות כהבטחה של החוקר
.להפחתה בעונשו של החשוד אם יודה399
אשר ל טכניקות
מקסימיזציה ,
,ובפרט לשקרים בנוגע לקיומן של ראיות מפלילות
נטען בספרות כי
יתכן שניתן
לאסור על שקרים מסוימים בלבד, בעוד ששקרים אחרים יהיו מותרים. ואולם, נטען גם כי האבחנה בין הצגת
ראיות בדויות לבין שקרים בעל פה –
הנהוגה כאמור גם בדין הישראלי– הנה חסרת כל הצדקה , וזאת לאור
מסקנת המחקר המדעי כי שני סוגי השקרים עלולים לגרום להודאות שווא באותה
ה מידה. תחת זאת, הוצע כי
האבחנה בין שקרים אסורים לשקרים מותרים תתבסס על שני קריטריונים חלופיים. ראשית, חוזקן של
הראיות המפלילות להן נטען, קרי, האם מדובר בראיה הידועה כ ,ראיה מהימנה שאין עליה מחלוקת מדעית
בעלת משקל גבוה, מספיקה להרשעה וכו'. שנית, החשוד שבו מדובר, ובפרט האם מדובר בחשוד המצוי בקבוצת
.סיכון למסירת הודאת שווא400
כך, למשל, כאשר מדובר בחשודים קטינים, קיימת הסכמה רחבה בספרות כי
יש להימנע משימוש בשקרים, ואף תומכי
ם
של מודל הריד מסכימים כי מוטב להימנע מתרגיל חקירה זה
.בעניינם401
השימוש בשקרים בחקירה
מקובל ונהוג
בעיקר במדינות
ארצות הברית .
מחקרים וסקרים העלו כי מדובר
.בפרקטיקה נפוצה וכי חוקרי משטרה בארצות הברית אף עוברים הכשרות בהפעלת שקרים ותחבולות חקירה
גם ב
קנדה
מותר ונהוג לשקר לחשוד בדבר קיומן של ראיות מפלילות נגדו, אם כי בתי המשפט הכירו בכך
393
Leo
&
Drizin
,
לעיל ה"ש300
', בעמ948
;
The Three Errors: Pathways to False Confession and Wrongful Conviction
,
.שם
394
Falsely
The Decision to Confess
,
לעיל ה"ש4
36
,
'בעמ1115
;
Induced Confessions: Risk Factors and
-
Police
Recommendations
,
לעיל ה"ש2,
'בעמ 9.
395
Drizin & Leo
,
לעיל ה"ש300
,
'בעמ916
.
396
,ראו, למשלinduced confessions: Risk factors and recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
;
Minimization and
Maximization Techniques: Assessing the Perceived Consequences of Confessing and Confession Diagnosticity
, לעיל
ה"ש202
.
397
Minimization and Maximization Techniques: Assessing the Perceived Consequences of Confessing and
Confession Diagnosticity
,
'שם, בעמ68
,
74
.
398
שם. ראו גםInduced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2
,
'בעמ30
.
399
ראו מחקר שבחן את האופן שבו שימוש בטכניקה "מרוככת" מסוג זה השפיעה על תפיסת הנחקרים. המחקר העלה כי הנחקרים
לא פירשו את אמירות החוקר כהבטחה להקלה בעונשם, אך האמירות גרמו להם להמעיט בחומרה שייחסו לעבירה
ש.בה הואשמו
Luke, Timothy J.& Fabiana Alceste, The mechanisms of minimization: How interrogation tactics suggest lenient
sentencing through pragmatic implication, 44(4) LAW AND HUMAN BEHAVIOR 266 (2020)
.
400
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2.
401
INBAU ET AL
,
לעיל ה"ש8
31
,
'בעמ429
;
.ראו גם שם
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
56
שלעיתים שקרים מסוג זה מאיינים את רצונו החופשי של החשוד משום שהם גורמים לו לחוש ששום דבר
שיאמר או יעשה לא יסייע לו להוכיח את חפותו. לעומת זאת, ב
עוד שב
אוסטרליה ובניו זילנד אין
בחוק
א יסור
,מפורש לשקר לחשודים402
הרי שחלק מהמחוזות ב
אוסטרליה
אימצו בחקיקה כלל פסילה יחסי, הקובע חזקה
שלפיה הודאה שנמסרה בעקבות אמרה שקרית של שוטר נגבתה שלא כדין. החוק קובע כי הודאה כזו, שנמסרה
בעקבות אמרה שהשוטר ידע או צריך היה לדעת שהיא איננה נכונה, תיפסל . זאת, אלא אם סבר בית המשפט
.כי התועלת שבקבלת הראיה גוברת על התועלת שבפסילתה403
באנגליה ו
וילס ,, לעומת זאת נאסר על המשטרה לשקר לחשודים בנוגע למצב הראיות נגדם והדבר נחשב לאסור
תחת מודל
ה-
PEACE
.
404
אמנם, לעיתים המשטרה תמנע מהחשוד מידע, תציג לו מידע סלקטיבי או תרמוז לו
.רמיזה מטעה, אך לא תשקר באופן מפורש405
במדינות הקונטיננט, נראה ששקרים בחקירה נפוצים עוד פחות ,מבמדינות המשפט המקובל
ולעיתים הם
אף
אסורים .
,כך ב
איטליה
, ב
גרמניה
, ב
הולנד וב
בלגיה , אסור.באופן עקרוני לשקר לחשוד
עם זאת, נטען כי
בגרמניה הכללים בנושא זה אינם ברורים מספיק (כך, למשל, אסור להציג לחשוד עובדות שקריות אך מותר
לשאול אותו שאלות מכשילות) וכי בפועל, לחוקרים בבלגיה ובהולנד יש גמישות מסוימת בנושא זה וחלקם כן
משתמשים לעיתים בשקרים. ב
צרפת וב
שוויץ
שקרים אינם אסורים, אך הם אינם נהוגים והשימוש בהם אינו
.נפוץ406
הוועדה מסיקה כי טכניקות של מקסימיזציה מגדילות את הסיכון להודאות שווא. אשר להצגת מידע מפליל
כוזב לחשוד, מסיקה הוועדה כי תרגיל חקירה זה עלול להפחית משמעותית את מהימנות ההודאה, וזאת בין
אם
מדובר בהצגת ראיה מפלילה בדויה ובין אם מדובר בשקר בעל פה בדבר קיומה של ראיה מפלילה , או כזו
שעשויה להפליל את החשוד . לפיכך, מן הראוי להימנע מטכניקות כאלה וככל שנעשה בהן שימוש, יש לתת
לכך משקל ממשי
בהערכת מהימנות ההודאה ,בשים לב לכלל נסיבות העניין , ובכלל זה למאפייני הטכניקה
שבה נעשה שימוש
.ולהשפעת הראיה על הנאשם
עוד מסיקה הוועדה כי טכניקות של מינימיזציה מגדילות את הסיכון להודאות שווא ומפחיתות, ככלל, את
מהימנות ההודאה. זאת, בין אם מדובר בהבטחה מפורשת להקלה בעונש ובין אם מדובר ברמיזה משתמעת
בנושא זה, או
בניסיו ן לשכנע את החשוד לאמץ הסבר או מניע לביצוע העבירה שיש בהם לכאורה כדי להקל
במצבו של החשוד, מבלי שיש לכך בסיס בחומר הראיות. לפיכך, מן הראוי להימנע מטכניקות כאלה וככל
שנעשה בהן שימוש, יש לתת לכך משקל ממשי
בהערכת מהימנות ההודאה , בשים לב לכלל נסיבות העניין
ולהשפ.עת השימוש בטכניקה על הנאשם
הוועדה סבורה כי טקטיקות מינימליסטיות "מרוככות", ששמות דגש על הקטנת אשמו המוסרי של החשוד
או על שיפור מצבו הנפשי, להבדיל מהקטנת אשמתו במובן הפורמאלי והמשפטי, מגלמות סיכון נמוך יותר
להודאות שווא, שכן לא משתמעת מהן הב .טחה להקלה מעשית בעונשו של החשוד
לפיכך,
,ככלל הן בעלות
השפעה פחותה על מהימנות ההודאה.
402
A Comparative Examination of Police Interrogation of Criminal Suspects in Australia,
Carol A. Brook et al,
Canada, England and Wales, New Zealand, and the United States, WILLIAM & MARY BILL OF RIGHTS
2021)
-
L 909 (2020
JOURNA
.
403
;שם(Cth) s 138 (Austl.) 14 1
Uniform Evidence Act 1955
.
404
( ראו הרצאתו של פרופ' ריי בולRay Bull
), פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום21
20
16.12.
, לעיל
ה"ש346
.
405
Wales,
A Comparative Examination of Police Interrogation of Criminal Suspects in Australia, Canada, England and
New Zealand, and the United States
, לעיל ה"ש2
40
.
406
Interviews of Suspects of Crime
, לעיל ה"ש8.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
57
(4) תנאי ומשך החקירה
גורם נוסף שנמצא כי יש לו השפעה על הסיכון למסירת הודאות שווא הוא משך החקירה. במחקר שבו נבחנו
,חקירות משטרה בתיקי הודאות שווא בארה"ב
נמצא כי34%
מהתשאולי ם שנערכו לחשודים נמשכו בין6 ל-
12
,שעות39%
מהתשאולים נמשכו בין12
ל-
24
שעות ו-
11%
מהתשאולים נמשכו אף למעלה מכך. מדובר
בנתונים חריגים ביותר, בהתחשב בעובדה שלמעלה מ-
90%
.מהתשאולים בארה"ב נמשכים פחות משעתיים407
זאת, ככל הנראה מאחר שזכות החשוד לסנגור בחדר החקיר ות, הקיימת בארה"ב, מקשה על תשאול החשוד
.לאחר שחולפות מספר שעות ממעצרו
אורך התשאול החריג באותם תיקים שבהם הודו החשודים הודאות שווא מעורר, אם כן, חשש שההודאות
.נמסרו בין היתר משום שהחשודים היו מותשים מכדי להמשיך לעמוד על חפותם408
עייפות קשה ותחושת לחץ
מוכרים במחקר המדעי כגורמים שהמגדילים את הסיכוי למסירת הודאות–
הן הודאות אמת והן הודאות
.שווא409
במקרה של חשודים חפים מפשע, הלחץ הנפשי במצבים כאלו נוטה להתגבר ככל שמדובר בחשד
לעבירה חמורה יותר וככל שהחוקרים נראים בטוחים יותר באשמת החשוד. עייפות ולחץ הנובעים מחקירה
ארוכה ואינטנסיבית עלולים לגרום לחשוד החף מפשע להודות כתוצאה מרצון עז לסיים את החקירה , תוך
.שיכולתו לקבל החלטה רציונאלית בנושא זה נפגמת410
,מסקנה זו מתחזקת לנוכח מחקרים פסיכולוגיים
,שמצאו קשר בין שעות חקירה ארוכות לביצועים קוגניטיביים נמוכים411
לנטייתם של נחקרי ם להמעיט
,)בהשלכות של הודאותיהם (נטייה הגוברת ככל שהחקירה מתמשכת412
ולמידת ההשפעה של שאלות מנחות
.ומדריכות על הנחקר413
בנוסף, חקירות ארוכות ואינטנסיביות עלולות להיות כרוכות במניעת שינה, אשר נמצא
כי יש בה כדי לפגום בתהליכי קבלת החלטות וביכולת לבצע משימות מורכבו.ת414
לצד משך החקירה, יש לקחת בחשבון גם את התנאים שבהם היא נערכת ובפרט את מידת ניתוקו
של הנחקר
מסביבתו הטבעית,. הצורך האנושי בתמיכה ובמעגלים חברתיים, בעיקר בתקופות לחץ ומשבר415
הופכים את
הניתוק מהסביבה הרגילה לחוויה קשה ואת היכולת לחזור ולתקשר עם בני אדם אחרים למטרה מרכזית של
הנחקר.
416
לפיכך
ניתוק מהסביבה הטבעית , בעיקר לתקופה ארוכה, עלול להגביר את מצוקתו של החשוד
.ולהוות תמריץ עבורו להודות כדי לברוח מהסיטואציה שבה הוא נמצא מצב זה מתרחש בעיקר כשהחשוד עצור
407
Drizin & Leo
, לעיל ה"ש300
. יצוין , שמחקר שבחן20
תיקי הודאות (ולא הודאות שווא) בבריטניה מצא כי זמן החקירה הממוצע
.שנדרש כדי שהחשודים יודו היה כשעתיים ורבע בלבד ראוJohn Pearse & Gisli H. Gudjonsson, The Identification and
Measurement of 'Oppressive' Police Interviewing Tactics in Britain, in THE PSYCHOLOGY OF INTERROGATIONS AND
75 (Graham Davies & Ray Bull eds., 2003)
ANDBOOK
H
A
:
ONFESSIONS
C
.
408
Drizin & Leo
,
,שם
'בעמ946
. .
409
CADEMY
A
ATIONAL
N
ROCEEDINGS OF THE
P
, 113(8)
Sleep deprivation and false confessions
Steven J. Frenda et al,
2047 (2016
CIENCES
S
OF
;
Santtila et al
, לעיל ה"ש10
. ראו גםORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש
207
,
'בעמ
123
.
410
ORREST
F
&
OODY
W
,
,שם
'בעמ
123
;
, False Confessions and the Constitution: Safeguards against
Welsh S. White
Untrustworthy Confessions, 32 HARV. C.R.-C.L. L. REV. 105 (1997)
;
Richard A. Leo, Police Interrogations, False
710 (2017)
–
, 50 U. MICH. J.L. REFORM 693, 709
Confessions, and Alleged Child Abuse Cases
.
411
(2008)
CIENCE
S
OCIAL
S
AW AND
L
EVIEW OF
R
NNUAL
A
217
-3
, 4:19
The Psychology of Confessions
Saul M. Kassin ,
.
412
sighted confession
-
How factors present during the immediate interrogation situation produce short
S. Madon et al,
60 (2013)
EHAVIOR
B
UMAN
H
AW AND
L
, 37
decisions
.
413
making model: A general theoretical framework for
-
interrogation decision
The
Stephanie Madon et al.,
confessions, 41(1) LAW AND HUMAN BEHAVIOR 80 (2017)
.
414
לסקירה מטא-
אנליטית ראו-
Effects of sleep deprivation on performance: a meta
June J. Pilcher & Allen I. Huffcutt,
analysis, 19(4) SLEEP 318 (1996)
.
415
,ראו, למשל
OF THE SOURCES OF
XPERIMENTAL STUDIES
E
:
ILIATION
HE PSYCHOLOGY OF AFF
T
,
CHACHTER
S
TANLEY
S
GREGARIOUSNESS (1959)
.
Roy F. Baumeister & Mark R. Leary, The need to belong: Desire for interpersonal attachments as a fundamental
(1996)
497
ULLETIN
B
SYCHOLOGICAL
P
117(3)
,
human motivation
.
416
,ראו, למשלThe relationship between social support and physiological processes: a review
no et al.,
Bert N. Uchi
488 (1996)
N
SYCHOLOGICAL BULLETI
P
, 119(3)
with emphasis on underlying mechanisms and implications for health
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
58
לתקופה א רוכה בתנאים הגורמים ,לבדידות
למתח, לתחושת חוסר אונים ולקושי לישון.
417
מצב זה, שכפי
,שנראה הוא ייחודי ביחס לרוב מדינות העולם
הוועדה מסיקה כי ,חקירה במשך שעות רבות ברצף ובפרט כאשר הנחקר עצור ומקיים קשר מועט עם העולם
,החיצון עלולה, לצד גורמים נוספים, להגדיל את
הסיכון להודאות שווא . הוועדה ממליצה לקדם חקיקה
הקובעת
כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה ,לרבות כלל שלפיו
לא ייחקר חשוד במשך יותר
מארבע שעות ברצף ללא הפסקה וכי חשוד יהיה זכאי לפחות לשש שעות שינה רצופות מתוך24
שעות שבהן
.הוא מצוי בחקירה כן ראוי לק בוע זכויות נוספות העומדות לנחקרים, לרבות הזכות לשימוש בשירותים, הזכות
למזון ולשתיה, הזכות ללבוש הולם, הזכות לקיום מצוות ודת והזכות לקיום קשר טלפוני (בכפוף לתנאי המעצר
הקבועים בסעיף9
.)לחוק המעצרים ולזכויות ולסייגים המנויים שם418
כל זאת בכפוף לתיקון הסעיף המסמיך
בחוק חקירת חשודים, כך שתתווסף לו הסמכה של שר המשפטים לקבוע בתקנות, בין היתר, את זכויות
.הנחקר
יצוין, כי טיוטת תקנות העוסקת בחלק מהנושאים הללו הופצה ב שנת2020
ועדיין לא קודמה.
4
. אמצעים נוספים למניעת הודאות שווא
א.
זכות ההיוועצות והיידוע
הגם שאין בנמצא מחקרים שבחנו באופן ישיר את השפעתה של היוועצות בסנגור לפני החקירה על הסיכון
למסירת הודאת שווא, הרי שקיימת הסכמה רחבה כי מימושה של זכות זו עשוי למזער את גורמי הסיכון
להודאות שווא. ראשית, מחקרים שבחנו את הרשעות השווא שהתגלו בארצות הברית מצאו כי ברוב מוח לט
.מתוך התיקים שבהם התבססה ההרשעה על הודאת שווא, ויתרו החשודים על זכות ההיוועצות419
,זאת ועוד
.קיימים ממצאים שלפיהם דווקא נחקרים חפים מפשע נוטים יותר לוותר על זכותם להיוועצות לפני החקירה420
בהקשר האמריקאי יש לכך משמעות כפולה, שכן מימוש זכות ההיוועצות מוביל לר וב לכך שהסנגור נוכח אף
בחקירה עצמה ומעניק במהלכה ליווי וייעוץ שוטף לחשוד. לסנגור תפקיד אקטיבי בחקירה והוא יכול לדרוש
,להפסיקה ולהמליץ לחשוד שלא לשתף פעולה. כתוצאה מכך
עשויה לה
ימנע חקירה
ארוכה העלולה להתיש את
.החשוד ולהגביר את תחושת הבידוד שלו
המצב בישראל ה ,וא שונה, שכן בהעדר זכות לנוכחות סנגור בחקירה
ע
שויה
החקירה להימשך זמן רב ברצף גם לאחר מימושה של זכות ההיוועצות. מכאן, שיש צורך בפתרונות
חלופיים
שיבטיחו כי ההיוועצות בסנגור תהיה אפקטיבית, גם במובן זה שתסייע בהפחתת תחושת הבידוד של
החשוד
ובמניעת שבירת רוחם של נחקרים חפ
ים מפשע
, כגון
הקפדה על מימוש של זכות ההיוועצות באופן
מתמשך ולא רק באופן חד-פעמי בתחילת החקירה .
שנית, חשיבותה של זכות ההיוועצות נובעת מכך שככלל, חקירה על ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת
ומלחיצה עבור החשוד, בעיקר כשהוא מצוי בתנאי מעצר. היוועצ ות בסנגור עשויה לסייע בשמירה על זכויותיהם
,של נחקרים להבטיח את הגינותם של הליכי החקירה ולמנוע ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין החוקר
,לנחקר. כך, הסנגור יוכל להבטיח כי החשוד מודע לזכויותיו, ובהן הזכות לחקירה הוגנת ללא אמצעים פסולים
החיסיון מפני הפללה ע
צמית וזכות השתיקה.
בהקשר זה חשוב לציין, כי מחקרים שנערכו במדינות שונות הראו
417
Recommendations
Induced Confessions: Risk Factors and
-
Police
, לעיל ה"ש2
', בעמ16
,
28
.
ראו גם 'הרצאתו של פרופ
סול קאסין , פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום.21
6.5
., כד' אייר התשפ"א
418
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
,)מעצרים לעיל ה"ש70
,
בס"ח9.
419
Confessions
The Substance of False
,
לעיל ה"ש7
20
,
'בעמ1092
–
1093
.
420
UMAN
H
AW AND
L
, 28
Why people waive their Miranda rights: The power of innocence
S. Kassin & R. Norwick,
211 (2004)
EHAVIOR
B
;
at risk
On the psychology of confessions: Does innocence put innocents
,
לעיל ה"ש3
36
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
59
שאנשים רבים מתקשים להבין את נוסח האזהרה הנמסרת מפי המשטרה.
421
מחקר שנערך בקנדה אף הראה
.כי מסירת נוסח כתוב של האזהרה בנוסף למסירתה בעל פה מגדילה את הסיכוי כי הנחקר יבין את זכויותיו422
שלישית , הסנגור עשוי לסייע לגורמי החקירה באיתור ראיות התומכות בחפותו של החשוד ועל ידי כך לייעל
.ולקצר את החקירה, באופן שיקטין גם את הסיכון למסירת הודאת שווא423
יצוין, כי במספר מדינות הורחבה זכות היידוע לחשודים כך שתכלול לא רק יידוע בדבר זכותו של החשוד
להיוועץ
,בסנגור וזכותו לשמור על שתיקה, אלא גם מידע בדבר יתר הזכויות העומדות לו בחקירה. כך, למשל
באיחוד האירופי
אומצה בשנת2012
,דירקטיבה העוסקת בזכות למידע בהליכים פליליים424
המחייבת את
המשטרה במדינות החברות באיחוד לספק לחשודים מידע, בכתב או בעל פה, המפרט באופן נגי ש את
.זכויותיהם, לרבות הזכות לקבל מידע אודות החשדות המדויקים נגדם והזכות למתורגמן במקרה הצורך
בנוסף, הדירקטיבה קובעת כי כאשר מדובר בעצור, חובה לספק לו בכתב מידע אודות זכויותיו, לרבות הזכות
לעיין במסמכים מהתיק, הזכות כי הן עורך דין והן אדם נוסף יקבלו מידע ב דבר מעצרו והזכות לטיפול חירום
.רפואי במקרה הצורך
עוד
יש לכלול מידע בדבר זמן המעצר המקסימלי המותר בטרם הבאת העצור בפני שופט
.וכן בדבר זכות הערעור על המעצר
בדומה לכך, ב
אנגליה
נקבעו בחוק זכויות רבות העומדות לחשודים שהנם עצורים ונקבע כי על השוטר ליידע
את החשו ד בצורה ברורה בדבר זכויות אלה מיד עם מעצרו. לצד זכות ההיוועצות וזכות השתיקה, נקבע בין
היתר כי יש ליידע את העצור בדבר הזכות כי תימסר לאדם אחר הודעה על מעצרו, הזכות לקבל העתק מדוח
המעצר ולעיין בחומר מתוך תיק המעצר העשוי לסייע לו בתקיפת חוקיות המעצר, הזכות לע יין בהמשך בחומר
החקירה ככל שיוגש כתב אישום והזכות לטיפול רפואי במקרה הצורך. כן יש ליידע את העצור בדבר זמן המעצר
,המקסימלי המותר בטרם הבאת העצור בפני שופט, כמו גם לציין בפניו כי הוא זכאי לתנאים פיסיים נאותים
לרבות מזון ושתייה, לשימוש בשירותים, רחצה, ביגוד ו.הגיינה425
בעמדה מפורטת שהביעה בפני הוועדה, גרסה לשכת עורכי הדין כי יש לעגן בחקיקה ובתקנות כללים מפורשים
וברורים המבטיחים את מ
י מושה המלא של הזכות להיוועצות בעורך דין ובכל הנוגע לחובת האזהרה של
.)חשודים (גם כאלו שאינם עצורים
,בכלל זה
הציעה הלשכה
לעגן כללים ברורים ומחייבים בכל הנוגע לאזהרת
החשוד, לרבות עיתוי האזהרה ותוכן האזהרה, שיכלול הסבר של החשדות הקונקרטיים ולא רק ציון של סעיפי
.עבירה הלשכה אף הציעה לקבוע כי סנגורו של החשוד יהיה נוכח בשלב האזהרה ופירוט החשד, באופן שיבטיח
הבנת החשד הקונקרטי המי
וחס לו ויאפשר לסנגור לייעץ לחשוד לאחר האזהרה ועל-
.בסיסה עוד נטען כי יש
,להבטיח קיומם של זמן מספיק ושל תנאים סבירים הכרחיים למימוש זכות ההיוועצות לפני החקירה ובמהלכה
באמצעות עיגון כללים הן בנוגע להיוועצות הראשונית של עצור והן בנוגע להיוועצות יומי
ומי
ת. הלשכה
אף
421
,למחקרים שנערכו בארה"ב ראו, למשלKnowing and intelligent: A study of Miranda warnings in
. Rogers et al,
R
mentally disordered defendants, 31 LAW AND HUMAN BEHAVIOR 401 (2007)
;
T. GRISSO JUVENILES' WAIVER OF
RIGHTS: LEGAL AND PSYCHOLOGICAL COMPETENCE (1981)
;
G. H. Gudjonsson et al, The revised PACE “Notice to
Detained Persons”: how easy is it to understand?, 32(4) JOURNAL OF THE FORENSIC SCIENCE SOCIETY 289 (1992)
.
,למחקרים שנערכו באנגליה ראו, למשלS. Fenner et al, Understanding of the current police caution (England and Wales)
among suspects in police detention, 12 JOURNAL OF COMMUNITY AND APPLIED SOCIAL PSYCHOLOGY 83 (2002)
.
,למחקרים שנערכו בקנדה ראו, למשלT. E. Moore & K. Gagnier, “You can talk if you want to”: Is the police caution on
233 (2008)
EPORTS
R
RIMINAL
C
, 51
silence' understandable?
the 'right to
.
422
Comprehending Canadian police cautions: are the rights to silence and legal
Joseph Eastwood & Brent Snook,
counsel understandable, 28 BEHAV. SCI. & L. 366 (2010)
.
423
ראו למשל
פרשת יששכרוב ,
לעיל ה"ש25
,
בפסקה14
.לפסק דינה של השופטת ביניש
424
Directive 2012/13 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 on the right to information in
criminal proceedings, OJ L 142, 1.6.2012, art. 3, 4
.
425
Code C
, לעיל ה"ש284
,
בסעיף3.2
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
60
הביעה את עמדתה כי סוגיית מימושה המלא של זכות ההיוועצות קודמת בחשיבותה לסוגיית הנוכחות של
סנגור בחקירה.
426
הוועדה סבורה כי למימושה של זכות ההיוועצות–
כזכות נמשכת העומדת לנחקר הן לפני החקירה והן במהלכה
–
יש חשיבות מכרעת לצורך מניעת הודאות שווא. על מנת להבטיח כי כל חשוד המעוניין לממש את זכותו
להיוועץ בסנגור יוכל לעשות כן באופן אפקטיבי, יש להקפיד הן על
מתן זמן סביר לעריכת ההיוועצות
והן על
עריכתה
בתנאים נאותים, בחדר ייעודי שיוקצה לכך בתחנת המשטרה .
הוועדה ממל יצה לתקן את חוק חקירת חשודים בהתאם להמלצות ועדת נאור ולקבוע בחוק את הזכות להימנע
מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין, כמו גם את נוסח האזהרה של חשוד ואת יידועו
.על זכויותיו
בתוך כך ממליצה הוועדה לקבוע, בהתאם להמלצות ועדת נאור ולפסיקת בית המש פט העליון, כי
.זכות ההיוועצות בטרם חקירה עומדת לכל חשוד ולא רק לחשודים שהנם עצורים
עוד סבורה הוועדה כי נוכח חשיבותה של זכות ההיוועצות, על גורמי החקירה לוודא כי החשוד מודע לזכות זו
.וכי ויתור על הזכות נעשה מדעת ובאופן מפורש
לפיכך ממליצה הוועדה כי במקרה שבו
ויתר חשוד על זכות
ההיוועצות, תתעד המשטרה את ויתורו בהקלטת וידאו-אודיו , וכי יסופקו למשטרה האמצעים הדרושים
לכך.
427
לבסוף, ממליצה הוועדה
כי המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות
,להם בחקירה
לרבות זכות השתיקה וההיוועצות; אורך החקירה
הרצוף המותר; מספר שעות השינה המינימלי
המגיע לחשוד; הזכות לטיפול רפואי במקרה הצורך; הזכות לשימוש בשירותים; הזכות למזון ולשתיה; הזכות
ללבוש הולם; הזכות לקיום מצוות ודת והזכות לקיום קשר טלפוני . זאת, בכפוף לתנאי המעצר הקבועים בסעיף
9 לחוק המעצרים ולזכויות ולס.ייגים המנויים שם428
הוועדה ממליצה כי המידע בדבר זכויות אלה יימסר
.לחשוד גם במסמך הכתוב בשפה שאותו הוא דובר, וזאת אלא אם מדובר בחשוד שאינו יודע קרוא וכתוב
ב.
נוכחות סנגור בחקירה
לא נמצאו מחקרים אשר בחנו באופן ישיר את השפעתה של נוכחות סנגור בחקירה על הסיכון למסירת הודאת
,שווא. עם זאת, קיימים ממצאים מטרידים, שלפיהם דווקא נחקרים חפים מפשע429
ולצידם נחקרים
,המשתייכים לקבוצת סיכון למסירת הודאת שווא כגון קטינים430
נוטים יותר לוותר על זכותם לנוכחות סנגור
או להיוועצות לפני החקירה. מממצאים אלו עולה החשש כי ככל שנוכחות סנ גור בחקירה מקטינה את הסיכוי
שהחשוד ימסור הודאה, הרי שדווקא אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא לא ירוויחו
.מכך
יחד עם זאת, נראה כי נוכחות סנגור בחקירה עשויה למזע ,ר את גורמי הסיכון האחרים להודאות שווא. כך
בכוחה להפחית את תחושת הבידוד של הנחקר
, למנוע חקירות ארוכות באופן חריג
ולמנוע התנהגויות אסורות
של שוטרים אשר עלולות לשלול את רצונו החופשי של החשוד או להפעיל עליו לחץ כבד להודות. ואכן, ניתן
426
לשכת
עורכי הדין בישראל, הצגת עמדת לשכת עורכי הדין בישראל בהתייחס לסוגיית ההסדרה של הזכות לנוכחות סניגור
( בחקירותו של חשוד31.8.2022
.)
427
מאחר שבהתאם לחוק חקירת חשודים, רק חלק מחקירות המשטרה מתועדות בהקלטת וידיאו-
אודיו, הרי
שבאותן
חקירות שאינן
מתועדות בדרך זו, ע לול להיווצר לעיתים קושי טכני ומעשי בתיעוד חזותי של ויתור
החשוד
על זכות ההיוועצות, ונדרשים לשם כך
.אמצעים טכנולוגיים
428
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
,)מעצרים לעיל ה"ש70
,
בס"ח9.
429
risk
On the psychology of confessions: Does innocence put innocents at
,
לעיל ה"ש3
36
.
430
""אם לא תאכל יבוא שוטר ,
לעיל ה"ש1
12
.כך, למשל, ממחקרים שנערכו בארה"ב נמצא כי מעל ל-
90%
מבני הנוער שהמשטרה
חוקרת מוותרים על זכויותיהם כנחקרים, דהיינו זכות השתיקה וזכות ההיוועצות. מדוח מבקר המדינה לשנת2014
,עלה כי בישראל
%
23
.מהחשודים הקטינים מוותרים על זכות ההיוועצות ראו
דו ח ביקורת שנתי64ג ,
לעיל ה"ש239
', בעמ
431
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
61
לראות כי כל מדינות העולם המערבי אימצו הסדרים המאפשרים נוכחות של סנגור בחקירה במתכונת זו או
אחרת. כך, ב
איטליה, אנגליה, ארצות הברית, בלגיה, דנמרק, הולנד, סלובניה,
431
צרפת ושוויץ432
זכאי כל
.חשוד לליווי של סנגור בחקירתו למעט במקרים חריגים חלק מהמדינות, כמו
צרפת והולנד , אף אימצו הסדרים
מי וחדים בנוגע לחשודים פגיעים (למשל, חשודים עם מוגבלות), שלפיהם במקרים מסוימים תתחייב, ולא רק
.תתאפשר, נוכחות של סנגור בחקירה433
ב
גרמניה
תוקן בשנת2017
חוק סדר הדין הפלילי ונקבע כי זכותו של
נאשם להיות מיוצג ב חקירה הנערכת בידי שופט
תחול, בשינויים המחייבים, גם על
חקירתו של חשוד
.במשטרה434
ב
אוסטרליה
מוסדר הנושא ברמה המדינתית, כאשר לפחות בחלק מהמדינות קובע החוק
.שלחשודים יש זכות כזו435
ב
ניו זילנד436
ובקנדה קובע החוק כי חשודים קטינים זכאים לנוכחות סנגור בעת
מסירת אמרה במשטרה. אין בנמצא סעיף דומה ביחס לחשודים בגירים, אך בקנדה יכולים גם חשודים בגירים
להגיע להסכמה עם המשטרה כי יותר לסנגור לנכוח בחקירתם (למשל, בתמורה לוויתור של החשוד על זכות
.)השתיקה437
עוד נקבע בקנדה כי,קטינים יכולים לוותר על הזכות לסנגור
אך החוק מחייב את החוקר להסביר
לנחקר הקטין את זכותו וכן מחייב שהוויתור על הזכות יצולם בווידאו, יוקלט באודיו, או שייעשה בכתב ויכלול
הצהרה חתומה של הקטין שלפיה החוקר הסב.יר לו את זכותו
ככל שהוויתור לא תועד בשל פגם טכני, הוא
עשוי עדיין להיחשב כתקין אם בית המשפט שו כנע שהוסבר לקטין על קיומה של הזכות ושהוא בחל מרצונו
.לוותר עליה438
,עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי במקרה שבו הודה קטין לאחר שוויתר על הזכות לסנגור
.יש לוודא כי הוויתור נעשה מדעת, שכן אחרת ההודאה לא תהא קבילה439
אם כן, מדינות רבות מאפשרות לחשודים להיות מלווים בידי סנגור בחקירתם, כשחלקן אף מוצאות לנכון
להבחין לעניין זה בין קבוצות שונות של חשודים ולקבוע כללים מיוחדים בנוגע לחשודים קטינים ולחשודים
אחרים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאות שווא. ממחקר משווה ש
נערך עבור הוועדה440
אף עולה כי
במדינות אירופה שבהן נוכחות סנגור מותרת, החוק כולל לרוב הסדרים מפורטים בנושא זה. הסדרים הללו
מאפשרים לסנגורים לנכוח בחדר החקירות במתכונת שניתן להגדירה "פסיבית", במובן זה שהם אינם מורשים
.להתערב במהלך החקירה, אלא במקרים חריגים
כך, למשל, ב
צרפת , נקבע בחוק כי חשוד רשאי לבקש מסנגור להצטרף לחקירות, וככל שביקש זאת, ככלל אין
להתחיל את החקירה עד להגעתו של הסנגור, אלא אם חלפו שעתיים מאז שהסנגור התבקש להתייצב. משהגיע
.הסנגור, באפשרות החשוד לבקש שהסנגור יישאר עמו במשך כל החקירה441
החוק קובע
מספר חריגים לזכות
431
ליאור בן דוד
נוכחות עורך דין בחקירת חשוד– סקירה משווה )מטעם מרכז המחקר והמידע בכנסת (
21
במאי2007
).
432
Interviews of Suspects of Crime
, לעיל ה"ש8
.
433
במסגרת עבודת הוועדה נערך עבור משרד המשפטים מחקר משווה מטעם חברתLexidale, International Policy Consulting
.
המחקר בחן לעומק את המצב המשפטי בנוגע להפעלת אמצעי חקירה שונים בארבע מדינות: אוסטרליה, הולנד, צרפת וקנדה. בין
היתר, בחן המחקר את ההסדרים הנוגעים לנוכחות סנגור בחקירה בארבע המדינות. לקסידייל
מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה
26
,
31
(עבור משרד המשפטים, פברואר2023
.)
434
stop], § 163a(4), 168c(1)
–
German Code of Criminal Procedure [Strafprozeßordnung
.
435
mmary Offences Act, § 79A(1)(b)(i)
u
South Australia S
;מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה
, לעיל ה"ש
433
'בעמ21
–
22
.
436
Wales,
A Comparative Examination of Police Interrogation of Criminal Suspects in Australia, Canada, England and
New Zealand, and the United States
, לעיל ה"ש2
40
.
437
מחקר השוואתי בנושא
אמצעי
חקירה , לעיל ה"ש3
43
,
'בעמ14
.עיף ס
146
לחוק הנוער הפלילי הקנדי
מקנה לקטינים את הזכות
לליווי של סנגור תוך כדי החקירה., אך מאפשר ויתור על זכות זוYouth Criminal Justice Act, SC 2002, c 1, ss 146(2)(b)(iv),
(c), 146(2)(d), 146(4), and 146(5)
)2(
146
.
438
Act
tice
Jus
Criminal
Youth
,
.שם
439
SCC 49 (CanLII) at para 46
]
2008
, [
v LTH
R
.
440
מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה , לעיל ה"ש3
43
.
441
'שם, בעמ25
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
62
זו442
.וכן מסדיר את כללי ההתנהגות החלים על הסנגור בחקירה443
כך, נקבע בחוק כי סניגור רשאי להעלות
,שאלות בסוף כל חקירה444
.אך החוקר רשאי להתנגד לשאלות העלולות לסכן את המהלך התקין של החקירה
ככל שמועלית התנגדות מעין זו, יש לציינה מפורשות בסיכום החקירה. ככל שהסניגור העלה שאלות שהחוקר
סירב לקבלן, הסניגור רשאי לציין זאת בכתב ולצרף זאת לדוח החקירה, כמו גם לשלוח שאלות אלו, או עותק
מהן, לתובע הציבורי. פרט לכך, חל איסור על הסניגור לדווח על תוכן החקירות שבהן נכח, כל עוד החשוד נמצא
בחזקת המשטרה. בנוסף, נקבע כי החוקר רשאי בכל עת, ככל שמתעורר קושי, להפסיק את החקירה המתבצעת
בנוכחות הסניגור. מיד עם הפסקת החקירה, החוקר יודיע על כך לתובע הציב ורי, אשר יפנה לראש לשכת עורכי
הדין להחלפת הסניגור, ככל שיש בכך צורך בכך. החוק אינו מגדיר מה הוא "קושי" שבגינו ניתן להפסיק את
החקירה והדבר נתון לשיקול דעתו של השוטר. עוד יצוין, כי במהלך הדיונים על התיקון לחוק שאפשר נוכחות
סניגור בחקירה בשנת2011, עלתה האפשר .ות לכך שהסניגור יהיה ״סניגור שקט״ ולא יוכל לשאול שאלות
אפשרות זו נדחתה, משנמצא כי מודל זה לא יעמוד בדרישות האמנה האירופית לזכויות אדם ובהלכות שנקבעו
.בפסיקה
בדומה לכך ב
הולנד
.נקבעו בחוק הן הזכות לליווי על ידי סנגור בחקירה והן החריגים לזכות זו445
החוק מוסיף
וקובע שככל שהנחקר חשוד בעבירה שהעונש בגינה הוא מעל12
,שנות מאסר, או ככל שהוא אדם פגיע או קטין
עוזר התובע הציבורי יידע את הסניגוריה הציבורית כדי שזו תוכל למנות לו סניגור. במקרים אלו, החשוד יוכל
לוותר על זכותו להיוועץ בסנגור רק לאחר שהסנגור יידע
.אותו בדבר ההשלכות של ויתורו על הזכות446
אשר
לכללים החלים על הסנגור במהלך החקירה, נקבע כי הסניגור רשאי לבקש להפסיק את החקירה כדי לייעץ
,לנחקר447
וכן כי חשוד שאינו מלווה בידי סנגור זכאי לבקש להפסיק את החקירה כדי שיוכל לממש את זכות
ההיוועצות. החוקר רשאי לסרב לב קשות אלו, ככל שמדובר בבקשות חוזרות ונשנות של הנחקר המפריעות
.למהלך התקין של החקירה, וכאשר הוא מסרב, עליו לציין זאת בדוח החקירה448
,בנוסף
החוק
בהולנד מאפשר לממשלה לקבוע כללים נוספים לעניין סמכות הסניגור בחקירות, והממשלה אכן
פרסמה כללים בנושא בשנת2017
.
449
הכלל
ים קובעים כי סנגור רשאי לה
פנות
את תשומת לבו של החוקר לכך
שהחשוד אינו מבין שאלה שנשאל, נמצא במצב פיזי או נפשי שאינו מאפשר את קיומה התקין של החקירה, או
,לכך שהחוקר עצמו מפר את הכללים האוסרים על פגיעה ברצונו החופשי של הנחקר למסור הצהרה. פרט לכך
הכללים אוסרים על הסנגור להפריע למהלך החקירה וכן אוסרים עליו להקליט את החקירה, אך מתירים לו
442
כאשר צרכי החקירה מצריכים את התחלתה באופן מיידי, כשצעד זה הוא חיוני לאור הנסיבות המיוחדות של החקירה, או כדי
'לאפשר ניהול רציף של חקירות דחופות, או למנוע פגיעה ממשית לחיים, לחירות או שלמות גופנית של אדם. בנוסף, ס706-88
לקוד
קובע, כי ככל שמדובר בחקירה בגין עבירות של פשע מאורגן, יש אפשרות לדחות הגעת סנגור לתקופה של עד48
שעות, וככל שמדובר
בעבירות טרור או סחר בבני אדם, עד לתקופה של72
שעות; התובע הציבורי רשאי לאשר דחיית סנגור עד ל-
24
שעות ואילו בית
.המשפט רשאי לאשר דחייה ארוכה יותר
'שם, בעמ26
.
443
.שם
444
,יצוין כי במהלך הדיונים על התיקון לחוק שאפשר נוכחות סניגור בחקירה בשנת2011
, עלתה האפשרות לכך שהסניגור יהיה
״סניגור שקט״ ולא יוכל לשאול שאלות. אפשרות זו נדחתה, משנמצא שלא יהיה בכך דיי כדי לעמוד בדרישות האמנה האירופית
.לזכויות אדם והפסיקה בנושא
445
לפי ס׳28e
לכללי לשכת עורכי הדין ,
עוזר התובע הציבורי, באישור של התובע הציבורי, רשאי להורות על כך שנחקר לא יזכה
להיוועץ עם סניגור עובר לחקירתו ו/או שלא יזכה לליווי של סנגור בחקירה, ככל שיש צורך דחוף הקשור בהגנה על חיים, חופש או
הביטחון הפיזי של אדם אחר, או כאשר הדבר יכול לפגוע בחקירה באופן מהותי. ההחלטה שלא לאפשר לנחקר סניגור וכן הטעמים
.להחלטה זו יפורטו בדו״ח החקירה מחקר השוואתי בנושא
אמצעי
חקירה , לעיל ה"ש3
43
,
'בעמ31
.
446
ס׳28c(2)
, ס׳489
לכללי לשכת עורכי הדין .
יצוין, כי הוראות לשכת עורכי הדין קובעות תנאים מגבילים יותר לעניין אפשרות
הנחקר לוותר על זכותו לייעוץ של עורך דין. מצוין, כי ככל שנחקר מבקש לוותר על זכותו לעורך דין, עורך הדין נדרש לאשר שהוויתור
נעשה מרצון ושהנחקר מודע לזכותו להיוועץ בעורך דין, כאשר על הנחק ר לאשר בכתב, במסמך נפרד, כי הוא מבין זאת. בנוסף, ככל
שמדובר בחשוד קטין שגילו16
ומטה, חשוד אשר לא ניתן לקבוע כי יש באפשרותו להגן על זכויותיו או חשוד בעבירה שעונשה מעל8
שנות מאסר, לפי כללי לשכת עורכי הדין, עורך הדין אינו רשאי לקבוע כי אלו ויתרו על זכותם לי .יצוג ס׳3(4)
ס׳+
3(5)
לכללי לשכת
עורכי הדין ;מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה., שם
447
ס׳28d(1)
;לכללי לשכת עורכי הדין
מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה ., שם
448
ס׳(3)
-
28d(2)
;לכללי לשכת עורכי הדין
מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה., שם
449
.
01
-
03
-
https://wetten.overheid.nl/BWBR0039179/2017
available at
Besluit inrichting en orde politieverhoor,
;מחקר
השוואתי בנושא אמצעי חקירה ,
'שם, בעמ31
–
32
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
63
להכניס לחדר החקירות אמצעי תקשורת (אלא כאשר הדבר אסור בשל מיקומה של החקירה או כללים מיוחדים
החלים עליה) ולרשום לעצמו הערות. עוד נקבע, כי התובע הציבורי רשאי להוציא את הסנגור מחדר הח קירות
אם ראה שהוא מפר את הכללים ובתנאי שקודם לכן הזהירו לפחות פעם אחת. במקרה כזה, יש לתעד את
הסיבות להוצאת הסנגור מהחדר ואין להמשיך לחקור את החשוד, אלא אם החשוד ויתר על המשך נוכחות
הסנגור ולחלופין, אם הסנגור הוחלף או שהותר לו בסופו של דבר לחזור לחדר החקירו.ת
,בישראל, חשודים אינם זכאים כאמור כי סנגור יהיה נוכח בחקירתם, וזאת גם כאשר מדובר בחשודים פגיעים
המשתייכים לקבוצות המצויות בסיכון המוגבר למסירת הודאות שווא. הוועדה שמעה את עמדתה המפורטת
של לשכת עורכי הדין, שממנה עלה כי הלשכה סבורה כי נוכחות של סנגור מוצדק ת בחקירתם של קטינים
(בעיקר מתחת לגיל16
) ושל חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית, ואף רצוי שנוכחות כזו תהיה בגדר חובה
ולא בגדר זכות בלבד. עוד סבורה לשכת עורכי הדין כי יש לקבוע נקודות זמן מסוימות לאורך החקירה, שבהן
ישנה משמעות רבה לפער הכוחות שבין הצדדים ועל כ ן תחול בהן הזכות לנוכחות סניגור. זאת, למשל, בשלב
"של אזהרת החשוד ופירוט החשד; במצבים שבהם מתבקשת "הסכמה מדעת
של החשוד; בפעולות חקירה
מסוימות כגון ביצוע שחזור או הטחת תוצאותיה של בדיקה פורנזית בחשוד; במצבים שבהם מתעוררת טענה
לתחולת חיסיון עורך דין-לקוח או ח
יסיון אחר המוכר על-
פי הדין. כמו כן, כאשר מדובר בחשוד שאינו דובר
,השפה העברית, יש להבטיח נוכחות של סנגור לפחות בתחילת החקירה כדי לוודא את הסבר הזכויות לחשוד
.השימוש במתורגמן מיומן ותיעוד החקירה כנדרש450
ההחלטה לאפשר לסנגורים לנכוח בחקירותיהם של חשודים גם בי שראל היא החלטה הדורשת שינוי משמעותי
הן בסדרי עבודתה של המשטרה והן בעבודת הסנגוריה הציבורית, שסביר כי תיקח על עצמה חלק גדול מהייצוג
בהליך זה. לכך יש להוסיף הן את עמדת משטרת ישראל שלפיה אין לאמץ הסדר כזה והן את עמדת לשכת עורכי
הדין, שלפיה ניתן להסתפק בנוכחות
סנגור בחקירתם של חשודים מסוימים, או בנקודות זמן מסוימות
בחקירה. לאור זאת, ובהתחשב בכך שדוח הוועדה כולל שורה של פתרונות חלופיים (כגון הרחבת חובת התיעוד
,החזותי/קולי), הוועדה אינה ממליצה כי כל חשוד יהיה זכאי לליווי על ידי סנגור בחקירתו. עם זאת רוב מחברי
הוועדה סבורים כאמור כי ככל שמדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, קרי, קטינים
ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בידי סנגור במהלך
.חקירתם
,דעת הרוב סבורה כי כאשר החשוד הוא קטין או אדם עם מוגבלות על המשטרה לעדכן אותם לפני תחילת
החקירה כי יש להם זכות הן להיוועץ בסנגור לפני תחילת החקירה והן שהסנגור יהיה נוכח בחקירתם. במקרה
,שבו הודיע החשוד למשטרה שאין הוא מעוניין במימוש זכות ההיוועצות והזכות לליווי על ידי סנגור בחקירה
יש לקשר אותו עם סנגור ואם אין לו
סנגור, עם סנגור ציבורי, על מנת שהסנגור יסביר לו את חשיבותן של זכויות
אלה. הסבר זה רצוי שייערך פנים אל פנים כאשר הדבר אפשרי וכאשר הדבר אינו אפשרי, ניתן לקיימו בשיחת
וידיאו ולמצער בשיחת טלפון. לאחר קבלת ההסבר, חשוד שמימש את זכות ההיוועצות יוכל לבחור האם הוא
מעוניין שהסנגור יישאר עמו גם בחקירה עצמה, וזאת לאחר שהסנגור הסביר לו שוב את זכותו לליווי בחקירה
.ואת החשיבות שעשויה להיות למימושה
במהלך החקירה, ייאסר על הסנגור להפריע לדברי החוקר, להתערב או לשאול שאלות. זאת, למעט במקרים
שבהם סבר כי החשוד אינו מבין את השאל ה שהחוקר שאל אותו, במקרים שבהם סבר כי מצבו הגופני או הנפשי
של החשוד אינם מאפשרים את המשך החקירה, או במקרים שבהם סבר כי החוקר מפר את זכויות החשוד
450
הצגת עמדת לשכת עורכי הדין בישראל בהתייחס לסוגיית ההסדרה של הזכות לנוכחות סניגור בחקירותו של חשוד, לעיל ה"ש
426
;לשכת עורכי הדין בישראל, התייחסות לשאלות של חברי הוועדה בעקבות נייר העמדה שהוגש מטעם לשכת עורכי הדין
(
22
20
3.10.
)
;
פרוטוקול הוועדה
הציבורית למניע ת הרשעות שווא ותיקונן
מיום
1.9.22
., ה' אלול התשפ"ב
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
64
בחקירה, כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה. במקרים אלו יוכל הסנגור להתריע על הבעיה בפני החוקר והחוקר
יתעד את הערת הסנגור
בפרוטוקול החקירה, וזאת גם במקרים שבהם לא קיבל את עמדת הסנגור. על הסנגור
.ייאסר להקליט את החקירה אך יותר לו לרשום לעצמו הערות בכתב יד
חוקר שראה כי הסנגור מפר את כללי ההתנהגות בחקירה יוכל לדרוש ממנו לצאת מחדר החקירות והוא יתעד
את החלטתו בעניין זה בכתב. לאח ר מכן, תוכל החקירה להימשך בתנאי שהחשוד ויתר על זכותו להמשך נוכחות
.הסנגור ולחלופין, אם הסנגור הוחלף או שהותר לו בסופו של דבר לחזור לחדר החקירות
בסיום החקירה, יוכל הסנגור להעלות שאלות מטעמו, אך החוקר רשאי יהיה להתנגד לשאלות העלולות לסכן
את המהלך התקין של הח קירה. החוקר יתעד את שאלות הסנגור ו/או את החלטתו שלא לאפשר את השאלות
.בפרוטוקול החקירה
הסנגוריה הציבורית מצטרפת לעמדת הרוב בוועדה. עוד מבקשת הסנגוריה להוסיף שלשיטתה לא נכון היה
להגביל את המלצת הוועדה בעניין נוכחות סנגור בחקירה רק לחשודים שהם קטינים או חשו דים עם מוגבלות
נפשית או שכלית. הסנגוריה רואה בעמדת הרוב שלב חשוב לקראת הרחבה מדורגת של הזכות לנוכחות סנגור
בעתיד. כפי שעלה מממצאי הועדה קיימת חשיבות לנוכחות סנגור כדי להפחית הודאות שווא בחקירה. בכל
המדינות שנסקרו בדו"ח הועדה, ללא יוצא מן הכלל, הותרה נוכחו ת סנגור בחקירות משטרה. יש בכך כדי
.ללמדנו שקיים מענה לחששות שהעלתה המשטרה בדיוני הוועדה, וזאת ללא שהציגה תימוכין לחששותיה
נוכחות סנגור בחקירה אכן משפיעה על הדינמיקה בחדר החקירות, אלא שמדובר בהשפעה רצויה, שמטרתה
להפחית את הודאות השווא, כפי שעולה בבירור מממצ אי הוועדה. כאמור, לעת הזו, מצטרפת הסנגוריה לעמדת
.הרוב
,לעומתם
חלק מ
נציגי הממשלה סברו לכתחילה כי
ניתן לתת מענה הולם לחשש המוגבר בקרב אוכלוסיות
אלה מפני הודאות שווא על ידי שילוב של אמצעים אחרים, המתבססים על מנגנונים קיימים בשיטת המשפט
הישראלית ,. אמצעים אלה
יחדיו , ימנעו ניצול של פער הכוחות בין החשוד לחוקריו, יפחיתו את תחושת הבידוד
בחקירה, ימנעו חקירות ארוכות באופן חריג וימנעו התנהגויות אסורות של החוקרים שיש בהן לפגוע בכוח
הרצון של הנחקר
. לצד זאת ימנע החשש מפני התערבות חיצונית בחקירה .
אמצעים אלו
כוללים, בין היתר, הצעה
כי כל החקירות של המשתייכים לאוכלוסיות אלו–
קטינים ואנשים
עם מוגבלות–
יתועדו תיעוד חזותי מלא. כידוע, כיום, ישנה חובה כזאת מכוח חוק חקירת חשודים רק בעבירות
שעונשן10
שנים ומעלה. הן ועדת נאור והן ועדת גולדברג ראו בתיעוד חזותי של ח קירות כאמצעי חלופי לנוכחות
סניגור בחקירה. תיעוד כאמור מאפשר לפקח על החקירה, הוא מרתיע את החוקרים מפני התנהגויות אסורות
אשר עלולות להפעיל על החשוד לחץ כבד להודות במעשה שלא ביצע, ובהמשך ההליך מאפשר להכריע באופן
מבוסס יותר אם ההודאה שנתן החשוד קבילה ובכך למנו ע את החשש מהסתמכות של התביעה ושל בית המשפט
.על הודאות שווא
כן הוצע כי ויתור של חשוד מאוכלוסיות אלה על זכות ההיוועצות וזכות לנוכחות מלווה יתועד בתיעוד חזותי451
,
וייעשה רק לאחר מפגש (או למצער שיחה טלפונית) עם סנגור (בהקשר זה מוצע כי הסניגוריה הציבורית תבדוק
אפ
שרות לקיומו של תורן טלפוני שיוכל לתת מענה)
. באופן זה, יובטח כי לא מופעל על החשוד לחץ לוותר על
.זכויות אלה וכי הדבר נעשה מדעת
451
זאת, בכפוף להסדרה תקציבית ומתן אמצעים למשטרה.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
65
עוד מוצע לקבוע ולאמץ בלא צורך בחקיקה כללים שיגבילו את משך החקירה ויציבו גבולות לחקירה, בהתבסס
על טיוטת תקנות סדר הדין הפלילי (ניהול חקירה) משנת2020
,
452
.אשר נסקרה לעיל זאת, תוך קביעת כללים
נוקשים יותר באשר לחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות (וראו בעניין זה ביחס לקטינים את תזכיר חוק
הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון) (חקירת קטינים), התשע"ו-
2016
, המבוסס על המלצות הועדה
המייעצ
ת לעניין חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-
1971
,), בראשות כבוד השופטת (בדימוס
)תחיה שפירא ונועד להתאים את הוראות חוק חקירת חשודים והצעת חוק חקירת חשודים לנחקרים קטינים .
בנוסף, יש לקבוע הנחיות שישקפו את זהירות היתר שיש לנקוט בכל הנוגע לשימוש בטכנ יקות חקירה שעלולות
להגביר את הסיכון להודאות שווא. לצד כללים אלה מוצע לקבוע מנגנון פיקוח במשטרת ישראל על אופן ניהול
.החקירות
יוזכר כי על פי המצב המשפטי כיום , ניתן מענה מיוחד לחלק מאוכלוסיית החשודים עם המוגבלות, בדמות
חקירה על ידי חוקרים מיוחדים, שאינם שוט.רים, בעלי הכשרה ייעודית לחקירת אוכלוסיות453
כן קיימים
הסדרים ייחודיים בחקיקה ביחס לחשודים שהם קטינים, ובתוך כך-
הוראות הקובעות את זכותו של קטין
לנוכחות הורה או קרוב אחר של הקטין בחקירה ואת זכותו להיוועץ עמו לפני החקירה454
והוראות הקובעות
כי מי שטרם מלאו לו14
שנה ונחקר בחשד לעבירות מסוימות המנויות בחוק, יחקר על ידי חוקר ילדים שהוכשר
.לכך455
.בכך למעשה מותאמת החקירה לצרכים הייחודיים של כל אחת מהאוכלוסיות
כן מוצע שגם הסדרים אלו יורחבו. באשר לקטינים מוצע להרחיב את היקף העבירות כך שכל קטין עד גיל14
החשוד בביצוע
עבירה ייחקר על ידי חוקרי ילדים. באשר לאנשים עם מוגבלות מוצע להרחיב את תחולת החוק
באופן שגם אנשים עם מוגבלות נפשית וחושית ייחקרו על ידי חוקרים מיוחדים, שייעברו הכשרות ייעודיות
,למוגבלויות אלו. זאת .בכפוף להקצאת משאבים מתאימים
חקירה על ידי חוקרים מיוחדים, ש הם עובדים
סוציאליים המקבלים הכשרה מיוחדת לחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות, כאשר החקירה מתנהלת באופן
שונה ואף במיקום פיזי שונה, יש בה
כדי להקטין את החשש להודאות שווא ב קרב חשודים מקבוצות
.אלו
,לכן
הרחבת הנחקרים בשתי הקבוצות המועדות יותר להודאות שווא תרחיב את היקף המענה ותצמצם את החשש
.מפני הודאות שווא
,החשש שהועלה ביחס לנוכחות סניגור בחקירה נבע, בין היתר, נוכח אופייה של החקירה במשפט הישראלי
ה
מתבססת במידה רבה על השיח הבין-
אישי בין החוקר לנחקר בעת החקירה. שיח זה חשוב ביותר לצורך
.מימוש האינטרס הציבורי של הגעה לחקר האמת, גילוי עבירות והעמדת עבריינים לדין ,לפיכך אף אם הסנגור
יידרש שלא להתערב במהלך החקירה ויוותר גורם פסיבי, עצם נוכחותו בחקירה עלולה לפגוע בדינמיקה של
החקירה
, למנוע שיתוף פעולה של החש ,וד בחקירה ולמעשה להפוך את החקירה להליך טכני ועקר. בנוסף
חשיפת הסניגורים לחומרי החקירה עלולה להעמיד אותם בדילמות אתיות כבר בשלב החקירה, כאשר בשלב
זה על פי שיטת המשפט בישראל הם לא אמורים להיות חשופים לחומר החקירה בתיק. חשש זה מתגבר
בנסיבות שבהן מספר חשודים מיוצגים על ידי אותו סניגור והוא נוכח בחקירה של כולם. נוסף על כך, נוכחות
סניגור בחקירה מעוררת מורכבויות נוספות בשלב המשפט, בין היתר בשל האפשרות שהסניגור יהפוך מגורם
.מקצועי חיצוני להליך למי שעלול למצוא עצמו כעד במשפט בשל נוכחותו בחקירה בזמן אמת
452
לעיל ה"ש92
.
453
,וראו חוק הליכי חקירה והעדה
לעיל ה"ש20
1.
454
,)וראו חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול לעיל ה"ש9
11
.
455
וראו חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט"ו–
1955
" :(להלן
חוק הגנת ילדים.)"
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
66
מעבר לכך, ה דרישה לנוכחות סניגור בחקירה מעוררת אף
קשיים יישומיים .
בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך
שקביעת חובה או זכות לנוכחות בחקירה תחייב זמינות גבוהה של הסניגורים, אשר יצטרכו להגיע לחקירת
.החשוד מעכשיו לעכשיו ולעיתים יום אחר יום
מטרת האמצעים החלופיים היתה
,לצמצם את החשש למסירת הודאות שווא על ידי אוכלוסיות אלה ללא
החשש מפני התערבות חיצונית בחקירה בדמות נוכחות סנגור .
,עם זאת
כאמור
טרם מוצו הדיונים הפנימיים בין נציגי הממשלה
ביחס להצעת הרוב לנוכחות סניגור בחקירת
קטינים ואנשים עם מוגבלויות.
ג.
תיעוד חזותי/קולי של החקירה
הגם שאין בנמצא מחקרים שבחנו ישירות את הקשר הסיבתי בין תיעוד חקירות להודאות שווא, הספרות
מצביעה על מספר
סיבות שבשלן ניתן להניח, כי תיעוד חזותי של חקירות עשוי להפחית את הסיכון להודאות
.שווא
ראשית, תיעוד
חזותי
עשוי למנוע התנהגויות אסורות של שוטרים אשר עלולות לשלול את רצונו החופשי של
.החשוד או להפעיל עליו לחץ כבד להודות במעשה שלא ביצע456
שנית, התיעוד מאפשר מתן פידבק לחוקר ואת שיפור ההכשרות לחוקרים, באופן העשוי לשפר את טכניקות
החקירה שבהן.הם נוקטים457
שלישית, התיע וד החזותי מאפשר לחוקרים לצפות שוב בתשאולו של החשוד, לחפש רמזים שאליהם לא שמו
לב במהלך התשאול המקורי ולהיזכר במידע אותו מסר החשוד, באופן שעשוי להקל על המשטרה לאמת את
.טענות החשוד החף במקום להתמקד בניסיונות חוזרים ונשנים לגבות ממנו הודאה458
התיעוד החזותי (או
ל מצער, הקולי) אף מקל על החוקרים להתרכז בתשאולו של החשוד, שכן הוא חוסך מהם את הצורך לתעד את
.התשאול בכתב יד בזמן אמת459
רביעית, תיעוד עשוי למנוע הסתמכות של התביעה460
ושל בית המשפט461
על הודאות שווא ובכך למנוע את
הפיכתן להרשעות שווא. כך, למשל, מחקר שבחן את השפעת
התיעוד על חברי מושבעים מצא כי יכולתם של
מושבעים להבחין בין הודאות שווא להודאות אמת משתפרת במקרים שבהם החקירה תועדה חזותית במלואה
.ומזווית צילום מתאימה462
התיעוד החזותי (ולמצער הקולי) גם מהווה תיעוד מהימן ואובייקטיבי יותר של
החקירה, שבכוחו למנוע טעויות עובדת יות של המשטרה ושל בית המשפט, בהסתמכו על התיעוד. מחקר
שהשווה בין הקלטות לתיעוד בכתב של ראיונות עם קרבנות עבירה463
העלה כי למעלה ממחצית
מאמירותיו/שאלותיו של המתשאל וכרבע מהפרטים שמסר הקורבן בראיון, כפי שתועד בווידיאו, לא הופיעו
456
199 (2007/8)
EVIEW
R
AW
L
ONZAGA
G
, 43(1)
Rethinking Miranda: Truth, Lies, and Videotape
Lisa Lewis,
;
Andrew
E. Taslitz, High Expectations and Some Wounded Hopes: The Policy & Politics of a Uniform Statute on Videotaping
Custodial Interrogations, 7 NW. J. L. & SOC. POL’Y 400 (2012)
.
457
High Expectations and Some Wounded Hopes
., שם
458
.שם
459
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2.
460
High Expectations and Some Wounded Hopes
, לעיל
ה"ש 6
45
.
461
, in POLICE
Videotaping Custodial Interrogations: Toward a Scientifically Based Policy
G.D. Lassiter et al,
INTERROGATIONS AND FALSE CONFESSIONS: CURRENT RESEARCH, PRACTICE, AND POLICY
RECOMMENDATIONS 143 (G. Daniel Lassiter and Christian A. Meissner eds., 2010)
.
462
.שם
463
nterviews with alleged child abuse
verbatim notes of their forensic i
’
Accuracy of investigators
M. E. Lamb et al,
victims, 24 LAW HUM BEHAV 699 (2000)
.
ראו גםPolice-Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
,
לעיל ה"ש2.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
67
בתיעוד בכתב. יתרה מכך, נמצא כי ב
תיעוד הכתוב שגו המראיינים תכופות וייחסו למרואיינים פרטי
מידע
.שונים שלמעשה הגיעו מהחוקר עצמו בהעדר תיעוד שיראה כי פרט מידע, ובעיקר פרט מוכמן, אכן הגיע
מהחשוד ולא מפי חוקרי המשטרה, קיים קושי להסתמך על ידיעת החשוד ולראות בה אינדיקציה למעורבותו
.בעבירה464
לצד כל אלה, התיעוד החזותי אף עשוי לייעל את ההליך הפלילי ולמנוע ויכוחים עובדתיים בין הצדדים וויכוחים
.הנוגעים לקבילות ההודאה וכיבוד זכויותיו של החשוד בחקירה465
לאור זאת, ממליצים מרבית החוקרים הבוחנים את נושא הודאות השווא על תיעודה המלא של החקירה בתיעוד
.חזותי466
,עם זאת
יוער כי יש גם חוקרים המזהירים מפני הסתמכות יתרה על התיעוד בווידיאו . ראשית, יש
המזהירים כי תיעוד זה אינו מספיק בפני עצמו בכדי למנוע הודאות שווא והסתמכות על הודאות כאלה לצורך
.הרשעה467
כך, מתוך38
הודאות שווא שבחן גרט בשנת2010
,
22
תועדו בווידיאו, עובדה
שלא מנעה את הרשעות
.השווא על בסיסן של אותן הודאות468
שנית ,יש הטוענים
כי זוויות צילום שונות של אותה חקירה עלולות
.להוביל להערכות שונות של מהימנות ההודאה469
כך, למשל, נמצא במחקר אחד שהתמקדות של המצלמה
בחשוד בלבד משפרת פחות את יכולתם של חברי המושבעים להבחין נכו נה בין הודאת שווא להודאת אמת
מאשר התמקדות של המצלמה בחוקר או הן בחוקר והן בחשוד–
זוויות צילום אשר מובילות לתוצאות טובות
.יותר470
לפיכך, נטען כי אין לאפשר לבית המשפט לצפות בתיעוד מבלי שנלוות לכך האזהרות המתאימות בדבר
ההטייה האפשרית העלולה לנבוע מזווית הצילום.
471
אחת ההמלצות המרכזיות הנוגעות לתיעוד חזותי היא כי יש לערוך תיעוד של תהליך החקירה במלואו, מרגע
הגעתו של החשוד לידי המשטרה, וזאת להבדיל מתיעוד של ההודאה בלבד או אפילו של התשאול הפורמאלי
.כולו472
,נטען, כי לאור החשש לזיהום הודאות באמצעות דליפתם של פרטים מוכמנים מהמשטרה לחשוד473
יש צורך בתיעוד אלקטרוני רצוף, מרגע מעצרו של החשוד ועד למסירת ההודאה לרבות בפרקי הזמן שבהם לא
.נחקר החשוד474
בדרך זו, ניתן יהיה לוודא שהפרטים המוכמנים המופיעים בהודאה אכן נמסרו מפי החשוד
.וביוזמתו, ובית המשפט יוכל לבקר את ההודאה בצורה יעילה יותר475
המודעות לחשיבותו של התיעוד החזותי ושל תיעוד הליך החקירה במלואו הולכת וגוברת במדינות שונות
.בעולם, שבהן המגמה היא להרחיב את חובת התיעוד. עם זאת, מדובר בתהליך איטי והדרגתי ,כך
ב ארצות
הברית
קיימת בשנים האחרונות מגמה חזקה של מעבר לתיעוד חקירות בווידיאו, שהחלה במידה רבה בעקבות
.זיכויי פרויקט החפות והמודעות הגוברת להודאות שווא476
בעוד שבשנת2003
שתי מדינות בלבד–
אלסקה
ומינסוטה–
חייבו את המשטרה לתעד חזותית חקירות, הרי שכיום קיימות חובות תיע וד בהיקפים שונים
בעשרים ושבע מדינות וכן במחוז קולומביה. בעשרים וחמש מאותן מדינות, המשטרה מחויבת בתיעוד חזותי
464
ראו הרצאתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום18.11.21
,
יד' כסלו
.התשפ"ב ראו גםORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש 7
20
,
'בעמ
161
–
162
.
465
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2.
466
,ראו, למשל
True Crimes, False Confessions
, לעיל ה"ש4
20
;
Leo
&
Drizin
, לעיל ה"ש300
,
'בעמ994
;והלאהLassiter et
al
;
ORREST
F
&
OODY
W
, לעיל ה"ש
207
,
'בעמ161
–
162
.
467
,ראו, למשל
ORREST
F
&
OODY
W
,
,שם
'בעמ162
.
468
The Substance of False Confessions
, לעיל ה"ש7
20
.
469
,ראו, למשלEmpirical
An
Suspect Interview:
the
Visual Recording in
The Dark Side of
Ibusuki,
Makoto
and Experiential Study of the Unexpected Impact of Video Images, INT J SEMIOT LAW (2019)
.
470
Videotaping Custodial Interrogations: Toward a Scientifically Based Policy
,
לעיל ה"ש61
4
.
471
Suspect Interview
the
Visual Recording in
The Dark Side of
,
לעיל ה"ש9
46
.
472
,ראו, למשלHeeding the Lessons of History: The Need for Mandatory
Steven A. Drizin & Marissa J. Reich,
Recording of Police Interrogations to Accurately Assess the Reliability and Voluntariness of Confessions, 52 DRAKE
L. REV. 619 (2004)
.
473
Substance of False Confessions
The
, לעיל ה"ש7
20
;
ontaminated Confessions Revisited
C
, לעיל ה"ש7
20
.
474
The Substance of False Confessions
,שם.
475
The Substance of False Confessions
,שם ;
High Expectations and Some Wounded Hopes
,
לעיל ה"ש6
45
.
476
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
, לעיל ה"ש2.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
68
מכוח חוק או פסיקה, בעוד שבשתי מדינות (רוד איילנד והוואי) אימצה המשטרה באופן וולונטארי חובת תיעוד
.בחלק מן העבירות477
סקרי עומק שנערכו במדינות נוספות אשר אין בהן חובת תיעוד רשמית העלו כי גם בחלק
מהמדינות הללו, תיעוד חזותי הוא פרקטיקה רחבת היקף, וכי שוטרים נוטים להביע תמיכה חזקה בפרקטיקה
.זו478
( לצד ההתפתחויות הללו, גם משרד המשפטים האמריקאיDepartment of Justice
) החל בשנת2014
לחייב חלק מרשויות החקירה הפדר.אליות לתעד חזותית את חקירותיהן479
,על אף שניתן כבר לקבוע כי מדובר במגמה ברורה480
הרי שהיא מתקדמת באופן הדרגתי. ראשית, רק ארבע
( מהמדינות אימצו חובת תיעוד חזותי של כל חקירות משטרה בכל העבירות אלסקה, ארקנסו, מינסוטה
ומונטנה
). ביתר המדינות, קיימת שונות גדולה בי ן חובות התיעוד השונות, הן בכל הנוגע לסוג העבירות שעליהן
הן חלות והן בנוגע לתנאים אחרים למימושן, כאשר בחלק מהמדינות אף אין חובה לתעד חזותית את החקירה
במלואה אלא רק את הודאת החשוד. בנוסף, קיימת שונות רבה בין הסנקציות וההשלכות המשפטיות שעשויות
להיות להפרת חוב ת התיעוד. כך, בחלק מהמדינות אומץ כלל פסילה מוחלט של הודאות שנגבו בחקירות שלא
תועדו כדין או חזקה בדבר פסלותן של הודאות אלה. מדינות אחרות, לעומתן, לא אימצו כל סנקציה או שבחרו
בסנקציות חמורות פחות, כגון כלל פסילה יחסי הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הוראות מי וחדות
.למושבעים או קנס כספי481
ב אנגליה ווילס קבע המחוקק, כבר בשנת1984
, חובה לתעד בתיעוד קולי חקירות של חשודים בתחנות
.המשטרה482
חקיקה דומה אומצה גם ב
אירלנד.
483
,חוק זה, שלפיו חובה לתעד קולית חקירה בכל עבירה פלילית
,למעט חריגים מסוימים484
נחשב לפורץ דרך485
.ועם הזמן זכה לתמיכת המשטרה, שהתנגדה לו תחילה486
,נטען
כי הקלטת החקירות הפחיתה משמעותית את החשש כי שוטרים שמו בפיהם של חשודים הודאות שלא מסרו
.ביוזמתם וייעלה את ההליך הפלילי487
בניגוד לתיעוד קולי, החוק אינו מחייב את המשטרה לתעד חקירות בתיעוד חזותי. עם זאת, ה קוד השישי
(
Code F) הנלווה לחוק488
מסדיר את אופן תיעודן של חקירות בווידיאו ואת סמכות המשטרה לערוך תיעוד
.חזותי כזה, וזאת בנוסף לתיעוד קולי של החקירה ולא במקומו489
הקוד קובע490
כי הגם שאין חובה לפי חוק
לתעד חקירות בתיעוד חזותי, על החוקר לשקול תיעוד כזה כאשר הנסיבו ת מצדיקות זאת, לרבות במקרים
( :הבאים1
( ;) החשוד זקוק למלווה מבוגר2
) החשוד, סנגורו או המבוגר המלווה מבקשים שהחקירה תתועד
( ;חזותית3
( ;) החשוד הוא בעל מוגבלות4
,) החוקר צופה שכאשר יבקש מהחשוד לתאר את מעורבותו בעבירה
477
20(1)
state legal inquiry,
-
by
-
et al, Police recording of custodial interrogations: a state
Brandon L. Bang
INTERNATIONAL JOURNAL OF POLICE SCIENCE & MANAGEMENT 3 (2018)
.
478
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
;
OLICE
P
,
ULLIVAN
S
P.
HOMAS
T
EXPERIENCES WITH RECORDING CUSTODIAL INTERROGATIONS (2004)
;
Thomas P. Sullivan et al, The case for recording
1 (2008)
ITIGATION
L
, 34(3)
police interrogation
.
479
state legal inquiry
-
by
-
Police recording of custodial interrogations: a state
, לעיל ה"ש7
47
.
480
;שם
L.
.
ICH
M
, 114
The Future of Confession Law: Toward Rules for the Voluntariness Test
Eve Brensike Primus,
1 (2015)
.
EV
R
.
481
שם ;
A Comparative Examination of Police Interrogation of Criminal Suspects in Australia, Canada, England and
the United States
Wales, New Zealand, and
,
לעיל ה"ש2
40
', בעמ1002
–
1003
.
482
Home Office, Police and Criminal Evidence Act 1984 (PACE), Code E: Code of Practice on Audio recording of
interviews with suspects; Home Office, Police and Criminal Evidence Act 1984 (PACE), Code F: Code of Practice on
visual recording with sound of interviews with suspects
.
483
Criminal Justice Act, 1984 (Electronic Recording of Interviews) Regulations, 1997
.
484
e E
Cod
, לעיל ה"ש82
4,
בס"ח3(2
); חריגים אלו צומצמו בשנת2001
. ראו-
Act 1984 (Tape
Police and Criminal Evidence
recording of Interviews) (Amendment) Order 2001
.
485
Suspect Interview
the
Visual Recording in
The Dark Side of, לעיל ה"ש 9
46
;
John Baldwin & Julie Bedward,
671 (1991)
EVIEW
R
AW
L
RIMINAL
C
, 9
Summarizing Tape Recordings of Police Interviews
.
486
Induced Confessions: Risk Factors and Recommendations
-
Police
,
לעיל ה"ש2
;
ULLIVAN
S
, לעיל ה"ש
78
4.
487
92 (T. Newburn, T.
INVESTIGATION
ANDBOOK OF CRIMINAL
H
in
,
Law and criminal investigation
Paul Roberts,
)
Williamson, & A. Wright eds., 2007
.
488
Code F
, לעיל ה"ש82
4. לחוק
( נלווים מספר קודיםcodes of practice
.) המסדירים סמכויות שונות של המשטרה בהתאם לחוק
489
שם, בסעיף2.1
.
490
שם, בסעיף2.2
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
69
יציע לחשוד להדגים את התנהגותו באמצעות תנועו( ;ת גוף או יציע לו לעיין בחפץ מסוים5
) החוקר סבור כי
( ;התיעוד החזותי יסייע לחקירה בהמשך6
) מכשיר ההקלטה שנועד לתעד קולית את החקירה כולל בתוכו
.מצלמה ואינו מאפשר מבחינה טכנית עריכת תיעוד קולי ללא תיעוד חזותי
ב
אוסטרליה
, החלו המדינות השונות להעביר חוקים המחיי בים תיעוד חזותי של חקירות במשטרה כבר בתחילת
,שנות התשעים. זאת, בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון האוסטרלי491
שקבע כי בתיקי הודאות, יש
להזהיר את המושבעים מפני הסתמכות על הודאה שלא אומתה באמצעות תיעוד בווידיאו או באודיו, או
באמצעות מקור עצמאי אחר, דוגמת עד שנ כח במקום בשעת ההודאה. בית המשפט ביסס את החלטתו, בין
היתר, על זמינותו ההולכת וגוברת של התיעוד בווידיאו. פסק הדין, שגרם בפועל להפחתה במשקלן של הודאות
שלא תועדו בווידיאו, הוביל לשורה של יוזמות חקיקה492
,וכיום, למעט במקרים חריגים493
קיימת חובה רחבה
לתעד חקירות בתי עוד חזותי בכל אוסטרליה. כך, בדרום אוסטרליה, מחייב החוק לתעד בווידיאו כל חקירה
,של חשוד494
כאשר אי-
תיעוד החקירה בווידיאו ללא הסבר מניח את הדעת מקים חזקת פסלות בכל הנוגע
.לאותה חקירה, שתיסתר רק אם בית המשפט השתכנע כי הדבר דרוש לשם עשיית צדק495
לעומת זאת, בצפון
א וסטרליה, מחייב החוק לתעד חזותית חקירות של עבירות שהעונש המרבי הקבוע בגינן הנו שנתיים מאסר
,לפחות496
והחוק מותיר את סוגיות פסילת הראיות מחקירות שלא תועדו לשיקול דעתו המוחלט של בית
.המשפט497
ב
ניו זילנד
אין חובה סטטוטורית לתעד חקירות בתיעוד חזותי, אך הנחיית משרד המשפטים משנת1996
498
קובעת כי זוהי הפרקטיקה המומלצת וכך יש לנהוג בכל חקירה של חשוד, אלא במקרים שבהם אין אפשרות
פרקטית לעשות זאת או שהחשוד מסרב לכך. סקרים העלו כי תחנות המשטרה בניו זילנד פועלות בהתא ם
.להנחיה499
גם ב
קנדה
.אין חובה לתעד חקירות לפי חוק ובית המשפט העליון קבע גם הוא שאין חובה כזו500
עם זאת, בית
,המשפט העיר שמדובר בפרקטיקה הרצויה, וכמוהו בתי משפט אחרים במדינה501
תוך שחלקם קובעים כי העדר
תיעוד אל
ק טרוני מחשיד את ההודאה ומקשה על התביעה להוכיח מעבר לספק סביר כי היא ניתנה באופן
.וולונטארי502
גם גופים אחרים, כגון ראשי התביעה הפלילית בקנדה, חזרו פעמים רבות על ההמלצה לתעד
.חקירות בווידיאו503
491
McKinney v. The Queen, [1991] 171 CLR 468
.
492
MERICAN
A
, 25
from Australia
Videotaping Police Interrogation: Lessons
Wayne T. Westling, & Vicki Waye,
JOURNAL OF CRIMINAL LAW 493 (1998)
;
Michael R. McCoy, Is There a Need for Miranda: A Look at Australian and
627 (2000)
L.
.
OMP
C
&
L
'
NT
I
J.
.
RIZ
A
, 17
Canadian Interrogation
.
493
החוקים מאפשרים הימנעות בתיעוד בווידיאו במקרים שבהם אין זה פרקטי מבחינה ,טכנית. ראו, למשלSouth Australia
ummary Offenses Act
S
, בס"ח74D(1)
.
494
שם, בס"ח74D
.
495
שם, בס"ח74E
.
496
Northern Territory Police Administration Act 1978, § 139(c)
.
497
שם, בס"ח143
.
498
ההנחיה, שעודכנה מאז, עוסקת בנושא זה בסעיף134
. ראו ,
ULES
R
USTODY
C
NTERROGATION AND
I ,
USTICE
J
INISTRY OF
M
http://www.un.org/ga/search/view_doc.asp?symbol=CAT/C/NZL/6
available at
.
499
,ראו, למשלULLIVAN
S
, לעיל ה"ש
478
.
500
, [2000] 2 S.C.R. 3
R. v. Oickle
.
501
ראו, למשל,
, [1997] 87 B.C.A.C. 21
R. v. Richards
.
502
,ראו, למשל
, 2006 BCCA 27
R. v. Groat
.
503
(Fall
ONVICTIONS
C
RONGFUL
W
REVENTING
P
:
USTICE
J
ATH TO
P
HE
T
,
ANADA
C
ERVICE OF
S
ROSECUTION
P
UBLIC
P
spj/ch6.html
-
sppc.gc.ca/eng/pub/ptj
-
https://www.ppsc
available at
),
2011
;
FPT HEADS OF PROSECUTIONS
COMMITTEE REPORT OF THE WORKING GROUP ON THE PREVENTION OF MISCARRIAGES OF
pej/p6.html
-
rc/pmj
-
jp/ccr
-
pr/cj
-
https://www.justice.gc.ca/eng/rp
available at
JUSTICE,
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
70
,במדינות המשפט הקונטיננטאלי קיימת שונות רבה בכל הנוגע לחובה לתעד חקירות בתיעוד חזותי. כך, למשל
בעוד שב
צרפת
קיימת חובת תיעוד סטטוטורית של חקירות
בעבירות פשע (בכפוף לחריגים מסוימים,)
504
ב
גרמניה
,מדובר בפעולה שאמנם מוגדרת בחוק אך נתונה לשיקול דעתה של המשטרה505
ואילו
ב
איטליה ,
ב
בלגיה506
וב
שוויץ507
אין כל חובה או אזכור בחוק בנושא זה והדבר נתון לשיקול דעת .
לבסוף, יצוין שבמדינות שונות באסיה גוברת המגמה לתעד חקירות באופן חזותי, כאשר את המגמה מובילה
דרום קוריאה , שם מדובר בפרקטיקה רחבת היקף, שהנה פרי יוזמה של הפרקליטות ולא תוצר של חקיקה
.בנושא508
לעומת זאת, ב
יפן ,, לאחר פרויקט פיילוט של שנה
תוקן
בשנת2016
חוק סדר ה דין הפלילי באופן
.המחייב את המשטרה לתעד בווידיאו חקירות בעבירות חמורות509
אם כן, במדינות שונות בעולם קיימת מגמה לתעד חקירות במשטרה בתיעוד חזותי, וזאת לאור המלצות
הספרות המחקרית בנושא. עם זאת, בדומה למצב בישראל, גם ברוב המדינות האחרות שבהן קיימת חובת
תיעוד
חזותי, חובה זו חלה רק בסוגים מסוימים של עבירות וכפופה לחריגים. כמו כן, החובה חלה רק על
.חקירות שמתקיימות בתחנת המשטרה ולא מרגע מעצרו של החשוד
.ההדרגתיות שבה מורחבת חובת התיעוד במדינות שונות נובעת בין היתר מהעלויות הכרוכות בהרחבה זו
אמנם, נראה שהעלויות הר
אשוניות של הרחבת התיעוד החזותי אינן גבוהות, לאור הצבתן ממילא של
מצלמות
,וידיאו קבועות בחדרי החקירות
המאפשרות להקליט את כל
ל החקירות הנערכות בחדר בעלות נוספת שהי
נה
.שולית510
עם זאת ,ברי ש יש לקחת בחשבון גם את העלויות הנלוות, כגון הזמן והמשאבים שיידרשו לתביעה
ול
הגנה בכדי לעבור על התיעוד החזותי במלואו511
ולחלופין, את עלויות התמלול הגבוהות
ואת כוח האדם
הדרוש לקריאה יסודית של התמלילים.
ואמנם, במדינות שבהן נקבעה חובת תיעוד חזותי או קולי, לווה תהליך
זה.בחששות מעלויות התמלול הנלוות לתיעוד512
,כאמור חשש זה נדון רבות גם
בישראל.
נראה, כי מדינות בעולם שבהן חובה או נהוג לתעד חקירות בתיעוד חזותי/קולי מתמודדות עם חשש זה באופנים
שונים. בחלק מאותן מדינות, לא נמצאו נהלים רשמיים הנוגעים לתמלולן של אותן חקירות ולכן לא ברור האם
יש חובה/הנחיה לעשות כן ואם כן, באיזה שלב של ההליך היא
חלה. הדברים אמורים בעיקר ב מדינות ארצות
הברית שאימצו חובת תיעוד חזותי , אשר בהן
החקיקה הרלוונטית והנהלים הפני מיים שנקבעו על בסיסה אינם
עוסקים לרוב בסוגיית התמלול. אלו שכן מזכירים זאת מדגישים את שיקול דעתה הרחב של המשטרה
,בנושא513
או מתייחסים לכך רק בהקשר של חו בת הגילוי וקובעים שאין חובה להעביר להגנה תמליל של
.החקירה וניתן להסתפק בהעברת התיעוד החזותי עצמו514
504
.כאשר מדובר בחשודים קטינים, החובה חלה גם בעבירות שאינן עבירות פשע ס׳1-
64
;לקוד הפלילי ס׳12
-
L. 413
לקוד הצדק
הפלילי לקטינים; מחקר השוואתי בנושא אמצעי חקירה ,
לעיל ה"ש3
43
,
'בעמ27
.
505
German Code of Criminal Procedure
, לעיל ה"ש43
4
, בס"ח136
(4).
506
Interviews of Suspects of Crime
, לעיל ה"ש8, ב'עמ
332
,
334
.
507
'שם, בעמ333
.
508
t Need A Weather Man to Know Which Way the Wind Blows: Lessons from the United
’
You Don
D. Johnson,
States and South Korea for Recording Interrogations in Japan, 25 RITSUMEIKAN LAW REVIEW 141 (2008)
;
The Dark
Side of Visual Recording in the Suspect Interview
, לעיל ה"ש469
.
509
Suspect Interview
the
Visual Recording in
The Dark Side of
., שם
510
, England and Wales,
A Comparative Examination of Police Interrogation of Criminal Suspects in Australia, Canada
New Zealand, and the United States
, לעיל ה"ש402
', בעמ1003
.
511
,
Legal safeguards against involuntary criminal confessions in Poland and Russia
,
Ilia Solodov
&
Denis Solodov
1661, 1668 (2020)
ENAL
P
ROCESSUAL
P
IREITO
D
RASILEIRA DE
B
EVISTA
R
)
3(6.
512
,ראו, למשלOSSIBLE
P
OSTS AND
C
,
HALLENGES
C
HE
T
:
ISCLOSE
D
UTY TO
D
HE
T
,
ONES ET AL
J
A.
ICHOLAS
N
SOLUTIONS: FINAL REPORT (September 2014)
;
DAVID DIXON, VIDEOTAPING POLICE INTERROGATION (2008), available
https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1392592
at
.
513
,ראו, למשלNew York State Guidelines for Recording Custodial Interrogations of Suspects, p. 1 (February 25, 2019)
;
(May 3, 2020)
5
–
Interrogation, p. 4
General Order: Minocqua Police Department, Custodial
.
514
,ראו, למשלOregon Revised Statutes: Criminal Procedure, Crimes, sec 133.400(5) (2001)
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
71
במדינות אחרות ,
נראה כי אין המשטרה נוהגת בהכרח לספק לתביעה תמליל מלא של החקירה טרם ההחלטה
להגיש כתב אישום. כך, ב,אנגליה ווילס
קובעים נהלי משרד המשפטים כי למשטרה יש שיקול דעת האם
.להעביר, הן לתביעה והן להגנה, את ההקלטה עצמה או שמא תמליל כתוב של ההקלטה515
גם ד"ר גריפית'ס
מסר לוועדה שבתקופת עבודתו במשטרה לא נהוג היה לתמלל באופן אוטומטי כל הקלטה של חקירה , אלא
נהוג היה לעשות כן לרוב רק אחרי שלב התשובה לאישום, באם הנאשם כופר באשמה.
516
ב
אוסטרליה
נקבע
( בהנחיות המשטרה של אחד המחוזותNew South Wales
), כי יש לערוך תמליל מלא רק בתיקים שבהם סביר
,שהחשוד יכפור באשמה517
וכי
ח ומר החקירה המועבר לתביעה יכלול תמליל או סיכום.של החקירה518
ב
ניו זילנד קיימות הנחיות מפורטות למדי בנושא תמלולן של חקירות שתועדו בווידיאו. הנחיות המשטרה519
קובעות כי ככלל, אין להכין תמליל מלא של החקירה, אלא כאשר קיימת אינדיקציה ברורה לכך שהמשפט
יתנהל (אף לא לצורך הליכים מקדמיים). עם זאת, בתיקים שיש בהם מורכבות או חומרה מיוחדות, או שבה ם
בית המשפט או התביעה ביקשו לקבל לידם תמליל, ניתן לתמלל את החקירה גם בשלב מוקדם יותר של ההליך
הפלילי. עוד נקבע כי בתיקים שבהם הוכן תמליל עבור התביעה, יש למסור אותו גם להגנה, אך במקרים שבהם
לא הוכן תמליל, אין המשטרה חייבת לתמלל את החקירה עבור ההגנה, אלא ההג נה תוכל לעשות זאת בכוחות
.עצמה אם תהיה מעוניינת בכך
מחקר שנערך ב
קנדה520
וכלל ראיונות עם שוטרים, פרקליטים וסנגורים ממחוזות שונים במדינה, העלה כי
תיעוד חזותי של חקירות הפך לפרקטיקה נפוצה וכך גם תמלולן של אותן חקירות. מהמחקר עולה כי אין חובה
לתמלל את החקירות שתועדו בווידאו, אך הדבר נעשה כעניין שבשגרה בתיקים רבים. עם זאת, נהוג גם
לתעדף
את תמלולן של חקירות מורכבות או כאלה שבסבירות גבוהה יובילו לניהול משפט. בנוסף, בכל מחוז קיימים
הסדרים שונים לעניין הגוף שאחראי על תמלול החקירות ונושא בעלויות הכרוכות בכך. בחלק מהמחוזות הנטל
נופל על המשטרה, בחלקם על התביעה ובחלקם יש לשתיים אחריות משול בת. במקומות מסוימים, האחריות
תלויה בשלב בהליך שבו נדרש התמליל–
כאשר מדובר עדיין בשלב החקירה המשטרה היא שאחראית להכנת
.התמליל, בעוד שאם כבר הוגש כתב אישום, עוברת האחריות לתביעה521
מהסדר זה ניתן ללמוד כי לעיתים
ההחלטה האם להגיש כתב אישום מתקבלת על בסיס התמליל
.החקירה המלא, בעוד שלעיתים אין זה כך
במסגרת דיוני הוועדה, הביעו פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית את עמדתן, שלפיה לא ניתן לקבל
החלטה האם להגיש כתב אישום נגד חשוד שחקירתו תועדה בתיעוד חזותי-
,קולי מבלי לצפות בתיעוד החקירה
או לכל הפחות לקרוא את תמלול החקירה במלואו. החלטה כזו תהיה בלתי מקצועית ואף עלולה לגרום עינוי
.דין לחשוד, שההחלטה על הגשת כתב אישום נגדו תתקבל מבלי שהתביעה התרשמה ממהלך החקירה המלא
מכאן, שהרחבת התיעוד החזותי-קולי תגרור גם את הרחבת ת
י מלולן של חקירות המשטרה–
תהליך שדורש
זמן ומשאבים. גם ככל שי( חולו התפתחויות טכנולוגיות במערכת זיהוי הדיבורspeech to text
), שיאפשרו
תמלול אוטומטי של התיעוד החזותי-
קולי, לא יהיה בכך כדי לייתר את הצורך לעבור על תמלול החקירה באופן
יסודי, דבר שידרוש זמן
וככ
ל הנראה תוספת
.כוח אדם
הוועדה סבו
רה כי באופן עקרוני, מן הראוי ש
חקירותיהם של כל החשודים יתועדו בתיעוד חזותי-
,קולי. עם זאת
,לאור ההשלכות התקציביות שעשויות להיות להרחבת חובת התיעוד וההיערכות הנדרשת בנושא זה הוועדה
515
Criminal Procedure and Investigations Act 1996 (section 23(1)) Code of Practice, § 10.8
.
516
פרוטוקול הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן מיום22
20
12.5.
,לעיל ה"ש 4
32
.
517
IXON
D
,לעיל ה"ש
512
.
518
63 (2014)
NDBOOK
ALES POLICE FORCE HA
W
OUTH
S
EW
N
.
519
available
at
47,
UIDE
G
USPECT
S
NTERVIEWING
I
NVESTIGATIVE
I
,
OLICE
P
EALAND
Z
EW
N
https://fyi.org.nz/request/244/response/2484/attach/html/5/Investigative%20interviewing%20suspect%20guide.pdf.h
tml
.
520
AL
ONES ET
J, לעיל ה"ש
512
.
521
'שם, בעמ267
.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
72
ממליצה כי הרחבה זו תתבצע בהדרגה, וזאת בכפוף להקצאת המשאבים הדרושים
ו ,לחלופין רק לאחר
השלמת האפשרות ל תמלול
אוט
ו .מטי של החקירות בכפוף להקצאת המשאבים וההתקדמות הטכנולוגית
האמורה, ממליצה הוועדה כי ,בשלב הראשון
יתוקן
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), כך שייקבע כי
החובה לתעד חקירות בתיעוד חזותי-קולי חלה בעבירות שעונש המקסימ
ו ם בגינן הוא5
,שנות מאסר ומעלה
וכן בכל ח
קירה של חשוד שהנו קטין ושל חשוד שהנו אדם עם מוגבלות. בשלב השני, תורחב החובה ל כל
ה
עבירות
מסוג
פשע.
5
. המלצות קונקרטיות
)(א
כללי
הוועדה ממליצה כי הכשרות בנושא הודאות שווא ייערכו לגורמים המקצועיים השונים במערכת
המשפט ואכיפת החוק, ובכללם שופטים, תובעים ופרקליטים, סנגורים ואנשי משטרה. הכשרות אלה
יוקדשו להיכרות עם המחקר המדעי העוסק בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא ולהגברת
המודעות לגו רמים אלו. דוח הוועדה יובא בפני הגופים המקצועיים האחראיים על הכשרות במערכת
המשפט ואכיפת החוק, לרבות המכון להכשרת שופטים, המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים
.משפטיים ואגף ההדרכה במשטרת ישראל
(ב) המלצות הנוגעות ל
מעמד ההודאה
הוועדה ממליצה כי ידיעה של פרטים מוכמנים תוכל להוות דבר-
מה נוסף להודאה במשטרה רק כאשר
.מדובר בפרטים מהותיים לעבירה
הוועדה ממליצה כי פרטים
מוכמנים יוכלו לשמש כדבר-
מה נוסף רק ככל שלא היו ידועים למשטרה
בטרם נמסרו מפי החשוד, ואם היו ידועים–
שנדחתה טענת החשוד כי הם נמסרו לו במסגרת החקירה
.או הגיעו לידיעתו ממקור אחר
הוועדה ממליצה
כי בתיקים שבהם הנאשם הנו קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם
המצוי
בהשפעה ניכרת של חומרים משני-
,תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה
לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו ב
חקירה
בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו
.בביצוע העבירה
(ג) המלצות נוספות
הנוגעות לחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאות שווא
הוועדה מסיקה מהמחקר המדעי
כי
ככלל
, הודאותיהם של חשודים קטינים
ושל חשודים עם מוגבלות
שכלית או נפשית הנן בעלות סיכוי גבוה יותר להוות הודאות שווא,
ומכאן שעל בתי המשפט לנקוט
משנה זהירות בבואם להרשיע
חשודי ם אלו .על יסוד הודאותיהם
הוועדה מסיקה
כי
ככלל
, הימצאותו
של חשוד בתסמונת גמילה או תחת השפעת סם משמעותית
מפחיתה את מהימנות הודאתו. על המשטרה להימנע,, למעט במקרים חריגים522
מחקירת חשודים
522
,לדוגמה, במקרה של חקירה סיכולית
שנועדה למנוע פגיעה מיידית בחיי אדם.
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
73
,המצויים בעיצומם של מצבים אלו כאשר הם ניכרים
ועל בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם
.להרשיע על בסיס הודאות שנגבו מחשודים במצבים אלו
הוועדה מסיקה
כי השתייכות לקבוצה מוחלשת עלולה להגדיל באופן
עקיף
את הסיכון למסירת הודאת
.שווא
בהקשר זה,
,יש לבחון את ההכשרות הקיימות כיום בגופי אכיפת החוק ואת הצורך בהרחבתן
תוך דגש על הכשרה רב-
.תרבותית ועל תשומת לב למאפיינים העלולים להוביל להודאות שווא
הוועדה מסיקה כי ישנם מצבים שבהם אישיות בעלת מאפיינים סוגסטביליים עלולה להגדיל את
.הסיכון למסירת הודאת שווא
,על כן, ככל שיתברר שנאשם שהודה בחקירה הוא בעל מאפיינים כאלו
.ממליצה הוועדה כי עובדה זו תילקח בחשבון בהערכת מהימנות הודאתו
,בהתאם להמלצותיהן של ועדות קודמות
הוועדה ממליצה
לתקן את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי
טיפול) ולקבוע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על יד י חוקרי נוער שעברו הכשרה מיוחדת, וזאת למעט
.במקרים חריגים
הוועדה
ממליצה כי משטרת ישראל ,תקבע נוהל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה על
מצבו הבריאותי ,האם הוא זקוק להנגשות והאם הוא זקוק לטיפול לתרופתי.
זאת, על מנת לסייע בידי
המשטרה לזהות את אותם חשודים שמצבם הגופני, הקוגניטיבי או הנפשי עלול להקשות עליהם
.להתמודד עם החקירה ושיש צורך בעניינם בהנגשות או בהתאמות מיוחדות
על מנת
לדייק במתן ההתאמות הדרושות
לחשוד
,לשם הבאת גרסתו המלאה בפני החוקר
ממליצה
הוועדה לפעול לקידום הסדרת מקצוע
של
מנגיש צדק
אשר תפקידו לתווך את החקירה לאדם, לדאוג
לו להנגשות המתאימות ובכך לסייע לו להשתתף בהליך באופן הוגן ושוויוני. לשם כך יש לפעול להכנת
הכשרה מתאימה על ידי גורמי מקצוע הן מתחום המוגבלויות והן מתחום המשפט ,ל רישום מוסדר של
מנגי
שי צדק שהשלימו את ה
הכשרה לו
מימון עלותם בדומה למימון מתרגמים לשפת סימנים
(אשר
)מהווים מודל דומה עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה.
כן מומלץ להתאים את הכשרות המשטרה
להמלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם
.מוגבלויות
רוב מחברי ה וועדה סבורים כי
ככל שמדובר בחשודים קטינים ו
חשודים
,עם מוגבלות שכלית או נפשית
.יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם
זאת, בכפוף לכללים המוצעים
בחלק4ב לדוח ביניים זה.
(ד) המלצות הנוגעות לאופן ניהול החקירה
הוועדה סבורה כי יש להימנע משיטות חקירה שמגלמות הנחה בדבר אשמת החשוד או מעודדות את
.חוקרי המשטרה לגבש עמדה מוקדמת בדבר אשמתו
הוועדה מסיקה מהספרות המחקרית כי נמצא קשר בין השימוש בשיטה "מוכוונת-
האשמה" כגון
שיטתReid
לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא, וכי ניתן לזהות מגמה של מעבר ממודלים "מוכווני
האשמה" למודל ה-
PEACE
במדינות העולם המערבי. עולה מהספרות המחקרית שהשימוש במודלים
"מוכווני איסוף מידע" מסוגו של מודל ה-
PEACE
מקטין את הסיכון להודאות שווא ביחס למודלים
"מוכווני-האש מה", ואין אינדיקציות מחקריות לכך שהוא מוביל לירידה בכמות הודאות האמת. על
כן, באופן עקרוני, ראוי היה לאמצו כמודל החקירה של משטרת ישראל. הוועדה סבורה כי רצוי להרחיב
הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל בחקירות משטרה ככל הניתן, כך שהמודל יהפוך
לכלי מר כזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה, אשר כל חוקר ילמד את יתרונותיו ויוכשר להשתמש
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
74
.בו. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת ישראל
,יחד עם זאת
רוב
חברי
הוועדה מקבלים את עמדת משטרת ישראל, שלפיה לפחות נכון להיום, קיים קושי במתן המלצה גורפת
לאמץ א
ת מודל ה-
PEACE
כמודל החקירה הבלעדי של המשטרה. רוב חברי הוועדה סבורים כי חלק
מיתרונותיו של מודל
ה-
PEACE
ניתנים להשגה באמצעות הגדרה ברורה של כללי המותר והאסור
בחקירה ושל העקרונות להערכת מהימנותן של הודאות בהתאם למאפייני החקירה והנחקר, כמפורט
בדוח ביניים.זה
הוועדה מסיקה כי טכניקות של"מקסימיזציה"
מגדילות את הסיכון להודאות שווא. אשר להצגת מידע
מפליל כוזב לחשוד, מסיקה הוועדה כי תרגיל חקירה זה עלול להפחית משמעותית את מהימנות
ההודאה, וזאת בין אם מדובר בהצגת ראיה מפלילה בדויה ובין אם מדובר בשקר בעל פה בדבר קיומה
של ראיה מפלילה, או כזו שעשויה להפליל את החשוד. לפיכך, מן הראוי להימנע מטכניקות כאלה וככל
שנעשה בהן שימוש, יש לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות
.העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם
עוד מסיקה הו ועדה כי טכניקות של"מינימיזציה"
,מגדילות את הסיכון להודאות שווא ומפחיתות
ככלל, את מהימנות ההודאה. זאת, בין אם מדובר בהבטחה מפורשת להקלה בעונש ובין אם מדובר
ברמיזה משתמעת בנושא זה, או בניסיון לשכנע את החשוד לאמץ הסבר או מניע לביצוע העבירה שיש
בהם לכאורה כדי
להקל במצבו של החשוד, מבלי שיש לכך בסיס בחומר הראיות. לפיכך, מן הראוי
להימנע מטכניקות כאלה וככל שנעשה בהן שימוש, יש לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות
.ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין ולהשפעת השימוש בטכניקה על הנאשם
הוועדה סבורה כי טקטיקות מינימליסטיות "מרוככות", ששמות דגש על הקטנת אשמו המוסרי של
החשוד או על שיפור מצבו הנפשי, להבדיל מהקטנת אשמתו במובן הפורמאלי והמשפטי, מגלמות סיכון
,נמוך יותר להודאות שווא, שכן לא משתמעת מהן הבטחה להקלה מעשית בעונשו של החשוד. לפיכך
ככל .ל, הן בעלות השפעה פחותה על מהימנות ההודאה
הוועדה מסיקה כי חקירה במשך שעות רבות ברצף, ובפרט כאשר הנחקר עצור ומקיים קשר מועט עם
העולם החיצון, עלולה, לצד גורמים נוספים, להגדיל את הסיכון להודאות שווא. הוועדה ממליצה לקדם
חקיקה הקובעת כללים ברורים בכל הנוגע לה ,תנהלות החקירה ומשכה כמפורט בחלק3
(ג4
) לדוח
ביניים זה
. זאת,
בכפוף לתיקון הסעיף המסמיך בחוק חקירת חשודים, כך שתתווסף לו הסמכה של שר
.המשפטים לקבוע בתקנות, בין היתר, את זכויות הנחקר
הוועדה סבורה כי למימושה של זכות ההיוועצות– כזכות נמשכת העומדת לנחקר הן לפנ י החקירה והן
במהלכה–
יש חשיבות מכרעת לצורך מניעת הודאות שווא. על מנת להבטיח כי כל חשוד המעוניין
לממש את זכותו להיוועץ בסנגור יוכל לעשות כן באופן אפקטיבי, יש להקפיד הן על מתן זמן סביר
לעריכת ההיוועצות והן על עריכתה בתנאים נאותים, בחדר ייעודי שיוקצה לכך בתח .נת המשטרה
הוועדה ממליצה לתקן את
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-
2002
,
בהתאם להמלצות
הוועדה המייעצת לשר המשפטים לענין סדר דין פלילי וראיות(ועדת נאור,)
ולקבוע בחוק את הזכות
להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין, כמו גם את נוסח האזהרה של
חשוד ואת יידועו על זכויותיו. בתוך כך ממליצה הוועדה לקבוע, בהתאם להמלצות ועדת נאור ולפסיקת
בית המשפט העליון, כי זכות ההיוועצות בטרם חקירה עומדת לכל חש וד ולא רק לחשודים שהנם
.עצורים
הוועדה סבורה
כי נוכח חשיבותה של זכות ההיוועצות, על גורמי החקירה לוודא כי החשוד מודע לזכות
זו וכי ויתור על הזכות נעשה מדעת ובאופן מפורש. לפיכך ממליצה הוועדה כי במקרה שבו ויתר חשוד
הוועדה הציבורית
למניעת הרשעות שווא ותיקונן
75
על זכות ההיוועצות, תתעד המשטרה את ויתורו בהקל
טת וידאו-אודיו , וכי יסופקו למשטרה האמצעים
הדרושים לכך .
הוועדה ממליצה כי המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות להם
בחקירה.
הוועדה ממליצה כי המידע בדבר זכויות אלה יימסר לחשוד גם במסמך הכתוב בשפה שאותו
הוא דובר, וזאת אלא אם מדובר .בחשוד שאינו יודע קרוא וכתוב
הוועדה סבורה כי באופן עקרוני, מן הראוי שחקירותיהם של כל החשודים יתועדו בתיעוד חזותי-
.קולי
עם זאת, לאור ההשלכות התקציביות שעשויות להיות להרחבת חובת התיעוד וההיערכות הנדרשת
בנושא זה, הוועדה ממליצה כי הרחבה זו תתבצע בהדרגה, וזאת בכפוף להקצאת המשאבים הדרושים
ולחלופין, רק לאחר השלמת האפשרות לתמלול אוטומטי של החקירות. בכפוף להקצאת המשאבים
וההתקדמות הטכנולוגית האמורה, ממליצה הוועדה כי בשלב הראשון, יתוקן חוק סדר הדין הפלילי
(חקירת חשודים), כך שייקבע כי החובה לתעד חקירות בתיעוד חזותי-קו לי חלה בעבירות שעונש
המקסימום בגינן הוא5
שנות מאסר ומעלה, וכן בכל חקירה של חשוד שהנו קטין ושל חשוד שהנו אדם
.עם מוגבלות. בשלב השני, תורחב החובה לכל העבירות מסוג פשע
חברי הוועדה
שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, יושב ראש הוועדה
'פרופ
אורן גזל-אייל, סגן יושב ראש הוועדה
עו"ד עמית אייסמן, פרקליט
המדינה
תנ"צ דדו זמיר, רח"ט תביעות במשטרת ישראל
פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר
עו"ד ענת מיסד-כנען, ה
סניגור
ית הציבורי
ת הארצי
ת
,עו"ד גבריאלה פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, המחלקה הפלילית
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
,תנ"צ יואב תלם
סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישרא
ל
'נספח א
הערת
הסנגוריה הציבורית בנושא
מודל החקירה
הסנגוריה הציבורית מסכימה עם מסקנת
הוועדה
לפיה
נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה מוכוונ
ת-
האשמה ,, כדוגמת מודל ריד, לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא של חפים מפשע בחקירה
ו כי ניתן לזהות
מגמה של מעבר ממודלים מוכווני-האשמה
למודל הפיס במדינות העולם המערבי. הסנגוריה הציבורית
מסכימה גם עם מסקנת
הוועדה לפיה מודל פיס
מקטין את הסיכון למסירת הודאות שווא על ידי חפים
.מפשע, וכי אין אינדיקציות מחקריות לכך שהוא מוביל לירידה בכמות הודאות האמת
הסנגוריה הציבורית אף מצטרפת למסקנת
הו
ועדה
שלפיה,באופן עקרוני
ראוי היה לאמץ את מודל פיס
.כמודל החקירה של משטרת ישראל
עם זאת, הסנגוריה הציבורית סבורה כי לצד קביעה עקרונית וחשובה
זו על
הוועדה
,להוסיף ולהמליץ,במישור המעשי על הפסקת השימוש בשיטת חקירה מוכוונת-האשמה ,
ועל מעבר לשימוש בלעדי במודל הפ.יס, וזאת באופן מדורג ולאחר תקופת למידה והסתגלות
הסנגוריה הציבורית תדגיש כי לנוכח גוף הראיות החד משמעי שהונח בפני
הוועדה , לא ניתן להשלים עוד
עם המשך שימוש בשיטה מוכוונת-האשמה
.כמודל חקירה מרכזי בישראל, לאורך זמן זאת בפרט לאור
ממצאים לפיהם השיטה חושפת ;נחקרים ללחצים בלתי ראויים, ומעמידה אותם בסיכון מוגבר להודאת שווא
,ובייחוד מאחר שבישראל קיימת, בנוסף לכך
,הצטברות משמעותית של גורמי סיכון אחרים להודאת שווא1
ובהם משכי חקירה ארוכים וריבוי חקירות בתנאי מעצר.
משעה שהוכח שיש בנמצא אלטרנטיבה חקירתית
מתקדמת וראו יה בדמות שיטת פיס-
שמצמצמת משמעותית את הסיכון להודאת שווא מבלי לפגוע
באפקטיביות החקירה–
שוב אין כל הצדקה להמשך השימוש בשיטה מוכוונת-האשמה , והפעלתה מהווה
.פגיעה קשה ובלתי מידתית בנחקרים חפים מפשע
הסנגוריה הציבורית סבורה כי המלצה זו איננה רק מתחייבת וראוי ה במישור העקרוני אלא גם בת ביצוע
.וניתנת להשגה במישור המעשי, כפי שמוכיח הניסיון במדינות מערביות שאמצו את מודל פיס ,כך למשל
בפני
הוועדה הופיע המומחה הבריטי, ד"ר אנדי גריפית'
ס, אשר הוביל את תהליך שינוי שיטת החקירה משיטה
מוכוונת-
האשמה לשיטת פיס בבריטניה והציג את היתרונות הרבים הגלומים במעבר לשיטת פיס, הן מבחינת
.הסיכון להפחתת הודאות שווא וייעול החקירות והן מבחינת החסכון הכלכלי לטווח הארוך2
הסנגוריה ערה
לקשיים עליהם הצביעה
הוועדה , הנובעים מגורמים תקציביים ומן הצורך בלימוד נוסף של המודל, אך סבורה
כי ניתן לה תגבר עליהם בעיקר באמצעות החלה הדרגתית ומבוקרת של המודל, בחלוקה לשלבים ולאורך
,תקופת זמן. החלה מדורגת כזו תאפשר את השהות הנדרשת ללימוד, להיערכות, ולביצוע ההתאמות הנדרשות
.כמו גם למציאת מקור תקציבי מתאים
הסנגוריה הציבורית סבורה בנוסף לכך, כי אין די בהמלצות לחידוד "כללי האסור והמותר" בחקירה, או
בשילוב של שיטת פיס (או רכיבים מתוכה) אל תוך השיטה הנוהגת כ'כלי נוסף בארגז הכלים של משטרת
.ישראל', בכדי לענות על הסיכון להודאת שווא שיטת פיס המורכבת פותחה ונבדקה כמכלול, ושימוש
סלקטיבי בחלקים ממנה משאיר על כנם אלמנטים ה מגבירים את הסיכון להודאות שווא ופוגע באפקטיביות
,שלה. מעבר לכך המלצה המותירה את שתי השיטות ככלי חקירה לגיטימיים, תותיר את שיטת החקירה
מוכוונ
ת-ה
האשמה כשיטה המרכזית של משטרת ישראל בניהול חקירות . זאת בייחוד בשל ההיכרות
1
ראה דו"ח הוועדה בעמ23
2
ראה ישיבת הוועדה מיום12/5/22
העמוקה עם שיטה זו והשימוש רב השנים בה, ל עומת הזמן והמאמץ שיידרשו לצורך לימוד שיטת חקירה
נוספת, הטמעתה בפרקטיקת החקירה ושילוב הדרישות המקצועיות החדשות המתחייבות ממנה בעבודת
.המשטרה
הסנגוריה הציבורית סבורה עוד, כי המלצה להימנע מטכניקות ואמצעים ספציפיים בשיטה מוכוונת-
האשמה
, כמו מינימיזציה או שקרים –
אינה מספיקה כדי לענות על הבעייתיות העמוקה של השיטה, הגם
.שהיא מהווה התקדמות מבורכת לחץ נפשי ואמצעים מבוססי מניפולציה המופעלים על נחקר אינם תופעות
לוואי בלתי מכוונות של שיטה מוכוונת-האשמה . אלו הם כלים מרכזיים בהשגת המטרה המוצהרת של חקירה
בשיטה זו-
השגת הודאה. תפקידם העיקרי לגרום לנחקר להאמין שאשמתו 'כבר ברורה ומוכחת', ולשכנע
אותו בכדאיות ההודאה למול חוסר התוחלת שבהכחשותיו. זאת בשונה משיטת פיס שאינה מתמקדת
.בהודאה כמטרת החקירה (כי אם באיסוף מידע) ומשתמשת באמצעים אחרים3
במציאות שבה תפיסת היסוד
הבעייתית של
שיטה מוכוונת-
האשמה ממשיכה להכתיב את ההתנהלות בחדרי החקירות, ברי כי כל ויתור
.על אמצעי חקירה מרכזיים יחייב באופן בלתי נמנע פיתוח אמצעים אחרים בעלי אפקט דומה והשלכות זהות
אמצעים שכאלו לא יהיו שונים באופיים ומהותם מקודמיהם, ויוסיפו להעמיד חפים מפשע בסיכון מו גבר
.להודאת שווא
הסנגוריה הציבורית קוראת אם כן למשטרת ישראל לעשות את הזינוק ההכרחי ולעבור בהדרגה לחקירה
בשיטת פיס תוך זניחת טכניקות חקירה מכוונות אשם, ולו
הערתנו
היתה מתקבלת, ההמלצה של
הוועדה
הייתה כוללת תאריך יעד עתידי להשלמת תהליך המעבר למודל החקירה החד.ש והמתקדם
3
'ראה דו"ח הוועדה, עמ41,42
בתת הפרק העוסק במודל החקירה