הצעת חוק לדיון מוקדם
2231610 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
עמית הלוי
יוזמים: חברי הכנסת
אופיר כץ
______________________________________________
5838/25/פ
2025–הצעת חוק שירות המדינה )מינויים( )תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני(, התשפ״ה
,( )להלן – החוק העיקרי11959–בחוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
" יבוא "או כל חובה להליך תחרותי,". 19 , לאחר "לפי סעיף6 בסעיף
.1
6 תיקון סעיף
– א לחוק העיקרי23 בסעיף.2
א23 תיקון סעיף
בסעיף קטן )א(, אחרי "להפעילה בעצמו" יבוא "למעט נציב שירות
(1)
;"המדינה
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
( נתפנתה משרתו של נציב שירות המדינה או נבצר ממנו להשתמש1")ג
בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי ראש הממשלה, בהתייעצות עם
הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר )בסעיף זה –
הממונה על השכר(, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד,
לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; ראש ממשלה רשאי, לאחר
התייעצות עם הממונה על השכר, להאריך את התקופה האמורה
לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא
תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי ראש הממשלה, באישור
הממשלה, להודיע על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר
לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת,
וכל עוד מתקיימות הנסיבות האמורות.";
בסעיף קטן )ד(, אחרי "היה נושא משרה" יבוא "או נציב שירות
(3)
.",המדינה" ואחרי "נציב השירות" יבוא "או הממונה על השכר, לפי העניין
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ1
2
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – החוק(, מינויו של1959– לחוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט6 בהתאם להוראת סעיף
נציב שירות המדינה נעשה על ידי הממשלה, וללא חובת מכרז. הוראה זו מעגנת את סמכותה של הרשות
המבצעת לבחור את העומד בראש הגוף המרכזי לניהול משאבי האנוש בשירות המדינה, שהוא זרוע
ביצועית מרכזית למימוש מדיניות הממשלה.
, מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה37830-08-24 בפסק הדין שניתן בעתירה בבג"ץ
המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל אביב נ' ממשלת ישראל )פורסם
(, קבע בית המשפט בדעת רוב כי יש לקרוא לתוך הסעיף תכלית פרשנית 12.05.2025 בנבו, ניתן ביום
מחמירה, המחייבת קיומו של הליך תחרותי לצורך מינוי נציב שירות המדינה, אף שהחוק במפורש מעניק
פטור מהליך מכרזי. בכך חרג פסק הדין מלשון החוק הברורה, ויצר בפועל חובה שלא נקבעה על ידי
המחוקק ולא עלתה על דעתו.
התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה – הממשלה – בהתאם לרצון המחוקק
משמעי כי מינוי נציב -המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד
שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזאת בדומה למשרות בכירות אחרות
אשר לגביהן אין חובה תחרותית – כגון המפקח הכללי של המשטרה, ראש שירות הביטחון הכללי, נגיד
בנק ישראל, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד.
תתווסף לקביעה בחוק הקיים כי לא תחול חובת מכרז על מינוי הנציב, ותבהיר כי6 התוספת לסעיף
גם לא תחול חובה לכל הליך תחרותי אחר. אין בתיקון זה כדי ליצור הסדר שלילי ביחס לחקיקה אחרת,
בלבד שנועד להשיב את הדין למצבו טרם מתן פסק הדין.6 אלא מדובר בתיקון מבהיר לעניין סעיף
א לחוק מסדיר את הסמכות להטיל תפקיד זמני של נושא משרה שמשרתו פנויה או23 כמו כן, סעיף
שנבצר ממנו לשמש בתפקידו, על עובד מדינה אחר. עם זאת, החוק אינו מתייחס באופן מפורש למצב שבו
מדובר במשרת נציב שירות המדינה עצמו, והנציב אינו מכהן בפועל – באופן זמני או מתמשך.
בהיעדר נציב שירות מדינה מכהן, נוצר חלל משפטי תפקודי – מאחר שהחוק דורש "התייעצות עם
נציב השירות" לשם הטלת תפקידים זמניים, ואין בו מנגנון חלופי הנותן מענה למצבים בהם ניצב שירות
המדינה הוא נושא המשרה שיש למנות באופן זמני. מצב זה עלול לשתק את היכולת להטיל את סמכויות
הנציב באופן חוקי, גם כשיש צורך דחוף בכך מטעמים מערכתיים, משמעתיים, או תפקודיים.
,א שעניינו מינוי ממלא מקום נציב שירות המדינה. לפי המוצע23 עוד מוצע, להוסיף סעיף קטן לסעיף
יוכל ראש הממשלה, בהיותו השר הממונה על נציבות שירות המדינה, להטיל על עובד מדינה אחר למלא
כנציב שירות המדינה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, בכפוף להיוועצות עם הממונה על השכר
והסכמי עבודה במשרד האוצר )להלן – הממונה על השכר(. הממונה על השכר הוא מינוי מקצועי השייך
לסגל הבכיר המוביל של שירות המדינה ולו סמכויות מקצועיות, מעין נציבותיות. בנוסף, דרגתו מקבילה
למנהל כללי של משרד ממשלתי. זאת על מנת לפתור את ההיוועצות החסרה, בהיעדר נציב במקרה זה.
במקרה בו נדרש להאריך את ההטלה מעבר לשישה חודשים – יידרש ראש הממשלה לקבל את אישור
א)ג( שמבחין בין מינוי זמני קצר )שדורש היוועצות בלבד( לבין 23 הממשלה. בכך נשמר ההיגיון של סעיף
הארכה חריגה שדורשת הסכמה, במקרה דנן אישור ממשלה – ומובטח מנגנון בקרה מקצועי, גם כאשר
לא מכהן נציב.
,א)א( תשונה כך שלא תכלול את נציב שירות המדינה. וכן23 בהתאם לכך, הגדרת נושא משרה בסעיף
נציב שירות המדינה יופיע באופן פרטני בסעיף קטן )ד(.
מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו
משותקת – רק משום שהחוק הקיים לא צפה את העדרו של הנציב עצמו. התיקון מאזן בין שיקול הדעת
הממשלתי לבין צורך בפיקוח מקצועי מתוך השירות הציבורי עצמו ובמקרים הנדרשים של הממשלה.
התיקון המוצע נועד למלא לקונה קיימת בחוק ולהבטיח כי גם אם אין איוש לתפקיד נציב שירות
המדינה, יוכל השירות הציבורי להמשיך ולהתנהל באופן סדור, חוקי וענייני – בהתאם לעקרונות המינהל
התקין, ובכפוף להיוועצות עם גורם בכיר מתוך המערכת, כפי שקיים בחוק לגבי תפקידים אחרים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(19.05.2025) כ"א באייר התשפ"ה