הצעת חוק לדיון מוקדם - נוסח מתוקן

נוסח מתוקן מספר פנימי: 2230761 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן ______________________________________________ פ/5805/25 הצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקלה בפלילים), התשפ"ה–2025 דברי הסבר במסגרת תיקון 39 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), נחקק סעיף 34כא לחוק, שמטרתו הייתה לעגן את כלל ה-lenity הוותיק שחל במשפט המקובל, וברוב שיטות המשפט הדמוקרטיות, שלפיו יש לבכר פרשנות המקלה עם חשוד או נאשם בפלילים. כלל פרשני זה נובע מעיקרון החוקיות, שלפיו "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". בהמשך לכך, אם החוק מספיק לא ברור כדי לעורר שאלה פרשנית, יש להעדיף את הפרשנות המקלה כדי למנוע ענישה רטרואקטיבית ולצמצם פגיעה בזכויות הפרט. אלא שבמסגרת הליך הניסוח של תיקון 39 לחוק, נוספו המילים "לפי תכליתו" אל תוך הסעיף, על ידי חבר הכנסת דן מרידור, מתוך כוונה מוצהרת לעגן בחקיקה את "תורת הפרשנות הכללית שהולכת ומתגבשת בפסיקה של בתי המשפט", הלא היא תורת "הפרשנות התכליתית" של אהרן ברק (ראו דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 19 בינואר 1994). בעקבות התיקון האמור והוספת המילים "לפי תכליתו", בית המשפט העליון ביטל דה-פקטו את עיקרון הפרשנות המקלה בפלילים. כך, בית המשפט העליון קבע כי הליך פרשנותו של חוק בדין הפלילי מתחלק לשני שלבים: בשלב הראשון, נקבעים "הפירושים האפשריים הסבירים" לפי תכלית החוק; בשלב השני, ככל שיש יותר מפירוש סביר אחד כזה, יש לבחור באפשרות המקלה. כך לדוגמה נקבע בעניין דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, סג(1) 644 (2009). באותו עניין, השופט גרוניס בדעת מיעוט התנגד לפרשנות זו לסעיף החוק, וכתב כי גישה זו "אינה נותנת משקל ראוי" לטעמו, "לעיקרון החוקיות, ומביאה למעשה לאיונו של סעיף 34כא לחוק העונשין". בפסק דין אחר, השופט ניל הנדל תיאר את משמעות הדברים באופן הבא: "הבלם השני בלשון סעיף 34כא לחוק, 'לפי תכליתו', הוא הרלוונטי להכרעתנו. המונח מחייב את בית המשפט לשקול את התכלית בבסיס הדין. רק אם היכולת להגשים תכלית זו עומדת באותו המרחק, או במרחק מאוד דומה לו, משני הפירושים האחרים, יש לבכר את הפרשנות המקלה עם הנאשם. 'בלם התכלית' כנראה מהווה סיבה לכך שסעיף 34כא לחוק איננו משמש לבסיס בהכרעה ביותר מקרים. ודוקו: לו תכלית הוראת הסעיף הייתה אך להקל עם הנאשם, התוצאה במצב דברים שכזה הייתה כי הפירוש המחמיר מייד ייסוג לאחור. מנגד, החיפוש אחר תכליתו של החוק משמעותו כי יש לבחון את מהותו ומטרתו של החיקוק מושא הפרשנות, כאשר הפירוש המקל אינו זוכה להעדפה על פני הפירוש המחמיר באופן אוטומטי" (ע"פ 2149/20 מרזן נ' מדינת ישראל (22.7.2021). מלומדים מתחום המשפט הפלילי העבירו ביקורת חריפה על ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון, שלמעשה בפועל ביטלה את עיקרון ה-lenity בדין הישראלי, בניגוד למטרת התיקון בסעיף 34כא מלכתחילה (ראו לדוגמה: מ' קרמניצר ול' לבנון, "בית המשפט כמסייע לדבר חקיקה", מחקרי משפט י"ז 403, 411 (2002); בעז סנג'רו "פרשנות מרחיבה בפלילים?!" עלי משפט ג' 165, 166 (2003)). רק לאחרונה, מתח שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין ביקורת חריפה על פרשנות תכליתית בדין הפלילי, בכותבו כי "תורת הפרשנות התכליתית משאירתנו בנעלי המחוקק ומורה לנו לקבוע את משמעות החיקוק שבו עסקינן משיקולים של עלות-מול-תועלת [...] חקיקה שיפוטית מעין זאת אינה מקובלת עלי כלל ועיקר; ובוודאי שאין לה מקום במתן משמעות לעבירות בנות-עונשין." (רע"פ 2384/24 חאמד שריתח נ' מדינת ישראל (3.4.2025), פסקה 6 לפסק דינו של השופט שטיין). משכך, מוצע למחוק את המילים "לפי תכליתו" מנוסח סעיף 34כא לחוק, במטרה לעגן בחקיקה את גישתם של השופטים גרוניס ושטיין שהובאו לעיל. בכך יהיה כדי להשיב את הדין למצבו קודם התיקון, כך שעל בתי המשפט לעולם לבחור בפרשנות המקלה עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית מכוח החוק שאותו מפרשים, גם אם בניגוד לתכליתו. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד באייר התשפ"ה (12.05.2025) תיקון סעיף 34כא 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 34כא, המילים "לפי תכליתו" – יימחקו.