חומר רקע
הצעת חוק לתיקון חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973
ברכיהו ליפשיץ
1.
בית המשפט יפרש חו זה לפי כוונת הצדדים
כפי שהיא
עולה מלשונו של החוזה ומהקשר הדברים שבו,
כמו גם
מהסכמים דומים שנכרתו בין הצדדים בעניין דומה, וכמו גם מן הנהוג בשימוש במונחים בחוזים מן הסוג הנדון-
ומ
הם
בלבד–
:ללא שימוש בנסיבות כריתתו, אלא אם מתקיים אחד מאלה
.(א) פרשנות בדרך זו תביא לתוצאה שבנסיבות העניין היא אינה מתקבלת על הדעת
.(ב) יש סתירה בין הוראותיו של החוזה
2
. אם לא הותר הספק גם לאחר מכן –
יפורש החוזה נגד מנסח ההוראה שפירושה נותר בספק, ואם אין כזה –
המוציא
מחברו יפסיד בדין .
3
. הצדדים לחוזה רשאים להסכים על דרכי הפרשנות, ו כן
על
הראיות שאפשר להביא לצורך פירושו, ובית -
המשפט יפרש
.את החוזה על פי הסכמות אלה
דברי הסבר
1.
הלכת אפרופים איננה נכונה מבחינת ההנחות שיש בה בדבר הדרך הנכונה שבה יש ללכת
בפירושו של חוזה. היא מבוססת על ההנחה, שחוזה אינו יכול להתפרש על פי מילותיו בלבד
ויש צורך לדעת גם את נסיבות כריתתו כדי להגיע לפירושו הנכון. הנחה זו נסתרת מניסיון
רב שנים בארץ, וכן גם בחו"ל, של בתי המשפט בפירוש החוזה לפי מילותיו בלבד. היא
נסתרת גם בידי מי שמציעים
(ביניהם שופטים של ביהמ"ש העליון, וההצעה האחרונה שבפני
)הוועדה
להבחין בין חוזה(עסקי)
מפורט לבין חוזה (אחר) ושאיננו מפורט
(כי מבחינה זאת
)של פירוט וייעוץ משפטי אין מקום להבחין בין סוגי החוזים .
,גם חוזה מפורט טעון פרשנות
ועובדת היותו מפורט מאוד איננה משנה כשלעצמה את הצורך בפרוש
במקום שהוא איננו
מפורט, והרי זו הבעיה. אם הטיעון התיאורטי של אפרופים הוא נכון, כי אז אין כל תועלת
.בפרטים ובפרטי הפרטים
אכן, לשיטה זו-
הסעד שניתן בפרשת אפרופים עצמה לא היה
!ניתן
מתקבל הרושם, שהמטרה
האמיתית העומדת ביסודה של ה לכת "אפרופים היא "לעשות צדק
עם (אחד) הצדדים, וצמצומה לחוזה עסקי מניח שבחוזה כזה אין צורך דחוף
לעשות צדק, כי
.הצדדים לו דאגו לעצמם היטב
זוהי תרופה
חדשה שמצא ביהמ"ש להעניק במסווה של
"פרשנות", כביכול., ואין מקומה בסעיף של פרשנות החוזה
2. ה לכת אפרופים יוצרת חוסר ודאות בין הצדדים; זו הייתה הסיבה להצעה הראשונה שהוגשה
בעניין זה.
"לחיסרון זה אין הצדקה לגרום אותו לבעלי חוזה ש"איננו עסקי
(ובכלל–
איננו
)!?"יודעים מהו "חוזה עסקי . הלוא מדובר בעסקות רבות מספור, ורבות מהן נעשות בידי
.עורכי דין מומחים
גם כיום אין שיטת המשפט הישראלי מצטיינת באכיפת חוזים, קל וחומר
בן בנו של קל וחמר לפי שיטת אפרופים–
.הרי החוזה המקורי איננו נאכף ואחר בא תחתיו
3.
ה לכת"אפרופים "מבזבזת את זמנו היקר של בית המשפט.
באמת היא מבזבזת את זמנם
וכספם של אסירים ועצורים, נושים וחייבים ושל כל אלה הבאים בשעריו של ביהמ"ש
בתקווה לקבל סעד מהיר, ואילו ביהמ"ש עוסק בכתיבת חוזים חדשים בלי שהוא מבין בהם
.וברצונם של הצדדים
4.
אפרופים פוגעת בחופש החוזים על ידי הפיכת הצדדים לאובייקטים הנתונים לכללים
."אובייקטיביים", וכדומה, המשקפים את דעתו של ביהמ"ש אך לא את דעת של הצדדים
.קשה שלא לראות בכך פגיעה קשה בכבוד האדם ובחירותו במסווה של "פרשנות", כביכול
הצעה"ח של יו"ר הוועדה הנכבד
מאפשרת אומנם לצדדים לחוזה לקבוע את אופן פרשנותו
של החוזה, אך זו הוראה מרשה, הדורשת הקצאת משאבים כדי לממשּה, ואלו מעלים את
)עלות העסקה, כך שברירת המחדל האמיתית לכל "חוזה אחר" היא זו הקבועה בסעיף (ב
.להצעה
5.
יש לתהות
אפוא, מדוע מוגשת האפשרות - הלא -
נכונה, זו הבזבזנית וזו הגורמת לאי ודאות
בתחום החוזים -
כברירת מחדל לציבור שעלול ללכת שבי אחריה (ולפי המחקרים–
הוא
??ילך) מתוך אמונה מוטעית שזו אפשרות ראויה
למה מרכינים ראש כלפי אפרופים למרות
?כל הפגמים שבה
6. ומדוע , לפי,סעיף (ד) להצעה הנוכחית
תבוטל הסכמה ברורה של הצדדים אף שלא היו
מיוצגים ולמרות זאת ידעו להתנות על ה לכת אפרופים ? זהו פטרנליזם בלתי מוצדק והרחבת
שלטונ
ם
של ה לכת
אפרופים ושל ביהמ"ש
גם על מי שמודיעים במפורש !שאינם רוצים בה
7. יש לזכור, שהמדובר ב
מצב
שאיננו בא תחת אף לא אחת מן ההוראות הרבות שיש בחוק
החוזים, הבאות לתת סעד לצד נפגע: אין המדובר במקרה של טעות והטעיה, גם לא בעושק
או באילוץ וגם לא בנסיבות חדשות העולות כדי סיכול. אף לא דבר מאלה מתקיים בחוזה
שבו נדרשת ה "
פרשנות", שאם כך היה -
צריך היה ביהמ"ש ליתן את הסעדים המנויים בחוק
ועל פי תנאיהם. לפיכך, הדבר נראה כתוספת
סעד
מעבר לאלו שנקבעו בחוק. אם כך הוא –
.אין כאן עניין ל"פרשנות" כלל וכלל אלא להסוואה של מה שנעשה באמת
8.
)השיקולים שבסעיף (ג3-1
כולם אינם שיקולים המסייעים לפרשנות האמיתית של החוזה
כפי שהבינוה הצדדים בעת שכרתו אותו. יחסי כוחות שאינם שווים או פערי מידע יכולים
להוביל למסקנה שהיו כאן עושק או טעות והטעיה , אך, כאמור, במקרה הנידון מסקנה זו לא
הייתה יכולה להתקבל. הוא הדין לגבי עניין
המפורטּו ת של החוזה, שהוא יכול להיות רע ומר
לאחד הצדדים אף
שהיה מוכן לקבלו, אבל אין ב
כך כדי
להוסיף דבר
ל"פירוש" החוזה.
הוא
הדין גם כן לגבי הניסיון והייצוג המשפטי שקיבלו הצדדים;
כאן אפשר יהיה לדבר על טעות
או הטעיה, אך, כאמור, אין זה המקרה ש בפנינו, ומכל מקום אין בכך ולא כלום עם הפרשנות
.אלא לפי המובן המעּוות והמעווֵת שניתן לה
ועוד: כל המוסיף–
גורע, והרי אין בכך כדי
!"להגביל באמת את ביהמ"ש בשיקוליו, שהם רק "בין היתר
9.
הבה נניח, חלילה, שהחוק יתקבל כנוסחו המוצע. שתי חברות חתמו על הסכם והיתנו
על
אפרופים. אלא שהדברים לא התנהלו כצפוי אצל אחת החברות, ששמה יהיה "חב' מכופפי
"הבננות בע"מ, והיא תעלה ציון ו תשים את מבטחה בביהמ"ש העליון, כי מה עוד יכול להיות
?גרוע יותר
יש אפשרות סבירה לומר, ש
ביהמ"ש יע
י
ין בחוק ויקבע, שהואיל וה
ק חו מ ק מכיר
)בתקפותה של ה לכת אפרופים (ועל כך הוא יקבל שבחים רבים, אף שאין למחוקק כוונה
הרי ש
אפשרות ההתנאה הניתנת בו
.סותרת הבנה והכרה אלו ולכן יש סתירה בחוק הואיל
ו
יש סתירה - זו איננה חקיקה סבירה ו לכן יש לבטלה. והנה כי כן נמצא כי ה לכת אפרופים
!עומדת על מכונה, ואפילו ביתר שאת
וביהמ"ש יבטל את ההתנאה שנעשתה באותו מקרה
וידון בו לפי ה.לכת אפרופים א?ז מה עשינו
בין כך ובין כך–
עדיף נוסח חד וחלק(
יש דבר
.כזה!) על פני ריבוי מילים
לשון אחר: למה מישהו סבור,
שגורלה של ההצעה הנוכחית יהיה טוב יותר מזה של התיקון
הקודם של הסעיף ומה שנאמר עליו בפסה"ד של מגדלי הירקות?
ולמה כולם מכלים את
כוחם ואת זמנם
?לריק
10
.
בחקיקה הכללית
אין מקום להחריג חוזים מסוג מיוחד. אם מוצאים זאת לנכון,
צריך לייחד
לכך מקום מיוחד בחוק החוזים האחידים ובחוקי העבודה. יש להדגיש, שגם כאן
יש להניח
ש
התרופות הרגילות שלפי חוק חוזה אחיד אינן ישימות
וכי מבחינה זו הכול תקין , כי הנסיבות
לא היו מתאימות להפעלתן;
"החוזה האחיד הופשט במקרה זה מסממניו ה"אחידיים
(וכך גם
)באשר לחוזה עבודה
, ו גם
הוא הופך אפוא,, מבחינה זו
לחוזה רגיל. לכן צריך להיזהר מן
השימוש ב"פרשנות", כביכול, לעניין זה; היא באה להתגבר–
בהסתר
–
על צרכים
!(אמיתיים) אחרים ו
אין זה ראוי להשתמש באופ
ן מַטעה
ב"פרשנות" כדי לתקן את כל תקלות
העולם
, אלא שהמשפט בישראל כבר התרגל לכך .
"פרשנות" המְ שנה את המילים ואת
.המונחים איננה פרשנות אלא יצירת מצב חדש. עניין זה טעון טיפול מיוחד
11
. בחוזי יחס ארוכי טווח יש לבחון אם מתקיי
מים החשש
ות שהועלו , כי אם בעבו ר הזמן תנאי
החוזה משתנ
ים בפועל עקב הנסיבות המשתנות, הרי ש
נכרתים חוזים
ְמ
תקנים
על ידי
התנהגות ., כפי שמתאפשר על ידי החוק
12
.
בהקשר זה יש גם לזכור את כלל הפרשנות (האמיתי), שבמקרה של ספק יפורש חוזה לרעת
.מנסחו. בחוזה אחיד ובחוזה עבודה המנסח הוא מעביד והיצרן או נותן השירות