חומר רקע

1 23/05/2025 ,לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר וועדת החוקה , חוק ומשפ ט בכנסת וחברי ה וועדה :בדו"ל [email protected] נייר עמדה הצעת חוק העמותות (תיקון– תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה ה2024 /(פ5222/25 )-הצעת חוק העמותות (תיקון- תרומה מישות זרה), התשפ"ה - 2024 . תיקון סעיף36 א 1 . בחוק העמותות, התש"ם– 1980 1 , בסעיף36 ,א :בסופו יבוא )"(ד ,תרומה שקיבלה עמותה משות מדינית זרה תהיה חייבת במס בשיעור של80% ,; שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פט .ור מתרומה כאמור בנסיבות מיוחדות )(ה הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על תרומה למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף9(2 ) לפקודת מס הכנסה, המתוקצב על ידי המדינה או תרומה למוסד ציבורי כאמור שמחזורו השנתי א ינו עולה על100,000 .שקלים חדשים 1 'ס"ח התש"ם, עמ210 . 2 )(ו לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם ".אינה מתוקצבת על ידי המדינה הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר , ,אשר נמצאת בשלבי הכנה בוועדה לקראת קריאה ראשונה מציעה שני מישורים חריגים: א. מיסוי על תרומות מישות זרה – הצעת החוק קובעת מיסוי בגובה80% על כל תרומה המתקבלת בעמותה מישות זרה, למעט גופים המתוקצבים על ידי ,המדינה או ארגונים ש יזכו לפטור על פי החלטת שר האוצר .באישור וועדת הכספים ב. איסור על בית המשפט לדון בבקשות מגופים המקבלים רוב תרומותיהם ממדינות זרות – הצעת החוק אוסרת על בתי המשפט לדון בבקשות של ארגונים ועמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות. עמדת מרכז מוסאוא : 1. חקיקה אנטי דמוקרטית :מרכז מוסאוא מביע דאגה עמוקה מהשלכות החקיקה שמקדמת הממשלה ה - 37 , אשר מהווה חלק אינטגרלי מה הפיכה המשטרית שהיא מובילה. חקיקה זו פוסחת על יסודות הדמוקרטיה, פוגעת בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי ובכבוד האדם, ומעמידה בסכנה ממשית את זכויות האדם של כלל אזרחי ה מדינה , ובפרט באזרחים .הערבים במדינה 2. פגיעה בזכויות אדם : הממשלה, במסגרת ניסיונה להרחיב את שליטתה על מוסדות המדינה, מקדמת חקיקה הסותרת את ערכי היסוד של משטר דמוקרטי. חוקים אלה פוגעים בזכויות יסוד מהותיות, שהן אבן יסוד בכל חברה :דמוקרטית, ובהן כבוד האדם ,הזכות לפרטיות ,חופש הביטוי ,הזכות לשוויון ,חופש ההתאגדות וחופש העיסוק. 3. רדיפה פוליטית וצמצום המרחב הציבורי : ,כחלק ממדיניות הממשלתית ניכרת מגמה עקבית וברורה של רדיפה פוליטית כלפי גורמים המבקרים את הממשלה , ובפרט כלפי האזרחים הערבים, הסובלים מאפליה ממוסדת .ומאיומים מתמשכים באמצעות יוזמות חקיקה שנועדו לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות ולהרתיעם מהבעת עמדותיהם נוסף על כך, פועלת הממשלה לצמצום פעילותם של ארגוני החברה האזרחית המבקרים את מדיניותה, בין היתר באמצעות הטלת מי סוי נרחב על תרומות – צעד שמטרתו להגביל את עצמאותם ולמנוע מהם לפעול במרחב הציבורי באופן חופשי ואפקטיבי. 4. :פגיעה בקבוצות מוחלשות ,מרכז מוסאוא מזהיר כי חקיקה זו צפויה להעמיק את הפגיעה בזכויות האזרח בכלל ובזכויותיהן של קבוצות מוחלשות בפרט– ובהן נשים, ילדים, קשישים ובני ,ובנות קבוצות מיעוט לאומי, תרבות עדתי או פוליטי . פגיעה זו עלולה להוביל להחרפת אי - השוויון החברתי ולהחלשת ההגנה על זכויות בסיסיות של אוכלוסיות פגיעות. 5. :פגיעה במרקם החברתי מרכז מוסאוא ,מתריע כי מדיניות זו עלולה להוביל לפגיעה ישירה בזכויות המיעוט הערבי ולהשלכות רחבות היקף על חופש הפעולה של קבוצות שונות ב ישראל . בנוסף, מהלכים אלו עלולים לערער את המרקם החברתי העדין ולהעמיק מתחים פנימיים בין חלקי האוכלוסייה. סיכונים ו השלכות של הצעת החוק: 3 6. פגיעה בזכויות הקבוצות הזקוקות להגנה: הצעת החוק צפויה להשפיע לרעה על ארגוני חברה אזרחית רבים העוסקים בקידום זכויות אדם, הגנה על קבוצות מוחלשות, שוויון מגדרי וזכויות מיעוטים. חקיקה זו עלולה להביא לסגירתן של,עמותות רבות .משיקולים זרים 7. פגיעה ביחסים הבינלאומיים הצעת החוק תעמיק את הפגיעה בשיתופי פעולה בינלאומיים, לרבות עם מדינות וגורמים הפועלים לקידום שלום וזכויות אדם ברחבי העולם. עמותות הנתמכות על ידי האיחוד האירופי, ארגון האומות המאוחדות ושגרירויות זרות עשויות להיפגע באופן חמור במיוחד. 8. :פגיעה בסמכויות באיזונים בין הדרג הפוליטי לעקרון הפרדת הרשויות בנוסף, הצעת החוק פוגעת בסמכויות בתי המשפט ובזכות הגישה לערכאות. החוק מונע מבית המשפט להעניק סעד לארגונים המקבלים מרבית כספם מ תרומות ממדינות זרות, ומגביל את יכולת בתי המשפט לדון בעניינים אלה. 9. :חשיבותה של זכות ההתאגדות במשטר דמוקרטי חשיבותה של הזכות: חופש ההתאגדות הוא אחת מהזכויות האזרחיות המרכזיות במשטר דמוקרטי. זוהי זכותו של אדם לחבור לאחרים לשם קידום מטרות משותפות– אישיות, תרבותיות, דתיות, כלכליות, חברתיות או פוליטיות. זכות זו מהווה אבן .יסוד בכל חברה חופשית, והיא חיונית לשמירה על חופש הביטוי, על שיח פתוח ועל פעולה אזרחית הפסיקה הישראלית הכירה בזכות זו כזכות יסוד, ונקבע כי "לכל אדם בישראל נתונה הזכות להתאגד, יחד עם אחרים, לשם קידום מטרות משותפו ת2. 10 . זכות ההתאגדות מאפשרת ליחידים לפעול במסגרת קולקטיבית לשם הגשמת אינטרסים משותפים, והיא מבטאת את חירותו של האדם לשיתוף פעולה חברתי מרצו ן3 . נשיא בית המשפט הע ליון בדימוס מאיר שמגר עמד על חשיבותה וקבע זו זכות של : " זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת ,העיקרים החברתיים המנחים אותה, והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרט"יה4. פגיעה בזכות ההתאגדות: הצעת חוק העמותות מבקשת לצמצם את פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, ובכך מהווה פגיעה ישירה בזכות להתאגד וביכולת לקדם מטרות אזרחיות, חברתיות ופוליטיות באמצעות פעולה משותפת. פגיעה בזכות זו אינה פוגעת רק ביחידים ובארגונים עצמם, אלא מערערת את יסודות הדמוקרטיה ומצמצמת את המרחב האזרחי החופשי במדינה. 11 . פגיעה ב זכות הגישה לערכאות בית משפט : הגישה לערכאות היא זכות יסוד5, שעליה מתחנך כל פרח משפטים, היא זכות כמעט מקודשת במשטר דמוקרטי6, זכות זו קיבלה בפסיקה מעמד על חוקתי, על אף שזכות זו אינה מעוגנת בחקיקה, אך היו מספר ניסיונו ת לעגנה בחקיקה שעד עתה לא צלחה7. 2 רע"א7504/95 ,יאסין נ' ימין ישראל( 'פ"ד נ2 ) 45 . 3 :הכנסת מחלקת מידע ומחקר: שלי לוי זכות ההתאגדות בישראל , כ"ט בסיוון תשס" ,ו25 ביוני2006 . 4 ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ 'כהנא ,פ"ד מז (4 ,) 100,106 . 5 ,מאמר: ליאב אורגד ויורם רבין מחקר י משפט כ"ט , התשע"ד- 2014 ', זכות הגישה לערכאות של נתיני אויב, עמ470 . 6 ראו: בג"ץ910/86 רסלר נ' שר הביטחון( , פ"ד מב2 ) 441 ( 1988 ). בג"ץ1358/91 ארשיד נ' שר המשטרה( , פ"ד מה2 ) 747 ( 1991 ). כתב העת פרקליטות המדינה אוגוסט 2019 , : ,משפט מפתח אריאל נתן : "הגבלת זכות הגישה לערכאות כאינטרס ציבורי: על תובעים טרדניים ."וצווים חסומים 7 'מלבד ההוראה בחוק יסוד: הממשלה, הקובעת שאין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פנייה לערכאות, הצעות חוק בעבר: בס15 להצעת חוק יסוד זכויות האדם והאזרח, ה"ח1085 משנת1973 " : כל אדם זכאי לפנות לערכאות שיפוטיות למימוש זכויותיו ולהגנה 4 הצעת חוק העמותות מעוררת חשש כבד לאי- חוקתיות, שכן היא פוגעת בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ובראשן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ו-חוק יסוד: השפיטה. אחת הפגיעות המרכזיות נעוצה בהגבלת סמכויות בית המשפט ובשלילה, הלכה למעשה, של זכותו של האזרח לפנות לערכאות. פגיעה זו פוגעת בזכות הגישה לערכאות– זכות יסוד הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומהעיקרון הבסיסי שלפיו לכל אדם זכות לקבל את יומו בבית המשפט, ולהגן על עצמו הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים. בנוסף, פגיעה זו עשויה להשליך גם על חוק יסוד: חופש העיסוק, שכן צמצום האפשרות לפנות לערכאות פוגע בזכותו של הפרט להגן על פעילותו המקצועית והעסקית. ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית חיזקה עם השנים את מעמדה כעקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, וכל פגיעה בה מחייבת בחינה קפדנית ועמידה באמות המידה של פסקת ההגבלה. ניתן למצוא בע"א733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, (פ"ד נא3 ) 577 , 629 ( 1997 ), עת ציין כבוד השופט חשין, כדלקמן: "...דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות - יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר- וכך אומַ ר אני - כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית- המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. בזאת נשתנתה הרשות השופטת משתי אחיותיה - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת- ששתי אלו האחרונות יוזמות ועושות, אם בתחום החקיקה ואם בתחום המעשה, בעוד אשר הרשות השופטת יושבת על מושבה ומצפה כי יבואו אליה לקבל את חוות- דעתה ואת הכרעותיה..." וכן: "..מסקנה נדרשת מאליה היא, כי קיומה של רשות ש ופטת- כאונה חיונית בגופה של המדינה הדמוקרטית- משמיע מעצמו איסור חסימת צינורות הדם המוליכים אליה, איסור חסימת דרכו של אדם לבית המשפט. הסדר ראוי לפנייה לבית משפט- כן; חסימת הדרך- בין במישרין בין בעקיפין- לא ולא..." " "באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות היסוד . ,זכות הגישה לערכאות היא מקור החיים של הרשות השופטת, והיא תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של זכויות היסוד .ולתפקידו של בית המשפט כזירה שבה יכול אדם לשטוח את ריבו עם השלטון שלילת זכות הגישה לערכאות חותרת תחת תפקידו של בית המשפט כמגן על זכויות האדם ועל ערכי יסוד של החוקה8. 12 . פגיעה בחוק יסוד: השפיטה הצעת החוק פוגעת באופן לא חוקתי בחוק יסוד : השפיטה , כאשר הצעת החוק מטילה איסור ישיר על בתי המשפט לדון בבקשות מגופים המקבלים רוב תרומותיהם ממדינות זרות . הפגם שנופל בהצעת החוק פוגע בעצמאות בית המשפט ובסמכויותיו . "עליהן , ובסעיף4 להצעת חוק יסוד: זכויות במשפט, ה"ח2256 משנת1994 " , המציעה לקבוע כי לכל אדם הזכות לפנות לרשויות שיפוטיות לשם הגנה על זכויותי ו ." 8 "אהרון ברק: "תיקון החוקה שאינו חוקתי ספר גבריאל בך361 , 377 ( 2011 .) 5 13 . מטרת הצעת החוק היא להרתיע את ארגוני החברה האזרחית שמשמשים כקול ביקורתי עצמאי ואינם תלויים במימון ממשלתי , ובפועל להשתיק את אותם ארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה ולפגוע ביכולתם להפעיל ,לחץ ציבורי, משפטי ופוליטי לקידום שקיפות שוויון וזכויות אדם . 14 . הצעת החוק נתפסת כרדיפה פוליטית כלפי ארגוני חברה אזרחית, במיוחד כלפי עמותות הפועלות לקידום זכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה, המקבלות תמיכה מישויות מדיניות זרות. עמותות אלו מרבות להביע ביקורת כלפי מדיניות הממשלה ומקדמות שיח ציבורי מגוון ועצמאי, והצעת החוק נתפסת כניסיון לצמצם את מרחב הפעולה שלהן ולהרתיע אותן מפעולה ציבורית. 15 . א פליה ממוסדת ושימוש פוליטי בתקנות מיסוי : ,הצעת החוק אינה חלה על כלל העמותות המקבלות מימון מחו"ל אלא ממוקדת בעמותות הנתמכות על ידי ישויות מדיניות זרות. לעומת זאת, עמותות המקבלות תרומות פרטיות מגורמים בחו"ל אינן כפופות להסדר זה, באופן המעורר חשש לאפליה מכוונת. בנוסף, הצעת החוק מקנה לשר האוצר שיקול דעת נרחב לפטור עמותות מסוימות מהחבות במס, דבר היוצר פתח לקבלת החלטות סלקטיביות על בסיס פוליטי . סמכות זו עלולה לשמש ככלי פוליטי להחרגת ארגונים המזוהים עם עמדות הקואליציה, ובעיקר ארגוני ימין, תוך פגיעה ממוקדת בעמותות הפועלות לקידום זכויות אדם, ערכי דמוקרטיה וייצוג קבוצות מיעוט. הצעה זו משתלבת במגמה מדאיגה של שימוש בדיני המס כאמצעי להחלשת החברה האזרחית ולנטרול ביקורת לגיטימית על פעולות הממשלה. מרכז מוסאוא קורא לחברי ועדת החוקה שלא לקדם את התיקון המוצע לחוק העמותות, המטיל מס של80% על תרומות שמטרתן לקדם שלום ולהגן על זכויות אדם ביש ראל ובשטחים. 16 . פגיעה בפעילי זכויות אדם בזירה המקומית ובינלאומי ת :מרכז מוסאוא מדגיש כי הצעת החוק נועדה להעמיק את הפגיעה בזכויות האדם, בין היתר באמצעות פגיעה ישירה בשליחים, פעילים ונציגים של ארגוני זכויות אדם הפועלים בזירה המקומית והבינלאומית. פגיעה זו עלולה לצמצם את מרחב הפעולה של אותם ארגונים, להגביל ,את שליחותם המקצועית והציבורית ולפגוע בשיתופי פעולה עם מוסדות וגורמים בינלאומיים בתחום ההגנה על זכויות האדם. 17 . אחריות בינלאומי ת להגנה על זכויות אדם: מאז מלחמת העולם השנייה, ההגנה על זכויות האדם אינה עוד עניין פנימי של מדינות ריבוניות, אלא נושא בעל השלכות בינלאומיות ברורות. המחויבות של הקהילה הבינלאומית לערכי זכויות האדם נולדה כתוצאה מהכשל המוסרי של העולם לנוכח הרדיפה והחיסול ההמוניים שבוצעו בגרמניה , ב אירופה וברחבי העולם בשנות השלושים והארבעים של המאה ה- 20 . השלום העולמי וכיבוד זכויות האדם הוכרו כערכים מרכזיים ונחוצים לשמירה על יציבות בין- לאומית. המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות התחייבו לפעול יחד, מתוך שותפות ואחריות הדדית, לקידום יחס של כבוד כלפי זכויות האדם וחירויות היסוד ולהבטיח את מימושן בפועל. מדינה הפוגעת בערכים אלה אינה פוגעת רק באזרחיה שלה, אלא מערערת את יסודות הסולידריות הבינלאומית ופוגעת גם בעמים אחרים ובעקרונות היסוד עליהם מושתתת השותפות בין מדינות דמוקרטיות. 9 9 הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם . 6 18 . הצעת החוק תביא לפיטורי מאות עובדי ם בארגוני החברה האזרחית , תנמיך את סכומי התרומות שמגיעות לארגונים בארץ, תנמיך את רמת המסים שמשלמים העמותות ותכביד על תקציב המדינה. להצעה יש השלכות כספיות ועל כן יש לבחון את ההשלכות הכ .לכליות של הצעת החוק ל סיכום: מרכז מוסאוא מביע דאגה עמוקה מהצעת חוק העמותות שמקדמת ממשלת ישראל, כחלק ממגמה כוללת של פגיעה בזכויות האדם וביסודות הדמוקרטיה במסגרת ההפיכה המשטרית. החוק צפוי לפגוע באופן ישיר בזכויות אזרחים ,מוחלשים בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, שוויון וכבוד האדם, ולצמצם את חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית– במיוחד אלה הפועלים לקידום זכויות מיעוטים, נשים וקבוצות מוחלשות. הצעת החוק מפלה לרעה עמותות המקבלות מימון מגורמים מדיניים זרים, תוך השארת פתח לשיקול דעת פוליטי וסלקטיבי במתן פטור ממס. מדובר במהלך מסוכן המבקש לסגור את המרחב האזרחי ולסתום פיות למול ביקורת על השלטון, בייחוד מצד ארגוני זכויות אדם. המרכז מדגיש כי יישום החוק יפגע גם ביחסים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות וגופים בינלאומיים שותפים לקידום זכויות אדם ושלום. המסמך ממקם את ההתנגדות לחוק גם בתוך הקשר היסטורי ומשפטי רחב יותר, בהדגישו את המחויבות הבינלאומית לזכויות אדם מאז מלחמת העולם השנייה, ואת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה.. מרכז מוסאוא קורא לבלום את חקיקת החוק ולהבטיח את ההגנה על חופש ההתאגדות ועל זכויות האדם לכלל האזרחים במדינה. בכבוד רב , ניבאל אבו ערדאת רכזת קידום מדיניות