חומר רקע
1
כ"ז באייר התשפ"ה
25
במאי
2025
:לכבוד חברי
ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון פתיחה בוועדת החוקה ביום2025
.5.
26
בהצעת חוק
'חדלות פירעון (תיקון מס9
) (צו עיכוב
הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-
2024
– הכנה לקריאה שנייה ושלישית
'תיקון מס9
לחוק חדלות פירעון
הוא הצעת חוק ממשלתית, שמוצע בה לעגן באופן קבוע
את האפשרות לקבל
."עיכוב הליכים" בזמן שחייב מנהל משא ומתן עם נושיו כדי להגיע איתם להסדר חוב
'הצעת החוק הנוכחית היא גלגול של תיקון מס4 לחוק, שהוסיף בשנת
2021
הסדר של עיכוב הליכים כהוראת
שעה זמנית לתקופת הקורונה. הוראת השעה נחקקה בשעתו
על רקע ה קשיים שחייבים רבים נקלעו אליהם באותה
תקופה, אך הובילה לבחינה ממשלתית של הצורך ב קביעת הסדר של
קבע במתכונת דומה, ובעקבותיה
מוצע כעת
עגן ל
,את ההסדר באופן קבוע אך
לערוך בו מספר תיקונים משמעותיים.
'הוראת השעה שבתיקון מס4
הוארכה מעת לעת מאז שנת2021
,ו כעת תוקפה הוא עד ליום31.7.25
.
רקע כללי
"עיכוב הליכים"
משמעו–
צו שיפוטי שמכוחו ,בין היתר חל
איסור על פירעון חובות העבר של החייב
(אלא אם
נקבע אחרת בחוק); לא ניתן לפתוח או להמשיך
ב הליכי
גבייה נגד החייב
ב או )הליך משפטי נגדו (בכפוף לחריגים
ועוד.
עיכוב הליכים ניתן
באופן מובנה ביחד עם צו לפתיחת
הליכים במסלול של הליך חדלות פירעון מלא, וכעת
מוצע לעגן באופן קבוע אפשרות לקבל צו כזה גם בה .ליך הסדר חוב לפי חלק י' לחוק
חוק חדלות פירעון כולל שני מסלולים עיקריים
עבור חייב ש
נקלע לקשיים :האחד –
הליך
חדלות פירעון מלא
(לפי חלק ב' לחוק)
, במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב חדל פירעון וניתן צו לפתיחת
הליכים
, ו
בס ופו ניתן להגיע
לשיקום כלכלי או
לפירוק .ב
הליך זה ,, ככלל
ניתנת
"הקפאת הליכים" המונעת מהנושים לפתוח נגד החייב
בהליכים .משפטיים או בהליכי גבייה עצמאיים לצד זאת, על החייב מוטלות הגבלות ביחס לניהול ענייניו
,הכלכליים
נאסר עליו לפרוע בעצמו את חובותיו
, ו
השליטה בנכסי
ו
ובפעילותו הכלכלית עוברת
ל
נאמן חיצוני , אשר
מפוקח על-י"די בית המשפט ונתפס כ"זרועו הארוכה.
ההליך
השני –
הליך
הסדר חוב (לפי חלק י' לחוק)
, שמאפשר
לחייב
ולנושים להסכים
על שינוי בתנאי הפירעון של החוב
בלי להיכנס ל הליך חדלות פירעון, וזאת תוך הותרת
השליטה בידי החייב בזמן המשא ומתן להסדר ולאחריו .
ההנחה המקובלת
היא כי לרוב
הסדר מחוץ להליך חדלות פירעון מלא הוא
עדיף לחייב, לנושים ולמשק –
הוא
מאפשר לחסוך את "השמדת הערך" הכרוכה בהליך חדלות פירעון הן ברמה של ההליך הבודד והן ברמה
של המשק
כשמדובר ב"גל" של הליכים; הוא מונע את ההשלכות השליליות על החייב שכרוכות
באיבוד השליטה בנכסיו
כח
לק מובנה ב .הליך חדלות פירעון; והוא מאפשר להפחית את העלות של ההליך
על כן, יש אינטרס כללי לעודד
הסדרי חוב, ו "עיכוב
ה הליכים" יכול לסייע בהגעה
אליהם,
מאחר שהוא
נותן
לחייב "מרווח
נשימה" שיאפשר לנהל משא ומתן .עם הנושים ולהגיע איתם להסכמות
2
,ואולם
חוק חדלות פירעון
לא כלל בנוסחו המקורי התייחסות מפורשת לעיכוב הליכים מלא במסלול של
הסדר
חוב. האפשרות לקבל הקפאת הליכים
מלאה ניתנה
אז רק בהליך חדלות פירעון מלא,
שכולל מינוי נאמן חיצוני
שמנהל ומפקח על ההליך ו כן ניתנות
הגנות נוספות לנושים (
ונכון להיום היא אפשרית גם
ב
מסלול
של הוראת
השעה הזמנית שבתיקון4 –
.)ראו להלן
בעת חקיקת חוק חדלות פירעון, הוא כלל הסדר שנחקק כהוראת שעה ונקרא– "משא ומתן מוגן ". הסדר זה נועד
לאפשר לחייבים זמן שקט לניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב. ואולם, בשונה מעיכוב ההליכים
,המוצע כעת
ניתנה אז
הגנה מצומצמת יותר
לחברות ציבוריות ולחברות אג"ח
בלבד, שעיקרה היה כי נאסר על
נושה להעמיד את חובו לפירעון מיידי לתקופה
של חצי שנה .
ההסדר לא כלל מינוי של נאמן או פיקוח של בית
.משפט והכניסה אליו היתה לפי החלטה עצמאית של הדירקטוריון אך רף הכניסה להסדר
זה
היה גבוה, שכן
הדירקטוריון היה צריך לפיו לאשר כי התאגיד יוכל לפרוע את חובותיו
ב תשעת החודשים
הקרוב
םי , ולמיטב
ידיעתנו , בפועל, לא נעשה בכך שימוש
של ממש, ול .כן כשהסתיימה תקופת הוראת השעה ההסדר לא הוארך
'תיקון מס4
בשל התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות השונות שנקבעו
בעקבות זאת
, נפגעה פעילותם של עסקים רבים א שר
התקשו לעמוד בהחזר החוב שלהם, והתגבר החשש מ"גל" של עסקים שיקרסו בשל
כך .
כמענה
לחשש זה , נחקק במרץ2021
'תיקון מס4 לחוק. התיקון בע ק כהוראת שעה
הסדר מיוחד המאפשר לחייבים
שבוחרים במסלול של הסדר חוב
לפי
חלק י' לחוק, לקבל גם בהליך זה ל צו"עיכוב הליכים"
.הוראת השעה נועד
ה
להקל על
חייבים שנקלעו לקשיים בשל משבר הקורונה
,לחזור למסלול עסקים תקין תוך הגעה לה סכמות עם
,הנושים
.וזאת בלא להיכנס להליך חדלות פירעון מלא על כל המשמעויות שלו ההנמקה המרכזית שלוותה להצעת
'החוק המקורית של תיקון מס4
היתה כי הוא מוצע "בשל הנסיבות הייחודיות של המשבר ובהתבסס על ההנחה
שהקושי הכלכלי נובע מסיבות חיצוניות" (ה"ח הממשלה1391
מיום11.1.2021
', בעמ229
.)
לצד יתרונותיו של
ההסדר –
עבור החייב, הנושים והאינטרס הכללי–
יש בו גם פגיעה
בזכויות הנושים.
עיכוב
ההליכים מעביר את החייב למשטר משפטי קולקטיבי ו מונע
מכל נושה את האפשרות
לפעול עצמאית כדי לגבות
את חובו .
,ואולם בשונה מהליך רגיל של חדלות פירעון, בזמן עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב לא מתמנה
לחייב נאמן חיצוני
.המנהל את נכסיו, והשליטה בנכסים ובהתנהלות הכלכלית נותרת בידי החייב
" מתן
עיכוב הליכים
" לחייב
בלי שמתלוות לו הגנות מתאימות לנושים
מעלה מספר חששות :חשש כי החיי ב
ינצל את "עיכוב ההליכים" כדי
"להבריח נכסים" ולהתחמק מתשלום חובות או
להעדיף נושים שלא לפי סדר
הנשייה החוקי, ו חשש כי החייב ימשיך בתקופת עיכוב ההליכים
להתנהל,, אף בלי כוונה
באופן שיחריף את עומק
חדלות הפירעון שאליו יגיע–
ובכך בסופו של דבר יפגע
בקופת הנשייה ש .תישאר לחלוקה לנושים
,לפיכך
מאחר שב עיכוב ההליכים מכוח תיקון4
,לא ממונה לחייב נאמן
נכללו בו הגנות אחרות לנושים
:וביניהן
מדובר ב
צו שיפוטי
ויש תנאי סף
לקבלתו ;הצו
הוא
לזמן קצוב
של עד
ארבעה חודשים ;בתקופ
ת עיכוב ההליכים
החייב נדרש
לפעול רק בדרך העסקים הרגילה
וכל פעול ;ה חריגה כפופה לאישור בית המשפט כמו כן, בעת עיכוב
ה ליכים ממונה
"מנהל הסדר" שתפקידו
לפקח מטעם בית המשפט על פעולות החייב ולשמור על האינטרסים של
הנושים
, ו ,במקביל
עליו
.לעזור לחייב ולנושים להגיע להסכמה על הסדר החוב ולסייע ביישום הוראות ההסדר
הוראת
השעה
נכנסה לתוקף ביום18.3.2021
ו
הוארכה
מאז
מעת לעת, ו ,כאמור תוקפה הוא עד ליום31.7.25
.
3
נתונים
בזמן הוראת השעה הממשלה אספה
נתונים :הנוגעים ליישום ההסדר, שעיקריהם בטבלה שלהלן
תאגידים
תקופה ראשונה
18.3.21
עד
18.9.21
(6
)חודשים
תקופה שניה
ושלישית
18.9.21
עד18.9.22
(
12
)חודשים
תקופה רביעית
19.9.22
עד18.9.23
(
12
)חודשים
תקופה חמישית
19.9.23
עד
30.6.24
(9
)חודשים
סה"כ
בקשות לעיכוב
הליכים להסדר
חוב
43
48
54
24
169
החלטות לעכב
הליכים
35
38
44
17
134
(
33
)בקשות נדחו
הסדרים שאושרו
6
33
(
22
מתוכם–
הסדרים בבקשות
שהוגשו בתקופה
)הראשונה
21
(5
מתוכם–
הסדרים בבקשות
שהוגשו בתקופה
)השלישית
7
67
בקשות להסדר
חוב רגיל
7
13
27
12
59
בקשות לצו
לפתיחת הליכים
בהליך חדלות
פירעון רגיל
470
1402
1,186
1,130
4,188
79%
מ בקשות התאגידים לעיכוב הליכים( נענו בחיוב וניתן בהן צו134
החלטות לתת צו מתוך169
.)בקשות
50%
מההחלטות לעכב הליכים של תאגידים
הובילו
( להסדר חוב שאושר67
מתוך134
.)
יחידים
תקופה ראשונה
18.3.21
עד
18.9.21
(6
)חודשים
תקופה שניה
ושלישית
18.9.21
עד18.9.22
(
12
)חודשים
תקופה רביעית
19.9.22
עד
18.9.23
(
12
)חודשים
תקופה חמישית
19.9.23
עד
30.6.24
(9
)חודשים
סה"כ
בקשות לעיכוב
הליכים להסדר
חוב
54
100
69
72
295
החלטות לעכב
הליכים
32
73
64
61
230
הסדרים שאושרו
1
19
46
30
96
בקשות להסדר
חוב רגיל
276
606
657
393
1,932
בקשות לצו
לפתיחת הליכים
בהליך חדלות
פירעון רגיל
10,123
19,890
19,829
14,044
63,886
:מתוכן
47,889
;בסמכות ממונה
15,997
בסמכות רשמי
הוצל"פ
78%
מהבקשות של יחידים( נענו בחיוב וניתן בהן צו עיכוב הליכים230
החלטות לתת צו מתוך295
.)בקשות
42%
מההחלטות לעכב הליכים של יחידים( הובילו להסדר חוב שאושר96
מתוך230
.)
עמדת הממשלה,
בהתבסס על
נתונים אלו ו
עבודת המטה שביצעה,
היא כי
האפשרות לתת צו ל עיכוב הליכים
לגיבוש הסדר חוב
הכרחי
ת גם בשגרה, ועל כן יש מקום לחוקק הסדר של קבע שיעגן אותה .
4
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, הנתונים מצביעים על ביקוש לסעד עיכוב ההליכים, אשר נובע בחלקו מצורך
אמיתי בשקט זמני מהליכי גבייה שיאפשר גיבוש סופי של הסכמות ו השגת תמיכת הרוב הדרוש לאישור הסדרי
חוב באסיפות בעלי העניין. עוד לפי המוסבר בהצעת החוק, נמצא כי
עיכוב הליכ ים ,מעודד את הצדדים לנהל מו"מ
נותן להם הזדמנות אמיתית להגיע להסדרי חוב מוסכמים בלי שיתמנה לחייב נאמן ותילקח ממנו השליטה בענייניו
הכלכליים, ו.מגדיל במקרים מתאימים את סיכוייו של החייב להגיע להסדר חוב
,ואולם לעמדת הממשלה
ההסדר כפי שחוקק בהוראת השעה הוא רחב מד י
ואינו מאוזן, ו בחלק מהמקרים
החייבים עשו בו שימוש לרעה .דברי ההסבר כוללים מספר דוגמאות לכך
, ובהן:
-
תאגידים נכנסו למסלול עיכוב הליכים
גם כשידעו שמצבם מצדיק הליך חדלות פירעון
מאחר שהקשיים
שנ
קלעו
.אליהם לא אפשרו להם להציע הסדר חוב שיאושר על ידי הנושים
-
תאגידים נכנסו לעיכוב הליכים
כדי למשוך זמן
ו לדחות את המועד שבו תעבור השליטה לנאמן, מה שהוביל
.להשמדת ערך לנושים בתקופה שבה התאגיד בעיכוב הליכים בלי סיכוי סביר להגיע להסדר
-
תאגידים נכנסו לעיכוב הליכי ם כדי לאפשר להנהלת התאגיד להשפיע
על מי שיתמנה למנהל ההסדר
, כ די
שבהמשך הוא ימשיך לכהן גם כנאמן בהליך חדלות פירעון, באופן שעוקף את מנגנון מינוי הנאמנים שתכליתו
.להבטיח מינוי עצמאי ובלתי תלוי
-
נעשה ניצול לרעה של המעבר בין המסלולים–
תאגיד שהחל הליך
ל הסדר חוב ועבר באופן מלאכותי לחדלות
פירעון
כדי לכ סות את חובותיו
לעובדים מכספי הביטוח הלאומי .
לכן הסדר הקבע שמציעה הממשלה בתיקון זה כולל
"מסננת
כניסה"
מצומצמת יותר
להסדר עיכוב ההל
יכים ,
כמפורט להלן.
הצעת החוק
הצעת החוק שומרת על המודל העקרוני שקיים בהוראת השעה .
מוצע בה לאפשר לחייב שפונה למסלול של הסדר
חוב, לקבל צו
שיפוטי ש"ל "עיכוב הליכים הדומה במהותו ל
זה
'שניתן בתיקון מס4
,
וכן לעיכוב ההליכים שניתן
לחייב .בהליך חדלות פירעון מלא
ואולם , בשונה מהליך חדלות פירעון, לחייב
לא ימונה נאמן חיצוני , אלא הוא
,ימשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים. לפי המוצע
בית המשפט ימנה "מנהל הסדר "
שאינו מקבל
.לידיו את הניהול של ענייניו הכלכליים של החייב, אך יוקנו לו סמכויות פיקוח ודיווח לבית המשפט
,לצד זאת ,בהמשך לעבודת המטה שנערכה מוצעים מספר תיקונים
ביחס ל,הסדר של הוראת השעה ו :ביניהם
-
מוצע להקשיח את תנאי הכניסה להליך
. למשל , מוצע כי הבקשה לעיכוב הליכים תוגש רק ביחד עם בקשה
ל אישור
הסדר חוב
לפי סעיף321
לחוק ,
ותכלול
את הסדר החוב הבשל שמוצע לנושים . זאת בשונה מהוראת
השעה שאינה מגבילה את המועד להגשת הבקשה לעיכוב הליכים
ומחייבת לצרף רק מתווה ראשוני
של הסדר
.החוב
בנוסף, מוצע כי תאגיד יוכל לבקש עיכוב הליכים רק אם בהסדר שהוא מציע
עסקו יישאר פעיל , וכי הבחינה
שעורך בית המשפט לצורך אישור הבקשה
תכלול רכיבים נוספים
כמו: בחינה אם מתן הצו צודק וראוי
בנסיבות העניין ולא פוגע בנושים יתר על הנדרש; אם מאזן הנוחות נוטה לטובת החיי ב; והאם יש לחייב
חובות כלפי עובדיו.
5
-
מוצע
לשנות את
משך צו עיכוב ההליכים – תוך קיצורו לחייב שהוא תאגיד והארכתו לחייב יחיד .לפי הוראת
השעה, עיכוב ההליכים לתאגידים וליחידים ניתן לתקופה של עד90
עד+ ימים30
,ימים בנסיבות מסוימות
כלומר120
ימים בסה"כ. כעת מוצע
לגבי חייב שהוא תאגיד– לקצר
את התקופה שתארך בסה"כ עד105
ימים כולל הארכות (תקופה ראשונית של עד
45
ימים ,ה ארכות
אפשרי
ו ת נוספות של עד30
ימים ועוד30
ימים
נ וספים)רק בהסכמת רוב הנושים המחזיקים ברוב ערך תביעות החוב , ולגבי חייב יחיד– להאריך
את התקופה
עד ל-
180
.ימים כולל הארכות
-
מוצע שינוי בתפקידו של מנהל ההסדר
. בעוד שלפי
הוראת השעה תפקידו היה כפול: פיקוח על ההליך, וסיוע
,לחייב ולנושים בהגעה להסדר החוב; לפי המוצע, תפקידו יהיה פיקוחי בלבד מתוך הנחה כי הוא "נכנס
לפעולה" בשלב שבו יש כבר הסדר יחסית
מגובש .
בנוסף, מרבית הסמכויות שהוקנו למנהל ההסדר בהוראת
השעה אינן מוצעות ברמת.החקיקה הראשית, והכוונה היא לקבוע אותן, כנראה באופן חלקי, בתקנות
-
מוצעים תיקונים בזכויות הדיוניות שהוקנו לנושים בהליך.
בהוראת השעה הוקנו זכויות דיוניות לנושים
המתנגדים למתן ה צו (בהליך לגבי חייב שהוא תאגיד– ניתן להגיש התנגדות ל בקשה, ובהליך של חייב שהוא
יחי ד–
)מי שרואה עצמו נפגע מהעיכוב זכאי לבקש את ביטול הצו
; ואילו
בהצעת החוק אין התייחסות
להוראות הליכיות אלו (ייתכן
)שהכוונה כי חלקן יעוגנו בתקנות.
-
מוצעים תיקונים
שנועדו ליצור הפרדה קשיחה יותר בין הליך הסדר חוב להליך חדלות פירעון . למשל, מוצע
כי מנהל ההסדר לא ימונה כנאמן בהליך חדלות פירעון של אותו חייב (הגבלה זו קיימת היום בהוראת השעה
.)רק לגבי יחידים ומוצע להרחיבה גם לתאגידים
-
מוצעת האחדה בהסדרים שונים
החלים על תאגיד
ים ויחידים
, כש בעיקרו של דבר ההסדר
מעוצב
בהתאם
למודל החל על תאגידים.
נקודות לדיון:
1.
ד
יון בנתונים –
מוצע כי הוועדה תקבל עדכון מן הממשלה ביחס לנתונים העדכניים באשר לשימוש בתיקון
'מס4
, לרבות שיעור הבקשות
לעיכוב הליכים שאושרו;
שיעור המקרים שבהם עיכוב ההליכים הוביל
.להסדר חוב, ומידת הצלחתם של הסדרי החוב שהגיעו אליהם
כמו כן, מוצע כי הממשלה תציג נתונים השוואתיים ביחס לשימוש בהליך חדלות פירעון"הרגיל"
לפי חלק
'ב לחוק
לשם שיקום כלכלי , ונתונים על המעבר בין הליך של הסדר חוב'להליך שיקום כלכלי לפי חלק ב .
2.
דיון בהנחות המוצא בבסיס התיקון –
מוצע כי הוועדה תדון
בהנחות המוצא של התיקון כפי שהוצגו על-
:ידי הממשלה בדברי ההסבר, ובראשן
א.
יש צורך בהסדר של עיכוב הליכים שלא כחלק מהליך חדלות פירעון בניהול נאמן –
הנחת המוצא
בבסיס התיקון היא ע כי יכוב הליכים בהליך של הסדר חוב לפי חלק י' הוא הכרחי גם שלא בתקופת
הקורונ
ה המשברית. יש לשים לב, כי מסקנה זו עומדת במתח מסו
ים מול התפיסה שהנחתה א ת
המחוקק בחקיקת חוק חדלות פירעון,
שלפיה המעבר להליך הקולקטיבי ועיכוב ההליכים כלפי
הנושים הולכים יד ביד עם מינו .י נאמן חיצוני שלוקח לידיו את ניהול ענייניו הכלכליים של החייב
6
ב.
ההסדר שבתיקון4
הוא רחב מדי ואינו מאוזן
ויש לצמצמו –
הנחת המוצא השנייה העומדת בבסיס
התיקון היא כי
בחלק מהמקרים החייבים עשו שימוש לרעה
בהסדר שבתיקון4
(ראו לעיל דוגמאות
.)שהובאו לכך מתוך דברי ההסבר הדיון במסקנה זו חשוב, שכן כפועל יוצא ממנה מוצע בתיקון9
"להדק" את התנאים לקבלת עיכוב הליכים במספר נקודות משמעותיות
.כמפורט להלן
3.
דיון במודל הצמצום
המוצע בתיקון –
מוצע כי הוועדה תשמע מהממשלה מהו המודל הבסיסי העומד
'בבסיס תיקון מס9.
,לפי דברי ההסבר 'בשונה מהגיונו של תיקון מס4
,
בתיקון החדש עיכוב ההליכים
נתפס
כמעין סעד זמני , שהוא הליך הנלווה לבקשה עיקרית אחרת שהיא הבקשה
לאישור הסדר חוב.
,מתוך שינוי תפיסתי זה מוצע לשנות מספר נקודות מפתח לאורך חייו של ההליך
כמו :
(א) הוספת דרישה
כי הבקשה לעיכוב הליכים תוגש רק ביחד עם הבקשה לאישור הסדר החוב , ובמובן זה יצורף לה הסדר
חוב"בשל" יחסית ולא רק מתווה ראשוני שלו ; (ב) הוספת מבחנים שבית המשפט ישקול בהחלטה אם
לתת עיכוב הליכים
ה דומים במהותם למבחנים החלים על מתן סעדים זמניים; (ג) שינוי בתפקידו של
מנהל ההסדר–
הורדת התפקיד שהוקנה לו בתיקון 'מס4
,לסייע לחייב ולנושים בגיבוש הסדר החוב
והותרת תפקידו הפיקוחי בלבד .
בשים לב
לאמור , נציע לוועדה לבחון את הגיונו של המודל
המוצע –
מצד אחד ,ה צמדת עיכוב ההליכים
לבקשה עיקרית לאישור ההסדר נועד
ה
לתרום לכך
ש עיכוב הליכים
יינתן רק במקרים שיש היתכנות אמיתית להגיע להסדר חוב, ויש בכך יתרון מבחינת הפחתת הפגיעה
.בזכויות הנושים למקרים המתאימים בלבד
מצד שני ,
האם
אין חשש ש מתן צו עיכוב הליכים רק בשלב הגשת
ה בקשה לאישור הסדר
ה
חוב,
יוביל לכך
שלא י
י נתן צו במצבים שבהם הוא נדרש כדי לאפשר"
מרווח
נשימה"
לחייב לצורך
גיבוש
ו
של ?אותו הסדר
האם לא ניתן לחשוב על אמות מידה אחרות שיאפשרו להבחין בין חייבים ש"מתאימים" להליך ובין
?כאלה שמבקשים לנצלו לרעה
יצוין כי בחקיקה שקדמה לחוק חדלות פירעון (סעיף233
לפקודת החברות וסעיף350
,)לחוק החברות
ניתנה האפשרות לתת עיכוב הליכים לצורך
גיבוש
או
אישור
של תכנית שיקום, וכך גם התפיסה שעמדה
ביסוד המשא ומתן המוגן הייתה מתן "מרווח נשימה" דווקא בשלב מוקדם יחסית ולפני שהגיע לשלב
איש.ור הסדר החוב
4
.
המודל המוצע ביחס ליחידים–
בתיקון 'מס4 נכללו הוראות ש החילו הסדרים ייחודיים ביחס לעיכוב
הליכים בחייבים שהם י חידים
שאינם נכללים בהסדר המוצע (ל ,משל
פ ירוט ביחס
ל תפקידו של מנהל
ההסדר;
או קביעת ברירת מחדל של קבלת החלטה
במעמד צד אחד כשמדובר בחייב שהוא יחיד) .מוצע
כי הוועדה תבחן את ההצדקה להשמטת הסדרים אלה ואת
ה צורך
ב עריכת התאמות ספציפיות נוספות
בהסדר ה מוצע
ביחס לע יכוב הליכים
ל גבי.חייבים שהם יחידים