חומר רקע

​ ​ לכבוד​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​כ"ז באייר תשפ"ה​ ח"כ שמחה רוטמן​ ​ ​ ​ ​ ​ 25/5/2025 ​ יו"ר ועדת ,חוקה חוק ומשפט שלום ,רב :הנדון נייר עמדה מעודכן בעניין הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני )חקיקה (הוראת ,)שעה –התשפ"ה2025 מטעם המרכז האקדמי למשפט ועסקים הקליניקה- למניעת הרשעות שווא וזכויות בהליך הפלילי בהמשך לישיבת הועדה מיום -ה 14 למאי 2025 בעניין הצעת החוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני )חקיקה (הוראת ,)שעה –התשפ"ה2025 ובהתאם לנאמר ,בדיון המרכז האקדמי למשפט ,ולעסקים באמצעות הקליניקה למניעת הרשעות שווא וזכויות בהליך ,הפלילי מעדכן את נייר העמדה שהוצג בדיון הקודם ;כדלקמן בעקבות הדיון שהתקיים ביום 14.5.25 עלה הצורך להדגיש את חשיבות חקיקת הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני )חקיקה (הוראת ,)שעה –התשפ"ה2025 . יודגש כי המרכז האקדמי למשפט ,ולעסקים באמצעות הקליניקה למניעת הרשעות שווא וזכויות בהליך ,הפלילי מברך על הצעת החוק .שבנדון מדובר בצעד חשוב לקראת תיקון עיוותים ארוכי שנים בהליך ,הפלילי כאשר אוכלוסיות מוחלשות כמו קטינים ואנשים עם מוגבלויות שכליות או נפשיות נתונים לסיכון גבוה להודאות שווא והפללה .עצמית נוכחות עורך דין בעת חקירתם אינה בגדר מותרות אלא תנאי יסוד למימוש עקרונות ההליך ההוגן ולהבטחת ההגנה על זכויות .חוקתיות הצורך עולה הן מנתונים אמפיריים של הודאות שווא באוכלוסיות אלו והן מאמנות האו"ם שישראל חתומה עליהן והתחייבה לפעול .לפיהן 1 .​נתונים אמפיריים וחשיבותם על פי דו"ח שפורסם בשנת 2022 -ב The National Registry of Exonerations בארה"ב ( https://exonerationregistry.org /) , עולה באופן חד משמעי כי קיימת מועדות גבוהה של נחקרים מתחת לגיל 18 ואנשים עם מוגבלות 1 ​ ​ שכלית או נפשית להודאות .שווא נמצא כי מתוך 3,060 הרשעות שווא ,שנבחנו ב 365 מקרים הייתה מעורבת הודאת שווא ( שהינם 12% מכלל הרשעות )שווא :מתוכם .א 34% מהודאות השווא ניתנו על ידי .קטינים .ב 69% על ידי אנשים עם מוגבלות שכלית או .נפשית .ג לעומת ,זאת רק 8% מהודאות השווא ניתנו על ידי בגירים ללא .מוגבלות נתונים אלו מדגישים את הצורך הדחוף במנגנוני הגנה מיוחדים לקטינים ולאנשים עם מוגבלות שכלית או ,נפשית ובראשם נוכחות סנגור .בחקירה 2 .​עיגון בזכויות חוקתיות ואמנות בינלאומיות כמו ,כן הצעת החוק באה להשלים את החסר הקיים כיום בחקיקה הישראלית בכל הנוגע לזכות לנוכחות סנגור בחקירה של קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או .נפשית סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ,)מעצרים -התשנ"ו1996 קובע את זכות ההיוועצות בעורך ,דין אך אינו כולל הסדר לגבי נוכחות עורך הדין בחקירה שיוכל לתווך לקטין את החקירה .בפועל לפי סעיף 40 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ( 1991 ,) המדינות החברות מתחייבות להבטיח לילדים בהליך פלילי סיוע ,משפטי נגישות להבנה של ההליך ,וזכויותיהם והגנה מפני הפללה .עצמית כמו ,כן על פי סעיפים 12 -ו13 לאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ( CRPD, 2006 ,) המדינות החברות מתחייבות להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלות להכרה כשווים בפני ,החוק ולהשתתפות שוויונית ויעילה בהליכים ,משפטיים לרבות במעמד של חשודים .ונתבעים סעיף 12 ( 3 ) לאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ( CRPD, 2006 ,) מחייב את המדינות להבטיח לאנשים עם מוגבלות גישה לתמיכה הנדרשת למימוש יכולת .משפטית סעיף 12 ( 4 ) מחייב את המדינות להבטיח מניעת ניצול לרעה וכי יינקטו כל האמצעים הנדרשים לכיבוד כבוד ,האדם רצונו והעדפותיו ויהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי .הוגנת סעיף 13 מדגיש את החובה להעניק סיוע נאות ונגישות ,להליכים לרבות ייצוג .משפטי נוכחות סנגור בעת חקירת אדם עם מוגבלות היא דרך מרכזית להבטיח מימוש אפקטיבי של זכויות .אלה 2 ​ ​ ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות -ב30 במרץ 2007 ואישררה את האמנה -ב28 בספטמבר 2012 . על ,כן יש לראותה מחוייבת להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בהתאם .לאמנה 3 .​הרחבת תחולת החוק לאוכלוסיות נוספות לגופו של ,החוק אנו מציעים להרחיב את תחולת החוק כך שיכלול גם אוכלוסיות ,אחרות שאף הן מועדות להודאות :שווא מכורים לחומרים משני ,תודעה בני ,מיעוטים ,מהגרים .וזרים כל עוד מתקיים אותו רציונל – פגיעות ,גבוהה הבנה לקויה של ההליך המשפטי וחשש מהפללה עצמית – אין הצדקה להחריג קבוצות .אלו מדובר באפליה בלתי מוצדקת הפוגעת בעקרון השוויון בפני .החוק 4 .​הקושי באיתור מוגבלות נפשית בזמן אמת והצעת מנגנון זיהוי והתייעצות מקצועית בעיה מהותית ,נוספת שאינה מקבלת מענה מספק בנוסח החוק ,המוצע היא הקושי של חוקרי המשטרה לזהות בזמן אמת אדם עם מוגבלות .נפשית ישנם מקרים רבים בהם המוגבלות מתפרצת לראשונה בעת ,האירוע כמו התקף פסיכוטי ראשון או הופעת .סכיזופרניה בהיעדר אבחנה ,מוקדמת החוקרים נדרשים לקבל החלטה תחת חוסר ,ודאות באופן שעלול להוביל לפגיעה בזכויות .הנחקר לאור ,זאת יש לעגן בחוק מנגנון שיחייב את החוקר להתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך בכל מקרה של ,חשד ולשקול שילובם של "מנגישי "צדק כגשר בין המערכת המשפטית לבין .הנחקר החלת חובה זו תבהיר כי לא ניתן להתבסס רק על שיקול דעת אינטואיטיבי של ,החוקר אלא יש לעגן את ההחלטה על בסיס ,מקצועי לרבות תיעוד בכתב והגדרה ברורה של .התהליך 5 .​עמדת הקטין והוריו בנוגע לייצוג דו"ח ועדת דנצינגר ממליץ כי בנוסף ליידוע החשוד הקטין על זכותו לנוכחות הסנגור בחקירתו יש לעדכן גם את ההורה של .החשוד קטינים רבים אינם מבינים לעומק את משמעות הזכות ,לייצוג או שמוותרים עליה בלחץ .הסיטואציה ,לעיתים גם הורים עצמם נוטים להירתע מהליך משפטי מתוך רצון לרצות את החוקר או מתוך אמונה כי לילד שלהם אין מה להסתיר . אי ,לכך המרכז האקדמי למשפט ועסקים ממליץ כי יש לעגן חובה להבהרה מקדימה של הסנגור בפני ההורה .והקטין הסנגור יסביר את זכויותיו של הנחקר וההשלכות על הויתור .לזכות הסבר זה רצוי שייערך פנים מול פנים כאשר הדבר אפשרי או בשיחת וידאו או .טלפון במצב כזה 3 ​ ​ ההורה והקטין יקבלו את התמונה המלאה לגבי זכויותיו של הקטין והסיכונים הכרוכים בויתור על זכותם לנוכחות סנגור מטעמם .בחקירה ,בנוסף יש להתייחס התייחסות מיוחדת לסוגיה של קטינים השוהים במעונות נעולים בעקבות תיקי .נזקקות סוגיה זו מציפה שורה של אתגרים ייחודיים ,וקריטיים המחייבים התייחסות חקיקתית והסדרתית ייעודית בכל הנוגע לזכותם לייצוג משפטי בעת חקירה .פלילית קטינים אלו אינם שוהים במסגרת משפחתית רגילה אלא מצויים תחת חסות ,המדינה לעיתים לאחר הכרזה עליהם כקטינים נזקקים בצו בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול ,)והשגחה –התש"ך1960 . בהקשר ,זה חשוב להבין כי קטין שנמצא במעון נעול אינו נהנה מסמכות הורית פעילה שתשמש עבורו כגורם ,מלווה מייעץ או .מגן ,לעיתים דווקא הרקע שהביא את הקטין למצב של נזקקות כולל ,הזנחה התעללות או ניתוק ממשי מהוריו או ממי שמונה כאפוטרופוס .שלו מכאן נובע כי אין מי שיבחין במקומו בהשלכות חמורות של ויתור על ייצוג ,משפטי ואין מי שיבטיח כי ההליך מתבצע תוך שמירה על .זכויותיו במקרים אלו נוכחות סנגור בעת חקירה הינו תנאי הכרחי לשם הבטחת מינימום של הליך .הוגן ללא עורך ,דין הקטין חשוף למנגנון חקירה שהוא איננו מבין את כלל ,מרכיביו אינו מודע למשמעות הדברים שהוא ,אומר ועלול להסכים או להודות בדברים שלא התרחשו – בין אם מתוך ,בלבול פחד או רצון "להיפטר ."מהחקירה ,לפיכך אנו ממליצים כי במקרים בהם מדובר בקטין השוהה במעון נעול מכוח צו ,שיפוטי יש לקבוע בחוק כי תתבצע פנייה מיידית לסנגוריה ,הציבורית אשר תדאג להצבת עורך דין לקטין לפני כל חקירה .פלילית יש לוודא כי הסנגור יפגוש את ,הקטין פנים אל פנים ככל ,הניתן או בשיחה טלפונית או בווידאו – ויבצע הסבר מקדים הן בנוגע לזכויותיו של ,הקטין הן בנוגע להשלכות האפשריות של ויתור על .סנגור באותה ,מידה מומלץ כי עמדת הסנגור תתועד בפרוטוקול החקירה ותהיה תנאי מוקדם לקבילות כל ויתור מצד .הקטין זהו מנגנון בלימת נזקים ,מניעתי שיכול לחסוך עיוותי דין ,חמורים מניעת הודאות ,שווא והגנה על קטינים מהשפעות בלתי הפיכות של מערכת אכיפה שמטבעה נוטה לעיתים להתעלם מהמורכבויות הפסיכולוגיות של .הנחקר 6 .​נוכחות עו"ד גם בחקירת חוקר מיוחד קיימת נטייה שגויה להניח כי חקירה על ידי חוקר ילדים או עובד נוער הינה מספקת וממתנת את .הקשיים כיום חקירת קטינים בישראל מבוצעת על ידי חוקר ילדים מיוחד שהוסמך לכך לפי חוק .הנוער תפקידו לכלול התאמת החקירה ,לגיל לרמה הקוגניטיבית ולמצב הרגשי של .הקטין 4 ​ ​ החוקר המיוחד בוחר את מועד ואופן החקירה מתוך שיקולי טובת ,הילד ועשוי אף להמליץ על חקירה-אי או מסירת עדות .בלבד יחד עם ,זאת חוקר הילדים מדווח לפרקליטות והוא חלק מהגוף ,החוקר גם אם הוא מגיע עם רגישות וטובת ,הילד עדיין הוא תחת גורמי .החקירה גם חקירה זו היא חלק מההליך הפלילי ועשויה להוביל .להרשעה היותו של החוקר איש טיפול אינה מחליפה את תפקיד .הסנגור לחוקר אין תפקיד .ייצוגי-משפטי ולא יכול להיות תחליף לסנגור מטעמו של .הנחקר סנגור יבטיח שמירה אקטיבית על זכויותיו ,המשפטיות מניעת הפללה ,עצמית ווידוא של כשירות .ההליך נוכחות עורך דין לצד החוקר המיוחד מבטיחה לא רק תקשורת רגישה עם הקטין – אלא גם שמירה על זכויות משפטיות והליך .הוגן 7 .​שיקולי יעילות משפטית ומנהל תקין נוכחות עורך דין בחקירה איננה רק אמצעי למימוש זכויות ,החשוד אלא גם כלי מרכזי לייעול ההליך .הפלילי כאשר חקירה מתנהלת באופן לא ,מותאם במיוחד מול קטינים ואנשים עם ,מוגבלות התוצאה עלולה להיות הודאה בלתי ,קבילה בקשות רבות לפסילת ,ראיות הליכים ,חוזרים דחיות .ועיכובים לעניין זה יודגש כי תיעוד מצולם של חקירה אינו יכול להוות תחליף לנוכחות ,סנגור שכן הוא נבחן בדיעבד – לעיתים חודשים ואף שנים לאחר החקירה – בעוד שנוכחות סנגור מאפשרת מניעת ליקויים בזמן .אמת ,בכך מתאפשר הליך ,מהיר ,ברור שבו פחות טעויות ופחות .ערעורים כל אלה חוסכים משאבים יקרים למערכת ,המשפט מחזקים את אמון הציבור במערכת ומבטיחים הכרעות צודקות .יותר 8 .​המלצות אופרטיביות לסעיפי החוק 1 .​להרחיב את תחולת החוק לאוכלוסיות נוספות מעבר לקטינים ובעלי מוגבלות נפשית או .שכלית 2 .​לעגן חובה להתייעצות עם גורם טיפולי במקרה של חשד למוגבלות .נפשית 3 .​לחייב יידוע גם של ההורה או האפוטרופוס של ,הקטין לצד הסבר מלא מצד .הסנגור ולהבטיח הסבר של הסנגור על השלכות ויתור נוכחות עו"ד בחדר החקירות תוך התייחסות מיוחדת לקטינים השוהים במעון .נעול 4 .​לעגן זכות לנוכחות עו"ד גם כאשר החקירה נעשית על ידי חוקר ילדים או חוקר .מיוחד לסיכום בעבר היה נהוג לחשוב כי אדם לא יודה בפשע שלא .ביצע ,אולם עם התפתחות "פרויקט "החפות בארה"ב הוכח כי אנשים מודים בפשעים החמורים ביותר למרות 5 ​ ​ שלא היתה להם כל נגיעה .בכך חקירה פלילית של כל אדם הינה מעמד קשה שיכול להביא אדם להודות בפשע שלא ביצע מתוך לחץ במהלך ,החקירה בשל מגבלה קוגנטיבית או רגשית שבשלה הנחקר לא הבין את ,הסיטואציה רצון לרצות את אנשי ,המרות מחשבה מוטעית כי "אני אודה עכשיו ואחר כך יהיה "בסדר ולעיתים גם בשל תנאי מעצר .קשים קטינים ואנשים עם מוגבלות הינם האוכלוסיות הפגיעות ביותר במעמד החקירה מבחינה ,רגשית קוגניטיבית .וחברתית נוכחות עורך דין היא תנאי סף להבטחת הליך הוגן ,ומוסרי למניעת הרשעות ,שווא ולחיזוק אמון הציבור במערכת בעיקר כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות .אלו הצעת החוק היא צעד בכיוון ,הנכון אך יש להשלים את חקיקתה בהתאם להמלצות ,לעיל כדי להבטיח את יישומה המלא .והצודק בכבוד ,רב​ ד"ר סיגל ,שהב עו"ד​ ​ ​ ​ימית ,גלבמן עו"ד​ ראשת החטיבה הפלילית​ ​ראשת הקליניקה למניעת הרשעות שווא 6