הצעת חוק לדיון מוקדם

2231906 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש גלעד קריב חבר הכנסת יוזם: ______________________________________________ 5849/25/ פ 2025–הצעת חוק החקלאות, התשפ"ה פרק א': מטרה והגדרות מטרת חוק זה היא לעגן את מעמדה של החקלאות כענף בעל ערך לאומי ייחודי דורית, לשם השגת יעדים אלה:-וחשיבות רב .1מטרה הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית במחירים סבירים (1) ;ככלי לחיזוק הביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל ביסוס וקידום ההתיישבות והמרחב הכפרי ככלי לחיזוק הביטחון (2) הלאומי והאישי של מדינת ישראל ותושביה, לפיזור אוכלוסין ולחיזוק שטחי הספר לאורך גבולותיה של המדינה; ;( פיתוח מחקר חקלאי וקידום חדשנות חקלאית3) קידום צמיחה כלכלית באמצעות העצמת הערך הכלכלי שמייצרת (4) ;החקלאות למשק .קידום והגנה על ערכי נוף, תרבות, מורשת וסביבה ( 5) – בחוק זה.2הגדרות ;"אמצעי ייצור" – קרקע, מים, עבודה, הון וביטוח ,"חקלאות" – ביצוע פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח לרבות ייעור, מרעה ומדגה, אשר מבוססים על טיפול ופיתוח של מחזור ביולוגי של צמח או בעל חיים, או שלב במחזור כאמור, תוך עשיית שימוש, בפועל או בכוח, בקרקע, במים, ובכלל זה מי ים, או במשאבי טבע אחרים, וביצוע פעולות נלוות; ;"חקלאי" – מי שעיסוקו בחקלאות 2 "פעולות נלוות" – טיפול בתוצרת חקלאית, אריזתה, אחסונה, עיבודה הראשוני או שיווקה, רכש תשומות, פיתוח של מוצרים ראשוניים מהחי או מהצומח, טיפול בפסולת חקלאית, או אספקת שירותים אחרים הדרושים לצרכי החקלאות או המבוססים על החי והצומח, ואשר נדרשים לשם הבאת תוצרת חקלאית ללקוח הסופי כשהיא זמינה לשימוש, זאת בין היתר באמצעות שימוש במתקנים ובמשאבים המשמשים לייצורם של מוצרים כאמור, ובכלל זה שירותי תיירות חקלאית וחינוך חקלאי; ,"תוצרת חקלאית" – פירות, ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר צאן עופות או דגים; "תעשייה חקלאית" – תעשייה בה חומר הגלם העיקרי הוא תוצרת חקלאית טרייה מייצור מקומי; ."השר" – שר החקלאות וביטחון המזון פרק ב': הסדרת החקלאות הסדרת החקלאות, ובכלל זה מעורבותה של כל רשות מרשויות השלטון בהסדרת החקלאות ובהקצאת אמצעי ייצור, תיעשה באופן – .3 הסדרת החקלאות ;שיהלום את מעמדה של החקלאות כערך לאומי (1) שיבטיח את יציבותה והמשכיותה של הפעילות החקלאית ושל הייצור (2) ;החקלאי המקומי ;שיבטיח את יציבותה והמשכיותה של התעשייה החקלאית (3) שיבטיח את כושר התחרות של החקלאות והתעשייה החקלאית מול (4) .חקלאות או תעשייה חקלאית זרה חקלאי זכאי להבטחת זמינותם של אמצעי הייצור הדרושים לו בתחום עיסוקו כדי להתפרנס בכבוד, כמפורט להלן: .4 זמינות אמצעי ייצור קרקע שייעודה חקלאי ושטחה לא יפחת מתקן נחלה; לעניין זה, "תקן (1) נחלה" – מספר הדונמים השכיח לנחלה ביישוב החקלאי שהקרקע כאמור נמצאת בשטחו; ;מים באיכות מתאימה ובמחירים נאותים (2) ;עובדים, לרבות עובדים זרים, בהיקף הולם (3) הסדרי ביטוח נאותים לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי טבע, שלפיהם (4) ;השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם 3 מענקים ותמריצים להשקעות הון בחקלאות, לפי חוק לעידוד השקעות (5) .11980–הון בחקלאות, התשמ"א , חקלאים רשאים21988-על אף האמור בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח להתקשר ביניהם בהסכמים לתיאום או לתכנון הייצור של תוצרת חקלאית וביצוע פעולות נלוות, לשם מניעת עודפים בייצור ובשיווק של תוצרת חקלאית או לשם צמצומם, וכן לשם הבטחת תמורה הוגנת למגדלים בעד תוצרתם; לא לחוק התחרות2 יראו בהסכמים כאמור הסדר כובל, כמשמעותו בסעיף .1988–הכלכלית, התשמ"ח .5 הסכמים בין חקלאים ,הקצאת אמצעי ייצור לחקלאות תבוצע תוך התחשבות בערכי נוף וסביבה ובכלל זה תוך שימור הקרקע ואיכותה, שמירה על שטחים פתוחים, הגנה על מקורות מים ואיכותם וצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי וברווחת בעלי חיים. .6 חקלאות משמרת סביבה פרק ג': מחקר ופיתוח חקלאי הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של החקלאות בהתאם למטרות חוק זה, ותפעל לעידוד, לתמיכה ולסיוע במחקר ופיתוח החקלאות ולקידום חדשנות חקלאית. .7 קידום מחקר ופיתוח חקלאי שנתית ודיווח-פרק ד': תכנית לאומית רב בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, יגיש השר לאישור הממשלה )א( שנתית לקידום מטרתו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר,-תכנית לאומית רב אלה: .8 תכנית לאומית שנתית -רב לחקלאות ;יעדים להגדלת כושר הייצור החקלאי לשוק המקומי ולייצוא (1) ;יעדים להגדלת המגוון בייצור החקלאי מן החי ומן הצומח (2) ;יעדים לקידום המחקר, הפיתוח והחדשנות בחקלאות (3) יעדים לפיתוח המרחב הכפרי בזיקה לפיתוח החקלאות (4) ;וההתיישבות החקלאית ;יעדים לקידום החינוך החקלאי והתעסוקה החקלאית (5) יעדים לשימור משאבי הטבע והסביבה המשמשים לחקלאות (6) ;לטובת הדורות הבאים ,(6) ( עד1) אמצעים לעמידה ביעדים האמורים בפסקאות (7) .ומדדים להשגתם .56 ' ס"ח תשמ"א, עמ1 .128 ' ס"ח התשמ"ח, עמ2 4 ,שנתית, לפי הצעת השר-הממשלה תעדכן את התכנית הלאומית הרב )ב( לפחות אחת לחמש שנים. :השר ידווח לממשלה, אחת לשנתיים, על כל אלה.9דיווח לממשלה מצב החקלאות והפעולות שננקטו לקידום מטרות החוק מאז מסירת (1) ;הדוח הקודם התרומות הציבוריות הישירות והעקיפות של החקלאות למשק, בערכים (2) ;כלכליים תהליכים, שינויים ומגמות במחקר, פיתוח וחדשנות חקלאית, בישראל (3) .ובעולם 9 ודיווח השר כאמור בסעיף8 שנתית כאמור בסעיף-התכנית הלאומית הרב יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות וביטחון המזון. .10פרסום ,השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. .11ביצוע ותקנות .( – בטל4)3 , סעיף31988–בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח.12תיקון חוק התחרות הכלכלית ד ב ר י ה ס ב ר החקלאות מספקת ביטחון קיומי ומניע כלכלי – היא מאפשרת אספקת מזון מקומית תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים, גם בעתות משברים אקלימיים, מדיניים וביטחוניים. לצד תפקידה המסורתי קיימא, הכוללות בין היתר את -של החקלאות בייצור מזון, נלוות לה תועלות נוספות בהיבט של פיתוח בר היתרונות שיוצרת מערכת אקולוגית כגון: שימור שטחים פתוחים, מים וקרקע, נוף ותיירות, תרבות ומורשת התיישבות. במדינות העולם המפותח ננקטים צעדי מדיניות, שנועדו לתמוך במגזר החקלאי ולחזקו. צעדים אלה נובעים מההכרה בחשיבותה הלאומית של החקלאות ומהרצון למנוע הדרדרות של המגזר הכפרי, זניחת קרקעות, אובדן תעסוקה ושינוי בדמות הנוף החקלאי. קיימא מבוססת על מערכות חקלאיות המקיימות את משאבי הקרקע והמים שעליהם הן-חקלאות בת מתבססות, ועל ממשק חקלאי המצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה במגוון הביולוגי ובנופים החקלאיים. קיימא כוללת שלושה מרכיבים – קיימות סביבתית, קיימות כלכלית וקיימות -מדיניות של פיתוח בר הקיימא אורח חיים ומהות שיכולים להתקיים לאורך זמן תוך -חברתית. בכל תחום מסמל הפיתוח בר השארת מרחב בחירה לדורות הבאים. טרם הקמת המדינה שימשה ההתיישבות החקלאית מכשיר להגשמת יעדים לאומיים: קליטת גלי עלייה, פתרונות דיור, ייצור מזון, פריסה מרחבית בשטחי ארץ ישראל, ועוד. מרבית יעדים לאומיים אלה רלוונטיים גם כיום – החקלאות מהווה מנוף לחיזוק ההתיישבות באזורים מועדפים ולאורך גבולות המדינה. אחת מהתועלות המושגות באמצעות קיומם של ענפי החקלאות הינה פיזור אוכלוסייה וקידום .128 ' ס"ח התשמ"ח, עמ3 5 .כלכלי של הפריפריה, בדגש על הפן התעסוקתי באזורי פריפריה החקלאות הינה מקור תעסוקה ופרנסה מרכזי המסייע לגיוון ההיצע התעסוקתי עבור התושבים, גם במעגל התעסוקה הראשוני – בחקלאות גופא, וגם במעגלים הנוספים, בתעשייה החקלאית ובתעשייה הנלווית לה – אספקת חומרי גלם, טכנולוגיות, מכשור מתאים וכו'. יתר על כן, השטחים החקלאיים מהווים תשתית לפעילות נופש ותיירות, שגם לה תרומה לגיוון מקורות התעסוקה. במקרים רבים, התיירות כלכלית יותר מהחקלאות שמתקיימת באותו שטח, כאשר אין ספק שהתיירות לא תתקיים ללא החקלאות התומכת בה. החקלאים אינם מתוגמלים בגין מימוש ערכים ציבוריים אלה, והחברה בכללותה – הדור הנוכחי והדורות הבאים, יוצאת נפסדת מכך. הפסקת קיומה של חקלאות ונטישת שטחי חקלאות עקב חוסר כדאיות כלכלית תביא בעקבותיה לאובדן חלק נכבד מהתרומות הציבוריות ולפגיעה בשורה ארוכה של ערכים קיומיים לחברה. לאור תרומותיה המגוונות והמרובות של החקלאות ושל העיסוק בחקלאות כמתואר לעיל, ונוכח השחיקה במעמדה בשנים האחרונות, המתבטאת בין היתר בהכפפת ערך החקלאות לערכים אחרים באופן דורית של החקלאות, מן הראוי לעגנה בחוק זה כערך -שאינו נותן ביטוי מספק לחשיבותה הלאומית העל לאומי. על מנת ליישם ערך זה, הצעת החוק מבקשת לספק ולהסדיר לענף החקלאות את האמצעים הנדרשים על מנת לפתחו: זמינות אמצעי ייצור, קביעת הוראות שיאפשרו עריכת הסכמים בין חקלאים, שנתית לקידום -על אף האמור בחוק התחרות הכלכלית, מחקר אודות חקלאות וכתיבת תכנית לאומית רב החקלאות לאור מטרותיו של חוק זה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי ( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש 2646/24/( ועל ידי חברת הכנסת יעל רון בן משה )פ898/24/הכנסת )פ ( ועל ידי 1057/25/(, על ידי חבר הכנסת רם בן ברק )פ167/25/על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון )פ (.1829/25/חבר הכנסת אלון שוסטר )פ ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1829/25/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (26.05.2025) כ"ח באייר התשפ"ה