חומר רקע
1
:לכבוד
21
,מאי2025
חה"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הערות ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות להצעת חוק נוכחות עורך דין
ב חקירת אוכלוסיות שונות)(תיקוני חקיקה
)(הוראת שעה", התשפ
ה-
2025
,אנו
ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות ,
,אלו"ט
ה אגודה
ה לאומית לילדים ובוגרים
עם אוטיזם
,ואקי"ם הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית
ומשפחותיהם מברכים
על
הצעת החוק
אשר נועד
ה להקנות ל אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית
ל (ו )קטינים הנחקרים במשטרה כחשודים זכות
.לנוכחות סניגור בחקירתם
בשנת
2021
חיו בישראל כ1.7
מיליון אנשים עם מוגבלות1 והם מהווים כ -
%
18
מהאוכלוסיה .
מחקרים
שונים מצביעים על כך כי אנשים עם מוגבלות מעורבים בהליכים פליליים
בשיעור גבוה יותר משיעורם
באוכלוסייה ובכלל זה כחשודים וכנאשמים .
בישראל קיימת חקיקה חדשנית שמעגנת את זכותם של אנשים
.עם מוגבלות להליך נגיש2 עם זאת,
חסרים בחקיקה ויישום לקוי של חקיקה קיימת מביאים לכך שבפועל
רוב ההליכים המשפטיים בהם משתתפים אנשים עם מוגבלות א ינם נגישים עבורם, ואף מעלים חשש שייגרם
.בהם עיוות דין
כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק
ומפורט בהרחב
ה ב דוח הביניים בנושא הודאות שווא בחקירה של
:הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן בראשותו של כב' השופט בדימוס יורם דנציגר (להלן
"ועדת דנציגר" או)""הוועדה,
3
אנשים עם מוגבלות
נפשית ,שכלית או אוטיזם4
נמצאים בסיכון מוגבר
ל .מסירת הודאות שווא ואף להרשעות שווא
הסיבות לכך מגוונות ונובעות בין היתר מחוסר התאמת ם של
ההליכים הפליליים לצרכיהם ה
ייחודיים של אנשים עם מוגבלות
, תוך פגיעה בזכותם להליך הוגן .כפי שצוין
בדוח הוועדה, כדי לצמצם את החשש מהודאות שווא
נדרשת יצירתה של'שכבת ה
גנה' נוספת על ההס דרים
הקיימים, על
ידי הקניית הזכות לנוכחות סניגור בחקירתם של חשודים שהם
אנשים עם מוגבלות ש כלית או
נפשית. מכאן חשיבותו הרבה של החוק המוצע.
עם זאת, לשם מימוש תכלית החוק
במלואה, נדרשים מספר תיקונים, כפי שיפורט להלן:
1 נגר-
( .אידלמן, ר., קונסטנטינוב, ו., ברלב, ל2022
,)אנשים עם מוגבלות בישראל: נתונים סטטיסטיים נבחרים , מכון ברוקדייל
.ומשרד המשפטים
2חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-
2005
ה מעגן את הזכות להליך נגיש לאנשים
עם מוגבלות שכלית, נפשית ואוטיזם במשטרה ובבתי המשפט
ו תקנות נגישות השירות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
התשנ"ח–
1998
,ה
משלימות את החסר בחוק זה
.עבור כלל האנשים עם המוגבלות בכל סוגי ההליכים המשפטיים
3
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן– דוח ביניים בנושא הודאות שווא בחקירה , ינואר2024
4
יש לשים לב שאנשים עם אוטיזם נכללים כיום תחת ההגדרה של 'אדם עם מוגבלות שכלית' בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה
לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) תשס"ו-
2005
2
1.
כללי- יש להרחיב את תחולת החוק בהתייחס לאנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיזם :
על פי נוסח
הצעת החוק זכותו של חשוד שהוא אדם עם מוגבלות שכלית או אוטיזם לנוכחות סניגור תחול בפועל
רק על קבוצה מצומצמת של אנשים עם מוגבלות
שכלית ואוטיזם, הנחקר
ים
במשטרה בנסיבות
הנזכרות בסעיף4 לחוק
הליכי חקירה והעדה
(התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) תשס"ו-
2005
:(להלן'חוק הליכי חקירה והעדה'' או 'החוק) . שכן
על פי המתווה המוצע, אנשים עם מוגבלות
שכלית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה
, אשר נחקרים על ידי חוק
ר
מיוחד לא יהיו זכאים
לנוכחות סניגור בחקיר תם, ואילו אנשים עם
לקות
,שכלית שאינה התפתחותית ואנשים עם אוטיזם
אשר על פי שיקול
ד עתו של חוקר המשטרה לא מוגבלת יכולתם להיחקר, ולפיכך נחקרים על ידי חוקר
משטרה
, אינם נכללים כלל בגדרי החו .ק
נדגיש
כי לפי נוסח החוק הקיים, ההחלטה אם מדובר באדם
עם לקות שכלית שאינה התפתחותית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר, או באדם עם אוטיזם שבשלו
מוגבלת יכולתו להיחקר,
נתונה כאמור לשיקול דעתו של חוקר המשטרה, אשר לעיתים קרובות אין
בידיו את הכלים המתאימים להבין לאשורן את השלכ ות
שיש ל
מוגבלות על החקירה. בנוסף , ידוע לנו
כי בפועל ישנם מצבים בהם חוקרי המשטרה מפנים אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר אינם מאובחנים
עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואנשים עם אוטיזם לחקירה על ידי חוקרים מיוחדים, אולם אלו
.מסרבים לחוקרם ומחזירים את החקירה למשטרה
הניסיון מלמד שחקירתם של
רבים מאנשים אלו
על ידי חוקר משטרה מבלי שניתנות להם ההתאמות הנדרשות
מעורר
ת קשיים רבים ,עשוי
ה
להביא
להודאות שווא ולעיתים אף להרשעות שווא ולפגי
הע חמורה בזכויות האדם שלהם.
,כך אנשים עם
אוטיזם גם אם יש להם יכולת שפתית טובה ואינטיליגנציה תקינה, מתקשים בהבנת הסיטואציה
החברתית בה
,הם נמצאים
עשויים ש לא להבין מניפולציות
ותרגילי חקירה שנעש ים על ידי החוקר, לא
להבין את ההשלכות שיכולות להיות לדברים שנאמרים על ידם
ועוד. אנשים עם מוגבלות שכלית
עשויים להתקשות בהבנת שאלות מורכבות, בהבנת ביטויים מטאפור ים או סלנג, ביכולת להסביר את
.עצמם ועוד
כל אלו הופכים קבוצה משמעותית זו של אנשים עם מוגבלות לפגיעה במיוחד
ולכזו
הנמצאת בסיכון מוגבר להודאות שווא,
כפי
שמפורט בדוח
ועדת דנציגר, תוך פגיעה קשה בזכותם
להליך הוגן.
לאור האמור יש להחיל
את ה זכות
לנוכחות סניגור
על כל אדם עם מוגבלות שכלית או אוטיזם אשר נחקר
על ידי חוקר משטרה . נדגיש כי הדבר מתבקש גם על פי המלצות ועדת דנציגר ועל פי מטרת החוק כפי שזו
מנוסחת.בדברי ההסבר להצעת החוק
,בנוסף
יש לבחון לעומק את הצורך בהחלת הזכות לנוכחות סניגור
גם בחקירות המתנהלות על ידי ח
וקרים מיוחדים.
2.
התנגדות האדם לנוכחות סניגור בחקירה (סעיף16
:)א(ב) לחוק הליכי חקירה והעדה
על פי הצעת
.החוק החובה היחידה החלה במצב בו האדם מתנגד לנוכחות סניגור בחקירתו היא לתעד את התנגדותו
דוח ועדת דנציגר מצביע על כך כי דווקא נחקרים חפים מפשע ונחקרים המשתייכים לקבוצת סיכון
למסירת הודאות שווא, ובהם אנשים עם מוגבלות, נוטים לוותר על זכותם להיוועצ ות עם סניגור או
לנוכחות סניגור בחקירתם. לאור זאת המליצה הוועדה כי: "במקרה שבו הודיע החשוד למשטרה שאין
,הוא מעוניין במימוש זכות ההיוועצות והזכות לליווי על ידי סנגור בחקירה
יש לקשר אותו עם סנגור
ואם אין לו סנגור, עם סנגור ציבורי, על מנת שהסנגור יסביר לו את
חשיבותן של זכויות אלה. הסבר
3
זה רצוי שייערך פנים אל פנים כאשר הדבר אפשרי וכאשר הדבר אינו אפשרי, ניתן לקיימו בשיחת
וידיאו ולמצער בשיחת טלפון. לאחר קבלת ההסבר, חשוד שמימש את זכות ההיוועצות יוכל לבחור
האם הוא מעוניין שהסנגור יישאר עמו גם בחקירה עצמה, וזאת לאח ר שהסנגור הסביר לו שוב את
".זכותו לליווי בחקירה ואת החשיבות שעשויה להיות למימושה5
יש לשנות את נוסח החוק המוצע
בהתאם להמלצות אלו ולקבוע כי במצב בו האדם מתנגד להיוועץ בסניגור ומתנגד לנוכחותו בחקירה
יש להפגישו עם סניגור מהסניגוריה הציבורית (או סניגור אחר מטעמ ו של האדם) כדי שזה יסביר לו
.את ההשלכות שעשויות להיות לוויתור זה על זכויותיו
3.
יידוע אדם עם מוגבלות לגבי זכותו לנוכחות סניגור בחקירה (סעיף16
(א ג)
לחוק הליכי חקירה
והעדה):
. יש לבהיר כי החובה לתעד חקירה של אנשים עם מוגבלות על פי הוראות חוק הליכי חקירה
והעדה
.תחול גם על השלב בו אדם עם מוגבלות מיודע באשר לזכותו לנוכחות סניגור
4.
סעיף16
(א ד )
–ישנם אנשים עם מוגבלות שכלית, נ
פשית או אוטיזם הנעזרים בתומך בקבלת החלטות .
יש לתק
ן
.סעיף זה בהתאם ולכלול תומך בקבלת החלטות בנוסף לאפוטרופוס
5.
קיום חקירה ללא
נוכחות סניגור
(סעיף
16
(ה א) לחוק הליכי חקירה והעדה):
יש לקבוע כי החלטה על
מניעת הזכות לנוכחות סניגור תצריך אישור מדרג בכיר יותר מזה ה מוצע
בהצעת החוק
ואישור של
גורם משפטי במשטרת ישראל.
6.
התערבות עורך דין במהלך החקירה
(סעיף16
א(ז) ו-(ט) לחוק הליכי חקירה והע)דה :
האיסור החל על
עורך דין להתערב בחקירה, למעט במצבים המנויים בהצעת החוק, גורף מידי ועשוי,
בנסיבות
מסויימות,
לפגוע באופן מהותי
ב הגשמת תכלית ההסדר המוצע. בפרט אמורים הדברים במצבים בהם
עורך הדין סבור כי האדם אותו הוא מייצג אינו מבין את שאלות החוקר. בנוסף, גם בהקשר זה יש
לקבוע
כי החלטה על הוצאתו של עורך דין מחקירה תצריך אישור של דרג בכיר יותר מזה הנזכר בהצעת
החוק
.ואישור של גורם משפטי במשטרת ישראל.
7.
תיעוד החקירה על ידי הסניגור(
סעיף16
(ז א ) ו16
(א ח)
)לחוק הליכי חקירה והעדה
: בשעה שב רור
הרציונל שלא לאפשר לעורך דין שנוכח בחקירה
להקליט את החקירה, לא ברור הרציונל בהגבלת
התיעוד.ל"אופן התנהלות החקירה בלבד", הגם שהגדרה זו מעורפלת מידי
8.
הוצאת עורך הדין מחקירה
(סעיף16
(י א) ו16א(י"א) לחוק הליכי חקירה והעדה ): העילה בגינה ניתן
להוציא עורך דין מחקירה
רחבה מידי ומותירה פתח רחב לשיקול דעתו של החוקר .
יש לצמצם עילה
.זו למצבים חריגים במיוחד, בעיקר לנוכח העובדה כי מדובר בחקירות של אנשים עם מוגבלות ,בנוסף
יש לקבוע כי
דר י .ש אישור של גורם בכיר מזה המוצע בהצעת החוק כדי להוציא סניגור מחקירה
9.
בצד הערות אלו
להצעת החוק שבנדון נציין כי
בנוסף ל המלצה להקנות זכות לנוכחות סניגור בחקירה
של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית,
המליצה ועדת דנציגר על הסדרים נוספים במטרה לצמצם
את החשש מהודאות שווא. אחת מהמלצותיה המרכזיות נוגעת לעיגון זכותם של אנשים עם מוגבלות
להסתייע במנגיש
י צדק וכן לעיגון חובתה של המדינה לספק ולממן שירות זה . תפקידו של מנגיש
הצדק לזהות את צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות שמעורב בהליכי חקירה ועדות, ולהמליץ כיצד
להנגיש עבורו את ההליך, תוך שמירה על נטראליות והימנעות מזיהום ההליך. המנגיש מתווך בין
האדם לבין מערכ ות החקירה והמשפט, מפרק מכשולים בשפה ובתקשורת, וממליץ על הנגשות בסביבה
5
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן–
,דוח ביניים בנושא הודאות שווא בחקירה
ע"מ63
.
4
הפיסית והחברתית, כדי לאפשר לאדם להבין את ההליך בו הוא מעורב ולהיות מובן על-
ידי יתר
.המשתתפים6
המלצה דומה נכללה בדוח הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה
והבטחון עם אנשים עם מו.גבלויות7
ידוע לנו כי משרד המשפטים עוסק בימים אלו בניסוח הצעת חוק
.בנדון יש לפעול בהקדם גם לקידום
חקיקה ב נושא זה
על מנת ל
צמצם את הפגיעה ב זכותם של אנשים
.עם מוגבלות להליך הוגן
,בתודה ובברכה
ד"ר עדית סרגוסטי
מיכאל זץ
, עו"ד
)מוריה כהן (בקשי
, עו"ד
אחראית קידום מדיניות
מנהל חטיבת קהילה
מנהלת המחלקה המשפטית
ארגון בזכות
אלו"ט
אקי"ם
:ליצירת קשר: ד"ר עדית סרגוסטי, טלפון054-5314830
6
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן– דוח ביניים בנושא הודאות שווא בחקירה , ינואר2024
,
ע"מ36
-
35
7 המלצות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלויות , ע"מ37
.