חומר רקע
הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) – שאלות מרכזיות ביחס למודל ההפעלה החדש של מערכי אכיפה עירוניים
שלום לכולם,
להלן שאלות שעלו אצלנו ביחס להפעלת המודל החדש (חלק גדול מהם העלינו גם במהלך הדיונים ובישיבות פנימיות – ולשם הנוחות מועברות אליכם במרוכז).
תשומת ליבכם כי שאלות אלה מתווספות להערות שהעלינו במהלך הדיונים ובסקירה המקדימה שהפצנו.
נודה להתייחסותכם לשאלות אלה, לשם היערכות לדיונים העתידים והמשך הטיפול בהצעת החוק. אם יש גורמים נוספים רלוונטיים ממשרדכם שאתם סבורים כי יש להעביר אליהם שאלות אלו – אתם מוזמנים להעביר אליהם.
תודה,
איילת
המודל הישן למול המודל החדש
לא ברור היחס בין המודל הישן למודל החדש: לא ברור אופן המעבר מהמודל הישן למודל החדש. מעבר זה משליך על סוגיות רבות:
לאחר כניסת המודל החדש – האם יחס פקח-שוטר לפי המודל החדש יחול על רשויות קיימות או רק על רשויות שבהן אין כרגע מערך אכיפה עירוני וצפויות להיכנס בהמשך?
ביחס לרשויות קיימות – האם מימון הפקחים המסייעים יהיה לפי אמות המידה שהיו קיימות בהחלטות הממשלה או על פי מודל המימון החדש שהוצג לוועדה?
האם במעבר למודל החדש יש השפעה על חוזי ההתקשרות שקיימים היום ברשויות שבהן מופעל כיום מערך אכיפה עירוני.
לעמדתנו, יש לכלול הוראת מעבר או מנגנון שתתייחס לשאלות אלו ולהביטים נוספים שנוגעים למעבר מהמודל הישן לחדש.
"הרצה" של המודל: האם נערכה "הרצה ניסיונית" של המודל החדש על רשויות ומועצות שבהן פועל המערך ואלו שבהן הוא עתיד לפעול – מה תוצאותיה – האם יש רשויות שבהם יעלו מספר הפקחים? ירדו מספר הפקחים? האם יש רשויות שישאו ביותר מימון? וכיוצ"ב.
כיצד מתמודדים עם שינויי במאפייני הרשות המקומית – למשל, עיר שעולה בה מספר התושבים, האם שיטת ההפעלה תתעדכן מעת לעת?
העדפה לרשויות גדולות במודל החדש - כללי
גודל אוכלוסייה: הפעלת מערכי אכיפה עירוניים כיום כוללת פרמטרים של ייצוגיות לרשויות עם היקפי אוכלוסייה משתנים. במודל החדש ניכר כי ישנו תיעדוף לרשויות בעלות היקף אוכלוסייה גדול יותר. מה המענה לרשויות קטנות או חלשות? האם יתווספו ברשויות אלה שוטרים?
בחינת נתוני המרכז לשלטון מקומי (הוצג בוועדה על ידי המרכז לשלטון מקומי)
לפי נתוני מרכז השלטון המקומי - המודל החדש יוצר הפחתה משמעותית בכוח השוטרים הפועל במסגרת הרשויות בהן פועל מערך השיטור העירוני - גם במגזר הכללי ובפרט במגזר הערבי. מה המענה לכך?
סדר כניסת הרשות למודל (שקף 3 במצגת)
במסגרת המודל הישן (החלטה 1848), נקבע כי סך חלקה של המדינה בתקצוב תוכנית מערכי האכיפה ברשויות המקומיות לא יעלה על 50%, ולצד זאת נקבעו שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לרשויות המקומיות בשיעור של 20%-80%. עוד נקבע כי הגדלת שיעור ההשתתפות מצד רשות מקומית יקנה לה ניקוד עודף בדירוג הכניסה לתוכנית. האם יש כוונה לכלול תיעדוף זה כזה גם במודל החדש
תמהיל הרשויות: האם התמהיל של רשויות ממגזריים ספציפיים (ערבים וחרדים) נשמר בעת הכנסתן של רשויות למערך האכיפה העירוני גם במודל החדש (הייתה התייחסות לכך במודל הישן)?
כל כמה זמן מעודכנת רשימת הרשויות המקומיות שאמורות להיכנס למערך האכיפה – האם סדר הכניסה נבחן מעת לעת, באיזה פרקי זמן סדר הכניסה נבחן?
האם ידוע מה יהיו המשקולות שיינתנו לפרמטרים השונים הקובעים את סדר כניסת הרשות למערך השיטור העירוני – למשל לפרמטר של "גודל אוכלוסייה" או "כוחות שיטור"? (עמ' 3 למצגת המודל החדש)?
לא ברור איזו מסגרת זמן נלקחת בכל רכיב שמרכיב כל פרמטר – למשל בפרמטר "אירועים לנפש ברשות" האם מתייחס לאירועים בשנה? שנתיים? או טווח זמן אחר?
תמהיל רשויות חלשות: האם נשמר התמהיל של כניסת רשויות חלשות מבחינה חברתית-כלכלית למערך האכיפה העירוני (כפי שהיה במודל הישן) – אם לא יש לנמק.
מדוע לא ניתנת התייחסות לפריסה גאוגרפית (מופיע בהחלטות ממשלה לפי המודל כיום).
אירועים ברשות: מהו סל העבירות הצפוי להיכלל ב"אירועי פע"ר", "אירועי איכות חיים" ו"אירועי אלימות"?
מה ההבדל בין אירועים לנפש ברשות לאירועים נומינליים ברשות, והאם הם מתייחסים לאירועים שרלוונטיים למערך האכיפה העירוני?
כוחות שיטור: לא ברור לנו כיצד מחושב הרכיב של "עומס אירועים לסייר" במסגרת הפרמטר של "כוחות שיטור" – נבקש ביאור למרכיב זה.
קביעת גודל הכוח (שקף 4 במצגת)
לא ברור מדוע גודל הכוח שמרכיב את מערך השיטור העירוני ברשות ספציפית נקבע רק ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית? האם יש צורך להתייחס לפרמטרים נוספים כמו – מספר האירועים שמערך האכיפה יצטרך לתת להם מענה?
במסגרת קביעת גודל הכוח בערים מעל 300 אלף תושבים (כ"מדרגה אחרונה") – האם נבדקה התייחסות למדרגות נוספות של ערים מאוד גדולות (כמו ירושלים, למשל)?
קביעת יחס שוטר פקח (שקף 5 במצגת)
מדוע יש פחות פקחים ככל שזמן התגובה של המשטרה גדל? אנא בארו שוב את היחס בין מרכיבים אלה.
האם יחס של 3 ל-1 יהיה היחס החריג כפי שהוצג בדיונים שכן ישנם מספר רב של ערים שגודל האוכלוסייה הוא בין 150-300 אלף. כלומר, האם ברירת מחדל של 1:2 (לטובת פקחים) אכן נשמרת?
קביעת אחוז השתתפות במימון
האם בוצעה הערכה או אומדן לעלויות הנוספות שעשויות להיות מוטלות על רשויות מקומיות שפועל בהן כבר מערך אכיפה עירוני בשל מעבר למודל החדש.
רשויות גדולות וקטנות: לפי נתוני המרכז לשלטון מקומי (הוצג בוועדה) - החלת המודל על רשויות קיימות עשוי להוביל למעמסה תקציבית משמעותית בנוגע לרשויות גדולות ופיחות משמעותי בכוח אדם ברשויות קטנות. פגיעה בשוויון: פערים ביכולת הכלכלית של רשויות מקומיות, ומימון שאינו מספק, עלולים לייצר חסם כלכלי עבור רשויות חלשות מבחינה כלכלית-חברתית. היבט זה פגוע בשוויון בין הרשויות ובשאיפה הכללית להחלת מערכי אכיפה עירוניים העירוני בכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות במדינה. יש היערכות לכך מבחינת מודל המימון העתידי?
מה יקרה ברשויות שבהן ניתן מימון גבוה עד כה במסגרת החלטות ממשלה יעודייות (למשל, רשויות ערביות, עוטף עזה): הפסקת המימון הקיים של הרשויות הערביות מצד המשרד לביטחון לאומי שעד כה ניתן במסגרת החלטת ממשלה פרטנית לצד גידול ניכר בכמות הפקחים הנדרשים, עתידים ליצור מעמסה תקציבית על אותן רשויות עד לכדי חסם כלכלי להפעלת מערכי אכיפה העירוני. האם צפויה התייחסות לכך?
מודל מועצתי
במערכי אכיפה מועצתיים הכוחות בנויים מכוחות משמר הגבול ופקחים מסייעים. עם זאת, במסגרת קביעת סדר כניסת המועצות למודל, אין התייחסות בפרמטר של "כוחות שיטור" לנוכחותם של כוחות משמר הגבול בשטח המועצה שאינם לוקחים חלק במערך האכיפה.
גודל הכוח במערכי אכיפה מועצתיים מתייחס רק למספר הישובים במועצה ולגודל האוכלוסייה ואינו לוקח בחשבון מספר אירועים, כמות כוחות במרחב (כמו משמר הגבול בהמשך להערה הקודמת) ופרמטרים נוספים (כמו במודל הכללי) – מדוע?
כיצד נקבע היחס במועצה אזורית בין שוטרי משמר הגבול אל מול הפקחים המסייעים?