חומר רקע

התנועה למען איכות השלטון מאי 5 202 ", תשפ ה נייר עמדה על הצעת חוק העמותות (תיקון– ,)תרומה מישויות מדיניות זרות"התשפ ה– 2024 Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 2 " :נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן הוועדה ") לקראת קריאה ראשונה על הצעת חוק העמותות (תיקון– )תרומה מישות מדינית זרה "התשפ ה– 2024 ( " :להלן הצעת החוק" " או הצעה" ,) אנו מתכבדים להעביר" :את עמדתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן התנועה .") בנושא בנייר העמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו להצעת החוק, אשר מבקשת להטיל חבות מס ""עונשית וחריגה ,על תרומות מישויות מדיניות זרות אשר שוללת את זכות הגישה לערכאות מארגוני חברה אזרחית ומקנה לשר האוצר שיקול דעת רחב ו כמעט בלתי מוגבל להחרגת ארגונים מהוראות החוק , ללא קביעת אמות מידה או קריטריונים מנחים , באופן המקים חשש כבד לפגיעה קשה בזכויות חוקתיות, בעקרונות שלטון החוק .וביכולתה של החברה האזרחית למלא את תפקידה במדינה דמוקרטית 1.ג ההבחנה המלאכותית בין סוגי תרומות זרות – מכוונת ולמצער אינה רלוונטית ................. 4 2.ג ההצעה ככלי להשתקת ביקורת נגד מדיניות הממשלה ................................ ................... 5 1.ה ההצעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות ובזכות העמידה ................................ .................. 6 2.ה הסמכות המוענקת לשר האוצר מעמיקה את הפגיעה בעקרון השוויון .............................. 6 3.ה ההצעה פוגעת בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי הפוליטי ................................ ............. 7 עיקרי הצעת החוק והשינויים המוצעים בה 1. ביום16.12.2024 הונחה על שולחן הכנסת הצעת ה חוק מטעם ח"כ אריאל קלנר. ההצעה גובשה בשיתוף פעולה הדוק עם" עמותת אם תרצו- ציונות להיות או לחדול" (ע"ר), שהציגה את עיקריה בשם יוזם הצעת החוק בתחילת הדיון שהתקיים להכנה לקריאה ראש ו נה בוועדת החוקה .של הכנסת 2. ההצעה מבקשת להטיל מס בשיעור 80% על כל תרומה שעמותה תקבל מישות מדינית זרה. שיעור ה מס נושא אופי עונשי, החורג מעקרונות היסוד של שיטת המס בישראל ו עשוי לשמש ככלי ענישה שיפגע ביכולתם של ארגוני חברה אזרחית לפעול במסגרת החוק למימוש מטרותיהם , לשם הגנה על זכויות אדם ו הגנה על האינטרס הציבורי . 3. ההצעה מחריגה עמותות מחובת המס :בשתי נסיבות בלבד האחת ,ב אמצעות הענקת פטור על פי שיקול ,דעתו הבלעדי של שר האוצר המותנה .באישור ועדת הכספים של הכנסת, הנתונה לשליטה קואליציונית ,זאת ללא קביעת כל קריטריונים מנחים להפעלת ה ;סמכות והשנייה , כל עמותה ה מתוקצבת על ידי ,המדינה בהתאם לסדרי העדיפויות הקואליציוניי ם שנקבעו בתקציב המדינה . בכך נוצרת הבחנה מהותית בין עמותות הזוכות לתמיכה ממשלתית לבין יתר ארגוני החברה האזרחית, שא ר עשויה ליצור אפליה ולהציב חסמים על פעילותם של אותם ארגונים ,ש נפגעים פעמיים– פעם ראשונה מעצם אי קבלת תקציב מהמדינה, ו ב פעם שנייה כאשר רק עליהם המדינה משיטה מס חריג בשיעור של 80% . Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 3 4. בנוסף, ההצעה אוסרת על ,עמותות שעיקר מימונן מתקבל מישות מדינית זרה ש אינן מתוקצבות על ידי ,המדינה לפנות לערכאות – תוך ביטול האפשרות של בית המשפט, על כלל ערכאותיו, להושיט להן סעד . מדובר בהוראה חריגה וחסרת תקדים, הפוגעת בזכות הגישה לערכאות– זכות חוקתית שהוכרה כזכות יסוד בשיטת המשפט הישראלי , המאפשרת את מימושן של זכויות היסוד האחרות ובלעדיה לא .ניתן להגן על זכויות הפרט שנפגעו או על אינטרס ציבורי שנרמס 5. ,כפי שנראה להלן בשקלול מרכיביה מדובר בהצעת חוק בעלת פוטנציאל משמעותי לפגיעה בזכויות חוקתיות יסודיות , אשר צפויה להטיל אפקט מצנן על פעילותם של ארגוני חברה אזרחית בישראל ולפגוע ביכולת ם .לממש את תפקידם במדינה דמוקרטית הצעת החוק נעדרת ביסוס המצדיק את השינויים המעוגנים בה 6. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי מטרתה למנוע פעילות של ארגונים בישראל אשר פועל ים ,, לכאורה "כ סוכני שינוי" מטעם ממשלות וישויות מדיניות זרות . כפתרון לכך, מבקשת ההצעה לטיל מיסוי כבד וחריג על תרומות שמגיעות מיש ויות מדיניות ולשלול את זכות ה גישה לערכאות מ אותם ארגונים שנתמכים בעיקר על ידי .תרומות אלה 7. על פניו ,מ דברי ההסבר עולה כי קיימת בעיה , לה ניתן בהצע ה פתרון קיצוני בדמות הטלת מס דרקוני על ארגונים והגבלת זכות גישת ם .לערכות זאת כאשר, בפועל, הצעת החוק חסרה כל ביסוס ,עובדתי ,אמפירי, משפטי או מקצועי.לקיומה של בעיה ולהצדקת הפתרון הקיצוני שמעוגן בה 8. ,ראשית הצעת החוק לא נשענת על תשתית עובדתית סדורה, הבעיה המוצגת בה לא נבחנה לעומקה, אם בכלל .וכלל לא נתקבלה התייחסותם ועמדתם של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים הטענה בדבר פעולותיה ם של ארגוני חברה אזרחית כ "סוכני שינוי" של מדינות ,הפועלים עבור אינטרסים זרים חסרת גיבוי בנתונים מהימנים ומבוססת על סיסמאות רטוריות ו .אמירות פופוליסטיות 9. יתרה מכך, אף שדברי ההסבר מציג ים פתרון מצומצם בהרבה הנוגע אך ורק " ל ארגונים רשא עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואינם נתמכים על ידי המדינה" , 1 גם בי חס לשיעו ר המס הכבד המוטל בהצעה – נוסח ההצעה מחיל בפועל, בניגוד לדברי ההסבר שלה , את חבות המס על כל תרומה בודדת .מישות מדינית, ללא קשר להיקף המימון וכך מרחיב מאוד את תחולתה בפועל 10 . ,זאת ועוד אף אם נניח, לצורך הדיון בלבד ,, קיומה של בעיה מצומצמת כלשהי הפתרון החקיקתי הקיצוני המוצע אינו מידתי , אינו נחוץ ואינו עומד בעקרונות יסוד של המשפט החוקתי. כמו כן, לא הוסברה בדברי ההסבר ההבחנה בין תרומות מישויות מדיניות זרות לבין תרומות מכל מקור זר אחר– הבחנה שנעדרת .בסיס ענייני, העלולה להוביל לאכיפה בררנית ולאפליה פסולה בין עמותות 11 . ,ונזכיר כי כבר כיום קיים הסדר חקיקתי המאפשר לציבור ולרשויות המדינה לפקח על תרומות מישויות מדיניות זרות. הסדר זה, שנקבע בחוק בשנת2007 , נועד להגביר את השקיפות והביקורת הציבורית בנוגע להשפעת מדינות וגופים זרים על פעילות פוליטית בישראל. בהתאם להוראות החוק, עמותות מח ויבות בגילוי נאות של כל תרומה מישות מדינית זרה, לרבות ברישום בדוחות הכספיים שלהן. 2 1 ב דברי ההסבר מצוין במפורש" : על כן, ביחס לארגונים אשר עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואשר אינן מתוקצבות על ידי ,מדינת ישראל מוצע כי יוטל עליהם מס בשיעור של80% על כל תרומה מישות מדינית כאמור". 2 ראו דברי ההסבר להצעת חוק העמותות (תיקון מסי11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס״ח- 2007 ;ו סעיף36 )(א .לחוק העמותות למעשה, ההסדר החוקי הקיים קובע כי על כל עמותה שמחזורה השנתי עולה על300,000₪ לציין האם קיבלה תרומה מישות מדינית זרה. עמותה שקיבלה מישויות מדיניות זרות תרומות בשווי20,000₪ ,או יותר מחויבת לפרוט בדוח הכספי Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 4 12 . ,נוכח האמור עולה ספק רב בנוגע לצורך, לתכלית ולחוקיות של הצעת החוק – על אחת כמה וכמה בראי הפגיעה הטמונה בה ל זכויות יסוד חוקתיות . הצעת החוק כ כלי ל רדיפה פוליטית ול השתקת ביקורת על השלטון ג.1. ה הבחנה המלאכותית בין סוגי תרומות זרות– מכוונת ולמצער אינה רלוונטית 13 . הצעת החוק קובעת הסדר סלקטיבי אשר מבחין בין תרומות מגורמים מדיניים זרים (כגון האיחוד האירופי או ממשלות זרות) לבין תרומות מגורמים פרטיים מחו"ל– וקובעת מס דרקוני בשיעור של80% ,רק על תרומות מישויות מדיניות. תרומות פרטיות אשר לעיתים קרובות מונעות מאינטרסים כלכליים או אידיאולוגים עלומים .מוחרגות מההסדר ואינן כפופות כלל למס האמור 14 . ,הבחנה זו אינה רק בלתי רלוונטית עבור התכליות המוצהרות של הצעת החוק אלה שהיא גם נעדרת כל היגיון פנימי. בעוד שמדינות וארגונים בין־ מדינתיים מחויבות לפעול לפי הדין הבינלאומי והישראלי , ולנהוג בהתאם לנורמות של שקיפות ו רגולציה ו נתונים ל ביקורת ציבורית מתמדת, לגורמים פרטיים אין חובות דומות והם יכולים לפעול הרחק מעיני הציבור בשם אינטרסים עלומים ו ממניעים סמויים, שאינם נתונים לפיקוח ציבורי. 15 . לאור זאת, קשה להבין מדוע דווקא הגופים המדיניים נבחרו כמטרה להסדרה, בעוד שהסיכון להשפעה זרה עמומה ו בלתי שקופה , דווקא מצוי ה .במידה רבה יותר בגורמים פרטיים ,חלקם, בעולם המודרני אף בעלי כוח השפעה דומה או גבו.ה ממדינות כמו ישראל הבחירה להחיל את החוק אך ורק על ישויות מדיניות זרות– ולא על כלל הגורמים הזרים– יוצרת ה פליה בלתי מוצדקת ומחזקת את התחושה כי מדובר במהלך שמטרתו פגיעה ממוקדת בארגונים מסוימים. 16 . יתרה מזו, הצעת החוק מקודמת בשיתוף פעולה עם ארגון חברה אזרחית אשר נהנה בעצמו ממימון נרחב מגורמים פרטיים זרים– כאשר.למעלה ממחצית מהכנסותיו, על פי מידע פומבי, מקורן בתרומות כאלו3 ארגון הז ו אינ צפוי להיפגע,מהצעת החוק הנוכחית שה וא עצמ ו מסייע לקדם– תוצאה הממחישה את :הכוונה שביסוד ההצעה להוציא מחוץ למשחק הפוליטי והחברתי עמותות מהצד השני של המפה הפוליטית ,המזוהות ככאלה שממומנות בידי ממשלות וארגונים מדיניים. 4 17 . אף שהצעת החוק אינה מציינת שמות של עמותות מסוימות, הרוח הנושבת ממנה ברורה .בפתח דיוני ,ועדת חוקה הצגת החוק כללה מצגת ובה רשימה מפורטת ,של ארגונים ספציפיים ם כול צד מ אחד של המפה הפוליטית. בחירה זו, בשילוב עם הקריטריון הסלקטיבי של "ישות מדינית זרה" בלבד, יוצרת תחושת מיקוד מכוון דווקא בעמותות ביקורתיות.לשלטון 18 . ,כפי שנרחיב בהמשך מדובר במהלך תקדימי, הפוגע בזכות החוקתית לשוויון ובחופש ההתאגדות והביטוי של החברה האזרחית בישראל. ההצעה אינה מבוססת על קריטריונים ענייניים אלא על הבדלים אידיאולוגים-פוליטיים , באופן שיותיר - או למצער יחזק - את הקולות "הנוחים" לשלטון בשדה הציבורי. שלה את זהות התורם, הסכום הנתרם, מטרת וייעוד התרומה, תנאים והתחייבויות הנוגעות לתרומה ולפרסם זאת גם באתר האינטרנט של ה. 3 לפי המידע המפורסם באתר גיידסטאר 50.9% .מתקציב "אם תרצו" מקורו בתרומות מחו"ל רא :ו בלינק הבא https://www.guidestar.org.il/organization/580471662/finances 4 ,דברים אלו הומחשו ביתר שאת בהצגת החוק באמצעות מצגת לדיון בוועדה מאת ח"כ קלנר , שנכתבה והוצגה בדיון בוועדת חוקה .על ידי עמותת "אם תרצו", אשר טרגטה במסגרתה ארגונים ספציפיים מצד אחד בלבד במפה הפוליטית בישראל Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 5 ג.2. ההצעה ככלי להשתקת ביקורת נגד מדיניות הממשלה 19 . הבחנה הסלקטיבית שבין תרומות מישויות מדיניות לבין תרומות מגורמים פרטיים, והעובדה שההצעה פוגע ת כמעט באופן בלעדי בעמותות המזוהות עם ביקורת על הממשלה – מעוררת חשש ממשי כי ההצעה נועדה לשמש כלי להשתק ה ולחסימת קולות ביקורתיים במרחב הציבורי ולפגיעה מכוונת באלו שמאתגרים את מדיניות הממשלה. 20 . הצעת החוק , במתכונתה הנוכחית, עלולה להביא לפגיעה קשה ואף לסגירתם של ארגוני חברה אזרחית המבקשים לקדם תפיסות עולם שונות מאלו של השלטון . אותם ארגונים יידרשו להעביר נתח ניכר מהתרומות שקיבלו אל המדינה, תוך סיכון ממשי לקיומן .ו לעומת ם ,ארגונים שתומכים במדיניות הממשלה ואינ ם נתמכים על ידי מדינות אלא על ידי גורמים פרטיים, לא יושפעו כלל מהחוק. ,כאשר במקרה חריג בו ארגון שהממשלה חפצה בעיקרו כן יקבל תרומה מישות מדינית זרה , הוא יוכל לזכות בפטור ממס שיוענק לו על ידי גורם קואליציוני – ,שר האוצר או על ידי תקצוב אותו גוף על ידי המדינה .באופן כזה שמוציא אותו מתחולת התיקון לחוק 21 . הצעת החוק צפוי ה לשמש , אם כן, כאפקט מצנן ו לעודד ארגוני חברה אזרחית להימנע מפעילות ואף מהבעת עמדה פוליטית ביקורתית, מחשש לאובדן מקורות מימון החשובים לפעילותה התקינה . המס המשמעותי שהחוק מטיל, בצירוף האפשרות של שר האוצר להחריג תרומות ,מסוימות משיעור המס מייצר ת מערכת של תמריצים שליליים שבהם קיום התקציב של עמותה תלוי למעשה בחסדי השלטון . 22 . על כן, ככל שההצעה תאושר, צפויה להיווצר חברה אזרחית :מעוותת עמותות המקורבות לשלטון או ה זוכות להגנתו הפוליטית ימשיכו לפעול ללא מגבלות, ואילו עמותות המבקשות להציע אלטרנטיבה רעיונית או לבקר את פעולות הממשלה יידרשו לשלם מחיר כבד על עצם קיומן ופועלן . בכך, נחלשת משמעותי ת היכולת של החברה האזרחית לקיים שיח דמוקרטי חופשי , כמתחייב במדינה דמוקרטית . השימוש במנגנון המס ככלי ענישתי – בניגוד לעקרונות המיסוי בישראל 23 . תכלית ה מיסוי במדינה דמוקרטית היא לאפשר למדינה לגבות כספים מהציבור לצורך מימון שירותים ציבוריים .והשגת מטרות כלכליות וחברתיות5 לעומת זאת, קנס מהווה כלי עונשי שנועד להרתיע מהתנהגות אסורה או פסולה . כאשר שיעור המס המוטל אינו נגזר משיקולים תקציביים כלליים אלא מיועד להכווין התנהגות ולמנוע התנהלות מסוימת , הוא חדל מלהיות מס– והופך בפועל לקנס. 24 . שיעור המס שנקבע – 80% מהתרומה– אינו משקף תכלית תקציבית, אלא למעשה פועל כקנס מרתיע ה חורג באופן קיצוני מהמקובל במשטר המס בישראל . כיום, מדרגת המס הגבוהה ביותר עומדת על 50% ., ואילו תרומות לעמותות פטורות ממס לחלוטין6 המשמעות היא מעבר חד מהיעדר מיסוי– להטלת נטל חסר תקדים, שיש בו כדי לחסל את יכולת הקיום הכלכלי של הארגונים שאליהם מכוון החוק. 25 . טענה זו מתחדדת לאור ההבחנה הסלקטיבית שהחוק מבצע בין סוגי תורמים : תרומות מגורמים פרטיים מחו"ל אינן ממוסות כלל ואילו תרומות מגורמים מדיניים" נענשות" במס דרקוני, כאשר החוק א ף העניק סמכות להחריג תרומות מסוימות בהחלטת שר האוצר . 5 ,כידוע ,בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרוגרסיבית על הכנסות: ככל שהכנסתו של אדם עולה, כך יוטל עליו שיעור מס גבוה יותר כאשר העקרון המסדיר של דיני המס בישראל הוא עקרון השוויון , לפיו דיני המס חלים באופן שווה על כל אדם בהתאם .להכנסותיו, לפני מדרגות קבועות מראש, המתעדכנות מידי שנה :להרחבה ראו רשות המיסים בישראל, מס הכנסה. 6 רשות המיסים בישראל, מס הכנסה ., מדרגות המס Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 6 26 . בכך הופך המיסוי למנגנון של תגמול ועונש , בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המיסוי הישראלית ,. עניין שצפויי להרתיע מדינות וארגונים בינלאומיים מלתמוך בעמותות בישראל– גם כאשר מטרת התרומה .היא לגיטימית לחלוטין כפ,י שנרחיב בהמשך מדובר במהלך שעלול לבודד את החברה האזרחית הישראלית מהקהילה הבינלאומית, ולפגוע אנושות בתפקודה. פגיעה במנגנוני השמירה על זכויות אדם בישראל 27 . עמותות וארגוני חברה אזרחית מעניקים מענה לאזרחים כאשר נפגעות זכויותיהם במגוון תחומים, החל מ ,איכות הסביבה חינוך ורווחה וכלה בזכויות קבוצתיות לש מיעוטים . פגיעה ביכולת הפעולה של ארגונים אלה משמעה צמצום בפועל של ההגנות על הזכויות והאינטרסים של אזרחי ה מדינה . 28 . הפגיעה מתעצמת נוכח ההגבלה המוצעת על פנייה לערכאות משפטיות, המונעת מארגונים לייצג את הציבור ולקדם את זכויותיו בבתי משפט– שמהווה ה זירה המרכזית להגנה על זכויות אדם ואזרח. 29 . לכך מצטרפת הסכנה שבהצגת ארגונים כמי שפועלים "כסוכני "שינוי ,"בשם "אינטרסים זרים7 רק בשל קבלת מימון ממדינות – תיאור שאינו נתמך בעובדות – באופן ש מערער את הלגיטימציה של ארגוני זכויות אדם ,פוגע באמון הציבור בהם כמו גם מביא לפגיעה במעמד השיח על זכויות כעניין אזרחי רחב . ה.1. ההצעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות ובזכות העמידה 30 . ההצעה מבקשת לשלול– באופן חריג וחסר תקדים בנוף המשפטי בישראל – את זכות העמידה של ארגוני ה חברה ה אזרחית , אשר מייצגים עניינים ציבוריים מהותיים, באמצעות הגשת עתירות שנוגעות בזכויות של קבוצות מיעוט, בהגנה על שלטון החוק ובפיקוח על רשויות הש לטון במדינה. ,זאת רק בשל זהות מקורות המימון של הארגון המייצג ומקדם אותן. 31 . בכך, נפגעת ,זכות יסוד המהווה תנאי הכרחי למימוש זכויות אחרות – שכן בלעדיה, לא ניתן לפנות לבית המשפט כדי להגן על זכויות ו .אינטרסים פרטיים או ציבוריים שנפגעו8 32 . ארגוני חברה אזרחית הם לעיתים הגורם היחיד שמספק ייצוג לאוכלוסיות מודרות ומוחלשות– כאלה שאין להן ידע, משאבים או נגישות לפנייה לבתי המשפט. חסימת דלתות בג"ץ בפני גופים אלה אינה מה ווה רק פגיעה בארגונים עצמ ם , אלא מהווה חסימה ממשית של ההגנה על זכויות האוכלוסיות שהן מייצגות– ומחלישה את יכולת האכיפה של זכויות חוקתיות במדינת ישראל. ה.2. הסמכות המוענקת ל שר האוצר מעמיקה את הפגיעה בעקרון השוויון 33 . הצעת החוק יוצרת אפליה בין עמותות בהתאם למקור המימון שלהן: עמותות הנתמכות בידי תורמים פרטיים יקבלו את התרומות במלואן, בעוד עמותות הנתמכות בידי ישויות מדינתיות ימוסו בשיעור חריג של80% . הבחנה זו, שאין לה הצדקה מהותית, פוגעת בשוויון ומהווה מכשול בפני פעילותם של ארגוני זכויות אדם רבים. 34 . באופן זה, עולה חשש ממשי להפליה פסולה, במסווה של קריטריונים ניטרליים. בעניין זה, עמד בית המשפט על הסכנה בשימוש בתבחינים ."ניטרליים" שמהווים בפועל אצטלה להפליית קבוצות מסוימות 7 .ראו דברי ההסבר להצעת החוק 8 ע"א733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ(, נא3 ) 577 ( 1997 .) Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 7 כך למשל, נפסק בעע"מ343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים ,ב פסקה 44 :לפסק דינו של השופט עמית "כשם שאין להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין המתקיים רק בה, כך אין .להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין אשר אינו מתקיים רק בה זאת, מאחר ששימוש בתבחין מסוים עלול לשמש כאצטלה להפלייתן של קבוצות מסוימות באוכלוסייה." 9 35 . מעבר לכך, הצעת החוק מעניקה לשר האוצר סמכות לקבוע פטור ממס עבור עמותות מסוימות– וזאת ללא כל קריטריונים מנחים . בכך נפתחת הדלת ל שקילת שיקולים פוליטיים או זרים בהחלטה על מתן .הפטור, באופן שעלול להיטיב עם עמותות שתומכות במדיניות הממשלה ולהכביד על אלו שמתנגדות לה ה.3. ההצעה פוגעת בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי הפוליטי 36 . ה ,הצעה מעניקה לגורמים פוליטיים שליטה מהותית על יכולתם של ארגוני חברה אזרחית להתקיים לפעול ולהשמיע קול – ולפיכך מובילה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד חוקתיות נו ספות , בראשן חופש ההתאגדות וחופש הביטוי הפוליטי. 37 . ז כות ההתאגדות, המוכרת כזכות יסוד במשפט הישראלי, מהווה בסיס לפעילות עמותות וארגוני חברה אזרחית . הצעת החוק צפויה לפ גוע בפעילות הארגונים , לעודד את סגירתם ואף ל חסום הקמת ארגונים חדשי,ם בשל הפגיעה הכלכלית הקשה שהיא מטילה. 10 38 . בנוסף ,הצעת החוק יוצרת אפקט מצנן על חופש הביטוי הפוליטי: עמותות המבקרות את השלטון עלולות .לשאת בנטל מס כבד, בעוד עמותות התומכות בו עשויות לזכות בפטור כך מתפתחת מערכת תמריצים המעודדת תמיכה בממשלה ומרתיעה מ פני ביקורת פוליטית. 11 השלכות הצעת החוק על מעמד ישראל כדמוקרטיה ליברלית בזירה הבינלאומית 39 . הצעת החוק כוללת סממנים אנטי-דמוקרטיים אופייניים למשטרים סמכותניים, שא ר לא מתיישבים עם אופי.יה של ישראל כמדינה דמוקרטית השתק ת ביקורת ,פוליטית מניע ת גישה לערכאות והפגיעה בשוויון בין ארגוני חברה אזרחית, מהווים מאפיינים של משטרים סמכותניים שמאפשרים לשלטון להתנהל ללא ביקורת אפקטיבית. 40 . ,כאשר ,למעשה הצעת חוק כזו אינה קיימת באף דמוקרטיה מערבית בעולם – ,למעט הונגריה ופולין שנמצאות בנסיגה דמוקרטית משמעותית וגם בהן מדובר בגרסאות מרוככות בהרבה מזו המוצעת. 41 . הצעת החוק והסכ נות הט,מונות בה מצטרפ ו ת לשורה ארוכה של הצעות חקיקה נוספות המקודמ ות על ידי הקואליציה הנוכחית ו זכו לשם ""הרפורמה המשפטית ,שא ר מעמיקים את הפגיעה במנגנוני הבקרה .והאיזון ההכרחיים לדמוקרטיה תקינה 42 . לצ ,ד זאת ההצעה עשויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וממקמת אותה בשורה אחת עם מדינות הפוגעות בזכויות אדם ורוד פת ארגוני חברה אזרחית . מעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית , האמונה ,על הגנה על זכויות האדם הוא מרכיב חיוני לביסוס .כוחה הבינלאומי ובהכרה העולמית שלה 9 ראו גם בג"ץ11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל ( ,נבו27.2.2006 .) 10 רע״א7504/95 יאסין נ׳ רשם המפלגות(, נ2 ) 045 ( 1996 ); ע"א1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא (, מו3 , ) 541 (מז4 ) 100 ( 1993 .) 11 עניין זה עומד בניגוד לפסיקה שקבעה כי "אסור לפיכך לחוק ליצור 'אפקט מצנן' מוגזם לחופש הביטוי הפוליטי " בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת (נבו15.4.2015 ) 'פס38 .לפסק דינו של השופט הנדל Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 8 43 . החלשת מעמדה של ישר אל בזירה הבינלאומית מגבירה את הסיכון להטלת סנקציות ומגבלות מצד הקהילה הבינלאומית, ופוגעת בשיתופי פעולה חיוניים באקדמיה, בתרבות, בחינוך ובתחומים נוספים. 44 . ,בנוסף נזכיר כי התערבות טריבונלים בינלאומיים במשפט הפנימי של ישראל תלויה במידה רבה בעצמאותן ויעילותן של המערכות המשפטיות המקומיות. הצעת חוק אשר מחלישה את ארגוני ה חברה ה אזרחית ומונעת מהם גישה לערכאות משפטיות , עלולה לעודד התערבות וביקורת בינלאומית מוגברת , ואף לסכן תביעות משפטיות שכבר מתנהלות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" כנגד מדינת ישראל ואזרחיה– לרבות נגד חיילי צה"ל– במסגרת דיני המשפט הבינלאומי. סוף דבר 45 . הבאנו בפניכם התנגדות נחרצת להצעת החוק, שמעגנת ניסיון פסול להצר את פעולת ם של ארגוני ,החברה האזרחית תוך שימוש חריג ובלתי מידתי במיסוי כאמצעי עונשי והגבלת גישתם לערכאות שיפוטיות . ההצעה מקדמת הבחנה מפלה בין א רגונים , נעדרת הצדקה עובדתית או משפטית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה והמשפט במדינת ישראל. 46 . על כן ,אנחנו קוראים לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק ולהסירה מסדר היום. ,בכבוד רב ________________________ ________________________ סתיו לבנה להב, עו"ד אלה משה מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה