חומר רקע
1
'ב בסיוון התשפ"ה
29
במאי2025
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח עם
שאל ות לדיון מהייעוץ המשפטי לוועדה–
הצעת חוק חדלות פירעון '(תיקון מס9
) (צו עיכוב
הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–
2024
–
סעיפים1
עד5
להצעת החוק (עד סעיף
322
)א המוצע
'עניינו של תיקון מס9
לחוק חדלות פירעון–
עיגון קבוע של האפשרות לקבל צו שיפוטי של "עיכוב
הליכים" בזמן שחייב מנהל משא ומתן עם נושיו כדי להגיע להסדר חוב, וזאת בלי שיצטרך להיכנס
.להליך של חדלות פירעון מלא על משמעויותיו השליליות
נכון לעת
'הזו, ניתן לקבל עיכוב הליכים בהליך לאישור הסדר חוב מכוח הוראת שעה (תיקון מס4
לחוק), שנחקקה בתקופת הקורונה ותוקפה עד ליום31.7.25
.
בדיון הוועדה הקודם הוצגו נתונים
שנאספו בידי הממשלה אודות 'היישום של תיקון מס4
,, ונדונו שאלות רוחב כלליות. בין היתר נציגי
המ
משלה הציגו את עמדתם
כי יש צורך בעיכוב הליכים בהסדר חוב גם באופן קבוע ולא רק לתקופת
הקורונה המשברית–
מאחר שהנתונים מראים על ביקוש אמיתי וקבוע של השוק להסדר. בנוסף הוצגה
המסקנה כי ההסדר בהוראת השעה אינו מאוזן דיו, ויש לקבוע
בתיקון הקבע
המוצע כעת הגנות נוספות
.עבור הנושים
מסמך זה כולל נוסח ושאלות לדיון בנושאים הבאים–
הגדרות; תנאי סף
להגשת בקשה ל צו עיכוב
;הליכים
;סייגים למתן הצו
;פרטים שהחייב יידרש לצרף לבקשה ;עילות למתן הצו; תקופת הצו
;'מהלך הדיון בבקשה; עיכוב הליכים לצד ג ;סעד בשל פגיעה מהותית בנושה
בי טול הצו; פרסום
לציבור.
נוסח ושאלות לדיון
'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס9
) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור
הסדר חוב), התשפ"ה–
2024
תיקון סעיף318
1.בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–
2018
1
(להלן–
,)החוק העיקרי
בסעיף318
:, אחרי ההגדרה ""בעלי עניין", בהסדר חוב" יבוא
"""חוב עבר–
( כהגדרתו בחוק זה למעט פסקה4
:) שבה ובשינויים אלה
(1)
בכל מקום, במקום "מתן הצו לפתיחת הליכים" יבוא "מתן צו
;"עיכוב ההליכים הזמני
1
ס"ח 'התשע"ח, עמ310
'; התשפ"ד, עמ190
.
2
(2)
( בפסקה3
), במקום
"נובעת מהליכי חדלות הפירעון" יבוא
;""נובעת ממתן הצו
""צו עיכוב הליכים זמני–
.";'כמשמעותו בסימן ג' לפרק ב
הסבר': מוצע להוסיף שתי הגדרות לחלק י
לחוק שעניינו הסדרי חוב–
הגדרת "חוב עבר" ו"צו עיכוב
."הליכים זמני ההגדרה "חוב עבר" מבהירה מהם החובות שלא ניתן לפרוע או לגבות בזמן שהצו לעיכוב
הליכים יעמוד בתוקף. מוצע להפנות להגדר
ה
שבסעיף ההגדרות הכללי בחוק, ולהתאים אותה להליך
:הרלוונטי של הסדר חוב בשני מובנים
האחד, התאמת מינוחים–
החלפת המונח "צו לפתיחת הליכים" כך שבמקומו יבוא "צו עיכוב
ההליכים" שהוא המונח .'הרלוונטי לחלק י
השני, מוצע להשמיט מההגדרה של חוב עבר את הרכיב של "חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום
."גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי
ל פי
דבר
י ההסבר,
תנאי לקבלת הגמלה לפי פרק ח' לחוק
הביטוח הלאומי
הוא שניתן צו לפתיחת הליכים כלפי החייב, כך ש גמלה זו אינה רלוונטית כשמדובר
בעיכוב הליכים לגיבוש הסדר חוב. על כן, אין צורך להחשיב גמלה זו כ"חוב עבר" בהקשר של הסדר
:החוב. ראו את ההגדרה עם התיקונים המוצעים בהצעת החוק
""חוב עבר–
:חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה
(1
)
החייב חב בו במועד
מתן צו עיכוב ההליכים הזמני
מתן הצו לפתיחת הליכים;, לרבות באופן מותנה
(2
) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני
מתן צו עיכוב ההליכים הזמני
מתן הצו לפתיחת הליכים ,
;גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו
(3
) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן צו עיכוב
ההליכים הזמני מתן הצו לפתיחת
הליכים , גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה
נובעת ממתן הצו נובעת מהליכי חדלות
הפירעון;
(4)
;חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי
(5) הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור ב( פסקאות1
( ) עד4
), עד למועד פירעונו
;בפועל
החלפת כותרת פרק
ב' והוספת כותרת
'סימן א
2.
לפני סעיף320
:לחוק העיקרי, במקום כותרת פרק ב' יבוא
"פרק ב': הליכים לאישור הסדר חוב
."סימן א': כוחו של הסדר חוב שאושר
הוספת כותרת
'סימן ב
3.
לפני סעיף321
לחוק:העיקרי יבוא
"סימן ב': בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ובקשה לצו עיכוב
."הליכים זמני
3
סעיף321א בקשה לצו עיכוב הליכים זמני
החלפת כותרת פרק
ב' והוספת כותרת
'סימן א
2.
לפני סעיף320
:לחוק העיקרי, במקום כותרת פרק ב' יבוא
"פרק ב': הליכים לאישור
הסדר חוב
."סימן א': כוחו של הסדר חוב שאושר
הוספת כותרת
'סימן ב
3.
לפני סעיף321
:לחוק העיקרי יבוא
"סימן ב': בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ובקשה לצו עיכוב
."הליכים זמני
הוספת סעיף321
א
'וכותרת סימן ג
4.
אחרי סעיף321
:לחוק העיקרי יבוא
"בקשה לצו עיכוב
הליכים זמני
321
.א)(א
,חייב המציע הסדר חוב רשאי
במסגרת
בקשתו לפי סעיף321, לבקש מבית המשפט צו
עיכוב הליכים זמני לשם אישור [/ לשם גיבוש
]ואישור
:הסדר החוב, ובלבד שמתקיימים כל אלה
(1)
;אין לגבי החייב צו לפתיחת הליכים
(2)
במהלך שנים עשר החודשים שקדמו
למועד הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו
;עיכוב הליכים זמני
(3)
לגבי חייב שהוא תאגיד– הסדר החוב
שמציע התאגיד, עניינו שמירת עסקו של
.התאגיד כעסק פעיל
הסבר : בסעיף321
א לתיקון מוצע לקבוע את זכותו של חייב לבקש מבית המשפט צו לעיכוב הליכים
זמני בהליך הסדר חוב. הסעיף כולל את התנאים
להגשת
הבקשה (ס"ק (א)); את
הפרטים והמסמכים
שיצורפו
לה (ס"ק (ב)); והוראות לעניין
אופן התנהלות
החייב
עד להחלטה בבקשה
.))(ס"ק (ג
לסעיף321א(א) רישה
לפי המוצע ניתן יהיה לבקש עיכוב הליכים רק
ביחד עם הבקשה לאישור הסדר החוב . זאת בשונה
מהוראת השעה שלפיה ניתן לבקש עיכוב הליכים גם לפני שמוגשת הבקשה המלאה לאישור הסדר
4
.החוב ,בהתאמה לכך
מוצע כי
תכלית הצו תהיה "לשם
אישור
הסדר החוב", בעוד שלפי הוראת השעה
ה תכלית היתה "לשם
גיבוש
הסדר החוב עם בעלי העניין בו
ואישורו ,". לפי דברי ההסבר
השינוי
מוצע
.כדי לוודא שעיכוב ההליכים יינתן רק במקרים שיש היתכנות משמעותית להגיע לאישור הסדר חוב
-
לדיון-
מוצע לבחון האם מתן צו עיכוב הליכים רק לאחר שכבר גובש הסדר חוב לא פוגעת בהגשמת מטרת
הצו ?
ה רציונל של תיקון4
היה לאפשר "מרווח נשימה" לחייבים לניהול משא ומתן עם הנושים כדי שניתן
יהיה להגיע להסדר חוב– לגבשו ולאשרו.
גם בחקיקה שקדמה לחוק חדלות פירעון (סעיף233
לפקודת
החברות וסעיף350
לחוק החברות), ניתנה האפשרות לתת עיכוב הליכים לצורך
גיבוש
או
אישור
של
תכנית שיקום, וכך גם התפיסה שעמדה ביסוד המשא ומתן המוגן שנכלל בחוק חדלות פירעון כהוראת
שעה
הייתה -
מתן "מרווח נשימה" דווקא
בשלב מוקדם יחסית ולפני שהגיע לשלב אישור הסדר החוב.
,לאור זאת
מוצע לשמוע על שינוי התפיסה המוצע באשר לתכליתו של עיכוב ההליכים , ולעניין הדרישה
כי הוא יוגש רק ביחד עם הבקשה לאישור ההסדר. האם נשקלו דרכים אחרות
לוודא כי עיכוב הליכים
יינתן רק במקרה שי ש היתכנות
לאישור הסדר החוב
(למשל, באמצעות המידע העובדתי שמבוקש על
)מצבו הכלכלי של החייב ?
האם
ניתן
לשקול לכל הפחות לקבוע
מקרים חריגים
שבהם מותר יהיה
להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר
, או להותיר אפשרות כזו לשיקול דעת בית המשפט?
בהקשר זה נבקש להפנות לסעיפים319
)ז(ד
ו-
319יח(ה) להוראת השעה :
סעיפים אלו מנחים את שיקול
הדעת של בית משפט במקרים שעיכוב ההליכים מתבקש בנפרד מהבקשה לאישור ההסדר . נקבע בהם
כי
כשביהמ"ש נותן צו עיכוב ההליכים, הוא יכול באותה החלטה לקבוע גם מועד להגשת הבקשה
לאישור הסדר החוב, ומועדים לאסיפות ולאישור ב יהמ"ש בהמשך הדרך, כדי לקבוע מראש אבני דרך
.בהליך2
,בדומה לכך ניתן לקבוע כי דרך המלך היא הגשת הבקשות ביחד, אך ניתן לחרוג ממנה
ו להותיר את הגמישות לפצל בין הבקשות במקרים מתאימים, ולכוון את ביהמ"ש כן לקבוע אבני דרך
להמשך ההליך .
לסעיף321
()א(א1
( ) עד3)
בסעיפים
קטנים אלו מוצע לקבוע את התנאים להגשת הבקשה. לפי הוראת השעה, יכול להגיש את
הבקשה תאגיד או יחיד
שאין לגביו צו לפתיחת הליכים . כעת מוצע להוסיף לכך
שני תנאים נוספים :
-
תנאי אחד, כי במהלך12
החודשים האחרונים לא ניתן בעניין החייב
צו עיכוב הליכים. תנאי זה
;נועד למנוע "הגשה סדרתית" של בקשות כדי להתגבר על המגבלות בדבר משך הזמן של הצו
-
התנאי השני, אם מדובר בתאגיד, הוא יהיה חייב במסגרת הסדר החוב להציע לשמור על עסקו
כ"עסק פעיל"
.
-
לדיון-
מוצע לבחון את
הצורך ב
הוספת התנאים החדשים, ובפרט - את ההתחייבות לשמור על העסק כפעיל .
,לפי דברי ההסבר
הצו הנדון "הוא כלי שנועד לשיקומו הכלכלי של התאגיד תוך המשך פעילותו
העסקית", כך שהוא"
נועד
בעבור תאגיד ה
מציע הסדר ח וב שיביא לשיקום כלכלי מהותי שלו, קרי כזה
ש יאפשר שמירת עסקו של התאגיד
כעסק פעיל"
.
-
מוצע
לב
חון את
ההצדקה העקרונית לקביעת תנאי זה, שכן אין היום הגבלה כזו על כניסה להליך
.'הסדר חוב לפי חלק י
-
,ככל שהוועדה מעוניינת בהוספת התנאי מוצע לבחון האם נדרש להבהיר את הכוונה
במילים
""לשמור על עסקו כעסק פעיל.
2 "
,הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו
לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית
."המשפט
5
,לפי דברי ההסבר הכוונה היא שלא
יינתן עיכוב הליכים
במקרה של "מהלך שעניינו מכירת התאגיד
בדרך של מימוש כל או רוב נכסיו–
הידוע בכינוי "פירוק דה לוקס", ובספרות המקצועית הלועזית
מכונהLiquidation
."
כלומר, שבמקרה שבו העסק נמכר מתאגיד אחד לתאגיד אחר אבל ממשיך
לפעול–
.כן ניתן יהיה לקבל עיכוב הליכים ,אבל למשל לא ברור האם נכלל בכך מצב שעסק נותר
,"פעיל" אך משנה את אופיו
או מצמצם משמעותית את היקף הפעילות או
העובדים שהוא מעסיק?
)(ב בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול החייב את כל
:אלה
(1)
הסדר החוב המוצע והתועלת שתצמח
מאישורו
כאמור בסעיף321
)(ב;
(1
2)
עמדות בעלי
העניין לגבי הסדר החוב המוצע,
הידועות לחייב;
(2
3)
לגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק
–
תוכנית המפרטת את אופן הפעלת התאגיד או
העסק בתקופת עיכוב ההליכים ואת האמצעים
למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלה (בפרק זה–
;)תוכנית הפעלה
(4)
לגבי חייב שהוא תאגיד–
אישור מרואה
חשבון כי
הפעלת התאגיד
לפי
תוכנית ההפעלה
ישימה ו
אינה גרעונית ו
דוחות כספיים שיוגשו כפי
שיקבע השר;
(3
5)
השר רשאי ]?[באישור ועדת החוקה
לקבוע
פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש
.לצרף אליה
לסעיף321
)א(ב
.בסעיף קטן זה מוצע לקבוע מה יהיו הפרטים שעל החייב לצרף לבקשה לעיכוב הליכים הסעיף כולל
הסמכה לקבוע פרטים נוספים בתקנות, והכוונה כי רוב המידע שיידרש יפורט שם. מאחר שלפי המוצע
הבקשה לעיכוב הליכים תוגש יחד עם בקשה להסדר חוב, כדי לקבל את התמונה המלאה, יש להוסיף
את הפרטים
שנדרשים גם ש
ם .
רשימת פרטי המידע ארוכה, ו על כן
נציין כאן רשימה לא ממצ ה ובעיקר את המידע החדש
שיידרש.
לגבי
חייב שהוא תאגיד
(1)
][חדש פירוט הסדר החוב המוצע
והתועלת שתצמח מאישורו (
,בשונה מכך היום החייב נדרש להציג
"מתווה ראשוני " להסדר החוב– לפי
סעיף319
()ג(ב1
) שבתיקון4
;)
6
(2)
][חדש
עמדות בעלי העניין לגבי
( הסדר החוב המוצע ,בשונה מכך היום חייב שהוא תאגיד נדרש
להביא את עמדת הנושים המהותיים, ככל שהיא ידועה לו–
תקנה14
;)לתקנות
(3)
][חדש פירוט כיצד הסדר החוב המוצע יביא לשמירת עסקו של התאגיד כעסק
פעיל (
זהו תנאי חדש
שבכוונת משרד המשפטים להוסיף
.)בתקנות
(4)
][חדש
אישור בכתב מ רואה חשבון כי הפעלת התאגיד לפי תוכנית ההפעלה היא ישימה ולא
גרעונית (זהו תנאי חדש ש.)בכוונת משרד המשפטים להוסיף בתקנות
(5)
][קיים
דוחות כספיים (גם היום התאגיד נדרש לצרף דוחות לפי תקנה13
(6
)ו-
159ב1
)לתקנות ;
(6)
][קיים תכנית המפרטת את אופן
ההפעלה
בתקופת עיכוב ההליכים
והאמצעים למימון
הוצאות
ההפעלה (גם היום לפי תיקון4 החייב נדרש לכך
לפי סעיף319
()ג(ב2
.)) לחוק
(7
)[פורמלית חדש]
מוצע להוסיף כדרישה מחייבת את הפרטים המנויים בסעיף82
)(ב
לחוק אשר
מונה
את
הפרטים
שנדרש להביא ביחס לתכנית לשיקום כלכלי (שככל הנראה חלקם מובאים גם היום כחלק
)מהפרקטיקה גם בבקשה לאישור הסדרי חוב :
-
הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד
, לרבות ארגון מחדש של
,מבנה התאגיד
מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;
-
ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית , ואם הוצעה יותר מתכנית אחת–
השוואה בין
;התכניות
-
התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים
ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיי ,דרשו מהם
;בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום
-
א ם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת
זכויות לחברי התאגיד
מכוח היותם חברי תאגיד–
ערכן של
הזכויות שייוותרו, ובפרט
הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה
והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן
והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן
לצדדים שלישיים.
-
כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה
בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אח ר (בפסקה זו–
)פטור מאחריות–
הערך
הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.
לגבי חייב שהוא יחיד
היום, דרישת הפרטים לפי סעיף319
יז(ב) להוראת השעה כוללת את הפרטים והמסמכים שיש לכלול
בבקשה לאישור הסדר חוב, מתווה ראשוני של ההסדר, הצהרה כי
החייב
מבין את ההוראות שיחולו
עליו כתוצאה מעיכוב ההליכים, ודוח ופרטים לפי סעיף104(ב
) (דוח זה מוגש בצו לפתיחת הליכים כ ולל
מידע רב על היחיד–
,פרטים לעניין נכסים, הכנסות והוצאות, תביעות והליכי גבייה, מקצועו והשכלתו
פרטים על נכסים של בן)זוגו ועוד. ל פי שיחות ההכנה עם משרד המשפטים–
התוספת המוצעת כעת
היא: להביא גם את עמדות בעלי העניין.
-
לדיון-
1.
מוצע לבחון את
ה פרטים
החדשים שמוצע לדרוש מהחייב להציג בבקשתו.
על פניו, נראה כי מתן
תמונת מצב עובדתית כלכלית על החייב נכון למועד הגשת הבקשה אמורה לסייע לבית המשפט
להבין האם יש היתכנות.להגיע להסדר ו ,מצד שני
יש קושי ב דרישת מידע צופה פני עתיד
מ פורט
על
ההסדר המוצע–
כשעיכוב ההליכים אמור לסייע להגיע.לאותו הסדר
לאור זאת, מוצע לבחון את
המידע
החדש שמוצע לבקש, ובפרט את
ה מידע שמתייחס באופן צופה
פ ני עתיד לפרטי הסדר החוב המוצע. בראש ובראשונה, מדובר על הדרישה
לצרף
את
הסדר החוב
הבשל, ולא רק
מתווה ראשוני כפי שנדרש בהוראת השעה
(דרישה זו אינה עולה ישירות מנוסח
הצעת החוק, ויש להסיק אותה מהר ישה של סעיף321א(א) המוצע, שלפיו
ניתן יהיה להגיש את
הבקשה לעיכוב הליכים רק ביחד עם הבקשה להסדר החוב .)
2.
מוצע לבחון את הדרישה להביא בבקשה את עמדותיהם של בעלי העניין.
היום, תאגיד שמבקש צו
הפעלה נד" רש להביא את
עמדת הנושים המהותיים
לבקשה, אם
ידועה לתאגיד( "ת קנה14
(4
))(י
7
לתקנות חדלות פירעון, ש חלה מכוח סעיף319
.)ג(ב) להוראת השעה גם על תאגיד המבקש הסדר חוב
מוצע לסייג גם כאן את הדרישה להביא את עמדות בעלי העניין, רק לאלו הידועות לחייב.
3.
מוצע לשקול להעלות לרמה של חקיקה ראשית את הפרטים העקרוניים שיידרשו מהחייב (הסדר
;החוב המוצע, אישור כי ההפעלה אינה גרעונית
וצירוף הדוחות הכספיים ), ולהותיר לתקנות את
הפרטים היותר ספציפיים.
4.
ההסמכה שמוצע לתת לשר המשפטים להוסיף דרישות פרטים ומסמכים אינה טעונה אי שור ועדת
החוקה . הוראה דומה בסעיף321
)(ב לעניין פרטים נוספים שהשר רשאי לקבוע שיש לצרף לבקשה
לאישור הסדר חוב-
,כן טעונה אישור הוועדה
ו ?מוצע לבחון מה מתאים בסעיף המוצע כעת
)(ג עד למתן החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני
החייב לא יבצע כל פעולה שאינה במסגרת התנהלות
כלכלית שוטפת וסבירה, ולגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד
המנהל עסק–
החייב לא יבצע כל פעולה
שאינה במהלך
,עסקיו הרגיל
ובכלל זה וכן עסקה חריגה או חלוקה
כהגדרתן בחוק החברות, או עס קה המנויה בסעיף270
לחוק החברות, והכול אלא אם כן אישר בית המשפט את
.ביצוע הפעולה או העסקה
)(ד
אדם העלול להיפגע
מ מתן צו עיכוב
הליכים זמני
רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה
לצו
האמור;
השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות.
)(ה הבקשה
][/הודעה על הגשת בקשה לצו עיכוב
הליכים זמני תומצא לבעלי העניין][/לצדדים להליך
ותפורסם לציבור ][באופן ובמועד.כפי שיקבע השר
סימן ג': דיון והחלטה בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין
."ובבקשה לצו עיכוב הליכים זמני
לסעיף321
)א(ג
עניינו של סעיף
זה
בהתנהלות החייב
בזמן הדיון ב
בקשה לעיכוב הליכים שהגיש, ועד למתן החלטה בה .
הערת נוסח : בעיקרון, "עסקה שאינה
ב מהלך העסקים הרגיל של החברה" הוא רכיב בתוך ההגדרה
,"בחוק החברות ל"עסקה חריגה ,ולא להפך כך שהנוסח המוצע מעט מבלבל ומוצע לשקול להפריד בין
.הרכיבים
- ל דיון- הוספת
התייחסות לזכות ההתנגדות של
הנושים לבקשה ולאופן ההמצאה והפרס
ום
1
.
הצעת החוק אינה כוללת
התייחסות מפורשת ל מתן
זכות התנגדות לצו עיכוב הליכים .
הוראת השעה
קובע
ת הסדר שונה ל
תאגיד
ים ול
יחיד
ים :לנושים של תאגידים
יש אפשרות להגיש התנגדות לבקשה
לפני שבית המשפט החליט בה (סעיף319
ו), ואילו בנוגע
ליחידים
נקבע סעיף מפורש שמבנה את
8
האפשרות להגיש בקשה לביטול הצו ולדיון מהיר בה (סעיף319
יט), אך אין התייחסות להתנגדות
ל פני
.מתן הצו מוצע להוסיף זכויות דומות לנושים גם כאן–
ראו
נוסח מוצע כסעיף קטן (ד) לאפשרות
להגשת התנגדות שמבוססת על המודל הקיים לגבי תאגידים.
לגבי חייבים שהם יחידים–
מוצע לבחון האם נכון להמשיך את ההסדר שהיה בהוראת השעה
או
לקבוע גם בהליך בעניינם זכות התנגדות לנושים?
2.
.הצעת החוק אינה כוללת הוראה לעניין חובת המצאת ופרסום בדבר הגשת הבקשה לעיכוב הליכים
הוראת השעה מסדירה את נושא ההמצאה והפרסום על הגשת הבקשה רק .לגבי חייב שהוא תאגיד
לעניין
חובת ההמצאה –
מבקש הצו ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנושים המהותיים כפי שיורה
ביהמ"ש, וימציא אותם לכל בעל עניין שדרש זאת בכתב, ולכל אדם אחר בהתאם להוראה של ביהמ"ש
(סעיף319
ה(א)). לעניין
חובת הפרסום –
נקבע כי הממונה יפרסם הודעה על בקשה לעיכוב הליכים לגבי
תאגיד באתר האינטרנ ט של משרד המשפטים (סעיף319
ה(ב)). משיחות ההכנה עם משרד המשפטים
.עלה כי את סעיף ההמצאה והפרסום בכוונתם להוסיף בתקנות מוצע לשקול בכל זאת לקבוע חובה
כללית בחוק ', ולהותיר את הפרטים, המועדים וכו להמשך פירוט
בתקנות .
סעיף322א דיון והחלטה בבקשה לצו
הוספת סעיפים
322
א עד322
ד
'וכותרת סימן ד
5.
אחרי סעיף322
:לחוק העיקרי יבוא
"דיון והחלטה
בבקשה לצו עיכוב
הליכים זמני
322
.א)(א
הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף321
והתבקש במסגרתה צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף
321א, רשאי בית המשפט, במסגרת החלטתו על
הבאת הסדר החוב
לאישור בעלי העניין לפי סעיף
322(א), לתת צו זמני המורה על עיכוב הליכים נגד
החייב שתוצאותיו יהיו כמפורט בסעיף322ב, אם
:שוכנע שמתקיימים כל אלה
(1)
יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב
בהתאם להוראות חלק זה וצו עיכוב הליכים
;זמני נחוץ לשם כך
(2)
הנזק שעלול להיגרם לחייב אם לא
יינתן צו עיכוב הליכים זמני, עולה על הנזק
;שעלול להיגרם לנושים אם יינתן צו כאמור
(3)
מתן צו עיכוב הליכים זמני הוא צודק
וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע בנושים
;במידה העולה על הנדרש
9
(4)
אין לחייב חוב עבר לנושה שבשלו
הייתה קמה לנושה זכאות לגמלה לפי
הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי אילו
,היה ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים
ואם יש חוב כאמור–
או ש
במסגרת הסדר
החוב שהחייב מציע הוא מתחייב לפרוע
במלואו כל חוב עבר כאמור ובית המשפט
שוכנע כי יש סי
כוי סביר לכך;
(5)
לגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד
המנהל עסק– יש אמצעים למימון ההוצאות
הכרוכות בהפעלת התאגיד או העסק לפי
,הוראות פרק זה בתקופת תוקפו של הצו
ואין חשש סביר שהפעלה כאמור תפגע
בנושים ; ולגבי חייב שהוא יחיד– אין חשש
סביר שעיכוב ההליכים יפגע פגיעה מהותית
בנכסיו הקיימים של היחיד.
ה
סבר :
בסעיף322
א מוצע לקבוע היבטים הנוגעים לדיון ולהחלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים: תנאים
לאישור
ה
בקשה
;)(ס"ק א
מתי
אין לתת
צו (ס"ק ב); סעד כללי למניעת
פגיעה בבעל
י ה ;)עניין (ס"ק ג
תקופת
ה צו (ס"ק ד); ביטול
ה
צו (ס"ק
ה); עיכוב הליכים
כלפי צדדים שלישיים
(ס"ק ו); דיון במעמד
;)צד אחד (ס"ק ז
בלעדיות ההליך
;)(ס"ק ח'וחובת פרסום לציבור (ס"ק ט-
.)י
לסעיף322
)א(א רישה
לפי המוצע, בית המשפט
יהיה
רשאי
, להורות על עיכוב הליכים
אם
שוכנע כי מתקיימים מספר תנאים
(שידונו
בהמשך) .
,בשונה מכך לפי
הוראת השעה , ברירת המחדל היא שבית המשפט
יורה לתת
את הצו
אם
מצא
כי התקיימו התנאים
שנקבעו לכך בחוק
, ואלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור ההסדר.
,לפי דברי ההסבר
ה סעיף המוצע נוסח ,"בלשון "רשאי כדי להותיר שיקול דעת רחב יותר לבית המשפט
שלא לתת א ,ת הצו
שכן תוצאות
הצו
עלולות
.לפגוע בנושים
התיקון מתכתב גם עם סעיפים20
ו-
119
.לחוק, שעוסקים במתן סעד זמני בהליכי חדלות פירעון
לסעיף322
()א(א1
( ) עד5)
בסעיפים קטנים אלה מוצע לקבוע את
שיקולי בית המשפט ב מתן הצו, תוך שמוצע להדק את התנאים
ולצמצם את הקלות שבה( ניתן היום עיכוב ההליכים :למשל" ביהמ"ש
רשאי
"להורות
,על מתן הצו
במקום הקביעה כי
ביהמ"ש "יורה על עיכוב ההליכים "; דרישה כי ביהמ"ש
שוכנע
שיש"סיכוי סביר
לאישור הסדר החוב" ", וכי הצו
נחוץ
" לשם כך" במקום
נדרש
"לשם גיבוש הסדר החוב) .
בנוסף, מוצעים שלושה תנאים
חדשים :
)(א
;בחינת מאזן נוחות של נזק לחייב מול נזק לנושים)(ב
בחינה ;אם מתן הצו צודק וראוי ובחינת מידתיות הפגיעה בנושים)(ג
קביעה כי עיכוב ההליכים יינתן
10
רק אם לחייב אין חוב עבר של( שכר עבודה
שמזכה בגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי ) או שהוא מציע
לפרוע אותו במלואו בהסדר. תנאי זה נועד לפי דברי ההסבר להגן על זכויות עובדים, ולהפחית את
.החשש שתשלום הגמלה מביטוח לאומי ישפיע על הבחירה שעושה החייב בין ההליכים
-
לדיון-
1
.
( לס"ק2) ו-(3
)
-
מוצע לבחון
את הצורך ב הוספת האיזונים הכלליים (מאזן נוחות ובחינה אם מתן
הצו "צודק ורא"וי –
הדומים במאפייניהם לשיקולים של בית המשפט במתן
סעד זמני).
האם
בפועל
אין
חפיפה רבה בין"הבחינה של "מאזן הנוחות (האם הנזק לנושים עולה על הנזק לחייב)
ובין בחינת שאלת
?)"המידתיות של הפגיעה בנושים (הפגיעה "עולה על הנדרש
2
.
( לס"ק5
)
-
מדוע מוצע
להשמיט את אחת ההגנות שניתנות היום לנושים
כשחייב יחיד מבקש עיכוב
"הליכים שלפיה: "אין חשש סביר שעיכוב ההליכים יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד
'(ס319
()יח(א2
)) להוראת השעה ?
3
( . לס"ק4
)
-
מוצע להוסיף תנאי שלפיו–
עיכוב
ההל יכים יינתן רק אם אין לחייב חוב עבר בעבור שכר
עבודה
לעובדים
)(בסכום המזכה בגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי , או אם הוא מתחייב בהסדר
המוצע לפרוע
חוב זה במלואו .פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי קובע
הסדר שאמור לתת הגנה לעובדים
,שהמעסיק שלהם נקלע לחדלות פירעון. כך עם מתן צו לפתיחת הליכים בנוגע למעסיק, קמה זכאות
לעובדי
ם לקבל באופן מיידי גמלה מהביטוח הלאומי
בעבור חובות העבר
של
שכר העבודה שהמעסיק
חייב להם
)(בתנאים הקבועים שם., והביטוח הלאומי נכנס בנעלי העובדים והופך לנושה של החייב
ואולם, מאחר שמדובר בהשתתפות של הקופה ה ציבורית בחובות פרטיים, אפשרות זו מוענקת רק
במקרה של הליך חדלות פירעון מלא–
.מאחר ששם מתמנה נאמן חיצוני שמפקח על ההליך האפשרות
לקבל את גמלת הביטוח הלאומי אינה אפשרית לפיכך בהליך להסדר חוב לפי חלק י', ומכאן ההצעה
הנוכחית–
.להבטיח את זכויות העובדים בדרך אחרת
-
מהצעת החוק עולה כי האפשרות לקבל את הגמלה מהביטוח הלאומי הביאה לעיתים למערך
תמריצים בעייתי, ולבחירה במסלול של חדלות פירעון בהסתמך על שיקול זה. כמן כן, לפי דברי
,ההסבר
לעי
תים, חייבים ניצלו לרעה את האפשרות לעבור בין מסלול
של חלק י' למסלול של הליך
חדלות פירעון לפי חלק ב' במטרה לכסות את החובות לעובדים מכספי הביטוח הלאומי
, ו זו אחת
.הסיבות שכעת מוצע התיקון
-
ואולם, התיקון מונע לגמרי את האפשרות שיש היום לעובדים להסכים למחיקה חלקית של החוב
עבורם מטעמים שונים, למשל, במקרה שיעדיפו ל סייע למעסיק לשמור על עסקו וכתוצאה מכך
לשמור על מקום עבודתם, וזאת גם במחיר של ויתור על
חלק מהחובות שהמעביד חב להם .
-
,כמו כן
גם לאחר התי קון עדיין ניתן יהיה לעכב את תשלום חוב העבר של שכר העבודה למשך
תקופת
עיכוב ההליכים (לגבי חייב שהוא תאגיד–
עד105
ימים, ולג בי חייב יחיד–
עד180
)ימים.
,לאור זאת מוצע לשמוע התייחסות ממשרד המשפטים ומהציבור לאיזון החדש המוצע וליתרונות
והחסרונות שבו.
,בנוסף מוצע לשקול לקבוע כי במקרה שיש חוב עבר של שכר עבודה (שעומד בתנאי הגמלה של
הביטוח הלאומי כאמור), והחייב מבקש צו עיכוב הליכים תוך התחייבות כי יפרע אותו, בית המשפט
ייתן את הצו רק אם שוכנע כי יש סיכוי סביר שהחייב אכן יצליח לפרוע חוב זה.
)(ב בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם שוכנע כי מתקיים
:אחד מאלה
(1)
;יש חשש סביר כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו
11
(2)
יש חשש סביר כי החייב פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה
;להבריח אותו מנושיו
(3)
יש חשש סביר כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני הוגשה
בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה
בהליכי
משפט
בהליך.
לסעיף322
)א(ב
סעיף קטן (ב) מונה תנאים
שבשלהם לא יינתן
.צו עיכוב הליכים
הסעיף דומה מאוד ל מקבילו בהוראת
השעה
(סעיף319
))ז(ב
. אך בעוד שב הוראת השעה נקבע כי בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם
מצא כי יש
חשש ממשי שאחד מהתנאים מתקיים, כעת מוצע להוריד את הרף ל-חשש סביר
כדי לחזק
את ההגנה ל.נושים עוד מוצע כי הצו לא י
ינתן אם יש חשש סביר ש הבקשה הוגשה
בחוסר תום לב
(בדומה לסעיף20(ב) לחוק, שם ביהמ"ש שוקל לעניין מתן סעד זמני" :
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם
מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש .)"
)(ג בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב
המוצע, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם
מצא כי מתן
צו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה
.מהותית
לסעיף322
)א(ג
בסעיף
זה
מוצע לאפשר
הושטת
סעד כללי
לבעלי העניין בהסדר, אם הצו עלול לפגוע בהם פגי עה
מהותית .
:הערת נוסח מוצע להותיר את הנוסח של סעיף זה כפי שהיה בהוראת השעה (סעיף319
טו), שם ניתן
היה לתת את אותו סעד לבעל עניין "אם מצא כי
עיכוב ההליכים
,עלול לפגוע בו פגיעה מהותית", כלומר
.בכל שלב שבו עיכוב ההליכים בתוקף כך שהסעיף לא יתפרש בטעות כאילו
ניתן לתת את הסעד הכללי
לבעל עניין
רק בשלב
של
פני מתן הצו .
)(ד
(1)
צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא
תעלה על45
ימים לגבי חייב שהוא תאגיד או90
ימים לגבי חייב שהוא יחיד, כפי שיורה בית
.המשפט
12
(2)
,בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך
להאריך
( את התקופה האמורה בפסקה1) בתקופות
נוספות שלא יעלו במצטבר על30
ימים לגבי חייב שהוא
תאגיד או45
ימים לגבי חייב שהוא יחיד, אם שוכנע כי
הארכה כאמור נחוצה לשם אישור הסדר החוב בידי בעלי
העניין בו ובידי בית המשפט וכן כי ממשיכים להתקיים
שאר התנאים למתן צו שבסעי
ף קטן (א) ולא מתקיימים
.)הסייגים שבסעיף קטן (ב
(3)
,בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך
להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופה אחת נוספת
( מעבר לתקופות המרביות המפורטות בפסקה2) שאורכה
לא יעלה על30
ימים לגבי חייב שהוא תאגיד או45
ימים
לגבי חייב שהוא יחיד, אם הסכימו לכך רוב הנושים שהם
צד להסדר המוצע המחזיק
ים יחד ברוב ערך תביעות
החוב, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים התנאים שבסיפה
( לפסקה2); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת
הודעת נושה על הסכמתו להארכת תקופת הצו לפי פסקה
.זו
לסעיף322
)א(ד
מוצע לשנות את משך צו עיכוב ההליכים – תוך קיצורו לחייב שהוא תאגיד והארכתו לחייב יחיד .
לפי הוראת השעה, עיכוב ההליכים לתאגידים וליחידים ניתן לתקופה של עד90
עד+ ימים30
ימים
בנסיבות מסוימות, כלומר120
ימים בסה"כ .
כעת מוצע לגבי חייב שהוא
תאגיד – לקצר
את התקופה שתארך בסה"כ עד105
ימים כולל האר כות
(תקופה ראשונית של עד45
ימים, הארכות אפשריות נוספות של עד30
ימים ועוד30
ימים נוספים רק
בהסכמת רוב הנושים המחזיקים ברוב ערך תביעות החוב). לפי דבר ההסבר, הקיצור נועד לתת תחושת
מומנטום מהיר ו הוא
מקצר את פרק הזמן שבו הנושים מנועים מלנקוט הליכים עצמאיים נ.גד החייב
לגבי חייב
יחיד –
מוצע
להאריך
את התקופה עד180
ימים כולל הארכות (תקופה ראשונית של90
,ימים
הארכות של עוד45
ימים ועוד45
ימים בהסכמת הנושים כאמור). הארכת התקופה כאן מבוססת
על
המסקנה כי לגבי חייבים יחידים פרק זמן קצר עלול
ל
פגוע בסיכוי
להגיע להסכמות ונדרש זמן ארוך
.יותר כדי ליצור בסיס של אמון בין הצדדים שמאפשר הגעה להסדר חוב
מוצע
לקבוע מבחן שונה
למתן ההארכות: לפי הוראת השעה, בית המשפט יאריך את התקופה אם מצא
" כי יש בהארכה
סיכוי סביר
להשלמת אישור הסדר החוב". לעומת זאת, כעת מוצע כי ההארכה תינתן
אם ביהמ"ש שוכנע כי"
הארכה כאמור
נחוצה לשם אישור הסדר החוב ."
-
לדיון- מוצע לשמוע כיצד נבחרו התקופות המעודכנות? האם יש נתונים
כמה מהסדרי החוב שאושרו
לפי הוראת השעה ?עמדו בלוח הזמנים החדש המוצע
13
)(ה
(1)
ניתן צו עיכוב הליכים זמני, ובית המשפט
שוכנע לאחר מכן, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או
מנהל ההסדר, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים
למתן צו שבסעיף קטן (א) או כי התקיים סייג
מהסייגים שבסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן
הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם, להורות על
ביטול הצו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף183
,)(ג
.בשינויים המחויבים
(2)
( הורה בית המשפט כאמור בפסקה1), רשאי
הוא להשהות את ביטול הצו כדי לאפשר הטלה
מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו בשל מתן
הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת
.הליכים
לסעיף322
)א(ה
סעיף זה .עניינו במקרים שבהם יבוטל צו עיכוב הליכים
הסעיף דומה לסעיפים המקביל לו בהוראת השעה (סעיף319טז ו-
319
כז), אך שם בחלק מהמקרים
ביהמ"ש היה חייב להורות על ביטול הצו–
אם ביהמ"ש שוכנע כי אין סיכוי סביר לאישור ההסדר או
אם התקיים אחד מהסייגים שמונעים מראש את מתן
הצו (חשש ממשי כי החייב פ ,ועל להונות את נושיו
פועל להברחת
.)נכס, או עושה שימוש לרעה בהליך
)(ו ניתן צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של חייב שהוא
תאגיד– רשאי בית המשפט, בתקופת תוקפו של הצו, לעכב
הליכים גם נגד מי
שאינו התאגיד, ויחולו לעניין זה
הוראות סעיף
30
.בשינויים המחויבים
לסעיף322
)א(ו
מוצע לקבוע כי
ניתן
לעכב הליכים נגד
צד שלישי –
בדרך כלל מדובר בנושא משרה או בבעל
שליטה
בתאגיד.
עיכוב הליכים כזה כפוף לתנאים הקבועים בסעיף30
:לחוק שיחולו גם כאן
30
.
הקפאת הליכים נגד אדם שלישי: הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית
,המשפט
בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו , להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף29
גם נגד מי
:שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה
(1)
בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד
אותו אדם
חיונית לשם השיקום;
(2)
ההליכים נגד אותו אדם
נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.
14
-
לדיון-
בהקשר זה עלו מהציבור הערות כי בפרקטיקה נעשה שימוש רב בסעיף זה ביחס לבעלי
שליטה, עד כדי
כך ש
נראה כי עיכוב ההליכים כלפי בעל השליטה
הפך לסיבה המרכזית
לבקשת עיכוב ההליכים
ביחס
"לתאגיד, וקשה לומר כי עיכוב זה ניתן רק "בנסיבות חריגות .
מוצע לשמוע עמדות
באשר לכך , ולשקול?אם יש צורך לוודא כי הוראה זו לא תהווה פתח לניצול לרעה
למשל, עלו.הצעות לקבוע כי עיכוב הליכים כלפי בעל שליטה יוגבל בזמן קצר יותר
כמו כן, ניתן לשקול
'לכלול בסעיף זה התייחסות לכך שעיכוב ההליכים יחול ספציפית רק על אותם הליכים כנגד צד ג
שקשורים באופן ישיר לחובות התאגיד ולשיקומו, או להעלות לחקיקה ראשית הוראות הקבועות היום
בת קנות, ולפיהן עיכוב הליכים כלפי צד ג' שהוא יחיד מחייב אותו להביא את כל הפרטים והמסמכים
שנדרש להביא יחיד שמגיש בקשה לאישור הסדר חוב (
תקנה39
)לתקנות חדלות פירעון.
3
)(ז בקשה לצו עיכוב הליכים זמני תידון במעמד
הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים
שיירשמו, לתת את הצו במעמד צד אחד, אם שוכנע, על
בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר
שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את
מטרת הצו או תגרום לחייב נזק חמור; ניתן הצו במעמד
צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם
האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים
.מיום שניתן הצו
לסעיף322
)א(ז
סעיף זה קובע את הכלל–
.כי הדיון בבקשה יהיה במעמד הצדדים, ואת החריג לו: דיון במעמד צד אחד
לפי המוצע, לאחר שניתן הצו במעמד צד אחד, בית המשפט יחויב לקיים דיון במעמד הצדדים. בשונה
מכך, לפי הוראת השעה, ביחס לתאגידים, נקבע כי בית
" המשפט
ישמע
את הצדדים בהקדם האפשרי
ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה " (סעיף319
ז(ה) להוראת השעה). ההסדר בהוראת השעה הותיר בכוונה
את ההחלטה אם לקיים דיון במעמד הצדדים בידי בית המשפט, עקב הנסיבות הייחודיות וצורכי
.התקופה, וכעת מוצע לשנות זאת ולחייב את הדיון
-
לדיון-
1.
ביחס ליחידים –
הוראת
השעה כוללת הסדר שונה
:שכללי הדיון בו הרבה פחות נוקשים"
בית
)המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (א][על עיכוב הליכים ,, לבקשת היחיד, או אם מצא כי יש צורך בכך
לאחר קבלת עמדת הנושים " (סעיף319
.))יח(ב
הסעיף המוצע
מתבסס על הסעיף הקיים בהוראת
השעה לגבי מהלך הדיון בהליך של חייב שהוא תאגיד (סעיף319
)ז(ה)
, אך מחיל אותו גם על הליך
.של יחידים 'מוצע לשמוע מדוע, והאם אופי ההליך של יחידים, קצב ההתקדמות שלו וכו
?מתאימים למודל זה
2.
,לפי המוצע ביחס לתאגידים, תקוצר
התקופה שבה בית המשפט יחויב לשמוע את ה צדדים
מ-
14
ימים (לפי הוראת השעה וסעיף21(ג) לע
ניין סעדים זמניים) ל-7
.ימים. מוצע לשמוע התייחסות לכך
3 "
39
.
:בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי)(א
המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך
שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י' לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט
את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות."המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר
15
)(ח לא יינתן סעד של עיכוב הליכים בהליך לאישור
.הסדר חוב לפי חלק זה אלא בהתאם להוראות חלק זה
לסעיף322
)א(ח
מוצע להבהיר כי בהליך לאישור הסדר חוב לפי חלק י' לחוק לא יינתן סעד של עיכוב הליכים אלא
.בהתאם להוראות החלק המוצע
סעיף
זה
נועד לפי דברי ההסבר להכריע במחלוקת פסיקתית בשאלה–
האם לביהמ"ש יש סמכות טבועה
לתת סעד של עיכוב הליכים
בהסדר חוב
(חדל"ת מחוזי ת"א42336-05-20
וו.אס.אי וול סטריט ישראל
בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי-
מחוז מרכז(
26.5.2020
)) .
-
לדיון-
המחלוקת האמורה נדונה בביהמ"ש רק לגבי הליך של
תאגידים , ואילו בהליכים של
יחידים
–
משיחות ההכנה עם משרד המשפטים עולה כי בתי המשפט נהגו להורות על הקפאת הליכים גם מחוץ
'להוראות חלק י בלי שהתעוררה מחלוקת באשר לכך,
.וכי פרקטיקה זו עדיין נהוגה גם היום
,למעשה
יוצא מכך כי השינוי באשר להליכי עיכוב הליכים של יחידים עשוי להיות משמעותי מאוד כתוצאה
מתיקון זה, ומוצע לשמוע התייחסות לכך .
)(ט הודעה על מתן צו עיכוב הליכים זמני תפורסם
,לציבור[ותומצא
]לבעלי העניין /לצדדים להליך ואם ניתן
הצו במעמד צד אחד תימסר ההודעה לכל אדם העלול
.להיפגע מכך, והכול באופן ובמועד שיקבע השר
לסעיף קטן322
)א(ט
.בסעיף זה מוצעות הוראות לעניין הפרסום לציבור ומסירת הודעה על מתן הצו
-
לדיון–
ההוראה המוצעת מתבססת על ההוראות הקיימות בהוראת השעה לגבי
תאגידים
(סעיף319ז(ה) ו-
.))(ו
,ואולם כעת
מוצע כי הוראה זו תחול גם על יחידים
, אשר לגביהם הוראת השעה קובעת הסדר אחר :
לפי סעיף319
)יח(ו–
הממונה מפרסם הודעה על עיכוב ההליכים לגבי היחיד באתר האינטרנט של משרד
המשפטים, ושולח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. בנוסף, נקבע כי מנהל ההסדר
ימציא העתק
.מהבקשה ומההחלטה בה למי שיורה ביהמ"ש ובתנאים שיורה
1
.
מוצע ?לבחון האם מתאים להחיל על היחידים את אותם הכללים שעד היום הוחלו רק על תאגידים
?או שנכון יותר להשאיר לגביהם את ההסדר הקיים
2
.
מוצע לשקול להוסיף
בחוק התייחסות כללית ל
המצאת ההודעה, ולהותיר את הפרטים לתקנות.
)(י
,ניתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי חייב שהוא תאגיד
ישלח התאגיד מייד עם מתן הצו העתק ממנו לרשם; פקע
;או בוטל הצו, יודיע על כך התאגיד לרשם באופן מיידי
הרשם יעמיד לעיון הציבור את דבר מתן הצו ואת דבר
.פקיעתו או ביטולו
לסעיף קטן322
(א י)
סעיף זה עוסק
באופן העדכון של
רשם
החברות או רשם השותפויות
בדבר מתן הצו ופקיעתו, ובקביעת
חובת הרשם לה עמיד זאת.לעיון הציבור
( הוא זהה לסעיף המקביל לו בהוראת השעה319
.))ט(ג